עדותו של אב על נזקי הריטלין

צפו בתכנית פופוליטיקה על ילד בכיתה א' שהתחיל בריטלין וסיים בקונצרטה וריספרדל, סם פסיכיאטרי מפוקפק שמיועד לחולי סכיזופרניה (וגם עליהם יעילותו מוטלת בספק אך נזקיו אינם מוטלים בספק).

 

 

 

הפסיכיאטרית רצחה – ההורים ישלמו את המחיר

ילדה בת 4 מתה בארה"ב ממנת יתר של סמים פסיכיאטרים. הפסיכיאטרית שאבחנה את ה"מחלה" הלעיטה אותה בשלל תרופות פסיכיאטריות וגרמה למותה. ההורים, שעירים לעזאזל, נעצרו בחשד להזנחה / רצח מדרגה ראשונה.

 

בארץ מירי קרן, פסיכיאטרית תינוקות בבית החולים גהה טוענת שיש פעוטות שיש לתת להם "טיפול" פסיכיאטרי גם בגיל שנה, וזאת בשיתוף פעולה הדוק עם פקידת סעד ראשית לחוק הנוער, העובדת הסוציאלית, חנה סלוצקי (ובשמה השני "עבודת קודש") הפועלת להעביר בכפיה ילדים רכים מסביבתם הטבעית לאשפוזים בבתי חולים פסיכיאטרים דוגמת זה הקיים בנס ציונה.

 

צפו בסרטון המתאר את הטרגדיה.

 

נזקי הריטלין – סיפור אישי

אני רוצה להעביר כאן לכולם נושא מאוד חשוב כואב ובעייתי.

 

קיבלתי ריטלין בגיל 8 לשלוש שנים, בגלל שירדו לי הציונים בכיתה. לא הייתי היפראקטיבי וכלום, ואפילו בגיל 7 כמעט והעבירו אותי לכיתת מחוננים בגלל שהייתי טוב. אך מה לעשות, בכיתה ג' ירדו לי הציונים, ויכולים להיות מיליון סיבות, אפילו יכול להיות שהתאהבתי בילדה ולא הצלחתי להיות מרוכז.

 

אבל לאף אחד זה לא משנה, כי אם אני לא מרוכז, אז יתנו לי כדור ואני יהיה מרוכז. נכון?

 

אז אני אספר לכם מה הכדור הזה עשה לי.

 

לקראת סיום הכדור התחילו לי טיקים קשים ביותר בפנים שחירפנו אותי. ורק שתדעו לכם, שגם אם זה עובר עם הזמן, להעביר ילד טיקים כאלה זה גיהנום. זאת אחת הטראומות הקשות ביותר שעברתי בחיי. וזה לא הכל: התחילו לי גם הפרעות עצבים קשות. הייתי ממש זועם, מרוגז ועצבני מדברים קטנים. ומה שנורא זה, שאף אחד לא הבין מה עובר עלי. האשימו אותי, נידו אותי, ולא ידעו מה לעשות איתי.

 

לאט לאט נהיו עוד תופעות, כמו: אובססיה, תנועות גוף בלתי נשלטות, בעיות גדילה והתפתחות, ועוד… שבגללן הגעתי בגיל 23 לפסיכיאטרים, שרק נתנו לי עוד תרופות (כמו ריספרדל) ועשו לי עוד יותר נזק …

 

היום אני בן 26 וסובל מבעיות קשות. משפחתי מוציאה הון על טיפולים בנזקים שנגרמו לי, ואני בטוח שאם לא הייתי מקבל ריטלין הייתי היום בסדר גמור ואפילו מצויין, ובמקום זה סובל ומתקשה לתפקד.

 

בבקשה, אל תתנו את זה יותר לילדים שלא יודעים אפילו להגיד שמשהו מפריע להם, ויתכן שהם יפגעו גם יותר ממני. ואתם ההורים, אפילו לא תדעו עד שהמצב יהיה כבר גרוע ביותר.

 

נ.ב

 

אינשטיין היה תלמיד גרוע. ואם הוא היה מקבל ריטלין, הוא היה נשאר גרוע ואפילו נהיה גרוע יותר.

 

עמית ה.

