מרכזי החירום של משרד הרווחה – חלום הבלהות של כל ילד בישראל

מרכזי חירום הם מתקנים אליהם מובאים ילדים שהוצאו בכפיה מביתם ע"י פקידי סעד. חטיפת הילד מתבצעת תוך נקיטת שיטות אלימות פיזית ונפשית של עובדי המדינה כלפי הילד חסר הישע והוריו.

ילדים אלו נחטפים ממשפחתם על סמך חשד בלבד של פקידת סעד. זו מגיעה לבית המשפחה בליווי שוטרים, ללא כל אתרעה והכנה נפשית מוקדמת לילד. המשטרה במקרה זה אינה בעלת סמכות ופועלת כמריונטה המבצעת את הוראותיה של הפקידה ללא עוררין. גם אם לא בוצעה עבירה פלילית, בסמכותה הבלעדית והעליונה של פקידת הסעד להשתמש בשוטרים על מנת לעזור לה לחטוף את הילד, וזאת שוב, רק על סמך ספקולציות סוביקטיביות שלה בלבד.

אין צורך בהוכחות, אין צורך בהודאות, אין צורך בראיות, אין צורך בעדויות, אין צורך בהקלטות, אין צורך בחקירות, אין צורך בצו שופט, אין צורך באישור קצין משטרה. מספיק חשד ספקולטיבי של פקידה והנה הילד מוצא עצמו בודד ומבועת במתקן כליאה מנוכר ואימתני, חשוף להתעללויות מצד מטפלים וילדים בוגרים אחרים ומשפחתו אכולה מדאגות.

פקידת הסעד מוסמכת להגיע לכל בית בישראל, בכל שעה, ביום ובלילה, להורות לשוטרים להתלוות אליה ולשלוף ילדים ממיטתם הישר למתקן הכליאה.

ישנם דיווחים רבים על פקידות סעד שמגיעות באמצע יום לימודים לגן ולבית הספר בליווי אנשי משטרה, וחוטפות את הילד מן הכיתה לעיניהם של עשרות מורים ומאות תלמידים, בשעה שהילד חסר האונים מביע התנגדות וזועק זעקות פחד ואימה. מהלך זה גורם לילד טראומה קשה, רומס באופן ברוטאלי את כבודו וזכויותיו ופוער צלקות עמוקות בנפשו של הילד, שבמקרים רבים לעולם לא מגלידות.

הן פקידת הסעד והן בובות השוטרים אינם טורחים אף ליידע את ההורים כי יקיריהם נלקחו מהם, והם מגלים זאת רק כאשר הילד מאחר להגיע הביתה. או אז הם מתקשרים בחרדה רבה לדווח למשטרה כי ילדם נעלם, וזו מוסרת להם באופן יבש כי עובדים סוציאלים חטפו אותו בחסות איזה חוק נוער רקוב או חוק סדרי דין נאלח.

האזינו לעדותה של אם חד הורית שבתה נחטפה מבית הספר ע"י מחלקת הרווחה בעירית תל אביב לאחד ממרכזי החירום הידועים לשמצה. מובא מן התכנית של שמוליק טיאר.

מכתב שפורסם ע"י אם חד הורית – גולדנברג שלומית

שלום,
אני אם חד הורית ל-2 ילדים המאובחנים ADHD ומטופלים בריטלין.
אלמוג לומד בכיתה ד' בבית ספר עין הקורא בראשון לציון זה בית ספר רגיל שבכל שיכבה יש כיתה לעיצוב התנהגות לילדים עם בעיות ריגשיות, כך שבית הספר מונה כ- 60 תלמידים עם בעיות התנהגות.

http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=3&id=221&defid=-1&page=1&item=1975
כחלק מהטיפול הכולל לילדי הוחלט על טיפול פסיכולוגי לאלמוג, פניתי למרכז לבריאות הנפש ואחרי מספר פגישות עימי ופגישה עם אלמוג צוות המרכז החליט על טיפול שבועי, כבר שנים שאני רודפת אחרי האבא של הילדים שיאפשר מתן לטיפול זה והוא מסרב בלי החתימה שלו לא ניתן להמשיך בטיפול של אלמוג.
אוסיף כאן שהקשר של האבא עם הילדים דל ביותר פעם אחרונה שראה אותם היה לפני שנה … פעם בשנה הוא דופק בדלת ומזכיר להם שיש להם אבא ככה מסתכם התפקיד שלו בתור אבא!!חשוב לציין שמאז ומתמיד היה לאבא מה להגיד על התפקיד שלי בתור אמא וזה כאשר צוות בית הספר מצלצל להזמין אותו לוועדות השמה ודברים מהסוג הזה וכנ"ל עובדת הסוציאלית , הכפשות חסרות בסיס ושחר.לפני 4 חודשים בשיחה שניהלתי עם עובדת הסוציאלית הזכרתי לה שוב שבלי החתימה של האבא אני לא יכולה לעשות כלום וביקשתי ממנה להוציא צו מבית המשפט שיורה לי לעקוף את הסמכות של האבא ולספק לבני את הטיפולים הדרושים לאלמוג סף תיסכול נמוך, דימוי עצמי נמוך, חרדות נטישה ולאחרונה זה בא לידי ביטוי בהתקפות זעם ואף אלימות.

