עובדים סוציאליים חטפו ילד בן 8 למשפחה אומנת ממבשרת ציון שסיממה אותו בסמים פסיכיאטרים כדי שיהיה לה שקט בבית

ריספרדל הוא סם פסיכיאטרי בעל תופעות לוואי רבות וקשות. תופעות הלוואי שלו במערכת העצבים כוללות עצבנות, דיכאון, פסיכוזה, אפתיה, הזיות, אופוריה, אי יציבות רגשית.

 

צפו בכתבה ששודרה אתמול בתכנית מכל מקום בערוץ 1, בה יעקב בן ייששכר מתאר את היד הקלה על ההדק של העובדים הסוציאלים ופקידי הסעד במשרד הרווחה בראשות פקידת הסעד לחוק הנוער חנה סלוצקי והדובר נחום עידו. יד מזוהמת באמצעותה הם מנתקים ילדים ממשפחותיהם וזורקים אותם במשפחות אומנה זרות ומנוכרות.

 

לינקים נוספים:

 

עובדת סוציאלית תקפה קשישה בת 76

 

ניכור אומנה ותאוות הבצע של משפחות אומנה

 

הפסיכיאטרית רצחה – ההורים ישלמו את המחיר

 

ילדים נשכחים – על התעללות ילדים בפנימיות ומשפחות אומנה

 

סיוט בבית המשפחה האומנת – משרד הרווחה מסתיר

 

 

עובדים סוציאלים גנבו לי את הילדים לאימוץ

"כשהפכתי לאמא הרגשתי שאני כבר לא מאמינה להורי המאמצים, שתמיד סיפרו שאמא שלי היא אישה רעה שזרקה אותי", אומרת נועה שאומצה בהיותה פעוטה.

"כשאמי המאמצת התחילה להפעיל עלי לחצים וטענה שאני לא מפגינה מספיק אחריות כלפי הילד, הרגשתי שהיא מתנהגת כמו העובדת הסוציאלית שחטפה מאמי הביולוגית שלושה ילדים".

"אמי המאמצת אמרה לי שנולדתי מחדש ושאני צריכה לשרוף את העבר שלי, שהמשפחה הביולוגית שלי כבר לא קיימת".

עפ"י דיווחי משרד הרווחה כ-300 תינוקות ופעוטות נמסרים מדי שנה לאימוץ בישראל.

לכתבה המלאה בידיעות אחרונות (הקובץ גדול, יש לחכות מספר דקות לטעינה)

פורסם 29 מאי 2008, ידיעות אחרונות

היינו מאושרים ובריאים לפני שחטפו אותנו למשפחה אומנת. משרד הרווחה טוען שלא רואים שום חבורות עלינו, האם אתם רואים?

יום עיון של מכללת שערי משפט בנושא האחריות הנזיקית בטיפול בילדים בסיכון

יום עיון –  האחריות הנזיקית בטיפול בילדים בסיכון

קראו את המסמך

יום העיון השנתי לזכרו של אהרן לנגרמן ז"ל
אולם ההרצאות מכללת שערי משפט הוד השרון
ג' בכסלו תשס"ח 13 בנובמבר 2007
לתבוע או לטבוע? האחריות הנזיקית בטיפול בילדים בסיכון
המועצה לשלום הילד מכללת שערי משפט
בסיוע
אנו מתכבדים להזמינך ליום עיון שיתקיים ביום שלישי, ג‘ בכסלו תשס“ח, 13.11.07 בין השעות 14:30  9:00
במכללת שערי משפט רח‘ עליית הנוער 1, הוד השרון

קטין שסבל מהזנחה ומהתעללות, קטין שקרא לעזרה משך שנות ילדותו ללא הועיל, קטין שאושפז אשפוז שווא בשל אוזלת ידה של הרשות הציבורית, קטין שלא נמצאה לו המסגרת החוץ ביתית המתאימה וניזוק פיזית ונפשית!

