כידוע הפק"ס חדוה עינב – היא מנהלת היחידה לשרותים חברתיים בחיפה והינה מנהלת של מספר פקידות סעד שכפופות לה.
אחת מהן החליטה לקרוא בתסקיר לאישה שהיא ל "הרבעה".
ונתבעה על כך ללשון הרע
11. בתצהירה העידה הנתבעת 1 כי היא עובדת סוציאלית בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדעי הרוח. מיולי 1983 היא עובדת בשירותי הרווחה של עיריית חיפה ומשך 10 שנים עובדת כבר ביחידה לאישות ואפוטרופסות. היא זכתה בתעודת הצטיינות עבור עבודתה הקודמת כאחראית על איזורי כרמל ונו"ש בנושא ילדים בסיכון. היא ציינה כי מעולם לא התקבלו תלונות נגדה, למעט במקרה דנן, הן בתפקידה כפקידת סעד לחוק הנוער והן בתפקידה הנוכחי.
12. בתאריך 19.2.01 התקבלה ביחידתה בקשה לתסקיר מבית משפט לעניני משפחה בעניינם של בני הזוג. בקשה לדחיית מתן התסקיר הוגשה על ידי היחידה עקב עומס רב ובקשה נוספת למתן תסקיר נשלחה מבית המשפט לעניני משפחה בתאריך 14.3.01 וכן בתאריך 23.5.01. לצורך כתיבת התסקיר הוזמן כל אחד מההורים בנפרד למשרדי הנתבעת 1 לשיחה.
13. הנתבעת 1 טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל. היא לא הכירה אף אחד מהצדדים או בני משפחתם קודם לעריכת התסקיר וטענה שלא נטתה לכיוון אף אחד מהם.
14. לטענתה, את התסקיר ערכה כמקובל: "קודם כל תיאור באופן כללי של כל אחד מההורים והבנות. אחר כך תוארה מערכת היחסים, כפי שהשתקפה מדבריהם של הצדדים. אחר כך הבעתי את עמדות כל אחד מהם כלפי האחר". בפרק האחרון בתסקיר הובעה התרשמות הנתבעת 1 משיחותיה עם הצדדים והוריה של התובעת וכן מהקשיים של אותו זמן, כולל הערכה בנושא הקשר של הבעל לבנותיו.
15. בתסקיר הובעה התרשמות הנתבעת 1 ש"מדובר בתכנית מוכנה מראש מצד [התובעת] לדירה, בטחון כלכלי וילדים". בסוף התסקיר הופיעו המלצות בנושא הסדרי הראיה. לדעת הנתבעת 1, התובעת העמידה קשיים בלתי אפשריים בנושא הסדרי הראיה. הנתבעת 1 הוסיפה כי התייעצה עם מנהלת היחידה והביאה את המקרה להדרכה ביחידה, נוהג המקובל למקרים מסובכים. כמובן שהמקרה הובא בעילום שם.
16. נטען כי לאחר קבלת התסקיר בבית המשפט לעניני משפחה לא היתה הנתבעת 1 מעורבת עוד ואף לא התבקשה על ידי בית המשפט למעקב אחר הסדרי הראיה.
17. הפק"ס הודתה כי "בתסקיר נאמר הביטוי 'הרבעה' ומדובר בהתנסחות לא מנומסת. הצטערתי על התנסחות זו, הבעתי צערי במכתב אל [התובעת] מתאריך 29.4.02." נתבעת 1 תיארה הליכים בפני ועדת האתיקה לאחר הגשת התלונה. היא ציינה כי אמנם היא הורשעה בעבירה אתית אך הוטל עליה העונש הקל ביותר שניתן.
18. נתבעת 1 טענה שלא התכוונה להזיק או לפגוע בתובעת או באדם אחר ותוכן הדברים שנרשמו נעשו על פי מיטב הבנתה המקצועית. בנוסף, היא טענה כי התסקיר הינו פרי החלטת בית משפט ו"אי אפשר היה להמנע מהצגת כל העובדות לרבות הלא נעימות." בהמשך לתצהירה התייחסה הנתבעת לטענות שונות אודות דברים שנכללו בתסקיר והסבירה שמקורם בדברים שנאמרו לה על ידי הצדדים.
19. הנתבעת טענה שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.
20. תצהיר נוסף נמסר על ידי חדוה עינב, מנהלת היחידה לאישות ואפוטרופסות – פקידת סעד לסדרי דין בשירותי הרווחה בעיריית חיפה. היא העידה לגבי עבודתה של הנתבעת 1, וציינה כי מדובר בעובדת שלא היו לגביה אירועים חריגים. היא הסכימה כי "ייתכן ובתסקיר היו התבטאויות שקוממו את התובעת ואולי במחשבה שלאחר מעשה, היה מקום לעדן אותן או לסגנן בצורה חדשה. אולם לעניין המקצועי, בתיה נשפטה בועדת המשמעת של העו"ס."
כרגיל טיוח וכסתוח בכל דרך אפשריח










המחלקה המשפטית בתנועה עוסקת בייצוג בחוק הנוער במחירים סבירים . במחלקה זו עוסקים בתביעות נזיקין נגד גופי הרווחה.. עורכי דין מומחים בחוק הנוער, בפלילים, ובדיני משפחה שאינם משתפים פעולה עם הרווחה. טלפון לפרטים:אצל אלון יו"ר התנועה0547643477


