מחנה הריכוז בית אפ"ל חשב שהתנועה למען עתיד ילדנו לא תחשוף את מעללי המקום,אז החומר שנאסף בזמן האחרון מציג את גבי קונפינו כאיש מסוכן לציבור ולילדים במקום .

http://www.world-travel-photos.com/routard-paysnonvisites-photo-183-318-5303-he-אירופה-פולין-מחנה-הריכוז-אושוויץ-the-auschwitz-camp.html

העתק מדוייק של מחנה הריכוז בית אפל

מחנה הריכוז  בית אפ"ל חשב שהתנועה למען עתיד ילדנו לא תחשוף את מעללי המקום,אז החומר שנאסף בזמן האחרון מציג את גבי קונפינו כאיש מסוכן לציבור ולילדים במקום .

גבי קונפינו הודיע לקטינה שאמא שלה חולת נפש והיא לא תיתחתן לעולם .

האיש יורד לרמה ילדותית ,ומנסה להשית את הילדים נגד הוריהם המדובר בהיתעללות בקטין חסר יישע עברה על סעיף364 לחוק הסדר הדין הפלילי .

עדויות אשר נמצאות בידי התנועה יפורסמו ויוצגו למנ"ל משען ,ולעופר עיני .

האיש המסוכן הזה חשב שאנו מפחדים ? אבל הוא לא ידע שאנו ממשיכים לחקור ופועלים ,ברור שהמשטרה והיועצת המשפטית אשר פעלה בניגוד לחוק רק חשבה שאנו מפחדים ,אז העובדה שמראש משיקולים שונים לא הפגנו באותם תאריכים .

בימים הקרובים אנו נערך להפגין מול בית אפל רשימת ההורים אשר העבירו את החומרים ,והילדים ששיתפו פעולה מצביעים על תופעה של הפחדה ,איומים על ההורים ,והילדים .

גבי קונפינו איננו יודע שהתופעה היא רחבת שנים והתגובות הנירפות וההזויות אינם מחזיקות מים .

שנים שגבי קונפינו וחבר הכנופייה מיתעללים בילדים וכולם שותקים

גם ביהודה חביבי היתעללו בבית אפל וכולם שתקו .

בוועדת החקירה יוזמנו גבי קונפינו והצוות לחקירה והעדויות יובאו בפני הוועדה .

הכנסת החליטה על קיום דיון מהיר ,אנו נביא את הקטינים שיעידו מה עושים במחנה הריכוז בית אפל

הפק"ס המחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי הורתה לבית החולים לניאדו בנתניה לשקר ולקבוע כי הקטינה בריאה פסיולוגית, כל זאת תוך מצג שווא. ד"ר אילנה טיואס מספר רשיון 27044, כתבה שאין לילדה דבר וכאקט התחמקות טענה שיש לה בעיות נפשיות

פקידת הסעד המחוזית – מיכל מילשטיין בוקובסקי הורתה לבית החולים לניאדו בנתניה להונות ולשחרר קטינה תוךשיתוף פעולה ומצג שווא של  ד"ר אילנה טיואס מספר רשיון 27044.

ד"ר אילנה טיואס גם כתבה שאין לילדה דבר מלבד בעיות נפשיות.

הרופאה שיקרה ,והעובדה שמעיון בבדיקות הדם ע"י רופא משפחה הוברר שהילדה סבלה מזיהום חמור ולמחרת הופיעו תופעות עקב ההזנחה במחנה הריכוז טירת הילד בנתניה.

הגברת בוקובסקי לא הגיבה לבית המשפט המחוזי ולכן הוגשה בקשה למתן החלטה לשיחרור הקטינה לאלתר.

הגברת בוקובסקי חוטפת ילדים במקצועה, נשואה לחוטף ילדים מקצועי בשרות הרווחה, שחטף את נכדו של איציק מאליק פעיל התנועה למען עתיד ילדינו.

בית חולים לניאדו שיקר, ותוגש תלונה להנהלת בית החולים ותביעת נזיקין.

 הנהלת הרווחה איננה בוחלת באמצעים ומשקרת כדי לקבל פרמיות למשכורתם כפי שנחשף ע"י התנועה למען עתיד ילדינו.

