גברים לא רוצים שיוויון, אלא להיות גיבורים – גיל רונן

בלי זה, כולנו היינו חיים עדיין במערות. אבל הרצון הזה להציל את האשה, להגן עליה, לרומם אותה, הוא שמניע אותנו לבצע מעשי גבורה ודוחף אותנו לביצועים בכלל, בכל תחומי החיים. פרנק זאפה אמר שמאחורי כל סולו גיטרה טוב מסתתרת המחשבה על המציצה מאחורי הקלעים אחרי ההופעה. כולם מדברים על שיוויון, אף אחד לא מדבר על הרמוניה
גיל רונן

מה זו אהבה? נדמה שמצאנו סוף סוף תשובה לשאלה העתיקה הזו. אהבה זה שיוויון. אהבה זה אומר שאם אני מורידה את הזבל בימי א` ג` וה`, אתה מוריד אותו בימי ב` ד` ו-ו` (רבי יהודה היה נותן בהם סימנים – אג"ה בד"ו). אהבה זה אומר שאם אנחנו נוסעים לאילת, אתה נוהג עד הקילומטר ה-62 בכביש לסדום ואני נוהגת משם ואילך. אהבה זה אומר שאם התינוק משתין לי בפנים בבוקר, אתה תצטרך להריח את הקקי שלו בערב. אתה מרוויח 7,000? אני מרוויחה 7,000.

לכאורה, כל זמן שאנחנו שומרים על האיזון הזה, האהבה שלנו תקינה והכל בסדר. עד שנמאס לאחד מאיתנו, ואז השיוויון מתבטא בכך שסך דמי מזונות שאני מקבלת ממך שווה בדיוק לסך דמי המזונות שאתה משלם, ומספר הימים שהילדים נמצאים אצלי שווה בדיוק למספר הימים שהם לא נמצאים איתך.

כמי שקנה לעצמו שם של איש מערות גאה (במובן המערתי של המילה "גאה") הרשו לי לכפור באמת השקרית הזו ולהציע פרשנות אחרת לאהבה. אני חושב שכל היופי במה שקורה בין המינים טמון בשוני בינינו. אני לא מחפש שיוויון בין המינים, כפי שאיני מחפש שיוויון בין פרח לפרפר, בין גורילה לחתול, בין קשה לעמוק. המינים כל כך שונים זה מזה שמתחשק לבכות, ולא בגלל שזה רע, אלא בגלל שזה מקסים.

דיברנו על נסיעה לאילת? לי זה מזכיר את כל הפעמים שבהם ראיתי גבר ליד ההגה, ובחורה לידו, מתרווחת כמו בכסא נוח, רגליה היחפות ממוקמות על לוח המחוונים והמראה הצדדית. בעיניי זה נפלא: ככה בדיוק אנחנו אוהבים אתכן: רגליים למעלה, נהנות מהחיים, סומכות עלינו ונותנות לנו לעשות את העבודה. יש משהו יותר סקסי מאי-השיוויון הזה? בעיניי לא.

גברים לא מחפשים שיוויון. בואי ואגלה לך משהו שאולי לא ידעת: אחת הפנטזיות הנפוצות ביותר של נערים מתבגרים היא פנטזיית ההצלה. דעי לך שברגע זה ממש מסתובבים במדינה הזו רבבות בחורים בני 14, 17 או 21 ומריצים סרטים בראש: אחד מדמיין ברזולוציה גבוהה איך הוא משתלט על מטוס שנחטף על ידי מחבלים ומנחית אותו בשלום. אחר מקרין על מסך התודעה שלו את השכנה שלו חוצה את הכביש, את המשאית שעומדת לפגוע בה, ואת עצמו מזנק בסלואו מושן ומציל אותה מדריסתו של המוות. שלישי רואה את עצמו מתראיין במדים אחרי שפיקד על מבצע נועז נגד המחבלים שפגעו באשה ובילדיה. אלה הסרטים במדף האקשן בספריית הווידיאו של ההטרוסקסואל הצעיר. תאמיני לי, אני יודע על מה אני מדבר.

גברים רוצים להיות גיבורים, ואילולי זה היה כך, כולנו היינו ממשיכים לחיות במערות עד עצם היום הזה. כי הרצון הזה להציל את האשה, להגן עליה, לרומם אותה, הוא שמניע אותנו לבצע מעשי גבורה ודוחף אותנו לביצועים בכלל, בכל תחומי החיים.

