חטיפת ילדי תימן, יחיאל מן – חלק ד’ – עדותה של משפחת ויינטרופ

גב' ויינטרופ היתה העדה השלישית (תיק מס' 68/97).

גב' ויינטרופ עלתה לישראל מפולין ובעלה מבולגריה.  ב-1 בדצמבר 1951 נולד בנם אליעזר. כאשר היה בן 8 ימים נערכה לו ברית מילה ומספר ימים לאחר מכן פיתח שיעול קל. הזוג ויינטרופ הזמין רופא, שבדק את אליעזר ואמר שהתינוק בריא לחלוטין.

לאחר מכן הגיע רופא אחר לבדוק את אליעזר והודיע להורים כי צריך לאשפז את התינוק בבית החולים. אליעזר נלקח לבית החולים הדסה בתל אביב. ביום המחרת, כשהגיע מר ויינטרופ לבקר את אליעזר נמסר לו שבנו נפטר.

בעלה של גב' ויינטרופ היה העד הרביעי. הוא העיד כי אליעזר אושפז במחלקת הילדים בבית החולים הדסה ברח' בלפור בתל אביב. כאשר הגיע לבית החולים למחרת היום, הודיעה לו האחות כי התינוק נפטר והוא ייקבר ביום שלאחר מכן בבית הקברות בגבעת שאול.

מר ויינטרופ דרש לראות את גופתו של בנו במקום, אך האחות סירבה וענתה לו שאין מה לראות…

ביום המחרת הגיע מר ויינטרופ לבית הקברות בגבעת שאול ושאל למקום קבורתו של בנו. נאמר לו שעפ"י ההלכה היהודית, תינוק שגילו פחות מ-30 יום אינו נקבר בקבר נפרד. אליעזר היה בן 21 יום ביום "פטירתו".

מר ויינטרופ אף העיד כי הגיע לבקר את בנו בבית החולים לפני השעה 10 בבוקר, וכבר אז נמסר לו כי בנו "נפטר",

מר ויינטרופ טען שוב כי בנו סבל מצינון קל.

משפחת ויינטרופ מעולם לא קיבלה מהרשויות תעודת פטירה או כל מסמך אחר המעיד על פטירתו של בנם.

 ————————————————–

תורגם ע”י רונית, התנועה למען עתיד ילדנו

לינק למקור:

http://www.geocities.com/stop_abuse.geo/ym1.htm