דורית גנוז ממשיכה לחטוף ילדים ולזרוק אותם במוסדות משרד הרווחה – שם מתעללים ואונסים ילדים.

 פקידת הסעד דורית גנוז מאורנית, בדוח כמותי שהופק לאחרונה על ידה, מתארת את הפשעים שביצעה בשנת 2007 כ"מתן שירות". בשיא חוצפתה היא רושמת בכותרת "מספר מקבלי השירות", במקום לרשום "מספר מקבלי העונש". 

מספר הילדים שנחטפו על ידה למוסדות בשנת 2007 הוא 4, מספר שהוא זהה לזה שבשנת 2006 ולזה שבשנת 2005. האישה החובבנית הזו אינה יודעת לממש פתרונות במסגרת הקהילה וממשיכה להעלים ילדים אל תוך עזובה של מוסדות.

בד בבד היא ממשיכה להטיל אימתה במוסדות החינוכיים ולשטוף את המח לאנשי החינוך על "עבודת הקודש" שהיא עושה כדי שיאתרו עבורה עוד ועוד ועוד ילדים "במצוקה". כתוצאה מכך עלה מספר הילדים "במצוקה" באורנית משנת 2005 ועד שנת 2007 ב-30%, מספר חסר תקדים.

כדי להגדיל את תכולת העבודה המלאכותית שלה היא החליטה כי בשנת 2007 ישנן 24 משפחות בעלות תפקוד הורי לקוי לכאורה, בעוד שבשנת 2005 לא היו כלל משפחות בעלות תפקוד הורי לקוי. 

למשפחות החד ההוריות היא נטפלת במיוחד, 26 במספר בשנת 2007 לעומת 0 בשנת 2005. עבורה, משפחה חד הורית היא משפחה לא נורמטיבית המצריכה "טיפול". 

?מי מפקח על האישה המבעיתה הזו לעזאזל

מרכזי חירום של משרד הרווחה – נתוני חטיפת ילדים לשנים 2005-2006 עפ"י תלמידת כיתה ו' חנה סלוצקי

להלן התפלגות נתוני חטיפת ילדים למרכזי חירום לפי סיבת חטיפה, בשנים 2005-2006, עפ"י מצגת של פקידת סעד

ראשית לחוק הנוער בכנס שהתקיים באילת, קבלו אותה במחיאות כפיים: ח נ ה    ס ל ו צ ק י

מבדיקת הנתונים בגליון אקסל שלנו מתברר שחנה'לה טעתה בסכימת התוצאות וחסרים לנו 25 ילדים. אבל מה זה בעצם משנה לחנה'לה, ילד חסר פה, ילד חסר שם, לא נורא, הם כולם חיילים בלוח שחמט, נזיז אותם לכאן ולשם, אלה ימינה ואלה שמאלה, וכך נקבל עוד ועוד ועוד תקציב באמצעות שימוש במחלת התרצת הנפוצה, שמה "טובת הילד".

פקידת סעד ראשית חנה סלוצקי מרצה בכנס באילת ואינה מסוגלת להציג נתוני סכימה נכונים על ילדים שנחטפו, כאשר מדובר בחשבון ברמה של כיתה ו'. כנראה סבלה מהזנחה קשה מצד הוריה שאולי העבידו אותה בפרך ולא נתנו לה ללכת ללמוד בבית ספר או לחילופין בית הספר זרק אותה בכיתה ו' משום שמנת המשכל שלה היתה בתחתית האוקינוס.

מי שמעוניין להעמיק לגבי מנת המשכל הנמוכה של העובדים הסוציאלים מוזמן להתכבד בנוכחותו של המאמר הלא שנוי במחלוקת: המדרג האקדמי הנמוך של העובדים הסוציאלים.