האם כל אלה ראויים וזכאים לפיצוי בגין הנזק שנגרם להם? האם רשויות ציבוריות כגון רשויות הרווחה
והבריאות חבות בחובת זהירות כלפי קטינים בסיכון? האם הן חבות כלפי הקטינים הניזוקים גם בשל אי שימוש בסמכותן? האם לתביעה משפטית בגין נזק שנגרם בילדות, יש ערך טיפולי עבור הנפגע?
האם ”החרב המונפת“ של התביעה המשפטית תועיל ותייעל את השירות הציבורי לילדים ונוער בסיכון, או שמא עשויה היא לפגוע במקצועיותם של נותני השירות, ובסופו של יום עלול הדבר לשמש כרועץ לאוכלוסיית הילדים בסיכון? האם קיים חשש מ“מדרון חלקלק“ ומהצפת בתי המשפט בתביעות מסוג זה?
לאחרונה, פסק בית המשפט, בפסק דין תקדימי, כי רשות מקומית חייבת בתשלום פיצויים לקטין (לאחר שבגר) בגין אי הוצאתו במועד הראוי מהבית, עניין שחייב בהמשך את אשפוזו; ובגין הכאב והסבל שנגרמו לו או שלא נמנעו ממנו, נוכח מחדלי גורמי הטיפול. תביעות דומות ונוספות תלויות ועומדות בימים אלה ממש בבתי המשפט, ויתכן כי אנו עומדים בפני מגמה חדשה אשר לא היינו עדים לה בעבר. מכאן חשיבותו של יום העיון.
היקף חובתם של גורמי המקצוע, המעניקים שירותים טיפוליים לילדים בסיכון ותוצאות הפעלת סמכותם או מחדליהם; שיקולים של מדיניות משפטית, מדיניות טיפולית; בחינת צרכיו של הפרט הנפגע ממעשי הרשות ובחינת אינטרסים מערכתיים ומקצועיים הן הסוגיות המיוחדות אשר יידונו ביום העיון.

נשמח על השתתפותכם מספר המקומות מוגבל. אנא הבטיחו השתתפותכם
בהרשמה מוקדמת בטלפון: 6780606 02
8:45  09:15 התכנסות וכיבוד
09:15 09:30 דברי ברכה ופתיחה:
ד“ר יצחק קדמן, מנכ“ל המועצה לשלום הילד – התנועה מגנה על השתתפותו
פרופ‘ יובל וולף, נשיא מכללת שערי משפט
ד“ר אביעד הכהן, דיקאן מכללת שערי משפט
מר מוטי וינטר, מנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים, משרד הרווחה – התנועה מגנה על כך שנציגיה לא הוזמנו
9:30  11:30 מושב ראשון: טיפול רשלני בילדים בסיכון כעוולה נזיקית
יו“ר: ד“ר תמר מורג, המסלול האקדמי המכללה למנהל,
לשעבר היועצת המשפטית של המועצה לשלום הילד
היקף החובה וגבולות המחדל בטיפול רשלני בילדים בסיכון
ד“ר בני שמואלי, מנהל המרכז לזכויות הילד והמשפחה,מכללת שערי משפט
האם הכלים המשפטיים נזיקיים הם כלים ראויים לשיפור הטיפול בילדים בסיכון?
ד“ר יפעת ביטון, מכללת שערי משפט, יו"ר (משותפת) ב"מרכז
תמורה  המרכז המשפטי למניעת אפליה"
סיפור אישי והערות משפטיות על פסק הדין
(בעקבות ת“א 3970/98 )
איציק גולדשטיין ועו“ד בעז ארד, מומחה לתביעות נזיקין
11:30  12:00 הפסקה וכיבוד
12:00  14:30 מושב שני: מעורבות המשפט בסוגיות טיפוליות  יתרונות וחסרונות
יו“ר: עו“ד ורד וינדמן, היועצת המשפטית, המועצה לשלום הילד
לקחים מפרופסיות אחרות

