השופט יצחק יצחק טוען להרשעות חפים מפשע והוא עצמו מבקש להרשיע חף מפשע ואיננו מסתיר את קשריו עם חברו השופט נחמני

השופט יצחק יצחק טוען להרשעות חפים מפשע והוא עצמו מבקש להרשיע חף מפשע ואיננו מסתיר את קשריו עם חברו השופט נחמני .

תמונתו של יצחק יצחק

בכנס שעסק בשאלת ההרשעות של חפים מפשע התריע השופט יצחק יצחק על תופעה של הודאות מלאות חורים שנגבות תחת לחץ מנאשמים.

עו"ד אביגדור פלדמן, שהגדיר את עצמו "מומחה לעיוותי דין", הביא לזיכוי שני מורשעי שווא שנפלו בפח להיטות היתר של שתי פרקליטות במחוז הצפון. הפרקליטות עשו שימוש לרעה בסמכותן להוציא תעודות חיסיון על ראיות מזכות, ובדרך זו העלימו את הראיות מבית המשפט. "לאחר הניסיון הקשה במקרה הראשון, פניתי, במקרה השני, בשלב הערעור לפרקליטות המדינה וביקשתי שיבדקו שמא חזרו על אותו תרגיל", סיפר פלדמן. "עו"ד יהושע למברגר, שראוי לכל המחמאות האפשריות, צילצל אלי אחרי שבוע ואמר לי 'צדקת, יש בתעודה ראיה מזכה שאני אפילו לא רוצה לדבר עליה. נבוא לבית המשפט העליון בערעור ונסכים לזיכוי'".

אין זועקים לחפות

קונצפציית הרשעות השווא נסמכת במידה רבה על נתון סטטיסטי מבהיל: בישראל שיעור ההרשעות הוא 97%, לעומת 80%-70% במדינות דמוקרטיות אחרות. פרופ' קנת מן, הסניגור הציבורי הארצי לשעבר, הטיל ספק אקדמי בנכונות הנתון, שנאסף במחקר שעשו סטודנטים בשבעה בתי משפט שלום. מן אמר בכנס: "נניח שאדם מואשם בשני סעיפים – סחר ושימוש בסמים. הוא מזוכה מהסחר ומורשע בשימוש. התיק הזה מתויג כהרשעה למרות שהיה זיכוי בסעיף המשמעותי יותר. אם היה מוגש אישום רק בסעיף הסחר, התיק הזה היה מתויג כזיכוי. המחקר מסווה זיכויים מהותיים בתיקים שיש בהם ריבוי אישומים. יש גם מקרים שהפרקליטות חוזרת בה מהאישום במהלך ההוכחות, כדי לא לקבל זיכוי. גם זה לא נספר כזיכוי. לכן הנתון של 97% אינו מהימן".

מן הוסיף וטען, שבישראל יש מיעוט של מתלוננים על הרשעות שווא בהשוואה לארה"ב. "בישראל ניתן לספור על יד אחת את הזועקים לחפותם. הם כמעט ולא קיימים. לא בכלא ולא בתקשורת". מן עצמו מייצג אחד כזה: אדריאן שוורץ, גאון שחמט וברידג', שהואשם בשבעה מקרי אונס. בשישה הוא זוכה ועל הנותר קיבל עשרים שנה. שוורץ ממטיר פניות על מן, כמעט מדי יום, מאז 1994.