עונש קל לאב בגלל התנהגותה הנלוזה של הגרושה. קשר אב-בן אינו יציר המשפט

ביהמ"ש גזר 3 חודשי עבודות שירות על אב שחטף את בנו מגרושתו. השופט: הגרושה מנעה כשנה מפגש עם הבן ולא הועמדה לדין. ועוד: התחשבות במצוקה האמיתית של האב "באהבתו לבנו יחידו"

מאת: רותי אברהם   | NFC

  

סנונית נוספת מבשרת שינוי ביחס מערכת המשפט כלפי אבות. בית המשפט המחוזי בירושלים הקל (יום ג', 6.5.08) משמעותית בעונש אב שהורשע בחטיפת בנו מידי גרושתו, והחזקתו 47 יום. בהחלטה כתב השופט, נועם סולברג, כי הוא גוזר שלושה חודשי עבודות שירות וקנס 15 אלף שקלים על האב בשל "התנהגותה הנלוזה של הגרושה", שמנעה מהאב להתראות עם בנו במשך שנה, ולא הועמדה לדין על כך.

 

בהחלטה גולל השופט את מסכת יסוריו של האב, כבן 50, שאחרי שנים רבות נולד בנו יחידו. זמן קצר לאחר מכן התגרשו בני הזוג. בתחילה הם שיתפו פעולה בנוגע לבנם ולא נזקקו להסדרי ראיה פורמליים. אך האם נישאה בשנית, ובית דין רבני אליו פנתה, קבע הסדרי ראיה "פורמליים ונוקשים" שגרמו לכך שהאב "מושפל וכואב" נאלץ לפגוש את בנו במרכז קשר בנוכחות עובדת סוציאלית. אף על-פי כן כיבד האב את ההסדר.

לא כך נהגה גרושתו, שמנעה במשך שנה מהאב להתראות עם בנו וזאת בתואנה כי עברה לחו"ל. בפועל התגוררה בבני ברק ואף דרשה וגם קיבלה, העלאה במזונות מסכום של 500 שקלים ל-1800 שקלים. האב פנה לעובדת סוציאלית, לבית הדין הרבני וגורמים ממסדיים אך אלו הודיעו לו כי גרושתו עזבה את הארץ בזהות בדויה. "הנאשם נואש מהממסד וכשנודע לו שבנו בירושלים הלך ועשה את המעשה הפלילי שבגינו הורשע".

 

בדיון על עונשו כתב השופט סולברג כי היעלמו של האב עם בנו גרם נזקים לבן ולאם ולסביבה הקרובה, כמו גם "נזק כספי לקופת הציבור כאשר מידי יום שלחה המשטרה ניידות סיור לחפש אחריו, נעשו איכונים והוצאו פלטי שיחות טלפון כחלק מהמאמץ החקירתי. המשטרה פרסמה את סיפור המעשה בתקשורת ופנתה לרבנים ולארגונים בקהילה החרדית כדי שיסייעו באיתור הנאשם ובנו. הופעלה יחידה משטרתית מיוחדת ונעשה שימוש באמצעים שעלותם רבה. כח אדם רב ורבבות שקלים הושקעו במשימה". הבן הוחזר רק לאחר שהאב נתפס בידי המשטרה.

 

אמנם, "הנזק הנפשי לבן, נזק ממוני לאוצר המדינה ושיקולי גמול והרתעה תומכים בעמדת התביעה להטיל עליו עונש של מאסר לתקופה ממושכת", כתב השופט. עם זאת, "זכור נזכור כי אהבת אב לבנו הריהי חוק טבע. הנאשם לא חשב להרע לבנו אלא להטיב עימו. באמת ובתמים סבר הנאשם כי מצבו של בנו אצל האם הורע. קשר בין אב לבן אינו יציר המשפט. הקשר הוא חזק חוצה ימים וארצות, ואינו מוגבל לזמן, למקום, לדת או לחברה. מי שאמר והיה העולם טבע בנו את הקשר הזה בעת בריאת העולם".

 

השופט הוסיף כי במהלך החקירה והמשפט שהה האב שלושה שבועות במעצר מאחורי סורג ובריח. בהמשך שהה למעלה משנה במעצר בית באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים וכיום הוא נתון ב"מעצר עיר" בצפת. "בשעתו לימד תורה. לעת הזאת עזבוהו תלמידיו, פרנסה אין, ובדרך לא דרך משלם האב לגרושתו מזונות בסך של 1800 שקלים מידי חודש. והנורא מכל, גרושתו ניתקה כל קשר ומזה שנתיים לא זכה הנאשם למפגש אף לא לשיחת טלפון עם בנו יחידו".

 

חרף חומרת העברה, הנזק הנפשי לבן, הנזק הכספי לקופת המדינה והצורך להרתיע את הנאשם ואחרים שכמותו "ראוי להתחשב במצוקה האמיתית שאליה נקלע האב באהבתו לבנו יחידו. בהתנהגותה הנלוזה של גרושתו שעד כה לא נתנה את הדין על מעשיה, בתנאי המעצר הקשים, ובעובדה כי הנאשם הוא אדם טוב ביסודו ללא עבר פלילי. בהתחשב בכל אלה לא ראיתי למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין".

 

בית המשפט גזר על האב שלושה חודשי עבודות שירות וקנס 15,000 שקלים.

מבט שני – חלק ה’ – השקרים של רונית צור

מבט שני – חלק ב' – גיל רונן ועו"ד חגית לב בפגישה עם הרב רביץ

גבי גזית מראיין את ראובן פינקו, אב גרוש שנוכר מילדיו, במהלך הפגנה נגד השופטת רבקה מקייס

חזקת הגיל הרך בעקבות המלצת ועדת שניט. גבי גזית מוכיח את רונית ארנפרוינד כהן מויצ"ו. רועי רונן: הבעיה היא בשופטים – אנשים מקובעים ומיושנים.

גבי גזית מראיין את עו"ד דון יחיא לגבי המלצת ועדת שניט בנושא חזקת הגיל הרך

מבט שני – חלק ד' – סיפורו של אריאל, אב פרוד שעובר תהליך גירושין אכזרי

מבט שני – חלק ג' – סיפורו של ראובן פינקו, אב גרוש שנוכר מילדיו ע"י גרושתו שהסיתה אותם נגדו

אני מאשים – ד"ר חן למפרט דודה של מיתר שרף, הנערה שהתאבדה וגופתה נשרפה מאשים את רשויות המדינה והרווחה בגין רשלנות פושעת והתעלמות גורפת מזעקותיו של האב

מתוך מגזין המושבות  25/04/2008

 

מי יעצור את הטירוף?

 

אינני כועס על האימא. היא סתם אישה מוזרה או חולה. אני כועס על רשויות המדינה, אשר לא הגנו על זכותו של האב, אשר בחדלונם ובחוסר-תפקודם, מאפשרים לטירוף ולחולי להמשיך ולגרום סבל למשפחה. משפחה שבמשך שנים נמנע ממנה לפגוש, לאהוב ולחיות עם הילדה המקסימה מיתר ז"ל; שבעיניים כלות ובייסורים קבלה את הידיעה הטראגית על מותה האכזרי; שנמנעת ממנה הזכות להתאבל, והזכות להנציח את זכרה. אני מאשים את רשויות המדינה שאפשרו לאישה הזויה להשמיד כל זכר לקרובת-משפחה, שכל חטאה היה שנולדה כבתה. 

 

אני מאשים את בית-המשפט

 

- אשר פירש את הויכוח על שרפת הגופה במונחים של ויכוח תיאולוגי, בעוד שהיה זה ויכוח על שפיות פשוטה, על קומנסנס. האב, וגם המשפחה כולה, אינם אנשים דתיים – כל רצונם הוא לזכור, להתאבל, להנציח. ואת זכותם זו הפקיע בית-המשפט בחוסר רגישות ובחוסר התאמה מוחלט בשמו של "חופש דת".

- אשר בשמו של עקרון ליברלי (חשוב), של כיבוד זכות האם, לא הקפיד על הסיפא של אותו עקרון עצמו "הזכות לפעול לפי אמונתך, ובתנאי שלא תפגע זכותו של אדם אחר" – והפעם, נפגעה קשות זכותו של האב.

- שלפניו עמדה אישה אשר טענה שלא הייתה עם גבר אחר למעלה משנה קודם ללידת ביתה, ובית המשפט נמנע מלהתייחס לטענתה כהצהרה על אבהות. שטענה במפורש שהריונותיה נמשכים שנים ארוכות, ובית-המשפט נמנע משלוח אותה להסתכלות.. האם חוקי הפיסיקה/ביולוגיה פסקו מלהתקיים בבית-המשפט?

- שלמרות שקיבל את טענת האבהות בפועל של אחי, לא העניק לו שום זכות מוסרית וחוקית הנובעת מאותה קבלה. למותר לציין, שבדיקת הרקמות, שנעשתה מאוחר מדי בשל היתר השריפה של בית-המשפט, הוכיחה מניה וביה את האבהות.