תוכנית הלימודים האישית שמקבל אלמוג בבית הספר זו שעה שבועית של תרפיה באומנות

תקופות מסויימות אלמוג רגוע ובתקופות אחרות יש לו המון קשיים ע"פ דיווחים ודוחות שבית הספר סיפק לפסיכיאטרית ד"ר מגור הותאם לו הטיפול התרופתי , נכון להיום אלמוג מטופל ב- 40 מ"ג ריטלין SR ורידזין 25 מ"ג.

מהתאריך 2.1.2008 אלמוג הושעה מבית הספר מספר רב של פעמים בשבועיים בלבד הוא הושעה 6 פעמים שבכל פעם ליומיים.

בתאריך 25.1.2008 צילצלה אליי מנהלת בית הספר וביקשה ששוב אבוא לקחת אלמוג כי הוא היכה תלמיד וקילל את המלווה בהסעה

בשיחה שניהלתי עימה היבהרתי לה שאם קיימת בעיה בתוך בית הספר מין הראוי שתבדוק כי לא ייתכן שילד יושעה כלכך הרבה פעמים בתקופה כלכך קצרה, הגברת זיידמן ניסתה להתחמק מהשיחה בטענה שממתינים לה במשמרות הז"הב ואמרה שאין צורך שאבוא לקחת אותו ובמידה ויהיו עוד התפתחויות במשך היום היא תצלצל שאבוא לקחת אותו.

בסוף היום צילצלה שוב מנהלת בית הספר ואמרה שאלמוג ברח להם ורמזה שהילד מסוכן ומסוכן לסביבה ושאין להם שליטה עליהם ושהוא לא מתאים למסגרת , והכריזה שבלי מכתב שיחרור מבית חולים פסיכיאטרי אין לו מה לשוב לבית הספר.
אלמוג הגיע הביתה ברגל אחרי שעה וחצי אחרי שיחה עם אלמוג הבנתי שמספר תלמידים מכים אותו בהסעה בדרך לבית הספר והוא התלונן לצוות בית הספר כמה פעמים וללא הועיל ומוצא את עצמו תמיד מתמודד עם תלמידים מבוגרים ממנו ולא נותר לו אלה להתגונן ולהחזיר ואז מגיעה מנהלת בית הספר ומבלי ששמעה את אלמוג ומה הסיבות להתנהגות זו היתה משעה אותו ליומיים ושהיה חוזר לבית הספר היתה אומרת לו :"אתה לא מתאים לבית הספר" ובמיקרים שהיה מתפרץ כי אף 1 לא הבין אותו והאשימו אותו היתה מנהלת בית הספר אומרת לו :"אם לא תירגע אני יאשפז אותך" או אני אצלצל לרווחה שיבואו לקחת אותך , במיקרים מסויים אלמוג היה רץ ובורח מבית הספר … אבל זה לא מה שקרה הפעם, סגנית בית הספרהורידה את אלמוג מההסעה ולא שלחה אותו הביתה כמו שאר הילדים והשאירה אותו בתוך בית הספר ואלמוג הסתובב בתוך שטח בית הספר ומחוץ לשער בית הספר עד שהחליט לשוב הביתה בכוחות עצמו לאחר שנאמר לו שנהג ההסעה לא זמין עכשיו.

אלמוג צעד שעה וחצי ואף טעה בדרך שניכנס בדלת ראיתי את בני מבולבל מפוחד ותשוש.

