עורכת דין במחירים סבירים בחוק הנוער ובדיני משפחה
פרטים 0524359933
עורכת דין כריזמטית שאיננה משתפת פעולה עם הרווחה
כל מי שנפגע מפקידת הסעד הארצית
תיעד את שקריה ומוכן להעיד במשפט אשר יתקיים להוכחת עמדת פגיעתה בילדי ישראל ובציבור האבות
| אבי על שלום לכולם , לפניכם מכתב ששלחת… | |
| גן ישאיה על חטיפת ילדי תימן | |
| עדנה על הסיפור של איציק מליק | |
| הצדיק מבניברק על חטיפת ילדי תימן | |
| kr על השופטת הנוקמת גרמה למעצר שווא … | |
| כרמי י על חוקרות ילדים מאיימות על קטינים… | |
| שרונה על חוקרות ילדים מאיימות על קטינים… | |
| כרמי י על חוקרות ילדים מאיימות על קטינים… | |
| ariala על חוקרות ילדים מאיימות על קטינים… | |
| yeladeinu על חוקרות ילדים מאיימות על קטינים… | |
| שם טוב לורי על חוקרות ילדים מאיימות על קטינים… | |
| עדי על משמורת ילדים וטובת הילדים … | |
| לימור על הרשימה השחורה של עורכי הד… | |
| אמא על הקטינה נחטפה לבני ברק בחסות… | |
| עו"ד נפתלי גור אריה על תלונה בלישכת עורכי הדין נגד מש… |
בלוג ב-WordPress.com. Theme: Cutline by Chris Pearson.

תגובות 29 עד כה so far ↓
yeladeinu // דצמבר 7, 2007 ב: 4:30 pm
צרי קשר עם המנכ"ל 0524359933
כוכב הים // דצמבר 10, 2007 ב: 9:32 am
מיתוסים בנושא התאבדות:
http://www.doctors.co.il/xID-3171,xCT-503,m-Doctors,a-Article.html
מיתוס : ההתאבדות שכיחה הרבה יותר בקרב אנשים עניים.
לא נכון. התאבדות שכיחה באופן שווה בין עניים, בני המעמד הבינוני ועשירים. ואולם, מבחינה סטטיסטית, לבעלי היסטוריה משפחתית של התאבדויות, אלמנים או גרושים – יש סיכוי גדול יותר להתאבד בשל חשיפה המוגברת לנושא המוות והניתוק מאנשים שיקרים להם.
yeladeinu // דצמבר 10, 2007 ב: 10:01 pm
עליך להסתכל בדו"ח שפורסם ב 2005 ע"י משרד הבריאות בו מופיע בברור כי פי 8 גרושים מלא גרושים
אסתר // דצמבר 17, 2007 ב: 12:26 pm
זוועה מה שהולך שם קיציס ביקובסקי
טריה יצאה מהתנור // דצמבר 20, 2007 ב: 2:32 pm
כתבה על מקייס עכשיו ב NFC
http://www.nfc.co.il/Archive/002-D-26676-00.html?tag=14-30-36
סילביה // דצמבר 25, 2007 ב: 10:14 pm
טוב לדעת שיש קשר אתכם למען הורים שנילקחו מהם הילדים אשמח אם תיצרו קשר עימי גם לי לקחו את בני בכפיה אם אזיקים ברגליים ובידיים ילד בן 11 וחצי היום הוא אצלי אבל אני לא אוותר ולא ארגע עד שכל אלה שגרמו לצער שאי אפשר לומר שהזמן מרפא במיקרים כאלה אין זמן מרפא
יוסי אגמון // ינואר 26, 2008 ב: 1:27 am
קראו באתר "נקים" על עובדות חד-משמעיות נגד השופטת טובה סיוון
וכנופית מישפטניעם שתפסתי עם עובדות המחשידות אותם חד משמעית בפלילים, כמו גם הפעלת מערכות המשפט ונוספות כפשע מאורגן עקב מניעים זרים ואישייים של המעורבים…!
