השקרים של חנה סלוצקי – אחד בפה ואחד בלב

חנה סלוצקי – פקידת סעד ראשית לחוק הנוער אשר אחראית באופן אישי לחטיפתם המיותרת של רבבות ילדים מביתם ומשפחתם וכליאתם במתקני כליאה של משרד הרווחה (מכונים לעיתים פנימיות), ולאשפוזם בכפיה של ילדים בריאים במוסדות פסיכיאטרים על לא עוול בכפם.

מדוע לא מכניסים את האישה הזו לכלא?

 

מתוך פרוטוקול ישיבת העבודה והרווחה בכנסת, 26 מאי 2008

 

כשחנה סלוצקי אומרת:

"…נוצרה סיטואציה שבה אנחנו צריכים להתערב ולהגן על ילדים…"

 

היא מתכוונת לאמר:

"נוצרה סיטואציה בה אנו צריכים להגדיר יותר ויותר ילדים בסיכון מלאכותי כדי להגדיל את מספר התקנים שלנו וזאת כדי שנוכל לעבוד 3 דעות ביום במקום 6 שעות ביום."

 

כשחנה סלוצקי אומרת:

"…נקודת המוצא היא טובת הילד, אבל אנחנו מסתכלים על הילד עם ההורים ועם המשפחה, תמיד הילד עם המשפחה…"

 

היא מתכוונת לאמר:

"נקודת המוצא היא טובת העובד הסוציאלי, וטובת העובד הסוציאלי דורשת הוצאה של עוד ועוד ועוד ילדים מהבית כדי לפרנס את עצמנו ואת החברים שלנו בפנימיות ובאומנה, עובדה, לפי הסטטיסטיקה משנה לשנה גובר והולך מספר הילדים שמוצאים מן הבית."

 

כשחנה סלוצקי אומרת:

"…אנחנו מבקרים את עצמנו ואנחנו יודעים יפה מאוד לבקר את עצמנו…"

 

היא מתכוונת לאמר:

"אנו פועלים בניגוד למנהל תקין המחייב פיקוח ובקורת של גורם חיצוני ואובייקטיבי כגון משרד מבקר המדינה. אנו לא מרשים לאף גורם חיצוני לחדור למועדון הסגור שלנו, להוציא את הכביסה המלוכלכת החוצה, כדי שלא יחשוף מחדלים איומים ויפתח תיבת פנדורה."

 

כשחנה סלוצקי אומרת:

"…בוודאי שיש כשל, אם תינוק נפטר כתוצאה מאלימות ופקידי הסעד ועובדי הסעד לא הצליחו להגיע אליו בזמן כי הם עסקו בתחום אחר או בנושא אחר…"

 

היא מתכוונת לאמר:

"…אנו לא מסוגלים להתמודד עם מקרי התעללות אמיתיים, גדול עלינו, אז אנו מפנים את המשאבים שלנו כדי להציק למשפחות חפות מפשע."

 

גב' סלוצקי, מקרה אמיתי שתועד אצלנו, כאשר אחת מפקידות הסעד שלך מרימה טלפון לאמא ונוזפת באמא כי קיבלה דיווח משתי מרגלות שלה, אמהות שדיווחו שהמטפלת של הילדה לא התייחסה לילדה בנדנדה בגינה (ואגב כך אף הפרה חסיון בכך שהעבירה מידע ל-2 האמהות) ובמקביל הפקידה שלך מקבלת קריאה בביפר כי יש נערה במצוקה שרוצה להתאבד והפקידה שלך עדיין ממשיכה לנזוף באותה אמא על הנדנדה במקום לסגור את הטלפון ולטפל בנערה שעומדת להתאבד, אז ברור שכך קורות טרגדיות. למה לא מעמידים אותך ואת הפקידות שלך לדין על רשלנות?

 

כשחנה סלוצקי אומרת:

"…איך מזהים ילדים בגיל הרך שנפגעים, אותם תינוקות שאינם יכולים לדבר, שאינם יכולים לספר…"

 

היא מתכוונת לאמר:

"התינוקות במוסד בית שבתאי בחיפה לא יכולים לדבר על הטראומה שהם עובדים במוסד. בולבי וחבריו קבעו כבר מזמן כי לתינוקות נגרמים נזקים אדירים בעת שהותם במוסד אבל מה אכפת לי מהם"

 

כשחנה סלוצקי אומרת:

"…אתמול בערב מהשעה 8:00 עד 10:00 בערב שוחחתי עם עיתונאית שיוצאת נגד הורים וילדים בגיל הרך…"

 

היא מתכוונת לאמר:

"אני מתכוונת לגייס את התקשורת כדי שתעשה שטיפת מח להמונים ותזריק רעל לאזרחי מדינת ישראל כי להיות הורה במדינת ישראל זו משימה בלתי אפשרית משום שההורים היהודים הם הורים גרועים וצריך לקחת מהם את הילדים. כדי לבצע את המשימה הכלל ארצית הזו יש צורך בתוספת של עוד ועוד ועוד תקנים, קרי עוד ועוד ועוד כסף! כסף! כסף!"

עבודתם הטמאה של העובדים הסוציאלים האמריקנים נחשפת בתחקיר של רשת טלויזיה אמריקנית

צפו בתחקיר של רשת טלויזיה אמריקנית שחשפה שחיתות בלתי נתפשת של עובדים סוציאלים אמריקנים שחוטפים ילדים לאימוץ עבור בצע כסף. בעקבות התחקיר פתח משרד מבקר המדינה האמריקני בחקירה מקיפה בנושא.

בישראל התקשורת פוחדת לחשוף ומשרד מבקר המדינה מתעלם מן השחיתות החוגגת בקרב פקידי הסעד במשרד הרווחה.

התנועה דורשת כי פקידי הסעד יחשפו את מרכיבי השכר בתלוש המשכורת שלהם.

תככים בין עובדים סוציאליים באים תמיד על חשבון בריאותם הנפשית של ילדים חטופי רווחה

להלן עוד מקרה, אחד מאינספור מקרים של כשל אומנה בהם מטולטלים ילדים ממשפחה למשפחה כמו כדורגל בשל סיבות רבות ומגוונות ומשרד הרווחה מסתיר כהרגלו את הנזקים שפקידי הסעד גורמים לילדים הללו. והפעם, משפחה אומנת מתוך פורום אומנה, על ילד שנזרק למשפחה האומנת הבאה בשל מחדלים ותככים ביורוקרטים של עובדים סוציאליים ופקידי ממסד:

 

"…האם רק אנחנו סובלים מחוסר הבנה של העמותה , עו"ס וכ"ו? נמאס לנו שנותנים לנו עובדת שלא מבינה מה קורה איתה חדשה וכל הזמן מסתמכת על מה שתגיד ראש הצוות שלה אנחנו נמצאים בצומת דרכים עם הילד אומנה שלנו הוא לא ממשיך איתנו בגלל חוסר התחשבות של כל המערכת לצעקות שלנו כי הילד מסובך רגשית כולל פיגור אין לנו כימיה כבר למעלה משנה אין עזרה מקצועית איך כן לגשת לילד ולבעיות שלו נכשלנו בגללם כואב לנו שככה מתנהל העולם אנחנו מתוסכלים ולא יודעים מה יהיה האם המשפחה הבאה כן תסתדר ? האם האם האומנת תוכל להתמודד עם ההרגשה שלא תקבל שום פידבק על הטיפול בו ? מה יהיה איתו אם לא יסתדרו איתו ? הרבה שאלות ובלי תשובות פשוט רק לצאת לרחוב ולצעוק מרוב אטימות של כולם …."

 

עוד על כשלים של משפחות אומנה:

 

מחקר MIT קובע: ילדים שחיו בבתים הרוסים הצליחו טוב יותר בחיים מילדים שחיו במשפחות אומנה

 

משפחות אומנה מתייחסות לילד כאל חפץ. לאחר שנעשה בו שימוש צריך להתפטר ממנו ולזרוק אותו במוסד

 

עובדים סוציאלים מטלטלים ילדים ממשפחה למשפחה כדי להגן על עצמם בפני תביעות נזיקין

 

עוד מקרה של ילדים שמטולטלים מאומנה/פנימיה/אומנה/פנימיה

 

עץ המשאלות שצייר ילד שנחטף ע”י עובדים סוציאלים למוסד של משרד הרווחה

התקשורת בבריטניה חושפת: עובדים סוציאלים חוטפים תינוקות בגלל רכילות של שכנים

רשויות הרווחה בליווי כוחות משטרה הגיעו לביתו של זוג בריטי צעיר על סמך רכילות בלבד של שכנים כי תינוקם בן ה-5 חדשים סובל מהזנחה. התינוק נלקח מהוריו והוחזר להם מאוחר יותר. בישראל התינוק היה נלקח לאימוץ ולא חוזר יותר לבית הוריו.

 

התקשורת בבריטניה חושפת, אך התקשורת בישראל יודעת ושותקת. צפו בסיפור שסוקר ע"י אחת מרשתות הטלויזיה הבריטית.

עוד בבריטניה:

פקידי סעד מקבלים בונוס כספי עבור ילדים שנחטפו לאימוץ

שופט בריטי תקף עובדים סוציאליים פנאטים שחטפו ילדה 

התעללות בילדים – עשה ואל תעשה בחקירת ילדים – חלק 3 – שיבוש הליכי חקירה

הורים, אם אתם או מי מבני ביתכם חשוד בהתעללות בילד ואתם יודעים כי מדובר בתלונת שווא, דירשו לראות את כל חומר החקירה הגולמי של הילד, כולל תמליל החקירה והקלטות ולא רק את המסמך הסופי המבוסס על פרשנותו של חוקר הילדים.

 

במאמר הקודם תיארנו טכניקות חקירה פסולות בחקירות ילדים, כאשר הבולטת בהן היא טכניקת זיהום החקירה, במהלכה חוקר הילדים שותל במוחו של הילד אירועים שלעיתים לא קרו ולא נבראו וזאת על מנת שהילד יודה בחקירה שאכן אותם אירועים בוצעו.

 

אחת הבעיות המרכזיות בחקירות ילדים היא כי לעיתים הם מגיעים לחקירה כאשר מוחם כבר נשטף במידע ע"י גורמים אחרים שחקרו את הילדים קודם לכן ושאינם מוסמכים לחקור ילדים. בין גורמים אלו יכולים להימנות: אמא, גננת, מורה, אחות בית ספר, עובדת סוציאלית, רופא, שכנה, עוברת אורח,איש משטרה שאינו מוסמך לחקור ילדים, פקידת סעד שאינה מוסמכת לחקור ילדים,יועצת בית הספר, פסיכולוגית חינוכית ועוד.

