דוח מבקר המדינה חושף בעייתיות ובתפקוד רשלני במשטרה

התנועה בטוחה כי הורים רבים ובעיקר אבות בהליכי משמורת או גירושין יזדהו עם התחושה של פעילות רשלנית כפי שמתאר הנציב מצד המשטרה

אם באופן של אי קבלת תלונות מצד אבות/גברים כנגד פקידות סעד או נשותיהם,  או שרוב התלונות נסגרות ללא חקירה, או מתרוץ שלא קשור לעניין המהותי בכלל.

או באופן של זריקת אחריות מאחד לשני והשארת האב המתלונן בין הכסאות.

הרי לכאורה יותר קל להם "להתעלל" בגבר,  מאשר לפעול עפ"י החוק והנהלים.

אבל רק להזכיר לכם שוטרים נכבדים.

אנחנו חיים באותה הביצה וכבר ראינו שוטרים/גברים רבים נכווים מאותה המערכת שאתם נותנים לה יד להתנהלות חד צדדית לא שוויונית ומפלה.

אנו פונים אליכם  אנא אם לא למענכם או הכלל,  אז למען עתיד ילדיכם.

כי עתיד זה לא חיסכון בבנק זו גם ארץ נורמאלית לחיות בה בכבוד.

איך משטרת ישראל מגבה ומאבטחת הפגנה של ערביי יפו הקוראים בגנות ישראל ומניפים דגלי פלסטין ומאיימים על בטחונכם ובטחון ילדיכם.

ועצרת מחאה של התנועה הפועלת לטובת כלל הציבור וילדי ישראל, נתקלת באטימות שתלטנות ונסיון מניעה.  מדוע? הרי זה גם העתיד של ילדיכם.

אנא מכם פעלו בצורה שוויונית בין גברים לנשים תתחילו לחקור לעומק פקידות סעד שאתם כל כך אוהבים לזרוק אליהם את האחריות.

כי כאשר מתגלים המחדלים הם לא מכירות בכם וגם אם יפנו תלונה מצד נשותיכם כנגדכם, אז תאימינו שהם ישמחו לתסקר אותכם בשקר שלהם כמו שהם בדיוק יודעות לעשות.

קישור לכתבה בynet  דוח מבקר המדינה : http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3526248,00.html

נחום עידו מנסה להשתיק את התקשורת כבר הרבה שנים אך ללא הצלחה. הפשע המאורגן של משרד הרווחה נחשף והולך

FM 90 – רדיו אמצע הדרך 

 8  בנובמבר 1998     

לכבוד 

מר משה שוורץ 

מתאם תחנות רדיו אזורי ידושלים  

שלום רב,  

 

הנדון: התכנית "אישי נשי"בעקבות בדיקתי בענין התכנית "אישי נשי" ששודרה ב-16.8.98

להלן תשובתי:

1.      תמהני על הניסיון להציב את ממסד הרווחה כ"צד נפגע". צריך תפיסה אורווליינית של השפה כדי לטעון לפגיעה בעקבות השידור כאשר העובדות "זועקות" בשם הנפגעים.בכל מקרה – כללי האתיקה מתייחסים "לאדם" ומדגישים זאת. אינני מבין מי נפגע במשדר אשר העלה מקרה קשה, תוך אי חשיפה של הנוגעים בדבר.בנוסף לכך עלי לציין שבכל פעם "שממסד הרווחה" התבקש להגיב הסרוב היה נחרץ ושיטתי.

 גם היום (8.11.98) התבקש דובר המשרד, מר נחום עידו להגיב על מקרה בנושא אחר וסרב באופן נחרץ תוך התקפה אישית, באזני המפיקה, כלפי הדר', אסתר הרצוג. (הוא גם שלח מכתב אזהרה בו הוא מאשר שאינו נוהג להגיב, המכתב רצ"ב).