מרכזי חירום של משרד הרווחה – נתוני חטיפת ילדים לשנים 2005-2006 עפ"י תלמידת כיתה ו' חנה סלוצקי

להלן התפלגות נתוני חטיפת ילדים למרכזי חירום לפי סיבת חטיפה, בשנים 2005-2006, עפ"י מצגת של פקידת סעד

ראשית לחוק הנוער בכנס שהתקיים באילת, קבלו אותה במחיאות כפיים: ח נ ה    ס ל ו צ ק י

מבדיקת הנתונים בגליון אקסל שלנו מתברר שחנה'לה טעתה בסכימת התוצאות וחסרים לנו 25 ילדים. אבל מה זה בעצם משנה לחנה'לה, ילד חסר פה, ילד חסר שם, לא נורא, הם כולם חיילים בלוח שחמט, נזיז אותם לכאן ולשם, אלה ימינה ואלה שמאלה, וכך נקבל עוד ועוד ועוד תקציב באמצעות שימוש במחלת התרצת הנפוצה, שמה "טובת הילד".

פקידת סעד ראשית חנה סלוצקי מרצה בכנס באילת ואינה מסוגלת להציג נתוני סכימה נכונים על ילדים שנחטפו, כאשר מדובר בחשבון ברמה של כיתה ו'. כנראה סבלה מהזנחה קשה מצד הוריה שאולי העבידו אותה בפרך ולא נתנו לה ללכת ללמוד בבית ספר או לחילופין בית הספר זרק אותה בכיתה ו' משום שמנת המשכל שלה היתה בתחתית האוקינוס.

מי שמעוניין להעמיק לגבי מנת המשכל הנמוכה של העובדים הסוציאלים מוזמן להתכבד בנוכחותו של המאמר הלא שנוי במחלוקת: המדרג האקדמי הנמוך של העובדים הסוציאלים.

ולנתונים עצמם שהם כאמור בערבון מוגבל משום שמשרד הרווחה אינו רוצה להוציא דוח מספרי מסודר, בעיקר כשמדובר בדיני נפשות:

שנת 2005

	התעללות פיזית	התעללות מינית	התעללות נפשית	הזנחה	התייתמות עקב אלימות במשפחה	הליכי גירושין	כשל הורי	אחר	סה"כ
שוסטרמן	1	5	2	6		6	3		23
תל אביב	3	1	3	14		5	2	1	29
באר שבע	2	3	1	8		1	3	2	20
קרית אתא	2			13	1	6	6	1	29
אעבלין	2	4		9		3	12	1	31
נווה מיכאל	4	9	6	7					26
חרדי	3	3				2			8
בלב הדסים	7								7
שבתי לוי				18					18
סה"כ	24	25	12	75	1	23	26	5	191
חלק יחסי	12.57%	13.09%	6.28%	39.27%	0.52%	12.04%	13.61%	2.62%	100.00%

שנת 2006

	התעללות פיזית	התעללות מינית	התעללות נפשית	הזנחה	התייתמות עקב אלימות במשפחה	הליכי גירושין	כשל הורי	אחר	סה"כ
שוסטרמן	5	3	2	9		4	12	1	36
תל אביב	4	2	4	21	2	1	3	1	38
באר שבע	1	5	1	12		2	7	2	30
קרית אתא	1	3		14		3	6	2	29
אעבלין	4	3	1	5		2	8	5	28
נווה מיכאל	4	12	6	16		2	1	4	45
חרדי	1			7		3	5		16
בלב הדסים	3		2	1			5		11
שבתי לוי	1	1		22		1		2	27
סה"כ	24	29	16	107	2	18	47	17	260
חלק יחסי	9.23%	11.15%	6.15%	41.15%	0.77%	6.92%	18.08%	6.54%	100.00%

משנת 2005 לשנת 2006 חלה עליה של 36% בחטיפת ילדים למרכזי חירום, מעניין מה קורה היום.

רובם המכריע של מקרי החטיפה הם מקרים של התעללות המערכת בהורים חסרי ישע שאחר כך מתעללת בילדיהם חסרי הישע.

