פסק דין בענין תלונת שווא ולשון הרע – תלונות שווא גם בגין חשד שבתום לב אחראיות בנזיקין

תאריך: 13/01/2008

א 23310/06

בית משפט השלום בתל אביב-יפו

בפני כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

פדל גבריאלי יואב נ' לילך ירמיהו

העובדות

התובע טוען כי הנתבעת הגישה נגדו תלונת שווא בה טענה כי התובע ביצע בה מעשים מגונים בכוח. בגין תלונה זו נעצר התובע למשך ארבעה ימים, שמו פורסם בכלי התקשורת והוא הושם ללעג בפני משפחתו וקרוביו. לאחר מספר ימים ובחינה מחודשת של גרסת הנתבעת, התברר כי תלונתה הינה תלונת סרק וכי לבסוף הודתה הנתבעת כי בדתה את הדברים מליבה.

התובע טוען כי מעשי הנתבעת מהווים לשון הרע וכן כי תלונת השווא שלה עולה לכדי עוולת הנגישה (ס' 60 לפקות הנזיקין).

הנתבעת, מצידה, טוענת כי אמנם בדתה את התלונה, אך עשתה זאת כדי להפסיק הטרדות טלפוניות מאיימות מצד התובע, אשר גרמו לה לחשוש לחייה.

נקבע

1. בית המשפט קובע כי הנתבעת לא הוכיחה את טענותיה.

2. בית המשפט קובע כי הנתבעת, בתלונתה, גרמה למעצר שווא שהינו משפיל ומבזה את העצור ואת בני משפחתו.

3. כמו כן, בית המשפט מציין כי פרסום שמו של התובע, כחשוד, עלול להשפילו בעיני הבריות ולעשותו מטרה לבוז או ללעג וכן עלול הדבר לבזותו. בדרך כלל אין חשיבות לכוונת המפרסם ולכן אין משמעות לכך שהנתבעת לא התכוונה להשפיל את התובע בעיני הבריות או לבזותו או לפגוע בו.

4. ביהמ"ש מציין כי המוסר תלונה למשטרה, אפילו על-יסוד חשד בלבד, ללא בדיקה סבירה או תוך ביצוע בדיקה רשלנית, אחראי בנזיקין לנזק שגרם כתוצאה מהגשת התלונה. מכאן שבמקרה בו המתלונן אינו מאמין באמיתות תלונתו ויודע כי אינה אמת, ודאי שאין כל אינטרס ציבורי במתן הגנה למתלונן, ואין כל אינטרס ציבורי בעידוד התנהגות שכזו.

5. בית המשפט מציין כי הנתבעת פעלה שלא בתום לב כשהגישה את תלונתה במשטרה, היא ידעה כי תלונתה היא תלונת כזב, וכאדם סביר מן היישוב, היה עליה לדעת את ההשלכות של תלונה זו.

6. בית המשפט קובע כי אין לקבל את התביעה בגין עוולת הנגישה.

7. בית המשפט מציין כי לתובע נגרם נזק בגין שלילת חירותו מעצרו למשך 4 ימים, הגשת התלונה הכוזבת, מעצר שווא ופרסום מעצרו בקרב מכרי הנתבעת. לכן, בית המשפט קובע כי הנתבעת תשלם לתובע את מלוא סכום התביעה בסך 100,000 ₪.

מקור