2.      מהבירור שערכתי עלה כי בשום פנים ואופן לא ניתן היה לזהות את הקטינה שעליה דובר בתכנית (מלבד, כמובן, ע"י אנשים הנוגעים ישירות בענין). לא רק שאימה של הקטינה נתנה הסכמתה לפרסום (מכתבה רצ"ב), היא אף היתה מוכנה שיוצגו השמות והפרטים הקשורים לכך, של ביתה ושל כל המטפלים בענינה, באופן גלוי לחלוטין. דר', הרצוג לא הסכימה לכך.

3.      המראינת נקטה בשידור פרקטיקה מקצועית וסבירה. היא ראיינה את גב' מקסין דורית אשר פירטה את האירוע באופן עובדתי וענייני כאשר דר' הרצוג מציגה לה שאלות ומגיבה על דבריה.           

ראיונות מסוג זה מתרחשים בכלי התקשורת לרוב והם מאפיינים נושאים רגישים כמו זה המדובר. מעבר לאמור לעיל אני מבקש להבהיר כי אני רואה בתלונת משרד העבודה והרווחה נסיון חמור להשתקת הטיפול התקשורתי בנושאים בעלי חשיבות רבה עבור הציבור. העובדה שמר נחום עידו, דובר המשרד, העלה האשמות חסרות שחר ובסיס וללא כל בדיקה של ממש, מצידו, מעידה שאין מדובר בתום לב של המתלונן. 

במכתבו מיום 25 באוגוסט 1998 הוא טוען: "הדר' אסתר הרצוג השמיצה בצורה גסה ביותר את מחלקת הרווחה של עמק חפר ואת העובדות הסוציאליות שטיפלו בקטינה" "בתכנית התארחה אימה של הקטינה" "הוזכר בתוכנית שמה המלא של הקטינה".

כאשר – לא הוזכרו בתכנית הנדונה שמות העובדות ולא שמה של מחלקת הרווחה. אימה של הקטינה לא התראיינה ושמה המלא של הקטינה לא הוזכר. 

נראה לי, לפיכך, שהתלונה תמוהה ומעלה חשש לשיקולים זרים. מאחר וידוע לי שמשרד העבודה והרווחה פועל באופן עקבי כדי למנוע מהתקשורת להעלות נושאים שבטיפולו, כאשר עלולה להישמע ביקורת על דרכי פעולתו. חשוב שהנהלת הרשות השניה תגיב כמתחייב מהמנדט הציבורי הנתון לה, להבהיר כי לא תאפשר "סתימת פיות". 

נראה לי, שיש מקום שהרשות השניה תעביר מסר ברור לגופים ציבוריים ובעלי עצמה כמו משרד העבודה והרווחה, שלא יוכלו להשתמש בכוח הנתון להם בחוק כדי לאיים ולהפחיד. במיוחד נכון הדבר ביחס לתכניות ולמגישי תכניות המטפלים בנושאים בעלי רגישות ציבורית רבה. 

יותר מכך, נושא התלונה קשור לחשיפה בפני הציבור של פגיעה, לכאורה, באנשים חלשים ביותר בחברה, חסרי אמצעים כלכליים וקשרים פוליטיים של ממש להגן על היקר להם ביותר, על ילדיהם. אמצעי התקשורת הם כמעט הדרך היחידה שלהם לזעוק כנגד עוול ושרירות לב. הם ה"נפגעים" האמיתיים. 

אני רואה לעצמי זכות וחובה לאפשר טיפול יסודי בפגיעת המימסד בזכויות אדם יסודיות. בעשותי זאת אני סבור שאני מבטא נאמנה את רוח מטרותיה של הרשות השיה כמו של תקשורת ציבורית בכלל ומבטיח את מימוש "עקרונות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, לרבות הזכות לבטא דעות חריגות לא אהודות" – ככתוב בסעיף הראשון של כללי האתיקה. 