ישנו מרכיב בשכר ובתלוש משכורת של הפק"סים והעובדים הסוציאליים שעל פיו הם מקבלים פרמיות עבור כמות התיקים שבהם מטפלים ובעיקר על פי כמות ההוצאות החוץ ביתיות "וההשמות מחדש" שאותם מבצעים פקידי הסעד לילדים מסכנים וחסרי ישע אלה. פרמיות ובונוסים עבור חטיפת ילדים כסעיף בתלוש המשכורת!!!

הגברת בוקובסקי שנשואה לשופט בוקובסקי חושבת שפרשה זו תיגמר אצל חברתה השופטת בן חנוך, התיק הועבר לבית המשפט.

 השופטת רות בן חנוך

 שמואל בוקובסקי סגן נשיא של בית משפט לענייני משפחה במחוז המרכז

אשר נשוי ל מיכל מילשטיין בוקובסקי – פקידת הסעד המחוזית

 

פרק המבוא מהספר "ילדים רחוקים" ומבחר תגובות של רואה החשבון – מר יעקב איליה

ילדים רחוקים

 

קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים ממשפחותיהם

 

 

קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים ממשפחותיהם  (לחץ לקריאה)

ובנוסף

מבחר תגובות כתובות שניתנו על הספר "ילדים רחוקים"

עורך הדין, ביטאון לשכת עורכי הדין: "יעקב אליה עושה את מה שאמור היה להיעשות מזמן : מציג את המצב העגום ללא כחל ושרק. המחבר  עובר שלב שלב בכל מסלול הייסורים של שירותי הרווחה: החל מהשיקולים להרחקת ילד, דרך ועדות ההחלטה של שירותי הרווחה המקבלות החלטות ללא כל הרשאה וסמכות שבדין, ועד לפתרונות העגומים כדוגמת משפחות אמנה, מוסדות ואימוץ".

הד החינוך, ירחון הסתדרות המורים: "יעקב אליה הוא רואה חשבון במקצועו, אך תחום התמחותו הוא פיקוח ובקרה על איכות השירותים הציבוריים שמספקת המדינה. שיעור הילדים החיים מחוץ לבתיהם בישראל גבוה פי עשרה משיעורם בארצות מתוקנות אחרות. המחבר חקר את הנושא לעומקו. ספרו מציג רשימה ארוכה של כשלים ומחדלים רב מערכתיים בהליכים של הרחקת הילדים מסביבתם הטבעית".

הורים וילדים, מגזין נפוץ: "אנשי מקצוע הקרובים לתחומי הנושא של ילדים בסיכון וכל קורא בעל מודעות אזרחית והומנית, ימצאו בספר ממצאים מרתקים, מזעזעים ומטרידים ביותר".

הפרקליטים, מגזין לשכת עורכי הדין: "במדינה מתוקנת, הספר ילדים רחוקים היה מטלטל את המערכת. למי שבאמת אכפת ובעיקר למי שצריך להיות אכפת לו – קחו את הספר לידיים ואל תניחו לאדישות ולשנים של קיבעון להרחיק עוד עשרות אלפי ילדים מבתיהם".

פסיכו-אקטואליה, רבעון פסיכולוגי של הסתדרות הפסיכולוגים: "הספר משכנע כתוצר של מחקר מקיף ורציני, מבחינת הצגת ההיבטים השונים הרלוונטיים, תוך הסתמכות מרשימה על מסמכים ומקורות מידע, הן תיאורטיים והן ענייניים".

חברה ורווחה, רבעון לעבודה סוציאלית: "זהו הספר המקיף הראשון היוצא בישראל ומוקדש כולו לבעיית הילדים בסיכון וההשמה בפנימיות. העובדה שהכותב הוא רואה חשבון העוסק שנים רבות בתחום הסיוע הממשלתי, וההסתמכות של הכותב על מקורות מידע מהימנים ורציניים, מוסיפה אמינות לטיעוניו".

ח"כ יואל חסון: " ספרך מאיר עיניים. אין ספק כי הנושא של הרחקת ילדים למוסדות הוא קשה ומחייב בדיקה מעמיקה. כולי תקווה כי מחקרך המקיף והחדשני בתחום זה, כולל הצעותייך לחקיקה ולשינוי שמופיעות בספר יהוו צעד ראשון וחיובי בכיוון זה. אשמח לעמוד לרשותך בכל ענין".