עליה חדה חלה בסיבת הכשל ההורי (בעיות התנהגות של הילד למרות שמדובר בהורים למופת שמעולם לא הרימו יד על הילד), עליה של 80%. חלקם של הילדים בגין סיבה זו מאושפזים אחר כך בכפיה במתקן הפסיכיאטרי נס ציונה, או במתקן הפסיכיאטרי גהה בניצוחה של הפסיכיאטרית מירי קרן או בגנים פסיכיאטרים. בכך חותמים את גורלם של הילדים הרכים הללו למוות נפשי וחוסמים דרכם בחיים לשרות בצבא ועבודה בתפקידים רגישים.

תיאור הסיבות לחטיפה (כולם מקרים אמיתיים שתועדו אצלנו):

סיבות להתעללות פיזית:

• פליק בטוסיק (75% מהישראלים הודו שהם מדי פעם נותנים פליק בטוסיק, בכללם פסיכולוג ילדים באחד מבתי החולים לילדים בארץ שמתפקידו לאתר התעללות אמיתית, רופא ילדים ידוע באחת הערים בארץ ואף טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה).
• הפעלת כח התנגדות (הילד היכה את הזולת וההורה כתוצאה מכך אחז אותו כדי שלא יתפרע).
• הילד רצה לקפוץ לכביש וההורה משך אותו בחוזקה ברגע האחרון כדי שלא יקרה אסון.
• הפעוט קיבל מכה כשנפל ואמר לחוקרים את התשובה הקצרה "כן" לאחר ששאלו אותו את השאלה המכוונת :"אמא או אבא הרביצו לך?"
• תאונה שקרתה בבית והפכה מייד לתלונת שווא במשטרה על התעללות עם כותרות קידוש לבנה בכל אמצעי התקשורת. הילד מכחיש שהוריו התעללו בו אך החוקרים נחושים בדעתם שהילד משקר משום שהוא מפחד מההורים ה"מתעללים".
• ילד ישב במושב האחורי ברכב ובעט בכסא הנהג באמצע הנסיעה. ההורה שנהג הסתובב לשבריר שניה כדי לתפוס לו את הרגל (לא יכל יותר משבריר שניה משום שהיה באמצע נסיעה בכביש מהיר בנתיב השמאלי, כך שגם לא יכל לעצור בפתאומיות, משום שאז היה גורם לתאונת דרכים). ההורה זומן למשטרה לחקירה תחת אזהרה בחשד של תקיפת קטין חסר ישע באמצע נסיעה. התיק במשטרה נסגר מזמן אבל תיק פקידת הסעד לא נסגר והמשפחה מטורטרת עד עצם היום הזה. (עכשיו אתם מבינים למה יש להם "עומס" עבודה?)

סיבות להתעללות מינית:

• הפעוט בן ה-4 ישן במיטה של ההורים (מקרה שאירע לאחרונה)
• הילדה ישבה על הברכיים של האבא
• ההורה יצא מן המקלחת ולא הספיק להתלבש והפעוט בן ה-3 ראה אותו עירום.(מקרה שאירע לאחרונה)
• ההורה נתן לפעוט לילד נשיקה, והילד באותו רגע הזיז את הראש הצידה כך שהנשיקה במקום שניתנה בלחי, ניתנה בשפתיים.

סיבות להתעללות נפשית:

• ההורה אמר לילד שהוא מתנהג לא יפה ובכך העליב אותו.
• ההורה שלח את הילד לחדרו להרגע (כלומר "כלא" אותו בחדרו).
• ההורה הרים קול על הילד ונזף בו על התנהגותו.
• ההורה היה עסוק במשהו ולא התייחס לילד בגינה כשזה קרא לו לבוא לנדנד אותו. (הזנחה רגשית יעני)
• ההורה היה עסוק בשיחת טלפון חשובה כשהילד קרא לו וזה לא ענה לו. (הזנחה רגשית יעני)
• ההורה לא קנה לילד הרבה צעצועים.
• ההורים שמים גבולות "נוקשים מדי".

סיבות להזנחה:

• הילד רזה מדי.
• הילד שמן מדי.
• הילד הגיע עם כתמים על החולצה לגן.
• הילד לא התלקח כל יום, אלא כל יומיים.
• לילד יש כינים
• לילד יש פצעים מסביב לעיניים כתוצאה מיתושים
• ההורים עובדים מאד קשה ומגיעים מאוחר הביתה מהעבודה. במקום להגיע בשעה 4 בצהרים, הם מגיעים בשעה 7 בערב, אי לכך הילד נמצא אצל המטפלת (שהינה אישה מאד אחראית) ובכך מוגדר כילד שהוריו מזניחים אותו…
• הילד הלך לאיבוד בקניון ודווח עליו כילד שהוריו התרשלו בשמירה עליו והזניחו אותו.