כל פנייה ענינית של משרד העבודה והרווחה, כמו של כל גוף ופרט, תזכה להתייחסות בכל כובד הראש. תגובת "המימסד" חשובה בעיני לא רק בגלל דרישת "כללי האתיקה" אלא גם לצורך הבהרה ובירור לטובת הנושא המטופל והאנשים הנפגעים, לכאורה. אי לכך, אני חוזר על דברי במכתבי מיום 15/9/98 כי "נשמח לראיין את שר העבודה והרווחה ולקבל ממנו הסברים על מדיניות המשרד בנושאים הקשים שעלו בתכנית", אם אמנם מעוניין דובר משרד העבודה והרווחה לממש את זכות התגובה.      

בכבוד רב

צבי שפירא                                                                                                      

מנכ"ל 

מקור

שופטים עמוסים בחלטורות

חשיפת "כלכליסט": מתחת לאפה של מערכת המשפט הקורסת מעומס תיקים, עשרות שופטים לא מוותרים על עיסוק צדדי כמרצים במכללות ובפקולטות למשפטים. עם שכר המגיע לעתים לאלפי שקלים לשעה, רשימת השופטים המבקשים לשמש מרצים מתארכת
ענת רואה  (כתבה מתוך אתר YNET)

מערכת בתי המשפט בישראל קורסת תחת עומס התיקים, ותלונות על סחבת מצטברות בנציבות תלונות הציבור על השופטים. למרות זאת, מדי יום, בארבע אחר הצהריים לערך, מסיימים שופטים רבים את עבודתם בבית המשפט ויוצאים לעבודתם השנייה – מרצים באוניברסיטה או במכללה. עשרות שופטים, רבים מהם ממחוז תל אביב, מרוויחים כך אלפי שקלים בחודש המתווספים לשכרם – כך עולה מבדיקת "כלכליסט".ריבוי המכללות הפרטיות ללימודי משפטים העלה את הביקוש למרצים בשנים האחרונות. במקביל, ההוראה באקדמיה נהפכה למעין סמל סטטוס אצל השופטים, המתגאים בעיסוקם הנוסף ומציינים אותו בקורות חייהם באתר בתי המשפט. המכללות והפקולטות למשפטים מדווחות על פניות רבות מצד שופטים. כמה מהשופטים אינם מסתפקים בקורס אחד או שניים, ומלמדים לעתים אף בשלושה או בארבעה מוסדות לימוד.
הנהלת בתי המשפט פרסמה לפני כמה חודשים נוהל הגשת בקשה לעיסוק נוסף, בניסיון להתמודד עם המספר ההולך וגדל של שופטים המעוניינים לעבוד במקביל כמרצים. בנוהל נקבע, בין השאר, כי שופטים שצברו פיגור של יותר משלושה פסקי דין לתקופה של יותר משלושה חודשים לא יקבלו היתר לעיסוק נוסף. עוד נקבע כי ההיתר יהיה מוגבל לארבע שעות שבועיות. למרות זאת, בדיקת "כלכליסט" מעלה כי כמה מהשופטים מלמדים שעות רבות מהמותר בשבוע.

בשונה משאר עובדי המדינה, ששכרם מעיסוק נוסף מוגבל ל־50% מגובה המשכורת בשירות הציבורי, על השופטים לא מוטלת מגבלה דומה. המגבלה היחידה היא שהשכר צריך להיות "כמקובל במוסד האקדמי בו מדובר". עם זאת, בהנהלת בתי המשפט מודים שאין להם קריטריונים לקביעת השכר המקובל.

שכרם של השופטים בישראל הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי ונע בין 30 ל־60 אלף שקל לחודש, בהתאם לוותק ולערכאה. השופטים טוענים כי הם מעוניינים ללמד באקדמיה מסיבות של גיוון ועניין, ולא בשביל הכסף. עם זאת, שופטים רבים, בעיקר אלו המעבירים כמה קורסים במקביל, משתכרים סכומי כסף משמעותיים נוסף לשכרם השיפוטי.