ח"כ אליהו גבאי: "עיינתי בספר ומצאתי בו עניין רב. אין ספק כי בספר זה הושקעו מאמצים רבים ועבודה מחקרית מקצועית. ברור לי כי ספר זה יעשיר את קוראיו ויתרום להבנת הנושאים בהם הספר עוסק".

מבקר המדינה : "הספר יהיה לנו לתועלת רבה".

נשיא לשכת רואי חשבון בישראל, עופר מנירב: "ליבי הולך אחרי הילדים והערכתי למי שיכול להתמסר לביקורת של מערכות ציבוריות כדי לחפש את התקיימותם של צדדים מוסריים וערכיים אחרים. על כל אלה תבוא על הברכה".

איתן הבר, עיתונאי – "הצטערתי לגלות עד כמה אנחנו נחשלים ונכשלים בענין חשוב זה".

יו"ר המחלקה לפדגוגיה בארגון המורים, ברכה מציאל – "הנושא המועלה בספר זה הינו אחד הנושאים החשובים והרגישים בחברה הישראלית".

סגן נשיא בית המשפט לנוער, בן דור אורי – "חן חן עבור ספרך".

יועצת משפטית במשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית פרגו :  " הספר פתח בפנינו צוהר לעולם שבו מוצגת מציאות קשה. אנו תקווה כי הספר יביא לדיון ציבורי רחב שיועיל ויוביל לשינוי".

פרופ' אמנון רובינשטיין, נשיא הבינתחומי : " הנושא עצמו מוכר לי להכאיב".

פרופ' רמי בנבנישתי, יושב ראש ועדת המשנה להשמה חוץ ביתית: "אם יש לך רצון, אשמח להיפגש עמך וללמוד מהלמידה שלך".

ד"ר יאיר עמרם, מרצה בכיר לעבודה סוציאלית: "קראתי את ספרך, נפלא ובעיקר חשוב לחברה הישראלית. תודה לך".

פרופ' יאיר אורון, האוניברסיטה הפתוחה – "עיינתי בספרך וכמוני גם אשתי שעיסוקה המקצועי בחינוך המיוחד הביא אותה להכיר יותר מקרוב חלק מהתופעות הקשות שאתה מתאר ומנתח בספרך. תבורך על העבודה החשובה שעשית".

פרופ' ישעיהו תדמור, ראש החוג למדעי ההתנהגות במכללת עמק יזרעאל – "מתוך שכבר הספקתי לעיין בספרך, אני יכול לאמוד, בהתפעמות, את המאמץ הכביר שהשקעת בפרויקט הזה ומלא הערכה לך".

אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית י-ם: "בספר זה היטבת לבטא את המחדל הסביבתי הקשה בישראל, בו נאלצים ילדים לחיות מחוץ לביתם ומשפחתם, תוך תיאור המדיניות והשלכותיה, והצעות לתיקון המצב. אין ספק כי הספר בתוכנו יעורר את הדיון הציבורי ובכך יביא לשינוי המצב".

צביעות שיפוטית – שופטת הנוער רות בן חנוך היא כלי לסתימת פיות

בשנת 2004 השופטת בן חנוך שחררה ממעצר שני נערים בני 16 שנעצרו בהפגנת השמאל תוך מתיחת בקורת על המשטרה אשר הענישה את הנערים ע"י ביצוע מעצר שווא. השופטת הצבועה הזו סיכמה את פסיקתה בהצהרה מזויפת כי "בית המשפט צריך להיזהר לבל ישמשו הליכי המשפט כלי לסתימת פיות, או להגבלת זכותם להביע דעתם, למחות ולהפגין".