 

אני מאשים את המערכת הטיפולית (רווחה ובריאות הנפש)

 

- אשר לאחר כישלונה סירבה, ועדיין מסרבת לקחת אחריות משום סוג שהוא – לטעות מותר, אבל להכחיש זה חמור.

- אשר נמנעת מלעצור אנשים מסוכנים והזויים ששיפוט המציאות שלהם לקוי בעליל, שיש לגביהם חשד סביר של התעללות נפשית, לכאורה; שממשיכים במעשיהם באין מפריע עם צעירים ובני-נוער אחרים.

- שיש בידיה את כל העדויות (כולל עדויות בגוף ראשון מבית-המשפט), לחוסר-שיפוט, לחוסר אחריות הורית ולאי-שפיות, ולא רק שאינם פועלים, אלא נותנים הכשר שבשתיקה, רק כדי להגן על עצמם.

 

אני מאשים את משטרת ישראל

 

- שחקירתה הייתה ועודנה מרושלת,

- שהפקירה את כל זכרה של מיתר ז"ל בידי אימה, למרות שברור היה שהיא מתכוונת להשמידו, וברור היה שהאב מתחנן לקבלו – שהייתה בידה האפשרות לנהוג באחריות מוסרית וציבורית, והעדיפה את חוסר-המעש.   

___________________________________________________________________________

ד"ר חן למפרט, איש חינוך ומרצה לפילוסופיה וללימודי תרבויות באוניברסיטת תל-אביב. הוא ממחברי "הקול השותק" – קולם של ילדים רבים נוספים שההתעלמות ממצוקתם, תורמת תרומה מכרעת להיווצרותו של הכאב ולהחרפתו. ד"ר חן למפרט הוא הדוד של מיתר ז"ל.

אימהות אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה

האם אנחנו באמת מעניקים הזדמנות שווה לאב חד הורי ולאם חד הורית? מה קורה כשהאם אינה כשירה להורות והאב רוצה לטפל בילדיו? עד כמה התפיסה המסורתית הקושרת אוטומטית בין אם לילדיה, מנחה אותנו ומובנת לנו מאליה? אדווה דרור- עובדת סוציאלית, על הקושי בהתמודדות עם גידול ילדים לבד, כאב חד הורי

 

אדווה דרור  פורסם:  23.04.08, YNET

 

כשמדברים על "משפחות חד-הוריות", רבים מאיתנו מניחים שמדובר במשקי בית עם ילדים, שבראשם עומדת אישה. אכן בישראל, כמו רבות במרבית המדינות בעולם, עומדות נשים בראש מרבית משקי הבית החד הוריים. יחד עם זאת ישנם בפועל גם אבות העומדים בראש משקי בית חד הוריים. בישראל, לדוגמא, ישנן כ- 4,500 משפחות חד הוריות שבראשן עומד גבר. סוג זה של משק בית סובל לא רק מחוסר מודעות ציבורית, אלא שגם אבות רבים זוכים ליחס מפלה ולעתים נוקשה מצד החברה ומוסדותיה השונים.

 

כשאימהות מבקשות להוציא את ילדיהן ממשמורת האב בטענה כי הוא אלים, סובל ממוגבלות נפשית או בעל השפעה שלילית על ילדיו, הציבור לרוב מזדעזע וכואב את מצבה העגום של האם. רובנו נאמין ונרצה שיעשה הכול בכדי להרחיק את האב מהמשפחה. אך מה קורה כשמגיע אב וטוען שאשתו מכה, מתעללת, או סובלת ממוגבלות נפשית ומבקש שהמשמורת על ילדיו תעבור אליו? אב כזה עלול לעבור מסכת של מאבקים משפטיים,ולשכור שורה של עורכי דין, בכדי לשכנע את המוסדות כי העובדה שהאם אינה כשירה לגדל את הילדים, אינה מבטלת את כשירותו כאב.

 

סיכוייו של אב כזה לקבל משמורת על ילדיו ולגדלם אינם מזהירים, ואף קיימת סבירות שילדיו יוצאו מהבית בצו בית משפט ולא יינתנו למשמורת אביהם, למרות שהוא חפץ בכך ומסוגל לעמוד במשימת הטיפול. לנו כחברה – האזרחים, בתי המשפט, עובדי הרווחה והמשטרה, נראה כמעט בלתי נתפש מצב בו האב מתפקד, ואילו האם היא זו הפוגעת או נוטשת. גם במידה ואנו נתקלים באם שאינה כשירה, עדיין נתקשה להאמין כי האב יוכל לגדל את ילדיו.

 

כעובדת סוציאלית נתקלתי באבות שהופלו שוב ושוב על ידי מוסדות המדינה, רק בשל דעות קדומות וסטריאוטיפים. עבדתי מול אב, שלאחר ששני ילדיו הוצאו ממשמורת גרושתו, ביקש לקבל עליהם משמורת, אך במקום זאת הם הוצאו למסגרת חוץ ביתית בצו בית-משפט. למזלם הרב של הילדים, אביהם שכר שלושה עורכי דין, וניהל מאבק בן שנתיים שבסופו בוטל צו בית המשפט והמשמורת על הילדים הועברה אליו.

 

נכון שלרוב, במציאות הקיימת, ישנם אבות שאינם מתפקדים כהורים טובים דיים, ונכון שהנטייה הטבעית שלנו, בגלל תפיסות מגדר מסורתיות, היא לפקפק בכשירותו ההורית של האב (יותר מאשר בכשירותה של האם), אך בפועל ישנם אבות רבים אשר רוצים ויכולים לגדל את ילדיהם. לא רק שאין אנו מסוגלים להכיר בטראומה ובקשיים הגדולים שהם חווים, אלא שאנו אף מעודדים, במישרין או בעקיפין, את המצב בו אבות אלו וילדיהם נענשים פעמיים. בפעם הראשונה הם נענשים  שלא באשמת איש- באובדן האם ובחסרונה, בפעם השנייה בכך שלא נותנים לילדים לגדול עם אביהם, ולאב לא נותנים לגדל את ילדיו, ובכך אשמים גם אנחנו- מוסדות הרווחה והציבור.

 

לאור זאת יש לפעול בכדי שתבחן לעומק המסוגלות ההורית של כל אב, הטוען כי ביכולתו לגדל את ילדיו. על פי אותו עיקרון שאדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, צריך לחשוב שבע פעמים לפני שמוציאים ילדים מחזקת הוריהם בכלל, ושבע פעמים נוספות, כשאחד ההורים אינו כשיר, וקיים ספק לגבי אי כשירותו של ההורה השני.

 

שירותי הרווחה והציבור כולו, צריכים להבין את השפעותיהן של תפיסות מגדר מסורתיות, לא רק בהקשר של קיפוח נשים אלא גם בהקשר של קיפוח גברים ואבות. עלינו להגיע לאותם צמתים קשים בהם החברה צריכה לקבל החלטה על משמורת ילדים, ללא דעות קדומות, תוך הסתכלות על גברים כעל בעלי יכולת להשתתף באופן שווה בגידול ילדים.

 

הכותבת היא עובדת סוציאלית (מהפך לטובה)

מבט שני – חלק א' – אבות גרושים מפגינים ומוחים

אנשים שקופים מול אנשים אטומים

רונן פז NFC

 

כתבתה של יפעת קידר על ילדי גירושין שהוצגה שלשום במבט שני מראה עד כמה אף אחד לא נותן לעובדות לבלבל אותנו. צדק הרב אברהם רביץ כאשר טען שלא ניתן לחדור מבעד למסך האטימות השומר על האמת מחשיפתה לאור השמש

  

דיאלוג בלתי אפשרי

 

רק מי שהיה שם יודע עד כמה המערכת לא רואה אבות ומכחישה את המציאות. מציאות כל כך הזויה שלא ניתן בכלל לשכנע את הציבור שהיא אכן קיימת. בילי מוסקונה לרמן נקטה בדרך המקובלת והיא לגלות אמתפתיה כלפי הטענות של האבות ובהתנשאות של הבנה ייחסה את טענותיהם לאופיים הגברי.

 

הדיאלוג בין המינים הוא בלתי אפשרי כי זהו דיאלוג של אבות שקופים מול אנשים אטומים. אחרי כל כך הרבה שנים בהם האטימות מול השקיפות גרמה לילדים לגדול עם נזקים רגשיים לא מבוטלים, ברור שאף אחד לא ירצה לפתוח חלילא את תיבת הפנדורה, שחס וחלילא לא ישאל איפה הוא היה כאשר מחקו לילד תמים אבא מסור וטוב ופצעו את נפשם של שניהם.

 

המערכת יותר חשובה מהילדים

 

פקידת הסעד הראשית שדיברה בתוכנית, הגברת רונית צור, אחראית על ההמלצות שמוגשות או לא מוגשות לבית המשפט. אותה רונית צור מנחה את המערכת להגן על עצמה, וזה כולל לשקר ואף מדגימה זאת בחתימתה האישית עטופה בהמון אמפתיה לכאורה. מאחר שמדובר במידע חסוי שאין לאף גוף סמכות לחקור בו, יכולה פקידת הסעד הראשית לטעון על כל משפחה טענות שאין להן קשר למציאות ויהיה קשה עד בלתי אפשרי להפריך זאת.