סיבות לכשל הורי:

• הילד סוער מדי
• הילד שקט מדי
• הילד מרביץ לילדים בגן (פסיכולוג ילדים באחד מבתי החולים בארץ העיד בפני שכילד היה מרביץ לילדים בגן באופן יומיומי ואף אחד לא העלה על דעתו לחטוף אותו)
• הילד מרביץ להוריו (חנה סלוצקי ציינה סיבה זו כאחת הסיבות לחטיפה)
• ההורים קונים יותר מדי צעצועים לילד ומפנקים אותו יתר על המידה.
• ההורים לא יודעים לשים גבולות.
• הילד שובב מדי ולא מסוגל לשבת על הכסא.
• הילד מתחצף בגן.
• הילד אמר שהוא עצוב וצייר קשקושים על הנייר במקום פרצופים שמחים.

סיבות מטעמי גירושין:

• יקי, ארז תשלימו את החסר

בתי יתומים בישראל – הנזקים הנפשיים והרגשיים הנגרמים לתינוקות החוסים במוסדות משרד הרווחה

 

עם הגידול שחל לאורך השנים בחטיפת ילדים ע"י עובדי הרווחה לבתי יתומים כדוגמת בית שבתאי בחיפה, נחשפת מערכת הבריאות בישראל לבעיות נפשיות של ילדים שנפגעו מהשהות במוסדות הללו, במימדים שטרם התמודדה עימם בעבר.

 

בתי היתומים בישראל שונים זה מזה במראה האסתטי, בתנאי המגורים (כגון צפיפות), ובהתייחסות הגופנית, הנפשית והחינוכית לילדים החוסים. צוות העובדים שונה אף הוא מבית יתומים אחד למשנהו, הן בהכשרתו המקצועית והן במספר העובדים ביחס למספר הילדים החוסים.

 

ההתקשרות בין ההורה לתינוק (parent-infant attachment) מהווה אבן יסוד משמעותית ביצירת מערכת יחסים חברתית ומשפחתית תקינה, והשפעתה מכרעת על עיצוב אופיו של התינוק ועל התפתחותו בעתיד כאדם בוגר. בהתקשרות תקינה לומד התינוק לתקשר עם הסביבה, ומפתח אמון עם דמות משמעותית וקבועה בחייו.

 

בולבי פיתח את תיאורית ההתקשרות בנסיון להסביר תופעות של יחסי אהבה, חרדת נטישה, אבל, טראומה ודכאון המתרחשים בילדות המוקדמת. לדעתו, לכל תינוק יש נטיה מלידה לחפש קרבה וקשר עקבי עם דמות מסוימת, בדרך כלל עם אימו. ההתקשרות ברורה מאד בילדות המוקדמת, נמשכת משך כל החיים ובולטת במיוחד בעיתות חירום.

 

תחילת ההתקשרות מוגדרת ומוגבלת, והתקופה המשמעותית והגורלית היא עד גיל שנתיים. אולם תינוקות מסוגלים להבחין בין הורים לזרים כבר במחצית השנה הראשונה לחייהם. תינוקות החוסים בבתי יתומים חווים פרידות ונטישות, התקשרויות משתנות עם דמויות ארעיות ובלתי נגישות כבר מתחילת חייהם.

 

במהלך שהותם במוסדות הם זוכים במקרה הטוב להזנה ולטיפול בסיסי, אולם אין מי שיגיב לאותות מצוקה או לצורך שלהם בקרבה ובטחון. במשך הזמן פוחת והולך הבכי שלהם, עד שהוא נפסק לחלוטין. הם הופכים אדישים, חסרי הבעה ותנועה, ואינם מתעניינים בסביבתם. הבעיות השכיחות ביותר הנגרמות בהפרעת התקשרות הן בהתפתחות השפה, ביצירת קשרים חברתיים וביציבות הרגשית. ילדים אלו, לאחר שהוצאו מן המוסד לוקים בתסמונת פוסט-טראומטית (post-traumatic stress disorder)

 

המגע הגופני בין התינוק למטפל בבית היתומים הוא נדיר, ומצטמצם לעיתים לזמן הארוחות והרחצה. ככל שקיימת תחלופה גבוהה יותר של מטפלים זה משפיע לרעה יותר על מצבו הנפשי של התינוק.

