המחלקה המשפטית בתנועה עוסקת בייצוג בחוק הנוער במחירים סבירים . במחלקה זו עוסקים בתביעות נזיקין נגד גופי הרווחה.. עורכי דין מומחים בחוק הנוער, בפלילים, ובדיני משפחה שאינם משתפים פעולה עם הרווחה. טלפון לפרטים:אצל אלון יו"ר התנועה0547643477
בויצ"ו מלמדים איך להונותאתביטוח לאומי וראשויות אחרות .
כך נשים עובדות רשומות כאינם עובדות כמו הג"ב תמר חובשי .
ההונאה בחסותהחוק על חשבון משלם המיסים .
אנו נחשוף פה באתר מי דואג בצורה ממוסדת להונות את ביטוח לאומי ושו"ת
ארכיון רשומות מהקטגוריה "ויצו"
בויצ"ו מלמדים איך להונותאתביטוח לאומי וראשויות אחרות
פורסמה על־ידי yeladeinu ב יוני 20, 2008
פורסם ב ביטוח לאומי, הונאה, ויצו, רווחה | לכתוב תגובה »
אירגון ויצ"ו חוטף ומיתעלל בילדים ומחזיק מחנה ריכוז בנתנייה
פורסמה על־ידי yeladeinu ב מאי 31, 2008
אירגון ויצ"ו חוטף ומיתעלל בילדים ומחזיק מחנה ריכוז בנתנייה .
אירגוני הנשים חוטפים ילדים ומעבירים אותם לאימוץ .
אירגון ויצו הוא לא יותר ממחנה הריכוז טרבלינקה .
אירגון ויצו היה שותף לחטיפת ילדי תימן וממשיך לחטוף ילדים .
אירגון ויצו מחזיק מחנה ריכוז והיתעללות בפנימיית הדסים בנתנייה .
הוא חוטף ילדים בעיקר מנשים אשר מתקצבות אותו אידגוני הנשים הצביעו ברגליים
אין לתרום לויצ"ו ואין לעזור לאירגון זה .אשר מתעלל בילדכם ומפר צוי בתי משפט .
פורסם ב היתעללות, ויצו, מחנות ריכוז, רווחה | מתויג: רווחה | לכתוב תגובה »
חזקת הגיל הרך בעקבות המלצת ועדת שניט. גבי גזית מוכיח את רונית ארנפרוינד כהן מויצ"ו. רועי רונן: הבעיה היא בשופטים – אנשים מקובעים ומיושנים.
פורסמה על־ידי ronitfamily ב אפריל 30, 2008
פורסם ב אבהות, בתי המשפט לענייני משפחה, גבי גזית, גט, הסדרי לינה, הסדרי ראייה, ויצו, ועדת שניט, חוקי משפחה, טובת הילד, מזונות, משבר גירושים, משמורת, ניתוק מילדים, סרטונים, עוני, פקידי סעד, רבני, רדיו, רווחה, רונית ארנפרוינד כהן, רועי רונן, רשלנות, שופטים, שחיתות, שנאת גברים | לכתוב תגובה »
התנועה למען עתיד ילדנו מגנה את משטרת רחובות אשר עצרה את חברנו ארז נתן ומגנה את תמר חובשי מתעללת סידרתית
פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 13, 2008
| משטרת רחובות פועלת תוך אפלייה פמניסטית ראדיקלית ושותפה להיתעללות בקטין בנו של ארז נתן .