http://www.nakim.org
מדובר בשופטת גרמניה שחשודה עם חברי כנופיתה המישפטנים, פוליטיקאים ושותפיהם, גם באירגון מראש של תוצאות כינוס נכסים בעזרת חבריהם בבתי המשפט, כדי לרכוש בזול מאד-מאד בתים רבים
תוך חשדות למירמה, גניבה, עושק, פגיעות בכבוד האדם וחרותו, פגיעות בילדים קטינים בניגוד לאמנת UNICEF ובאבות בניגוד לכל
העובדות בתיקים לפניה, ועוד…
אהרון ברק לא פסל פעמיים את השופטת הזאת, היות וגם הוא ניתפס
כחשוד בחברות הכנופיה הזאת עם 17 בתים ועוד…
הם מנצלים בצורה נואלת לטובתם האישית את חוק 8-ב' לדיני משפחה, המתיר לעובדי-ציבור לרמות, לשקר, לפעול באלימות וכו'…למען שמירה על ילדים קטנים והשארתם בחסות אמם למרות פשעים של האם ו/או עבירות פליליות ונוספות של האם בצורה חד צדדית נגד האב…: פשע מאורגן שיהרוס המדינה !!!
שמחה ניר, עו"ד // פברואר 14, 2008 ב: 3:54 pm
שלום לכם, ולכל הקוראים.
האתר של קימקא ייתןל במה לכל מאמר ההמתפרסם כאן, לפי רצונכם.
מי שיש לו תלונות על שופטים, מוזמן לפנות אלינו.
סודיות מובטחת, למי שמבקש זאת.
יש רק בקשה אחת: להתרכז בפן ה"התנהגותי" של הנושא, ולא לפנות אלינו כערכאת-ערעור על טעויות משפטיות – אם ישנן.
למי שמיוצג ע"י עו"ד מוצע, לטובתו, לא לעשות דבר בלי להתייעץ איתו.
בברכה,
קימקא
לורי אליהו // מרץ 16, 2008 ב: 9:45 am
נתבקשתי על ידי עירית ת"א – עו"ד פלאית אורנשטיין – סגן בכיר ליועץ המשפטי, להסיר פרסום מיום 23.2.08 שנכתב בשמי. אודה על הסרת הפרסום.
תודה,
לורי אליהו
לורין // מרץ 18, 2008 ב: 7:06 pm
שלום רב.
שמי לורין ואני בת 22 מחולון, הסיפור שלי די איבד תקווה ואני מקווה שתנועתכם תוכל לעזור לי.
יש לי שאני אחים איילין 12, רזיאל 7 שהוצאו מהבית במשפטים קשים וארוכים לפנימייה מבית אימי,ושוב מאותה סיבה שאימי פנתה לעזרה וניצלו את חולשתה..
אימי יאנה 39 מטופלת בלב יפו ונמצאת בגמילה כ-7 שנים מסמים.היא עושה ככל שיכולתה להחזיר את ילדיה חזרה אך לשווא .. לפני 3 חודשים נולד לה בן אשר שכב בביה"ח חודשיים וחצי בשל תסמונת מתדון,וכמובן ללא רחמים גם אותו לקחו . אימי ואני שבורות ולא יודעות לאן לפנות .. אני גרה עם אימי ולילד יש אבא שמכיר בו והיינו במשפט אחר משפט ושוב אותה פסיקה… לפני כיומיים לקחו את הילד למשפחה אומנת , ליבנו ניקרע לילד מחכה הכל בבית מיטה עגלה בגדים וכול טוב וכמובן אנשים שאוהבים אני לא רוצה להרים ידיים ולא יכולה לראות את אימי נקרעת היא אחרי לידה ולא היה לה יום אחד של שקט הם רק מריצים אותה ומתישים אותה שתהיה להם עוד סיבה לצרף למשפט. אי אפשר לתאר באיזו קרות רוח הם לקחו את הילד מאיתנו 3 ילדים שצריכים אמא ובית חם מפוזרים בכל פינה .
אחותי איילין נערה מתבגרת היא נמצאת בפנימיית רננים והיה שם לא פעם ופעמיים מקרי אונס והתעללויות אין לי למי לפנות אין עם מי לדבר אנחנו כואבות ומיואשות אנא מכם תעזרו לנו או שתתנו לי דרך שנוכל לעשות משהו למען הילדים שלנו . תודה מראש לורין.0526301019
אימייל :tooty0707@walla.co.il
ילדה אבודה // מאי 31, 2008 ב: 5:06 pm
אמא אנסה אותי ואת האחים שלי ואני מפחדת לדבר מה אני צריכה לעשות?
מירב // יוני 9, 2008 ב: 12:35 am
שלום רב,
יש לי אחות שנולדה בשנת 1974, יש לנו תעודת לידה, אך לאחר יומיים נמסר להורי כי הילדה נפטרה. לאחר מכן,לא נמסרה להורי תעודת פטירה ולא איפשרו להם לראות את גופת הילדה.
