“אני רק ממלא הוראות…” מדוע יש להילחם בעובדי משרד הרווחה באופן אישי ופרטני
“מצוות” ההשתלטות של עובדים סוציאלים על שכבות אוכלוסיה ”נחותות” לכאורה, מושרשת כיום עמוק מאד בתרבות הישראלית הלוקה ביוהרה רבה. אנו סבורים כי החברה הישראלית נגועה בגזענות עמוקה, ושהתנהגויות מסוימות שלה מזכירות סטנדרטים נאציים-קלגסיים.
אכזריות ממוסדת כל כך קשה כלפי אוכלוסיות חלשות מצד אנשי חינוך, עובדים סוציאלים ופקידי סעד, אשר בעוולותיה הרבות פרקה והרסה מאות אלפי משפחות וילדים, היא אכזריות שאינה עניין של מה בכך שיש לעבור עליו בשתיקה.
מדובר בפשעים חמורים ביותר של עובדי רווחה על פי כל אמת מידה מוסרית, ואין כל דרך להתעלם מהם ולצייר אותנו כמופת מוסרי ואור לגויים. אנחנו כבר מזמן לא כאלה, ולא משנה בכלל מה עושים האחרים ועד כמה הם מושחתים.
פרופ’ ישעיהו ליבוביץ נהג לומר שחובה לסרב לפקודות בלתי חוקיות כי ציות להן בתואנה של ”אני רק חייל שמילא פקודות” דומה לטיעונו של אייכמן שטען ”רק מילאתי פקודות”. איננו איומים כמו הנאצים, אבל יש בנו היום אכזריות נוראה שמתבטאת גם בתוך הבית פנימה.
הקניית סמכויות על לפקידי סעד יצרה סדקים רבים במנגנון הדמוקרטי. נראה כי ישנם לא מעט גורמים במשרד הרווחה שמאיצים לוותר על מרכיבים בדמוקרטיה בשביל מטרותיהם, בעוד שאנו איננו מוכנים לכך בשום פנים ואופן. יש לזכור כי אי אפשר לוותר על מקצת מהדמוקרטיה ולשמור על מצב מאוזן של דמוקרטיה מינוס- מרגע שמתחיל מהלך כזה המדרון החלקלק פועל במהירות את פעולתו עד ההתפרקות המוחלטת וההגעה לטוטליטריזם או לאנארכיה.
האופן בו אנו רואים את המציאות שלנו בהחלט גורם לנו לדאבון לב ולרצון לצעוק חזק ולהתריע שאנחנו במצב מעורער. כבר היום הדמוקרטיה המעורערת הזו יורה לעצמה ברגל ללא הפסקה, אם לא בלב.
עובד סוציאלי שטוען כי הוא רק “ממלא פקודות” ובכך מצהיר כי אינו יכול להפעיל שיקול דעת עצמאי ותובנה צרופה הוא עובד סוציאלי שאינו ראוי לעבוד במקצוע שענינו דיני נפשות. עובד סוציאלי שאינו מסוגל לקחת אחריות על מחדליו, יש להקיא אותו מן המערכת ואם ביצע פשעים הוא אף צריך לתת על כך את הדין ולשלם חובו לחברה בדיוק כמו כל פושע אחר.
