התעללות בילדים – עשה ואל תעשה בחקירת ילדים – חלק 3 – שיבוש הליכי חקירה

הורים, אם אתם או מי מבני ביתכם חשוד בהתעללות בילד ואתם יודעים כי מדובר בתלונת שווא, דירשו לראות את כל חומר החקירה הגולמי של הילד, כולל תמליל החקירה והקלטות ולא רק את המסמך הסופי המבוסס על פרשנותו של חוקר הילדים.

 

במאמר הקודם תיארנו טכניקות חקירה פסולות בחקירות ילדים, כאשר הבולטת בהן היא טכניקת זיהום החקירה, במהלכה חוקר הילדים שותל במוחו של הילד אירועים שלעיתים לא קרו ולא נבראו וזאת על מנת שהילד יודה בחקירה שאכן אותם אירועים בוצעו.

 

אחת הבעיות המרכזיות בחקירות ילדים היא כי לעיתים הם מגיעים לחקירה כאשר מוחם כבר נשטף במידע ע"י גורמים אחרים שחקרו את הילדים קודם לכן ושאינם מוסמכים לחקור ילדים. בין גורמים אלו יכולים להימנות: אמא, גננת, מורה, אחות בית ספר, עובדת סוציאלית, רופא, שכנה, עוברת אורח,איש משטרה שאינו מוסמך לחקור ילדים, פקידת סעד שאינה מוסמכת לחקור ילדים,יועצת בית הספר, פסיכולוגית חינוכית ועוד.

 

לא ניתן למנוע מקרים כאלו של חבלה ושיבוש חקירת הילד לחלוטין אך ניתן להקטין את הנזק ע"י נקיטת מספר פעולות:

 

• בנית מערך הסברה והדרכה לאנשי חינוך בנושא, כיצד יש לאתר ובאופן נכון ילדים שעברו התעללות אמיתית ולא התעללות מדומה.

הבעיה: עובדים סוציאלים ממשרד הרווחה מסתובבים באופן מאסיבי במוסדות החינוך ומפעילים לחצים ושטיפת מח על עובדי החינוך למצוא בכפיה ילדים שעברו לכאורה התעללות כדי למלא את מכסות העבודה ולהגדיל באופן מלאכותי את עומס העבודה שלהם. לפקידי סעד אלו יש אינטרס לא לדעת איך לאתר ילדים כאלו באופן מקצועי כדי ליצור עננת אי וודאות שתגן עליהם מפני תביעות נזיקין, ולכן הם אף אינם יכולים להעביר הדרכה מקצועית מתאימה לאנשי החינוך, למרות שבפועל הם מבצעים מעין הדרכה שגויה, כזאת שגורמת להגדלת מספר התיקים ה"מטופלים" על ידם.

 

התוצאה: מאות אלפי ילדים מוגדרים כילדים בסיכון שלא לצורך, משפחות נהרסות בגין האשמות שווא והילדים נאלצים להתנתק מהוריהם וממורשתם ולבלות את ילדותם במוסד סגור של משרד הרווחה ומנגד ילדים שעברו התעללות אמיתית לא מאותרים משום שלאיש החינוך אין את הידע המקצועי המתאים לאתר אותם, והעובדים הסוציאלים אינם נותנים על מחדלים כאלו את הדין, וזאת בשונה מארצות אחרות בהן עובדים סוציאלים שהתרשלו בתפקידם נתבעים בבתי המשפט גם בדיני נזיקין.

 

• ביצוע חקירה מעמיקה את הגורם המדווח וכל הגורמים שהיו מעורבים באירוע, על מנת לנסות לאתר איך תושאל הילד על ידם ובאיזו מידה זוהמה עדותו של הילד טרם החקירה הרשמית, אם אכן זוהמה.

הבעיה: חוקרי ילדים רבים מקטינים ראש ומתעלמים משלב חיוני וחשוב זה. הם ניגשים לחקור את הילד כאילו הגיע זה עתה מסביבת ואקום וזו הפעם הראשונה בה הוא נחקר, למרות שבפועל עבר קודם לכן מספר גלגולים של תשאולים ע"י הגורם המדווח עצמו וגורמים נוספים לא מוסמכים.

 

• ביצוע חקירת ילדים ע"י חוקרי משטרה ולא חוקרי משרד הרווחה.

חוקרי משטרה שעברו הכשרה מיוחדת הם המתאימים ביותר לבצע חקירת ילדים ולא חוקרי ילדים ממשרד הרווחה משום שלחוקרי ילדים ממשרד הרווחה עשוי להיות אינטרס להגדיל את מכסות הילדים המוגדרים כילדים בסיכון על מנת להגדיל את מספר התיקים ה"מטופלים" ע"י חבריהם פקידי הסעד, ולכן הם עלולים להיות מוטים מראש בבואם לחקור את הילד.

 

יתרה מכך, תיקים שנסגרו משום שהתברר כי מדובר בתלונת שווא צריכים להיסגר גם במשרד הרווחה. בפועל ישנם הרבה תיקים שנסגרו במשטרה בגין תלונת שווא אך עובדי הרווחה ממשיכים להטריד ולהציק להורים באין מפריע.

 

הבעיה: החוק הקיים היום מאפשר גם לחוקרים ממשרד הרווחה אשר ברובם עובדים סוציאליים לחקור ילדים ולא רק לחוקרי משטרה.

_______________________________________________________ 

ועוד, חוקר משטרת ישראל הפסיכולוג גנדי קפלן כותב על מהימנותם של ילדים כעדים בחקירות.

 

במאמר הבא נתאר כיצד יש לבצע חקירה נכונה של ילדים.

התעללות בילדים – עשה ואל תעשה בחקירת ילדים – חלק 2 – טכניקות חקירה פסולות

הורים, אם אתם או מי מבני ביתכם חשוד בהתעללות בילד ואתם יודעים כי מדובר בתלונת שווא, דירשו לראות את כל חומר החקירה הגולמי של הילד, כולל תמליל החקירה והקלטות ולא רק את המסמך הסופי המבוסס על פרשנותו של חוקר הילדים.

 

להלן טכניקות חקירה פסולות בחקירת ילדים:

 

אין לחקור את הילד מספר פעמים

 

אין לחשוף את הילד הנחקר למספר חקירות. סדרת חקירות משמשת ככלי ל"אימון" למוחו של הילד, ובעיקר גורמת לו לשכפל את האירועים שכביכול קרו לו. באחד המקרים, בשל ריבוי החקירות, ילדה העידה כי אביה החורג "התקלח עימה" 14 פעמים בעוד שבפועל התברר כי עדות זו הינה מופרכת והאב מעולם לא התקלח עם הבת.

 

"מצילי הילדים" שניצחו על החקירה הזו האמינו כי הם עומדים להוציא את האמת לאור. הם לא העלו על דעתם ולו לרגע כי סדרת החקירות שביצעו היא זו שגרמה לילדה להגדיל את מספר האירועים מחקירה לחקירה ואולי היא פשוט משקרת.

במקרה זה, בית המשפט זיכה את האב מכל אשמה וקבע כי בוצעה חקירה רשלנית.