לאחר לבטים קשים החלטנו האחים לפתוח את התיק מחדש ולהבין מה קרה…
אודה באם תוכלו לחזור אלי כדי שאוכל לספר את הסיפור במלואו. ואולי תוכלו לעזור לי.
בתודה, מירב
גולדברג זהבה // יולי 7, 2008 ב: 11:48 am
אמי ילדה בהיותה בת 17, (ב1960) תאומות בירושלים.התאומות נולדו פגות והיו באינקובטור.
בהיותה במחלקהפנתה אליה אחות במחלקה וניסתה לשכנע אותה כי תמסור לפחות אחת הילדות לאימוץ. אימי כמובן סרבה.
כל הזמן אימי היתה ניגשת לאינקובטר של שתיהן וביקרה אותן. לאחר חמישה ימים סרבו לתת לאימי לגשת לפגיה, ורק כשאבי הגיע אמרו לו שאחת הבנות ניפטרה, לא הראו להם לא תעודה לא את הפגה לא כלום. התאומה ששרדה, (אחותי הגדולה, היא היתה דווקא התאומה החלשה יותר, כמו כן סבלה מ"נכות קלה" ברגל. לאמי כיום יש שישה ילדים. אך כל הזמן גדלנו על סיפור התאומה החסרה, אימי משוכנעת שנישארה בחיים.
בברורים שאימי ערכה הסתבר כי האחות ששיכנעה אותה למסור את הילדה. אימצה תינוקת.
בזמנו פנינו לועדת "ילדי תימן" שפעלה בירושלים בשנות התשעים נדמה לי, ואימי זומנה להעיד. אך יו"ר הוועדה אמר לה כי מאחר והפרשה היא מלאחר קום המדינה אין זה מתפקידה של הוועדה לבדוק את זה.
כל פעם הסיפור מתעורר מחדש במשפחה, והפעם התעורר שוב עקב הסיפור של דודו דהאן.
אם יש באפשרותכם לסייע , או להציע דרכים שבהם נוכל לברר את העניין אשמח אם תחזרו אליי.
רונית // יולי 7, 2008 ב: 11:55 am
אם תרצי, פני אלינו במייל, ונמסור לך את מספר הטלפון של עו"ד עופר רון המטפל בפרשת דודו דהאן. אמנם בכתבה מדובר בבית החולים בטר בחיפה, אך יתכן והוא יוכל לסייע גם בנושא זה או להפנות אותך לגורמים מקצועיים אחרים.
עמר בדויה // יולי 11, 2008 ב: 5:57 pm
ערב טוב ושבת שלום הלואי שאלוהים יעזור וישיבלי את ל . מהר לפני שהעובדים של הרווחה ישפיעו עליה . תודה .עמר
אחות // יולי 25, 2008 ב: 6:08 pm
במאי 90 אימי ילדה את אחינו השישי, בבי"ח, שוכנעה כי היא חולה וכדאי למסור אותו לאימוץ, כמובן סרבה.
באיזו דרך שיכנעו את אבי וגם הוסיפו ואמרו שיכולו לפגוש אותו אחת לפרק זמן. כמובן הכל שקרים…
עד היום לא קיבלנו עליו אף מידע, כרגע אנו האחים נלחמים למצוא אותו והוריי מאויימים כי תהיה תביעה נגדם והם כמובן פוחדים.
בבקשה עזרה.
אחות ומשפחה כואבים מאוד…
אמא // יולי 26, 2008 ב: 3:46 pm
אסור לפחד אסור לשתוק רק אם נהיה רבים נצליח חיבים לספר מאיזה בית חולים
באיזה שנה מי השותפים לפשע
התאגדו ביחד הילחמו בפושעים
חטופי רווחה תינוקות אין להם פה
למען החזרת החטופים הביתה
יש צדק ורק אמת אחת
לאמא // אוגוסט 2, 2008 ב: 4:32 pm
ביום שנולדת חיברתי לך שיר דן מנו ונעם רק שיחקו בהשרדות . אבל את חווה יום יום את ההשרדות האמיתית ליבי איתך ואני מקווה שיום יבןא ואחבק אותך. כיתבי וספרי לי מה קורה .
אחות // ספטמבר 15, 2008 ב: 10:27 pm
מי שקורא, מי שמכיר, בבקשה.