 

 

במאי 2008 ילדה שעברה התעללות בפנימית טירת הילד של משרד הרווחה מחתה בפני השופטת רות בן חנוך וביקשה לחזור לחיק משפחתה, ואולם השופטת סתמה לילדה את הפה והענישה אותה ע"י כך שאפשרה לפקידת הסעד האלימה מיכל מילשטיין-בוקובסקי שהיכתה את הילדה להעביר אותה בכח ובאמצעי אלימות לפנימיה אחרת בשיתוף עם פקידת הסעד זיוה דיאמנט. צעד זה נועד לנתק את הילדה מהוריה כדי שלא תוכל לשאת את דבריה אודות החוויות הקשות אותן היא עוברת בפנימיה ולמנוע מהוריה להגיש תביעות נזיקין כנגד פקידות הסעד.

 

ילדה זו החלה את מסע התלאות שלה בבית אפל, שם ניסו להסית אותה כנגד משפחתה ומנהל המוסד הסגור הזה, מר גבי קונפינו אמר לה כי "יש להרחיק אותה ממשפחתה משום שיש לה אמא משוגעת שתשתלט לה על החיים ולא תיתן לה להתחתן".

 

ילדה זו מטולטלת כיום מפנימיה לפנימיה ובלבד שלא תחזור הביתה למשפחתה האוהבת. מהלך זה נועד כדי לסתום לילדה את הפה ולמנוע ממנה להביא לידיעת התקשורת והציבור הרחב את מעשי ההתעללות שהיא עוברת במוסדות משרד הרווחה.

 

פקידת הסעד המחוזית מיכל מילשטיין היא אישתו של השופט שמואל בוקובסקי. רות בן חנוך שאף סתמה למנכ"ל התנועה את פיו וסירבה לשמוע את דבריו היא שופטת בובה, זומבי שנתונה למרותה ולגחמותיה של פקידת סעד אלימה ואכזרית שנשואה לקולגה שלה.

 

השופטת רות בן חנוך מייצגת את הצביעות בהתגלמותה. אישה זו סותמת פיות של ילדים, הורים ואזרחים וזאת בניגוד לחוק. שופטת זו יש להדיח מכס השיפוט ואף לשלול את רשיון עריכת הדין שלה.

לקויות למידה מדומות בקרב ילדים

כשילד מגיע לטיפול כבר לא צריך לשאול האם יש לו הפרעת למידה, אלא מאיזו לקות הוא סובל. הסיבה: חינוך דפוק (גם מצד ההורים). הפסיכיאטר מציע צעד מהפכני: מרשם רופא…
  
 
כבר זמן רב שאני שואל כל משפחה המגיעה אלי לייעוץ או לטיפול: מה הלקות של הילד או של הילדים? למעשה השאלה אם יש או אין לקות כבר אינה רלבנטית. תמיד עונים לי שיש לקות, השאלה היא אם רק אצל ילד אחד או יותר. הגענו למצב בו מספר הילדים המוגדרים כסובלים מליקוי מוחי כלשהו מגיע למאות אלפים, מתוך כמיליון וחצי התלמידים בארץ.
  

למיטב זכרוני, כשהייתי תלמיד, היו בבית הספר כולו שני ילדים עם בעיות למידה או בעיות בהתנהגות. היום יש אחדים כאלה בכל כתה, ונודע לי על מקרים של כתות בהן כל התלמידים, עד לאחרון שבהם, מטופלים כלקויים. הלקות יכולה להיות בקריאה וקליטה, ביכולת לחשב חישובים, בהתנהגות לא מאורגנת או היפראקטיבית, או בכתיבה בשגיאות.

בטור הנוכחי אני מבקש להעלות רק נקודה אחת מתוך מכלול הסוגיות, הסיבות האפשריות והפתרונות המקובלים, ויש לי לסיום גם הצעה שונה וחדשה ובה פתרון מהשורש של כל חוליי מערכת החינוך שלנו.
    