משטרת רחובות אשר טוענת שאיננה מתערבת בהסדרי ראייה החליטה שהיא מתערבת רק שמדובר בגברים. ארגון פשיעה משטרת רחובות בחר להיתעלל בחברנו במקום לעצור את האם המכה . יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה ייצג את האב בהליך של צו הגנה בבית המשפט בת"א התיק הועבר בדחיפות לרמת גן ושוב לראשל"צ לאחר הועבר לשופטת אשר ידועה לשימצה מפראשת הילד תומר לאחר שהיתעלמה מהיתעללות האם. השופטת נפסלה מידית והתיק הועבר לשופטת חני שירה . ארז נתן אושפז בבית החולים והשופטת קיבלה במעמד צד אחד שיקריה של תמר חובשי שטענה טענת שווא שארז נתן מכה ומתעלל בבנו . התנועה מזכירה לשופטת חני שירה שאם תמשיך לפגוע בקטין ולתת צוים חד סיטריים התנועה תפעל לפסלותה . לא יתכן שהפושעת תמר חובשי אשר גרמה לכבייה דרגה שנייה מכה את הקטין ורק שלשום היתה אחראית לחתכים אשר בוצעו באמצעות סכין ומקבלת צו הגנה ללא בדיקה לאחר שנדחתה בימים האחרונים בידי שני שופטים. מדינת ישראל ממנת לחובשי 3 עורכי דין שונים למרות שאיננה זכאית . התנועה תפעל להפגין מול ביתה של המיתעללת הסידרתית בימים הקרובים ולשם הוצאת צו הטרדה מאיימת נגד אישה זו . ארז אנו איתך במאבקך ושוטרי רחובות אשר פעלו תוך אפלייה מינית נגדם תוגש תלונה במח"ש . המכתב של אלי גודו יפורסם באתר כדי שהציבור יידע משטרת רחובות סניף ויצו" ונעמת כמו כן תוגש נגד הג"ב חובשי קובלנה פלילית על היתעללותה בקטין |
פורסם ב אבהות, אלימות נשים, אפלייה מינית, ארז נתן, הפגנות ופעילות מחאה, התאבדות, התנועה למען עתיד ילדנו, התעללות בילדים, ויצו, זמן איכות, חוק הנוער, חטופים ילדי תימן, יעקב בן יששכר, יצחק קדמן, מח"ש, מטרות התנועה, משטרת רחובות, נזיקין, ניתוק מילדים, עליון, פקידי סעד, קובלנה פלילית, רווחה, רשלנות, שופטים, שנאת גברים, תלונות שווא, תמר חובשי אירגון פשיעה | תגובה אחת »
ציונה היימן היא ציונה סאלם – ילדה שנחטפה ע"י משרד הרווחה
פורסמה על־ידי ronitfamily ב פברואר 8, 2008
1. שם משפחתה של ציונה היימן היה סאלם…
2. התינוקת נחטפה מבית תינוקות של ,ויצו" בבית חולים "הדסה" בראש העין, ונילקחה למוסד "איתנים" בירושליים בניהולו של ד"ר מנדס….
3. לפי ועל פי הנחיית/בקשת יגאל אלון…"ימח שמו וזיכרו", חברם של משה דיין רבין, שמעון פרס בכלל ויד ימינו של דוד בן גוריון ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, שהכריז על " תקומתה של מדינת ישראל ", ניבחרה והועברה התינוקת לידי הגב´ "גניה שוודרן" שבינתיים החזירה את נישמתה החוטאת לבורא, והיא שימשה בתפקיד בכיר במשרד הרווחה והיתה אחראית כרכזת אימוץ של מחוז הצפון של כל בתי התינוקות והיא אישית לקחה את התינוקת ושמה אותה במוסד/בית חולים "איתנים" בירושלים בניהולו של ד"ר מנדס, והרי קיבוץ גינוסר נימצא ושייך למחוז הצפון, הוי "כינרת שלי" הבקשה הועברה אליה דרך "ד"ר שיבא", שגם הוא בינתיים החזיר את נישמתו החוטאת לבורא, ומי שלא יודע וזוכר על שמו ניקר בית חולים תל השומר, ולמה, כי הוא כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות ותפקידו היה ליישם את כל הפשע הזה וכל זאת תחת פיקודו של "האורים והתומים" של מדינת ישראל, הוא ולא אחר "ד"ר יוסף בורג"-תיק אפרסק… שגם הוא החזיר את נישמתו החוטאת לבורא-אביו של יו"ר הכנסת "אברום בורג"…
4. התינוקת ציונה היימן/סאלם הועברה וניתנה "כמתנת יום הולדת למשפחת ינוביץ" מקיבוץ גינוסר מקום מגורים של משפחת רות {עדיין חיה} ויגאל אלון….
5. ד"ר מנדס מנהל בי"ח/המוסד-איתנים ששלח את הילדה לאימוץ לא לפני שכתב חוות דעת רפואית מחד ושהילדה "אסופית" מחד באופן רשמי, ובמקביל הוציא מכתב שהתינוקת ציונה סאלם ניפטרה, ושלח לחברת קדישא בירושליים ברח´ אלישר מספר 1 בכיכר ציון, לידי חנניה שחורי משכיהן כמנהל חברת קדישא במחוז ירושליים, שגם הוא בינתיים החזיר את נישמתו לבורא…..