הוא נולד ב-3 למאי 1990. חודש אייר תש"ן.
אנא עיזרו לנו אנחנו משתגעים.
לקחו להוריי את אחינו בגלל שהוא היה הילד השישי, ההורים שלי היו חלשים ומסכנים.
ב ב ק ש ה, ה צ י ל ו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
משפחה כואבת
NHA // ינואר 8, 2009 ב: 6:33 am
Please see check out this movement in the United States that are trying to secure parental rights by amending the US Contitution
http://www.parentalrights.org
שלי רפאל // מרץ 16, 2009 ב: 3:31 pm
אצל הדוד והדוד שלי
ויקטור פינצי ורוזיקה פינצי משכונת בבלי בתל אביב הרצוג 22 מרמים וגונבים ירושות !1!!!
סימונה וצביקה סוקולובסקי מרחוב הנרקיס 24 בערד מרמים וגונבים יתומים !!!
איטה וזאב סוקולובסקי מרחוב הנרקיס 24 בערד מרמים וגונבים ירושות !!!!!!!!!!!!
אני שלי מאשישמה אותך ויקטור פינצי באונס!!1
אני שלי מאשימה אותך רוזיקה פינצי באונס!!!
אאני שלי מאשימה אותך סימונה פינצי באונס!!!
אני שלי מאשימה אותך צביקה סוקולובסקי באיומים ואונס יתומים !!!!!!!!!
11
אביטל מושקוביץ // אפריל 16, 2009 ב: 2:12 pm
שלום לכולם, אני אביטל עושה עבודה בנושא התעללות בילדים במסגרת מגמת תקושרת בבית הספר המטרה של העבודה היא להעלות את המודעות של הילדים המסכנים שמתעללים בהם ועוברים משברים בחיים שלהם, אני אשמח אם אוכל לקבל עזרה ממישהו שמנהל עמותה, או אדם כלשהו שעבר התעללות שרוצה לספר את סיפור חיו הכל יהיה בשם חסוי ללא חשיפת שמות.
אשמח לקבל עזרה בכתובת האיימל או בטלפון 0546279891
טל.ב // אפריל 25, 2009 ב: 12:03 pm
אם כל הסיפור הזה כ"כ נכון אז למה אף אחד לא שומע על זה? למה אתם לא פונים לאילנה דיין? אמנון לווי? רפי גינת? גיא מרוז? תחקירני ערוץ 2? תחקירני ערוץ10? והרשימה עוד ארוכה….או לכולם ביחד? לאנשים האלה יש הרבה כח והשפעה וחלקם הגדול (אם לא כולם)אנשים טובים וישרים, שהצליחו לפתור בעיות קשות בעלות משקלים חברתיים ומוסריים לא קטנים.
מלבד זאת התקשורת מחפשת סיפורים כאלה בנרות! ובתוך כמה ימים לאחר שזה יצא לתקשורת הכל יכול להגמר.
אפרים // מאי 9, 2009 ב: 5:01 pm
שלום !
שמי אפרים,אני אבא לילד בן חמש וחצי,
בני הקטן נולד בעת היותי בכלא, אימו רצתה למסור אותו לאימוץ,ואני לא הסכמתי,במקום זה עלתה הצעה שאחותי תגדל את הילד, בימ"ש אישר ב-2004 את אחותי כמשפחה אומנת, מגיל 8 חודשים הילד חי אצל אחותי,
אימו של הילד הייתה באה פעם בכמה חודשים לראות את בנה,היו תקופות של חמישה חודשים בין ביקור לביקור,אימו של הילד החליטה לעסוק במקצוע העתיק ביותר בעולם והילד פשוט הפריע לה,עד היום היא עוסקת בזנות ואין לה כוונה להפסיק עם זה, היא הצהירה על כך בביהמ"ש, בנוסף לכך הייתה התעללות פיזית בילד היא הגיעה עם הילד לבית חולים עם נשיכה על הפנים וסימני נשיכות על הגב, היא סיפרה שזה מרוב אהבה. כשהרופא החליט לקרוא למשטרה היא פשוט הרימה את התינוק בן 8 חודשים וברחה מבית החולים. אם אחותי לא הייתה מתנדבת לקחת את הילד תחת חסותה סביר להניח שהילד היה נלקח לאימוץ, דבר שהיה מונע ממנה לראות את הילד שנים ארוכות.