 

אין לשאול את הילד שאלות מנחות

 

אין לשאול את הילד שאלות מנחות או להציע הצעות כפי שהוסבר במאמר הקודם. לדאבוננו, כשל חקירתי זה מבוצע בעיקר ע"י חוקרים בלתי מנוסים או חוקרים המאמינים מראש כי בוצעה בילד התעללות ואז הם שואלים שאלות מכוונות לעבר מתן תשובה שתתמוך בהשערה שלהם.

 

הנחתם של חוקרים לא מקצועיים אלו היא כי: "אף ילד לא משקר בנושא כל כך רציני כמו התעללות…"

כלומר ההתרחשות אותה תיאר הילד אכן קרתה…

 

אין להסביר לילד מה זה טוב ומה זה רע

 

אין לפתח בחקירה דינאמיקת שיחה של "מגע טוב", "מגע רע" או "מגע סודי", דינאמיקה זו עלולה ליצור אצל הילד עולם מושגים מעוות. בחקירת התעללות מינית, הילד עלול לחשוב כי כל מגע הוא מגע בעל אופי מיני ולתאר את העדות באופן כזה שתרצה את החוקר.

הדבר נכון גם לגבי התעללות פיזית, למשל אם ההורה הזיז את היד של הילד ממקום סכנה במהירות, הוא עלול לפרש זאת כמגע רע ואלים.

 

אין להעלות במהלך החקירה את זהותו של החשוד בפני הילד

 

ילד שנשאל בחקירה שאלה בסגנון "האם אורי נגע בך כאן?" ניצב בפני שתי בעיות:

1.      החוקר ציין מראש בפני הילד באיזה שם של חשוד הוא מצפה שהילד ינקוב.

2.      החוקר ציין מראש בפני הילד באיזה מקום בגוף הוא מצפה שהילד יאמר שהתוקף נגע בו.

 

אין לאמר משפטים המתארים התרחשות

 

אין לאמר בחקירה משפטים בסגנון "מישהו אמר לי שקרה לך כך וכך…". משפט כגון זה שולח מסר ישיר לילד כי החוקר מצפה ממנו לאשר את התיאור שזה עתה תיאר.

 

אין להשתמש בפריטים להדגמה

 

אין להציג בפני הילד בובות אנטומיות, תמונות או ציורים, משום שפריטים אלו מהווים אמצעי נוסף ל"לימוד" הילד והובלתו למתן תשובה אותה מצפה חוקר הילדים לשמוע, גם משום שאמצעים אלו חושפים בפני הילד מידע שיתכן ולא היה במוחו קודם הראיון.

 

אין לדובב את הילד ע"י מחוות חבריות

 

אם במהלך החקירה הילד הצהיר כי לא בוצעה בו כל התעללות, על המראיין להימנע משאלות החוזרות על עצמן באותו הקשר, ולהימנע מלדובב את הילד במשפטים מעוררי אמפטיה ותשומת לב כמו "אני כאן כדי לשמור עליך…אז אתה יכול לספר לי מי קרה…". יש ילדים שכדי לזכות בתשומת לב ימציאו סיפור או יתבלו את הסיפור הנוכחי בתבלינים נוספים.

 

אין להפגין התנהגות בעלת אופי אמוציונאלי

 

אחת הבעיות באיתור כשל חקירתי צצה כאשר אין תיעוד מוקלט או מוסרט של מהלך החקירה, כך שלא ניתן לבדוק אם החוקר הביע שפת גוף המנוגדת למהלך תקין של חקירה.

 

על חוקר הילדים להימנע מלהפגין התנהגות או שפת גוף שתשדר לילד הזדהות או חוסר הזדהות עם עדותו של הילד. על חוקר הילדים להיות רשמי בקבלת עדותו של הילד אך לא לשדר לו כי הוא מאמין או לא מאמין לו. לצערנו הרב, התנהגות רשמית זו (פני פוקר) אינה אופיינית לחוקרי ילדים בלתי מנוסים.

 

אחת הטעויות הנפוצות בקרב חוקרי ילדים בלתי מקצועיים היא העובדה כי הם מתייחסים לילד הנחקר כאל קרבן ולא כאל מתלונן, ובתור שכזה הם משדרים אליו אמוציות.

 

למשל, כאשר הילד מעיד כי אירע לו אירוע מסוים, חוקרים אלו לעיתים מגיבים במשפטים כמו "אוי, איזה ילד מסכן…". תגובה זו מהווה מסר ברור לילד כי הם מאמינים לו, ובמקרה הפוך, כאשר הילד טוען שדבר לא אירע, ולמעשה נותן עדות שונה ממה שהם ציפו לשמוע, אזי הם מפגינים שפת גוף עוינת כלפי הילד.

 

במקרה זה, ילדים רבים, כדי לזכות באהדתו ובתשומת ליבו של החוקר, משנים את גרסתם ומשיבים באופן כזה שירצה את החוקר.

 

אין להגיע עם רשימת שאלות מוגדרת מראש

 

יש לתת לילד להתבטא באופן חפשי לגבי המקרה ולא לבוא עם רשימת מכולת מוכנה מראש. במרבית המקרים בהם העידו ילדים כי בוצעה בהם בהתעללות ובדיעבד התברר כי מדובר בהאשמות שווא לא נתנו החוקרים לילדים להתבטא באופן חפשי במהלך החקירה.

 

ולסיום: יש לעבור על פרוטוקול החקירה ולבדוק כמה מן העדות של הילד הנחקר מתבססת על מידע שהילד עצמו סיפק וכמה מתבססת על מידע שהחוקר סיפק לילד. לעיתים תופתעו מן התוצאות.

 

ולשאלה המתבקשת והיא: מהן טכניקות החקירה הנכונות בחקירת ילדים. על כך נדון באחד המאמרים הבאים.

אב חד הורי נכלא על לא עוול בכפו בגין תלונת שווא על התעללות מינית בבנותיו ואילו אב אומן ביצע לעיני המצלמה מעשים מגונים מול בתו האומנת ומסתובב חופשי. היכן הצדק?

אב חד הורי זה אשר בסרטון הואשם על לא עוול בכפו בהתעללות מינית בבנותיו, האב נכלא ובנותיו הועברו למשפחה אומנת.

    

  ואילו האב האומן בסרטון הבא מבצע מעשים מגונים לעיני בתו האומנת ולמרות תלונותיה של הילדה, משרד הרווחה הישראלי גנז את התלונה. הילדה הוצאה מן המשפחה המזוויעה הזו רק לאחר התערבות המשטרה.

(תמונות קשות לצפיה)

גוואלט, היכן הצדק כאן?