השכר עבור ההרצאות מושפע מכמה פרמטרים: מוסד הלימוד, מספר התלמידים בכיתה (ככל שיש יותר תלמידים השכר גבוה יותר), השכלתו של השופט (בעלי דוקטורט מקבלים שכר גבוה יותר), המוניטין והיוקרה להם הוא זוכה, ומידת החשיבות שמייחס המוסד לקורס (אם מדובר בקורס חובה או בחירה). בכל מוסדות הלימוד התשלום הוא לפי מספר ההרצאות שהעביר השופט.

עד 4,000 שקל להרצאה
השכר הנמוך ביותר משולם באוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת חיפה משלמות לשופטים בעלי דוקטורט את השכר המקובל למרצים מן החוץ: כ־300 שקל לשעה אקדמית, כלומר 600 שקל להרצאה. שופט שמעביר שני קורסים שבועיים ישתכר לפיכך כ־4,800 שקל לחודש. שופטים שאינם בעלי דוקטורט משתכרים מעט פחות.

שופטי בית המשפט העליון המלמדים באוניברסיטאות מקבלים שכר זהה לזה של פרופסורים מן המניין: כ־800 שקל להרצאה של שעה וחצי או 3,200 שקל לחודש עבור הרצאות שבועיות.

בשלוחה האקדמית של המכללה למינהל השכר גבוה מעט יותר, אך עדיין נחשב נמוך יחסית למכללות: כאלף שקל להרצאה של 90 דקות. שופט שמעביר שני שיעורים שבועיים ישתכר 8,000 שקל לחודש, ושופט שמעביר קורס אחד בלבד יקבל מחצית מהסכום.

בקריה האקדמית אונו, במכללת שערי משפט, במכללת נתניה ובמרכז הבינתחומי הרצליה השכר המקובל לשופטים הוא 2,000 שקל לפחות להרצאה. שופטים המעבירים קורסי בחירה שבהם מספר המשתתפים מצומצם, עשויים להשתכר מעט פחות. בקורסים שבהם משתתפים לעתים 200–250 תלמידים, השכר גבוה יותר ועשוי לעמוד גם על 4,000-3,000 שקל להרצאה.

אורכו של כל סמסטר הוא כשלושה חודשים וחצי והשנה האקדמית נמשכת מאוקטובר ועד יוני. באמצע יולי יוצאים השופטים לפגרת בית המשפט, הנמשכת חודש וחצי עד תחילת ספטמבר. לכן, כשמנכים משנת העבודה את זמני הפגרות וההוראה, נראה כי הזמן הנותר לעבודה שיפוטית אינו גדול.

שופט בדימוס: לא בגלל כסף
השופט בדימוס דני ארנסט, שפרש לפני כשנתיים, מספר על התקופה שבה כיהן כשופט והעביר במקביל קורסים באוניברסיטת תל אביב ובקריה האקדמית אונו: "בתל אביב משלמים פרוטות. אתה במעמד של מרצה מן החוץ, וזה יותר עניין של יוקרה מאשר כסף. בקריית אונו שילמו לי 150 דולר לשעה אקדמית, כך שעבור שיעור של שעה וחצי קיבלתי 300 דולר. אם אתה מעביר שני שיעורים בשבוע, אז אתה מרוויח 600 דולר בשבוע".

לדבריו, מרבית השופטים אינם מלמדים בשביל הכסף אלא בשביל העניין: "שיפוט זה תחום צר. אסור לך לעשות כל דבר אחר חוץ מלהרצות. בגרמניה שופט יכול לשפוט בבוקר, ובערב לנגן על סקסופון במועדון לילה. בישראל המצב שונה, ולכן שופטים פונים במקביל להוראה באקדמיה".

