ביהמ"ש מאשר ומגונן לפקידי הסעד להשתמש בלשון הרע: פקידת סעד שהשוותה בין אישה לבהמה זכאית לחסינות בלשון הרע

ביהמ"ש: פקידת סעד שהשוותה בין אישה לבהמה זכאית לחסינות בלשון הרע 
 
למרות שהורשעה בדין משמעתי, נקבע כי פקידת הסעד נהנית מחסינות בלשון הרע – בהיותה בעלת סמכות מעין שיפוטית או מעמד של עד  
מאת: נועם שרביט‏
גלובס – עיתון העסקים של ישראל 
 
 
בית משפט השלום בחיפה דחה תביעת דיבה נגד פקידת סעד, שבמסגרת תסקיר שהגישה השוותה את התובעת לבהמה. למרות שהפקידה הורשעה בדין משמעתי בשל הדברים קבע השופט דניאל פיש, שפקידת הסעד נהנית מחסינות בלשון הרע, בהיותה בעלת סמכות מעין שיפוטית או מעמד של עד. במסגרת הליכים שניהלו האישה ובעלה בבית המשפט למשפחה, התבקש תסקיר בעניין הסדרי הראייה של בנותיהן. פקידת הסעד בתיה זכי, מענף אישות ואפוטרופסות באגף לשירותי רווחה בעיריית חיפה, כתבה בתסקיר שהאישה נישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על-ידו. "התרשמתי", הוסיפה זכי, כי "מדובר בתוכנית מוכנה מראש ל'הרבעה' כדי למצות את העניין האמיתי של (התובעת) בנישואין אלו: דירה, ביטחון כלכלי, וילדים". התובעת טענה כי לא מדובר כלל בתסקיר לפי החוק או מדע העבודה הסוציאלית, אלא ב"מסמך עלוב ורדוד שנכתב ע"י פקידת סעד כמכתב רכילות". היא התלוננה נגד זכי לוועדת האתיקה של העובדים הסוציאליים, וזו הורשעה באי-שמירה על כבוד המקצוע ובהפרת חובתה לפעול במיומנות ובמקצועיות ונענשה בעונש של התראה. בנוסף, תבעה באמצעות עו"ד איל אורטל את העירייה והפקידה. בכתב ההגנה טענה זכי, באמצעות עו"ד עירית שלהב-אבישי, כי הביעה צער בפני התובעת על ניסוח התסקיר, אולם "אי-אפשר היה להימנע מהצגת כל העובדות לרבות הלא נעימות". השופט פיש פסק, כי התסקיר חוסה תחת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המגן על פרסומים במסגרת הליך שיפוטי. זאת, משום שהביטויים הלא ראויים בתסקיר מתייחסים ישירות למחלוקות שבלב ההליך המשפטי. "הכרה בקיום לשון הרע, גם אם מדובר בביטויים קשים ופוגעים, תפגע במעמדו של התסקיר בכללותו", קבע. פיש הוסיף כי "גורמים העורכים תסקיר על-פי הוראת בית המשפט, אינם צריכים להיזהר בלשונם מפני חשש לתביעות לשון הרע. גישה שתהפוך אפשרות זו להסתברות ממשית טומנת בחובה סכנה גדולה מאוד לאפשרות של קיום דיונים כנים, ישירים וממצים". (ת.א. 19513/03).