לישון כמו תינוק – הצצה לחיי הלילה של התינוק – הסדרי לינה של תינוק

לישון כמו תינוק

הצצה לחיי הלילה של התינוק

ד"ר אבי שדה

הוצאת "ידיעות אחרונות", 1999

דיבוק / / Ibooks / / מיתוס / / ידיעות אחרונות קישורים: / /

 הקדמת המחבר

הביטוי "ישן כמו מלאך" שמור בדרך כלל לתינוקות. התינוק הישן

נתפש ע"י רבים כהתגלמות הטוהר והמלאכיות. החיוך המופיע

לראשונה בשינה מוסיף נופך קסום לתינוק הישן. לעומת זאת,

התינוק "סרבן השינה" , נתפס כסיוט נוראי, החודר לחיי המשפחה

ומאיים לשבשם, לזרוע פירוד וריב בין ההורים, ולעורר בהם קינאה

בכל אותם הורים אחרים שזכו למלאכים "אמיתיים". למזלנו, הילוד

לא מגיע מבית החולים עם פתק החלפה…

מהי חשיבותה של השינה לתינוק? מה מצחיק תינוקות בשנתם

ומה מפחיד אותם? כיצד קשורה השינה להתפתחותם? כיצד ישנים

תינוקות בתרבויות אחרות? כיצד מושפעת שנתו של התינוק מהקשר

עם הוריו וכיצד היא משפיעה עליהם ? מהי הסיבה למותם של

תינוקות בשנתם? מה מבחין בין ה"מלאכים" ל"טרוריסטים" בלילה?

מה הורים יכולים לעשות כדי שיוכלו לדווח בבוקר ש"לילה שקט עבר

על כוחותינו"? מהן הדרכים המוזרות בהן תינוקות משתמשים כדי

להרגיע את עצמם? ובמה שונה שנתם של פגים? על שאלות אלה

ורבות אחרות מנסה הספר לענות.

הספר מתואר מזווית ראיה אישית ומבוסס על שנים של מחקר ועבודה

קלינית עם הורים ותינוקות "סרבני שינה". הוא מיועד בראש ובראשונה

להורים, שרוצים ללמוד מה עובר עליהם ועל המלאך הפרטי שלהם בלילה.

יחד עם זאת הספר מתבסס על מחקרים מדעיים ותיעוד רב העשויים

להיות בעלי ערך לכל איש מקצוע הקשור בטיפול בילדים ובמשפחות,

ולאנשי מדע המתעניינים בנושא.

אני מאחל לך קריאה מהנה, בין אם זאת שעת ערביים נעימה כשילדך עסוק במשחק לצדך, ובין אם זאת

"קריעה" בשעת לילה מאוחרת, כשילדך בוכה נואשות בחדר הסמוך, בניסיון לשכנע אותך שגם לתינוקות

יש זכות לחיי לילה פעילים.

תוכן עניינים

שינה והתפתחות

"שינה על שום מה?" – משמעותה ותפקידה של השינה

"מה כל כך מעניין בתינוק ישן?" – מהי שינה וכיצד מציצים לחיי הלילה של הילד

"הילד ישן מתי שמתחשק לו, שעתיים פה, שעתיים שם" – התגבשות דפוסי השינה

"מדוע הילד צחק בחלום?" – משמעותה ותפקידיה של שנת החלום

"ילד שלא ישן לא גדל" – שינה וצמיחה פיזית

"הוא היפראקטיבי וגם בלילה קשה לו להירדם" – שינה, אופי והתנהגות של התינוק

"הילד מסרב ללכת לישון מאז שהתעורר מסיוט מפחיד" – שנתו של התינוק במצבי לחץ

"קשה לי לנטוש אותו במיטה לבד" – על משמעויות השינה עבור הילד וההורים

"הוא לא מוכן לישון בלי הסמרטוט הישן שלו" – על טכניקות ואביזרים להרגעה

"הוא מוכן לישון רק במיטה שלנו" – שינה משותפת, שינה נפרדת וההיבט התרבותי

"בלילה הילד יכול לצרוח שעות ואבא שלו לא שומע כלום" – על תפקיד האב

הפרעות שינה

"הוא נרדם רק באוטו, ובלילה זה כבר מוגזם" – קשיי השכבה והרדמות

"הילד מתעורר כל שעה כמו שעון שוויצרי" – יקיצות ליליות

"הילד מתעורר בבהלה נוראית ולא נרגע" – על ביעותים, סיוטים ותופעות נלוות לשינה

"הוא לא אוכל מספיק, צומחות לו שיניים" – גורמים פיזיולוגיים המשפיעים על השינה

"הילד עוצר את נשימתו לפתע ונשימתי נעתקת מפחד" – תופעת דום נשימה בשינה

"כשהילד ישן עשינו משמרות לוודא שהוא נושם" – תופעת ה"מוות בעריסה "