קישור לכתבה – http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3510362,00.html

הוועדה לקידום מעמד האשה להעלות לקריאה הראשונה הצעת החוק – גם היא בניגוד לעמדת הממשלה

בתוך כך אישרה הוועדה לקידום מעמד האשה להעלות לקריאה הראשונה הצעת החוק – גם היא בניגוד לעמדת הממשלה – למתן נקודות זיכוי לנשים עובדות שהגישו הח"כים גדעון סער (ליכוד) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי). בקרב הסיעות מהקואליציה ומהאופוזיציה שוררת תמיכה בהצעות החוק אלה. סער אמר כי התועלת בחקיקת החוק גבוהה מהעלות התקציבית לנוכח העובדה שנשים שייצאו לעבודה לא יצטרכו לקבל דמי אבטלה, וכי הצטרפותן תגביר את הפעילות הכלכלית והצמיחה, וכתוצאה מכך יגדלו הכנסות המדינה ממסים.

והתנועה שואלת אותכם ח"כ   מה עם האבות במדינה

יש אלפי גברים מובטלים

גברים נרדפים ע"י עול תשלומי מ זונות

האם המשק לא יצמח מהפסקת רדיפת האבות ושילובם במערך העבודה כאנשים פשוטים לכל דבר ולא כנרדפים הנאלצים לברוח על נפשם כי הגיעו לפת לחם או לשפלות.  ככה אתם רוצים שהילדים יראו את אבא?.  איזה דור חלוש של גברים יצאו מכך, ילדים מתוסכלים

אנו קוראים לשיוויון!!!   והתנהלות כזו רק מוכיחה שלא בשיוויון חפצינן נשים אלו אלה בכוחניות שתלטנות

הנובעת מהרגשה דימיונית של עילוי תוך ריצת אמוק לעתיד עיוור שלא נכללו בו הנזקים התגובות ומשמעות מפעולות חד צדדיות באוכלוסיית ציבור המדינה.

אל תשכחו כי גם לכם יש ילדים ובעתיד הם יצטרכו לחיות עם הנזקים אותם אתם הח"כ וארגוני הנשים  יוצרים