 

השופטים מעבירים הלאה

 

השופטים אינם מעוניינים לקחת אחריות על החלטות כבדות משקל אלו ומעדיפים להוות חותמת גומי על המלצות פקידות הסעד. השופטים בבתי המשפט למשפחה אינם מכריעים על סמך האמת בקובעם את גורלם של הילדים בהחלטות שהן לעתים בלתי הפיכות, אלא על סמך הפרשנות בתסקירים המוגשים להם על-ידי פקידות הסעד. מעטים השופטים שיעזו לשאול שאלות ולהטיל ספק במהימנותם של עובדים לא מיומנים אלו. בחירה קלה עשה השופט גרניט בכדי להשקיט את מצפונו כאשר פירגן לפקידות הסעד על עבודתן, בכך הוא למעשה הסיר מעצמו את הצורך לחקור מהי האמת ולשאול שאלות, האם בתי המשפט אינם לעתים חותמת גומי על המלצות לא מקצועיות ולא רגישות?

 

אין ביקורת

 

מרבית המשרדים הממשלתיים מחזיקים מנגוני ביקורת פנימיים טובים יותר וטובים פחות. בנוסף רשאי אזרח להלין אצל נציב תלונות הציבור ואף לגשת לבית המשפט, כל המערכת הזו כלל איננה קיימת כאשר דנים בדבר החשוב ביותר והיקר ביותר שיש להורים המתדיינים – ילדיהם שבשבילם הם מוכנים לעשות הכל – במשרד הרווחה אין מנגנון בקורת.

 

נציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מנוע מראש לבחון תלונות הקשורות לפקידות הסעד בהנחה שזה תפקידו של השופט שמעביר את מלוא האחריות בחזרה לפקידות הסעד.

 

גם ערר למערכת השיפוטית לא מעשי וזאת מאחר שבתי המשפט כלל אינם ערוכים לתת מענה בזמן סביר למצוקה של ילד שנותק באכזריות מאחד מהוריו, לרוב נותק מאביו ולעתים אך מביתו.

 

סחבת מכוונת

 

פקידות הסעד יודעות שכאשר התיק רגיש עדיף להשהות את הגשתו עד לרגע האחרון ובכך לא לאפשר להורים להתכונן למציאות הוירטואלית הכתובה בו ובהחלטת שופט עמוס להפוך את התסקיר למציאות האמיתית ואת האמת ללא רלוונטית יותר.

 

כיתת יורים

 

הוועדות רבות המשתתפים אותן מקדמת רונית צור ועליהן היא דיברה בכתבה, הן כמו הוצאה להורג על-ידי כיתת יורים ולא על-ידי רובאי צלף ויחיד. כאשר אדם נשפט למוות במשפט בזק ויש ספק רב אם הוא בכלל אשם, מתחשבים בעומס הרגשי שיהיה מותר על מצפונו של מי שנגזר עליו להוציא להורג. לפיכך, הונהג כי הוצאה להורג נעשיית על-ידי כיתת יורים, בה כל אחד יוכל להגיד לעצמו שלא הוא לחץ על ההדק, ולא יהיה ניתן יהיה להטיל אחריות אישית על אף אחד מהיורים. כפי שרונית צור אמרה בכתבה – המלצות לבית המשפט אינן נכתבות על-ידי עובד סוציאלי יחיד אלה כולם אחראים למתן הגושפנקא למציאות הלא מציאות ואף אחד אינו נושא באחריות אישית. בדרך זה ניתן להצדיק את הצורך בשכירי חרב נוספים במקום לייעל את עבודתם ולהגדיל את מקצועיותם של הבודדים.

 

ילדים מוחזקים כבני ערובה ע"י פקידות הסעד

 

מי שאיתרא מזלו והקשר של ילדיו עמו תלוי בפקידות הסעד חייב להיזהר פן יעיז להלין על תפקודם של אלו. הילדים מוחזקים כבני ערובה בכדי למנוע מהורים ובעיקר מהאבות להלין על המערכת – מי שמעיז להלין על מערכת הרווחה מסתכן בכך שיעלילו עליו עלילות שווא ויפעלו לפגוע בילדיו – כנקמה.

 

מיסחור מצוקת הילדים

 

אותם 1,200 אבות שעל-פי רונית צור חידשו פקידות הסעד את הקשר שלהם עם ילדיהם, למעשה נותקו מילדיהם דווקא בגלל תפקודן הלקוי של אותן פקידות סעד. אומנם תיקון נזקים ולו לילד אחד ואבא אחד עדיף על כלום, אבל את הצלקות הרגשיות שהושארו במשפחות אלו כבר בלתי אפשרי לתקן. בעצם שיבוש הקשר של ילד מהוריו נוצר מצב קשה יותר, המשמר את ה"צורך" בפקידות הסעד.

 

מומחים למראית עין

 

לעתים, כאשר לאבא השקוף יש את כוחות הנפש הנדרשים ואת העוצמה לא להיעלם מול דורסנות המערכת – ימנה בית המשפט מומחה פרטי שיבצע סט מבחנים פסיכולוגים לא רלוונטיים. גם תוצאות מבדקים אלו מושהים בטרם הגשתם לבית המשפט בכדי שקבוצה לא מיומנת של עובדות סוציאליות יאשררו אותו וימנעו מדיעות שאינן עולות בקנה אחד עם הקו הפמיניסטי הקיצוני לחדור למערכת.

 

לסיכום

 

יפעת קידר נגעה ברמיזה בלבד בנושא כאוב ורגיש, שבו מדינת ישראל על מגוון מוסדותיה פועלת לרעת האזרח ופוגעת בילדים עצמם הרבה מעבר לפגיעה שנכפתה עליהם בלאו הכי עקב העימות בין הוריהם. חבל שהתוכנית לא גרמה לפעולת תיקון נמרצת של רונית צור עצמה ולו לאבא אחד בלבד בכדי שבסיומה יהיה גם "הפי אנד".

שאלה לציבור הרחב. ילד אשר נמצא במשמורת אימו ומוגדר ע"י מומחה לכאורה. כי הקטין נמצא בסיכון לאור ההתעללות והחבלות הניכרות על גופו

האם ילד זה צריך להיאר במשמורת אימו?

להעבירו לאביו?

להשליכו לאומנה למרות שמי מהוריו חיים?

להתעלם ולהשאירו בסיכון אצל אימו?

אנא כיתבו לנו את דעתכם

הסדרי ראיה על חשבון חיי קטין

השופטת חני שירה מנתקת אב מבנו כי חרג לכאורה משעות הסדרי ראיה לאחר שביקש להגן על בנו אשר סובל מהתעללות והזנחה פושעת מצד אימו במשך שנתיים בחסות פק"ס אשר מגבות את האם על מנת להכשיל בדיקה משפטית וחוקית למעשייהם הפליליים שתועדו ע"י האב.

השופטת חני שירה נותנת לאם פרס על כי הקטין לאחר שכבר חווה מס' כוויות חבלות ועוד. הגיע בפעם היותר מידי עם ראש חבוש לאחר שנפתח, שריטות בפניו, וחתך מסכין ביד. 

ורק בגלל שאביו ביקש את עזרת החוק להגן על בנו, קיבלה האם פרס מידיה הנאמנות של השופטת שירה המוכיחה את סדר העדיפות בעינייה, סדרי ראיה על חשבון התעללות בקטין בן 3.  האם כך סדר העדיפויות של השופטת לגבי ילדיה שלה????

שופטת זו אף נמנעת מסמכותה ומעניקה את השרביט לפק"ס אשר בעצם הם אלו אשר הכתיבו לשופטת את החלטתה. האם זו המקצועיות המצופת משופטת???. ובטח כאשר מדובר בדיני נפשות????

האם הורה אשר היה לוקח את בנו לטיפול או לרשויות החוק בשעות הגן חובה או בית הספר, גם היה נענש כך???  השופטת לא מבינה כי הענישה את הקטין וגרמה נזק יותר מאשר תועלת או שררה.

היזהרו לכם הורים מלשים מבטח ילדיכם לידי שופטת זו.

שופטת זו עובדת בחברות ליד השופטת קיציס אשר התעלמה מדבריו של ילד בן 11 אשר שהה בלשכתה וטען כי סובל מהתעללות מצד אימו. כאשר ידוע לה כי ילד זה ניסה להתאבד, מתעד במכתביו את ההתעללות מצד אימו, הילד אף בורח רבות מבית אימו אשר לה עבר נפשי טיפולי ירוד, הילד אף אולץ באלימות ע"י פק"ס מיבנה לרצות רק את אימו למרות מה שעובר עליו.