"חכו! הילד יגדל והבעיה תיפתר" – על האופי העיקש של הפרעות השינה

"לישון או לא לישון, זו השאלה" – טיפול בקשיי הרדמות ויקיצות

"נכנס בו שד בילד הזה" – דינמיקה משפחתית ואישית של ההורים

"האם זה באמת יעזור?" – מחקר על יעילות הטיפול והשלכותיו

"קשה לי להאמין שזה הילד שלי" – מה משתנה עקב הטיפול בבעיית השינה?

"איך אדאג שהתינוק החדש שלי לא יפתח בעיות שינה" – עקרונות הטיפול המונע

"גם להורה טוב לפעמים מתחשק להעביר בעלות של התינוק" – מילות פרידה ואהדה להורים

"בוקר טוב, השמש הופיעה, יום חדש הגיע" – סיום המסע הלילי

נספחים

נספח א' : שיטות למדידה וחקר השינה

נספח ב' : ספרים לפעוטות בנושא השינה והלילה

נספח ג' : מבחר פרסומים מדעיים על שינה בילדים ונושאים נלווים

חוות דעת

כשאבו נימר המנוח אמר ש"ילד קטן אינו נותן לישון – וילד גדול אינו נותן לחיות!" הוא התכוון לנחם ולעודד

את ההורה המותש בשל מחסור שינה, בסגנון של "חכה, הגרוע עוד ממתין לך" אבל, אתם הקוראים, יש להניח

שעודכם שרויים בשלב של נדודי שינה מחמת ההפרעה הישירה של הפעוט סרבן השינה. או ששנתכם נודדת מחמת

דאגתכם לשלומו ולמשמעות קשיי השינה שלו.

ואכן, שאלות ודאגות בקשר לשנתם של פעוטות הן מנושאי הלבטים והתהיות הרווחים ביותר אצל הורים לילדים

צעירים, כשמדובר גם במי שאין לילדו בעיות שינה חריגות.

למרבה הצער, מרבית הילדים אינם מגיעים עם רשימת הוראות שימוש והנחיות הפעלה כמקובל כיום ביחס

למכשור ביתי. חלק מצער גידול ילדים כרוך בהתמודדות עם נושא השינה של הפעוט, המהווה לעיתים קרובות

נושא בעל עניין וחשיבות מרכזית בחיי המשפחה.

ומהיכן באמת עלינו לדעת את כל הנדרש מהורה המגדל את ילדיו כיום? מסתבר ממחקרים שונים כי אחד

ממקורות המידע החשובים כיום הוא ספרות ההדרכה להורים. זאת בתוספת לאינפורמציה ההורית ותחושות

הבטן של אמא ואבא להן אין תחליף.

הצטבר כיום ידע רב תחום גידול ילדים וקיימת גם ספרות הדרכה מגוונת. ספר זה שייך לקטגוריה של ספרי

ההדרכה להורים. הוא ממוקד בנושא שנתם של תינוקות ומהווה תרומה חשובה ביותר למדף הספרים של ההורה

המתעניין והאכפתי.

ד"ר אבי שדה הוא מומחה בעל מוניטין עולמים בתחום שנתם של פעוטות וילדים, בצורה ובסגנון של מוסיף דעת

ואינו מוסיף מכאוב. זהו ספר עשיר, מקיף ומעניין המבוסס על המחקרים החדישים ביותר, המסכם את הידע

הדרוש להורה בנושא השינה של ילדים צעירים. למרות רמת הדיוק הגבוהה והמהימנות המדעית, כתוב הספר

בלשון בהירה ושווה לכל נפש. הספר מסיר מעט מהמסתורין של שנת הילדים ומבהיר לנו את תהליכי השינה ושלבי

ההתפתחות של תופעה זו. הנושאים השונים מבוארים היטב, ברצינות ובהעמקה אך מבלי לאבד נימה של הומור

וקריצה לקורא. הספר מתאר בעיות שינה שכיחות, מאפיין אותן ומציע דרכים לטיפול עצמי בידי ההורים. המחבר

