הפתעה עצובה אחרי האימוץ

הפתעה עצובה אחרי האימוץ 
 
 
 אורנה וחיים היו מאושרים: בקשתם לאימוץ אושרה * במסמכי האימוץ, שקיבלו יחד עם תום בן הארבעה חודשים, נכתב: "התפתחותו של תום סבירה לגילו, הוא עוקב ומגיב לצלילים" * אבל בגיל שמונה חודשים הוא לא הגיב לצלילי טלוויזיה בווליום מלא * בדיקה גילתה כי הוא חירש * בימים הקרובים יגישו ההורים תביעה נגד המדינה * במשפט תעלה לדיון בין השאר השאלה אם הבדיקות שנערכות לילדים לפני אימוץ הן מספיקות * משרד הרווחה: "ביום האימוץ לא היתה אינדיקציה לליקויים"  
 
  גלית שפיר
03/02/04  
  
  7 במאי98' היה היום המאושר בחייהם של אורנה וחיים (שמות בדויים), תושבי מרכז הארץ בשנות הארבעים לחייהם, הורים לילד בן תשע. אחרי שנים רבות שבהן לא הצליחה אורנה להרות בשנית, הם החליטו לאמץ ילד. חצי שנה בלבד אחרי שנרשמו בשירות למען הילדים, הם קיבלו את תום (שם בדוי), תינוק בן ארבעה וחצי חודשים. במסמכים הרפואיים היחידים שקיבלו נכתב: "התפתחותו של תום סבירה לגילו בהתחשב בסביבה בה הוא גדל. עוקב ומגיב לצלילים. מגיב יפה לקשר, כאשר פונים אליו מחייך וממלמל".שלושה חודשים עברו, והתנהגותו של תום היתה שונה משל ילדים בגילו. כשקראו בשמו הוא לא סובב את הראש. כשהפעילו את מערכת הסטריאו הביתית והוא עמד ליד הרמקולים, הוא לא הגיב. בדיקה רפואית אימת ה את החשדות וקבעה כי תום חירש. 
  
 
 
  
שלילת נשאות
 
 
 
בימים הקרובים יגישו אורנה וחיים תביעה ל בית-המשפט נגד מדינת ישראל. באמצעות עורכי-הדין אבי לוטן ומאיר לפלר הם דורשים כי המדינה תפצה אותם ב-500 אלף שקלים עבור ההוצאות שנגרמו להם מאז שאומץ, וסכום נוסף שייקבע על-ידי בית-המשפט עבור כאב וסבל והוצאות עתידיות, שכוללות הוצאות על טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים, הוצאות רכישת ציוד רפואי, הוצאות חינוך במסגרות מיוחדות ותמיכה כלכלית שאורנה וחיים ייאלצו לספק לתום כל ימי חייהם, וכן הפסדי השתכרות של ההורים.התביעה מעלה שאלות רבות לגבי האופן שבו מתקבלות ההחלטות בשירות למען הילד, כגון: אילו בדיקות עורכים לילדים לפני שהם נמסרים לאימוץ, האם הבדיקות שעושים מספיקות כדי לקבוע שהילד אכן בריא, והאם מפרטים בפני ההורים המאמצים אילו בדיקות רפואיות נעשו לילד?ממשרד העבודה והרווחה, האחראי על השירות למען הילד, נמסר כי "כל תינוק הנמסר לאימוץ עובר עם לידתו בדיקות מעבדה לצורך שלילת מחלה או נשאות של צהבת ואיידס. בעת שהותו בבית התינוקות הוא נמצא בפיקוח רופא ילדים (מומחה להתפתחות) ופסיכולוגית התפתחותית. כמו כן הוא עובר את כל הבדיקות הנדרשות עלידי טיפת-חלב (כולל בדיקת שמיעה בגיל שבעה חודשים) וכן כל בדיקה שהומלצה על-ידי ביתהחולים בו נולד התינוק וכן כל בדיקה אותה מצא הרופא לנכון לבצע".בית-המשפט יצטרך לקבוע בעניינו של תום אם אכן השירות למען הילד ביצע את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות, ואם צריך לבצע בדיקת שמיעה רק בגיל שבעה חודשים או שניתן לבצע אותם קודם לכן.למזלו של תום, הוא הגיע למשפחה אוהבת שלא הסכימה להחזירו למרות בעיית החירשות. אבל האם יש ילדים שנמסרים לאימוץ ומוחזרים לשירות למען הילד? מנהלת השירות למען הילד, אילנה בלאס, אמרה לפני כשנתיים כי עשרה אחוזים מהילדים המאומצים מוחזרים לשירות למען הילד. מדבריה עלה כי רוב הכישלונות מתרחשים באימוץ של ילדים בוגרים או בעלי צרכים מיוחדים. 
  