  

משרד הרווחה שוב מסתיר הטרדות מיניות במוסדותיו, והפעם מדובר בכפר הנוער "אהבה". הסתרת המקרה מעיני הציבור נעשית על בסיס מחלת התרצת הנפוצה ששמה "טובת הילד" (=טובת המוניטין של המוסד)

טבח פנימייה פוטר עקב חשד לביצוע מעשים מגונים בקטינים  - פורסם ב NFC

תבע את הפנימייה בטענה שפוטר שלא כדין הפנימייה השיבה שלאור כתב אישום שהוגש נגדו ותלונה של קטין העדיפה שלא יעבוד במקום בית הדין הסכים

מאת: איריס פרחי   |     |  Nfc.co.il/blog/irisfarhi

מאיר גדעון תבע את כפר הילדים והנוער "אהבה" בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לאחר שפוטר מעבודתו כטבח. לדבריו, יש לפצותו בגין פיטורים שלא כדין, פגיעה בחופש העיסוק ובכבוד, עוגמת נפש, דמי הודעה מוקדמת ודמי מחלה.מכתב התביעה עלה שהתובע עבד בפנימייה, בה חוסים 200 בני נוער במצוקה ובסיכון, כטבח ומנהל מטבח מיום: 1.3.1976 ועד ליום: 31.12.04. בתאריך: 29.1.02 הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט השלום בקריות בגין מעשה מגונה בפני קטין. מתוך כתב האישום: "בתאריך 7.5.01 סמוך לשעה 16:30 בשירותים שבקיריון קריית בביאליק בעת שהקטין י.ב. עשה צרכיו, הנאשם עלה על אסלה שבסמוך וסימן לקטין בידיו בתנועות מגונות ואונן בפני הקטין עד אשר הגיע לסיפוק מיני".בטרם ההקראה תוקן כתב האישום לעבירה של פגיעה בפרטיות. בתאריך 27.10.03 חזר בו התובע מהכפירה בביצוע העבירה, כתב האישום נגדו בוטל והתיק המשטרתי נסגר מחוסר ראיות בגין עבירה על חוק הפרטיות, לאחר שהמתלונן לא שיתף פעולה ולא הגיע לבית המשפט למתן עדות כנדרש. כתב האישום המקורי על מעשה מגונה בפני קטין נמחק מחוסר אשמה.בסמוך לתאריך 22.9.04 התלונן אחד הילדים בפנימייה, בפני עובדת סוציאלית, שבמהלך עבודתו במטבח הגיח התובע מאחוריו בשעה שהתכופף, והכניס מקל של מגב בין רגליו. האירוע לדברי הקטין, אירע פעמיים. בפנימייה התייחסו לכך כאל ביצוע מעשים מגונים בקטין. לאחר התייעצות עם עובדת סוציאלית ולאור מצבו הנפשי והרגשי של הקטין הוחלט שלא לחשוף אותו לחקירה משטרתית ולא הוגשה תלונה נגד התובע.מנהל הפנימייה, יואב אפלבוים, ששמע על המקרה וכתב האישום הציע לתובע להתפטר בדין מפוטר ולנמק זאת מסיבות אישיות. הוא הוסיף שאם התובע יפוטר, במכתב הפיטורין יירשם שהדבר נעשה בגלל ניהול כושל, חוסר אמינות, אי מילוי נהלים, תלונות וחשדות פליליים. התובע הוצא לחופשה בת 7 ימים והתבקש להחליט בעניין. בסיומה הגיע לפגישה השנייה עם אפלבוים מלווה באשתו ואחותו השוטרת שהייתה לבושה במדים וביקש פיצויי פיטורים בשיעור של 200 אחוז כתנאי להתפטרותו. הנתבעת סירבה ומסרה לו מכתב פיטורים.בכתב התביעה טען התובע שהפיטורים היו בניגוד לחוקת העבודה, מאחר שמנהל הנתבעת לא פנה ליו"ר ארגון העובדים בעניין פיטוריו, ולא ניתנה לו זכות השימוע. "פוטרתי שלא כדין ובחוסר תום לב, והנימוקים במכתב הפיטורין כוזבים ומופרכים. כתב האישום המקורי והמתוקן בוטלו על-ידי בית המשפט. האשמות החדשות נגדי לא הועברו לחקירת המשטרה".הנתבעת השיבה בכתב ההגנה כי לאור כתבי האישום שהוגשו ותלונתו של הקטין החוסה, אין מקום לטענה שהפיטורין נעשו בחוסר תום לב. כמו כן שמכתב הפיטורין נשלח לארגון העובדים שלא מצא עילה להתערב בהליך. מנהל הנתבעת אמר בדיון שהשימוע נעשה בפגישה הראשונה בינו לבין התובע והאחרון לא ידע שהוזמן לשימוע. כמו כן שהתובע סירב להגיב לאשמות נגדו והפנה אותו למשטרה לבירור העניין.בפסק דין שניתן בשבוע שעבר פסקה השופטת איטה קציר שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,002 שקל בגין פיטורין בניגוד לחוקת העבודה בתוספת 4,000 שקל שכר טירחת עו"ד. "נראה כי נפלו פגמים בהליך פיטוריו של התובע. בכך שלא נאמר לו מבעוד מועד כי הוא מוזמן להליך שימוע וכי קיימת כוונה לפטרו ממקום עבודתו, לא קוים הליך שימוע כנדרש. בנוסף גם לא נוהל מו"מ עם ארגון העובדים באשר לפיטוריו". השופטת דחתה את הטענה שהפיטורין נעשו בחוסר תום לב. "הנתבעת הציגה בפני בית הדין מסמכים המעידים על אי מילוי נהלים, אי שימוש בשעון נוכחות, ביצוע רכישות פרטיות באמצעות ספקי הנתבעת, ליקויים שהתגלו במטבח וגידול לא סביר בהוצאות המטבח".בפסק הדין צוין שהתובע הודה חלקית במהלך חקירתו במשטרה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן ואמר שהציץ לתא השירותים כדי לבדוק אם ב"תא הסמוך נמצא מישהו שאני מכיר". כמו כן שבתצהיר הודה שהמגב פגע בתלמיד שהתכופף "בלי כוונה". לדברי השופטת, "הסבריו" של התובע למעשיו ביחס לשני הקטינים, "מעוררים חשדות וחששות אמיתיים כלפיו שמא אינו ראוי לעבוד בחברת קטינים חוסים. בנסיבות אלה – אין גם הצדקה משפטית לפסוק לו פיצויים בגין עוגמת נפש".השופטת הוסיפה שהתובע נהג בחוסר תום לב כשהגיע לפגישה השנייה עם אפלבוים מלווה באחותו השוטרת שלבשה מדים, "וזאת ככל הנראה על-מנת להפעיל לחץ על מנהל הנתבעת בניסיון למנוע את פיטוריו או לחילופין על-מנת שהמנהל יסכים להצעת התובע להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורין בשיעור של 200 אחוז".

בין פטיש העוני לסדן הרווחה – הטרדה מינית במוסד הפוסט-אשפוזי רננים

התנועה למען עתיד ילדנו מגנה את רד בינת שתומכת בהתעללות בקטינים ומשתפת פעולה עם אירגון הנאצי הקיצוני רווחה. הגיבו באתר רד בינת

 

 http://www.rad.co.il/Article/0,6583,29318,00.html

 

סמי עלי  | מגזין המושבות

 

2007

 

הנער מתחנן לחזור הביתה

 

הנער מ’ בן ה- 13 טוען שהוא מוטרד מינית בפנימיית רננים בה הוא לומד. המשטרה מנהלת חקירה. הוריו שסובלים ממצוקה כלכלית חמורה, מבקשים להוציאו משם. שרותי הרווחה שמכירים היטב את המשפחה, טוענים כי ההורים אינם מסוגלים לגדל את ילדיהם כראוי. בין חוסר האונים של המשפחה ומצוקתה הכלכלית, בין הנהלים הרשמיים והכוונות אולי הנכונות, של מחלקת הרווחה ובין המוסד החינוכי, נמצא מ’ המשלם את המחיר.

 

מ’ הוא נער בן 13 ומשפחתו מתגוררת בחדרה. הוא לומד בפנימיית רננים ומתחנן כי יוציאו אותו משם. הנער רוצה לעזוב את הפנימייה "תנו לי לשוב לביתי איני יכול יותר". הוא אמר לי בשיחה איתו.