מה עשה השימוש בתביעות משפטיות לתחום הרפואה?
ד“ר גיל סיגל, ראש המרכז למשפט רפואי, הקריה האקדמית, אונו
התרופה שבדין: משמעותה של תביעה משפטית לתהליך
הריפוי והשיקום של הנפגע
ד“ר גיל זלצמן, מנהל חטיבת ילדים ונוער, בית חולים גהה,
מרצה בכיר, הפקולטה לרפואה אוניברסיטת תל אביב
הסכנות שבתביעות משפטיותנזיקיות נגד רשויות
ציבוריות, וההשלכות על אופן טיפולן בילדים בסיכון
מר זאב פרידמן, מנהל מינהל השירותים החברתיים, עיריית תלאביביפו
דברים לזכרו של אהרן לנגרמן ז“ל  גב‘ יהודית מנדלבאום
דיון בהשתתפות הקהל
דברי סיכום: עו"ד אסף פוזנר,
חיים קמחי ושות',
מומחה בדיני נזיקין ומרצה באוניברסיטה העברית
אהרן לנגרמן
יום העיון מוקדש לזכרו של אהרן לנגרמן ז"ל, שהלך מעמנו ביום כו' בחשון
תשנ"ח, לפני עשר שנים.
אהרן היה ממייסדי המועצה הלאומית לשלום הילד ומבכירי הנהלתה במשך
שנים ארוכות ועד יום מותו. אהרן היה, בין השאר, נציב קבילות הילדים והנוער
ומהוגי הרעיון להוצאת השנתון "ילדים בישראל".
אהרן שימש בתפקידים בכירים במשרד העבודה והרווחה: מנהל האגף לילד
ונוער, סמנכ"ל, משנה למנכ"ל ומנכ"ל המשרד.הוא שימש בתפקידים רבים בתחום החינוך והרווחה, כיהן בהנהלתם של גופים ציבוריים רבים ושימש, בין השאר, כיו"ר הדירקטוריון של החברה למתנ"סים. אהרן עמד בראש ועדות ממלכתיות רבות וטיפח ופיתח את המנהיגות המקצועית של שירותי הרווחה בישראל. הוא היה איש רב פעלים ועתיר מחשבה, שהשאיר חותמו על שירותי הרווחה והחינוך במשך עשרות שנים. מחויבותו ותרומתו לרווחתם של הילדים ובני הנוער בישראל הן בבחינת מורשת מחייבת לכל מי שהילדים בישראל ושמירת שלומם וזכויותיהם, קרובים ויקרים
ללבו. יהי זכרו ברוך

חה”כ מרינה סולודקין: עובדים סוציאלים שיכורים מכח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.

הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מן הבית  – מתוך אתר הממשלה 
 
04/12/2007
חה”כ מרינה סולודקין: עובדים סוציאלים שיכורים מכח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.
יש התייחסות פטרנליסטית ליוצאי אתיופיה המדינה יודעת טוב יותר מכם
מה טוב בשבילם
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם.
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה שילדיה הוצאו מהבית ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים, בשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות”. היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים”.
חה”כ מרינה סולודקין ניהלה הבוקר את ישיבת הוועדה בנושא: הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מן הבית. היא אמרה: ”אין לאף זכות לרמוס זכויות של הורים עולים. יש לנו שלד בארון: פרשת יהודי תימן, שעודה משפיעה על התנהגות המדינה כלפי משפחות עולים. בתי משפט עדיין חושבים שצברים עדיפים בגידול ילדי עולים מאשר העולים עצמם, אשר אינם שולטים בשפה ואינם מכירים את זכויותיהם בישראל”. עובדים סוציאלים שיכורים מכח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.
חה”כ יעקב כהן: ”העברת ילדי עולים לפנימיות – זה לא ניתוק בין הילד למשפחה. אולם, אי אפשר לכפות זאת על המשפחות עולים. חשוב לשכנע את ההורים שזה לטובת ילדיהם”.
חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם. דרושים צעדים דרסטיים מאשר תקציבים גדולים. יש להקים לאלתר צוות משותף למשרד הרווחה והקליטה שיגשר בין הורים לילדים יוצאי אתיופיה, בענין מניעת הוצאת ילדים מן הבית. שכן מדובר בדיני נפשות”.
עו”ד יעל מקליס, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”המדינה מצפה שהעולים מאתיופיה המגיעים מתרבות הפטריארכלית – שבה הילדים היו מאד פונקציונאלים ובמעמד נחות – יפנימו ”אינסטנט” את הכלים החינוכיים שלנו”. יש לרשויות הרווחה מסר כפול: הפ מתערבים באופן שונה לחלוטין לגבי התנהגויות זהות של הורים ישראלים ושל הורים עולים. משפחות רבות יוצאות אתיופיה נאבקות על הישרדותן ואין מודעות לזכויותיהן לקבל לווי וייצוג בהליכים משפטיים ובוועדות ההחלטה.
חה”כ סופה לנדבר: ”זהו פשע לקחת ילדי עולים לפנימיות ולנתקם ממשפחתם הגרעינית”
עו”ד בת-אל אנניה, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”אני זוכרת את עצמי כילדה, בשנת 91 מיד עם עלייתי, שעוד לא היה ברור לי כשהגעתי לישראל, לקחו אותי לפנימייה עם מאות ילדי עולים כמותי, מבלי לשאול את הורינו, תוך מחשבה שמיטיבים איתנו”.
עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים לפני כ-10 שנים, כששהיתי במרכז קליטה ובשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות: היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים”.
גברת י, יוצאת אתיופיה: ”בעלי נפטר עוד באתיופיה ועליתי עם 4 ילדים. בישראל הכרתי חבר ויש לי עמו בת. משנוצר ביננו סכסוך, החבר, קשיש בן 70 מכובד בקהילה, בשיתוף פעולה עם העו”ס טען שאני משוגעת ונלקחתי לבית חולים לימים אחדים. הילדה המשותפת הועברה למשמורת האב – לפי המלצת העו”ס – המקרה כלל לא הגיע לבית המשפט”. הוועדה למדה כי מי שגידל את הילדה לא היה אביה כי אם ילדיו הבוגרים מנישואיו הקודמים. ממכתב שכתבה הילדה לשופט – למדה הוועדה כי האב התעלל בילדה מינית, ולכן היא מסרבת לפוגשו. בזכות התערבות ארגון ”טבקה” הוחזרה הילדה אל אמה.
גברת ד, יוצאת אתיופיה דווחה לוועדה כי לה 5 ילדים ושניים מהם הוצאו מחזקתה ע”י משטרה שהוזמנה ע”י פקידת הסעד. למרות שהאם מאד רוצה לגדלם.

חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער, משרד הרווחה: ”אני מוחה על התגובה הקשה וההכללה. אכן, יש לנו קשיים בהתמודדות עם עולים חדשים. קשה לנו ללמוד את המנטליות. אני מזמינה עובדים סוציאלים דוברי השפה האמהרית להכשרה לפקידי סעד. בחצי השנה האחרונה הוצאו ל-8 מרכזי חירום 55 ילדים עולים חדשים מהם 10 יוצאי אתיופיה. היא הוסיפה הלוואי שנצליח להגיע למצב בו נוכל לחשוב על פתרונות מותאמים יותר לאוכלוסיה זו במסגרת FAMILY GROUP CONFERENCE. שרותי הרווחה פועלים על פי קריטריונים של חוק הנוער טיפול והשגחה.
דליה בר שדה, מנהלת השרות לעבודה קהילתית במשרד התמ”ת: ”270 ילדים הועברו לפנימיות רווחה – 1/3 מתוכם הוצאו ע”פ צו בית משפט”
צגה מלקו, מנהלת השידורים באמהרית, ברשות השידור: ”מיום שעלינו ארצה תמיד החליטו עבורינו. לקהילה יש אי-אמון מובהק בעו”ס, יש תחושה שהם מסכסים בין בני זוג ומוציאים ילדים מן הבית”, בית המשפט מקבל קטגורית המלצות של עובדים סוציאליים הפועלים בכלים המתאימים לישראלים ותיקים אך לא לעולים חדשים”.
להלן החלטות הוועדה:
1. בעוד חודשיים תתכנס הוועדה על-מנת לבחון מה השתנה בנושא הוצאה מן הבית של ילדי עולים (יוצאי מדינות חבר העמים, אתיופיה ועוד) בעקבות ישיבות הוועדה האחרונות בנושא.
2. הוועדה קוראת לשר הרווחה, השירותים החברתיים והתפוצות:
א. להורות לעובדי משרדו להכין נייר עבודה אסטרטגי לגבי הוצאת ילדים ממשפחות עולים מן הבית.
ב. להעביר לוועדה נתונים מספריים אודות מספר הילדים ממשפחות עולים שהוצאו מן הבית מאז שנות ה-90.
ג. לבחון ולהשיב לוועדה בהקדם לגבי פתרונות למקרים הקשים שהוצגו בוועדה והועברו לידי נציגי משרד הרווחה, בהם הוצאו ילדים מן הבית תוך רמיסת זכויותיהם וזכויות הוריהם.
ד. להכשיר עובדים סוציאלים: א. להכרת המנטליות של העולים החדשים מכל התפוצות ובפרט מאתיופיה ו-ב.לפעול ברגישות יתר בנושא הוצאת ילדים ממשפחות עולים מן הבית ולנקוט בצעד זה רק כמוצא אחרון ולאחר בחינה מדוקדקת, של השמתם בתוך המשפחה.
ה. לשלב עובדים סוציאלים יוצאי אתיופיה, דוברי אמהרית בקורס הכשרה לפקידי סעד, עפ”י רשימה שתתקבל מגב` צאגה מלקו, מנהלת השידורים באמהרית וטיגרינית ברשות השידור, שהתנדבה לרכזה ולהעבירה לפקידת הסעד הארצית לחוק הנוער.
ו. להקים צוות משותף למשרד הרווחה ולמשרד לקליטת העלייה, שיגשר בין הורים יוצאי אתיופיה לילדיהם (מאחר שהילדים אינם דוברים אמהרית וכבר אינם מסוגלים לתקשר עם הוריהם) בשל העובדה שמדובר בדיני נפשות.
 