 

תינוקות רבים השוהים בבתי יתומים לוקים בפיגור התפתחותי. הסיבות לכך רבות, ביניהן שעות רבות של שכיבה במיטה ללא קשר עין או מגע גופני עם מטפל, שינה ממושכת עקב חוסר גריה ועוד. רבים מהם לוקים באיחור התפתחותי בתחום אחד לפחות: מוטוריקה גסה, מוטוריקה עדינה, הבנה, שפה, תחומים חברתיים רגשיים, עצמאות בחיי היום יום ואיחור כללי. הפגיעה בהתפתחות השפה היא משמעותית ביותר, מכיוון שהמטפלים בבית היתומים אינם מדברים אל התינוקות, אלא משוחחים בינם לבין עצמם. חוסר שיחה עם התינוק בתקופה כה קריטית להתפתחות השפה, עלולה להיות הרסנית ובעלת השפעה מכרעת על התפתחותו השכלית ומיומנותו החברתית.

 

חוסר גריה הוא מצב בו התינוק אינו מקבל גירויים מן הסביבה משום שהוא חי במקום סגור. כל חודש בו התינוק שוהה במוסד ואינו מקבל גריה גורם נזק עצום להתפתחותו הנפשית והשכלית. בגלל חוסר הגריה וההזנחה מפתחים הילדים התנהגויות האופייניות לילדי מוסדות, כגון תנועות סטריאוטיפיות של נדנוד ראש, הטחת ראש, ביטוי פחדים שונים ועוד. נוסף על כך מפתחים ילדים אלה אי יציבות תחושתית, המתבטאת בחוסר סבילות למגע ובקשיי סבילות למרקמים שונים של מזון שהפה אינו מורגל להם, לגירויים בלתי מוכרים כמו הדלקת אור ולקולות שונים.

 

תחושת אי הנוחות שלהם עקב חוסר סבילות זו גורמת לבעיות הסתגלות מחוץ לבית היתומים ובעקבות זאת לבעיות התנהגות המתבטאות בדרך כלל בצרחות והתפרצויות זעם.Frank וחב' מצאו בסקירתם שכיחות גבוהה יותר של בעיות נפשיות בקרב בוגרים ששהו בבתי יתומים לפני גיל 6.

מי שמעוניין לקרוא לגבי נזקים קוגנטיביים בילדי מוסדות יוכל לעיין במחקר של אוניברסיטת הרווארד.

 בבליוגרפיה:

  Bowlby J, The nature of child's tie to his mother. Int J Psychoanal,1958; 39: 350-373.
 Singer LM, Brodzinsky DM, Ramsay D & al, Mother-infant attachment in adoptive families. Child dev, 1985; 56: 1543-1551.
 Frank A, Klass PE & Eisenberg L, Infants and young children in orphanages: one view from pediatrics and child psychiatry.Pediatrics, 1996; 97: 569-578.

Aronson J, Medical evaluation and infectious considerations on arrival. Pediatric Annals, 2000; 29: 222-223

Cermak SA & Daunhauer LA, Sensory processing in the postinstitutionalized child. Am J Occup Ther, 1997; 51: 500-507.

העולם התחתון של הרווחה ממשיך לחטוף תינוקות מהוריהם ולכלוא אותם במוסדות מזוויעים

משטרת חיפה מחפשת אחר אישה בת 20 החשודה שחטפה את בתה, בת שנה וחצי, ממעון לתינוקות חוסים בעיר. הפעוטה מטופלת בתרופות ונשקפת סכנה לחייה. עוד שקר של הרווחה האם אישה טובה אשר הרווחה רוצה לשלוח את ילדה לאימוץ אנו פונים לסייע לאם ולא להסגירה לפקידי הסעד הנאציות .

השקרים כנגד האם לא יעזרו , התנועה פתחה קו חירום והיצטרפה ליד לאחים. כדי להציל תינוקות משבי הרווחה .

והפעם בית שבתאי מקום להיתעללות בילד . 

