מהאתר של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' – הוצאת ילדים מהבית בצווי בית משפט – משרד העבודה מתקן תגובתו

זכויות ילדים

הוצאת ילדים מהבית בצווי בית משפט – משרד העבודה מתקן תגובתו

התנועה למען עתיד ילדינו מגנה את השקר של דובר הרווחה בתשובה לשאילתא

17.1.07 – שאילתה לשר הרווחה

קיימות משפחות רבות אשר ילדיהן הוצאו מהבית בצווי השגחה וצווי נזקקות של בית משפט. קיים חשש שמחלקות רווחה חלשות, הנעדרות יכולת לטפל בילד ובמשפחתו בקהילה, נוטות להוציא את הילד מביתו.

רצוני לשאול:
1. מהו מספר הילדים שהוצאו מביתם מכוח צווים אלה, לפי ישוב, בעשר השנים האחרונות?

4.7.07 – תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: חברת הכנסת יחימוביץ מבקשת פירוט של מספר הילדים בסיכון שהוצאו מביתם בצו בית-משפט לפי יישוב, בחמש השנים האחרונות. לא אוכל להקריא נתונים אלה בשל הפרטים הרבים, אך אוכל לתת אותם לחברתי.

לגבי החשש שחברת הכנסת רוצה לבדוק, כאילו רשויות חלשות נוטות להוציא ילדים מבתיהם משום שאין ביכולתן לטפל בילד במשפחתו ובקהילתו: כידוע, מימון תקציב הרווחה של הרשויות המקומיות מתחלק בין משרד הרווחה, שחלקו הוא 75% מהתקציב, לבין הרשויות המקומיות, שצריכות לממן 25%. הרשויות החלשות מתקשות מאוד להשתתף בחלקן ולכן הן אינן נהנות מכל התקציב שמגיע להן ממשרד הרווחה, ואת יתרת התקציב שהן אינן מנצלות אנו מעבירים לרשויות החזקות. כך נפגעים תושבים ברשויות החלשות, שמקבלים שירות פחות טוב מתושבים ברשויות החזקות. לכן אני חושב שצריך לעשות רפורמה ברשויות המקומיות, כך שיהיה שוויון בין האזרחים וכל אחד יקבל את המגיע לו, אם הוא גר בהרצלייה או בירוחם.

מיניתי את מנכ“ל משרדי, נחום איצקוביץ, לעמוד בראש ועדה בין-משרדית, שבשיתוף עם המרכז לשלטון מקומי תציע רפורמה בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות. אני מקווה שהוועדה תגיש את מסקנותיה בתוך כמה חודשים ונוכל להפעיל את הרפורמה שהיא ממש מחויבת המציאות.

אין הבדל בנושא זה בין טיפול בקהילה לבין טיפול חוץ-ביתי, יתירה מכך, מאחר שעלות הטיפול החוץ-ביתי גבוהה פי-ארבעה ויותר מהטיפול בקהילה, לרשויות החלשות יש קושי רב מאוד במימון טיפול זה, ולכן הן יעשו הכול כדי להימנע מלהוציא ילד מביתו.

התופעה של מחלקות לשירותים חברתיים שמעדיפות להוציא ילדים מביתם בצווי בית-משפט בלטה יותר דווקא ברשויות החזקות, והיתה מוכרת עד לפני שלוש שנים. עד אז היתה למשרד הרווחה מכסה של כ-10,000 סידורים לילדים בפנימייה ובמשפחות אומנה – מכסה אשר לא קוצצה. בתחילת שנות ה-90 הושקעו כ-70% מתקציבי השירות לילד ולנוער במענים חוץ-ביתיים (אומנה ופנימיות) לעומת 30% במענים בקהילה. יתר על כן, מרבית המשאבים לסידורים חוץ-ביתיים שירתו רק 5% מכלל הילדים בסיכון המוכרים במחלקות לשירותים חברתיים.