הוצאת ילדים מהבית: משחק מכור

מאת: ד"ר אסתר הרצוג  – יועצת שרת הרווחה לשעבר

ד"ר הרצוג מסבירה לגולשים מדוע מדינת ישראל חוטפת ילדים ומי בסופו של דבר מרויח מזה כסף וכמה ג'ובים

12.3.04

במשך שנים רבות משמשת מדיניות הוצאת ילדים למוסדות ככלי מרכזי של משרד הרווחה בטיפול ב"נוער במצוקה". מדיניות זו פוגעת אנושות בעיקר בילדים מקבוצות מוחלשות: עניים, עולים חדשים, משפחות חד-הוריות וכיוב`. היכולת הכלכלית-חברתית שלהם להתמודד עם טענות שווא על אלימות והזנחה, הן כמעט בלתי אפשריות בעמדם מול מערכות הרווחה והמשפט, רבות העוצמה. זעקת ההורים והילדים נגד הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מחזקת הוריהם, הצליחה להגיע אל הציבור הרחב רק בתקופת כהונתו של שלמה בניזרי כשר הרווחה, אשר הקים ועדה, בראשות המשפטן דר` ישראל צבי גילת, לבדיקת הנושא.

עד לתקופת בניזרי נזהרו שרי הרווחה מלעסוק בנושא, שהצריך עימות קשה עם הפקידות הבכירה במשרד. כך, מפני שמדיניות ההשמה במוסדות כרוכה באינטרסים משולבים של בעלי ענין רבים במשרד, במפלגות ובקרב יזמים פרטיים בניהול מוסדות, שכן, המוסדות מהווים מאגר נדיב של תקציבים וגו`בים. כעת אפילו זבולון אורלב, פוליטיקאי מתוחכם, אינו מצליח להוריד את הנושא מעל סדר היום הציבורי. באמצעות דב גולברגר, מנכ`לו, הוא מתמרן בין הפקידות הבכירה של משרדו, ממוטי וינטר מנהל אגף ילד ונוער ועד מרים פבר פקידת סעד ארצית, האחראית על הוצאת ילדים מבתיהם למוסדות ולמשפחות אומנה, לבין תקשורת המפרסמת חד-צדדית את המסרים ממשרדו ומתגייסת ב"יומטוב" לייחצ`ון גורף של "עבודת הקודש" למען ה"מסכנים", לבין חברי כנסת המתמסרים בקלות ל"אמת" של פקידות הסעד, על ילדים הנלקחים "לטובתם" למוסדות, הרחק מהוריהם "המתעללים", לבין האקדמיה המתרפסת, על בתי הספר שלה לעבודה סוציאלית, המספקת בחדווה תימוכין למדיניות הוצאת ילדים מבתיהם

