התנועה למען עתיד ילדנו מברכת את מירב בטיטו על חשיפת ההיתעללות של משרד הרווחה ופנימיות הרווחה .
מירב בטיטון פועלת לחשיפת פישעי משרד הרווחה ופנימיות הרווחה
התנועה תגיש תלונה במשטרה נגד המעורבים שלא דייחו למשטרה על האירועים ועברו על חוק אי חובת דיווח
כמו כן תקדם התנועה דיון דחוף בכנסת על ההיתעללות בחוסים
תחקירים אשר חושפים פעילות בלתי חוקית של משרד הרווחה .
אנו תומכים במירב אשר חושפת את פרצופו האמיתי של המשרד אשר מסרב לחקור ולבדור מה קורה תחת חסותו .
היתעללות בילדים הפך להיות לחם חוקו של משרד זה אשר אמור להגן על ילדים .
הכתבה תפורסם במשך היום ותציג את שיקרי משרד הרווחה
המעון הסגור גילעם של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה – חומות של ייאוש
המאמר "חומות של ייאוש" מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות – אוגוסט 2009
במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד.
נער אחד כבר ניסה להתאבד בתלייה, אחר כך חתך את הוורידים. "הייתי בסך הכל בן 16 שניסה להשתקם", אומר אחד הנערים, "אבל יצאתי משם עבריין אמיתי".
משרד הרווחה: הכל מתנהל לפי הנהלים.
פחות מחודשיים עברו מאז הפך דודי (שמות החוסים והמדריכים בכתבה בדויים) לנער חופשי, אחד שקם בבוקר והולך לעבודה שסידרו לו במפעל, שלעת ערב מתלבט אם לחזור הביתה או להסתובב עם החבר'ה. עוד פחות מחודש יהיה בן 18, וכבר הוא מת להצטלם לעיתון, לזעוק בקול רם מה שעשו לו שם, "לדפוק אותם כמו שדפקו אותי", להראות להם שלא הצליחו לשבור אותו. "18 חודש" היה בגילעם. הנערים שנכנסים למוסד הסגור לעבריינים, תחנה אחרונה לפני הכלא, מסגלים לעצמם במהירות את שפת הדיבור המקובלת. הזמן נמדד בחודשים ובימים, לשנים אין כאן משמעות. החיים קצרים ומתומצתים, אירוע רודף אירוע ואין לדעת מה יהיה מחר.
למאמר המלא, הקלק/י על התמונות
תגובות 3 עד כה so far ↓
ariala // אוגוסט 16, 2009 ב: 8:29 pm
כל הכבוד לך מירב בטיטו הלוואי והיו עוד כמוך יישר כח.
רחל רוזן // אוגוסט 19, 2009 ב: 11:45 am
מירב שלום רב,
ראשית ברצוני להביע את תודתי העמוקה על שירותך ועל האומץ שאזרת כדי לפרסם כתבה כזאת מעמיקה ומצמררת.
אני ממש הזדעזעתי איך מדינה שתמיד מצהירה ש"הילדים הם העתיד שלנו…" יכולה להזניח בצורה מחרידה שכזאת מוסד שמס' התלמידים לא עולה על 17 ילדים??? לפי מיטב זיכרוני הכתבה הזאת היא לא הראשונה וכבר דובר עליה מדוע לא נעשה כלום עד היום היכן כל אנשי הכנסת אשר אמורים לעשות משהו בנדון? מדוע אף אחד לא משתף פעולה עם החניך אבי בן שלום שכבר מזה כמה שנים זועק לעזרה ומבקש שמישהו יעשה לדבר הזה סוף!!! אני ממש מזדעזעת ממשרד החינוך ופקידי הסעד שטרם נעשה דבר והדבר היחיד שהיה להם להגיב הוא על האדם היחיד בכתבה שבאמת אכפת לו הם השחיטו את שמו ופגעו בו שלא בנוכחותו. האם לא די במה שכבר קרה ומה שקורה הרי מדובר בילדים בני 12 עד 17 שכל החיים לפניהם וקרו דברים מעולם ילדים השתקמו ועמדו על הרגליים ונעשו לאנשים טובים יותר שמאמינים בחיים ומאמינים שהכל אפשר לשנות אך לאמונה כזאת צריך מישהו שיוביל אותם ויראה להם את הדרך ויתן להם את ההרגשה שהכל אפשר לשנות אם רק רוצים!!!! הרצון ישנו אך איפה כח אדם איפה האנושיות של ההנהלה???? הם בהמות וכך הם גם מתנהגים לחוסים וכן גם לחניכים ומורים פשוט בהמות שהורסים את המדינה הלוואי והם היו עומדים יום אחד לא כמה ימים או שנים רק יום אחד במקום החוסים והחניכים והיו מרגישים את ההתנהגות הזו על בשרם.
שלא נדבר על החניכים והמורים אשר צימצמו את הכוח אדם ואם כבר נשארו כמה אנשים שבאמת ובתמים משתדלים לעשות את עבודתם נאמנה הם קוטלים אותם יורדים לנשמתם ושלא נדבר פוגעים בשכרם וכל אשר נדרש בהרעת תאנאים!!! מדוע אנשי החוק לא מביאים את אותם המנהלים ופסיכולים למשפט צדק מדוע לא שואלים אותם ומביאים אותם לשימוע במקום להתנפל על אנשים שכל רצונם הוא צדק צדק וצדק בלבד!!! הם מאמינים שהכל ניתן לפתור אך שנים שהם זועקים לעזרה לא נותר להם לצאת לתקשורת ולפעול בכל צורה אפשרית כדי שמישהו ישמע אותם למעלה (בכנסת או ברשויות שאמורות לטפל בזה) וסוף סוף אולי מישהו יגאל אותם מצרה ומהזוועה שהם חיים ועובדים בה מזה שנים רבות.
אני רוצה להביא את הזדהותי עם החוסים והחניכים ונותנת להם יד ומחזקת אותם ומאחלת שבזכות הכתבה הזאת יצא קול משמיים ויגיעו לשלווה ולנחלה שלהם הם זועקים.
יישר כח לכתבת המקסימה מירב בטיטו על עבודת הקודש שהיא עושה מזה כמה שנים!
רחל רוזן
אירמה // אוגוסט 19, 2009 ב: 1:05 pm
הקול של החוסים הוא התקשורת ומירב היטיבה להשמיע את קולם.
האם הזעקה הזאת לא מדליקה אור אדום? מה עוד אמור לקרות על
מנת להרעיד את המערכת המדינית כדי שירדו מרום מעלם אל השטח
ויבינו עד כמה המצב חמור. ולגבי אחרון המויקאנים שנותר ללחום
את מלחמת החושך.. הקארמה עושה את שלה והתוצאות לא יאחרו להגיע
יישר כוח! אנו מדברים בימים טרופים אלה על עתיד ילדנו דור
העתיד שלה חברה הישראלית הזהו הדוגמא והיחס שאנו מלמדים אותם?
לא מספיק לילדים האלה כל מה שעברו בחיים? במקום לשקם הורסים?
מקווה שההדים יגיעו לאן שצריך והמהפך יקרה בקרוב.
אני ממליצה לארגן ומוכנה לסייע – ערב עם אמנים מוכרים שיופיעו
בהתנדבות על מנת להביא למודעותה החברה על העוול שקורה שם.
איתכם במאבק!