<לני רביץ נולד בגיל צעיר מאוד בהרטפורד, קונטיקט, ארה”ב. את רוב שנות לימודיו הראשונות בילה בכיתות חינוך מיוחד משום שהיה “שמח מדי”.
כיום הוא מומחה לפיתוח חוש הומור, מנחה סדנאות צחוק, סמינרים, קורסים והרצאות בנושאי “גשטלט”, הומור, אינטליגנציה רגשית וכן הערכה עצמית ותפקוד שיא – בישראל וברחבי תבל ונחשב לאחד המרצים המבוקשים בעולם.
צפו במופע סטנד אפ של לני רביץ על חוויותיו מימי החינוך המיוחד. חוויות אמיתיות שכללו פגישות עם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים.
חלק א’http://www.youtube.com/watch?v=Eu008VyIlaI
חלק ב’
http://www.youtube.com/watch?v=Eu008VyIlaI
תגובות 2 עד כה so far ↓
אפרים // מאי 9, 2009 ב: 5:39 pm
שלום !
שמי אפרים,אני אבא לילד בן חמש וחצי,
בני הקטן נולד בעת היותי בכלא, אימו רצתה למסור אותו לאימוץ,ואני לא הסכמתי,במקום זה עלתה הצעה שאחותי תגדל את הילד, בימ"ש אישר ב-2004 את אחותי כמשפחה אומנת, מגיל 8 חודשים הילד חי אצל אחותי,
אימו של הילד הייתה באה פעם בכמה חודשים לראות את בנה,היו תקופות של חמישה חודשים בין ביקור לביקור,אימו של הילד החליטה לעסוק במקצוע העתיק ביותר בעולם והילד פשוט הפריע לה,עד היום היא עוסקת בזנות ואין לה כוונה להפסיק עם זה, היא הצהירה על כך בביהמ"ש, בנוסף לכך הייתה התעללות פיזית בילד היא הגיעה עם הילד לבית חולים עם נשיכה על הפנים וסימני נשיכות על הגב, היא סיפרה שזה מרוב אהבה. כשהרופא החליט לקרוא למשטרה היא פשוט הרימה את התינוק בן 8 חודשים וברחה מבית החולים. אם אחותי לא הייתה מתנדבת לקחת את הילד תחת חסותה סביר להניח שהילד היה נלקח לאימוץ, דבר שהיה מונע ממנה לראות את הילד שנים ארוכות.
שוחררתי מהכלא באוגוסט 2007 ,קיבלתי חדר אצל אחותי, למדתי את הילד ולימדתי אותו מי אני,עם הזמן
הילד נקשר אלי ,הכוונה שלי הייתה עם הגיעו לגיל בית ספר ארשום אותו בעצמי ונתחיל לחיות יחד כמשפחה.
בנתיים שכרתי דירה אני לומד גרפיקה ממוחשבת במכללת סלע עם מילגה מטעם המדינה,והילד היה עושה אצלי כל סוף שבוע,
לאחותי בן , בני ובנה של אחותי גדלו כמו אחים לכל דבר,הפרש הגילים ביניהם כ-6 שנים,
לפני כ-4 חודשים בני סיפר לגננת שלו בהתלהבות שהוא ובן אחותי רואים באינטרנט wwe ו-wwf ועושים
ביחד מה שהם רואים באינטרנט, הגננת כנראה לא יודעת מה זה כל השמות הזרים האלה,המשיכה ושאלה את הילד
"אתה עושה לו והוא עושה לך?"הילד המשיך ותיאר איך הם משתוללים על המיטה ולפעמים זה כואב,
הגננת ( ואני מבין את דאגתה למצוקת הילדים בגן ) פנתה לרשויות, סיפרה שיש אצלה ילד קטן שנמצא במשפחה אומנת והיא חושדת שיש משהו בתוך הבית שגובל בהתעללות פיזית ומינית,
פקידת סעד בשם שרית צרפתי חתמה על מסמך שזה צו חירום להוצאת הילד מהבית של המשפחה האומנת,
אצה רצה באותו יום שישי 5.12.08 לגן הילדים, דאגה שכל הילדים יוצאו מהגן,כשבאה אחותי להוציא את הילד נאמר לה לפנות לתחנת המשטרה,לא הסבירו מה קרה,למה,איך, מתי,שום דבר ,פשוט "חטפה"את הילד עם ליווי של שוטרים
נכנסה למונית בליווי של ניידת משטרה עזבה את המקום למרכז חירום חסוי, בלי קשר עם אף אחד, בלי ליידע את ההורים
הביולוגיים,בלי לתת אפשרות לילד להפרד מבני המשפחה סביבו, כלי להשאיר מספר טלפון להתקשרות,פשוט העלימה את הילד, ביום ראשון 7.12.08 ניגשה לבית משפט ביקשה דיון דחוף, במסגרת הבקשה סיפרה סיפורים שיקריים שהילד היה נתון להתעללות מתמשכת תצד בן אחותי תקופה ארוכה ושאחותי ידעה מזה ולא נקפה אצבע,שהמשפחה האומנת נבדקה ונמצאה לא כשירה לגדל את הילד, שהילד סבל מכך שלא ניתנו לו טיפולים רפואיים,וכו'…וכו', נקבע ל-14.12.08 ,