 

"החיים שלי הם גיהינום", אומר מ’ "לא רוצה להיות בפנימייה הזו יותר, רע לי שם. מציקים לי. שמו אותי עם ילדים שמצבם הבריאותי ירוד, זה משפיע עליי לא טוב. אני סובל מעינוי ומהטרדה מתמשכת מצד אחד המדריכים, כשאני נכנס להתקלח כל הזמן הוא ניצמד אלי, הוא מסבן אותי. זה מפריע לי ואני מרגיש אי נוחות. ביקשתי ממנו שיפסיק עם זה, אבל הוא טען שהוא חייב לפקח עליי בזמן שאני מתקלח, כי אלה הן ההוראות. אני סובל ומבקש שיעזרו לי. סיפרתי להורים, אבא שלי פנה למחלקת הרווחה בעירייה וסיפר להם אבל אין עם מי לדבר. עד היום לא סיפרתי למנהלים בפנימייה מפני שאני חושש שהם לא יאמינו לי ואפילו יתעלמו מתלונתי, ויזניחו אותי או יענישו אותי. בכל פעם שאני בא לחופש בבית מנדנד לאבא שלי שיעשה כל מאמץ להוציאני משם, די מספיק שהמשפחה שלי חייה במשבר זה שנים".

 

יש לציין כי הנער מ’ סובל מבעיות שונות, לבד ממצוקה כלכלית, וכנראה תפקודית של המשפחה שבא ממנה, קיימות אצלו בעיות התנהגותיות ותפקודיות שבעטיין היה מאושפז קודם לכן, במוסד פסיכיאטרי בפרדס חנה.

 

תגובת הנהלת המוסד

 

מנהלת פנימיית רננים, ענת לוקס, מסרה כי: "בפנימיית רננים מתחנכים סוגים שונים של חניכים, חלקם עצמאיים ותורמים לקהילה, מתגייסים לצבא והופכים להיות אזרחים מהמניין וחלקם זקוקים להשגחה אינטנסיבית, כולל בתפקוד הבסיסי היום יומי. לאור העובדה שחלק מהחניכים הוצאו מביתם בניגוד להסכמת הוריהם, ניכר כי חלק מן ההורים נתפסים לאירועים שונים שאין להם בסיס מוצק במציאות. הצוות החינוכי טיפולי, בפנימיית רננים זוכה לליווי מקצועי ונמצא בפיקוח מתמיד של משרד הרווחה.

 

בנוגע למקרה הספציפי, החניך הנ"ל חייב להתקלח בנוכחות איש צוות. מסיבות של אתיקה מקצועית, אין באפשרותי להסביר מדוע, אלא אם כן יושג ויתור על סודיות מהוריו, לפיכך תשובתי חלקית בלבד. האירוע עצמו לא טופל על ידי הנהלת הפנימייה זאת משום שהחניך לא התלונן מעולם בפני אף איש צוות במסגרת. החניך התלונן ככל הנראה בפני הוריו בחופשתו האחרונה בבית.

 

יש הנחייה, של הנהלת הפנימייה והחלטת מומחים מקצועיים, לא לאפשר לחניך מ’ להיות בגפו במקלחת, וזאת מסיבות בריאותיות. אנו נבדוק את הנושא. במידה ויתקבל רושם שהייתה הטרדה כלשהי מצד המדריך – נפנה מיידית למשטרת ישראל".

 

מהמשטרה נמסר כי משפחת ש’ הגישה בימים אלו תלונה במשטרה נגד המדריך האב ובנו מסרו עדויות לחוקרים. החקירה מתנהלת בחשד למעשה מגונה בין כתלי פנימיית רננים, וכיוון שהיא נמצאת בעיצומה אי אפשר למסור כרגע פרטים נוספים.

 

משפחה עניה שנרדפת ע"י בריוני הרווחה

 

משפחת ש’ מחדרה, היא דוגמא לאלפי משפחות במצוקה הנמצאות מתחת לקו העוני במדינה. מספיק מבט קטן לתוך דירתם השכורה,בת שני החדרים, כדי להבין את מצבה הירוד והמזעזע של משפחה המגדלת חמישה ילדים. יוסף, אב המשפחה בן 39, עיתונאי וקריקטוריסט לשעבר, מובטל, ניסה מספר פעמים למכור את ציורי הקריקטורה שלו לעיתונים ולמגזינים במטרה להרוויח כמה גרושים שיבטיחו אוכל לאשתו ובניו אבל לשווא. אשתו גלינה, עולה חדשה בעלת תואר ראשון בשפה וספרות רוסית, גם היא מובטלת. הם נשואים זה 15 שנה הציבו לעצמם כמו כל הזוגות בעולם חלומות, שאיפות, גידול וחינוך ילדים ועוד שורה של דברים טובים.

 

"התחתנו לפני 15 שנה", אומר יוסף אב המשפחה, "היו לנו חיים שקטים במשך שנתיים אף אדם לא הפריע לנו, גרנו בבני ברק." שנתיים לאחר נישואיהם חוו אירוע לא ברור, שבו לטענתם הוכו ומאז שרותי הרווחה אינם מניחים להם, ורוצים להוציא את הילדים מרשותם. "לפני 12 שנים, כשגרנו בבני ברק, קבוצת מופרעים תקפו אותנו התעללו בנו, שברו לי 7 צלעות, תקפו את הבית באבנים, הבעירו מדורות מה לא עשו." מתייחס יוסף לטראומה שממנה לטענת המשפחה לא התאוששו. מאז החליפו 6 דירות, ונדדו מיישוב לאחר.

 

"אני מובטל, עיתונאי במקצועי, סאטיריקון, וקריקטוריסט. אשתי עולה חדשה ומחזיקה בתואר ראשון בשפה וספרות רוסית, עד היום לא מצליחה למצוא עבודה. אני ממשיך לכתוב לעצמי רק כדי לשמור על שפיות הדעת. מצבנו הכלכלי גרוע מאוד, קשה לתאר את המצוקה שאנו חיים בה, לא מספיק שהם לא עוזרים לנו, גם רוצים לקחת את הילדים שלנו. מסע הרדיפה של הרווחה הפך אותנו למשותקים, תעזרו לנו" מתחנן יוסף. "מזה חמשה חודשים הפסיקו לתת לנו הבטחת הכנסה, ואין לנו ממה לחיות. אנחנו חיים על נדבות. השתתפתי בתוכנית ויסקונסין, וכל הזמן שלחו אותי לעבודות שונות שלא התאימו לי ולבסוף עזבתי, בתקופה שהייתי בתוכנית עשיתי הרבה עבודות בהתנדבות צבעתי תחנות אוטובוס, ציירתי ועוד."