עוד ידוע כי השופטת שירה בהליך אחר פוסקת מזונות, לאב אשר ילדיו בני כ-13 שחיים אצלו מרצונם. והאם וויתרה מרצונה על ילדיה וכן הילדים מעדיפים לחיות עם אביהם. 

אם השנה??..תיעוד וידיאו של אם נעצרת ע"י שוטר ומגלה את ילדיה בתא המטען. סיפור מדהים מארה"ב

שוטר עוצר אישה כי הפנס האחורי שלה שרוף, ממש לפני שהוא משחרר אותה באזהרה מסתבר כי האם הכניסה את שלושת ילדיה לתא המטען של הרכב (כולל תינוק) כי היא היתה צריכה מקום במושב האחורי למוצר שהיא קנתה בקניון

קישור לסרטון הוידיאו: http://www.youtube.com/watch?v=fvHmm5hbmwc

תודה ל-ע. על המידע

הצעת חוק לצמצום כוחם של פקידי הסעד בכל הנוגע להסדרי ראייה

נכתב על ידי אלי דורון, עו"ד – שירה לוי, משפטנית,  פורסם בתאריך 30-03-2008 08:38 BENZIN

תגיות : כלכלה וצרכנות, המדור המשפטי, הצעת חוק לצמצום כוחם של פקידי הסעד בכל הנוגע להסדרי ראייה

עד היום, על פי החוק, הסדרי ראייה שנקבעים על ידי בית המשפט, בדרך כלל קובע בית המשפט את המשמורת והסדרי הראייה על סמך המלצות תסקיר סעד.

 

תסקיר סעד נערך על ידי פקיד סעד, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו. פקיד הסעד נפגש עם שני בני הזוג ועם הילדים, שומע את עמדותיהם השונות ומכין תסקיר שכולל את הרקע לסכסוך, מצבם של הילדים, מצבם של בני הזוג, השקפותיהם לגבי סיום הסכסוך והמלצותיו לעניין המשמורת והסדרי הראייה.

ישנם ימים קבועים המומלצים להסדרי ראייה, אשר פקיד הסעד ממליץ עליהם וזאת על מנת לצור איזון בין ימי השבוע אצל ההורה הלא משמורן וכן על מנת ליצור יציבות וקביעות אצל הילדים.

 

הצעת החוק שהונחה על שולחן הכנסת לאחרונה ע"י ח"כ דוד אזולאי נסים זאב וח"כ נוספים, שואפת לצמצום כוחו של פקיד הסעד, אשר אמון על קביעת הסדרי הראייה (אם בכלל).

כאמור, הסדרי ראייה (להורה שאינו משמורן) בדרך כלל נקבעים על סמך המלצות של פקיד סעד. הליך הגירושין אשר מתנהל בבית המשפט ונתון להכרעתו של ביהמ"ש, במסגרתו ידון הוא בהסדרי הראייה, לרוב ייקבע על ידי השופט לאחר המלצותיו של פקיד הסעד.

 

סעיף 19 לחוק הכשרות והאפוטרופסות מעניק כח רב לפקיד הסעד, אשר לטענת מציעי החוק, כוח רב מדי. למעשה בית המשפט מאציל מסמכויותיו לפקידי הסעד להחליט בענייני הסדרי ראייה, מאפשר להם להפעיל שיקול דעת רחב, מעניק להם מעין סמכות שיפוטית שאינה בגדר המומחיות המקצועית שלהם וסומך על המלצותיהם כמעט באופן עיוור בנוגע להסדרי הראייה הראויים, תכיפותם וקיומם אם בכלל.

 

בנוסף לטענת מציעי החוק, אין כל פיקוח על החלטותיהם של פקידי הסעד, במקרים רבים פקיד הסעד ממליץ על הסדר ראייה אשר לטעמו מתאימים במקרה הספציפי ומפעיל לחץ על בני הזוג לקבלו. הצדדים המודעים לכוח הרב הנתון בידי פקיד הסעד, נאלצים לא אחת להתכופף להסדר המוצע והכמעט כפוי בכדי לא להרע בתנאי הפגישה עם ילדיהם.

 

אותה סמכות שהואצלה מבית המשפט לפקידי הסעד, כמעט ומאינת את מעמדו ותפקידו של בית המשפט ואת כושר שיפוטו במקרים הללו. לעיתים, בשל קיום הסעיף הנ"ל, השופטים לא דנים כלל בתלונה של אחד הצדדים בדבר קיפוח בהסדרי הראייה, מכיוון שכבר העבירו את סמכותם לפקידי הסעד.

 

מטרת הצעת חוק זו הינה לאפשר לפקח ולבקר את פעולותיהם של פקידי הסעד.

כאמור, הסדרי ראיה הנם הסדרים הנקבעים לטובת בן הזוג שלא קיבל משמורת על ילדיו על מנת לאפשר לו שמירת קשר עם ילדיו, זהו אינו עניין של מה בכך! הליך הפרידה בין ההורים הינו הליך קשה אשר לרוב מקשה על הילדים אשר נכנסים למצב חדש בו מעתה והלאה הורה אחד יוצא מן הבית (בדר"כ עם האב) ופגישתם עימו תהיה על פי הסדרי הראייה, הסדרי הראייה אשר יקבע פקיד הסעד.

 

עקב חשיבותם הגבוהה של הסדרי הראייה ביהמ"ש מקפיד על התנהלותם באופן סדיר עד כדי כך שבימים אלו ניתן פסק דין פלילי אשר הרשיע אם שבאופן מכוון לא שלחה את בתה הקטינה להסדרי ראייה עם האב.

בית המשפט הביע ביקורת קשה ביותר על האם אשר פעלה על פי שיקול דעתה ולא על פי החלטות בית המשפט ובמודע הפרה את החלטות בית המשפט.

בית המשפט הרשיע את האם (למרות שהיה ברור שהרשעה כזו תפגע בפרנסתה ובמקום עבודתה), וקבע עונש של מאסר על תנאי, וכן תשלום פיצויים לאב בסך 15,000 ₪.

 

יש שירימו גבה ויאמרו כי ההחלטה מרחיקת לכת, אולם אין להתעלם מן העובדה כי החלטה זו חשובה ואף קריטית במקרים מסוימים.

גישתו של ביהמ"ש מבהירה בצורה אשר אינה משתמעת לשני פנים, שיש להתייחס להסדרי ראיה, ככל פסק דין אחר ויש לקיימם בדווקנות יתרה. אולם, לא נוכל להימנע מלשאול הכיצד החלטה חריפה שכזו אשר מבהירה ומדגישה את חשיבותם של קיום הסדרי הראייה מתיישבת עם מצב החוק כיום? מצב אשר מקנה לפקיד הסעד אפשרות שיפוטית בדבר הסדרי הראייה, תכיפותם וקיומם, אם בכלל. האין קביעה נוקשה זו של בית המשפט על הפרת הסדרי ראייה יוצרת מצב של דבר והיפוכו. הרי שמצד אחד ביהמ"ש מדקדק ומקפיד קפדנות יתרה בנושא הסדרי הראייה, אולם, מצד שני קובע את הסדרי הראייה תוך האצלת סמכותו לדון בעניין זה לפקיד הסעד אשר הלה קובע הסדר זה על סמך מספר פגישות מועטות עם בני הזוג ולהסדר זה נותן ביהמ"ש תוקף של פסק דין מבלי אפילו לבודקו, לבקרו, להוסיף או לגרוע מהחלטתו זו.

 

ניראה כי הצעת חוק זו, הינה בגדר "מלאכת קודש" של הוגיה, אשר מדגישה ומקדשת את מושג הסדרי הראייה ומציעה לשים סוף לכח הרב הניתן לפקיד הסעד עת קובע הוא את נושא הסדרי הראייה.

רונית צור, אישה מגלומנית , מצפצפת על החוק באופן שיטתי

רונית צור עוברת באופן סדרתי על סעיף 250 לחוק הסדר הפלילי. רונית צור, אישה בעלת שיגעון גדלות חולני מאיימת על עורכי דין, הורים, ילדים ואבות, אינה מכבדת את החוק ואינה מקיימת את החלטות בתי המשפט.

 

מובא כאן מסמך ראשון בסדרת מסמכים המציגים את אופן פעולתה המעוות של רונית צור אשר אינה משתפת פעולה עם החוק ופועלת בניגוד להחלטות בית המשפט.

 

המסמך המצ"ב הינו מכתב איום של רונית צור על עו"ד הנלחמת עבור טובתם של ילדים שנולדו, חיו והתחנכו בישראל, ובשל אחוות נשים חולנית דורשת הפקידה רונית צור ביחד עם האם לנתק את האב מילדיו האוהבים אשר מתנגדים בכל תוקף לעזוב את הארץ עם אימם ומבקשים להישאר להתגורר בישראל.

 

רונית צור שמסרבת לשמוע את הילדים הורתה לפקידה מזל דהן לנתק קטינים מאבותיהם בדומה לפרשת רונן פז אשר בה רונית צור, אישה מונחית אגו, טענה כי מי שמפגין מולה אינו ראוי לראות את ילדיו.