שק החבטות
   
תלמידים עם קשיי למידה הם בחלקם כאלה עם לקות אמיתית וברורה. מספרם האמיתי מבין המאובחנים ככאלה, הוא בוודאי פחות מעשירית מהמספרים המבהילים המדווחים. מנקודת המבט שלי כמי שנמצא מחוץ למערכת החינוך וגם מחוץ למערכת הענפה של איבחונים, טיפולים והקלות, שמתי לב לתופעה הבאה: מספר המאובחנים כבעלי לקות הולך ועולה ככל שרמת החינוך יורדת.
                                                       
רמה ירודה של חינוך אמורה להתבטא בריבוי תלמידים בורים, לאו דווקא לקויים, אך יכול להיות קשר ישיר ואומלל בין שתי התופעות. תלמיד הנכנס למערכת החינוך מתנסה בדיסוננס קוגניטיבי קבוע: הוא מגיע ויושב בכתה כדי שילמדו אותו, אך בגלל סיבות רבות לא מלמדים אותו כמעט. ידוע שהתנאים אינם מתאימים ללימוד: החל מרעש, זמן רב המתבזבז על השלטת סדר וכלה במורות ומורים שכבר מאסו בחייהם המקצועיים, שאינם לומדים בעצמם, שאינם מתוגמלים כראוי.

השורה התחתונה היא של רמה ירודה מאד בכתה, והתלמיד מתקשה כי הוא מבולבל מהסביבה שהיא רק כאילו לימודית, הוא מתקשה כי לא הקנו לו כישורי לימוד, ואז מתחיל התרחיש האופייני לכל מערכת: החוליה החלשה בשרשרת, זו שלא יודעת להתגונן, מוכרזת כאשמה או חולה או לקויה.

התלמיד נבחר להיות שק החבטות, בעוד כל האחרים יצאו צדיקים. בלשון מעודנת יותר, מכריזים כי הוא סובל מליקוי כלשהו, המסכן הקטן. הוא הוא החוליה המפריעה בשרשרת האדירה של החינוך.

ההורים, הממהרים להאשים את המורות ולדרוש הקלות וזכויות יתר, אף פעם לא חשים אחראים למצב הילדים. איש לא בודק אם הם עצמם טורחים או מסוגלים לתרום ולו כהוא זה להשכלת ילדיהם, האם מציבים להם דוגמא בבילוי זמן בקריאה, למשל, ולא רק בקריאת הכתוביות בטלוויזיה.   
 
ומי אשם? התלמיד. 
  
עתה נבחן מצב בו ילד נדרש לקרוא מתוך ספר, בהנחה שעדיין לא הוענק לו התואר הנכסף ופטור של תלמיד עם ליקוי מוחי כמו לחלק מחבריו. התלמיד האופייני מתייחס לספר כאל עינוי ארכאי, מוזר, לא מתאים ובעיקר – בלתי אפשרי. הוא יגיב באי שקט, חוסר ריכוז וסבלנות והוא לא יקלוט, כי אף פעם לא הרגילו אותו לקרוא.

ובמלים מעטות: תלמיד עם לקות גדולה וברורה. כאילו.

כך הולכת וגדלה אגדת מאות אלפי הלקויים, בעוד הילד לא בהכרח מבין את נפתולי המלכודת אליה הטילו אותו החיים כתלמיד. הוא מקבל צ'ופרים מסויימים ומתרגל מיד למעמדו כנכה של מערכת החינוך. כך הוא יהיה פטור רשמית לא רק ממאמץ, אלא במידה רבה גם משינון ומלימוד.
הטיפול, אם כך, הוא לא בהכרח בטיפולים באותם תלמידים שתעשיית האי-חינוך והרפואה המדומה אספה תחת כנפיה. הפתרון הוא בשינוי מהיסוד של כל מרכיב במערכת החינוך במדינה. אמנם שומעים על רפורמות חדשות לבקרים. יתכן גם שיהיו שינויים, מעטים ואיטיים. בינתיים התלמידים, להוציא מיעוט של סקרנים, ולמדנים, משחיתים את שנותיהם לריק ויוצאים בראש ריק ממערכת החינוך.                                         
 ד"ר אמנון טליתמן, מעריב, ינואר 2008
 

אל תיתן להם לתייג אותך במסוגלות הורית

 כחלק מהמאבק מנסים לתייג אותך ע"י בית המשפט, פקידי הסעד והצד שכנגד .

פרופסור והפסיכיאטר תומאס סזאס אמר:

"המעלה הפוליטית האמיתית היחידה היא צייתנות לשלטון. והפשע הפוליטי האמיתי היחידי הוא העצמאות. העצמאות הופכת את השלטון לחסר אונים, וזה מה שמעורר את זעמו ואת פחדיו של השלטון".

video source posted with vodpod