 

שיתוף הפעולה הנצחי בין המשטרה לרווחה – תפרו לאב תיק

 

"יש לנו 5 ילדים הבכור לומד בפנימיית תלפיות בעיר חדרה. בעיר אנו גרים זה שש שנים, במשך 13 שנה נסנו מעיר לעיר. החלפנו 6 דירות והכול מפחד. לפני כשנה פרצו לביתנו המשטרה והרווחה, לאחר שאחד השכנים דיווח למשטרה על צעקות בבית. היה ויכוח ביני לבין אשתי בנושא מסוים. זה קורה בכל משפחה. בעקבות המצב הירוד שלנו היא נכנסה ללחץ והתחילה לצעוק. אחרי מספר דקות פרצה המשטרה לדירה, כאילו שחיכו לרגע זה ועמדו מאחורי הדלת. הם באו עם עובדת סוציאלית ממחלקת הרווחה בעירייה. היא התחילה לחקור אותי ולצעוק, הילדים היו בהלם והתחילו לבכות. ביקשתי ממנה להירגע מפני שהיא באה כדי להרגיע רוחות ולא ההפך. היא ענתה לי באכזריות ובקשה שאשב בשקט.

 

לדעתי אני הייתי העובד סוציאלי באותו רגע. היא בקשה ממני שאחתום על ניר בו אני מסכים להעביר את בני מ’ לפנימייה לאחר שאושפז במשך שבעה חודשים בבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה. סירבתי לכך. היא בקשה ממני גם לבוא למחלקת הרווחה ביום ראשון כדי לדון בנושא. לאחר שלא הסכמתי לדרישה, תפרו לי תיק, בשנייה וחצי, בעיצומה של הפריצה הוציאו את אשתי מהבית, לאחר כעשר דקות שבו איתה בחזרה והראו לי תלונה של אשתי, על שנתתי לה מכות". אמר שוורץ בכאב.

 

"חקרו אותי במשך שעות בתחנת חדרה. ישבתי על לא עוול בכפי במשך 39 יום בבית מעצר בקישון, סבלתי ולא יכולתי יותר, הם הצליחו לשבור אותי. עו"ד מהסנגוריה הציבורית אמר לי תודה, והם ישחררו אותך. כך עשיתי, כי אי אפשר להילחם בשטן מהרווחה ומהמשטרה. בהיותי במעצר אשפזו את בני מ’ בצו בית משפט ללא הסכמתי והעבירו אותו לפנימיית רננים."

 

המדריך מטריד מינית

 

"בחודש האחרון סיפר לי הבן כי הוא לא מרגיש טוב וחש בפחד, בהתחלה סירב לספר, ידעתי שמדובר בנושא קשה. הוא אמר שאחד המדריכים מטריד אותו. שהוא נכנס עמו למקלחת מדי יום ומסבן אותו, על אף שביקש מהמדריך שיצא מהמקלחת ברגע שהוא מתקלח ושיפסיק לסבן את גופו. אלא שהמדריך לא נענה וטען שהינו מחויב לשהות איתו, בני פחד לספר לאחראיים מפני שהוא חשש שלא יתייחסו לדבריו ואף ויענישו אותו. אני דיברתי עם שירותי הרווחה בעירייה ואלה לא הקשיבו לי. התקשרתי למוקד המשטרה ודיווחתי, אבל בקשו ממני שאגש לתחנה באזור ואגיש תלונה, בהתחלה לא עשיתי זאת מפני שפחדתי שיעשו לי תרגיל דומה כמו שעשו לי בעבר ויתפרו לי תיק. כי הם מתואמים עם הרווחה וכל אשר תאמר הרווחה הוא קדוש." בסופו של דבר כאמור הוגשה תלונה.

 

אגף הרווחה בעיריית חדרה מסר בתגובה כי: "מדובר במשפחה המוכרת ומטופלת באגף הרווחה מספר שנים. משפחת ש’ מקבלת סיוע במזון מעמותת "לב-חם" באופן שוטף וקיבלה סיוע חומרי ממחלקת הרווחה לרבות תלושים לקניית מזון ברשתות המוכרות, סידור הילדים בפנימיית "תלפיות" בחדרה בהסכמת ההורים, סומכת שתסייע להם בענייני הבית והילדים וכמו כן ברכישת מכונת כביסה. אגף הרווחה מכיר בקשיים ובמורכבות של משפחת ש’. אי לכך האגף פועל ועושה רבות למען שיפור רווחתה ומצבה של המשפחה ו-5 הילדים שזקוקים למסגרות משלימות להמשך התפתחותם הרגשית, הלימודית והאישית התקינה".

 

אנחנו נשארנו תוהים. המשטרה תחקור, ובינתיים?

 

אין ספק כי המשפחה מעבר לקשייה הכלכליים נמצאת במצוקה נפשית קשה, ובאופן שאינו מאפשר את תפקודה התקין. מאידך, האם בשל כך ובשל ההיסטוריה המסובכת של המשפחה, יש להקל ראש בתלונתו של הנער? האם יכול להיות שיש ממש בטענתו, ויש כאן ניצול של "חסר ישע" גם במובן של קטין, אך גם במובן של מי שאין לצידו משפחה או כלים להתמודד? האם הוא באמת נמצא במסגרת שמתאימה לו? ובאמת ייתכן שכל הרשויות עושות כאן עבודתם נאמנה, ובכל זאת  איך יוצאים מן המעגל הזה? ואיזה עתיד נכון לנער מ’ ולשאר אחיו? 

 

 לידים:

 

פסקה שניה

"אני סובל מעינוי ומהטרדה מתמשכת מצד אחד המדריכים, כל הזמן הוא ניצמד אלי כשאני נכנס להתקלח, הוא מסבן אותי, זה מפריע לי ביקשתי ממנו שיפסיק עם זה, אבל הוא טען שהוא חייב לפקח עלי בזמן שאני מתקלח, כי אלה הן ההוראות."

 

פסקה חמישית

מהמשטרה נמסר כי משפחת ש’ הגישה בימים אלו תלונה במשטרה נגד המדריך האב ובנו מסרו עדויות לחוקרים. החקירה מתנהלת בחשד למעשה מגונה בין כתלי פנימיית רננים, וכיוון שהיא נמצאת בעיצומה אי אפשר למסור כרגע פרטים נוספים.

 

פסקה רביעית

"לאור העובדה שחלק מהחניכים הוצאו מביתם בניגוד להסכמת הוריהם, ניכר כי חלק מן ההורים נתפסים לאירועים שונים שאין להם בסיס מוצק במציאות . הצוות החינוכי טיפולי בפנימיית רננים זוכה לליווי מקצועי ונמצא בפיקוח מתמיד של משרד הרווחה."

 

פסקה שלישית מהסוף

"בני פחד לספר לאחראיים מפני שהוא חשש שלא יתייחסו לדבריו ואף יענישו אותו. אני דיברתי עם שירותי הרווחה בעירייה ואלה לא הקשיבו לי. התקשרתי למוקד המשטרה ודיווחתי, אבל בקשו ממני שאגש לתחנה באזור ואגיש תלונה, את האמת לא עשיתי זאת מפני שפחדתי שיעשו לי תרגיל דומה כמו שעשו לי בעבר ויתפרו לי תיק".

 

רונית: מספר גליונות לאחר פרסום כתבה זו, פורסמה כתבת תדמית על המוסד המתארת אותו באור חיובי, סוסים, באולינג, מדשאות, חלומו של כל ילד…אמריקה…

 

סיוט בבית המשפחה האומנת

 חדשות ערוץ 10, 7 פברואר 2008

ילדה בת 12 שחיה במשפחה אומנת וסבלה יותר משנתיים מהטרדות מיניות של האב, החליטה לשים קץ לסיוט. היא תיעדה את מעשיו המזעזעים של האב במכשיר הטלפון הנייד שלה, והביאה להגשת כתב אישום נגדו. צפו בתמונות הקשות כאן

א', ילדה בת 12 מהצפון, אומצה על ידי משפחה מהדרום, שם היא נחשפה להטרדות מיניות חוזרות ונשנות של האב. אחרי יותר משנתיים, החליטה א' באומץ רב לצלם את מעשיו המזעזעים של האב באמצעות הטלפון הנייד שלה, וחשפה את התמונות לפני מורתה בבית הספר. במכתב שצירפה לתמונות היא כתבה: "הוא עשה בי דברים שאני לא רוצה שאף אחד יעבור אותם".