 

לא ניתן למנוע מקרים כאלו של חבלה ושיבוש חקירת הילד לחלוטין אך ניתן להקטין את הנזק ע"י נקיטת מספר פעולות:

 

• בנית מערך הסברה והדרכה לאנשי חינוך בנושא, כיצד יש לאתר ובאופן נכון ילדים שעברו התעללות אמיתית ולא התעללות מדומה.

הבעיה: עובדים סוציאלים ממשרד הרווחה מסתובבים באופן מאסיבי במוסדות החינוך ומפעילים לחצים ושטיפת מח על עובדי החינוך למצוא בכפיה ילדים שעברו לכאורה התעללות כדי למלא את מכסות העבודה ולהגדיל באופן מלאכותי את עומס העבודה שלהם. לפקידי סעד אלו יש אינטרס לא לדעת איך לאתר ילדים כאלו באופן מקצועי כדי ליצור עננת אי וודאות שתגן עליהם מפני תביעות נזיקין, ולכן הם אף אינם יכולים להעביר הדרכה מקצועית מתאימה לאנשי החינוך, למרות שבפועל הם מבצעים מעין הדרכה שגויה, כזאת שגורמת להגדלת מספר התיקים ה"מטופלים" על ידם.

 

התוצאה: מאות אלפי ילדים מוגדרים כילדים בסיכון שלא לצורך, משפחות נהרסות בגין האשמות שווא והילדים נאלצים להתנתק מהוריהם וממורשתם ולבלות את ילדותם במוסד סגור של משרד הרווחה ומנגד ילדים שעברו התעללות אמיתית לא מאותרים משום שלאיש החינוך אין את הידע המקצועי המתאים לאתר אותם, והעובדים הסוציאלים אינם נותנים על מחדלים כאלו את הדין, וזאת בשונה מארצות אחרות בהן עובדים סוציאלים שהתרשלו בתפקידם נתבעים בבתי המשפט גם בדיני נזיקין.

 

• ביצוע חקירה מעמיקה את הגורם המדווח וכל הגורמים שהיו מעורבים באירוע, על מנת לנסות לאתר איך תושאל הילד על ידם ובאיזו מידה זוהמה עדותו של הילד טרם החקירה הרשמית, אם אכן זוהמה.

הבעיה: חוקרי ילדים רבים מקטינים ראש ומתעלמים משלב חיוני וחשוב זה. הם ניגשים לחקור את הילד כאילו הגיע זה עתה מסביבת ואקום וזו הפעם הראשונה בה הוא נחקר, למרות שבפועל עבר קודם לכן מספר גלגולים של תשאולים ע"י הגורם המדווח עצמו וגורמים נוספים לא מוסמכים.

 

• ביצוע חקירת ילדים ע"י חוקרי משטרה ולא חוקרי משרד הרווחה.

חוקרי משטרה שעברו הכשרה מיוחדת הם המתאימים ביותר לבצע חקירת ילדים ולא חוקרי ילדים ממשרד הרווחה משום שלחוקרי ילדים ממשרד הרווחה עשוי להיות אינטרס להגדיל את מכסות הילדים המוגדרים כילדים בסיכון על מנת להגדיל את מספר התיקים ה"מטופלים" ע"י חבריהם פקידי הסעד, ולכן הם עלולים להיות מוטים מראש בבואם לחקור את הילד.

 

יתרה מכך, תיקים שנסגרו משום שהתברר כי מדובר בתלונת שווא צריכים להיסגר גם במשרד הרווחה. בפועל ישנם הרבה תיקים שנסגרו במשטרה בגין תלונת שווא אך עובדי הרווחה ממשיכים להטריד ולהציק להורים באין מפריע.

 

הבעיה: החוק הקיים היום מאפשר גם לחוקרים ממשרד הרווחה אשר ברובם עובדים סוציאליים לחקור ילדים ולא רק לחוקרי משטרה.

_______________________________________________________ 

ועוד, חוקר משטרת ישראל הפסיכולוג גנדי קפלן כותב על מהימנותם של ילדים כעדים בחקירות.

 

במאמר הבא נתאר כיצד יש לבצע חקירה נכונה של ילדים.

"כאילו תמיד היינו יחד" – נועה אהרונוביץ ואמה בראיון לערוץ 10

נועה אהרונוביץ', שנמסרה לאימוץ לפני 25 שנים כשהיתה בת 5 ומתגוררת כעת בארה"ב, איתרה את אמה הביולוגית, רותי שורקי, ואחרי שעות של שיחות בטלפון פגשה אותה בישראל. כעת חולמת נועה להפגיש את משפחתה הביולוגית עם בעלה וילדיה בארה"ב .

 

נועה נחטפה לאימוץ יחד עם עוד שניים מאחיה אשר הופרדו ממנה אף הם ופוצלו למשפחות אחרות.

השרות למען הילד אף מפריד בין אחים חטופים, דבר שהדעת אינה סובלת. אפילו במדינות חבר העמים שמוגדרות כמדינות עולם שלישי אסור להפריד בין אחים אשר אמורים להיות מאומצים והמשפחה המאמצת חייבת לאמץ את כולם ביחד.

 

נועה מספרת על בית היתומים בישראל בו שהתה טרם האימוץ. בזכרונה נחרטה חווית בית הילדים כחוויה בלתי נעימה, במהלכה ניתנו לה בגדים בלויים יד שניה אשר לעיתים לא התאימו למידותיה ולצוות המוסד לא היה אכפת איך היא נראית, בעוד אימה הביולוגית היתה מלבישה אותה במיטב הבגדים.

 

עוד עדות של אישה שנחטפה לאימוץ בילדותה ע"י רשויות הרווחה

 

עובדים סוציאליים חטפו ילד בן 8 למשפחה אומנת ממבשרת ציון שסיממה אותו בסמים פסיכיאטרים כדי שיהיה לה שקט בבית

ריספרדל הוא סם פסיכיאטרי בעל תופעות לוואי רבות וקשות. תופעות הלוואי שלו במערכת העצבים כוללות עצבנות, דיכאון, פסיכוזה, אפתיה, הזיות, אופוריה, אי יציבות רגשית.

 

צפו בכתבה ששודרה אתמול בתכנית מכל מקום בערוץ 1, בה יעקב בן ייששכר מתאר את היד הקלה על ההדק של העובדים הסוציאלים ופקידי הסעד במשרד הרווחה בראשות פקידת הסעד לחוק הנוער חנה סלוצקי והדובר נחום עידו. יד מזוהמת באמצעותה הם מנתקים ילדים ממשפחותיהם וזורקים אותם במשפחות אומנה זרות ומנוכרות.

 

לינקים נוספים:

 

עובדת סוציאלית תקפה קשישה בת 76

 

ניכור אומנה ותאוות הבצע של משפחות אומנה

 

הפסיכיאטרית רצחה – ההורים ישלמו את המחיר

 

ילדים נשכחים – על התעללות ילדים בפנימיות ומשפחות אומנה

 

סיוט בבית המשפחה האומנת – משרד הרווחה מסתיר

 

 

פרשת המתעללים מן הכת בירושלים – "אני רוצה לאבא", כך אומר אחד הילדים לאשרת קוטלר, אך רשויות הרווחה מונעות מן האב להתאחד עם ילדיו

פניה של אכזריות – פרק א'

 

"לא בכינו, פחדנו שנקבל עוד מכות אם נבכה"

 

בלעדי לחדשות 10: אחד הילדים מירושלים שנפלו קורבן להתעללות קשה מצד אימם וחבריה בראיון מיוחד • ש' סיפר כיצד "אחד תפס את אחי הקטן ושרף לו את כפות רגליו בתנור עד שירד לו כל העור" • הוא המשיך ותיאר את מה שנעשה בביתם. הוא סיפר כיצד אחיו הקטנים לא בכו אפילו פעם אחת במהלך ההתעללות "הם פשוט פחדו מדי" • בשבוע הבא ייפתח משפטה של האם

 

פניה של אכזריות – פרק ב'

 

הילדים רוצים לחזור לאביהם שאינו מעורב בפרשה אך רשויות הרווחה בניצוחה של פקידת הסעד אביגיל אנגלמן מונעות זאת מן האב שרוצה להשתקם עם ילדיו. רשויות הרווחה פירקו את המשפחה ופיזרו את הילדים לכל עבר.

 

הילדים האומללים שצריכים יותר מכל ברגעים קשים אלו את הכתף התומכת של אביהם ושל אחיהם כדי להתחזק ולאסוף את השברים מפוזרים כיום ומנותקים אחד מן השני. מהלך עוולה ורשעות זה מצד רשויות הרווחה ממיט שואה שניה על המשפחה וכל העולם שותק.

  

מתוך כתבתה של אושרת קוטלר

 

 

המשפחה ערערה כנגד רשויות הרווחה שרצו לחטוף תינוק לאימוץ – בית המשפט העליון קיבל את הערעור והפעוט יחזור לחיק משפחתו

רעא  1841/08 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (עליון; א' רובינשטיין, ס' ג'ובראן, י' דנציגר; 22.05.2008 – 14 עמ'

 

בר'ע על פס'ד של בימ'ש המחוזי, בו נדחה ערעור על פס'ד של בימ'ש לענייני משפחה ונקבע כי בנה של המבקשת יימסר לאימוץ 'סגור'.

 

בית המשפט העליון, (מפי השופט רובינשטיין, ובהסכמת השופטים ג'ובראן ודנציגר), נתן רשות ערעור, קיבל את הערעור ופסק כי:

 

רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת במשורה. ואולם, בנושא אימוץ, נוכח רגישותם העמוקה, אין מחילים באופן רגיל את הלכות הדיון בגלגול שלישי, ובימ'ש מאפשר קיום דיון בפני הרכב, כדי למצות את הבדיקה השיפוטית עד תום ככל הניתן.

 

בבוא בימ'ש זה לבחון את השאלה לפי ס' 13(7) לחוק האימוץ, אין לומר כיום בפה מלא כי ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי, ואפילו היה כן, כי אין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה. השאלה אינה רק, אם בעבר ההורים לא היו מסוגלים לדאוג לילדם. השאלה היא גם, מה צפון בעתיד. נסיון העבר שופך אור גם על העתיד. עם זאת, יתכן שיש ראיות, שיש בהן כדי להצביע על שינוי, באופן שחרף חוסר היכולת בעבר קיים סיכוי ליכולת בעתיד. לעניין ס' 13(7) לחוק האימוץ, השאלה אינה גישתו הסובייקטיבית של ההורה אלא מצבו האובייקטיבי, כאשר גישתו שלו היא אחד מנתונים המגבשים מציאות אובייקטיבית זו. על בימ'ש לקבוע בראש ובראשונה אם על רקע מערכת העובדות כולה ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי.