אחיה ראב"ד  פורסם:  27.02.08, YNET

משטרת חיפה פנתה אחר הצהריים (יום ד') לעזרת הציבור, בחיפושיה אחר ליזה קוסייב, בת 20, החשודה כי לפני יומיים חטפה את בתה התינוקת ממעון לתינוקות חוסים בחיפה. הפעוטה, בת שנה וחצי, מטופלת בתרופות ונשקפת סכנה לחייה.

הבת נמצאת במעון לתינוקות לאחר שרשויות הרווחה קבעו שהאם אינה מסוגלת לגדל אותה בבית. לפני יומיים, הגיעה האם למעון, הציגה אישור מהעובדת הסוציאלית, ולקחה את בתה לטיול שהיה אמור להימשך כמחצית השעה. לאחר כמה שעות, כשלא חזרו האם והתינוקת, פנו עובדות המעון למשטרה.

על פי המידע שיש בידי המשטרה, האם נראתה לאחרונה ברכב מסוג דייהו בצבע בז'. שלוש הספרות במרכז לוחית הזיהוי של הרכב הן 897. בנוסף דווח כי הרכב שייך, ככל הנראה, לבן זוגה של האם.

 מפקד משטרת חיפה, ניצב-משנה דוד בן עטיה, סיפר שהאם התגוררה בעבר בדימונה, אולם כי כבר תקופה ארוכה היא מחוסרת בית, ללא כתובת מגורים קבועה. במסגרת החקירה תושאלו עובדות המעון, וכן העובדת הסוציאלית שחתמה על האישור שהציגה האם.

—————————————-

רונית: אני פונה לכל האנשים הטובים. אם תיתקלו באמא הזו תנו לה קורת גג ועזרו לה להסתתר מפני כנופיית העולם התחתון של הרווחה.

זכותה המלאה של האמא לגדל את ילדתה כפי הבנתה, ואת הכסף המוזרם למוסד המזוויע הזה שיעבירו לאמא כדי שתוכל להתקיים בכבוד.
 
17.  שלא תעיזו להלשין!אנא הכנסו 
תבונה(עו"סית לשעבר) ,  ת"א   (27.02.08)
 
 
   17.  שלא תעיזו להלשין!אנא הכנסו  
     
 
הקלות הבלתי נסבלת בה מחליטים ולוקחים ילדים מהוריהם בארץ,היא מתחת לכל ביקורת!
מספיקה חתימה של פקידת סעד וכמה טיעונים "מלומדים" כביכול מול השופט..ואמא שנמצאת במצב נפשי רעוע עקב כך שלקחו לה את הילד-והילד כבר לא ברשותה.
הליך החזרת הילד למשמורת האם,לעומת זאת הוא ארוך,מתיש ומייאש: מבחני "מסוגלות הורית",(לעובדת הסוציאלית עשו פעם מבחני מסוגלות הורית כדי להרשות לה לטפל בילדיה שלה? לא בטוח שהייתה עוברת אותם…),תהליך של ביקורים-פעם בשבוע,אישור בית משפט,פעמיים בשבוע..והזמן משתרך לאיטו…והנה הילד כבר בן שנה…ועדיין לא אישרו 3 פעמים בשבוע…והנה הילד בן שנה וחצי-ויש אישור לטיול בן רבע שעה לערך…והנה הילד בן שנתיים-ועדיין אסור לו לשהות בבית האם.
דרך חתחתים שלא תתואר! ולעיתים הסיבה הראשונית להוצאת הילד מן הבית הוא לדוגמא-שכנה שמצלצלת למשרד הרווחה ומספרת סיפור כזה או אחר.
ובין לבין מתקיימים דיונים על נושא משמורת לילד..כשבמשך כל התקופה מופעל לחץ מאסיבי על האם לתת את הילד לאימוץ.
במקום להפנות את המשאבים כלפי האם והילד ולעזור לה בדיור ובליווי של סומכת מטעם משרד הרווחה שתעזור לה בטיפול בילד-הכי נוח להפקיחע את הילד מרשות אימו ולזרוק אותו לתינוקיה,שם מתעותת נפשו לתמיד-כי ככל שלא תהיינה המטפלות טובות ורחומות-הן מטפלות ולא אמהות והיחס אינו אישי.
אם איתרע מזלה של האם ומצבה הכלכלי רע(מה שקורה ברוב המקרים הללו),היא אינה יכולה לשכור עו"ד שיעמוד עבורה בבית משפט ויעזור לה לקבל בחזרה את המשמורת על הילד.
אני מכירה מקרה שהאם הגיעה לאישפוז כפוי משום שהשתוללה בבית המשפט מתוך כאב ותיסכול,כששוב השיבו את פניה ריקם.
לכן,אני חושבת,מבלי להכיר את פרטי המקרה-הבה לא נהיה אנחנו שופטים.
להפך,אם וכאשר האם תתפש-הבה ננסה לעזור לה.
 
