שלום לכולם , לפניכם מכתב ששלחתי לד"ר עליזה רינג , ככתבו וכלשונו , ללא שמות כמובן

eyal1 כותב\ת "שלום לכולם , לפניכם מכתב ששלחתי לד"ר עליזה רינג , ככתבו וכלשונו , ללא שמות כמובן:

הודעה באמצעות הפקס ג . נ .  1.      לאחר עיכוב של 8 חודשים מזמן ממתן החלטת ביהמ"ש ועד החלת הבדיקה ,  ולאחר התנגדויות כאלה ואחרות מהצד השני , ציפיתי לבדיקה אוביקטיבית וממצה , אשר תשפוך אור ותקרין באופן ישיר על עתיד טוב יותר לבתי. 2.      אף במכתבי אלייך מיום 31/10/2006 , הבעתי כמיהה וציפיה לבדיקה , וכן מודעות ל"חשיבות" שבבדיקה כאינדיקטור "אמיתי" . הייתה גם מודעות לעובדה שבדיקה זו היא תיקוותי היחידה במאבק המתיש על בתי.  

3.      אין זה מיותר לציין כי היזהירוני כל קרוביי ומכריי , מהמעגל הקרוב ועד הרחוק ביותר , בקובעם פה אחד כי "המשחק מכור" וכי התוצאות ידועות מראש . סירבתי להאמין , ובתמימות הגובלת בטיפשות , התייצבתי במרפאתך מוכן ומזומן לבדיקה.

 

4.      אתמול , ה – 26/11/2006 ,עת פגישה שנקבעה מראש,  היו שתי אמירות שהוצאו מפיך , אשר היו הרבה יותר מהצהרת כוונות , הם היו הבעת דעה מפורשת , מילים החקוקות בסלע, מילים אשר אינן משתמעות לשתי פנים , לקיחת צד באופן מפורש:

 

1)      בתשובה לשאלתי בדבר סדרי הראיה בסופי שבוע , אשר למעשה לא התקיימו מסיבות שפורטו על ידי , ובהמתנה למוצא פיך , נאמר:"שתי לילות רצוף שהילדה לא תראה את אימה , זה יותר מידי" . ובכן , לא צריך להיות פסיכיאטר ולא מומחה בתורת המשחקים בכדי להבין שאם שתי לילות הם "יותר מידי" , אזי יותר לילות הקובעים משמורת, ובכלל , אפשרות זו כלל אינה קיימת . אני מדגיש כי כבר לאחר פגישה אחת בלבד , נקבעה אמירה שאין כמותה בכדי לבשר על העתיד להחקק בהמלצות הסופיות .

2)      הרחקתי לכת בשאלותיי אלייך , ו"העזתי" לשאול :"אם שתי לילות הינם יותר מידי , מדוע לילה – בכלל –  אינו יותר מידי"? . תשובתך : "אם זה היה תלוי בי , לא הייתי מאשרת לינה בגיל כזה , אך משהדבר כבר נעשה , אינני זו שישנה את המצב הקיים" . מזה ניתן להבין כי את,  ד"ר רינג , אוטוריטה הגבוהה יותר מפקידת הסעד, זו שהמליצה על לינה , לא תצאי חוצץ נגדה , כי הרי היא זו שהיפנתה אותנו ל"בדיקה המיוחלת" וכי לא תפגעי במי שבעצם המליץ על ה"בדיקה". לא תפגעי בגזע העץ בו את עצמך מחוברת כענף.

 

5.      הבעת דעה כה מפורשת , לאחר זמן כה קצר (פגישה אחת , ללא מבחנים פסיכודיאגנוסטיים , לפני צפייה באינטרקציה שלי עם הילדה , ולפני הכרה ממשית אל מול מי את ניצבת) , מצטיירת לאדם מן היישוב , שאינו מלומד כמותך , כתמוהה ביותר.

 

6.      אם לא די בכך , הרי שלאור אמירתך כאמור בסעיף 4 (2) במכתבי זה , לאור תגובותייה של הילדה עת לקחתה מהגן בשבועיים האחרונים על ידי מחד, ותגובות הדחייה החריפות של הילדה כלפיי עת פגישתינו במרפאתך בנוכחות אימה , החלטתי כי ראוי שאתן פסק זמן ל"סדרי הראיה הנרחבים", וכי ראוי לדעתי לחקור את פשר התנהגותה הקיצונית של הילדה תחילה . בינתיים ראוי שאעבור לסדרי ראיה במרכז קשר בתדירות של אחת לשבוע . לא מן הנמנע כי סדרי הראיה החדשים ימשכו זמן רב , וזאת לדעתי , אך ורק לטובתה של הילדה.

 

7.      מכתב ברוח הנאמר בסעיף 5 למכתבי זה , ישוגר גם לב"כ האם , בכדי ליידעו על השינויים בסדרי הראיה ,  שמתחילים כבר היום , ובמטרה שזה יידע את מרשתו.

 

8.      היות וחוויתי על בשרי כי ה"משחק מכור" וכי תוצאות ה"משחק" ידועות מראש מסיבות שפורטו לעייל , אינני מוצא טעם או סיבה כלשהי להמשיך עם ה"בדיקה" המבזה , שאף פסיכולוגים ופסיכיאטרים שכמותך , כותבים כי הבדיקה מחטיאה את מטרתה , וכי אינה יכולה להוות אינדיקטור להורות טובה או פחות טובה.

 

9.      בקשה ברוח דומה תוגש לביהמ"ש , וזאת במקביל להודעת פקס זו , בה אציין כי אני מוותר על תביעתי למשמורת בתי , שכאמור ,  כל התביעה נשענה על ה"בדיקה המיוחלת". 

 

10.  אני מצר על העובדה כי הוכחת שדעתך נעולה , וכי הדעה המקדימה , אותה הבאת איתך , היא זו שקבעה לבסוף , וזאת ממוצא פיך.  

       

                                                                                                        בכבוד רב ,