 

יצר הנקמנות המפותח ברונית צור מראה כי ישנו חשד סביר לקיום הפרעה פסיכוטית קשה באישה זו. אי לכך אנו מבקשים כי פקידת סעד ראשית לסדרי דין, רונית צור, תעבור סדרת אבחונים פסיכולוגים ופסיכיאטרים, בכלל זה בדיקות מסוגלות הורית, אבחונים לאיתור הפרעות באישיות וכן בדיקת מסוגלות מקצועית שתבחן האם אישה זו כשירה לבצע את תפקידה באופן מקצועי, אובייקטיבי, ניטראלי וללא משוא פנים.

 

אנו מבקשים להורות על בדיקות פסיכו דיאגנוסטיקה לאישה זו במסגרת ועדת מסוכנות ואשר יכללו אף פרוגנוזות לגבי אופן תפקודה העתידי של אישה זו הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית.

 

מכתב זה, הראשון בסדרת מכתבים, מובא כתגובה לתלונות הסדרתיות של רונית צור וחבריה במשטרה אשר מנהלים מצוד חסר רסן אחר כל אב הרוצה להיות הורה שוויוני במדינת ישראל, ואשר רודפים אבות אוהבים ומשפחות דואגות במדינה עפ"י תכתיבים המונחים ע"י יצריה הפראיים, התובעניים, הכוחניים ומשוללי הגבולות של רונית צור.

 

התנועה למען עתיד ילדינו שואלת מדוע רונית צור אינה עוברת בדיקת מסוגלות הורית בנוגע לגידול ילדתה ת. שהרי עפ"י היכרותנו האישית עם הגברת הזו אנו יודעים שלא היתה עוברת בדיקה שכזו משום שהינה בעלת אינטלקט של ילדה בכיתה א' ואינטליגנציה רגשית של בבון.

 

התנועה קוראת למשטרת ישראל לחקור את רונית צור על שימוש לרעה בסמכויותיה למטרות לא כשרות האסורות עפ"י חוק, בכלל זה איומים על עורכי דין ופעילי התנועה שעושים לילות כימים לעזור לקטינים ומבצעים עבודת קודש שלא תסולא בפז.

התנועה מגבה את עו"ד מרסלה בוחבוט ודורשת מרונית צור ופקידי הסעד הכפיפים לה לחשוף את כל חומרי הגלם, הפתקים והמסמכים השונים בנוגע למקרה זה.

 

לתנועה ברור כי יש לחקור את התנהלות משרד הרווחה בתיק זה ובתיקים אחרים ונהיר כי פקידי הסעד פועלים בניגוד לחוק באופן שיטתי ובהנחייתה של רונית צור.

 

התנועה תפרסם את כל המכתבים שהעבירה רונית צור לבית המשפט בימים הקרובים.

"טילטלה בעוצמה והכריחה לאכול צואה"

בעוד בנה בן השלוש וחצי מאושפז בבית חולים ומוגדר כצמח, כתב אישום בן 18 סעיפים הוגש נגד האם מירושלים שהתעללה בשמונת ילדיה כחלק מ"תיקון". על פי כתב האישום, האם וחבריה היכו את הילדים, טילטלו אותם בעוצמה, הכריחו אותם לאכול צואה והצמידה לגופם תנור חשמלי.

פז שוורץ

02:0907.04.2008

   קישור לכתבה המלאה בתוספת וידאו באתר נענע: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=547905&TypeID=1&sid=126

מוזר!!! בלשכת הרווחה ברחובות מאשרים לאם "דתיה" לגרום לקטין שרק עתה מלאו לו 3.5 שנים לספוג כ-6 כוויות, חבלות עם סימנים כחולים, שריטות, הזנחה, ועוד פצעים אחרים אשר הצריכו תפירה . כאשר כל זאת ועוד, נעשה באופן סדרתי ובקביעות תוך שימוש באצטלת התאונות. ובחסות פק"ס אשר בכך הופכות לשותפות לפשע בעניין.  ומבלי להניד עפעף בכדי להתנכל לאב אשר בידו הוכחות לפשעי פק"ס מנצלות הם את "המאפיה" שלהם ומכנים אמא זו כמסורה. 

האם פק"ס חברות בכת "התיקונים" ???!!! 

לבדיקת ולצומת לב, הגורמים והרשויות בחוק המוסמכים לכך 

בוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית נגד פקידת סעד בגין זיוף נתונים בתסקיר ודברי לשון הרע

…" נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת 1 (שהינה הפק"ס)  תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר הישוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. "…..

קישור לפס"ד באתר הרשות השופטת: http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3477716.doc

”קיימתי יחסי מין עם ילדיי כדי לנקום בבעלי” כך טוענת הפדופילית בהודאתה

תושבת נתיבות בת 38, חשודה כי קיימה יחסי מין עם בניה בני 8 ו-11. היא נעצרה והודתה בחשדות המיוחסים לה. שירותי הרווחה: "המקרה חסר תקדים בחומרתו"

לכתבה המלאה  באתר וואלה: http://news.walla.co.il/?w=//1258662

המקרה כמובן חמור ומסוכן  אבל לא מובן למה ממשרד הרווחה קובעים כי מדובר במקרה חסר תקדים.

בידי התנועה עדויות כי במשפחות אומנה אליהם הופנו ילדים לאחר מחטף של הרווחה מאימותיהם או מהוריהם

התבצעו אינוסים והתעללויות. אך פקידות הסעד משקיטות את העניין בכדי שחלילה לא יאשימו את הפרוייקט הכלכלי שלהם בסחר הילדים,

 כלא מוצלח.

ולכן ממשפחות אומנה הם מטלטלים את הילדים למוסדות הסגר שם קיימים עדויות למקרי התעלליות נוספות. אם ע"י מדריכים או ע"י בוגרים בחסות העו"ס במקום וההנהלה.  כאשר הם מפעילים שיטות לחץ ואיומים על הילדים לבל יספרו את אשר מתרחש בתוך כותלי מוסדותיהם ושוב, למלא את הכיסים על חשבון חיי הילדים.

לתנועה גם קיימות הוכחות כי במרכזי הנתק (קשר קרי) יש מגמה להסתיר מקרי התעללות בקטינים ע"י אימהותייהם כאשר מדובר בהליכי משמורת. ושוב בכדי להשתמש ברצון האב להגן על ילדיו ותוך תסקירים שקריים תוקעים אבות וילדים בחדרי הסגר "בביקור אסירים" בן שעה אחת לשבוע. הרי זה טוב לפק"ס להצדיק הקצאות והפניית משאבים כאשר הם שעה מסכנה יושבים וקפה שותים ובדרך מתעללים בילדים.   

לטובת הילדים ולתפארת מדינת ישראל!!!!???.

אנו פונים אליכם הורים, שופטים, שוטרים, ואנשי חוק.  די!!! עושים סוף לשתלטנות פקידות הסעד ומחטף ילדינו והזכות הבסיסית והאנושית לחיות לגדל ולאהוב את ילדינו. זה קורא לכולם זו כבר מגפה שמתפשטת בכל הארץ.

בנוסף יש להפנות את המשאבים לעזרה, תמיכה, שיקום במסגרת בתוך המשפחה ולא תוך עוול נוסף לילדים בטרטור ומחוץ להורים.

בנוסף זה אבסורד  כי בהליכי משמורת אומרים לאבא תרוץ עלוב לא טוב לטלטל ילד בין שתי בתים.

ובמסגרת הטיפול שלהם הם מטלטלים ומתעללים בילדים במסגרת מס' משפחות ומס' מוסדות סגורים.  הקצעקתה!!!!

האלימות הנשית נמשכת. פדופילית! תושבת נתיבות הודתה בחקירתה: קיימתי יחסי-מין עם שני בניי הקטינים

תושבת נתיבות בת 38 נעצרה הבוקר בחשד לביצוע עבירות מין בתוך המשפחה עם שני בניה הקטינים בני 8 ו-11 בעקבות פניה של שירותי הרווחה שהועברה למשטרת נתיבות. במהלך חקירתה במשטרה, הודתה האם כי קיימה יחסי-מין עם שני בניה כאשר חזרו הביתה מפנימייה בה הם שוהים. בעוד זמן קצר היא תובא להארכת מעצרה בבית משפט השלום בבאר-שבע. 01.04.2008

פורסם בתאר נענע, אלמוג בוקר קישור:

http://news.nana10.co.il/Common/GeneralModules/Ticker/PopUp.asp?ServiceID=126&ArticleID=20602&Inews=1

הורים שילדיהם נלקחו מהם התארגנו בירושלים

מאת: ראובן לייב   |     |  nfc.co.il/blog/asa           מאמר ב NFC

עשרה הורים, שלא ניתן להם להחזיק בילדיהם או לבקרם, בשל גירושין מבן הזוג, על-אף שבית המשפט פסק לטובתם – התארגנו בירושלים.הגוף מרוכז על-ידי צעירה מאחד היישובים שבפרוזדור ירושלים. היא פועלת על-פי ייעוצו המשפטי של פרקליט ירושלמי.מרכזת הגוף, שעימה שוחחתי, ואשר העדיפה להישאר בעילום-שם, הסבירה כי מגמת הגוף החדש היא להיאבק נגד אותם הורים שעשו דין לעצמם ולקחו את ילדיהם, בניגוד להסכמת ההורה האחר וללא משפט. הגוף יתייצב לימין אותם הורים שאינם שאינם יכולים להפעיל את צווי-אחזקה שבידיהם, בשל אי-שיתוף-פעולה של ההורה השני.