בסעיף התקציבי לטיפול בילדים בקהילה בוצעו קיצוצים רבים במהלך השנים, בשל קיצוצי הרוחב, מאחר שתקציב זה לא היה קשיח. כך נוצר מצב בלתי הגיוני שבשל חוסר בתקציב לטיפול בקהילה, נשלחו ילדים לטיפול בפנימיות כשהעלות התקציבית לסידור ילד בפנימייה גבוהה פי-ארבעה ויותר מעלות הטיפול בו בקהילה.

החזקת ילדים בפנימייה היא יקרה ועומדת על 44,000 ש“ח בממוצע בשנה. בשל עלויות גבוהות אלה, הרשויות החלשות לא הוציאו מהבית את כל הילדים שהיה צורך להוציאם מהבית, אך גם לא נתנו להם שירות בקהילה, ואילו הרשויות החזקות ניצלו את עודפי המכסות שהותירו הרשויות החלשות ושלחו לפנימיות מעבר למכסה שהוקצבה להם.

לפני שלוש שנים החל משרד הרווחה בתוכנית ”עם הפנים לקהילה“, שמטרתה לחזק את השירותים בקהילה. בשיתוף עם האוצר הומרו מכסות לסידור בפנימיה לתקציב לטיפול בקהילה. מאז המירו הרשויות המקומיות 800 מכסות של ילדים בפנימייה והעניקו בכספי ההמרה 10,000 יחידות שירות. ההמרה היטיבה מאוד גם עם הרשויות החלשות, וגם הן הצליחו לפתח שירותים בקהילה על חשבון מכסות שלא ניצלו בעבר. גם התוכנית הלאומית לטיפול בילדים בסיכון, המבוססת על דוח-שמיד, מקצה משאבים נוספים לטיפול בילדים בסיכון, שחלק גדול מהם יופנה לתוכניות בקהילה, למניעת הוצאתם של ילדים מהבית.

אנו מאמינים שבעקבות המאמצים המרובים שנעשו בשלוש השנים האחרונות ויימשכו גם בעתיד, התופעה של הוצאת ילדים מהבית בשל מחסור במשאבים ותוכניות בקהילה תלך ותקטן.

14.11.07 – תיקון תגובת משרד שר העבודה והרווחה

שלום

לצערי, קרתה לנו תקלה חמורה ומסקנתי בעקבות בדיקה שערכתי היא שהנתונים שמסרנו לא היו נכונים.

אינני יכול להסביר כיצד לוקטו ונערכו הנתונים הקודמים, אך ברור כי הם אינם נכונים.

מספרם של הילדים המושמים בסידור חוץ ביתי בצו של בית משפט נע בין 1,600 ל-2,086 (שיא שנקבע באוגוסט האחרון).

ברור שבחישוב שנתי בשל מעבר של ילדים באמצע השנה, מפנימיה לקהילה וחזרה, מפנימיה לפנימיה ועוד, המספר של סך הכל הילדים שהגיעו לסידור חוץ ביתי בצו גדול מזה, אך איננו יכול להגיע ל- 3,900.

לגבי הנתונים מספרו של יעקב אליה – אנו חולקים על מרבית הנתונים המובאים בו. ואיננו מקבלים בשום פנים ואופן את טענותיו.

בשלוש השנים האחרונות ההחלטה להוציא ילד לסידור חוץ ביתי, נתונה אך ורק בידי ועדות לתכנון טיפול (בשמן הקודם ועדות החלטה). אלו ועדות שבהן אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות ואליהן מוזמנים ההורים עם חבר נוסף שמלווה אותם. עניינם של כל הילדים שנמצאים בפנימיות, בלי יוצא מן הכלל נידון בועדות אלה.

השופטים אינם חותמת גומי. הם מקבלים לרוב את עמדות העובדים הסוציאליים משום שהם רואים את המקצועיות ואת ההשקעה הרבה שלהם בכל ילד ובכל משפחה. לא מוציאים ילד מביתו בעיקר לא אם המשפחה מביעה התנגדות אפילו קלה לכך, לפני שעושים מאמצים לטפל בו במסגרת הקהילה והמשפחה.

תגיות:מערכת המשפט

לפוסט זה יש 3 תגובות