ולנתונים עצמם שהם כאמור בערבון מוגבל משום שמשרד הרווחה אינו רוצה להוציא דוח מספרי מסודר, בעיקר כשמדובר בדיני נפשות:

שנת 2005

	התעללות פיזית	התעללות מינית	התעללות נפשית	הזנחה	התייתמות עקב אלימות במשפחה	הליכי גירושין	כשל הורי	אחר	סה"כ
שוסטרמן	1	5	2	6		6	3		23
תל אביב	3	1	3	14		5	2	1	29
באר שבע	2	3	1	8		1	3	2	20
קרית אתא	2			13	1	6	6	1	29
אעבלין	2	4		9		3	12	1	31
נווה מיכאל	4	9	6	7					26
חרדי	3	3				2			8
בלב הדסים	7								7
שבתי לוי				18					18
סה"כ	24	25	12	75	1	23	26	5	191
חלק יחסי	12.57%	13.09%	6.28%	39.27%	0.52%	12.04%	13.61%	2.62%	100.00%

שנת 2006

	התעללות פיזית	התעללות מינית	התעללות נפשית	הזנחה	התייתמות עקב אלימות במשפחה	הליכי גירושין	כשל הורי	אחר	סה"כ
שוסטרמן	5	3	2	9		4	12	1	36
תל אביב	4	2	4	21	2	1	3	1	38
באר שבע	1	5	1	12		2	7	2	30
קרית אתא	1	3		14		3	6	2	29
אעבלין	4	3	1	5		2	8	5	28
נווה מיכאל	4	12	6	16		2	1	4	45
חרדי	1			7		3	5		16
בלב הדסים	3		2	1			5		11
שבתי לוי	1	1		22		1		2	27
סה"כ	24	29	16	107	2	18	47	17	260
חלק יחסי	9.23%	11.15%	6.15%	41.15%	0.77%	6.92%	18.08%	6.54%	100.00%

משנת 2005 לשנת 2006 חלה עליה של 36% בחטיפת ילדים למרכזי חירום, מעניין מה קורה היום.

רובם המכריע של מקרי החטיפה הם מקרים של התעללות המערכת בהורים חסרי ישע שאחר כך מתעללת בילדיהם חסרי הישע.

עליה חדה חלה בסיבת הכשל ההורי (בעיות התנהגות של הילד למרות שמדובר בהורים למופת שמעולם לא הרימו יד על הילד), עליה של 80%. חלקם של הילדים בגין סיבה זו מאושפזים אחר כך בכפיה במתקן הפסיכיאטרי נס ציונה, או במתקן הפסיכיאטרי גהה בניצוחה של הפסיכיאטרית מירי קרן או בגנים פסיכיאטרים. בכך חותמים את גורלם של הילדים הרכים הללו למוות נפשי וחוסמים דרכם בחיים לשרות בצבא ועבודה בתפקידים רגישים.

תיאור הסיבות לחטיפה (כולם מקרים אמיתיים שתועדו אצלנו):

סיבות להתעללות פיזית:

• פליק בטוסיק (75% מהישראלים הודו שהם מדי פעם נותנים פליק בטוסיק, בכללם פסיכולוג ילדים באחד מבתי החולים לילדים בארץ שמתפקידו לאתר התעללות אמיתית, רופא ילדים ידוע באחת הערים בארץ ואף טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה).
• הפעלת כח התנגדות (הילד היכה את הזולת וההורה כתוצאה מכך אחז אותו כדי שלא יתפרע).
• הילד רצה לקפוץ לכביש וההורה משך אותו בחוזקה ברגע האחרון כדי שלא יקרה אסון.
• הפעוט קיבל מכה כשנפל ואמר לחוקרים את התשובה הקצרה "כן" לאחר ששאלו אותו את השאלה המכוונת :"אמא או אבא הרביצו לך?"
• תאונה שקרתה בבית והפכה מייד לתלונת שווא במשטרה על התעללות עם כותרות קידוש לבנה בכל אמצעי התקשורת. הילד מכחיש שהוריו התעללו בו אך החוקרים נחושים בדעתם שהילד משקר משום שהוא מפחד מההורים ה"מתעללים".
• ילד ישב במושב האחורי ברכב ובעט בכסא הנהג באמצע הנסיעה. ההורה שנהג הסתובב לשבריר שניה כדי לתפוס לו את הרגל (לא יכל יותר משבריר שניה משום שהיה באמצע נסיעה בכביש מהיר בנתיב השמאלי, כך שגם לא יכל לעצור בפתאומיות, משום שאז היה גורם לתאונת דרכים). ההורה זומן למשטרה לחקירה תחת אזהרה בחשד של תקיפת קטין חסר ישע באמצע נסיעה. התיק במשטרה נסגר מזמן אבל תיק פקידת הסעד לא נסגר והמשפחה מטורטרת עד עצם היום הזה. (עכשיו אתם מבינים למה יש להם "עומס" עבודה?)