תבונה(עו"סית לשעבר) ,   ת"א   (27.02.08)

אבחנת יתר של עובדים סוציאלים תורמת להגדלת מכסות הילדים במוסדות משרד הרווחה והמוסדות הפסיכיאטרים

לאחרונה שוחחתי עם עובדת סוציאלית קלינית לגבי התופעה המדאיגה בה משנה לשנה עולה אחוז הילדים שאובחנו כביכול כלקויי למידה במקרה הטוב וכבעלי בעיות התנהגותיות/רגשיות במקרה הרע. היא הסבירה זאת בתכונה נפוצה בקרב עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים המבצעים "אבחנת יתר" או באנגלית

Over Diagnosis or False Positive

אבחנת יתר הוא מצב בו אנשי מקצוע מן התחום הטיפולי מאבחנים בעיות מדומות בילדים בריאים ונורמליים. אנשי מקצוע אלו אינם מסוגלים לבצע ניפוי נכון של התנהגויות טפלות וחסרות חשיבות ומפרשים התנהגות שולית או התנהגות טבעית שלילית של ילד כתכונה הרסנית ופתולוגית.

מי מרוויח מאבחנות יתר

החוליה הראשונה אשר מאתרת ילד כזה כ"חריג" היא הגננת או המורה. מדובר בדור שלם של אנשי חינוך ברמה מקצועית נמוכה, אשר אינו מסוגל ואינו רוצה להתמודד עם ילדים מאתגרים, מסווג אותם כחריגים ודואג לכך שהם ייפלטו במהרה מן המערכת החינוכית הנורמטיבית כדי להקל את העבודה בכיתה. הטענה כי המגמה הזאת נובעת מן השכר הנמוך שהם מקבלים היא מגוחכת ובלתי מתקבלת. גם לפני 50 שנה מורים וגננות קיבלו שכר נמוך. כשאני עבדתי בסופרמרקט, סידרתי סחורה במדפים וקיבלתי שכר נמוך עדיין ביצעתי את העבודה לשביעות רצונם של הממונים עלי.

אנשי החינוך לא רק שמקבלים גיבוי מלא מן המערכת ה"טיפולית", אלא מערכת זו אף מדרבנת אותם לאתר ילדים חריגים בשם מנטרה אופנתית הנקראת "טובת הילד". למערכת הטיפולית יש אינטרס מובהק לאתר ילדים "חריגים" אלו משום שהם מפרנסים עשרות אלפי עובדי משרד הרווחה ועובדים טיפוליים.

בעקבות כך קמות כפטריות אחרי הגשם אינספור עמותות "טיפוליות" המנצלות את חוסר ידיעתם המקצועית של ההורים בנושא וחולבות מהן כספים במסווה של "אבחונים" ו"טיפולים". דוגמא בולטת לכך היא ילדים נורמטיביים לחלוטין שאובחנו כבעלי לקות למידה. אגודת ניצן בה עובד מיודענו דן שרון עוסקת בתחום של לקויות למידה, וממשיכה "לטפח" את "מודעות הציבור לנושא" (או במילים אחרות – שטיפת מח להורים ואנשי החינוך).

ילדים רבים מנותקים ממשפחתם כתוצאה מאבחנות יתר

התוצאה ההרסנית יותר של אבחנות היתר היא עליה חדה באחוז הילדים המאובחנים בטעות כבעלי בעיות נפשיות ובידודם בכפיה במוסדות של משרד הרווחה ובמוסדות הפסיכיאטרים.