הילדה התלוננה במשרד הרווחה אך הם העדיפו לגנוז את התלונה !! (שימו לב עוד חיפוי של הרווחה על פשעים של משפחות אומנה)

בעקבות התמונות האב נעצר והוגש נגדו כתב אישום, אך הוא מכחיש את החשדות המיוחסים לו וטוען לחפותו.

לצפיה בכתבה של ערוץ 10:

אין עשן בלי אש? יאיר תיבון מסביר למה הרבה יותר קל להאשים אדם בהטרדה מינית, מאשר לנקות את שמו מהכתם

אין עשן בלי אש?

יאיר תיבון מסביר למה הרבה יותר קל להאשים אדם בהטרדה מינית, מאשר לנקות את שמו מהכתם

19/12/2007 changeClass();

לאחרונה נחשף הציבור למספר מקרים בהם ידוענים הוכתמו בחשד לפליליים על רקע מיני, שנמצאו לאחר זמן כתלונות שווא – עיין ערך רמי הויברגר, יעקב אגמון וזאב רווח. מי מאיתנו לא הגיב למשמע ידיעה עיתונאית או רכילות זו או אחרת באמירה הסתמית לכאורה "אין עשן בלי אש". משום מה תמיד התסריט הוא זהה. ישנה ידיעה עסיסית על מעשה זה או אחר, אשר מועלית על נס ההתעניינות הציבורית עד לדרגת סגידה ופולחן, ומרעידה את אמות הסיפים של אושיות חברתנו. כאשר מדובר בנושאים הטובלים במין, אלימות במשפחה ובידוענים – הנושא מקבל מימד נוסף החורג מעבר לכל סבירות עניינית. העיתונות והתקשורת, כמו הקהל, בתמימות לכאורה, מזילים ריר תחת הכותרת "זכות הציבור לדעת", ומנצלים את ההזדמנות לחגוג במציצנות קולחת ולפלוש לחייהם האישיים של הפרטים, כאילו הם במופע סטריפטיז ולא באונס קבוצתי שהחברה מבצעת לגיבורי העלילה כביכול. אין ספק שבמצבים אלה ציבור הקוראים נתון ל"הרעשה" תקשורתית, אבל אי אפשר להיתמם ולא להודות בכך שאנו כציבור מכוונים עצמנו באופן אינסטינקטיבי, לא סתם לכוננות ספיגה, אלא להנאה ועינוג – כביכול היינו שותפים באורגיה ציבורית. כל זה מוכר לכולנו ואנו מקבלים זאת בסלחנות גורפת, כאילו הדבר הוא טבעי והגיוני – כי "זכות הציבור לדעת" עולה על  כל שיקול אחר. עורבא פרח לידיעה המפזרת את עשן הקרב לעולם אין התקשורת והציבור נותנים את אותו המשקל.  כולנו חשים אכזבה רבתי על כך שרקדנו על הדם שלא היה, שהרי הסתבר שמלכתחילה לא היה בסיפור הזה בכלל דם ולפעמים אפילו לא "מיץ פטל". תופעת "מיץ הפטל" גורמת  לציבור וגם לתקשורת אי נוחות, ספק קלה ספק קשה, מהולה בשעמום אין קץ כפי שקורה לרוב לידיעה המודיעה, שלמעשה הכול היה לא יותר מאשר עורבא פרח. משום מה, ל"אזעקת ההרגעה" אין את אותו האפקט שיש לאזעקה המתריעה על הסכנה – היא כנראה נטולת אדרנלין והיא לא מצליחה להתניע שום דינמיקה, לא ציבורית, לא  עיתונאית ולא תקשורתית – הנושא פשוט נעלם לתהום הנשייה. נקיפות המצפון שלנו כציבור לא מהדהדות ולא תעזורנה כל ההכחשות שבעולם – כאשר נשמע או נקרא על רכילות עסיסית, אונס, סכסוך משפחתי – נפטיר את התגובה האלמותית: אין עשן בלי אש. הכתם שידבק באדם המואשם באלימות במשפחה, במעשה מגונה וכדומה, לא יימחה לעולם ותמיד ילווה אותו צלה הכבד של אותה האשמה שהוטחה בו. טבען של עבירות מסוג זה, שהן מתרחשות בחדרי חדרים בדלת אמותינו והרחק מעין כל. לכן כמעט תמיד תעמודנה שתי הגרסאות ללא הכרעה, וברוב המקרים או שהתיק ייסגר ללא העמדה לדין, או שהכרעת הדין תהיה "זכאי" מחוסר ראיות ולא זכאי מחוסר אשמה – ועכשיו לך תוכיח שאין לך אחות. מחלה כללית תופעת "תלונות השווא", אינה מחלה המכה רק בידוענים – סוד גלוי הוא שהתופעה פורחת ושכיחה בהליכי הגירושין, וזאת בעיקר בגלל יעילותן הגבוהה לטווח הקצר – בדרך כלל תלונת שווא מניבה צו הרחקה/הגנה והגבר מורחק אוטומטית מהבית ומבני המשפחה, שלא לדבר על מעצר. אין עשן בלי אש – האם זו אמירה המבוססת על  אמת פיזיקלית? זה לא באמת חשוב, כי כל מי שעבר תלונת שווא, שהושפל בפני שכניו כאשר ניידת הגיעה לביתו, ששכניו ואולי גם ילדיו והוריו ראו כיצד נלקח לחקירה, שהיה צריך להסביר במקום העבודה שנעדר בגלל תלונה ומעצר שווא, שהושפל במקום עבודתו כאשר הגיע צו עיקול למשכורתו, שהושפל בסניף הבנק כאשר עוקל חשבונו, שהיה צריך להסביר לכל מי ששמע על כך כשמועה, שחש או חשש שלמאזין שלו אולי התגנב ספק קל שבקלים – רק הוא יבין עד כמה הלב נצרב מאותו עשן דליל, אותו עשן קרב דמיוני. מתברר ש"אין עשן בלי אש" זו אחת האמירות הקשות ביותר, שהרי לכו תוכיחו מלכתחילה שאין לכם בכלל אחות, ואיך ייתכן בכלל שהעשן הוא בעצם בכלל לא עשן, ושהאש שבכלל לא קיימת ובכל זאת נותרו בכם כוויות וצריבות כה קשות. הכותב הוא פעיל חברתי לשוויון זכויות הוריות בגירושין