סיבות להתעללות מינית:

• הפעוט בן ה-4 ישן במיטה של ההורים (מקרה שאירע לאחרונה)
• הילדה ישבה על הברכיים של האבא
• ההורה יצא מן המקלחת ולא הספיק להתלבש והפעוט בן ה-3 ראה אותו עירום.(מקרה שאירע לאחרונה)
• ההורה נתן לפעוט לילד נשיקה, והילד באותו רגע הזיז את הראש הצידה כך שהנשיקה במקום שניתנה בלחי, ניתנה בשפתיים.

סיבות להתעללות נפשית:

• ההורה אמר לילד שהוא מתנהג לא יפה ובכך העליב אותו.
• ההורה שלח את הילד לחדרו להרגע (כלומר "כלא" אותו בחדרו).
• ההורה הרים קול על הילד ונזף בו על התנהגותו.
• ההורה היה עסוק במשהו ולא התייחס לילד בגינה כשזה קרא לו לבוא לנדנד אותו. (הזנחה רגשית יעני)
• ההורה היה עסוק בשיחת טלפון חשובה כשהילד קרא לו וזה לא ענה לו. (הזנחה רגשית יעני)
• ההורה לא קנה לילד הרבה צעצועים.
• ההורים שמים גבולות "נוקשים מדי".

סיבות להזנחה:

• הילד רזה מדי.
• הילד שמן מדי.
• הילד הגיע עם כתמים על החולצה לגן.
• הילד לא התלקח כל יום, אלא כל יומיים.
• לילד יש כינים
• לילד יש פצעים מסביב לעיניים כתוצאה מיתושים
• ההורים עובדים מאד קשה ומגיעים מאוחר הביתה מהעבודה. במקום להגיע בשעה 4 בצהרים, הם מגיעים בשעה 7 בערב, אי לכך הילד נמצא אצל המטפלת (שהינה אישה מאד אחראית) ובכך מוגדר כילד שהוריו מזניחים אותו…
• הילד הלך לאיבוד בקניון ודווח עליו כילד שהוריו התרשלו בשמירה עליו והזניחו אותו.

סיבות לכשל הורי:

• הילד סוער מדי
• הילד שקט מדי
• הילד מרביץ לילדים בגן (פסיכולוג ילדים באחד מבתי החולים בארץ העיד בפני שכילד היה מרביץ לילדים בגן באופן יומיומי ואף אחד לא העלה על דעתו לחטוף אותו)
• הילד מרביץ להוריו (חנה סלוצקי ציינה סיבה זו כאחת הסיבות לחטיפה)
• ההורים קונים יותר מדי צעצועים לילד ומפנקים אותו יתר על המידה.
• ההורים לא יודעים לשים גבולות.
• הילד שובב מדי ולא מסוגל לשבת על הכסא.
• הילד מתחצף בגן.
• הילד אמר שהוא עצוב וצייר קשקושים על הנייר במקום פרצופים שמחים.