 

הנפש העיקרית בה יש להתחשב היא של הילד. הכלל הגדול בתורת האימוץ הוא שלא די בכך שנתקיימו עילות המאפשרות להכריז על קטין כבר אימוץ, אלא על בימ'ש לשקול ולהכריע טובת הקטין מהו, והאם היא מחייבת להכריז עליו כבר אימוץ. אכן, נסיבות יוצאות דופן הן שבהן לא מתקבלת עמדה מקצועית של מומחים לדבר, אך במקרה דנא מונתה מומחית נוספת מטעם בימ'ש זה, ומשאובחן שינוי לכאורה, קמה השאלה האם אין מקום ליתן משקל לשיקול 'קשר הדם' והותרת הילד במשפחתו הטבעית כנקודת מוצא, שכן המשפחה הטבעית היא היחידה הבסיסית של החברה. התרשמות המומחית מהקשר הנוכחי בין הקטין למבקשת היתה שונה מההתרשמות בעבר ולכן כף טובת הקטין נוטה כיום שלא לכיוון האימוץ, תוך נקיטת זהירות. לפיכך, הקטין יועבר לחזקת אמו באופן הדרגתי ומבוקר.

אלימות עובדים סוציאלים ב' – התנועה מגנה את פקידת הסעד איריס ממעלה אדומים אשר תקפה קשישה בת 76

התנועה אף מגנה את פקיד הסעד יגאל כהן שנתן גיבוי לאלימות שבוצעה ע"י חברתו לתפקיד, פקידת הסעד איריס ממעלה אדומים.

 

עובדת סוציאלית זו דחפה ומשכה בשערה של סבתא בת 76 עת שהיתה בביתו של הקטין א'.

 

במעלה אדומים מתבצע טרנספר המוני של ילדים ע"י משרד הרווחה. ילדים מוצאים בסיטונאות מביתם הישר לבתי הכלא של משרד הרווחה.

אלימות עובדים סוציאלים א' – פקידת הסעד הפעילה סחיטה באיומים על עו"ד של האב בפרשת ההתעללות בילדים בירושלים לבל ישתף פעולה עם התקשורת אחרת תרחיק ממנו את ילדיו

פקידת הסעד אביגיל אנגלמן מנסה להסתיר את מחדלי משרד הרווחה מעיני הציבור. האב רוצה לגדל את ילדיו אך העובדים הסוציאלים מונעים זאת ממנו.

 

עובדת סוציאלית זו איימה על עו"ד של האב מפרשת ההתעללות בירושלים לבל ישתף פעולה עם התקשורת אחרת היא תשתמש בילדיו ככלי להתנקם בו בכך שתרחיק אותם ממנו.

אביגיל אנגלמן: סחיטה ואיומים על מטופלים מהווה עבירה פלילית. לתשומת ליבך !!

 

 

לכתבה של אושרת קוטלר מערוץ 10, כאן:

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=557332&sid=126

כאב של אב – חלק א'

כאב של אב – חלק ב'

התעללות בילדים במוסדות משרד הרווחה – קשר השתיקה של מבקר המדינה והתקשורת

75,000 ילדים בישראל חיים כיום מחוץ לביתם. 75,000 ילדים נשכחים מועלים קרבן על מזבח "טובת הילד". צפו בסרטון המתאר מתקן זוועה של משפחה אומנת מטקסס בו התעללו בילדים מוגבלים.

עובדות סוציאליות – הן מתרבות כמו חולדות ואנו צריכים עוד מלכודות – קצת סטטיסטיקה

מתוך מסמך הסוקר את התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית בשנים 1990 – 2002

 

עובדים סוציאלים מייצרים סיכון מלאכותי בילדים כדי להגדיל את התקנים שלהם

 

ברגע שילדים הללו שנמצאים ב"סיכון" פיקטיבי מוצאים מביתם לאומנה ופנימיות הם עוברים למצב של סיכון אמיתי.

 

בשנת 2002 הועסקו בישראל 12.1 אלף עובדים סוציאליים כעובדי רווחה וקהילה.

בשנים 1990 – 2002 גדל מספר המועסקים במשלח יד זה ב-5.2 עובדים. גידול זה ב-75% במספר העובדים הסוציאליים בסוף התקופה הנסקרת בהשוואה גבוה יחסית לגידול בכלל המועסקים במשק בשנים הנדונות.

 

מסקנה:

-         מספר הילדים המוגדרים כ"ילדים בסיכון" גדל והולך עם הגידול במספר העובדים הסוציאליים (צריכים פרנסה לא?)

-         מספר הילדים הנחטפים ממשפחותיהם גדל והולך עם הגידול במספר העובדים הסוציאליים (צריכים פרמיות לא?)

-         יש מתאם מובהק בין הגידול החד במספר העובדים הסוציאליים לבין הגידול בעוני.

 

אז למה צריך אותן? הן רק תורמות לעליה בבעיות הסוציו אקונומיות בחברה הישראלית.

 

להלן נתונים משנת 2002:

 

מרבית העובדות הסוציאליות הן נשים

 

בשנת 2002 90% מכלל בוגרי עבודה סוציאלית היו נשים ו89% מכלל העוסקים בתחום היו נשים.

וזה מסביר מדוע מרבית האבות בישראל לא מקבלים משמורת על הילדים.

 

עובדות סוציאליות רבות הן רווקות והרווקות הללו מחליטות עבורנו איך נגדל את הילדים שלנו

 

כ-2/3 מן העובדים הסוציאלים היו נשואים, לעומת 77% מכלל האקדמאים, כלומר שליש מהן גרושות או רווקות. (לא נורמטיביות בעולם המושגים שלהן)

אחוז העובדות הסוציאליות הנשואות נמצא במגמת ירידה. במגמת עליה נמצא אחוז הרווקות.

 25% מן העובדות הסוציאליות הן רווקות.

 

מסקנה: 25% מהנשים שיקבעו עבורך אם אתה הורה טוב או לא טוב הן נשים שמעולם לא גידלו ילדים, בכלל זה העובד הסוציאלי יצחק קדמן שהתחתן רק בגיל 43.

 

עובדות סוציאליות לא אוהבות ילדים

 

מספר הילדים הממוצע של עובדי הרווחה הוא 2.0 והוא נמוך בהשוואה לממוצע הילדים לאקדמאים שעומד על 2.2

חלקם היחסי של הורים לילדים מתחת לגיל 17 מביניהם נמצא במגמת ירידה מ-77% ב 1990 ועד 53% ב 2002

מסקנה: משפחות ברוכות ילדים (3 ילדים ומעלה) הן עבורן משפחות לא נורמטיביות בעולם המושגים המעוות שלהן.

 

עובדות סוציאליות הן נשים עצלניות

 

עובדים סוציאלים עובדים בממוצע 36 שעות שבועיות (וזה מסביר את השכר הנמוך שלהן)

שיעור העובדות הסוציאליות שנחשבות כ"עובדות הרבה" נמוך בהשוואה לכלל הנשים האקדמאיות 10% מול 23%.

התעללות בילדים – עשה ואל תעשה בחקירת ילדים – חלק 2 – טכניקות חקירה פסולות

הורים, אם אתם או מי מבני ביתכם חשוד בהתעללות בילד ואתם יודעים כי מדובר בתלונת שווא, דירשו לראות את כל חומר החקירה הגולמי של הילד, כולל תמליל החקירה והקלטות ולא רק את המסמך הסופי המבוסס על פרשנותו של חוקר הילדים.

 

להלן טכניקות חקירה פסולות בחקירת ילדים:

 

אין לחקור את הילד מספר פעמים

 

אין לחשוף את הילד הנחקר למספר חקירות. סדרת חקירות משמשת ככלי ל"אימון" למוחו של הילד, ובעיקר גורמת לו לשכפל את האירועים שכביכול קרו לו. באחד המקרים, בשל ריבוי החקירות, ילדה העידה כי אביה החורג "התקלח עימה" 14 פעמים בעוד שבפועל התברר כי עדות זו הינה מופרכת והאב מעולם לא התקלח עם הבת.

 

"מצילי הילדים" שניצחו על החקירה הזו האמינו כי הם עומדים להוציא את האמת לאור. הם לא העלו על דעתם ולו לרגע כי סדרת החקירות שביצעו היא זו שגרמה לילדה להגדיל את מספר האירועים מחקירה לחקירה ואולי היא פשוט משקרת.

במקרה זה, בית המשפט זיכה את האב מכל אשמה וקבע כי בוצעה חקירה רשלנית.

 

אין לשאול את הילד שאלות מנחות

 

אין לשאול את הילד שאלות מנחות או להציע הצעות כפי שהוסבר במאמר הקודם. לדאבוננו, כשל חקירתי זה מבוצע בעיקר ע"י חוקרים בלתי מנוסים או חוקרים המאמינים מראש כי בוצעה בילד התעללות ואז הם שואלים שאלות מכוונות לעבר מתן תשובה שתתמוך בהשערה שלהם.

 

הנחתם של חוקרים לא מקצועיים אלו היא כי: "אף ילד לא משקר בנושא כל כך רציני כמו התעללות…"

כלומר ההתרחשות אותה תיאר הילד אכן קרתה…

 

אין להסביר לילד מה זה טוב ומה זה רע

 

אין לפתח בחקירה דינאמיקת שיחה של "מגע טוב", "מגע רע" או "מגע סודי", דינאמיקה זו עלולה ליצור אצל הילד עולם מושגים מעוות. בחקירת התעללות מינית, הילד עלול לחשוב כי כל מגע הוא מגע בעל אופי מיני ולתאר את העדות באופן כזה שתרצה את החוקר.

הדבר נכון גם לגבי התעללות פיזית, למשל אם ההורה הזיז את היד של הילד ממקום סכנה במהירות, הוא עלול לפרש זאת כמגע רע ואלים.

 

אין להעלות במהלך החקירה את זהותו של החשוד בפני הילד

 

ילד שנשאל בחקירה שאלה בסגנון "האם אורי נגע בך כאן?" ניצב בפני שתי בעיות:

1.      החוקר ציין מראש בפני הילד באיזה שם של חשוד הוא מצפה שהילד ינקוב.

2.      החוקר ציין מראש בפני הילד באיזה מקום בגוף הוא מצפה שהילד יאמר שהתוקף נגע בו.

 

אין לאמר משפטים המתארים התרחשות

 

אין לאמר בחקירה משפטים בסגנון "מישהו אמר לי שקרה לך כך וכך…". משפט כגון זה שולח מסר ישיר לילד כי החוקר מצפה ממנו לאשר את התיאור שזה עתה תיאר.