תגובות עד כה: 28 תגובות, ב- 24 דיונים. לקריאת כל התגובות ברצף סגור את כל התגובות הוסף תגובה 24.  יותר מידי תלונות שווא פוגעות בנשים עצמן  ל"ת      שלומית,  רחובות,    23/12/07 15:56 הגב לתגובה זו 23.  מרגיז כמה שזה נכון!!!  ל"ת      יורם,  חדרה,    22/12/07 23:20 הגב לתגובה זו 22.  מאמר מעולה – "תופעת המיץ פטל".  ל"ת      עו"ד רונית,  נתניה,    22/12/07 21:54 הגב לתגובה זו 21.  צודק בכול מילה  ל"ת      אלקזאי,    22/12/07 00:42 הגב לתגובה זו 20.  כל הכבוד     whocarez,  צפון,    21/12/07 11:38 על פרסום הכתבה הנכונה והאמיצה הזאת. שלא נזכיר את תחקיר הפדופילים הגדול שעשו בערוץ 10 וחשפו אנשים על סמך כוונה בלבד, לפני ההרשאה. הגב לתגובה זו 19.  בושה וחרפה     אלי,  שפלה,    20/12/07 10:09 אני אישית הוגשו נגדי מס תלונות שווא המשטרה חייבת לנקוט נגד האדם שמגיש תלונת שווא ביד קשה כך יחסכו לכולם זמן וכסף ממשלם המיסים הגב לתגובה זו 18.  צודק מר תיבון     ג. אביבי,    20/12/07 09:55 הפרחת האשמות שווא לצורך השגת יתרון במאבק משפטי היא נפוצה מאוד בישראל. העידוד להאשמות שוא כאלה בא מצד חלק נכבד מעורכי הדין שנהנים ישירות מהתוצאות. הקלות הבלתי נסבלת בה מעקלים רכוש וחסכונות של אדם על לא עוול בכפיו ידועה גם היא. התקשורת הישראלית לא עוסקת בזה כי זה לו קורה למחולליה אלא לעמך. הגב לתגובה זו 17.  ברוב המיקרים אכן אין עשן בלי אש.     אוהד.,    20/12/07 01:37 והציבור אינו יודע לסנן . כי תמיד זיכוי מחוסר הוכחות משאיר כתם בגלל תדמית ירודה של המשטרה "בהוכחות",וגם חוסר רצון של הנפגעים באמת להתעמת מחדש עם המעלילים ולהוכיח קבל עם ועדה את חפותם ואת העוול שנעשה להם ולדרוש זיכוי מוחלט משאיר טעם מר. הגב לתגובה זו 16.  תלונות השווא הן תופעה מחליאה  ל"ת      מיקה,  חיפה,    19/12/07 15:48 הגב לתגובה זו 15.  בתקשורת נחרדו כי הדבר הגיע לפתח ביתם  ל"ת      זאב,    19/12/07 14:26 הגב לתגובה זו 14.  כששוטרים שולחים "ביפר" לעיתונאים עם סקופים חלולים זה מה שקורה!!!     השוטר אזולאי,    19/12/07 14:05 למי שלא מעודכן אני יכול לחדש , יש שוטרים שעובדים ממש כמו עיתונאים , ואלי זה מסביר את העובדה שבתור שוטרים הם לא ממש מוצלחים , זה מאוד פשוט הם לא שוטרים!!! כשהם מובילים מישהו למעצר אז הם מאוד רוצים שזה יהיה תקשורתי ואם אפשר איזה 2 דק' תהילה אצל רפי רשף אז זה יהיה מצוין. הם תמיד מתלבשים יפה עם משקפיי השמש שלהם והאקדח מעל לחולצה שחלילה לא יפספסו הצלמים את ה "גיבור" שמוביל אדם מושפל לעיניי כל המדינה . אבל ביום שהאיש משוחרר מבית המעצר כי בית המשפט קבע שאין סיבה להעמידו לדין אז לא תראה שם אפילו לא "גיבור" אחד כי לא נשלחו "ביפרים" לעיתונאים צמאיי הדם אז אין שום סיבה להיות שם כשזה קורה. הבעיה היא עמוקה מאוד יש לנו משטרה רודפת פרסום, חסרת יכולת , משוחתת, טיפשה מאוד. מסורבלת. עם כח אדם שהוא מהעשירון התחתון של העם, אנשים חסריי השכלה . יש כמובן גם כמה אנשים טובים מאוד במשטרה (קרמשניט לדוגמא) אבל הם מהר מאוד מורחקים מהמקומות החשובים והמשפיעים רק בגלל שהם לא מיישרים קו עם המושחת שמעליהם. הגב לתגובה זו 13.  שומר פתאים השם     ניסים,    19/12/07 12:30 למיטב ידיעתי רוב האשמה נופנת לכיווננו -החברה הישראלית- למעט בודדים, תמצאו אחד שלא מתלהב לקרוא 'דם ואש' הנשפכים כקיתונות על אחרים. כל אחד חרד לעצמו אבל חסר איכפיות לאחר. אם אנחנו כיחידים בחברה ובקהילה נרים ביחד את דגל הסבלנות, הכבוד ההדדי, הנתינה האמיתית – אנחנו נשפר את החברה. אין לנו אלא להלין על אלה הנמצאים במרומי מגדל השן ומרגישים שליטי העולם. === חברים, תתעוררו, יש למנוע התייחסות לעשן מבלי שנבדק מקור האש. אבל, העיתונות והתיקשורת מונעים ע"י הכסף הגדול שבעצמו מונע ע"י הצמא 'ללחם ושעשועים'. לכן, הם מוכרים לציבור את שהציבור רוצה לשמוע ולקרוא. אני אישית הפסקתי עם קריאת עיתונות יומית, אני מעדיף ספר טוב וזמן עם הילדים כשניתן. גם עם הרדיו – עברתי לרשת ג' ובנסיעות לגלגל"צ בכדי להימנע מפקקים מיותרים. יאיר, בהצלחה במאבק. אם תצטרך תידע למצוא אותנו. הגב לתגובה זו 12.  בא רק לבכות עוד פעם….     משה אברג'יל,  עתלית,    19/12/07 12:18 ולהרגיש את האונס האכזרי הזה שנקרא תלונת שווא, מי שמרחם על מה שהפמיניסטיות קוראות "נשים המפחדות להתלונן", אינו יודע מהי תלונת שווא, מזה 3 שנים שאיני מצליח לישון ומרגיש את האונס הברוטאלי של המשטרה ומערכת הרווחה וכל הפמיניסטיות שהשתתפו בחינגה הזאת. ואם לא היה די בזה, אז תארו לעצמכם כיצד אב שבסה"כ הכל נכנס להליך גירושין מוצא בוקר אחד כשהוא לא בבית ש10 בלשים מחפשים אצלו אמל"ח כתוצאה מתלונת שווא של מערכת הרווחה בעיריית הרצליה. השוטרים הבריונים לא הזדהו בפני 3 ילדים קטינים, 14, 12, 11, גררו את בני הקטין מחוץ לבית כאשר הוא ישן, חקרו את הילדים בברוטאליות בניגוד לחוק, ואיימו על ילד בן 12 שידביקו לו כאפה. והמדינה שותקת, והעיתונאים ממשיכים לספר לנו על כל מיני נשים שסובלות, אבל בפועל ישנם כ-20000 תלונות שווא בשנה, ומעשים אכזריים המבוצעים כאן במדינת ישראל 2008. מיץ פטל אמרתם? לא, זה המיץ של הזבל!!! משה אברג'יל ודרך אגב, אמל"ח לא מצאו, ויש עילת אין אשמה בתיק, אבל מי ישמור על ילדיי? הגב לתגובה זו 11.  