מימי -תמש 2631/01 – בית משפט מנתק את הבת מהאב
הבת רוצה להיות ולחיות עם האב = אולם, מבחינת פקידת הסעד זהו מצב של ניכור הורי, איך יתכן שילדה איננה רוצה להיות עם האם, הרי הדבר מנוגד לתפיסת עולמן ולכן לא יכול להתקיים !!!!
מימי, שימי לב להחלטה – האב לא היה מוכן להפעיל כוח – ולכן הוא עבריין – לא נשמע לך מוזר ????
הילדה סרבה לדבר עם פקידת הסעד, נעלה את הדלת וסרבה לצאת. האב טען כי הוא אינו מסוגל לשכנע את הקטינה לחזור לבית האם. ולכן הוא עבריין – נשמע לך הגיוני או הזוי ????
מימי,
אנו מכירים מקרים רבים כאלו, ובין היתר מקרה בו האב נאסר בשל כך שהלך לחוגים וארועים של הבת בבית הספר והמתנ"ס. אך ביום בו מלאו לבת 18 ויום אחד היא עזבה את האם ועברה להתגורר עם האב – מעשה האומר והמביע הכל !!!
את רוצה את מס' טלפון של האב והבת ??? האם תפרסמי את סיפורם בכל מקום אפשרי ???? זהו סיפור החוזר על עצמו בעיקביות מחרידה שתוצאותיה – למעלה מ -300 אבות גרושים מתאבדים כל שנה !!! האם תזעקי נגד מצב מחריד זה ????
______________________________________________________________________________________________
תמש 2631/01 , (משפחה ת"א) ק"א נ' ק”א, השופט: יהודה גרניט, לתובע: עו"ד ו. רכניץ, לנתבעת: עו"ד שקד מיכל.
ק"א
בעניין:
התובע ו. רכניץ
ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
ק”א
הנתבעת
שקד מיכל
ע"י ב"כ עו"ד
החלטה
1. עניינה של החלטה זו הוא הפעלת סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט לגבי התובע.
2. ביום 6.7.03 ניתנה החלטה לפיה הקטינה ע"ק תהיה במשמורתה הזמנית של אימה.
בעקבות ההחלטה הקטינה עברה להתגורר עם אימה.
ביום 5.8.03 ניתנה החלטה האוסרת על האב, אמו, אחיו ובנו ע' להיות בקשר עם הקטינה, הואיל והאב מחבל בקשר שבין הקטינה ואימה, דבר שהביא לבריחת הקטינה.
האב הוזהר, בהחלטה, כי כל הפרה של האיסור, עלולה להביא להוראת הזמנה לפי פקודת בזיון בית המשפט.
3. ביום 20.4.04 הוגש תסקיר סעד, לפיו הקטינה ברחה מבית האם לבית האב ואינה מבקרת בבית ספר.
ביום 25.4.04 הוריתי לאב להחזיר לאלתר את הקטינה לבית האם, אך האב לא ציית לצו.
בהחלטה נקבע כי הואיל והאב טען שהוא אינו מוכן להפעיל כח, דהיינו להפעיל את סמכותו ההורית, על מנת להחזיר את הקטינה לבית אימה הוצאה לו הזמנה לפי פקודת בזיון בית המשפט.
4. דיון בעניין בריחת הקטינה וההזמנה לפי פקודת בזיון בית המשפט התקיים ביום 28.4.04 בהשתתפות פקידות הסעד, ד"ר עליזה רינג ועו"ס תמר גוזנר מיחידת הסיוע.
5. בדיון הנ"ל הוברר כי הקטינה "פורחת" אצל אימה וכי הקשר שבינה לבין האב עלול לפתח אצלה הפרעת אישיות, ברצותה לרצות את האב ומשפחתו. הוברר כי הרחבת הסדרי הראיה בבית האב (ולא רק במרכז קשר) הביאו לכך שהקטינה ברחה לבית האב.
6. בתום הדיון ניתנה החלטה לפיה על האב להביא את הקטינה לבית האם באותו יום עד שעה 19:00 ובמידה והילדה לא תגיע לבית האם במועד הנ"ל הוריתי לפקידת הסעד ולמשטרת ישראל להחזיר את הקטינה לבית האם.
7. ביום 29.4.04 הודיעה פקידת הסעד כי האב לא הביא את הקטינה לבית האם ולכן היא הגיעה לבית האב בלווית שוטר, אולם הילדה סרבה לדבר איתה, נעלה את הדלת וסרבה לצאת. האב טען כי הוא אינו מסוגל לשכנע את הקטינה לחזור לבית האם.
8. לפיכך אני קובע כי האב, א"ק, הפר את החלטת בית המשפט ובכך ביזה את בית המשפט ולפיכך יש להפעיל נגדו את הסנקציות שבפקודות בזיון בית המשפט.
9. כיוון שהנתבע טוען שאין לו כסף שוכנעתי, כי הטלת קנס כספי לא תביא לכך שהקטינה תחזור לבית אימה ולכן רק מאסרו של האב עשוי להביא לתוצאה זו.
10. האב גורם לקטינה נזק בלתי ישוער בכך שאינו מפעיל את סמכותו ההורית ואינו מחזיר את הקטינה לבית אימה, הקטינה לומדת ומקבלת גיבוי לכך מהאב וממשפחתו – כי ניתן להתעלם מהחלטות בית המשפט.
11. מסכת הדיונים, ההחלטות והתסקירים הגיעו בתיק זה לממדים חסרי תקדים והכל בשל סרובו של האב לאפשר בתחילה הסדרי ראיה בין הקטינה ואחיה לבין האם ולאחר מכן עם בשל לסרובו לקיים את החלטות בית המשפט, בעניין החזרת הקטינה לבית האם.
12. סה"נ ח. פורת עמד בע"מ 1102/98 גולדברג נ' גולדברג מיום 17.1.99 על הנזק שנגרם עקב הניכור ההורי והצורך בהפעלת פקודת בזיון בית המשפט כנגד ההורה המנכר.
13. לפיכך אני מצווה על מאסרו של א"ק למשך 36 שעות.
14. משטרת ישראל תבצע את המאסר לאלתר.
15. משטרת ישראל תשחרר את א"ק במידה והקטינה ע"ק תחזור להתגורר בבית אימה.
16. בהתאם להוראות סעיף 6 (3) לפקודת בזיון בית המשפט – אני מורה למזכירות להעביר החלטה זו לפרקליטות מחוז מרכז – פלילי.
17. המזכירות תעביר החלטה זו גם לפקידת הסעד דורית גנוז מאורנית ולפקידת הסעד אלינור שבירו מכפר סבא וליחידת הסיוע.
ניתנה היום י"א באייר, תשס"ד (2 במאי 2004) בהעדר הצדדים.
ניתן לפרסם החלטה זאת