 

אין להשתמש בפריטים להדגמה

 

אין להציג בפני הילד בובות אנטומיות, תמונות או ציורים, משום שפריטים אלו מהווים אמצעי נוסף ל"לימוד" הילד והובלתו למתן תשובה אותה מצפה חוקר הילדים לשמוע, גם משום שאמצעים אלו חושפים בפני הילד מידע שיתכן ולא היה במוחו קודם הראיון.

 

אין לדובב את הילד ע"י מחוות חבריות

 

אם במהלך החקירה הילד הצהיר כי לא בוצעה בו כל התעללות, על המראיין להימנע משאלות החוזרות על עצמן באותו הקשר, ולהימנע מלדובב את הילד במשפטים מעוררי אמפטיה ותשומת לב כמו "אני כאן כדי לשמור עליך…אז אתה יכול לספר לי מי קרה…". יש ילדים שכדי לזכות בתשומת לב ימציאו סיפור או יתבלו את הסיפור הנוכחי בתבלינים נוספים.

 

אין להפגין התנהגות בעלת אופי אמוציונאלי

 

אחת הבעיות באיתור כשל חקירתי צצה כאשר אין תיעוד מוקלט או מוסרט של מהלך החקירה, כך שלא ניתן לבדוק אם החוקר הביע שפת גוף המנוגדת למהלך תקין של חקירה.

 

על חוקר הילדים להימנע מלהפגין התנהגות או שפת גוף שתשדר לילד הזדהות או חוסר הזדהות עם עדותו של הילד. על חוקר הילדים להיות רשמי בקבלת עדותו של הילד אך לא לשדר לו כי הוא מאמין או לא מאמין לו. לצערנו הרב, התנהגות רשמית זו (פני פוקר) אינה אופיינית לחוקרי ילדים בלתי מנוסים.

 

אחת הטעויות הנפוצות בקרב חוקרי ילדים בלתי מקצועיים היא העובדה כי הם מתייחסים לילד הנחקר כאל קרבן ולא כאל מתלונן, ובתור שכזה הם משדרים אליו אמוציות.

 

למשל, כאשר הילד מעיד כי אירע לו אירוע מסוים, חוקרים אלו לעיתים מגיבים במשפטים כמו "אוי, איזה ילד מסכן…". תגובה זו מהווה מסר ברור לילד כי הם מאמינים לו, ובמקרה הפוך, כאשר הילד טוען שדבר לא אירע, ולמעשה נותן עדות שונה ממה שהם ציפו לשמוע, אזי הם מפגינים שפת גוף עוינת כלפי הילד.

 

במקרה זה, ילדים רבים, כדי לזכות באהדתו ובתשומת ליבו של החוקר, משנים את גרסתם ומשיבים באופן כזה שירצה את החוקר.

 

אין להגיע עם רשימת שאלות מוגדרת מראש

 

יש לתת לילד להתבטא באופן חפשי לגבי המקרה ולא לבוא עם רשימת מכולת מוכנה מראש. במרבית המקרים בהם העידו ילדים כי בוצעה בהם בהתעללות ובדיעבד התברר כי מדובר בהאשמות שווא לא נתנו החוקרים לילדים להתבטא באופן חפשי במהלך החקירה.

 

ולסיום: יש לעבור על פרוטוקול החקירה ולבדוק כמה מן העדות של הילד הנחקר מתבססת על מידע שהילד עצמו סיפק וכמה מתבססת על מידע שהחוקר סיפק לילד. לעיתים תופתעו מן התוצאות.

 

ולשאלה המתבקשת והיא: מהן טכניקות החקירה הנכונות בחקירת ילדים. על כך נדון באחד המאמרים הבאים.

אפילו על המנוע החזק של GOOGLE עובדים סוציאלים הצליחו לעבוד בעיניים

עובדים סוציאלים מושחתים? לא יכול להיות….הם עושים עבודת קודש…

 

אם תקלידו בתיבת החיפוש של GOOGLE ערכים כמו "שחיתות" "עובדים סוציאליים" "בריטניה",

המנוע ישאל אתכם אם אתם בטוחים שהקשתם את הערכים הנכונים…

ואולי במקום המילה "שחיתות" התכוונתם למילה "שיתוף פעולה"…

למרות הבאג הזה הצליח המנוע להעלות את התוצאות הנכונות.

 

פקידי סעד מקבלים בונוס כספי עבור ילדים שנחטפו לאימוץ. הבריטים כבר הבינו כי העובדים הסוציאליים שלהם פועלים במסגרת פשע מאורגן. מתי יבינו זאת הישראלים?

How social services are paid bonuses to snatch babies for adoption 

 

כתבת תחקיר מינואר 2008  מתארת איך מערכת הרווחה בבריטניה פועלת בנושא אימוץ ילדים וחושפת שערוריה כי השירותים הסוציאליים מקבלים בונוסים על כל חטיפת תינוק לאימוץ.

בישראל שחיתות זו של קבלת פרמיות עבור ילדים שהוצאו מהבית עדיין מטואטאת מתחת לשטיח, ומשרד הרווחה מצליח להסתיר פשע מאורגן זה ובהצלחה (זמנית אמנם)

הסיבה לכך שמשרד הרווחה לא מגיב על האשמות חמורות אלו היא כי העובדים הסוציאלים יודעים שברגע שתביעה כזו תגיע לבית משפט הם יאלצו לחשוף בפני השופטים והציבור את מרכיבי תלושי השכר שלהם ופירוט תזרים המזומנים האדיר שמוזרם אליהם ואז יתגלו בערוותם.

 

בבריטניה בה כ-50 מליון תושבים מוציאים כ-75 ילדים מהבית מדי שבוע עפ"י צו בית משפט, ובסיכום שנתי, 3900 ילדים מדי שנה.

 

בישראל בה כ-7 מליון תושבים מוציאים כ-4000 ילדים מדי שנה מהבית בצו משפט, המספר הגבוה ביותר בעולם (יחסית לגודל האוכלוסייה).

 

מספר הילדים המוצא מביתם גבוה בפועל מזה שדווח ע"י שר הרווחה  (כ-4,000 ילדים בשנת 2006) משום שרובם מוצאים מהבית ללא צו בית משפט, לכאורה בהסכמת הוריהם, אך הסכמה זו לעיתים מלווה קודם לכן בהטלת אימה וטרור של העובדים הסוציאליים על ההורים, לעיתים תוך שימוש בסחיטה ואיומים כי אם לא יסכימו לחתום אז פקידי הסעד יפעילו את סמכותם וכוחם כדי לנתק את ההורים מילדיהם לצמיתות. שיטה זו, מטרתה לעקוף את מערכת בתי המשפט.

 

לצורך הדגמה בדקנו את העיר מודיעין.

 

עפ"י דוח שר הרווחה נמסר כי במודיעין הוצאו בשנת 2006 עפ"י צו בית משפט 5 ילדים, ואולם בדוח סיכום שנתי שהוציאה לשכת הרווחה בעירית מודיעין מדווח על 22 ילדים שהוצאו לסידור חוץ ביתי, מספר גבוה פי 4 ויותר מזה המדווח לשר. ובמילים אחרות מספר הילדים המוצאים מהבית שלא במסגרת צו בית משפט גבוה בהרבה ממספר הילדים המוצאים במסגרת צו בית משפט, שאף הוא כשלעצמו אדיר מימדים.

 

העיר מודיעין היא רק דוגמא אחת מיני רבות ובמאמר עתידי נפרסם דוח נרחב יותר.

 

 ולבסוף:

 

סיפור אישי של זוג מן העיר מודיעין שבנם כמעט נחטף לאימוץ. 

גבי קונפינו לא דיווח על תאונה בה נפגעה ילדה שהיתה תחת אחריותו בבית אפל. העוסי"ת מאיה רוזנבאום שיתפה עימו פעולה והסתירה את המקרה

מתוך מכתב שהגיע למערכת:

גבי קונפינו אסר לקבל מידע ולבקר את הילדה לאחר תאונת דרכים.
הילדה לא קיבלה טיפול רפואי והסיפור הוסתר על ידי מנהל-הפנימיה גבי קונפינו.
גבי קונפינו ועו”סית מיה רוזנבאום.
מיה מתעללת כמעט הרגה את הילדה.
הסתירה את זה מאמה.
בשיחה מקרית הבת התלוננה על כאבי ראש ואז סיפרה על תאונת דרכים,אחרי שבוע מהתאונה נשלח מכתב על התאונה בעזרת המשטרה התגלו פרטי התאונה.

האם מלי קוכמן מכרה את נשמתה לשטן?

מלי קוכמן, פקידת סעד במועצה האזורית באר טוביה אחראית לניתוקם המתמשך של שני ילדים מאימם רק משום שהיא ענייה מדי לטעמה. במקביל כלואים הילדים הללו במוסד בית אפל בניגוד לרצונם.

 

למדינה יש בעיה לעזור לאם בסכום חדשי מינימליסטי כדי שתוכל להתקיים בכבוד אך למדינה אין בעיה להזרים עבור כל ראש של ילד החוסה בפנימייה המוזנחת הזו סכום חדשי של כ-16,000 ₪.

סכומי עתק  אלו מפרנסים את צוות המקום וקבלני משנה הפועלים בבית יתומים זה בראשותו של גבי קונפינו ורשת משען, וכן את העובדים הסוציאלים דוגמת מלי קוכמן שמרוויחה משכורת הייטקית של כ-10,000 ש"ח בחודש.

 

מלי קוכמן, עובדת סוציאלית ממוצא תימני (שם המשפחה הוא מנישואין) מתעלמת באופן עקבי ממוצאה ומעברה הלא מפואר, עבר אשר במסגרתו נחטפו אלפי ילדים תימנים מהוריהם ע"י עובדים סוציאליים רק משום היותם עניים וחסרי קורת גג שעשויה מבלוקים ומלט.

 

מלי קוכמן, האם בדקת מי מבין קרובי משפחתך התימנים חווה חטיפת ילד בשנות ה-50 ע"י רשויות הרווחה במדינת ישראל? אם תפשפשי קצת בעץ המשפחה לבטח תמצאי מקרה חטיפה כזה או אחר, משום שחטיפת ילד תימני היתה מנת חלקן של רבות מן המשפחות המורחבות התימניות שעלו בשנות ה-50.

 

האם מלי קוכמן, שאמורה להתנגד למהלך זה של חטיפת ילדים מהוריהם מכרה את נשמתה לשטן?

 

חדשות חוץ: שופט בריטי תקף עובדים סוציאליים פנאטים שחטפו ילדה בת 10 בטענה כי הוריה "התעללו" בה למרות שלא היו דברים מעולם

06 מאי 2008

Mr Justice Holman: 'There was nothing about this family to attract the slightest concern'

 "ילדה בת 10 נחטפה מהוריה ע"י עובדים סוציאלים ללא שום סיבה", כך האשים שופט בית המשפט העליון בבריטניה, ג'סטיס הולמן.