עוד מפרשת האם המתעללת מי"ם ודרכיה הנפלאות של הרשיות בעשיית איפה ואיפה

האח הודה בקיום יחסי מין בהסכמה עם אחיותיו הקטינות

הוארך בארבעה ימים מעצרו של אחד האחים בן 28 החשוד בקיום יחסי מין עם שתיים מאחיותיו כשהיו קטינות. האח טוען להגנתו כי הדבר נעשה בהסכמה. במקביל הוארך מעצרם של הורים מאור יהודה החשודים בהתעללות בבנם התינוק

אסף זוהר 15:4228.03.2008

בית משפט השלום בירושלים האריך היום (שישי) ב-4 ימים את מעצרו של אחד האחים בן 28 החשוד בקיום יחסי מין עם שתיים מאחיותיו כשהיו קטינות. במקביל שוחרר אביו למעצר בית.

האח הודה בקיום יחסי מין עם אחיותיו, אך טען כי הדבר נעשה בהסכמה. (צילום: חדשות 10) לטענת המשטרה, האב, ששוחרר, ידע על גילוי העריות בין הילדים והכה אותם בכמה הזדמנויות. כמו כן נטען כי האב ידע שהאם מכה את ילדיהם, אך לא עשה דבר כדי לסייע להם. האח טוען להגנתו כי המעשים נעשו בהסכמת אחיותיו הקטינות.הפרשה נחשפה, כאשר תושבת בית שמש נעצרה בחשד שהתעללה בילדיה. היא חשודה בין השאר כי השתמשה באלימות קשה – הכתה את ילדיה בחפצים קהים ולעיתים כשאיחרו לשוב הביתה, הם נשלחו לישון במחסן מחוץ לבית. חשד נוסף שנחקר הוא של גילוי עריות בין הילדים – בידיעתה של האם. מ', אחד מבניה של האישה אמר לחדשות 10 כי "הכל זה שקר מוחלט, שישחררו את אמא שלי ושכל הפרשה הזאת כבר תיגמר".הנער, בן 18, הכחיש את החשדות לפיהן האם היכתה באלימות את ילדיה וכי ידעה על גילוי עריות בין האחים. אחותה של העצורה, סיפרה אתמול לחדשות 10 כי במשף שנים כתבה מכתבים והתריעה על המצב לרשויות המקומיות ולמשרד הרווחה אך לטענתה "התעלמו ממני שנים, זעקתי עד שכבר לא היה לי אוויר". ממשרד הרווחה נמסר כי בבדיקות שנערכו בבית לא נמצאו סימנים שיש בהם להעיד על התעללות בילדים. קישור לאתר נענע לכתבה המלאה:   http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=546279&sid=126

איך תמיד היכן שיש אלימות פק"ס לא מוצאות סימנים וכשאין הם אלופות בהמצאת סיפורים, למה??. למה האכזריות ונבזיות הזו????

היכן שאימהות משתדלות ומסורות אתם ממציאות סיפורי הזיות וכשיש אמהות מתעללות אתם אומרים שאין סימנים!!!!

אולי אתם נהנות מזה פק"ס??. מה אתם אוהבות לראות אלימות או איך שמתעללים בילדים. לא פלא שרבים נשלחים למוסדות או לאומנה שם יש פדופילים או אלימות.

אבות רבים בטח יצחקו שיקראו בכתבה כי האב ידע אך לא עשה דבר לסייע.

כמה צביעות וכמה שחיתות.

הרי עשרות אבות מגישים תלונות רבות במשטרה שרובם אף כוללות עדיות על התעללות או הזנחה מצד האם

אך אתם המשטרה, או שלא מקבלים את התלונה או שסוגרים אותה בכלל בלי חקירה, או שאתם נותנים לתלונה להתיישב שנים בגניזה או בדיקה.

אז מה התלונה עכשיו למה לא סייע, ברור שזה חמור ואסור היה לו לשתוק. אבל הרי בכל מקרה אם היה מתלונן הייתם אומרים שזה מעשי קונדס של הילדים או שהם נופלים ממשחקים או זה קורה וכו' וכו'.

אז למה למה רק ככה אתם בודקים למה האפליה  הרי לא מבוקש קומבינה או שתעברו על החוק

תתחילו לחקור פקידות סעד ואימהות כמו שצריך ובצורה בה אתם נוהגים כלפי גברים

לכבוד שר הרווחה אתה יודע שהינך יכול להיחקר במשטרה ופק"ס שעובדות אצלך לא!!!

ח"כ מר בוזי' הרצוג

האם ידוע לך שעל כל תלונת שווא וכל תלונה שבעיקר אישה תפנה כלפיך הנך יכול להיחקר במשטרה.

ומתוך אבסורד פקידות הסעד שתחת אחריותך,  כאשר מוגשת תלונה למשטרה ע"י מן דהו על פק"ס/עו"ס, תלונה שאף כוללת הוכחות וטענות ברורות

על עבירות בפלילים ע"י פק"ס.  תלונה שכזו נסגרת ללא חקירת פק"ס !!!

ולמרות שעפ"י חוק אין בפועל חסינות לפק"ס מחקירה ונוהל חוקי רגיל.  המשטרה אשר לצערנו מתוך "עצלנות" ושיטת הסמוך וזרוק אחריות נוהגים להתסמך עליהן ומעניקים להם חסות מחקירה באופן שהוא אינו ברור ובטח שלא חוקי.

למישהו מחברי הכנסת יש תשובה מדוע אתם ושופטים כן יכולים להיחקר במשטרה

 ופקידת סעד, לא??????????????

נשמח לתגובה רשמית באתר או במייל התנועה.

בגירושין את אמא מסורה בחד הוריות את סמרטוטה

פק"ס בלשכת רחובות מכנים אמא מסורה

אמא שבהזנחה פושעת גרמה לקטין החל בגיל 5 חודשים וכך במשך שנתיים וחצי כ6 כוויות, חבלות עם סימנים כחולים, חבלות שזנקקו לתפרים ועוד.

 וזה שהאמא גרה במקום מוזנח ולילד אין תנאים, זו מסירות. למה!!  כי היא בתהליכי משמורת והאב נלחם לטובת בנו.

אבל!!!!  אותם עו"ס/פק"ס אומרים לאמא שהיא חד הורית החיה בדירת חדר ובקושי כלכלי.

הם קוראים לה, אמא סמרטוטה אמא עניה ואמא שלכם לא שווה כלום.

וכך חטפו לה את הילדים לאומנה שם עברו התעללות מינית ומשם חטפו אותם למוסדותיהם שם הקטינה משמש "דוגמנית" עירום למדריך בזמן שהיא מתקלחת.

וכשק חבטות למדריכה שמשתמשת בקטינים להוצאת תיסכוליה האישיים.

זה הבית החם והפתרון של פקידות הסעד.

 וכך לנתב ולהוליך שולל שופטים שוטרים וכל מי שעומד בדרכיהם.

אנו קוראים לכם שופטים ואנשי חוק.

די ליד הקלה , די לזריקת אחריות אחד לשני, מדובר בדיני נפשות, מדובר בילדינו!!!

יום אחד זה יכול גם לקרות לכם וכבר ראינו דברים מעולם, ראינו שוטרים ואחרים מרשויות החוק.

שילדיהם נגזרו מהם וכל רכושם וכבודם העצמי ירד לעפר בגלל האג'נדה. בגלל שיטת הסמוך ונתינת חסות לפשעי פק"ס שמוליכים אותכם שולל יום יום. 

"תפקחו עיניים ותראו את מי אתם מעריצים" למכתבים שהשאיר בן טיפוחיו של מדליק המשואה מתווספות עדויות בווידאו שמציג nrg על איך ניצל נערים מינית לכאורה.

