הפרדה בין המושגים "מדינת רווחה" ו"ביורוקרטית רווחה".
מתוך מאמר של כותבת אנונימית.
ישנה הסכמה כי יש צורך במדינת הרווחה אך בפועל קיימת סתירה בין מדיניות הרווחה לאדמינסטרציית הרווחה וכמשתמע מכך יש לפעול ע"מ לצמצם את היסודות הבירוקרטים, ולהעבירם בצורה ישירה, וללא תיווך, לידי האזרחים. (ריכוז משאבי הכוח בידי פקידי הסעד גורם לכך שבמקום להגביר את השוויון בין הפרטים והקבוצות למעשה נחלש כוחם של האזרחים).
עבודת שדה שעשתה המחברת במרכז קליטה לאתיופים מראה כי עיקר המשאבים שהוקצו לקליטת העולים רוכזו בידי פקידי הארגונים האחראים על תהליך הקליטה ועל סוגי הסיוע הניתנים ורק מקצת מן הסיוע הכספי ניתן הישר לעולים- ובכך הובטחה תלותם של העולים בפקידים.
ע"מ להמחיש את ההיבטים הבירוקרטים של מדינת הרווחה (שירותי הסעד) מתוארות שתי דוגמאות: בראשונה בחינה של מקומם של עובדים סוציאלים כנציגי המדינה בנושאים הקשורים לחזקה על קטינים. ובשנייה יש דיון בתפקידי 'סומכות' כמפקחות חברתיות במרכז קליטה.
עובדי רווחה כאמצעי שלטוני לפיקוח על קבוצות חלשות
העובדים הסוציאלים באים ברובם משכבות חברתיות מבוססות למדי ורובן נשים. השיח המקצועי שלתוכו הם מוכנסים ומתחנכים רווי באידיאולוגיה הומניסטית המבטא מחוייבות מוסרית עמוקה לסיוע לזולת. בפועל, מכוח תפקידם הם תופסים עמדות במערכת שלטונית ממוסדת ולכך יש להוסיף את השיוך העדתי והמעמדי השונה מאלו להם הם מספקים את השירות, ובכך מועצם המרחק החברתי ויחסי הכוח-תלות בקשרים של העובדים הסוציאליים ולקוחותיהם. יתר על כך, בהיותם חלק ממערכת השלטון, משתמשים העובדים בקשריהם עם פקידי ארגונים נוספים ע"מ לבסס את מעמדם הארגוני. וכך נוצר מצב שאם פונה מקבל טיפול בלתי הוגן ומתקומם, הוא מגלה כי המערכת מגייסת מולו גם את יוקרתה המקצועית וגם את כוחה הבירוקראטי. התגייסות זו מטרתה למנוע איום על השליטה המקיפה והבלעדית של העובדים הסוציאליים על תחום הרווחה.
המקרים הבאים ממחישים את הטיעונים שהוצגו:
· אמא שגילתה שהגרוש שלה מתעלל מינית בבתם המשותפת. היא פנתה לשירותי הרווחה אך אלה לא עשו דבר במשך חודש, לכן פנתה האם לעיתונות המקומית. "הלשנה" זו הביאה ל"מסע נקמה" של המחלקה נגדה. הם ניסו להוכיח שמדובר באם מכה ומתעללת ולבסוף נפסק שהילדה תועבר לחזקת האב, וזאת למרות חוות הדעת הפסיכיאטרית שקבעה שהאב מסוגל לאבד את הגבול בין מותר לאסור בקשריו עם הילדה.
· אם שפנתה למבקרת המדינה בבקשה לבדוק את תפקודן של עובדות הסעד אליהן פנתה כאשר ביקשה למנוע מהגרוש שלה להיפגש עם בתם כיון שהאשימה אותו במעשים מגונים ובניסיון לרצח הילדה. לטענת האם, העו"ס עשתה יד אחת עם הבעל כנראה בגלל שהכירה אותו דרך קרוב משפחה- העובדת שיקרה, פברקה דוחות ואיימה על האם. למרות שקיימות עדויות חותכות בנוגע לכל האשמות אלו הוחלט שלא היו במעשי העו"ס עבירות על קוד האתיקה.
· תינוק נלקח לאחר לידתו לאימוץ כיון שהאם בעלת פיגור קל, למרות שפסיכולוגית קבעה כי יוכלו לגדל את התינוק בעזרת אמו של האב. לאחר ארבעה חודשים וכסף רב הצליחה המשפחה להחזיר את התינוק. אך שירותי הרווחה לא ויתרו ולבסוף לאחר שלוש שנים הצליחו להוציא את התינוק ממשפחתו ולהעבירו לאימוץ.
כוונת "חוק הנוער, טיפול והשגחה" היא להגן על הקטין, אך בפועל הוא מופעל ביעילות ע"מ להתגבר על התנגדות ההורים וע"מ להשתיק ביקורת. עיקרון "טובת הקטין" משמש פעמים רבות את העוס"ים, בתמיכת ביהמ"ש, לפגוע בזכויות של הורים על ילדיהם. עוס"ים נוטים לנבא היכן ייטב לתינוק לגדול (כמו במקרה האחרון) ועושים זאת על סמך גישה פטרונית כלפי החלשים שתחת חסותם ועל ההנחה שהורים אמידים ומשכילים הם ערובה לשלומו ולטובתו של הקטין.
נראה כי נכון יותר לראות במונח 'טובת הקטין' כחלק מן האידיאולוגיה של בירוקרטיית הרווחה. מונח זה מסתיר את יחסי הכוח בין המערכת הבירוקרטית לאוכלוסיית המשפחות שבתוכה היא פועלת.