(אצלנו זה לא היה קורה, השופטים הם חותמת גומי של הרווחה)

 

השופט הולמן אמר כי "לא היה אפילו צל הכי קטן של חשד המצדיק את ניתוק הילדה מהוריה".

 

הילדה ואחיה בן ה-11 נשלחו להתגורר בבית סבתם במשך שנה שלמה בשל חשד להתעללות מינית שהועלה ע"י מספר רופאים.

(אצלנו הם היו נזרקים במוסד או אומנה, לא אצל סבתא)

 

למרות שהילדה הכחישה שוב ושוב כי לא בוצעה בה התעללות, העדיפו העובדים הסוציאלים להתעלם מטענותיה.

(אצלנו הם אף היו מכים אותה כמו פקידת הסעד מיכל מילשטיין בוקובסקי ודוחפים אותה בכח לרכב משטרה)

 

השופט זיכה את ההורים מכל אשמה באופן מוחלט וקבע כי הילדה מעולם לא עברה התעללות כלשהי.

(אצלנו השופטים היו עושים בהורים לינץ', כי הם מושפעים גם מן התשקורת)

 

השופט ג'סטיס ציין כי לילדים נגרם נזק נפשי קשה בגין פולשנות ודורסנות הרופאים, העובדים הסוציאלים והמדינה עד לפרטים האינטימיים ביותר של חייהם.

(אצלנו אף שופט לא ציין מעולם כי עובדים סוציאלים פאנטים גרמו נזק נפשי לילדים)

 

השופט ג'סטיס אמר כי מקרה זה הוא אזהרה לכך שגורמים כמו רופאים, עובדים סוציאלים ואף שופטים אינם מפיקים לקחים משערוריית קליבלנד.

(אצלנו שופטים לא מותחים בקורת על שופטים אחרים, לא מכבסים כביסה מלוכלכת בחוץ)

 

פרשת קליבלנד המזעזעת אירעה בסוף שנות ה-80 בה נחטפו 121 ילדים מצפון מזרח אנגליה ע"י עובדים סוציאליים פאנאטים במהלך 5 חדשים בטענה של "התעללות" על בסיס בדיקות פיזיות. העובדים הסוציאלים נחקרו ובדיעבד התברר כי כל ההאשמות היו חסרות בסיס.

(אצלנו עדיין לא למדו מאז פרשת ילדי תימן, בה נחטפו לא מאות ילדים אלא אלפי ילדים).

 

משפחת הילדה הגיעה מהעיר לידס. בעיר זו לימדה דר' מרייטה היגס את תורתה המסבירה איך מזהים התעללות בילדים חסרי ישע ע"י בדיקות פיסיולוגיות. דר' היגס עמדה במרכזה של שערורית קליבלנד.

(אצלנו היגס מקבילה לחניתה צימרין מאל"י, דוקטורנטית שהדיפלומה שלה צריכה לשמש כנייר טואלט שנשטף לביוב)

 

תחילתה של הפרשה החלה עת שהוריה של הילדה גילו כתם של דם במכנסיה ולקחו אותה לבית החולים לבדיקה. הרופאים ביצעו בילדה 8 סוגים של בדיקות חודרניות, פולשניות וכואבות והסיקו כי הילדה עברה "התעללות".

 

השופט ציין כי בדיקות אלו גרמו נזק נפשי בל יתואר לילדה, וכי עובדים סוציאלים אטומים צריכים להקשיב לילדים.

(אצלנו השופטת רות בן חנוך לא הקשיבה לילדה שהתחננה לחזור לבית הוריה ושלחה אותה במקום זאת הישר למתקן כליאה בו היא שוהה כעת)

 

השופט אף גינה את הרופאים אשר ביצעו בדיקות רשלניות ומשפילות על מנת למצוא בכל מחיר "ראיות" סובייקטיביות רק כדי להרוס משפחה שלמה.

(שמעתם על שופט ישראלי שגינה רופאים על התעללות מינית בילדים כחלק מאקט הבדיקה? אני לא שמעתי)

 

אין ספק, לשופטים הישראלים יש הרבה מה ללמוד מן השופטים הבריטים. 

פנימיות משרד הרווחה כופות על נערים לקחת ריטאלין ללא אבחון פסיכיאטרי ומרשם רופא וזאת בניגוד לחוק

עדותו של בחור מתוך אתר הפורומים המשפטיים, אפריל 2008:

 

אם הבית סיפקה ריטלין ללא מרשם רופא

 

מספר חברים שלי שהיו בפנימייה מסוימת סיפרו לי שנתנו להם ריטלין בפנימייה, כולם ידעו אבל דבר אחד שכולם אומרים בוודאות זה שאף אחד מהם לא עבר מעולם אבחון, לא אצל נוירולוג ולא אצל פסיכיאטר.

אני יודע שהריטלין הוא סם מסוכן הנמצא בפקודת סמים מסוכנים ועל כן זה יכול אפילו להיחשב לתקיפת קטין.

אני שוב חוזר, אף אחד מהחברים מעולם לא עבר אבחון והם ציינו בפני שאם הבית הביאה להם את זה בפעם הראשונה כאשר הם ישבו בחדר האוכל של הפנימייה ואמרה להם: "אתם לומדים הרבה שעות, תיקחו את זה, זה ירכז אתכם".

אף אחד מהם לא ידע מה זה והם דיווחו לי על תופעות לוואי אכזריות ביותר. "זה כמו אקסטזי" הם אומרים.

לפנימייה הילדים מגיעים בצו בית משפט ונראה לי שהם היו רשומים כקטינים נזקקים או משהו כזה.

היום הם בוגרים, בני 24-26 והם בסדר אבל כולם השתמשו אחרי הריטלין בסמי רחוב כי לדבריהם הגוף כבר התמכר לשמוש בסמים.

 

מנהל הפנימיה חייב ילד לקחת ריטלין ללא שעבר אבחון פסיכיאטרי

 

אחד החברים שלי אפילו אמר לי שמנהל הפנימייה זימן אותו יום אחד ואמר לו שהוא מתחיל לקחת ריטלין. חבר שלי (בוודאות מוחלטת) לא עבר אבחון ולא ראה פסיכיאטר או נוירולוג או רופא מעולם בקשר לכך.

 

תופעות הלוואי שהוא מדווח עליהן בלתי נסבלות.

 

על אילו סעיפים ניתן לתבוע את צוות הפנימייה

 

השאלה שלי האם יש איזשהו סיכוי לתביעה אזרחית או לפחות הגשת תלונה במשטרה?

 

'ריטלין' זהו השם המסחרי ל'מתלפנידאט' החומר הפעיל בריטלין והנ"ל כן נמצא ב'פקודת הסמים המסוכנים'.

 

תופעות הלוואי לא צויינו בפני חבריי ובפני הוריהם. חבריי לא עברו אבחון.

חבריי לא היו במעקב רפואי במשך תקופת הצריכה של הריטלין.

כסם שנמצא ב'פקודת סמים מסוכנים' ניתן לייחס לכך את העבירות הבאות (כולן מחוק העונשין):

*סעיף 368ב – תקיפת קטין או חסר ישע

*סעיף 337 – הפרת חובה של אחראי

*סעיף 379 – תקיפה

 

ויש עוד עבירות בקשר לרופא שאני רק צריך למצוא, כי הן קיימות על בטוח.

 

אינספור תביעות בארה"ב עקב נזקים בגין שימוש בריטלין

 

אגב, אני יודע שכרגע בארצות הברית יש עשרות אלפי תביעות כנגד חברות התרופות ופסיכיאטרים על העלמת מידע באשר לתופעות הלוואי והנזקים שנגרמים כתוצאה משמוש בתרופות פסיכיאטריות.

 

באשר לפנימיה – יש לציין שזוהי פנימייה שנמצאת בדרום הארץ והמקום עצמו די מבודד ורחוק מאור הזרקורים מה שגם יכול לתת לאחראים שם את התחושה שלא קיימת עליהם עין בקורתית והם יכולים להעלים עין פה ושם. אני יודע שיש איזו פסיכיאטרית שעובדת עם הפנימייה אבל חבריי בהחלט לא מכירים אותה.

__________________________________________________________________________________

התוצר הסופי של מערכת החינוך אמור להיות ילדים מחונכים וילדים צריכים לבוא לבית ספר על מנת לרכוש השכלה ולא על מנת שיתייגו אותם כ"מופרעים", ישימו עליהם תווית פסיכיאטרית זו או אחרת וייתנו להם סמים פסיכיאטריים.

המוצר הסופי לא אמור להיות ילדים עבריינים, נרקומנים אשר בלבם חוסר כבוד ותחושת מרד מוחלטים כלפי מערכת החינוך.

 

יש כאן מסר חינוכי שבעצם אומר לילד: "אתה מופרע, יש לך בעיה במוח שלא תלויה בך, אתה לא יכול להשתנות ובלי סמים (כי הרי הריטלין הוא סם מרץ באותה קטגוריה עם קוקאין והרואין) אתה לא תוכל לנהל חיים נורמליים" וכך אותו נער ממשיך לסמים אחרים. זהו השער האמיתי לעולם הסמים.

 

מערכת החינוך מגדלת לנו כאן דור של ילדים זומבים ומסוממים והאלימות הגואה היא תוצר ישיר של התופעה.

פנימיות משרד הרווחה = חממות פשע וסמים

 

 

 

 

רונית צור וחנה סלוצקי תפנימו, מחקר אוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק קובע: ניתוק הילד מהוריו מזיק גם באופן זמני

 ילדים הנמצאים הרחק מהוריהם, גם אם מדובר במצב זמני, נמצאים בסיכון לבעיות רגשיות, התנהגויות וכן בעיות למידה.

מאת: יפעת גדות   |     |  Nfc.co.il/blog/Yifat   

למרות שקיים תיעוד לכך שילדים במשפחות אומנות או ילדים שהושארו לטיפול על-ידי קרובי משפחה סובלים מבעיות ניכרות, מחקר חדש שנעשה ברוצ'סטר שביו יורק בחן את ההשפעות של הניתוק כשאחד ההורים או שניהם עוזבים רק באופן זמני.

 

החוקרים, מהמרכז הרפואי גוליזנו שבאוניברסיטת רוצ'סטר, גילו כי ברוב המקרים הניתוק הוא סמן לחוסר יציבות. הם מניחים כי בתים בהם ילדים מופרדים מהוריהם מהווים סביבה פחות מטפחת. ההורים מקריאים פחות לילדים ומקדישים פחות זמן ללמד אותם כישורים חדשים כמו שריכת שרוכי הנעלים, לדוגמא.

 

החוקרים דיווחו כי 18% מילדים עירוניים אלו נפרדו מהוריהם בנקודת זמן מסוימת. 7% מהם הופרדו יותר מפעם אחת.