בערב יום העצמאות יתייצב יוסי שדה, 38, מייסד חוות "שדה בר", אל מול קברו של חוזה המדינה בהר הרצל וידליק משואה לתפארת מדינת ישראל. לצד שדה, שזכה לכבוד בהמלצתו החמה של האלוף (מיל') אודי אדם, יעמדו יושבת ראש הכנסת, הרמטכ"ל, שרים, משפחות שכולות, אנשי הסגל הדיפלומטי ושאר אח"מים. בבית, מול המסך הקטן, יישבו כמה מחניכיו לשעבר ולא יאמינו למראה עיניהם. הם ישמעו את מנחה הטקס מספר על איש ארץ ישראל היפה, מלח הארץ, על המודל החינוכי שפיתח, על עשרות הנערים המוזנחים שאסף אל חוותו והפך לאזרחים טובים. ישמעו ולא יידעו את נפשם. שנים שהם סוחבים את החוויות הקשות שעברו במסגרת החינוכית שייסד. סוחבים ומדחיקים. מנסים לשכוח את התנהלותו המינית הפרובוקטיבית, את התעללותו בבעלי חיים חסרי ישע, את פולחן הגבריות שכה עמל לטפח, את ההשפלות שעבר מי שלא התאים למודל המאצ'ו שלו, את החינוך לאלימות ולשנאת ערבים, את המטווחים הפרועים בשטח, את העובדה שאיש במערכת לא השכיל להאזין להם כל השנים, את הידיעה שאחד מהם שילם את המחיר האישי היקר מכל.

 בכתבה ישנה עדות מזעזעת בוידאו של נער המספר את שעבר.

עוד אחד ממוסדות ההסגר שמתעללים וסוחרים בילדים.

הם קוראים לזה  מעון, חווה, מוסד,וכו'.

פעם קראו לזה גטו, עכשיו זה רק גטו מודרני גטו מתורבת מניפולטיבי ומסובסד.

וכל זה קורא תחת עיני העם שעלה באוניות מעפילים, התקבץ במעברות וכנראה נשאר מקובע לעניין.

יש רבים ממקומות דומים אלו שלכאורה חטפו ילדים בטענה שהינם נמצאים בסיכון או בנזקקות והם כביכול מעניקים להם בית חם.

אז הינה אנחנו רואים כמה חם רק שזה חם למדריכים, עו"ס, ומנהלים. חם להם בכיס וחם להם ……….

פעם לא היו מאמינים שאכזריות כזו של תלישת ילד מהוריו, תקרה לעם העבדות עם השואה.

הם ע"י דמיון מודרך משקיטים את המצפון שלהם וישנים טוב בלילה. ובמרבצי העושר והביטחון המופרז מאמינים, שלי זה לא יקרה.

רחוק מהעין רחוק מהלב, מוכר נכון, אצלהם זו דרך חיים.

אבל ההורים נשארים עם לב שבור, תסכול ונדודי שינה.

זה קורה בבית אפל, בית שבתאי ודומיהם. זה קורה במרכזי הנתק (קשר קרי), התעללות יום יומית בילדים.

אבל מה שבטוח ההתעללות במוסדות היא כשרה בעיני העו"ס. כי כאשר הם "הצילו" אותם מהעוני והאלימות כביכול. הם מציעים להם בית חם והתעללות מנומסת מחושבת וטובה??????????

במקום רק קצת לעזור, קצת להשקיע בתוך המשפחה, לתמוך כלכלית. ובמקום זה מצאו "יפי הנפש" את עמק הסילקון שלהם

סחר חטיפה ניתוק והתעללות בילדים.  פרצופה של המדינה כבר אמרנו….. אז הנה כך גודל דור העתיד ואם השחיתות עכשיו חוגגת…. אז מה יאמרו איזובי הקיר…

אל תשכחו פק"ס, עו"ס וכל העוסקים בדבר.  כולנו חיים באותה הביצה וכולנו נתבע ביחד, גם ילדיכם חיים במדינה הזו וכל המגמה שאתם יוצרים בסוף גם תפגע בעתיד בילדיכם. גם הם יגדלו ויכירו את מערכת הפשיעה בילדים והוריהם שאתם יצרתם, אם זה מכלתכם או אם מבניכם או מנכדיכם.

להזכיר גם קדמן מי שידו לא פסה ממקומות אלו ואף הינו שותף להם, אמור להדליק את המשואה.

אז באצטלת "הצלת" הילדים כיף פשוט וקל להתעלל, לסחור ולנפח את הכיסים, על חשבון חיי הילדים.

קישור לכתבה באתר:  nrg http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/714/457.html  קלמן ליבסקינד, יובל גורן ומרב דוד
28/3/2008 9:07

הורים די לשאננות כולם , פשוט כולם צריכים לקום מהשיגרה ולהציל את ילדינו!!!

הורות משותפת עלייך פקידת סעד

העלאת צמד המילים "הורות משותפת" עבור חלק ניכר מפקידות הסעד הינו כמו האבסת יהודי חרד שומר כשרות ב"חזיר ושרימפס מטוגנים בחמאה"

מאת: אלכס פז   |  N F C

אבל כבד נפל ביום ה-4.3.2008 על אירגוני הנשים ועל פקידות הסעד הוותיקות. ביום זה נפל דבר בישראל. זבוב לו היה יושב בחדריהן היה שומע מילים כמו: שואה! לא יעלה כדבר הזה! איך עוללו לנו דבר כזה! מי יהיה אחראי כיום לאמלל ילדים שהורים נפרדו? מי עוד יתן בידינו עילה להרבות סכסוך ושטנה בין ההורים? מאין יבוא ישענו? מי יצילנו מיד הרשע? מה קרה? מה הוא הדבר שגורם לארגוני הנשים אומללות שכזו? מדוע נערכות הן במרץ למלחמת חורמה ונקם? מדוע מצטמרות פקידות סעד מדושנות עונג ורשע במשרדיהן בלשכות הרווחה? הסיבה נעוצה בתקנה חדשה של משרד הרווחה שיצאה ב-4.3.2008 ואשר נושאת את הכותרת: "תפקידו ודרכי פעולתו של פקיד הסעד". תקנה זו מבטלת את התקנה משנת 1998 ובשורות האחרונות בפיסקה הראשונה של התקנה נעוצה סיבת האבל הכבד שלהם. וכך נאמר בשורות איוב אלו: "… במהלך עריכת תסקיר שנושאו פירוד או גירושין כהליך טיפולי או ומשמעותי בחיי המשפחה כולה, אשר ישאף ככל שניתן לסייע להורים לקיים הורות משותפת תוך חלוקת האחריות והמעורבות בכל הבטי חיי הילד". העלאת צמד המילים "הורות משותפת" עבור חלק ניכר מפקידות הסעד הינו כמו האבסת יהודי חרד שומר כשרות ב"חזיר ושרימפס מטוגנים בחמאה". פקידות סעד אלו אשר סיסמתן לאבות הינו "שלמו והעלמו" מוצאות עצמן כרגע נבגדות והמומות. כיצד תמשכנה לדקלם בפני האב הפרוד: "אם אתה רוצה בטובת הילד עליך לחשוב קודם על טובת האמא. אם יהיה טוב לה יהיה טוב לילדך ולה יהיה טוב אם תשלם לה כמה שיותר ובבקשה תשתדל כמה שפחות לוותר או בקיצור פשוט תיעלם". כיצד תמשכנה לומר לאם: "שימי לב יקירה, אם תהיי בסכסוך עם האב אני מבטיחה שהילדים יהיו רק איתך והמזונות רק על האב… דרכך לחירות תובטח כל עוד תקיימי סכסוך עם האב"? ארגוני נשים שעוסקים באובססביות בהטמעת התפיסה כי אבות בהגדרה הינם סוטי מין ואנסים אשר הביאו ילדים לעולם רק על-מנת לבצע בהם מעשים מגונים מוצאים עצמם לפתע בסיטואציה שבה מסתבר שילדים זקוקים לאבא בדיוק כמו לאמא והדבר גורם להם לחלחלה ולבחילה. "הורות משותפת" צמד המילים הזה הינו עבורן הנורא מכל. איכה יוכלו להצדיק כעת ניתוק ילדים מהוריהם? כיצד יוכלו לעודד אישה לשמור על סכסוך מתמיד עם אבי ילדיה על-מנת להבטיח שהחזקה הבלעדית תישאר רק אצלה? "הורות משותפת" צמד המילים המזעזע שבעקבותיו, רחמנא-ליצלן, עלולה לבוא גם הקביעה ששני ההורים צריכים לשאת במזונות הילד בהתאם ליחס הכנסותיהם וביחס ישיר לזמן שהילד/ה שוהה אצל כל אחד. "חלוקת אחריות ומעורבות בחיי הילד" – זהו וידוא הריגה של ממש. שבירת כל הכלים ואנדרלמוסיה שאין כמותה. פתאום יורשה לאב הפרוד להביע דעה בענייני חוגי הילדים, הוא יהיה זכאי לקחת אותו לרופא במידת הצורך ויהיה רשאי לחוות דעה על אורח חיי ילדו וצרכיו. אכן מהפכה של ממש ואין פלא שיום חגם של הילדים הינו יום האבל של ארגוני הנשים ופקידות הסעד הוותיקות.

סרבנות קשר מתוך התכנית של גבי גזית

האזינו לעדותו של אב על גרושתו שמתנקמת בו ע"י מניעת קשר בינו לבין בתו בגלל מריבות על כסף.