מבהיר היטב מתי ובאילו נסיבות יש לפנות להיוועצות עם מומחה. אבל מה שבמיוחד מצא חן בעיני היא הגישה

המניעתית המנחה את המחבר. הדגש על צמצום הגורמים העשויים לגרום בעיות, ועל ידי התייחסות נאותה -

למנוע התפתחותם של מצבים קיצוניים המחייבים טיפול מקצועי. גם הצעות הטיפול המופיעות בספר יש בהן

רעיונות מועילים ושימושיים. לא לכל בעיה יש פתרון על פי הספר, אבל הידיעה והבנת התהליכים מספקת להורה

תחושה של סדר, משמעות ושליטה במתרחש, דבר המקל ללא ספק את חייו וחיי הפעוט שבאחריותו.

לסיכום, כדאי לציין את מה שנראה לי כמעלתו החשובה של הספר מעבר לתכניו המאלפים וסגנונו הקולח. הכוונה

לטון הכללי והעמדה הבסיסית שיש בהם הרבה חיבה לפעוט וצרכיו, אבל גם מידה לא פחותה של אמפטיה – הבנה

והתחשבות בצרכיו של ההורה.

פרופ' עמירם רביב

פסיכולוג חינוכי וקליני

החוג לפסיכולוגיה

אוניברסיטת ת"א

חקר שנתם של תינוקות ועוברים הוא מהתחומים המרתקים ביותר במחקר המודרני של שינה.

השעון הביולוגי שמפקח על חילופי שינה "פעילה" ושינה "שקטה", שיהפכו במהלך ההתפתחות לשינה "עם

חלומות" ושינה בלא חלומות, מתחיל "לתקתק" בחודש השישי להריון. ממצאים אלה מעלים, בין השאר, שאלה

מעניינת מהו המצב הקיומי הראשון בחיי העובר. האם המוח שמתפתח במהירות במחשכי הרחם יוצר בראשונה

מצב שניתן להגדירו "כערות", או שמא המצב הקיומי הראשון הוא שינה "פעילה", או שינה "שקטה". אין בידינו

תשובה בדוקה לשאלה זאת.

מרגע לידתו התינוק חייב להסתגל לתנאי הסביבה המשתנים. השעונים הביולוגיים במוחו, שפעלו עד רגע הלידה

בחשכה מתמדת, בסביבה "נטולת זמן", מוטלים את תוך עולם משתנה, שבו האור והחושך שולטים לחילופין.

יכולתו של התינוק ללמוד ששינה מקומה בלילה ואילו ערות שייכת ליום, משפיעה עד מאוד על איכות חיי הוריו.

כפי שאבי שדה מתאר בספרו המרתק, פיגור בהסתגלות מקצב השינה-ערות של התינוק עלול לגרום ערעור בשיווי

המשקל המשפחתי, עד כדי התפתחות של רגשות שליליים כלפי הרך הנולד. ומכאן החשיבות הרבה להתגבשותו

המהירה של מקצב השינה. אך לא רק בכך עוסק ספרות של אבי שדה. הוא מתאר בידענות רבה את המחקרים

המודרניים ביותר העוסקים במאפייני השינה בתינוקות, בקשר בין שינה והתפתחות מוטורית וקוגניטיבית,

ובהשפעת הגומלין בין התינוק וגורמים בסביבתו.

בהסתמכו על ניסיון קליני עשיר ומגוון באבחון וטיפול בהפרעות שינה בתינוקות, ד"ר שדה מציג הסברים בהירים

על הסיבות להפרעות השינה בגיל הרך, ועל דרכי התמודדות עימם. הוא נעזר בדוגמאות רבות ואנקדוטות כדי

להמחיש את דבריו. אלה עושים את הסבריו שווים לכל נפש.

אני משוכנע שהספר ישובב את נפשם של הורים מותשים המבלים לילות כימים במאמצים להרדים את פעוטם

"סרבן השינה", ולהורים מאושרים יותר, אשר אם כי תינוקם ישן כ"מלאך", הם מעונינים להרחיב את דעתם

על עולמה הקסום של שנת התינוק.

פרופ' פרץ לביא

דיקאן ביה"ס לרפואה

ומנהל המרכז לרפואת שינה

טכניון, חיפה.