6. "ועדת שלגי"- ידעה ולא נגעה…הסתמכה על רישום הניפטרים בספר שהוצג בפני הועדה על ידי מנהל חברת קדישא דאז חנניה שחורי….
7. "ועדת בהלול/מינקובסקי- ידעה ולא נגעה מאותה סיבה שלעיל ועדת שלגי וקודמתה ולמה….
8. החוקר מטעם המדינה שחקר את כל הטענות והעובדות שהוצגו בפני הועדות, היה חוקר "תימני במוצאו" שמכר את נישמתו לשטן, כמו שיהודים מכרו את נישמתם לשטן במחנות הריכוז בגרמניה הנאצית, החוקר התימני שיקר במצח נחושה מטעם המדינה, כי הוא אישית ראה את הילדה ציונה היימן/סאלם אישית כשביקר בקיבוץ גינוסר ובקיבוץ גבעת חיים כשלמדה שם, כמו כן היה בבית הקברות בהר מנוחות בירושלים, בחלקת הילדים מספר יב´, ובסיור עם העובד הטכני של חברת קדישא על פי המפה הישנה, נפלה נקודת הקבר שכביכול ציונה היימן קבורה שם, באמע הדרך …בין הקברים הקיימים, כמובן שמיד אחרי זה באו "שליחי המאפיה", תיקנו /טייחו את הבעיה והיום יש קבר על שם "ציונה היימן/סאלם" בכלל ונכון להיום "ציונה היימן/סאלם" חיה ומגדלת את ילדיה "בשדמות דבורה" כפי שנחשף בכתבה המצ"ב בקובץ הנילוה….
אלו הפרטים והעובדות שלא ניכתבו בכתבה וכפי שאמרת לא בגלל צינעת הפרט אלא בגלל שמירת "תיבת הפנדורה/שילטון האוליגרכיה", מה שמוכיח מעל כל ספק את מה שכולנו יודעים….:-
שיש קשר מערכתי, שילטוני, משפטי, תיקשורתי וכלכלי השולט במדינת ישראל כפי שכתבו זאת מבקרי המדינה …"קשרים, הון ושילטון" גם אם זה היה קשה להם, כמו מבקרת המדינה לשעבר הגב´ מרים בן פורת ולימים שופטת בבית משפט העיליון…ידידתו של השופט בדימוס "מאיר שמגר…האורים והתומים" של המערכת המשפטית במדינת ישראל….
אל המקור
פורסם ב בית חולים הדסה, בית חולים תל השומר, גניה שוודרן, ד"ר יוסף בורג, ד"ר מנדס, ד"ר שיבא, ויצו, ועדת בהלול מינקובסקי, ועדת שלגי, חטופים ילדי תימן, חטיפת ילדים, טובת הילד, יגאל אלון, מוסד איתנים, משפחת ינוביץ, עובדים סוציאליים, ציונה היימן, ציונה סאלם, קיבוץ גינוסר, ראש העין, רווחה | 2 תגובות »
חטיפת ילדי תימן, יחיאל מן – חלק ו’ – מסיבת העיתונאים של משכן אהלים
פורסמה על־ידי ronitfamily ב ינואר 27, 2008
בעקבות הראיון בין מתי כהן לרב פורוש, התקיימה מסיבת עיתונאים מטעם משכן אהלים שערך ארגונו של הרב עוזי משולם בבית מלון מרכזי בירושלים, בבעלותו של חבר אגודת ישראל לשעבר הרב אברהם שפירא. מסיבת העיתונאים סוקרה באופן נרחב ע"י אמצעי התקשורת והיו נוכחים בה גם הרב בני אילון ממולדת, אליעזר זנדברג מצומת, והרב יעקב סילבני ממשכן אהלים.
הרב סילבני הצביע על 12 מקרים בהם ילדים חטופים הצליחו לאתר את בני משפחותיהם. בכל אחד מהמקרים שלחה הועדה הממשלתית מכתב לילדים ולמשפחות המציין כי "התיק נסגר" אך לא פרסמה את המקרים ברבים.
במקרה אחד עלה שמו של אדם בשם אורי וכטל אשר התקשר למסיבת העיתוניאם מחו"ל והיה אמור להגיע לישראל לאחר סוכות.