שוחררתי מהכלא באוגוסט 2007 ,קיבלתי חדר אצל אחותי, למדתי את הילד ולימדתי אותו מי אני,עם הזמן
הילד נקשר אלי ,הכוונה שלי הייתה עם הגיעו לגיל בית ספר ארשום אותו בעצמי ונתחיל לחיות יחד כמשפחה.
בנתיים שכרתי דירה אני לומד גרפיקה ממוחשבת במכללת סלע עם מילגה מטעם המדינה,והילד היה עושה אצלי כל סוף שבוע,
לאחותי בן , בני ובנה של אחותי גדלו כמו אחים לכל דבר,הפרש הגילים ביניהם כ-6 שנים,
לפני כ-4 חודשים בני סיפר לגננת שלו בהתלהבות שהוא ובן אחותי רואים באינטרנט wwe ו-wwf ועושים
ביחד מה שהם רואים באינטרנט, הגננת כנראה לא יודעת מה זה כל השמות הזרים האלה,המשיכה ושאלה את הילד
"אתה עושה לו והוא עושה לך?"הילד המשיך ותיאר איך הם משתוללים על המיטה ולפעמים זה כואב,
הגננת ( ואני מבין את דאגתה למצוקת הילדים בגן ) פנתה לרשויות, סיפרה שיש אצלה ילד קטן שנמצא במשפחה אומנת והיא חושדת שיש משהו בתוך הבית שגובל בהתעללות פיזית ומינית,
פקידת סעד בשם שרית צרפתי חתמה על מסמך שזה צו חירום להוצאת הילד מהבית של המשפחה האומנת,
אצה רצה באותו יום שישי 5.12.08 לגן הילדים, דאגה שכל הילדים יוצאו מהגן,כשבאה אחותי להוציא את הילד נאמר לה לפנות לתחנת המשטרה,לא הסבירו מה קרה,למה,איך, מתי,שום דבר ,פשוט "חטפה"את הילד עם ליווי של שוטרים
נכנסה למונית בליווי של ניידת משטרה עזבה את המקום למרכז חירום חסוי, בלי קשר עם אף אחד, בלי ליידע את ההורים
הביולוגיים,בלי לתת אפשרות לילד להפרד מבני המשפחה סביבו, כלי להשאיר מספר טלפון להתקשרות,פשוט העלימה את הילד, ביום ראשון 7.12.08 ניגשה לבית משפט ביקשה דיון דחוף, במסגרת הבקשה סיפרה סיפורים שיקריים שהילד היה נתון להתעללות מתמשכת תצד בן אחותי תקופה ארוכה ושאחותי ידעה מזה ולא נקפה אצבע,שהמשפחה האומנת נבדקה ונמצאה לא כשירה לגדל את הילד, שהילד סבל מכך שלא ניתנו לו טיפולים רפואיים,וכו'…וכו', נקבע ל-14.12.08 ,
בדיון עצמו מינו לילד עו"ד,ציירו לשופטת הנכבדה סרט אימה, סיפרו שאני-אביו של הילד- מאוד אלים ומסוכן,הגישו תצהירים ותסקירים לא נתנו לי או לאימו של הילד לדבר הרבה, וביקשו להעביר את הילד למרכז חירום ברחוב זמנהוף בתל אביב למשך 30 יום,עם הסדרי ראייה להורים,השופטת הנכבדה החליטה שלא מספיק 30 יום ואישרה שהילד ישהה במרכז החירום למשך 90 יום,.המטרה איבחון ובדיקה של הילד,עם הזמן איפשרו לי ולגרושתי לבקר את הילד,שתבינו מדובר בבית סוהר קטן לילדים,יש בו צינוק שנקרא "חדר רגיעה" יש סורגים סביב כל החלונות,ביקור פעם בשבוע,אי-אפשר להכנס ולצאת כאוות נפשך,כל הילדים בני כל הגילים נמצאים באותה מסגרת 24 שעות ביממה,
בהתחלה סיפרה לי העובדת האחראית במקום שבני מגלה סימנים של ילד שעבר התעללות מינית, לאורך כל הדרך ביקשתי שיראו לי את ממצאי החקירה של הילד, תמיד חזרו ואמרו לי "הבן שלך אמר" לא הראו לי עד היום את דף החקירה או ממצא כל שהוא שישכנע אותי שאכן קרה משהו,
לפני כחודשיים אישרו לי ולגרושתי להוציא את הילד מהמרכז לשבתות,פעם אצלי ופעם אצלה,בתחילה הילד היה מאושר וסיפר לי כמה טוב במקום שהוא נמצא בו, יום אחד לפני כחודש הילד אומר לי שהוא לא רוצה להיות במקום הזה,