על המחבר

ד"ר אבי שדה הוא פסיכולוג קליני שרכש את התואר הראשון והשני בחוג

לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. את עבודת הדוקטורט בנושא "אבחון

וטיפול של הפרעות שינה בילדות המוקדמת" הוא ביצע במעבדת השינה

בטכניון בחיפה, בשיתוף עם פרופ' פרץ לביא.

בהמשך, בתקופת שהותו בארה"ב, שיתף פעולה עם הבולטים בחוקרים

האמריקאיים במחקר בתחום השינה בינקות ובילדות. עם חזרתו לארץ,

הצטרף למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל-אביב שם הוא מכהן כיום

כראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית של הילד במסגרתה הוא מרצה וחוקר.

ד"ר שדה מנהל את המעבדה להפרעות שינה ועוררות בילדים במחלקה

לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א. לד"ר שדה ניסיון טיפולי במאות

משפחות עם תינוקות שסבלו מהפרעות שינה ומהפרעות הסתגלות אחרות.

כמו כן הוא פרסם עשרות מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת מדעיים

בינלאומיים בנושא השינה בילדות ובנושאים שינה ומהפרעות הסתגלות

אחרות. קליניים אחרים.

 ועתה לפסק הדין

בש"א (תל-אביב) 3438/99 תמ"ש (תל-אביב) 4661/99 א. ל.

א.ל. נגד ש. ל.

בבית המשפט לעניני משפחה למחוזות תל אביב [19.4.99]

לפני השופט יהודה גרניט

עו"ד א' לייברביץ – בשם המבקש 
עו"ד ר' דיין וולפנר – בשם המשיבה

ה ח ל ט ה

ספרות פסיכולוגית: דר' אבי שדה, לישון כמו תינוק

המבקש הגיש בקשה לקבוע הסדרי ראיה בינו לבין בנו הקטין מתן, יליד .17.4.98
המבקש ביקש לקבוע כי המבקש יפגש עם בנו מחוץ לדירת האם "פעמיים בשבוע בימי חול בשעות אחר הצהריים וכן יקח אותו לביתו בכל שבת שניה, החל משעות הצהריים ביום שישי ועד למוצאי שבת".
המשיבה הסכימה, בתגובתה, כי האב יקח את הבן מבית אימו בכל יום שלישי בין השעות 16:30 ו- 19:30 ובכל שבת שניה משעה 10:00 בבוקר ועד מוצאי שבת (ר' סעיף 14 לתגובה).
ביום 8.3.99 התקבל תסקיר סעד (מיום 25.2.99).
בתסקיר נאמר כי האב ביקש לקבל את הבן פעמיים בשבוע מהן פעם אחת עם לינה וכי האם מסכימה לשתי פגישות באמצע השבוע אך מתנגדת ללינה.

פקידת הסעד המליצה כי משמורת הקטין תהיה בידי אמו וכי הקטין ישהה עם האב ביום ג' משעה 16:00 ועד שעה 08:00 למחרת בבוקר וכי זהו סידור זמני למשך 3 חודשים וכן בכל סוף שבוע שני מיום ו' בשעה 13:00 ועד מוצאי שבת.

ביום 13.4.98 התקיים קדם משפט ובו הועלתה שאלת הלינה של הילד אצל אביו, כאשר האם התנגדה נחרצות לענין.
הכרעה לגבי לינת תינוק בן שנה פעם בשבוע וכל סוף שבוע שני, במקום שונה ממקום לינתו הרגיל, אינה יכולה להינתן כלאחר יד וללא דיון והנמקה.
המלצת פקידת הסעד בענין הלינה, אינה מנומקת.

את הסדרי לינת תינוק בן שנה, במקום אחר מאשר במקום לינתו הרגיל, יש לנמק, הואיל ותחושתי היא כי הדבר עלול לפגוע בו.

אני סבור שהקשר בין האב לבנו הוא קשר חשוב ביותר, ומשמעותי ביותר להתפתחות התינוק ויש לעשות ככל הניתן כדי לעודדו ולטפחו.

לפיכך יש לבדוק מפעם לפעם את תקפותם של דפוסי המחשבה שנחשבו בעבר כנכונים והדבר נעשה כיום, כאשר נקבעת משמורת משותפת של הקטין ( ,(CUSTODY JOINT דבר שנחשב כפסול בעבר.