מר וכטל נולד כפלתיאל בן טוב ושהה במעון ויצו בקיבוץ עין שמר. פלתיאל נחטף מהוריו, ניתן לו שם חדש "אורי", ומאוחר יותר הועבר ממעון ויצו לאימוץ ע"י משפחת וכטל. אורי הגיע למעון של ויצו ממחנה העולים בעתלית, שם התגוררו הוריו. ילד נוסף בשם חיים עבר יחד עימו ממחנה עתלית למעון ויצו. אורי אמר בטלפון כי יעבור בדיקות DNA טרם בואו לישראל. עו"ד הראשון שעסק בתיק וכטל היה יעקב הררי.
במסיבת העיתונאים הועלה אף נושא תעודות הלידה והפטירה הריקות אשר היו חתומות בחותמת משרד הפנים. תעודות אלו אותרו בסיועה של יהודית היבנר, פקידה בכירה בגמלאות שעבדה במשרד הפנים.
כתבה בנושא תעודות הלידה והפטירה הריקות פורסמה ב-13 ביוני 1996 בידיעות אחרונות. בכתבה זו נשאלה היבנר לגבי העובדה שלאחר מפקד האוכלוסין שנערך ב-1962, משרד הפנים שלח מאות מכתבים למשפחות אשר ילדיהן נעלמו ובמכתבים מצויין כי יקיריהם "עזבו את המדינה".
האלוף דוד מימון, חבר הועדה, אף הציג בפני שתי תעודות סותרות. אחת מהן מציינת כי ילד בשם יוסף כהן נפטר ב-26 בנומבר 1951, והשניה עם ילד בשם זהה המציינת כי עזב את מדינת ישראל ב-1962.
היו עוד מקרים רבים בהם נתגלו סתירות בתעודות שהונפקו במשרד הפנים. אני אישית עברתי על מאות תעודות כאלו. היבנר היתה רק אחת מקבוצת אנשים שנשאלו לגבי אי ההתאמות. תגובתם של כולם היתה זהה:
"במקרים רבים, שמות ההורים הביולוגים של הילדים המאומצים בשנות ה-50 לא היו ידועים. זה נבע מן הבלבול שהיה ברישומים של הילדים שאושפזו בבתי החולים. כאשר הילדים הבריאו, לא ידעו את זהותם, ולכן לא היתה אפשרות לאתר את ההורים שלהם…"
אני רוצה להדגיש, כי הטענה הזו בדבר "בלבול מסמכים" היא הנושא השנוי במחלוקת ואשר מהווה בסיס יסודי לסיפור הכיסוי הרשמי. זכרו את טיעון המפתח הזה, משום שנחזור אליו מאוחר יותר.
גב' היבנר, בראיון לידיעות אחרונות חשפה את העובדה הבאה:
"הילדים הללו נלקחו למוסדות וקיבוצים, ורבים מהם נלקחו לאימוץ. ההורים המאמצים, לא רק ששינו לילדים את שמותיהם, אלא אף את מספרי תעודות הזהות שלהם, כך שלא ניתן יהיה לאתרם".
—————————————————————————————-
תורגם ע"י רונית, התנועה למען עתיד ילדנו
לינק למקור:
פורסם ב אברהם שפירא, אורי וכטל, אלוף דוד מימון, אליעזר זנדברג, הרב בני אילון, הרב מנחם פורוש, הרב עוזי משולם, והרב יעקב סילבני, ויצו, חטופים ילדי תימן, יהודית היבנר, יחיאל מן, יעקב הררי, מחנה עולים עתלית, מסיבת עיתונאים, משכן אהלים, משרד הפנים, מתי כהן ערוץ 2, עין שמר, פלתיאל בן טוב | לכתוב תגובה »
חטיפת ילדי תימן, יחיאל מן – חלק ב’ – עדותה של שרה לייכט
פורסמה על־ידי ronitfamily ב ינואר 21, 2008
13 באוקטובר 1997, בית אגרון בירושלים, לשכת העיתונות הממשלתית.
במקום זה התכנסה הועדה הממשלתית שהוקמה כדי לחקור את פרשת חטופי תימן וילדים אחרים שנלקחו ממשפחתם בשנים 1948-1954. השימועים נערכו מדי שבוע.
גברת שרה לייכט היתה העדה הראשונה באותו יום. היא עבדה כאחות במרכז ויצו בתל אביב בשנת 1950. גברת לייכט עבדה כמטפלת בילדים משעות הבוקר ועד לשעות 2-3 אחר הצהריים, ובמהלך עבודתה הוכשרה שם כאחות.