סיבות מטעמי גירושין:

• יקי, ארז תשלימו את החסר

נתוני חטיפת ילדים ע"י משרד הרווחה בשנים 2002-2006

 משפחות יתומות לילדי חי

ניתוח עפ"י ישובים. בסרטון הבא:

השמה חוץ-ביתית כפויה של ילדים במוסדות משרד הרווחה – חלק ב'

בכל סוגי המוסדות אין המדינה נותנת לילדים יותר משירותים ברמה הבסיסית: חינוך, בריאות וקורת-גג.  (שימו לב שבמקרים רבים, ילדים נחטפו מן הבית רק משום שניתנו להם לכאורה שירותים בסיסיים ע"י ההורים)

את אוכלוסיית החוסים מסווגים העובדים הסוציאלים לחמש קבוצות על-פי האפיונים הבאים:

 

פנימיות חינוכיות- לחניכים שאובחנו כבעלי תפקוד תקין או בעלי פגיעה מעטה בהתפתחות, ויש פוטנציאל גבוה לקדם את מצבם.

 

פנימיות שיקומיות- לחניכים עם ליקויי למידה ו/או פער לימודי ניכר ו/או חסכים רגשיים, שאובחנו כבעלי פוטנציאל התפתחות תקין.

 

פנימיות טיפוליות- לחניכים בעלי תפקוד לקוי בתחומים רבים עקב ליקוי אורגאני, התנהגותי, נפשי-רגשי או שילוב ביניהם וצורך במסגרות חינוך מיוחד.

 

פנימיות פוסט אישפוזיות- לחניכים לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה לאשפוז ומניעתו. קולטות גם אוכלוסיות קצה, עם בעיות מורכבות והפרעות התנהגות קשות שאינן נקלטות בפנימיות הטיפוליות.

 

פנימיות קהילתיות – מאפשרות לילדים ולמשפחותיהם לשמור על קשר רציף. ממוקמות בכוונה תחילה בסביבת המגורים של המשפחה, כך שהילד אינו מנותק מסביבת מגוריו הקרובה

להלן התפלגות מספר הילדים החוסים במוסדות לפי סוג מוסד, נכון לשנת 2005:

השמה חוץ-ביתית כפויה של ילדים במוסדות משרד הרווחה – חלק א'

השמה חוץ-ביתית כפויה של ילדים במוסדות משרד הרווחה – חלק א'

להלן נתונים על מספר הילדים השוהים במסגרות חוץ-ביתיות של משרד הרווחה בכפיה בשנים 1992–2003 (ממוצעים שנתיים, כולל משפחות אומנה, שהן כ-20% מכלל ההשמות):

2003	2002	2001	2000	1999	1998	1997	1995	1994	1993	1992
10,750	10,500	10,500	10,350	10,132	10,080	9,895	9,858	9,566	9,090	9,090

 הבהרה: סה"כ ישנם כ-75,000 ילדים השוהים מחוץ לבית, אך הטבלה הנ"ל מתארת רק את אלו שהוצאו מהבית בכפיה. שאר הילדים הוצאו מהבית לכאורה עפ"י רצונותיהם של ההורים או ע"י הפניית משרד החינוך.

הנתונים הנ"ל מתארים ילדים לכאורה בסיכון השוהים במוסדות של משרד הרווחה. הנתונים הנ"ל אינם מתארים ילדים שהושמו בכפיה במוסדות פסיכיאטרים, משום שהם מגולמים בנתוני משרד הבריאות ולא בנתוני משרד הרווחה, למרות שרבים מן האשפוזים הפסיכיאטרים הם כתוצאה ממהלך יזום של פקידי סעד.

עפ"י הגרף ניתן לראות כי ישנה עליה עקבית לאורך השנים בהוצאת ילדים למסגרות חוץ ביתיות.