המשטרה סיימה את חקירתה בעניין בית הדין הרבני בחיפה 09/01/2008

המשטרה סיימה את חקירתה בעניין בית הדין הרבני בחיפה והשר יעקב אדרי-
מאת : מוטי אקסמיט
השלוחה הצפונית של היחידה הארצית לחקירות הונאה- יאח"ה, סיימה את חקירתה בפרשת " בית הדין הרבני בחיפה ". במסגרת החקירה, נחקרו חשדות כנגד עסקן מקומי ששימש גם כמקורבו של הרב שלמה שלוש-הרב הראשי הספרדי של חיפה. בסיכומה של החקירה, נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביסוס החשדות גם כנגד השר יעקב אדרי.
השלוחה הצפונית של היחידה הארצית לחקירות הונאה- יאח"ה, סיימה את חקירתה בפרשת " בית הדין הרבני בחיפה. במסגרת החקירה, נחקרו חשדות לפיהם עסקן מקומי ששימש גם כמקורבו של הרב שלמה שלוש-הרב הראשי הספרדי של חיפה, תיווך לכאורה במספר מקרי שוחד, בהם בעלי דין שעניינם נדון בבית הדין הרבני בחיפה.
על פי החשד, ניתן שוחד למזכיר הרכב הדיינים וכן לרב יגאל קריספיל, מי ששימש באותה עת כיועצו של הראשון לציון, הרב שלמה עמר. על פי החשד, השוחד ניתן לכאורה בתמורה לקידום עניינם של בעלי דין בבית הדין הרבני שבחיפה.
צוות החקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה בשלוחה הצפונית סבור, כך על פי המשטרה, כי נמצאה תשתית ראייתית בעניינם של הרב יגאל קריספיל והרב השני בהקשר לעבירות המיוחסות להם ואשר נחקרו בידי חוקרי יאח"ה.
כמו כן, נחקר בפרשה גם חשד להונאת ביטוח, על ידי הרב שלמה שלוש, שפעל לכאורה באמצעות מקורבו, זאת כדי לקבל כספי ביטוח ולהסוות תאונה ברכב השרד, עת שנהגה בו בתו של הרב.
בפרשייה הזו לא מצאו חוקרי יאח"ה, תשתית ראייתית מספקת להוכחת החשדות נגד הרב שלוש.
בפרשייה הנלוות לחקירה העיקרית, נחקר חשד לעבירות מתחום טוהר המידות שבוצעו לכאורה בידי השר יעקב אדרי, אשר שימש בעת הרלוונטית לביצוע העבירה, כסגן השר לביטחון הפנים.
בכל הנוגע למגעים שקיים השר אדרי עם העסקן המקומי ששימש כאמור גם כנהגו של הרב שלוש.
בסיכומה של חקירת יאח"ה, נמצאה תשתית ראייתית לכאורה, לביסוס החשדות כנגד השר אדרי.
בשנת 2003 נבחר אדרי לכנסת ה-16 מטעם הליכוד, ושימש בממשלתו של שרון סגן השר לביטחון פנים. היה חבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בועדת העלייה והקליטה ובוועדה למאבק בסמים ובאלכוהול.
בעת הקמת מפלגת קדימה פרש מהליכוד, והלך למפלגתו החדשה של שרון – קדימה. לקראת בחירות 2006, לאחר התפטרות שרי הליכוד מתפקידיהם, מונה לתפקיד שר הבריאות.
בממשלה ה-31, עם בחירתו של אהוד אולמרט לראש ממשלה, מונה לשר המקשר בין הממשלה לכנסת. ביולי 2007, בעקבות סבב תיקים, מונה לשר הקליטה והעלייה ולשר האחראי על פיתוח הנגב והגליל.
השר אדרי אמר לאחר היוודע דבר החשדות כנגדו כי הינו חף מכל פשע ואם חלילה תמצא הפרקליטות כי יש ממש בחשדות המיוחסים לו, אזי יתפטר לאלתר מהכנסת.
תיק החקירה הועבר בימים האחרונים להמשך טיפול פרקליטות מחוז חיפה.

אישום: פקיד בבית הדין לקח שוחד וזירז גירושים 18.09.07

אחרי חקירה ארוכה בחשד למעשי שחיתות בבית הדין הרבני בחיפה, הוגש לפני החג כתב אישום ראשון בפרשה. לפי כתב האישום, זוגות נאלצו לשלם שוחד לפקיד, כדי לסיים את גירושיהם בזריזות
אחיה ראב"ד

פרקליטות מחוז חיפה הגישה לפני החג לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום נגד ראש ענף משפטים במזכירות בית הדין הרבני בחיפה. על פי כתב האישום ראש הענף, מוריס כהן, קיבל שוחד מאזרחים על מנת לזרז את הטיפול בתיקיהם. בנוסף, הוא מואשם כי קיבל כסף מרבנית על מנת להפנות אליה מתדיינים.                                                                                        היחידה הארצית לחקירות הונאה חוקרת כבר תקופה ארוכה חשדות לשוחד בקרב אישים שונים בבית הדין הרבני בחיפה. בעבר נעצרו בכירים בבית הדין, ואף הרב הראשי של חיפה, שהוא אב בית הדין, נחקר בעניין.