באחד המאמרים הקודמים תיארנו את סוגי מוסדות הרווחה (תמיד שואלת עצמי למה קוראים למשרד הזה רווחה, רווחה של מי? של עובדי הרווחה? צריך להחליף את השם של המשרד הזה).
ישנם כאמור 5 סוגי מוסדות:
מוסד חינוכי, מוסד קהילתי (מוסד יום שיקומי-טיפולי), מוסד טיפולי, מוסד שיקומי ומוסד פוסט-אשפוזי.
למעט המוסד המוגדר כמוסד "חינוכי", כל שאר המוסדות מאכלסים ילדים עם בעיות לכאורה "התנהגותיות".
הגרף הבא מתאר את התפלגות הילדים בין סוגי המוסדות השונים – השוואה בין שנת 2003 לשנת 2005.
שימו לב כי ביחס לשנת 2003, בשנת 2005 חלה עליה באחוז היחסי של ילדים שהוגדרו כבעלי בעיות התנהגותיות. ישנה ירידה במספר היחסי של ילדים השוהים במוסדות החינוכיים ועליה באחוז היחסי של ילדים השוהים במוסדות המאכלסים ילדים "מופרעים".

 

המוסדות הפוסט-אשפוזיים

מדאיגה במיוחד העליה במוסדות הפוסט-אשפוזיים, עליה של כ-40% בחלק היחסי מכלל המוסדות.
מוסד פוסט אשפוזי הוא מוסד המאכלס בתוכו ילדים ש"אובחנו"כבעלי הפרעות פסיכיאטריות והמוזנים באופן קבוע בסמים פסיכיאטרים. במוסד זה נמצא דרך קבע פסיכיאטר המחלק סמים לחוסים. מוסד פוסט-אשפוזי מהווה תחנת מעבר, אליו מתקבלים ילדים שהגיעו אחרי שעברו את זוועת האשפוז הפסיכיאטרי, וממנו נשלחים ילדים חזרה אל מתקני הכליאה הפסיכיאטרים או אל מוסדות של עבריינים.

  
במוסדות הללו יש לגיטימציה להתעלל בילדים בתירוץ כי מדובר בילדים "בעיתיים מלכתחילה". השאלה היא מה בא קודם, הביצה או התרנגולת, האם לילדים אלו בעיות התנהגות מלכתחילה או בעיות ההתנהגות שלהם נובעות מן היחס של המערכת אליהם. המערכת מתייחסת אליהם כמוקצים מחמת מיאוס וממשיכה להתעלל בהם ומטבע הדברים ליצור בהם כח התנגדות.

הילדים הללו עברו לא מעט יסורים במוסדות של משרד הרווחה.

אין ספק שהגדרתם כחריגים ונחותים מצד עובדי חינוך, טיפול ורווחה תרמה לדימוי העצמי הירוד שלהם.

אין ספק שהטלטולים ממוסד למוסד, מאומנה לאומנה חרטו סדקים עמוקים ברמת האמון שלהם במבוגרים.

אין ספק שהתעללויות שעברו במוסדות קודמים, בכלל זה מתקני כליאה פסיכיאטרים פגעו ברמת החוסן הנפשי שלהם.

אנשי "טובת הילד" כמו ה"דאגן הלאומי" יצחק קדמן, יוצאים מדי תקופה בדוח מודפס צבעוני על נייר כרום, עתיר גרפים מצועצעים, ארוז בסרט ורוד, ומודיעים כי מצב הילדים מידרדר והולך ויש צורך להגדיל עוד ועוד ועוד את מכסת המוסדות להתעללות בילד.

עלות חדשית להתעללות בילד במוסד כזה (נכון ל2005) - 8,717 ש"ח. תאר לך שהסכום הזה היה הולך לטיפוח המשפחות מהן נחטפו הילדים והשקעה בילדים במסגרת הקהילה, המציאות היתה נראית אחרת.

מר קדמן, אתה צודק, מצב הילדים מידרדר והולך, אבל לא בגלל שיש לנו ילדים פחות טובים אלא בגלל שיש יצורים כמוך במערכת. הגיע הזמן שתתפטר. אינך ראוי לייצג את ילדי ישראל.

   
מוסד פוסט-אשפוזי הוא התחנה האחרונה ברצף תחנות "טובת הילד" של משרד הרווחה, לפני ניתוק טוטאלי של הילד מן החברה האנושית.