 

הממצאים הראו גם כי ילדים צעירים שהופרדו מהוריהם בכל שלב שהוא השיגו ניקוד גרוע במידה משמעותית לעומת ילדים שלא הופרדו בסולם ערכים המשמש לבדיקת היכולת ללמוד מטלות חדשות והערכת כישורי קריאה וכתיבה. יחד עם זאת ההבעה בעל-פה והדיבור היו שווים לאלו של ילדים שלא הופרדו מהוריהם.

 

החוקרים ציינו כי התוצאות מפתיעות אך גם הגיוניות מאחר והילדים שלקחו חלק במחקר היו עניים, ועוני לעיתים קרובות קשור לבתים הרוסים. הם מתכננים לחקור את הנושא לעומקו ולגלות אלו סוגי נתק הם המזיקים ביותר.

 

המחקר מדגיש את הצורך בהתייחסות לכל סוג של ניתוק כסמן ללחץ פסיכולוגי אפשרי במשפחה. התערבות מוקדמת היא הדרך הטובה ביותר לצמצם את הליקויים החינוכיים והמקצועיים בטווח הרחוק לילדים אלו.

מחקר MIT שנערך על 15,000 נבדקים קובע:

ילדים שגדלו במשפחות "הרוסות" הצליחו יותר בחיים מאשר ילדים שגדלו במשפחות אומנה

משרד הרווחה מתנגד להמלצות ועדת שניט – עוד מחדל בשרשרת מחדלים בעלי מסורת ארוכה של שחיתות עובדים סוציאלים

הבוקר נודע לנו כי משרד הרווחה ופקידות הסעד בראשותן של רונית צור וחנה סלוצקי מתנגדים להמלצות ועדת שניט, וזו ההוכחה הניצחת לכך שעובדי הרווחה מקבלים החלטות ופועלים עפ"י אינטרסים אישיים וכלכליים גרידא.

 

פקידי סעד יוצרים פרובוקציות על מנת ללבות סכסוכים בין בני זוג ולהגדיל בכך את תכולת העבודה שלהם.

 

בעוד שועדת שניט קבעה כיעד להפסיק את תופעת הניכור ההורי, ההתעללות בילדים ושימוש בהם כקלף מקח בסכסוכי גירושין, נודע לנו כי פקידות הסעד מנסות לטרפד את המלצות ועדת שניט משום שהן ניזונות כמו עלוקות מסכסוכי גירושין.

 

לפקידות הסעד יש אינטרס מובהק ומוכח להחריף את מהלך הסכסוך בין בני זוג, וזאת ע"י יצירת פרובוקציה מכוונת שתסלים את הסכסוך. מהלך זה נועד לגרום להן לכתוב בתסקירים כי "בשל סכסוך קשה בין ההורים, יש צורך להוציא את הילדים מחזקתם עד יעבור זעם ולהעבירם לבתי אומנה ופנימיות".

 

באופן זה, בנוסף לכך שפקידות הסעד גורמות להתעללות נפשית בילדים אשר מנותקים מהוריהם האוהבים, מאבדים את ילדותם, ומטולטלים כמו שק תפוחי אדמה בין גורמים זרים ומנוכרים, העובדות הסוציאליות הללו אף מבטיחות לעצמן ולעמיתיהן נתח נכבד מתקציב המדינה ומכספו של משלם המיסים.

פקידות הסעד נוגסות מתקציב המדינה בכך שהן מייצרות:

 

-         פרנסה ופרמיות לפקידי הסעד.

-         פרנסה לצוותי הפנימיות ולקבלני משנה של המוסדות הללו.

-         פרנסה למאבחני מסוגלות הורית, שרלטנים למיניהם.

-         פרנסה לפסיכולוגים שמאבחנים ילדים ומטפלים "רגשיים" למיניהם, עוד שרלטנים למיניהם.

-         פרנסה לפסיכיאטרים של ילדים.

-         פרנסה ליצרני התרופות הפסיכיאטריות.

-         פרנסה לצוותי בתי החולים הפסיכיאטרים לילדים.

-         פרנסה לבתי האומנה, מנחות האומנה ומימון לעמותות העוסקות באומנה.

-         פרנסה למכון להתפתחות הילד בקופות החולים.

-         פרנסה לעובדי מרכזי החירום בראשותה של חניתה צימרין המזעזעת.

 

תקציב הרווחה במדינת ישראל נחשב לתקציב אדיר

ביחס לתל"ג ובהשוואה למדינות מערביות אחרות.

תקציב זה, במקום שיופנה לשיקום ילדים ומשפחות ועזרה כספית למשפחות דלות אמצעים, מוזרם בפועל למשכורתם של מאות אלפי עובדי "רווחה" עלק, שונים ומשונים, רובם עלוקות מוצצות כספי מדינה ודם של משפחות המכונים עובדים סוציאליים.

 

 

 

עוד סיפור תלונת שווא עם שילוב קטלני גננת-פקידת סעד המובילות להרס חיים של ילדה ומשפחתה

חשדות לפגיעה מינית בילדה אוטיסטית בת 5  

יאיר מורדוף 14/03/2007 חדשות SCOOP 

  

גננת התלוננה כי ילדה אוטיסטית בגן מספרת על מגע מיני עם אביה. ההורים הכחישו והאשימו את הגננת ברשלנות. בדיקה רפואית גיבתה את גירסתם. בינתיים, הפרקליטות לא ממהרת לשום מקום וההורים מסתובבים עם הכתם. 

 

אבא נוגע בי פה ופה     

 

גננת מגן לחינוך מיוחד בראשון לציון, הגישה בחודש יוני האחרון תלונה בתחנת המשטרה בעיר נגד י’ אבא של ט’ הלומדת בגן. לפי עדותה של הגננת במשטרה, הילדה סיפרה לה ולמטפלת במוזיקה שעובדת בגן, שאבא שלה נוגע בה, בהצביעה על איבריה האינטימיים. הגננת העידה כי הילדה סיפרה לה על דגדוגים והחדרת אצבעות לאבריה המוצנעים, עוד תיארה הגננת כיצד בלשון ציורית של ילדה בת 4, ט’ סיפרה לה את הפריטים המחרידים על הדברים שאבא שלה עושה לה: "אבא נוגע לי פה ופה ועושה לי דיגי דיגי בבטן וברגלים". 

  

מיד עם קבלת התלונה באמצע חודש יוני האחרון זומן האב לחקירה במשטרת ראשון והילדה נחקרה על ידי חוקרת ילדים. בחקירתו ובשיחות עם הגברת ענת זהריאן, פקידת הסעד המחוזית של ראשל"צ, הכחיש האב כל קשר למעשים מחרידים אלו וטען כי הוא מגדל את בתו ככל אב נורמטיבי. עדותו נתמכה בעדות אשתו, אם הילדה שהעידה כי מעולם בעלה לא קילח או הלביש את הילדה וכי לא יתכן כי ביצע בה את המעשים הקשים שמיוחסים לו.

 

בדיקה גניקולוגית פולשנית וטראומטית לילדה 

 

האם והילדה נלקחו בניידת משטרה בלווית פקידת הסעד המחוזית, לבדיקה גניקולוגית בבית החולים. הילדה נאלצה לעבור בדיקה פולשנית מביכה וכואבת של גניקולוג שתמך לבסוף בגרסת ההורים וקבע כי לא נמצאו סימנים לביצוע פשע בילדה.  

  

יתכן כי הגננת חששה כי ההורים יתלוננו עליה והקדימה תרופה למכה?

  

ההורים ידעו לספר כי קיים מתח רב בינם לבין הגננת, הם גם טענו כי הילדה בשל התסמונת בה היא לוקה, אינה מקושרת לחלוטין למציאות ונוטה לספר דברים שונים הנובעים מדמיונה. כך למשל לדבריהם, הילדה מספרת בבית כי הגננת מתעללת בה פיזית, הם אינם עושים דבר שכן הם מכירים את הילדה ומודעים לבעיות ולהפרעות שלה וביניהם ההיסחפות לדמיון.  

  

ההורים הזכירו כי כשמונה חודשים לפני התלונה הם פנו לצוות הגן ובישיבה עם כל הנוגעים בדבר לרבות פקידת הסעד, התריעו על התנהגות מינית מוזרה של הילדה. הם סיפרו בישיבה כי הילדה מרבה לחטט באיבריה המינים ולהתעסק בהם בעיקר לפני השינה. צוות הגן דחה את הדברים ואמר כי אינו מודע למצבים כאלו, אך ינסו לפעול בנושא. 

  

לדברי ההורים, הגן לא עשה דבר וחצי דבר ופתאום קפץ בהאשמה בוטה כזאת. ההורים סבורים שהגננת בהכירה את הילדה ואת מצבה הרגשי והנפשי היתה צריכה לדעת כי אין ממש בדברים. גם אם נבין את רצונה של הגננת להיות בצד הבטוח ולקיים את חובת הדיווח, לא ברור מדוע לא נבחן מצבה הנפשי והרגשי של הילדה, לפני שמהרו לחקור ולהטריד את ההורים והילדה ולערוך בדיקה כה פולשנית בילדה קטנה? 

 

מצבה הנפשי של הילדה נפגע בעקבות הפרשה. מי יתן על כך את הדין?

 

יתכן שהמצב העדין והיחסים המתוחים, בין שירותי הרווחה להורים, גרמו לדברים לרוץ קדימה ללא בדיקה מעמיקה של מצבה הנפשי והרגשי של הילדה, שנפגע עוד יותר בעקבות הפרשה. אין ספק כי חובת המשטרה לחקור כל מקרה לעומק, במטרה להגן על הילדים והילדות מפני מעשים מחרידים כאלו, אך כאשר מדובר בילדי חינוך מיוחד – לחקור מקרה מבלי לעמוד על מצבה ומאפיניה של הילדה, זו רשלנות. רשלנות שגרמה להטרדת ההורים וחמור הרבה יותר להטרדת הילדה ודירדור מצבה. 

 

למרות שעברו כבר חודשים רבים מהחקירה, ולמרות שהתיק הועבר לפרקליטות מחוז תל אביב לפני חודשים רבים, איש לא עשה דבר בנידון. לו מישהו בפרקליטות חושב שיש בסיס ראייתי שמא הילדה הותקפה מינית, הרי שהיה צריך כבר מזמן לפעול בנושא. למרות זאת – הפרקליטות מעדיפה להשאיר את התיק פתוח ולהשאיר את ההורים באפלה עם כתם על שמם.  

