חטיפת ילדי תימן, יחיאל מן – חלק ג’ – עדותה של משפחת סלאח

מר דחבש סלאח ומשפחתו, מבני העדה התימנית היו העדים הבאים.

בתם זארה נלקחה מהם בעת ששהו במחנה עולים בראש העין. מר דחבש העיד שכל המשפחה נלקחה הישר מן המטוס למחנה העולים. שבועיים לאחר שהגיעו למחנה, זארה הופרדה מן המשפחה ונלקחה ל"בית תינוקות" בתוך המחנה. זארה היתה בת שנתיים כאשר נלקחה מהם ועדיין ינקה מחלב אימה.

משפחת סלאח אהבה מאד את זארה וביקרה אותה מדי יום בבית התינוקות במהלך השבועיים הראשונים לשהותה שם.

באחד הימים נסעו בני משפחת סלאח לביקור סוף שבוע אצל דודתו של מר דחבש שהתגוררה ברמת גן. הדודה ומשפחתה התגוררו בישראל מזה זמן מה, לפי עלייתם של משפחת סלאח לישראל.

כאשר מר דחבש ומשפחתו חזרו מביקורם ברמת גן אל מחנה העולים, הם נסעו לבקר את זארה בבית התינוקות ושם הודיעו להם כי בתם נפטרה.

דחבש העיד כי שאל את צוות המקום לגבי מועד פטירתה של זארה, והם ענו לו כי נפטרה ביום ששי. מר דחבש ראה לאחרונה את בתו ביום ששי בבוקר והיא היתה במצב בריאותי טוב. כששאל אותם לפשר סיבת המוות לא קיבל תשובה.

מר דחבש ניסה לאתר את קברה של זארה במשך 50 שנה אך ללא תוצאות.

מספר ת.ז. של זארה היה 1054761. זארה היתה הילדה השלישית במשפחת סלאח.

בתו הגדולה של דחבש, לאה, העידה אף היא. לאה היתה כבת 9-10 כאשר אחותה נלקחה ממנה. לאה מסרה כי המשפחה התגוררה באוהל, בעוד שזארה נלקחה למבנה ששימש כבית יתומים. הבת העידה כי בני משפחתה ביקרו את זארה מדי יום, וגם באותו יום ששי בו נעלמה. לאה זכרה את זארה באותו יום כילדה בריאה ושמחה.

 ————————————————–

תורגם ע"י רונית, התנועה למען עתיד ילדנו

לינק למקור:

http://www.geocities.com/stop_abuse.geo/ym1.htm