 
 
  
קליק מהיר
 
 
 
עד לפני כמה שנים היה לאורנה וחיים כל מה שזוג ישראלי צעיר מבקש: בית יפה במרכז הארץ, עבודה שאהבו ובן. כשהחודשים עברו ואורנה לא הצליחה להרות בשנית, הם הבינו שייתכן שיש להם בעיה. הם עברו טיפולי פוריות, וכשאלה נכשלו הם החליטו לאמץ. "זאת היתה האופציה שלנו להרחיב את המשפחה וגם לעזור לחברה", הם מספרים. השניים פנו למשרדי השירות למען הילד וביקשו לאמץ ילד. הם עברו את כל הביורוקרטיה, שכללה מספר פגישות עם פקידת סעד לחוק האימוץ וקבוצת הכנה לקראת אימוץ. חצי שנה הם חיכו עד אשר הגיע הטלפון מהשירות למען הילד, שהזמין אותם לקחת הביתה את תום, שהיה בן ארבעה וחצי חודשים. "הוזמנו לראות את התינוק בבית-יתומים במרכז הארץ. נכנסו לקומת הקרקע, הביאו לנו את התינוק והשאירו אותנו לבד. נוצר בינינו קליק מהיר. הוא היה חייכני מהרגע הראשון. אחרי כמה דקות נכנסה לחדר העובדת הסוציאלית ושאלה אם אנחנו רוצים את התינוק. אמרנו שכן".בגיל שמונה חודשים הבחינו אורנה וחיים במשהו מוזר. "הוא היה לוחץ על הכפתור של הסטריאו, עומד ליד הרמקולים ולא מגיב. הטלוויזיה היתה בפול ווליום והוא לא הגיב".כאן התחילו הריצות לרופאים ולקופות החולים, שנמשכות עד היום. הרופא בטיפת-חלב הפנה אותם לבדיקת שמיעה מקיפה. הבדיקה העלתה חשד שתום סובל מליקוי שמיעה. בעקבות הממצאים נערכה לתום בדיקה מקיפה יותר, מסוג ברה. הבדיקה קבעה באופן נחרץ כי תום חירש. במונחים רפואיים הוא מוגדר כסובל מליקוי שמיעה חמור דו-צדדי עם שרידי שמיעה באוזן ימין בלבד. חירשותו של תום התגלתה לפני שההורים קיבלו צו אימוץ. טכנית הם יכלו להחזיר את תום.חשבתם להחזיר אותו?"השאלה היא איומה. זה דבר איום ונורא לחשוב על זה. לא חשבנו על זה. זה לא חפץ שמחזירים לחנות ולוקחים משהו אחר. זה בשר ודם. זה משפחה שנקשרת לנפש. זו אותה נפש צעירה שנקשרת לסובבים אותה. קיבלנו החלטה שאת הילד אנחנו לא מחזירים. הילד הזה הגיע לבית הכי טוב מבחינתנו, ואנחנו ניתן לו את כל מה שהוא צריך. אהבנו אותו מהרגע הראשון ונאהב אותו אחר-כך". 
  
 
 
  
בדיקה זולה
 
 
 
"תמיד קיים סיכון לפגיעה מסוימת בילד שנולד להוריו והם ביצעו את הבדיקות", אומר עורך-דינם, אבי לוטן, "אבל כשמקבלים ילד לאימוץ אנו סומכים שביצעו לו את כל הבדיקות הנדרשות, ואם יש פגיעה כלשהי ההורים יקבלו את המידע המלא". הוא מוסיף, "בידע הרפואי שהיה קיים באותה תקופה ניתן היה לאבחן. אם היו עושים בדיקות, היו מגלים. מדובר בבדיקה זולה. לטענת ההורים, הם היו אמורים לקבל ילד בגיל שנתיים. העובדה שקיבלו תינוק בן ארבעה וחצי חודשים מעלה בדיעבד תמיהה כי אולי מישהו ניסה למסור במהרה ילד לאימוץ לפני שתתגלה בעיית החירשות".למרות מה שעבר על אורנה וחיים, הם מוכנים לאמץ עוד ילדים. חיים: "אין לי שום בעיה לאמץ עוד ילדים, אבל היום יש לי מעצור. אני מרגיש שרמסו אותי". 
  