   

הלצה או ספין לשיפוטכם!!!! בעניין הוצאת ילדים

הוצאת ילדים מהבית בצווי בית משפט – משרד העבודה מתקן תגובתו

17.1.07 – שאילתה לשר הרווחה     (של ח"כ שלי יחימוביץ')

קיימות משפחות רבות אשר ילדיהן הוצאו מהבית בצווי השגחה וצווי נזקקות של בית משפט. קיים חשש שמחלקות רווחה חלשות, הנעדרות יכולת לטפל בילד ובמשפחתו בקהילה, נוטות להוציא את הילד מביתו.

רצוני לשאול:
1. מהו מספר הילדים שהוצאו מביתם מכוח צווים אלה, לפי ישוב, בעשר השנים האחרונות?

4.7.07 – תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: חברת הכנסת יחימוביץ מבקשת פירוט של מספר הילדים בסיכון שהוצאו מביתם בצו בית-משפט לפי יישוב, בחמש השנים האחרונות. לא אוכל להקריא נתונים אלה בשל הפרטים הרבים, אך אוכל לתת אותם לחברתי.

לגבי החשש שחברת הכנסת רוצה לבדוק, כאילו רשויות חלשות נוטות להוציא ילדים מבתיהם משום שאין ביכולתן לטפל בילד במשפחתו ובקהילתו: כידוע, מימון תקציב הרווחה של הרשויות המקומיות מתחלק בין משרד הרווחה, שחלקו הוא 75% מהתקציב, לבין הרשויות המקומיות, שצריכות לממן 25%. הרשויות החלשות מתקשות מאוד להשתתף בחלקן ולכן הן אינן נהנות מכל התקציב שמגיע להן ממשרד הרווחה, ואת יתרת התקציב שהן אינן מנצלות אנו מעבירים לרשויות החזקות. כך נפגעים תושבים ברשויות החלשות, שמקבלים שירות פחות טוב מתושבים ברשויות החזקות. לכן אני חושב שצריך לעשות רפורמה ברשויות המקומיות, כך שיהיה שוויון בין האזרחים וכל אחד יקבל את המגיע לו, אם הוא גר בהרצלייה או בירוחם.

מיניתי את מנכ“ל משרדי, נחום איצקוביץ, לעמוד בראש ועדה בין-משרדית, שבשיתוף עם המרכז לשלטון מקומי תציע רפורמה בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות. אני מקווה שהוועדה תגיש את מסקנותיה בתוך כמה חודשים ונוכל להפעיל את הרפורמה שהיא ממש מחויבת המציאות.

אין הבדל בנושא זה בין טיפול בקהילה לבין טיפול חוץ-ביתי, יתירה מכך, מאחר שעלות הטיפול החוץ-ביתי גבוהה פי-ארבעה ויותר מהטיפול בקהילה, לרשויות החלשות יש קושי רב מאוד במימון טיפול זה, ולכן הן יעשו הכול כדי להימנע מלהוציא ילד מביתו.

התופעה של מחלקות לשירותים חברתיים שמעדיפות להוציא ילדים מביתם בצווי בית-משפט בלטה יותר דווקא ברשויות החזקות, והיתה מוכרת עד לפני שלוש שנים. עד אז היתה למשרד הרווחה מכסה של כ-10,000 סידורים לילדים בפנימייה ובמשפחות אומנה – מכסה אשר לא קוצצה. בתחילת שנות ה-90 הושקעו כ-70% מתקציבי השירות לילד ולנוער במענים חוץ-ביתיים (אומנה ופנימיות) לעומת 30% במענים בקהילה. יתר על כן, מרבית המשאבים לסידורים חוץ-ביתיים שירתו רק 5% מכלל הילדים בסיכון המוכרים במחלקות לשירותים חברתיים.

בסעיף התקציבי לטיפול בילדים בקהילה בוצעו קיצוצים רבים במהלך השנים, בשל קיצוצי הרוחב, מאחר שתקציב זה לא היה קשיח. כך נוצר מצב בלתי הגיוני שבשל חוסר בתקציב לטיפול בקהילה, נשלחו ילדים לטיפול בפנימיות כשהעלות התקציבית לסידור ילד בפנימייה גבוהה פי-ארבעה ויותר מעלות הטיפול בו בקהילה.

החזקת ילדים בפנימייה היא יקרה ועומדת על 44,000 ש“ח בממוצע בשנה. בשל עלויות גבוהות אלה, הרשויות החלשות לא הוציאו מהבית את כל הילדים שהיה צורך להוציאם מהבית, אך גם לא נתנו להם שירות בקהילה, ואילו הרשויות החזקות ניצלו את עודפי המכסות שהותירו הרשויות החלשות ושלחו לפנימיות מעבר למכסה שהוקצבה להם.

לפני שלוש שנים החל משרד הרווחה בתוכנית ”עם הפנים לקהילה“, שמטרתה לחזק את השירותים בקהילה. בשיתוף עם האוצר הומרו מכסות לסידור בפנימיה לתקציב לטיפול בקהילה. מאז המירו הרשויות המקומיות 800 מכסות של ילדים בפנימייה והעניקו בכספי ההמרה 10,000 יחידות שירות. ההמרה היטיבה מאוד גם עם הרשויות החלשות, וגם הן הצליחו לפתח שירותים בקהילה על חשבון מכסות שלא ניצלו בעבר. גם התוכנית הלאומית לטיפול בילדים בסיכון, המבוססת על דוח-שמיד, מקצה משאבים נוספים לטיפול בילדים בסיכון, שחלק גדול מהם יופנה לתוכניות בקהילה, למניעת הוצאתם של ילדים מהבית.

אנו מאמינים שבעקבות המאמצים המרובים שנעשו בשלוש השנים האחרונות ויימשכו גם בעתיד, התופעה של הוצאת ילדים מהבית בשל מחסור במשאבים ותוכניות בקהילה תלך ותקטן.

14.11.07 – תיקון תגובת משרד שר העבודה והרווחה

שלום

לצערי, קרתה לנו תקלה חמורה ומסקנתי בעקבות בדיקה שערכתי היא שהנתונים שמסרנו לא היו נכונים.

אינני יכול להסביר כיצד לוקטו ונערכו הנתונים הקודמים, אך ברור כי הם אינם נכונים.

מספרם של הילדים המושמים בסידור חוץ ביתי בצו של בית משפט נע בין 1,600 ל-2,086 (שיא שנקבע באוגוסט האחרון).

ברור שבחישוב שנתי בשל מעבר של ילדים באמצע השנה, מפנימיה לקהילה וחזרה, מפנימיה לפנימיה ועוד, המספר של סך הכל הילדים שהגיעו לסידור חוץ ביתי בצו גדול מזה, אך איננו יכול להגיע ל- 3,900.

לגבי הנתונים מספרו של יעקב אליה – אנו חולקים על מרבית הנתונים המובאים בו. ואיננו מקבלים בשום פנים ואופן את טענותיו.

בשלוש השנים האחרונות ההחלטה להוציא ילד לסידור חוץ ביתי, נתונה אך ורק בידי ועדות לתכנון טיפול (בשמן הקודם ועדות החלטה). אלו ועדות שבהן אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות ואליהן מוזמנים ההורים עם חבר נוסף שמלווה אותם. עניינם של כל הילדים שנמצאים בפנימיות, בלי יוצא מן הכלל נידון בועדות אלה.

השופטים אינם חותמת גומי. הם מקבלים לרוב את עמדות העובדים הסוציאליים משום שהם רואים את המקצועיות ואת ההשקעה הרבה שלהם בכל ילד ובכל משפחה. לא מוציאים ילד מביתו בעיקר לא אם המשפחה מביעה התנגדות אפילו קלה לכך, לפני שעושים מאמצים לטפל בו במסגרת הקהילה והמשפחה.

יעקב בן יששכר שואל את השופטת חני שירה האם אב שמגן על בנו שאומר שאיננו רוצה לחזור לאם מתעללת מסוכן יותר מאם שהכביות וחיתוך ע"י סכינים מסוכן יותר

האם גם את חושבת שתמר חובשי היא מיתעללת סידרתית והכבייה היא כבייה קטנה כמו שחשבה ורדה בן שחר או האלמנה מיכל ברנט .

כבייה קטנה וחיתוך ע"י סכין ואלימות ע"י סכין איננה אלימות רק אב שמגן על ילדו ופונה לבית המשפט ונעתר לתחנוני בנו לא לחזור לאמו המתעללת זו אלימות .

חני שירה אם תמשיכי לפגוע באב הגרוש לא מן הנמנע שנפעל בצעדי מחאה לפסול גם אותך כבירתי השופטת .

אם גם את חושבת שטובת הכסף היא מעל טובת הילד .

התנועה למען עתיד ילדנו דורשת הסברים

התנועה עורכת כתבה על השופטת חני שירה מי חשוב יותר?

חשבנו שאת שופטת בד שוויון ואנו בצומת דרכים וחושבים שלא .

חני שירה זו רק כבייה