לגבי ילד היודע לדבר ולבטא במילים את הרגשותיו, יש לאפשר ולעודד את הקשר בין הילד ושני הוריו אפילו עד כדי משמורת משותפת, אם כל התנאים האחרים מתקיימים (כגון קירבת מגורים ומקום מיוחד לילד בבית כל אחד מהם) ובתנאי ששני ההורים מסוגלים לנהל את ההורות שלהם תוך שיתוף פעולה ביניהם לטובת הילד, כך שמי שרוצה לטעון, כי הדבר אינו לטובת הילד – עליו נטל הראיה; אולם לגבי תינוק שטרם למד לדבר ולבטא רגשות, נטל הראיה מוטל על מי שרוצה כי הילד ילון חליפות אצל אמו ואביו.

עניינתי בספרו של ד"ר אבי שדה "לישון כמו תינוק" – הצצה לחיי הלילה של התינוק (הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד) ומצאתי כי אכן שינה של תינוק אינה דבר פשוט שניתן להחליט לגביה ללא דיון והנמקה רציניים.
אביא להלן רק קטע אחד מהספר, החשוב לכל מי שעוסק בענין הסדרי לינה של תינוקות וילדים:

"על משמעות השינה בעבור הילד וההורים ההליכה לישון משמעותה פרידה משמעותית ביותר בין התינוק להורים. אחרי שבמשך שעות היום, ההורים, או דמויות משמעותיות אחרות, היו בקשר מתמיד עם הילד, הגיבו לכל משאלה שלו ולכל מצוקה שלו, פתאום משתנה המצב, ההורים מנתקים מגע ובמקרים רבים מצפים מהילד לעבור את הלילה לבד, בחדר נפרד ובמינימום מגע וקשר עם ההורים. לפרידה, שהיא חלק מתהליך ההשכבה וההליכה לישון, משמעויות רבות ושונות להורים ולתינוקות. ברוב המקרים זו פרידה טובה, היא באה מתוך תחושת ביטחון עצמי פנימי של ההורים והכרה בצורך של התינוק להיות מסוגל להירגע ולישון. הפרידה והאיחוד המחודש בכל בוקר מאשרים ומבססים את תחושת הביטחון של התינוק ושל ההורים בקיומם הנפרד גם כשלא קיים קשר עין, מגע או קירבה פיסית. העקביות והחזרתיות שבתהליך זה הופכים אותו לצפוי, ניתן לניבוי ולכן גם בטוח. עם זאת, לעיתים קרובות מתעוררים קשיים בתהליך, אם משום שבתקופות מסויימות התינוק מפתח חרדת פרידה מסיבות התפתחותיות משלו, ואם משום שלהורים רבים יש קשיים משלהם בתהליך. התינוק הנולד הוא יצור לא בשל שקיומו תלוי לחלוטין באמו. תקופת התלות היא ארוכה ביותר ונמשכת שנים בטרם מושגת יכולת קיום עצמאית. על האם עוברים תהליכים רגשיים ופיסיולוגיים המכינים אותה להיענות לצרכיו של התינוק. הליכים אלה מתחילים עוד במהלך ההריון, מגיעים לשיאם בלידה ודועכים בהדרגה עם התפתחותו של הילד. רופא הילדים והפסיכואנליטיקאי הנודע וויניקוט ( WINNICOTT)שתיאר תהליכים אלה, הדגיש את ההשקעה הרגשית והמחשבתית הרבה שמשקיעה האם בתינוקה בחודשים הראשונים לחייו תוך כדי ויתור, במידה רבה, על צרכיה ועל תכנים אחרים בחייה. התינוק נולד עם כישורים רבים לחפש את הדמות האנושית המסייעת לו בהישרדות ולזהותה. הוא מסוגל לאותת לאם על צרכיו, על מצוקתו ועל שביעות רצונו בהתאם לתחושותיו. ביכולתו לבכות כשהוא רעב, ולבכות בצורה שונה כשהוא סובל מכאב כלשהו, או לחייך ולהיות שבע רצון ונינוח כשכל צרכיו סופקו בצורה סבירה. מרגע הלידה מראה התינוק בבירור העדפות כלפי דברים שהוא רואה, שומע, מריח ומרגיש. בניגוד לאמונות הרווחות, שהתינוק הנולד הוא פסיבי, אינו רואה, אינו קולט, חסר אונים ומוגבל בחושיו, הראה המחקר המודרני שמסקנות אלה נבעו ממגבלות של שיטות הבדיקה או ממוגבלות ההבחנה שלנו בכישורים המתוחכמים של התינוק. ככל שהשתכללו שיטות המחקר התגלו עוד ועוד יכולות שהתינוק מצויד בהן מרגע לידתו או מתקופת חייו המוקדמת. ההתקשרות לדמות האם המטפלת בו היא צורך קיומי החיוני להתפתחותו התקינה של התינוק. בהתפתחותם התקינה בחודשים הראשונים לחייהם, תינוקות אינם מגלים תגובה מיוחדת כלפי פרידה קצרה מהאם או כלפי אנשים לא מוכרים. חרדת הפרידה נחשבת מקור רב עוצמה לקשיים בהתפתחות הנורמלית. חרדה זו, שמופיעה אצל בני שמונה עד עשרה חודשים, מסמנת את תחילת מודעותו הגוברת של התינוק להיותו נפרד פיסית מהאם. ההסבר המקובל הוא שבחודשים הראשונים לחייו קשה לתינוק להבחין בין פעולותיו ומחשבותיו לאלה הנובעות מדמויות אחרות בסביבה ובמיוחד האם. אותה אחדות פיסית שהיתה ברחם ממשיכה להתקיים במובן התפישתי עוד חודשים לאחר הלידה. רק בהדרגה, לאחר אין סוף פעילות ואינטראקציות עם הסביבה והתפישות הנובעות מהן, מתפתחת המודעות של התינוק שהוא יצור נפרד שתלוי במידה רבה באדם אחר.

