אלון יהודה נרצח בדם קר ע"י אימו אולגה בוריסוב בחוף בת ים לאחר שהטביעה אותו למוות
אבי הילד שהוטבע: זה נגמר, הבן מת. אני גמור
מעצרה של האם החשודה שהטביעה למוות את בנה בן הארבע הוארך בעשרה ימים. מעצרו של האב הוארך בשלושה ימים, בשל החשד שידע על כוונותיה ולא מנע את הרצח. עורכת דינה של האם אמרה ל-ynet: "היא הביעה צער אדיר על שנשארה בחיים, כדי להתמודד עם אסון כה נוראי"
פרשת הילד שנרצח בבת ים. שירותי הרווחה כרגיל התרשלו ונתנו תסקיר שקרי. לא ידענו, לא ראינו, לא שמענו. זה כבר תרחיש עם סוף ידוע!
בינתיים מתברר: שירותי הרווחה ביקרו בבית המשפחה, אך התרשמו שהילד זוכה לחום ואהבה
“לא ראינו שום דבר חריג”
“עשינו מפגש עם המשפחה, אבל לא ראינו שום דבר חריג”, סיפרה הבוקר (יום א’) ל-ynet ראש אגף הרווחה בעירייה, נעמי אחימור. “במפגש הזה היינו עם האם האבא והילד. ההתרשמות של אנשי המקצוע שלנו הייתה שהילד מקבל חום רב. היא כל הזמן הייתה קשורה אליו, מדברת אליו ומתייחסת אליו יפה. לא היה שום סממן שהילד במצוקה, או שהיא דוחה אותו והוא מהווה עליה נטל. ההתרשמות שלנו הייתה שיש מערכת יחסים מאוד תקינה וחמימה בבית הזה”.
בינתיים עולות שאלות קשות על תפקוד שירותי הרווחה בפרשה. כבר באוגוסט אשתקד נוצר הקשר הראשוני בין האם לבין רשויות הרווחה. זה היה כאשר האם הגיעה לבית-החולים “וולפסון” בעקבות לחצים. לאחר טיפול קצר היא שוחררה, והמידע הועבר – כמקובל במקרים כאלה – לאגף הרווחה של עיריית ראשון-לציון.
”אחרי המפגש הזה התרשמנו שהמשפחה מאוד נורמטיבית ואין צורך בהתערבות שלנו”, הוסיפה אחימור. “עשינו את מה שהיינו צריכים לעשות (דהיינו כלום) ברגע שאנחנו מבינים שהמשפחה לא צריכה התערבות נוספת, אנחנו עוזבים אותה ומאפשרים לה לחזור לחיי שגרה. במקרים כאלה, אין טיפול מיוחד שאנחנו נותנים”.
רק למשפחות שלא זקוקות לנו – אנחנו נדבקים ומציקים עד בלי די – משפחות עם כסף!
שירותי הרווחה לא שמרו על קשר עם המשפחה, יתרה מזאת: במשרד הרווחה כלל לא דווח עליה. “מבחינתנו הם לא הזדקקו לעזרה.אין כסף לא מעניין. הם גם לא ביקשו עזרה, או אמרו שיש להם קשיים. זה נראה כמו אירוע חד-פעמי (רצח???) , שיש למשפחות רבות, ולכן לא היה צורך במעקב שלנו. האירוע הזה לא יכול היה ללמד על כלום, בטח לא על המקרה בסוף השבוע”.
והתנועה שואלת: האם לא אוכפים יותר את סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין על אנשי המקצוע בתיק הזה?
(רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים. )
ואילו בידיעה מתאריך 29.8.08 13:38 נאמר דברים סותרים לחלוטין:
מחזיק תיק הרווחה בעיריית ראשון לציון, סגן ראש העיר, אסף דעבול, הגיע אף הוא לבית המשפחה יחד עם עובדת סוציאלית. “המשפחה עצמה אינה מוכרת לנו”, סיפר. לדבריו, לא היו סימנים מקדימים למקרה, למרות שהילד קיבל סיוע בשל הפרעות ריכוז וקשב. “במקרה הזה לא היו סימנים מעידים על טרגדיה שכזאת”, אמר, “עכשיו אנחנו מנסים לאתר את הסבתא שנלקחה אחרי השבעה לאחת הבנות שלה, וננסה להעניק לה טיפול”.