פרנק זאפה אמר פעם שמאחורי כל סולו גיטרה טוב מסתתרת המחשבה על המציצה מאחורי הקלעים אחרי ההופעה. האמת הזו נכונה לגבי כל תחומי העשייה: הביטו בבניינים סביבכן, בכבישים הסלולים, בקניונים האהובים עליכן כל כך, בסדרי השלטון, בצבא, בתעשייה. כולם קיימים בגלל רצונו של הגיטריסט – או האדריכל, או הקבלן, או החייל, או הפקיד, או המדען – לקבל את המציצה מאחורי הקלעים. מה שוויוני בזה? שום דבר. אבל זה עובד.

את לא באמת רוצה שיוויון, תאמיני לי

את לא באמת רוצה שיוויון, תאמיני לי. את לא רוצה שיכריחו אותך לרוץ על הג`בלאות כמו שמכריחים אותנו. שירות קרבי, עבור בנים, זה משהו שנכפה עלינו, אם אנחנו רוצים ואם לא. זה אומר שהמוות, הפציעה, עינויי השבי – כל אלה מחכים לך תמיד מעבר לפינה, ברגע שנשמעת צפירה עולה ויורדת. את זה את רוצה? שיוויון זה אומר שאם את ואני לא מסתדרים, ואני כרגע מובטל ונשאר בבית, בית המשפט עשוי לחייב אותך לשלם לי מזונות עבור הילדים, אותם נגדל שווה בשווה (אג"ה בד"ו, זוכרת?). לא, את יודעת שאת לא רוצה את זה.

נסי לרגע לדמיין מצב שבו את מוותרת על הדרישה לשיוויון, ומחליפה אותה בדרישה להגינות, להתחשבות ולכבוד הדדי. אני מציע לך אי-שיוויון. אני מוכן, למשל, שעל כל פעם שאני גומר, את תגמרי פעמיים (הייתי מציע לך שלוש או יותר, אבל את יודעת, צריך לקום בבוקר). אני מוכן לעבוד כמו סוס ולקנות לך מה שתרצי, לחצות עבורך את האוקיאנוס בלי לעלות לקחת אוויר, אם תתני לי להיות הגבר שלך – אבל באמת להיות הגבר שלך. תני לי את הכבוד שלי, תני לי את המילה שלי, חנכי את הילדים לאהוב ולכבד את אבא. הסבירי להם שאבא עובד קשה כי הוא אוהב אותנו, שהכבוד שלו הוא הכבוד של כולנו. שאבא יעשה כל מה שצריך, כולל להתייצב בקו האש, בשביל שאנחנו נהיה מוגנים ובטוחים. אמרי להם שאבא הוא גיבור.

הילדים רוצים אמא, ומגיע להם לקבל אמא

תעבדי בכדי שיהיה לך מעניין, אהובתי, ובגלל שאנחנו צריכים את הכסף, אבל אל תשכחי שהילדים רוצים אמא, ומגיע להם לקבל אמא. לא מעניין אותם השיוויון שלך, הם רוצים את החיבוק שלך, את האוכל שלך, את ההגנה שלך, את החיוך שלך. אני אקרע את עצמי עוד קצת, זה בסדר, חמודה. תפנקי אותי בתמורה בסוף השבוע, אם בא לך. מצידי קחי את כל הכסף, תנהלי את ענייני הכספים, מה אכפת לי? אני סומך עליך, שלי שלך. אנא, בייבי, אל תנסי לגדל זוג ביצים. תחגגי איתי את קיומו של הסט שלי, על כל מה שהוא מסמל. אשכי הם אשכייך, כוחי הוא כוחך. תני לי להזיע, תני לי לטחון: שימי רגליים על הדשבורד, חומד, תכף מגיעים לקניון.

גיל רונן הוא בן 41, בהליכי גירושין, שני ילדים. היה פעם כתב גל"צ וגילם את דמותו של חזקאל מוסרי בתוכנית "מה יש". הקים את עמותת "אור אדום" שתרמה להקמת מח"ש. עומד כיום בראש תנועת הפמיליסטים למען זכויות גברים וחיזוק מוסד המשפחה.

(08.06.06, 10:30)