שאלתי מה קרה, למה,והילד אמר לי שיש שם ילדים גדולים שמחבקים אותו מאחורה וזה לא נעים לו והוא פנה למדריכים ואמר להם "והם לא נתנו שום תגובה" לפי דבריו,הקלטתי את הילד בטלפון הסלולארי,ניגשתי למקום והסתבר לי שהילד נמצא בחדר עם ילדים בני 13 וחצי, ביקשתי מיד שיעבירו אותו לחדר אחר, אחרי שבוע הילד אמר לי שממשיכים בזה, לא העבירו אותו חדר, ומספר הילדים המחבקים אותו בלילה מאחורה עלה ל-4 הגדולים שבחבורה,יצרתי סרט וידאו שבו מספר הילד בשפה שלו את מה שעובר עליו במקום, ניגשתי לתחנת המשטרה מסרתי תלונה,הסבירו לי שיש חוקרים מיוחדים לילדים ואנחנו נוזמן לחקירה בזמן הקרוב,התקשרו אלי לפני מספר ימים קבעו איתי להביא את הילד לבית חולים תל-השומר ביום שני 27.4.09 בשעה 13.30 .
הודעתי למרכז ביום ראשון שאני בא לקחת את הילד, אחראית בשם רחל אמרה: שאין לה אישור לתת לילד לצאת איתי לחקירה. היא אמרה שאני משבש את החקירה הראשית,(דבר שלא ראיתי מעולם),כנראה שרמת ההכחשה של הצוות כל כך גבוהה שהתחילו להריץ טלפונים לכל מי שצריך על מנת למנוע ממני את האפשרות לערב את הרשויות המטפלות בדברים כאלה. המפתיע מכל הוא שהשוטרת שהזמינה אותי לחקירה עם הילד קוראים לה אילת, התקשרה אלי שוב ואמרה לי שהחוקרת הראשית לא תהייה לכן אין צורך שאבוא בשעה שקבעו לי, זה נדחה, בלי סיבה, בלי תאריך, כשהתקשרתי לברר מדוע,כשניסיתי להסביר שיש לי שם ילד שנתון בסכנה, אמרה לי אנחנו נקרא לך כבר.
משום מה יש לי הרגשה שמישהו "בוחש"מאחורי הקלעים במטרה למנוע את החקירה של הילד.
אני מתכוון לתבוע בשם הילד את כל מי שאמור להשגיח עליו …
אני מוכן לשתף פעולה ולמסור את כל החומר הדרוש על מנת להגן על הבן שלי מכל מיני דברים שכאלה.
יש עוד משהו רציני ביותר, בית המשפט שם אפוטרופוסית לילד את עורכת הדין ויוי רכניץ-אם תרשום את שמה של העורכת דין במנוע גוגל תראה באיזה מתעללת סידרתית מדובר,היא שאמורה להגן על בני, לא יודעת שהוא עבר התעללות מינית במרכז החירום. …
משה נעים // יוני 2, 2009 ב: 1:34 am
שלום רב
תנו קרדיט או הסירו מיד תמונות וכתבות שלנו באתרכם – http://yeladeinu.wordpress.com/2007/12/27/312/
משה
אתר כאן נעים
יאיר // יוני 28, 2009 ב: 11:30 am
הסיפור שלי הוא העתק מדוישל עוד עשרות אלפים,הייתי גם במעצרים וגם שם הסיפור חוזר על עצמו(בעיקר התעללות וחןסר הקשה של העוסיות לגברים,שהפכו אותנו(למקרה שכבר הקשיבו)להורים סוג ח.המצב השני הנפןץ הוא כמובן המזונות הגבוהים ב-5 השנים הראשונות עוד איך שהוא שורדים אבל אחכ כבר אין מאיפה ולכן המעצר זה השלב הבא!גברים ברובם כבר די מיואשים מהמערכת כולה מאחר ואין שום שינוי וגם שום אור בקצה המנהרה חייבים לארגן או את הנשים הגרושות לטובת הגברים שיהיו בעד שיויון עם כל כמה שישמע מוזר אבל זה גם סןג של כח או שכל הגברים יעשו יד אחת ויפסיקו לשלם מזונות ואז בתי הכלא יהיו מפוצצים ואז המדינה תתעורר .כל אחד מאיתנו מנסה בדרך אישית ךפתור את הבעיה ולכן זה לא עבד,חייבים לארגן את כולם,יחד יהיה קשה לשבור אותנו!!