לאחר כשלון הפקידות הבכירה להפיל את הועדה לבדיקת סוגיית הוצאת הילדים מבתי הוריהם בתקופת בניזרי, הודיע זבולון אורלב, עם כניסתו למשרד על אימוץ מסקנות הועדה וכך קנה את ליבם של הפקידים המאוימים ממסקנותיה. כדי להבטיח שמה שהיה הוא שיהיה, סילק את חברי הועדה, את היו`ר, דר` גילת ואת מרכז הועדה, שמעון תג`ורי, שהיה יועץ השר בניזרי. עם התעוררות הלחץ בכנסת ליישם את המלצות הועדה הודיע גולדברגר, המנכ`ל, בועדת הרווחה בכנסת, על אימוץ ההמלצות בתוך ארבעה חודשים. דבר לא קרה. כאשר זעקות ההורים (בהפגנות מול חלון משרדו) במשך מספר חודשים לא פסקו, ערך אורלב מסיבת עיתונאים שבה הודיע, שוב, על אימוץ מסקנות הועדה.

המשחק המכור, המנציח את חטיפת הילדים ממשפחות מוחלשות, למילוי מוסדות הרווחה לרווחת בעלי הענין, נחשף בהדרגה: "רק" שלוש שנים יוכלו ילדים לשהות מחוץ לבתיהם, ואז יוחזרו לבתיהם, הודיע השר. ומי יזכור בעוד שלוש שנים להחזיר את הילדים? ולמה כעבור שלוש שנים ולא שנה? ולמה בכלל להוציא את הילדים ולא לטפל בהם בקהילה, כפי שמתבקש ממחקרים ואפילו מהצהרות הפקידות?

יותר מכך,: אורלב הודיע כי "מספר הצווים לא ישתנה" (הארץ, 21.1.2004). כלומר, גם לאחר השינויים במדיניות, לא יפחת מספר הצווים, שבאמצעותם יילקחו ילדים מבתיהם. איך יכול השר לדעת כמה צווים יידרשו, אלא אם כן יש לו מכסה שאותה יש למלא?

בכנס שהתקיים לאחרונה במרכז האקדמי בקרית אונו, על "התעללות בילדים", הבהירה סופית פקידת הסעד הארצית שלחששה של תעשיית ה"נוער במצוקה" שהיא הולכת להפסיד קליינטים במוסדות, אין יסוד: את המשתתפים המודאגים ממה שיקרה לאומללים שיוחזרו למשפחותיהם ה"מתעללות", לאחר ש"התרגלו" לטיפול מוסדות הרווחה, הרגיעה פבר: "זה לא בושה להודות בטעות. אפשר לקחת את הילד שנית". רווחי הבעלים לא ייפגעו, הילדים יחזרו למוסדות, אם בכלל יוצאו משם.

השר אורלב דואג, לכאורה, גם לביטחונם הפיזי והנפשי של ילדים המצויים במוסדות. לאחרונה, עם פרסום דיווחים על שיטות טיפול דרקוניות הנהוגות ב"צופיה", מוסד ל"נערות במצוקה", הקים ועדה לבדיקת התלונות הקשות ובראשה הושיב לא אחר מאשר השופט אהרון מלמד, ששלח לשם נערות.

אורלב, חביב פקידות הסעד, ארגוני "טובת הילד", בתי הספר לעבודה סוציאלית ויזמי מוסדות לנוער במצוקה, יכול לסמוך על כך שהעיתונות תייצג אותו באהדה, את ההורים כאויבי ילדיהם ואת משרד הרווחה ובתי המשפט כמי שמצילים אותם. הצדק יצא, כנראה, רק כאשר הילדים יתבעו, בעוד שנים רבות את פקידות הסעד, על הפגיעה האנושה בהם, ממש כפי שקרה לאחרונה באנגליה. שם, הורחקו אלפי ילדים מהוריהם בטענות שווא, מדעיות לכאורה, של "הסתברות סבירה שיפגעו בילדיהם", על בסיס "חוק מדואו" על שם מומחה לרפואת ילדים בעל אחת מהתיאוריות המופרכות המשמשות נגד אמהות להאשמתן בהזנחה ואלימות נגד ילדיהן, כדי לקחתם מהן ואף להענישן. הצדק יצא לאור אך הנזק לילדים כבר נעשה.