החשדות:

הרב הראשי של חיפה נחקר בחשד לשוחד / אחיה ראב"ד מדובר בחקירה דרמטית, שכן מעמדו של הרב המשמש גם כאב בית הדין בחיפה, זהה לזה של נשיא בית משפט מחוזי. החשד: הרב היה מעורב בהליכי אימוץ וגיור לא חוקיים ובתמורה לסיוע קיבלה הישיבה שעמד בראשה כספים לכתבה המלאה

זהו כתב האישום הראשון המוגש בפרשה.                                                                                                                             על פי כתב האישום, עליו חתום עו"ד יהויכין ספיר, כהן החל לעבוד בבית הדין הרבני בשנת 1986. שלוש שנים לאחר מכן מונה לתפקיד ראש ענף משפטים בבית הדין. במסגרת התפקיד היה אחראי על פתיחת תיקי גירושין, תיקי ירושה, עיקול ועוד. כהן מואשם כי במהלך עבודתו נהג לדרוש מאזרחים שהגיעו אליו תשלום תמורת טיפול זריז בענייניהם. באחד המקרים, לפי כתב האישום, דרש הנאשם מבני זוג שהגיעו להתגרש סכום של 1,500 שקל תמורת קידום ענייניהם, ומאוחר יותר דרש מהם סכום נוסף של 200 שקלים.            במקרה אחר, כאשר אדם שהגיע אליו ביקש לסיים את תיק הגירושים שלו עוד באותו יום, מאחר וגרושתו אמורה הייתה לנסוע לחו"ל. בכתב האישום נכתב כי "מוריס הסביר למבקש כי הקדמת הדיון בעייתית משום שלוח הזמנים של ההרכב מלא, אולם במידה ויתן תרומה לבית הכנסת ו'איזה משהו' לפקידים כדי שיישארו מעבר לשעות העבודה, ניתן יהיה לטפל בענייניו הדחופים העומדים בפני בית הדין". בהמשך מתואר כי לאחר שהמבקש קיבל לידיו את הגט, ירדו השניים אל מכשיר הכספומט הסמוך שם משך הגבר סכום של 1,500 שקל והעבירם לכהן.                      במקרה אחר, כאשר הגיע שכן של כהן לבית הדין על מנת להסדיר את ענייני גירושיו, הוא הבטיח לו כי יזרז את קבלת הגט, עוד באותו יום, תמורת 300 שקלים.                                                                                                                             במקרה נוסף נטען כי כהן היה בקשר עם טוענת רבנית בשם לאה ציגנלאוב, ונהג להפנות אליה מתדיינים תמורת תשלום:

"בגין הפניית המתדיינים נתנה לאה למוריס ב-12 הזדמנויות שונות כסף, תוך שהיא אומרת לו 'הנה תיקח 200 שקלים ותקנה משהו לילדים'".                                                                       כהן מואשם בסך הכל בשלושה מקרים של קבלת שוחד, וארבעה מקרים של הפרת אמונים. סניגוריתו, עו"ד תמי אולמן מחיפה, אמרה הבוקר ל-ynet כי כהן מכחיש את האישומים נגדו וכי יטען לחפותו בבית המשפט. אולמן ייצגה בעבר גם את מזכיר ההרכב הראשי של בית הדין, שנחקר בפרשה, וכן את הרב הראשי של חיפה, הרב שלוש.

אודה להשם כי טוב שוחררתי ממעצר שווא

שלום לכל מקרי מוקירי וחברי   ב"ה הצלחתי לשרוד את תלאות בית האסורים אומנם בקושי

אבל ב"ה אני כאן.

שלחו אותי למעצר בבית כלא ממש, במקום הכי שפל בתת אנושיות עם אסירים פליליים מהשטחים

המקום שחור מסריח, ג'וקים, קשה לנשום את האויר מרוב הריקבון של הקירות ובטח של המזרונים הדקיקים.

שרותי בור מצחינים חלודים מטונפים שרק אולי  שפכטל יצליח להזיז ממקצת הטינופת .

הכל ישן שחור חלוד ושבור קטן וצפוף 8 בחדרון קטן.  שגרת הפחדה והטלת אימה ע"י הסוהרים בקביעות, הרעדת הקירות ע"י טריקת דלתות הברזל.