דנה // יולי 29, 2009 ב: 12:22 am
בקיבוץ כרמיה ישנה פנימיית "עדן" שלפני כחודש עד כמה שידוע לי
הוגשה תלונה כנגד מנהלת הפנימייה מצד אחת הנערות שנמצאת בפנימייה על "הטרדה מינית" האם זה נכון להשאיר את המנהלת בתפקידה ?
אני חושבת שהיא צריכה לפנות את מקומה עד סיום הפרשה.
מירי // אוגוסט 31, 2009 ב: 8:08 pm
יש לי ילד בן 5 כשהוא היה בגיל 5 חודשים פנינו לרווחה עקב קשיים כלכליים שייצרו בעיות משפחתיות ביני לבין בעלי על מנת שיוכלו לעזור לנו בהתחלה הם עזרו ושמו אותו בגן ליד הבית של נעמת ועזרו במזון ובביגוד אבל מהר מאד הם גם התערבו ביננו כבני זוג והיו עושים שיחות ביננו לבינהם ובכלל כתבו הרבה דברים לא נכונים והרבה דברים הוצאו מהקשרם ובמקום לתת עזרה הם רק הזיקו לתא המשפחתי שלנו כשהילד היה בן 3 פקידת הסעד דרשה שהוא ילך לגן שפתי עם בעיות רגשיות נאמר לנו שאחרי זה הוא יוכל ללכת לבהס רגיל ולא תהיה שום בעיה בהתחלה התנגדתי לזה ואפילו הצלחתי לרשום אותו בגן רגיל דרך העירייה בלי שהם ידעו על זה ויכלתי לעשות לעצמי חיים קלים ולרשום אותו קרוב לבית אבל בדקה ה90 התחרטתי כי ראיתי אז שהילד ילך לאיבוד בגן רגיל ואז באמת היה לו קושי שפתי וראיתי את הגן שהומלץ והיו בו מעט ילדים והצוות היה נראה לי בסדר והם גם אמרו שאחרי הגן הנ"ל הוא יוכל ללכת בעתיד לכיתה א רגילה אז התרשמתי לטובה ורשמתי אותו לגן הנ"ל במהלך השנה ראיתי שיש שם ילדיים עם צרכיים מיוחדים ובעיות רגשיות קשות שלא כמו הילד שלי ולמזלי הילד שלי הבחין לטוב ורע ואיך שהוא זה לא נכנס בו ההתנהגות של הילדים האחרים שלמדו איתו שהוא בעצמו אמר שלילדים שם אין התנהגות נורמטיבית וזה ילד בן 5 ידע להבחין בזה ..עכשיו הוא אמור לעלות לכיתא א הם עשו וועדת השמה בעירייה והוחלט על ידיהם לשלוח אותו לכיתה א רגשית עם בעיות קשות בבהס איילון אני נכנסתי לאינטרנט וראיתי שהכיתה היא רגשית עם בעיות קשות מאד וגם יש כתבה על הבהס שכל האזור שם מסורטן בגלל 30 אנטנות שממוקמות באזור שם וגם בגלל גזים רעילים שבאים ממפעלים כימיכלים באזור וזה מסכן את הילדים הלומדים שם בבהס וכמובן אני בתור אמא התנגדתי לזה ןעוד פעם הגשתי עיריעור למשרד החינוך אף היה לי מיכתב מרופא ומפסיכולוג פרטי ששניהם שוללים את זה שהילד ילך לכיתה רגשית וטוענים שזה יכול לפגוע בו בהתפתחות הרגשית ושהילד מתאים למסגרת הרגילה ובוועדת העיעור האחרון הם דחו את הטענות של הפסיכולוג הפרטי והרופא ושל ההורים אנחנו ומהתחלה היה ברור שהם הסתמכו על מכתב הפסיכולוגית של אותו גן שכבר לא היה רלוונטי כי האיבחון נעשה חצי שנה קודם ובגיל הזה הרבה דברים משתנים וחוץ מזה הפסיכולוגית רשמה שם הרבה מידע שהוא לא נכון על הילד ואפילו אמרתי לה את זה אבל היא לא שינתה את מה שכתבה הילד יודע מספרים יודע את כל האותיות ילד טוב חכם ושקט שאין שום עילה לזה שהוא צריך ללכת לכיתה רגשית עם בעיות קשות אפילו הפסיכולוג הסביר לנו