הרשויות ביקרו בעבר בביתה של בוריסוב
יונתן גולן ועילי לוין
עדכון אחרון: 14:48 , 31/08/2008
בכל פעם שקורה אסון, מתעוררת השאלה הבלתי נמנעת: האם ניתן היה למנוע אותו. במקרה הנורא של הרצח של אלון בן הארבע על-ידי אמו, נראה שייתכן ובאמת אפשר היה לעשות משהו. שירותי הרווחה בראשון לציון ביקרו בבית לפחות פעם אחת, האֶם אמנם הופנתה לבדיקה באגף לבריאות הנפש בעירייה, אבל המשפחה הוגדרה כדואגת ונורמטיווית
אולגה בוריסורב, החשודה כי הטביעה שלשום את בנה אלון בחוף הים, ניסתה לרצוח אותו כבר לפני מספר חודשים – כך עולה מחקירתה ביומיים האחרונים.
על-פי החשד, במהלך ביקור משפחתי ברוסיה, השליכה בוריסוב את בנה מהחלון, וגמרה לשבר בשתי רגליו. בימים הקרובים היא תישלח להסתכלות פסיכיאטרית, שתקבע אם הייתה אחראית למעשיה, והאם היא כשירה לעמוד לדין.
בעקבות הגילוי, גובר החשד שאילן יהודה, אביו של אלון, ידע כי האֶם מסוכנת לילד ולא דיווח לרשויות. אתמול הוא שוחרר ממעצר בתנאים מגבילים.
בניגוד למקרה של רוז פיזאם, שהרשויות לא היו מודעות למצב בביתה, משפחתו של אלון זכתה בעבר לביקורים של עובדת סוציאלית, והאם הופנתה בעבר לבדיקה פסיכיאטרית באגף בריאות הנפש של עיריית ראשון לציון.
אנשי אגף הרווחה בעיריית ראשון לציון, בראשות נעמי אחימור, קבעו כי המצב בבית יהודה-בוריסוב היה תקין לחלוטין. אחימור אמרה הבוקר בתגובה לגלי צה"ל כי התרשמות משרדה הייתה שמדובר במשפחה "ככל המשפחות", ולא היה חשש למצוקה כלשהי. "ראינו אותו מתרפק על הוריו, ואותם נותנים לו יחס חם ואוהב", טענה אחימור.
תגובת משרד הרווחה: לא ידענו, לא ראינו, לא שמענו.
תגובת ציפי נחשון גליק מפקחת ארצית לטיפול באלימות במשפחה : אין דבר כזה נשים אלימות, כל האלימות במשפחה ברובה נגרמת ע"י גברים.
שאלת התנועה: "האם הילד בכה כאשר הוצאת אותו מהמיטה , לקחת אותו באוטובוס מראשלצ לחוף בת ים ב 1:30 בלילה על מנת להטביע אותו ?"


תגובות 3 עד כה so far ↓
עידן // מאי 30, 2009 ב: 12:37 pm
רוצה כסף
הפרד ומשול // ספטמבר 10, 2009 ב: 1:30 am
רוב מקרי הרצח וההתעללות בקטינים ואף בבוגרים נעשים בידי מהגרים, רובם שאינם יהודים או יהודים "על הנייר " בלבד.
הסוכנות היהודית מפירה את חוק השבות בהביאה לארצנו פושעים, חולים במחלות מדבקות, סוטי-מין , הומלסים וקניבלים.
כל כל "ראש" קיים רווח וכמובן נגרמים מתחים וסכסוכים בין פלגי-החברה. גם המשטרה עסוקה מאד.
וכך יכולים הפושעים הגדולים ביותר, אנשי-ציבור , לשבת על זרי-הדפנה.
neliron // ספטמבר 10, 2009 ב: 7:45 pm
המקרים האמיתיים לא נבדקים ולא נחקרים אצלנו המשפחהנבדקת כבר 12 שנה 12 שנה נשואים לרווחה עכשיו רוצה פקידת הסעד להוציא מהשופטת רות בן חנוך אישור להרעיל בבית הספר החדש משגב בעמק חפר אחרי שהכריחו אותנו לתת ריטלין בויתקין והוציאו את ביתנו לשנתיים ללא הסדרי ראיה מכפר הרואה רודפת פקידת הסעד זיוה דיאמנט ומרב אבו ומבקשות יפוי כוח להרוס לנו ולוחצות לטיפול ברווחת עמק חפר כדי להרוס את משפחתנו ולהרוס את ההורים כי האם לא חברת קיבוץ משמר השרון לאב הפסיקו את העבודה ברמית לחצי שנה להרוס משפחה ו4 ילדים ולקחת את הדירה של האב ולזרוק את הילדים לפנימיות רק בגלל שקיבוצים יש הרבה כוח להרוס משפחות ,היום זו המשפחה שלי מחר הילדים שלכם אנו מבקשים שתגיעו לעזור לנו ב21 באוקטובר בשעה 17 בנתניה יש לנו דיון בבית המשפט
למען עתיד ילדיינו