סוגי המוסדות:

הטיפול	אוכלוסיית  היעד	סוג המוסד
מתן התנאים הדרושים לקיום אורח חיים תקין, תנאי גדילה והתפתחות טובים ולימודים בבתי-ספר בקהילה .	ילדים שהיה צורך להוציאם מביתם אך לא נפגעו מבחינה רגשית או חברתית במידה המשפיעה על חיי היום-יום שלהם (הכוונה היא לילדים המופנים על-ידי משרד הרווחה).	מוסד חינוכי
תוכנית השיקום מכוונת לאפשר לחניכים  התנסות מבוקרת במסגרות חינוכיות ומשלימות בקהילה, בליווי הצוות המטפל. עידוד הקשר בין החניך ומשפחתו.	ילדים שהיה צורך להוציאם מביתם, עם בעיות נפשיות או בעיות משמעת מינוריות ועם פוטנציאל טוב לשיקום.	מוסד שיקומי
טיפול בליקוי המרכזי של הילד וחיזוק תחומים אחרים. פעילות במסגרת טוטלית ומקיפה.	ילדים ברמת הזדקקות גבוהה הסובלים מבעיות התנהגותיות ורגשיות חמורות.	מוסד טיפולי
טיפול תרופתי והשגחה פסיכיאטרית. המוסד הוא תחנת מעבר לפני ולאחר אשפוז בבית-חולים לחולי נפש.	ילדים עם בעיות נפשיות חמורות הזקוקים לטיפול תרופתי ולהשגחה פסיכיאטרית.	מוסד פוסט-אשפוזי
טיפול בילד ובמשפחתו כחלק מראייה כוללת, בהדגשת תפקידה של הקהילה בטיפול בילד בסיכון ובמשפחתו.	ילדים שהיה צורך להוציאם מביתם אך לא נפגעו מבחינה רגשית או חברתית במידה המשפיעה על חיי היום-יום.	מוסד קהילתי

מערך המוסדות של השירות לילד ולנוער הופרט לפני שנים רבות. נכון לשנת 2003,  היה אחראי השירות לכ-314 מוסדות, 293 מהן, שהן 93% מכלל המוסדות, מנוהלות בידי חברות ציבוריות וארגונים ציבוריים (מלכ"רים), ו-21 פנימיות (7%) שייכות למגזר הפרטי-עסקי ומנוהלות בידי עמותות פרטיות למטרות רווח.

—————————————————————————————

נכון לשנת 2003:

  

רוב התקציב (כ-74%) של השירות לילד ולנוער מיועד לטיפול במסגרות חוץ-ביתיות, שעלותן גבוהה. התקציב לטיפול בקהילה הוא כ-26% מכלל התקציב.

   

חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו למוסדות, בישראל קיים לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות למוסדות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שמרבית הילדים נשלחים למוסדות הללו כדי להרחיק אותם כביכול מהסכנה…

  

אף ששירותים קהילתיים עולים רק רבע או שליש מעלות החזקתו של ילד בפנימייה, ולעתים הם פתרון מתאים יותר לילד, שכן הם מאפשרים לו לגור בביתו ולהישאר בסביבתו הטבעית, רק בכ-15% מהרשויות המקומיות קיימים שירותים קהילתיים נאותים לילדים בסיכון.

השירות הכושל למען הילד מסתיר כמה ילדים ישראלים אומצו

 נתונים על מספר האימוצים שנעשו בחו"ל בשנים 2003 עד 2006

הנתונים נמסרו ע"י השירות למען הילד בדוח שהופק במהלך שנת 2006.

השירות למען הילד מסתיר כמה ילדים שנולדו בישראל הוצאו מהבית לאימוץ, למרות שהוא מוכיח כאן כי יכולה להיות שקיפות בנוגע לנתוני מאומצים בחו"ל.

השירות למען הילד מבצע מידור מכוון כדי שלא יאתרו את המחדלים הסדרתיים שהוא מבצע.