מחנק עשן הסיגריות, שמיכה אם מצאת אז בטח בצבא בשטח אפילו תמצא יותר טובה ונקייה. והכל ממש בלי הגזמה אלה אפילו בלשון המעטה.

כל זה התעללות בגלל שניסיתי להגן על הבן שלי, מה שמשטרת ישראל תחנת רחובות  לא עשו עד כה.

אפילו שהיו לי לחצים בחזה וקשיי נשימה ולקחו אותי לביה"ח באמבולנס, דאגו להצמיד שוטר ולאזוק אותי ברגליים על מיטת ביה"ח.

לא צריך לחכות לפצצה האירנית אנחנו הורגים את עצמנו לבד.

הטראומה שעברתי היא בלתי תאמן או תשכח השפילו ורמסו אותי עד עפר.

כאשר רציתי סך הכל להגיש צו הגנה עם בני בכדי שמישהו מרשויות החוק יעשה משהו בנידון.

והפלא ופלא, פתאום לאחר שהבינו שכמעט היו צריכים להתמודד עם מקרה מוות (חלילה ) על אחריותם

הוחלט לפתוח מחדש את כל תלונותיי הרבות עם עדיות, בגין מסכת ההתעללות שבני עובר ע"י אימו.

מעצר בית עוד חטפתי  והרחקה מבני??.

שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה ויאמר לי מה הערבים או אירנים או הנאצים כבשו???………

כי חשבתי שאני חי במדינת היהודים רחמנים בני רחמנים כך נאמר,  אור לגויים?…..

איך אתם שוטרים-גברים/אבות במדינה   נותנים יד למעשי פשיעה אפליה כאלו כנגד האבות.

שנשותיכם מתלוננות אתם יודעים לפנות לתנועה לעזרה.

אנחנו נלחמים גם בשבילכם בתור גברים/אבות,  מה המפחד והפראנויה שלכם?….

מה ביקשנו קומבינה,  הטבות , או ביצוע פשע ?……  אז לא!!!

רק שתקיימו את החוק ולקבל יחס שיוויוני כמו שאתם נותנים לנשים, גם כשהם פושעות  ותפסיקו את ההפליה והשחיטות

הרס אבות/גברים וילדים במדינה, כי אנחנו כאן ביחד במדינה הקטנה וכל השפעה במעשיכם מתגלגלת ויכולה לחזור אליכם או לילדיכם

כי גם אתם גברים/אבות  ולא יעזרו הדרגות והטובות אל תגידו לי זה לא יקרה, כי המצב בשטח אומר אחרת.

האם אתם מוכנים לגדל ולעשות הכל בכדי לטפח את ילדיכם ובמחי יד והבל פה של אישה חולנית, תתנו יד לחבל בבן טיפוחכם אהבתכם יקירכם.

שטיפת המוח הפמיניסטית עשתה את שלה,  אתם מפחדים מכלום, מאשליות , דמיונות, ומטענות לחוק וסעיפים שלא קיימים.

אז תנהגו בחמלה כי מדובר לא רק בלשון  אלה בחוק השיוויון ובדיני נפשות.

בברכה לעתיד טוב יותר 

סמנכ"ל התנועה

עו"ס חוקים ותקנות

חוק העובדים הסוציאליים         http://www.socialwork.org.il/upload/docs/aigud/hok_aos.doc 

תקנות העו"ס  כללי אתיקה   http://www.socialwork.org.il/upload/docs/aigud/takanot_aetika.doc 

תקנות העובדים הסוציאליים (כללים בדבר דרכי רישום בפנקס העובדים הסוציאליים) :http://www.socialwork.org.il/upload/docs/aigud/takanot_rishum.doc

תקנות העובדים הסוציאליים (תפקיד שרשאי לעסוק בו גם מי שאינו עובד סוציאלי), תשס"ו-2006 :  http://www.socialwork.org.il/upload/docs/aigud/takanot_tafkid.doc