 
 
  
מבין שהוא חריג
 
 
 
אורנה וחיים החליטו לעשות הכל כדי לשפר את איכות חייו של תום. אורנה עזבה את מקום עבודתה, ושלוש פעמים בשבוע היא נוסעת איתו למרכז החירשים ברמת-אביב. בהתחלה הוא קיבל מכשירי שמיעה, אבל הם לא עזרו. כשהמצב לא השתפר, המליצו לאורנה וחיים על ניתוח להשתלת שתל קוכליארי. מדובר בניתוח ראש בהרדמה מלאה, שיש בו גם לא מעט סיכונים. "ידענו שהיו מקרים בניתוחים קודמים שנגרמו נזקים לעצבי הפנים או שהיו פגיעות אחרות בעקבות נגיעה בכלי דם. היה הרבה מתח לפני הניתוח, אבל החלטנו שזה מה שיעשה אותו מאושר", הם משחזרים.תום נותח במחלקת אף-אוזן-גרון בבית-החולים שיבא. הוא היה בן ארבע. למרבה המזל, הניתוח עבר בהצלחה. היום בזכות השתל תום מסוגל לשמוע. על האוזן שלו יש מכשיר חיצוני שנראה כמו כל מכשיר רגיל של חירשים. מהמכשיר יוצאים חוטים שמתחברים לשתל שבתוך האוזן. אולם כל תקלה קטנה-אם אלה הסוללות שנגמרות או קצר בחוט-גורמת לכך שתום לא שומע דבר.היום הוא בן שש. הוא לומד בגן-ילדים רגיל, ובזכות המכשיר שהושתל באוזנו הוא מתחיל לתקשר עם הסביבה, כאשר הגיל השמיעתי שלו הוא כשל ילד בן שנתיים. הוא זוכה לטיפול צמוד של קלינאית תקשורת ושל עובדים מקצועיים נוספים שמנסים לשפר את הדיבור שלו. למרות גילו הצעיר, תום מבין שהוא חריג. 
  
 
 
  
מלים בודדות
 
 
 
עד היום הוגשו שתי תביעות נגד המדינה בנושא אימוץ ילדים. אחת הגישו הורים שאימצו ילד עם פיגור. במקרה הזה, בניגוד לסיפור של חיים ואורנה, ההורים ידעו כי התינוק בן השנתיים סובל מבעיות רפואיות. במסמך רפואי שקיבלו מרופא המעון בעת האימוץ נכתב כי "התפתחותו הפסיכו-מוטורית אטית במקצת. הוא הולך, אוכל לבד, זורק כדור, משחק יפה לבד עם ילדים ומדבר מילים בודדות". בהמשך התברר להורים שהילד סובל מפיגור שכלי. בית-משפט השלום פסק כי על המדינה לפצות את ההורים ב-700 אלף שקל. בפסק הדין נקבע כי השירות למען הילד התרשל כשלא איבחן במדויק את ההפרעות שמהן סובל הילד. בעקבות פסק הדין הציעה המדינה להורים, בפשרה מחוץ לכותלי בית-המשפט, לשלם להורים 350 אלף שקל מבלי להודות באחריות. ההורים דחו את הפשרה, והן ההורים והן המדינה הגישו ערעור על פסק הדין לביתהמשפט המחוזי.במקרה אחר הגישה אם חד-הורית תביעת פיצויים בסך מיליוני שקלים נגד המדינה, לאחר שהתברר לה כי הפעוט שאימצה באוקראינה הוא חירש-אילם. בתביעה נטען כי בבדיקות יסודיות שהתינוק עבר לפני האימוץ לא התגלו הליקויים. האישה תבעה באמצעות עו"ד מירון קין את המדינה ואת העמותה לאימוץ בינלאומי, שהוסמכה עלידי המדינה לעסוק באימוץ ילדים בינלאומי, את הרופא שהועסק על-ידי העמותה ואת חברת הביטוח של הרופא ושל העמותה. התביעה מתבררת בימים אלו בבית-המשפט המחוזי בחיפה."התינוק נמסר למשפחה בגיל ארבעה וחצי חודשים אחרי שנולד בלידה רגילה ובציון הגבוה ביותר שיש", מוסר נחום עידו, דובר משרד הרווחה (מבחן אפגר הוא מבחן שנעשה לכל תינוק שנולד בבית-חולים). הוא שהה בבית-הילדים של השירות למען הילד והיה במעקב צמוד של פסיכולוגית התפתחותית ורופא ילדים התפתחותי מומחה. שניהם סברו כי הילד מתפתח כראוי כולל'מגיב לצלילים'. דו "ח על מצבו זה של הילד נמסר למשפחה. לא היתה לנו שום אינדיקציה כי הילד אינו שומע או כי היו לו בעיות כלשהן בעת מסירתו לאימוץ ".