בנושא הגרושים זה ממש איום ונורא     גיא,    19/12/07 12:12 זה כבר הפך לדבר שעורכי דין ממליצים לנשים לעשות כחלק מהמלחמה באב. אולי הוועדה שהוקמה בכנסת תצליח לשנות את המצב. הגב לתגובה זו 10.  עשן בלי אש     NBA24353,  השרון,    19/12/07 11:35 כמי שחווה על גבו המצולק את "חווית" תלונת שווא במשטרה (שנסגרה, אגב, למרבה הגיחוך, בהגדרת "מחוסר ענין לציבור"!) אני יכול להעיד כי כל הכתוב בכתבה זו אמת צורבת כברזל מלובן. תתבייש התקשורת רודפת הסקופים, בלתי שקולה וחסרת הרחמים. תתבייש המערכת (כנסת ישראל וחוקיה, בתי המשפט והשופטים, משטרת ישראל, הפרקליטות וגורמים רבים נוספים) ביצירת אחד מהפשעים נגד האנושות שנוצרו כאן במדינה! יתבייש עם ישראל על כי אינו נלחם ומוקיע את התופעה. היום זה אני, מחר – את ואתה! תתבייש הדימוקרטיה הישראלית. ועל כך עוד נבוא חשבון עם כולם! הגב לתגובה זו          צודק.הדמוקרטיה כאן חלולה ונבובה.זו דיקטורטה,שיפטטורה ומדיהטורה  ל"ת          רן,    19/12/07 12:32 הגב לתגובה זו 9.  לכל המגיבים     אבא,    19/12/07 11:35 על מנת להבין את הכתבה בידקו באיזו קלות פוטרים אשה המעלילה על בעלה רק לצורך "הנצחון " בחלוקת הרכוש בכת הגירושין. ויש האומרים כי ישנם עו"ד וארגוני נשים המייעצים להן לעשות כך. הגב לתגובה זו 8.  אכן תופעת "מיץ הפטל"- לעמיד לדין מתלונני שווא     מאירה,  רמה"ש,    19/12/07 10:57 אהבתי את ההגדרה "תופעת המיץ פטל" הגדרה יפה וקולעת. חייבת להיות ענישה והרתעה כנגד תלונות שווא – משום מה לא מעמידים לדין מתלונני שווא! הגב לתגובה זו 7.  כירסום מסוכן     עו"ד,  שרון,    19/12/07 10:55 כעו"ד המתמחה בדיני משפחה אין לי אלה להסכים על רוב האמור לגבי תלונות שווא ושכיחותן בהליכי גרושין כמו כן ומבלי משים חל בישראל כרסום נורא בהגנה על נאשמים בעבירות מין מבחינת דיני הראיות שאין לו אח ורע בעולם הנאור ….בכל מקום אחר במערב על האשה המתלוננת להוכיח את אי ההסכמה שבמעשה ואילו בארצנו ח"כ יעל דיין העבירה חוק בו על הגבר החשוד להוכיח כי הדבר נעשה בהסכמה ..דבר שקשה מאוד לעמוד בו ובאמת מספר הכלואים הקשורים לעבירות מין עלה מאז תיקון החוק ב 300% …. ואף אחד לא הקים ועדה לבדיקת הענין וחבל הגב לתגובה זו 6.  "אין עשן בלי אש" פיתגם מגעיל ומרושע     אמיר,    19/12/07 09:20 משפט שנותן "הכשר" לכל רכילות. משפט שפוטר את מי שמעלה אותו מחובת הבדיקה. אני בז לכל מי שמשתמש במשפט הנורא הזה. הגב לתגובה זו 5.  לא כל סגירת תיק היא עלילת שווא     מיקי,    19/12/07 09:16 נא לבדוק היטב לפני שמפריכים תיאוריות הגב לתגובה זו          לא כל סגירת תיק???         NBA24353,  השרון,    19/12/07 11:25 אשתדל להגיב בלשון נקיה ומנומסת – אם המגיב הנכבד היה עובר על גבו את מסכת העינויים והבושה הנובעים מתלונת-שוא של אשה נוקמת ובעלת אינטרסים, בטוח שהיה נמנע מכתיבת התגובה הזו. על גבי עברתי את החוויה המזעזעת ומניסיוני אני יכול לספר לך שלא רק שסגרו את התיק אלא שסגרו אותו בסיווג "מחוסר ענין לציבור" – שמעת טוב??? בעידן בו כל שעה ברדיו, בעיתונות ובטלוויזיה מתפרסמת הודעה נוספת על אלימות כביכול סוגרת המשטרה תלונה על אלימות מחוסר ענין לציבור! הגב לתגובה זו          וואלה? פששש אתה גאון         אביחי,    19/12/07 10:38 אם לא שמת לב, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית. מדינה בה כל אדם הוא בחזקת חף מפשע עד שיוכח אחרת. אתה רוצה שהמצב יהיה אחרת, סבבה. לך תגור ברשות הפלסטינית. הגב לתגובה זו 4.  זהבה גלאון ושלי יחימוביץ אשמות בזה  ל"ת      שולה,  תל אביב,    19/12/07 09:12 הגב לתגובה זו 3.  איך שכחת את המקרה הטרי של אדם שוב  ל"ת      י,    19/12/07 08:50 הגב לתגובה זו 2.  העוול הנוסף     שאול א.,    19/12/07 08:25 העוול הנוסף במקרים כגון אלה, נובע מכך שלמעשה הפרקליטות נוטה שלא להגיש כתבי אישום נגד מתלוננות שווא, גם כאשר מוכח שמדובר בתלונת שווא. רק כאשר יתברר שמתלוננת סרק תובא לדין ותואשם ותוענש בחומרה, אם וכאשר יוכח מעבר לכל ספק שאכן מדובר בתלונת סרק, אז אולי ותלונות הסרק יפסקו. לעומת זאת, מי שבאמת הטריד או עשה מעשים מגונים בנשים, רק משום שיכול היה עקב מעמדו, ראוי הוא שיועמד לדין ועימו גם אל עמוד הקלון. הגב לתגובה זו          העוול הנוסף         NBA24353,  השרון,    19/12/07 11:30 כדאי לדייק בדברים – המשטרה והפרקליטות מתנהלים על בסיס הנחיה 2.5 שפרסמה הגב' ארבל בזמן כהונתה כפרקליטת המדינה ובה הרחיבה הנחיה קודמת שבאה להגן על קטינים שהגישו תלונות נגד הוריהם למטריה שכוללת גם נשים. כל עו"ד מתחיל וזב חוטם בתחום דיני אישות שולח כיום את לקוחתו להגיש תלונה על אלימות ביודעו שלא יעונה לה כל רע כאשר יסתבר שהתלונה תלונת שוא ושבעזרת תלונה זו הוא כתב מראש את פסקי הדין והתוצאות של משפטי הגירושין. הגב לתגובה זו 1.  אילו הסתפקה התקשורת בדיווח ענייני על מעצרם, החשדות נגדם, ווגירסתם,     נ.,    19/12/07 06:51 …הכל היה נראה אחרת. בעניין הזה דווקא מגיע צל"ש ל"הארץ". הגב לתגובה זו var ban46=parent.document.getElementById("banner46");if (ban46!=null){ban46.style.display="block";} parent.document.getElementById("tguvut").innerHTML = document.body.innerHTML;