תחושת הנפרדות והתלות של התינוק, יכולה להתבטא במשך היום בתגובות כגון היצמדות או תגובות זעם וניתוק לאחר פרידה. תגובות המצוקה של הילד לאחר פרידה גורמות להורה לחץ רגשי כבד ועלולות לגרום לו לחשוש מפרידות משמעותיות נוספות ולהימנע מהן. חרדת הפרידה היא אחד הגורמים העיקריים להפרעות השינה בילדות המוקדמת. התינוק שבמשך שעות הערות שלו נמצא בקשר הדוק עם ההורים, נדרש בהשכבתו לישון להסתגל במהירות לניתוק הקשר הפיסי מההורים. ניתן אולי לקשור את העלייה בשכיחות הפרעות השינה בשלהי השנה הראשונה לחיים, להופעת חרדת הפרידה שהיא תופעה התפתחותית נורמלית בגיל זה. בקליניקה, הורים רבים מדווחים על הופעת קשיי השינה לאחר פרידה משמעותית כלשהי. לעיתים קרובות, שינוי כגון חזרת האם לעבודה לאחר חופשת לידה ושהייה ממושכת עם התינוק, מטפלת חדשה, מעבר לפעוטון וכל שינוי שמשמעותו פרידה והסתגלות מחודשת, מתבטאים מיידית בהופעה של הפרעות שינה משמעותיות" (ההדגשה שלי – י.ג.). (ר' שם, בעמ' 65 עד 67).

לפיכך אני מורה על הפסקת הלינות של הקטין אצל אביו.
הסדרי המפגשים בין הקטין יהיו כדלהלן:
האב יקח את הקטין מבית אמו בשני ימי חול בכל שבוע משעה 16:00 עד שעה 30: 19 ובכל שבת שניה משעה 10:00 בבוקר עד שעה 19:00.

ההורים יתאמו ביניהם את הימים ובמידה והאב ירצה בכך ניתן להוסיף עוד יום אחד בשבוע.

אני ממליץ לאם לאפשר לאב להשכיב את הקטין לישון בביתה וזאת כל עוד לא נקבעו הסדרי לינה בבית האב.

האם תצייד את הקטין בטיטולים, ציוד ובבגדים, כאשר האב נפגש עם הקטין והאב יחזיר את הבגדים, הציוד ויתרת הטיטולים לאם עם החזרת הקטין לבית האם.
פקידת הסעד תגיש תסקיר משלים לקראת חודש אוקטובר 1999.
שאלת הלינה של הקטין אצל אביו תידון במלאת לקטין שנתיים, במידה והאב יגיש בקשה מתאימה.
האב רשאי לשקול הגשת בקשה למינוי מומחה ע"י בית המשפט שיתן חוות דעת מקצועית לגבי הלינה, תוך ציון הסכמתו למימונה של חוות הדעת.
אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח החלטה זו לפקידת הסעד ולפקידת הסעד המחוזית.

ניתנה היום, ג' באייר תשנ"ט, 19 באפריל 1999, בהעדר הצדדים.

ניתן לפרסם החלטה זו