בשנת 2006 נכנסו כ-180 ילדים (מספר מוערך, כי דוח זה נמסר ע"י השירות למען הילד במהלך 2006)

בשנת 2005 הגיעו ארצה 193 ילדים מהארצות הבאות:

אוקראינה………………………………..94 ילדים
רוסיה……………………………………..74 ילדים
גואטמלה…………………………………17 ילדים
קירגיזיה………………………………….4 ילדים
אחרׁ(מולדובה קזחסטאן הודו )…..4 ילדים.

נתונים משנים קודמות:

הדו"ח לשנת 2004 (מה-1 לינואר 2004 ועד 31 לדצמבר 2004)

• בילורוסיה…………….. 25
• אוקראינה…………….. 68
• רוסיה………………….. 94
• מולדובה………………. 7
• קזחסטאן……………… 7
• אזרביגיאן…………….. 3
• רומניה…………………. 5
• גווטאמלה…………….. 11

• סה"כ לשנת 2004 – 220 אימוצי חו"ל

הדו"ח לשנת 2003 (מה-1 לינואר 2003 ועד 31 לדצמבר 2003)

• בילורוסיה…………….. 20
• אוקראינה…………….. 94
• רוסיה………………….. 80
• מולדובה………………. 12
• קזחסטאן……………… 3
• גרוזיה………………….. 16
• אזרביגיאן…………….. 11
• רומניה…………………. 15
• גווטאמלה…………….. 4

• סה"כ לשנת 2003 – 255 אימוצי חו"ל

ובסיכום מקוצר:
2003 – 255 ילדים
2004 – 220 ילדים
2005 – 193 ילדים
2006 – 150 ילדים עד עתה (בחישוב ממוצע תסתכם השנה בכ-180 ילדים).

שימו לב !!
 הנתונים מצביעים על ירידה במספר האימוצים (פועל יוצא של מס' המדינות) ומספר המדינות מהן אפשר לאמץ.

אתר המקור

ניתוח דוח הוצאת ילדים מהבית בשנים 2002-2006

בשנת 2006 הוצאו כ-4,000 ילדים מהבית בצו בית משפט.

עפ"י דוח המנתח את התפלגות מספר הילדים שהוצאו מהבית ע"י הרווחה, עפ"י ישובים לפי צו בית משפט, בשנים 2002-2006 , בישובים יהודים ומעורבים המונים מעל 15,000 תושבים.

נמצא כי תל אביב מדורגת כעיר ברמה סוציו אקונומית גבוהה, אשכול 8, ולמרות זאת שיעור הילדים המוצאים ע"י מחלקת הרווחה בה דומה לשיעור הילדים המוצאים בישובים ברמה סוציו אקונומית נמוכה, אשכול 4 ואף פחות.
בעיר תל אביב מוציאים ילדים פי 14!! מאשר בעיר גבעתיים הסמוכה לה ומדורגת באותו אשכול.

יתכן ואחת הסיבות לכך היא כי בתל אביב ישנה נוכחות מאסיבית של אגודת אל"י בראשותה של חניתה צימרין שקבעה הן את משרדיה והן את מתקני הכליאה שלה בעיר תל אביב, כך שהנגישות שלה מאפשרת הוצאת מהירה ויעילה של ילדים רכים מביתם ומשפחתם הישר למתקני הכליאה שלה.

צימרין אף מתכננת להקים בסמוך למתקן הכליאה שלה בזמנהוף מוסד ילדים במסגרת פרויקט חדש אותו היא מכנה "בית בטוח". למוסד זה יועברו הילדים ממתקן הכליאה ושם ישהו לצמיתות עד לבגרותם.

יש להקים בדחיפות ועדת חקירה שתבדוק מדוע בעיר תל אביב, דירוג 8, מתבצע טראנספר המוני של ילדים ללא שום פרופורציות עם שום מדד.
יש לבדוק האם ישנם קשרים לא כשרים בין מחלקת הרווחה של עירית תל אביב לאגודת אל"י.

ניתוח דוח הוצאת ילדים מהבית לשנים 2002-2006

דוח גולמי שהתקבל ע"י שר הרווחה בועז הרצוג