 

פקידת סעד כפתה על ההורים לקחת את הילדה לטיפול סרק

 

כאילו לא די בכך, פקידת הסעד המחוזית אילצה את ההורים לקחת את הילדה פעמיים בשבוע לטיפול בבית החולים לבריאות הנפש בראשון לציון. ההורים נאלצים לנטוש את ילדיהם הנוספים, בהם ילד עם בעיית היפר אקטיביות ובשעות אחר הצהרים ללכת עם בתם לטיפול. טיפול לבעיה שלא ברור שקימת בכלל, שמשבש את חיי ההורים ומכתים אותם. החמור הרבה יותר הוא שט’ ילדה בת חמש, נאלצת לעבור תהליך מחריד למרות כל הבעיות והמורכבות שלה, בשם הבירוקרטיה. 

 

מפרקליטות תל אביב נמסר בתגובה למערכת סקופ, כי ההחלטה בעניין תועבר בקרוב לגורמים הרלוונטיים.

המלצה: הספר "מיתוס גידול הילדים" מאת ג'ודית ריץ' האריס

בספרו ילדים רחוקים המתאר את הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה, מתבסס רואה החשבון יעקב אליה אף על ספרה הנוקב והמפורסם של הסופרת האמריקנית ג'ודית האריס שהינה בעלת רקע בפסיכולוגיה, ספר המסביר מדוע ילדים יוצאים כפי שהם יוצאים. 

 

הרעיון המרכזי של הספר

 

הרעיון המרכזי של הספר טוען כי ההורים משפיעים פחות על גידול הילד מאשר החברים איתם הוא מסתובב והביולוגיה היא מרכיב חשוב באישיותו של הילד.

 

לכמה שבחים ראויים הורים שילדיהם יצאו מוצלחים?

כמה אשמה יש להטיל על הורים שילדיהן יצאו בעייתיים?

 

מיתוס גידול הילדים מערער כמה מאמונותינו המושרשות ביותר כל ילדים והורים, ובעיקר את "הנחת הטיפוח", אותה אמונה בלתי מערערת שמה שקובע איך יצאו ילדינו, מלבד הגנים שלהם, הוא הדרך שבה הוריהם מגדלים אותם.

ג'ודית ריץ' האריס מתבוננת במבט רענן על חייהם האמיתיים של ילדים ומראה שהנחת הטיפוח אינה אלא מיתוס תרבותי. בשנינות ובשפה קולחת היא מסבירה

 

מדוע כוחם של ההורים לקבוע איך יצאו ילדיהם מוגבל;

מדוע ילדי מהגרים מדברים בשפה ובמבטא של בני גילם ובאלה של הוריהם;

מדוע תאומים שגדלו יחד אינם דומים זה לזה יותר מתאומים שגדלו בנפרד;

מדוע נער שמבלה את שמונה שנותיו הראשונות עם אומנת ואת עשר שנותיו הבאות בפנימייה יוצא בסופו של דבר בדיוק כמו אביו.

 

בדוגמאות מהפולקלור והספרות ומן המחקר המדעי מציגה האריס את עולם הילדות בכל עושרו ומורכבותו. היחסים עם ההורים ועם האחים חשובים תמיד, אבל הם משתנים מתרבות לתרבות. ואולם צד אחד של הילדות הוא כלל אנושי: משבט הינוממו שביערות הגשם של ברזיל ועד ילדים חירשים בניקראגווה שלומדים לתקשר בפעם הראשונה, מראה האריס את כוחה של קבוצת הגיל לעצב את חייהם של ילדים.

 

הממצאים של סוציולוגים מתבססים על שיטות מחקר פסולות

 

בספר "מיתוס גידול הילדים" יש תיאור מעורר מחשבה של צורת המחקר המאד חובבני של אנשי מקצוע ממדעי החברה כגון פסיכולוגים וסוציולוגים אשר מאמצים לעצמם חשיבה סלקטיבית כדי לאשש את התיאוריות שלהם.

 

ג'ודית טוענת כי רבים מהם משתמשים רק בנתונים שמתאימים לתיאוריה שלהם, מסתמכים על מתאמים סטטיסטיים מלאכותיים ומתעלמים במשך שנים מכך שהתיאוריה שלהם לא עובדת.

 

בפיזיקה ומדעים אמיתיים, המסגרת התיאורטית יכולה להוביל למחקר בכוון מסוים, אך בשום אופן לא להכתיב את התוצאות! מאות פיזיקאים שלא יכלו להאמין ש"אלוהים משחק בקוביות" כדברי אינשטיין על תורת הקוונטים, נאלצו להסכים שהתיאוריה  החדשה הזו, לא אינטואיטיבית ככל שתהיה, עומדת בכל מבחני הניסוי.

תיאוריה היא חשובה, והשכלת הציבור בפרטים הכלליים שלה חשובה אף היא, אבל אין תחליף לבחינה מדוקדקת ואמיתית של התיאוריה.

 

ובמילים אחרות, רוב המחקרים של אנשי מדעי החברה אשר משתמשים לרוב בהטיות אישור, שווים כקליפת השום. עובדה זו מקבלת תוקף רשמי כשמדענים "אמיתיים" בוחנים מחקרים אלו (אמיתיים=ממדעי הטבע ומדעים מדויקים). מתברר שהסוציולוגים קודם מסמנים מטרה ואז משנים את המחקר כדי שיתאים לתוצאה הרצויה. גם אם התוצאות שמתקבלות מוכיחות את ההיפך. (אפקט המגירה )

 

לעובדים סוציאליים למשל יש מדרג אקדמי נמוך. בסילבוס הלימודים שלהם קיים רק קורס מתמטי אחד וברמה תיכונית ושמו מבוא לסטטיסטיקה, ומשום כך הינם למעשה חסרי מסוגלות אקדמית לבצע מחקרים מדעיים וסטטיסטיים, למרות שבפועל ניתנת להם הרשאה לעשות כן.  ולכן, התוצאה היא פרסום של אינספור מאמרים ו"מחקרים" פסולים מיסודם המתבססים על שיטות מחקר לא כשרות (כשל המהמר, כשל הרכבה)

 

הדרכה הורית – בלוף המאה

 

רבים מן הפסיכולוגים מודים בחדרי חדרים כי הייעוץ והטיפולים שהם נותנים כמו טיפולים רגשיים, דיאדיים וכדומה אינם בעלי תוקף מדעי ואינם אפקטיביים למעשה, אך יחד עם זאת הם לא יכולים להודות בזאת בפומבי משום שתעשיה זו של יעוץ וטיפולים מהווה מקור פרנסה לרבים מהם ולכן הם לא יכרתו את הענף עליו הם יושבים.

 

אלה שכן יוצאים בפומבי נגד האסכולות הפוריטניות מוצאים עצמם מחוץ למערכת הקשיחה והמקובעת הזו בה כמעט בלתי אפשרי לשבור סטאטוס קוו וקונסנזוס, מעוות ככל שיהיה.

 

נרי ליבנה מעיתון הארץ מתארת את הספר:

 

פרויד חשב שההורים מעצבים את נפש הילד.

פרויד לא הכיר את ג'ודית ריץ' האריס

 

שנים ומשהו חלפו, עד שביום שישי האחרון הנחתי את ידי על הספר "מיתוס גידול הילדים" שכתבה ג'ודית ריץ' שיצא לאור בספריית "אופקים" של "עם עובד". לא יכולתי להניח אותו מידי עד שסיימתי את קריאתו מזועזעת כולי מהמחשבה שלילדים בגן "בטיש" או גן "רפי", לתלמידי הגימנסיה, בית הספר לאומנויות ובית הספר הפתוח בירושלים, יש חלק לא פחות חשוב מאשר לי בהצלחה הגדולה הקרויה ילדי. כותרת המשנה של הספר "למה ילדים יוצאים כפי שהם יוצאים" אפילו איננה מתחילה לרמוז על החידוש העצום שהוא מתיימר להכריז עליו.

 

ריץ' האריס קוראת תיגר על הנחת היסוד של הפסיכולוגיה כולה, ההנחה שלפיה לשנים הראשונות של חיי האדם ובפרט למערך היחסים שלו עם אמו ובמידה מסוימת גם עם אביו יש תפקיד מכריע בעיצוב אישיותו ואופיו של האדם. ההנחה הזאת היא תרומתו, המופלגת, של זיגמונד פרויד להמצאתה של הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה כהשקפת עולם וכשיטת ריפוי וטיפול, והיא מושרשת באופן עמוק ויסודי כל כך בראיית העולם שלנו עד שאי אפשר כמעט לתאר את היצירה והמחשבה האנושית המודרנית בלעדיה.

 

ההנחות שמה שלא בא מהגנים, בא בהכרח מההורים, ושאופן ההתקשרות של התינוק לאמו קובע אחר כך את הדפוס של יחסיו כילד וכמבוגר עם העולם כולו, ושלמעשה אין שום דרך להגזים בחשיבותם של ההורים לעיצוב כל עולמו של ילדם, הן מצד אחד הבסיס המוצק לתחושת "הנחת מהילדים", שמרגישים הורים כל אימת שילדיהם מגיעים להישגים ומצד שני גם הבסיס לרגש האשם האמהי שביסודו הוא תוצאה של מין תחושה מגלומנית (שהפסיכולוגיה כמובן רק מעצימה אותה) הגורמת לנו לחשוב שכל מה שקורה לילדינו הוא באשמתנו.

 

הילדים, על פי ההשקפה הפרוידיאנית, בעצם נולדים חסרי אופי, מוכנים לעיצוב על ידי הוריהם. ריץ' האריס אומרת ההיפך: נפש הילוד איננה לוח חלק ולהורים גם אין שום יכולת לקבוע את אופיים ולעצב את חייהם כמבוגרים.

 

פעם דיברו על "תורשה וסביבה". ה"תורשה" היא המטען הגנטי שאותו מקבל הילד מהוריו וה"סביבה" היא האופן שבו מגדלים אותו הוריו. הביטויים האלה הוחלפו אחר כך בצירוף "טבע וטיפוח" שאומרים בעצם את אותו הדבר. ריץ' האריס תומכת בחשיבות הגנים אבל אומרת שלא ההורים, כי אם החברים בני שכבת גילו של הילד הם שקובעים את אופיו של הילד. משום כך אין כלל טעם ב"טיפוח" על ידי ההורים.

 

ואולי גידול ילדים הוא בעצם תחביב של זוגות מבוגרים חשוכי חיות מחמד?

 

ריץ' האריס למדה פסיכולוגיה אבל עקב מחלה שהכריחה אותה להישאר מרותקת לביתה פרשה מהעולם האקדמי והמשיכה את מחקריה באופן עצמאי כשחברים באקדמיה מסייעים לה במציאת חומר מחקרי. את הרעיונות בספרה, שבאנגלית קרוי "הנחת הטיפוח" (The Nurture Assumption), פירסמה לראשונה ב-1995 בכתב העת "Psychological Review".