שהרבה פעמים משרד החינוך צריך פשוט לסגור כיתה ואין לו מספיק ילדים אז הוא גם שם שם ילדים שלא אמורים להיות שם רק בגלל שיקולים כספיים . אמר לנו להלחם על הזכות הזאת אבל היה נראה שאי אפשר לנצח במערכה הזאת כי כבר מהתחלה בוועדה זה היה נתון לכישלון כי הם כבר עשו את ההחלטה שלהם ובכלל לא הקשיבו לטענות שלנו אז בגלל שלא משאירים לנו ברירה לנו ההורים אמרנו להם שאנחנו לא שולחים את הילד לאיפה שהם החליטו והוא יישב בבית וזה עדיף לנו ובתגובה הם ענו שאני האם עוברת על החוק אוליי תוכלו לעזור מה אפשר לעשות כי כרגע בגלל המצב לילד אין מסגרת ורציתי כלכך שהוא ילך לבהס לכיתה א זה הילד הראשון שלי והוא יחיד ואני לא יודעת מה לעשות ולמי אפשר לפנות נייד שלי 0502757416
אפרים בן-יהושע // אוקטובר 16, 2009 ב: 2:19 am
חי יהוה אל חי אלוהי העברים שופט כל הארץ
כמי שניפגע במשך שנים רבות ע"י עובדים סוציאליים, ושופטים בבתי המשפט השונים, ובארכאות שונות אני מחזק את ידיכם.
אני ראיתי ורואה עדיין את בית המשפט כמקום שהצדק הוא ממנו והלאה, והחוק הוא צחוק.
אני ראיתי ורואה עדיין שופטים שהם עבריינים של ממש, העושים עוול לאנשים שרוצים שהצדק שלהם יוצג על ידם, ומעדיפים לא להיות מיוצגים ע"י עו"ד, אלא לטעון בעצמם.
אני ראיתי ורואה עובדים של שרותי הרווחה שמשקרים במצח נחושה בבית המשפט.
אני רואה בעובדים של שרותי הרווחה גוף אינטרסנטי שקורע הורים מילדיהם, ומנציח את העוול כי ממנו הוא מתפרנס, ומי הגוף הבירוקרטי שישחט את האוזה המטילה עבורו ביציי זהב.
אני ראיתי ורואה את האפוטרופוס הכללי ואת בית המשפט מתחמקים מהאחריות למעשיה הנלוזים של הגנבת, העברינית הנמלטת עו"ד ירדנה נילמן שבית המשפט התעקש גם בדיון חוזר למנות אותה לאפוטרופוס למרות שהזהרתי את בית המשפט שהיא נוכלת העושקת את החוסים שבית המשפט נתן לחסותה.
אני ראיתי ואני רואה את הנוולות וחוסר המעש של לישכת עורכי הדין בישראל, ואת ועדת האתיקה המגוחכת שלהם, שגם שנים אחרי התלונה שהוגשה לה היא נמנעת מלפסוק נגד מי שהוא עו"ד שהוא גם נוכל, ועבריין, כי הוא משלנו.
כתב האשמה שלי נגד קציני סדום, ושופטי עמורה הוא ארוך כאורך הזמן שמושכים שופטי סדום ועמורה את את הרווחים שבין דיון לדיון, ובין התחלת המשפט לסופו.
כמי ששמע שופט מחוזי מודיע לי בטרם חקרתי את הנתבע שהוא עו"ד, כי מי שתובע עו"ד צריך לדעת שהוא הולך להפסיד במשפט, (המשפט מתנהל בהקלטה, ולשופט אין שליטה על הפרוטוקול), אני חרד למשפט.
כמי שבית המשפט מנע ממנו לחקור עד מפתח, ואחר כך מנע ממני להגיש כראיה חוות דעת של אותו עד, בטענה כי העד לא נחקר על ידי אני מזועזע.
כמי שבית המישפט משית עליו חדשים לבקרים ערבויות בגובה עשרות אלפי שקלים אם ברצוני לחקור את הנתבע שהוא עו"ד בכיר המקורב לשופט, וכדי לרפות את ידיי במשפט, אני מחזק את ידיכם במאבקכם הצודק, ישר כוח, ושאו ברכה.
עבד ליהוה אל חי אלוהי העברים
אפרים בן-יהושע