מרכז ויצו דאז נקרא בשם "המוסד לטיפול באם ובילד", אך גב' לייכט העידה כי מדובר היה בשם ששימש כהסוואה למרכז אימוץ שפעל במקום. את המקום ניהלה אישה בשם רבינה קיש, סגניתה היתה גב' ברבש ורופאת הצוות היתה גב' שפירא.( שימו לב, כמו במקרים רבים שוב מדובר בעדת נשים "טובות וחסודות", רונית)
הילדים אשר טופלו במוסד ויצו היו בטווח גילאים של בין יום אחד לשנתיים. לאחר שהגיעו לגיל שנתיים, הם הועברו למוסד יתומים שנוהל ע"י גב' רלח. (לדעתי, ילדים שלא הצליחו למכור, לא יכלו להחזירם למשפחותיהם האמיתיות משום שכבר דיווחו להם שהתינוק שלהם מת,משום כך זרקו אותם במוסד יתומים, רונית)
גב' לייכט הציגה בפני הועדה תמונה שלה עם אחד הפעוטות בהם היא טיפלה, שמו היה דרוויש, ואותו זכרה במיוחד משום חיבתה המיוחדת אליו. העתק של התמונה נמסר לועדה. בתום השימוע שוחחתי עם גב' לייכט שאף הראתה לי את התמונה.
מוסד זה של ויצו היה אחד מיני מוסדות רבים שחטפו ילדים, פשוטו כמשמעו, מכרו אותם בחשאי והגדירו את המהלך כ"אימוץ".
גב' לייכט זוכרת את היום בו הוצא דרוויש מן המוסד. לעובדי המוסד נאמר כי דרוויש נמסר למשפחה ממוצא פולני שהתגוררה ביפו. כמו כן, ניתנה לאחיות ולמטפלים הוראה האוסרת עליהם ליצור קשר עם דרוויש או עם הוריו, גם אם ייתקלו בו ברחוב, משום שההנהלה טענה שההורים החדשים של דרוויש מתגוררים בסמוך למוסד. גב' לייכט חיפשה את דרוויש בין הילדים שפגשה בשכונה אך מעולם לא ראתה אותו יותר.
(לדעתי, הנהלת המוסד העבירה לעובדים דיסאינפורמציה. כדי שלא יתחילו לחקור ולנבור מה עלה בגורלו של הילד. הם הזינו את העובדים במידע שגוי ובלבד שלא יתחילו לשאול שאלות. שנות ה 50 במדינת ישראל היו שנים של מיתון קשה, מדינה בהתהוותה ולא סביר שמשפחות ישראליות רבות אימצו את הילדים הללו, כי רוב המשפחות הישראליות, גם מיוצאי מזרח אירופה (פליטי השואה) היו במצב כלכלי קשה. סביר להניח שהילדים הוצאו אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל למשפחות מבוססות במדינות מערביות. הסבר זה נתמך זה ע"י מה שקורה עם האימוצים הבינלאומיים כיום. האימוצים הבינלאומיים נעשים במדינות העולם השלישי, מדינות בהן גם משפחות רגילות חיות בתנאים קשים. במדינות אלו, ילד מוצא אל מחוץ המדינה רק אם המשפחה הביולוגית אינה מסוגלת לגדלו ולא נמצאה משפחה מקומית שמוכנה לאמצו, רונית)
גב' לייכט נשאלה אם זכורים לה מקרים בהם מתו תינוקות. היא השיבה בשלילה, למעט מקרה אחד בו התגלה תינוק בן יומו בפח האשפה (אפילו קברים לא הכינו להם, מזעזע, רונית). היא ציינה כי מקרה זה היה יוצא דופן. לדבריה הטיפול בילדים היה מלא ב"חום ואהבה"….
———————————–
תורגם ע"י רונית, התנועה למען עתיד ילדנו.
לינק למקור:
פורסם ב אחיות, אימוץ, בית אגרון, בית ילדים, בית יתומים, ברבש, דרוויש, ויצו, ועדת חקירה, חטופים ילדי תימן, חטיפת ילדים, יחיאל מן, מוסד, מטפלות, פעוטות, רבינה קיש, רלח, שימוע, שפירא, שרה לייכט, תינוקות, תל אביב | לכתוב תגובה »