הסומכות של העולות מאתיופיה- שליטה בנשים באמצעות נשים
מרכז הקליטה הוא סביבה בירוקרטית שבה אנשים מטופלים כבני משפחה. סביבה זו משפיעה על התארגנות 'המשפחה' ועל צמיחה והתבססות של דפוסי חלוקת התפקידים והכוח בתוכה. השפעה זו של הסביבה הבירוקרטית מתרחשת לרוב באמצעות 'סומכות' שהן לרוב עובדות חסרות הכשרה מקצועית הפועלות כבעלות סמכות בתחומים 'נשיים' בהדרכת עוסי"ם. הדרישות מסומכת הן "ידע בסיסי בניהול חיי משפחה והבית…" ז"א זהות בין תפקיד במשפחה לבין תפקיד בעבודה. לכן גם מייצגות הסומכות במרכז הקליטה סדר חברתי ולמעשה מהוות 'דוגמא חיה ' עבור העולות. בתפקידן זה הן לא רק משמשות כמומחיות כבעלות אינטרסים מקצועיים אלא, כיתר הנשים במרכז, גם מייצגות סולם ערכים ויחסי שליטה פטריאכליים.
· הכותבת הצטרפה למנהל מרכז הקליטה בביקורו בחוג בישול. במהלך הביקור המנהל טעם את העוגיות שאפו הנשים והחמיא להן תוך כדי טפיחה על כתפה של הסומכת, באומרו לה שתלמד את הנשים להכין עוגיות טעימות ע"מ שהן יזמינו אותו אליהן הביתה לאכול עוגיות.
במעמד זה נעשה שימוש בביטויי שבח המדגישים ומחזקים את הזיהוי בין נשים לבין האחריות על תחומים שונים של מלאכות הבית וקובע את חלוקת התפקידים בין נשים וגברים (לא היו גברים בחוג).
· קיימת התערבות לגיטימית ויומיומית של הסומכת בחיי העולות באמצעות נושא הניקיון. לסומכת יש סמכות וחובה לפקח על מעשי הנשים ואילו הנשים כפופות לסמכותה ומצפים מהן לציית.
הסומכות מתערבות בתחומים נשיים וחודרות לפינות חייהן הפרטיות ביותר של העולות.
· לילי הסומכת אומרת למחברת בדרכן לביקור אצל אחת העולות: "אני מוציאה לה את הטבעת (התקן תוך חרמי), קבעתי לה תור למחר" וזאת משום שהעולה איבדה את תינוקה בן השנה, ולכן הסומכת חשבה שזו הדרך להתגבר על האסון- בעזרת הריון ולידה. היא לא חשבה לתת לעולה ולבן זוגה לדון בעניין.
· אחת העולות ילדה פג שהגיע למרכז לאחר כמה שבועות אשפוז. הסומכות החליטו להגביל את מתן המטרנה לאם ע"מ שזו תניק, למרות שאמרה להם שכבר אין לה חלב.
מתוך כך עולה שמדובר ביחסים שבבסיסם חוסר איזון. הדבר קשור לסיטואציה המאפשרת התערבות מאורגנת בחיי העולות, במיוחד כשמדובר במרכז קליטה בעל גבולות תחומים. בדוגמא האחרונה המטרנה שיכולות לספק הסומכות, משמשת אמצעי לחץ להישמע לדרישות הצוות. לקשרי התלות יש השלכות נוספות- ההתערבות מדגישה את חולשת העולות וחוסר יכולתן להתנגד ולמחות.
לעיתים גם כאשר העולות למדו הכל ואין כבר צורך בסומכות, הן לא מוותרות על תפקידן הפטרונית וממשיכות להציג עצמן כסמכות גם כאשר ברור לה שאינה נחוצה. מתברר שהסומכות זקוקות לנשים ע"מ להצדיק את המשך העסקתן.
סיכום
מערכת העו"ס היא אמצעי של המדינה להתערבות במשפחות ולהשגת שליטה בילדים, נשים וחלשים. שליטה זו מחזקת את הסדר החברתי הקיים ומאפשרת להיטיב עם קבוצות התמיכה של השלטון, בעיקר ממעמד הביניים. השליטה הזו מושגת בדרך כלל באמצעות נשים ממעמד סוציו אקונומי מבוסס, המסייעות בתוך כך לשכפול דפוסי השליטה הפטריארכליים בחברה.
במקום להעביר את המשאבים הציבוריים לקבוצות חלשות בחברה, מעדיפה בירוקרטיית הרווחה להבטיח את האינטרסים של הקבוצות התומכות בה ולספוג את המתחים באמצעות פקידי הסעד. כך מובטחת תלותה ונאמנותה של שכבת הפקידים לשלטון המיטיב. מעמדו של הפרט וזכיותיו במדינת הרווחה נקבע ע"פ מידת תלותו בפקידיה. ככל שהוא יותר תלוי בהם ובמשאבים שבידיהם כך נחלש מעמדו ונפגעות זכויותיו.
הצעות ייעול של המחברת: מדיניות הרווחה צריכה לבחון דרכים לצמצום תפקידם של עובדיה, בהעברת משאבים לקבוצות חלשות. לאפשר יותר חופש לפרט בבחירת השירותים להם הוא זקוק בלא תלות בפקידים. כמו כן לפתח כלים זולים (כמו גישור) להשגת הכרעות בין אזרחים (בעיקר בנושא חזקה על ילדים), ע"מ לדלג על עו"ד יקרים ועל פקידי מדינה.
המחלקה המשפטית בתנועה עוסקת בייצוג בחוק הנוער במחירים סבירים . במחלקה זו עוסקים בתביעות נזיקין נגד גופי הרווחה.. עורכי דין מומחים בחוק הנוער, בפלילים, ובדיני משפחה שאינם משתפים פעולה עם הרווחה. טלפון לפרטים:אצל אלון יו"ר התנועה0547643477