בדיון עצמו מינו לילד עו"ד,ציירו לשופטת הנכבדה סרט אימה, סיפרו שאני-אביו של הילד- מאוד אלים ומסוכן,הגישו תצהירים ותסקירים לא נתנו לי או לאימו של הילד לדבר הרבה, וביקשו להעביר את הילד למרכז חירום ברחוב זמנהוף בתל אביב למשך 30 יום,עם הסדרי ראייה להורים,השופטת הנכבדה החליטה שלא מספיק 30 יום ואישרה שהילד ישהה במרכז החירום למשך 90 יום,.המטרה איבחון ובדיקה של הילד,עם הזמן איפשרו לי ולגרושתי לבקר את הילד,שתבינו מדובר בבית סוהר קטן לילדים,יש בו צינוק שנקרא "חדר רגיעה" יש סורגים סביב כל החלונות,ביקור פעם בשבוע,אי-אפשר להכנס ולצאת כאוות נפשך,כל הילדים בני כל הגילים נמצאים באותה מסגרת 24 שעות ביממה,
בהתחלה סיפרה לי העובדת האחראית במקום שבני מגלה סימנים של ילד שעבר התעללות מינית, לאורך כל הדרך ביקשתי שיראו לי את ממצאי החקירה של הילד, תמיד חזרו ואמרו לי "הבן שלך אמר" לא הראו לי עד היום את דף החקירה או ממצא כל שהוא שישכנע אותי שאכן קרה משהו,
לפני כחודשיים אישרו לי ולגרושתי להוציא את הילד מהמרכז לשבתות,פעם אצלי ופעם אצלה,בתחילה הילד היה מאושר וסיפר לי כמה טוב במקום שהוא נמצא בו, יום אחד לפני כחודש הילד אומר לי שהוא לא רוצה להיות במקום הזה,
שאלתי מה קרה, למה,והילד אמר לי שיש שם ילדים גדולים שמחבקים אותו מאחורה וזה לא נעים לו והוא פנה למדריכים ואמר להם "והם לא נתנו שום תגובה" לפי דבריו,הקלטתי את הילד בטלפון הסלולארי,ניגשתי למקום והסתבר לי שהילד נמצא בחדר עם ילדים בני 13 וחצי, ביקשתי מיד שיעבירו אותו לחדר אחר, אחרי שבוע הילד אמר לי שממשיכים בזה, לא העבירו אותו חדר, ומספר הילדים המחבקים אותו בלילה מאחורה עלה ל-4 הגדולים שבחבורה,יצרתי סרט וידאו שבו מספר הילד בשפה שלו את מה שעובר עליו במקום, ניגשתי לתחנת המשטרה מסרתי תלונה,הסבירו לי שיש חוקרים מיוחדים לילדים ואנחנו נוזמן לחקירה בזמן הקרוב,התקשרו אלי לפני מספר ימים קבעו איתי להביא את הילד לבית חולים תל-השומר ביום שני 27.4.09 בשעה 13.30 .
הודעתי למרכז ביום ראשון שאני בא לקחת את הילד, אחראית בשם רחל אמרה: שאין לה אישור לתת לילד לצאת איתי לחקירה. היא אמרה שאני משבש את החקירה הראשית,(דבר שלא ראיתי מעולם),כנראה שרמת ההכחשה של הצוות כל כך גבוהה שהתחילו להריץ טלפונים לכל מי שצריך על מנת למנוע ממני את האפשרות לערב את הרשויות המטפלות בדברים כאלה. המפתיע מכל הוא שהשוטרת שהזמינה אותי לחקירה עם הילד קוראים לה אילת, התקשרה אלי שוב ואמרה לי שהחוקרת הראשית לא תהייה לכן אין צורך שאבוא בשעה שקבעו לי, זה נדחה, בלי סיבה, בלי תאריך, כשהתקשרתי לברר מדוע,כשניסיתי להסביר שיש לי שם ילד שנתון בסכנה, אמרה לי אנחנו נקרא לך כבר.
משום מה יש לי הרגשה שמישהו "בוחש"מאחורי הקלעים במטרה למנוע את החקירה של הילד.
אני מתכוון לתבוע בשם הילד את כל מי שאמור להשגיח עליו …
אני מוכן לשתף פעולה ולמסור את כל החומר הדרוש על מנת להגן על הבן שלי מכל מיני דברים שכאלה.
יש עוד משהו רציני ביותר, בית המשפט שם אפוטרופוסית לילד את עורכת הדין ויוי רכניץ-אם תרשום את שמה של העורכת דין במנוע גוגל תראה באיזה מתעללת סידרתית מדובר,היא שאמורה להגן על בני, לא יודעת שהוא עבר התעללות מינית במרכז החירום. …
רז // יוני 30, 2009 ב: 2:12 pm
שלום רב אני רז דהן הרוצה לאמץ ילד או ילדה הורי מרשים לי ועוזרים לי לחפש אנה תפנו לאמייל ותבואו פרטים מקווה ששכנתי אותכם .
תודה מראש רז דהן