אחרי שבוע שאלמוג לא בא לבית הספר ואף גורם מתוך המערכת לא יצר עימי קשר או שאל עליו פניתי לגברת יפה גליק מנהלת החינוך המיוחד בעיריית ראשון, היא שמעה כל מה שהיה לי לומר ולאלמוג והבטיחה לטפל בעיניין בדחיפות וליצור עימי קשר עוד באותו היום,בנתיים עברו יומיים ולא שמעתי ממנה ,התייעצתי עם מספר של אנשי מערכת הובהר לי שבלי מכתב ממפקחת החינוך המיוחד אין להשעות תלמיד לצמיתות ואמרו לי לגשת עם אלמוג ולהחזיר אותו לבית הספר , המנהלת ניסתה לעצור בעדי ואף איימה כדאי לך להחזיר אותו הביתה לטובתך.שביקשתי ממנה להראות לי מסמך שמאושר ע"י המפקחת על ההשעיה הזו ועל השעיות קודמות היא אמרה: " אין לי מכתב כזה אנחנו מסכמות דברים בטלפון".
בצהריים קיבלתי טלפון מהגברת יפה גליק ונימסר לי שביום חמישי 7.2 תתקיים ישיבה בין מקצועית ובנתיים שלא אשלח את אלמוג לבית הספר כדיי לא להקים מהומות!!

בישיבה שהתנהלה נכחו צוות בית הספר צוות מאגף החינוך המיוחד מנהלת החינוך , מפקחת , והפסיכולוגית של החינוך המיוחד

(את הפרוטוקול של אותה ישיבה לא קיבלתי עד היום למרות שדרשתי פעמיים)

בישיבה הוחלט להעלות את אלמוג לוועדת השמה ולמצוא לו מסגרת חינוכית שונה שתכלול מגוון רחב של טיפולים פרה רפואיים , חשוב לציין שסגנית בית הספר חזרה כמה וכמה פעמים על כך שהם ניסו שנה אחרי שנה להכיל את אלמוג במסגרת למרות שידעו כי הוא לא מתאים למסגרת שלהם וכי אין להם את הכלים להתמודד עימו.

והתנאי לחזרה של אלמוג למסגרת זו או אחרת היא אחרי איבחון פסיכיאטרי בקופת החולים. לטענתם הבלתי פוסקת אלמוג מסוכן !!!

3 וחצי שבועות המתנו לתור פסיכיאטרית הילדים בקופת החולים הופתעה לא מעט ששלחו אותי אליה מכיון שאיבחונים לא נעשים בקופת החולים אלה במרכז לבריאות הנפש!!

אותו מרכז שאמור היה לספק לאלמוג טיפול פסיכולוגי ולא קרה עד היום מכיון שהאבא מסרב לחתום

שאלתי את עצמי האם באמת בית הספר אגף החינוך והרווחה לא יודעים איפה מבצעים איבחונים שהם שולחים אותי לבצע לבני?!!
בנתיים אלמוג עדיין בבית חלף חודש ימים איבחון פסיכיאטרי לא אוכל לעשות לו כי האבא לא חותם (דרשתי שוב לצורך העיניין)

תזכיר שהוציאה פקידת הסעד לבית המשפט בדיון שיתקיים בתאריך : 11.3 מסתמך בעיקרו על עדויות האבא שידוע לכל כי הוא עד עויין וכל רצונו הוא לנקום בי אפילו שזה בא על חשבון הילדים שלו
פקידת הסעד דורשת נזקקות בתיק

כאמור אני דרשתי בזמנו מפקידת הסעד לבקש מבית המשפט להרות על טיפול פסיכולוגי לאלמוג
התזכיר ניכתב בתאריך 30.1
5 ימים אחרי שאלמוג הושעה מבית הספר

כמו שזה ניראה לעיני כל בית הספר פעל לא כחוק וכן גם מפקחת החינוך המיוחד יחד עם הרווחה פעלו מאחורי גבי והדברים נעשו בחטף
מכיון שלאלמוג היו תקופות דומות לזו העכשוית ואף חמורות יותר ולא פעלו כך , פשוט ניצול של המצב ועבירות לא מועטות על החוק הביאו להתפתחויות הללו חשוב לציין שמכתב שכתבה רופאת בית הספר ד"ר ליבר ניכתב יומיים לפני הוועדה הבין מקצועית ואחרי כמעט שבועיים שאלמוג לא בבית הספר ואף מסמכים דומים באותו עיניין ולא קודם לכן!!!!

בנתיים פניתי לעמותת ידיד שכבר יצא מכתב לאגודה לשלום הילד
פניתי לעמותת שכר מצווה שיספקו לי סיוע משפטי
ואף לסיוע המשפטי בתל אביב

הזדהתי רבות מהכתבה בעיתון 7 לילות ביום שישי האחרון והרגשתי שאני נופלת קורבן לפשטות הבלתי ניסבלת של הממסד
ולכן אני פונה אליכם בבקשת עזרה ואודה לכם אם תיצרו עימי קשר בהקדם האפשרי לפני שהגרוע מכל יקרה

בכבוד רב

גולדנברג שלומית
אמא לילדים מיוחדים