 

המאמר זכה אמנם בפרס, אבל פסיכולוגים התפתחותיים התעלמו ממנו. כשהתפרסם הספר ב-1998 כבר התעוררה סערת רוחות. מכיוון שריץ' האריס איננה אקדמאית מוכרת החלו מיד גם תהיות לגבי זהותה. פרופסור אחד מקורנל תהה "האם את אקדמאית? פסיכולוגית קלינית? פועלת מובטלת שבעתות הפנאי שלה כותבת מאמרים פורצי דרך"? ריץ' האריס אומרת שהאפשרות השלישית היתה הכי קרובה למציאות, משום שעד שכתבה את הספר הזה היתה "מחברת מובטלת של ספרי לימוד לקולג'". אבל מאז, ספרה ראה אור ב-13 שפות, והיה רב מכר ברובן; עכשיו גם בעברית.

 

נדמה לי שלהנחה שילדים שונים נולדים בעלי אופי שונה יסכימו לא מעט אמהות, ולא משנה עד כמה ינסו ספרי גידול הילדים והאחיות בטיפת חלב לשכנענו שהכל נעוץ באופן שבו אנחנו מחנכים אותם. קשה יותר לקבל את ההנחה שמה שמעצב באמת את אישיותו של הילד זאת קבוצת בני הגיל שלו. ריץ' האריס מנסה להוכיח את הטענה הזאת בשני שלבים. ראשית היא מפריכה את הההנחה שההורים הם "הסביבה" המעצבת את הילד, כשהיא מדגימה זאת באמצעות ההבדלים בין תאומים זהים שגדלו באותו בית לכאלה שגדלו בבתים נפרדים (מתברר שההבדלים אינם גדולים כל כך) ובאמצעות ההבדלים בין תאומים לא זהים וזהים שגדלו באותם בתים ולכן זכו בדיוק לאותה "סביבה". התאוריה שלה מקבלת חיזוק גם מהעובדה שבניהם של מהגרים נטמעים מהר מאוד והופכים לחלק מהתרבות החדשה בעוד הוריהם סובלים יסורי קליטה ונשארים בניה של התרבות שממנה הגיעו.

 

בשלב השני היא מוכיחה את חשיבותה של קבוצת בני הגיל ושל החיים הקבוצתיים, תוך שהיא מספקת שפע של עובדות מאלפות על טבע האדם, על אנתרופולוגיה ועל התפתחויותיהן של הגישות השונות לגידול ילדים. האדם הוא תוצר האבולוציה וכהומו ספינס הוא מין שחי בקבוצות ושכל התפתחותו תלויה בלימוד חוקי הקבוצה. הקבוצה הזאת איננה יכולה להיות הקבוצה של הוריו כי אם הקבוצה שלו, אומרת ריץ' האריס.

 

מי חינך אתכם להתנהג כך?

 

ילדים מנצחים או מפסידים על פי יכולתם להצליח בסביבה של בני גילם. ילדים מפנימים את דפוסי ההתנהגות של בני גילם משום שהם מזדהים אתם. הם אינם יכולים להזדהות עם הוריהם משום שהוריהם שונים מהם, הם אנשים מבוגרים. ילדים מביאים אל קבוצת בני גילם דברים שלמדו בבית אבל אם תרבותם של חבריהם לקבוצת הגיל שונה משל הוריהם, תרבותם של החברים תנצח. מי שגדלו בקיבוצים שבהם היתה נהוגה לינה משותפת יבינו היטב את המסר של ריץ' האריס.

 

מה זה אומר? זה אומר שעל פי ריץ' האריס הורים מודאגים בצדק מהבחירה של ילדיהם בקבוצות החברתיות שהם רוצים להצטרף אליהן אבל מצד שני אין להורים בעצם שום אפשרות להשפיע על הבחירה הזאת. זה אומר גם שצודקים ההורים שטוענים, כשילדם מסתבך בצרות, שאין להאשים אותם, אלא את החברים של הילד שהשפיעו עליו לרעה. זה אומר גם שבית ספר טוב חשוב לא פחות מבית טוב, שהורים אולי לא יכולים לקלקל הרבה (אלא אם כן הם אכזריים או אטומים או מזניחים, אבל ריץ' האריס מדגישה שהיא מדברת על הורים טובים ואוהבים), אבל מצד שני גם אינם יכולים לתרום הרבה. זה אומר שאין להאשים את ההורים במחדלי ילדיהם ומצד שני גם אין מה לשבח אותם על הישגיהם. תפקיד ההורים הוא לכל היותר לספק לילד גנים, צרכים גופניים, השכלה, תנאי גידול נוחים ואהבה. את כל השאר תעשה ממילא הסביבה.

 

הפסיכולוגיה הפופולארית מאשימה את אבא ואמא, אומרת ריץ' האריס, ואילו היא, כתחליף, מציעה להורים שחרור מאשמה. השחרור הזה הוא מתנה גדולה כשמדובר בילדים שהפכו לבוגרים בעייתיים, אבל הוא נוטל את העוקץ מההנאה האמיתית שבגידול ילדים, הגאווה שאנחנו מרגישים כשאנחנו מאמינים שבזכותנו הפכו ליצורים מרהיבים כל כך.

 

ריץ' האריס בעצם מרוקנת מתוכן את המושג "הורים טובים". כשמדובר בילדינו אנחנו בסופו של דבר נושאי משך הזרע או אינקובטורים אנושיים ותו לא. לעתים נדמה שהיא רואה את גידול הילדים כסוג של תחביב, תחליף מספק לאנשים שהם חשוכי חיות מחמד. כך היא כותבת: "אל תשימו לב למה שנותני העצות מספרים לכם. אהבו את ילדיכם כי הילדים הם יצורים חמודים, לא מפני שאתם חושבים שהם זקוקים לכך. תיהנו מהם. למדו אותם מה שאתם יכולים ללמדם. הירגעו. אופן התפתחותם אינו בבואה של הטיפול שהענקתם להם. אינכם יכולים לעשותם מושלמים וגם אינכם יכולים להרוס אותם. הם אינם רכושכם לעשותו מושלם או להורסו: הם שייכים למחר".

מחנה הריכוז בית אפ"ל חשב שהתנועה למען עתיד ילדנו לא תחשוף את מעללי המקום,אז החומר שנאסף בזמן האחרון מציג את גבי קונפינו כאיש מסוכן לציבור ולילדים במקום .

http://www.world-travel-photos.com/routard-paysnonvisites-photo-183-318-5303-he-אירופה-פולין-מחנה-הריכוז-אושוויץ-the-auschwitz-camp.html

העתק מדוייק של מחנה הריכוז בית אפל

מחנה הריכוז  בית אפ"ל חשב שהתנועה למען עתיד ילדנו לא תחשוף את מעללי המקום,אז החומר שנאסף בזמן האחרון מציג את גבי קונפינו כאיש מסוכן לציבור ולילדים במקום .

גבי קונפינו הודיע לקטינה שאמא שלה חולת נפש והיא לא תיתחתן לעולם .

האיש יורד לרמה ילדותית ,ומנסה להשית את הילדים נגד הוריהם המדובר בהיתעללות בקטין חסר יישע עברה על סעיף364 לחוק הסדר הדין הפלילי .

עדויות אשר נמצאות בידי התנועה יפורסמו ויוצגו למנ"ל משען ,ולעופר עיני .

האיש המסוכן הזה חשב שאנו מפחדים ? אבל הוא לא ידע שאנו ממשיכים לחקור ופועלים ,ברור שהמשטרה והיועצת המשפטית אשר פעלה בניגוד לחוק רק חשבה שאנו מפחדים ,אז העובדה שמראש משיקולים שונים לא הפגנו באותם תאריכים .

בימים הקרובים אנו נערך להפגין מול בית אפל רשימת ההורים אשר העבירו את החומרים ,והילדים ששיתפו פעולה מצביעים על תופעה של הפחדה ,איומים על ההורים ,והילדים .

גבי קונפינו איננו יודע שהתופעה היא רחבת שנים והתגובות הנירפות וההזויות אינם מחזיקות מים .

שנים שגבי קונפינו וחבר הכנופייה מיתעללים בילדים וכולם שותקים

גם ביהודה חביבי היתעללו בבית אפל וכולם שתקו .

בוועדת החקירה יוזמנו גבי קונפינו והצוות לחקירה והעדויות יובאו בפני הוועדה .

הכנסת החליטה על קיום דיון מהיר ,אנו נביא את הקטינים שיעידו מה עושים במחנה הריכוז בית אפל

הפק"ס המחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי הורתה לבית החולים לניאדו בנתניה לשקר ולקבוע כי הקטינה בריאה פסיולוגית, כל זאת תוך מצג שווא. ד"ר אילנה טיואס מספר רשיון 27044, כתבה שאין לילדה דבר וכאקט התחמקות טענה שיש לה בעיות נפשיות

פקידת הסעד המחוזית – מיכל מילשטיין בוקובסקי הורתה לבית החולים לניאדו בנתניה להונות ולשחרר קטינה תוךשיתוף פעולה ומצג שווא של  ד"ר אילנה טיואס מספר רשיון 27044.

ד"ר אילנה טיואס גם כתבה שאין לילדה דבר מלבד בעיות נפשיות.

הרופאה שיקרה ,והעובדה שמעיון בבדיקות הדם ע"י רופא משפחה הוברר שהילדה סבלה מזיהום חמור ולמחרת הופיעו תופעות עקב ההזנחה במחנה הריכוז טירת הילד בנתניה.

הגברת בוקובסקי לא הגיבה לבית המשפט המחוזי ולכן הוגשה בקשה למתן החלטה לשיחרור הקטינה לאלתר.

הגברת בוקובסקי חוטפת ילדים במקצועה, נשואה לחוטף ילדים מקצועי בשרות הרווחה, שחטף את נכדו של איציק מאליק פעיל התנועה למען עתיד ילדינו.

בית חולים לניאדו שיקר, ותוגש תלונה להנהלת בית החולים ותביעת נזיקין.

 הנהלת הרווחה איננה בוחלת באמצעים ומשקרת כדי לקבל פרמיות למשכורתם כפי שנחשף ע"י התנועה למען עתיד ילדינו.

ישנו מרכיב בשכר ובתלוש משכורת של הפק"סים והעובדים הסוציאליים שעל פיו הם מקבלים פרמיות עבור כמות התיקים שבהם מטפלים ובעיקר על פי כמות ההוצאות החוץ ביתיות "וההשמות מחדש" שאותם מבצעים פקידי הסעד לילדים מסכנים וחסרי ישע אלה. פרמיות ובונוסים עבור חטיפת ילדים כסעיף בתלוש המשכורת!!!

הגברת בוקובסקי שנשואה לשופט בוקובסקי חושבת שפרשה זו תיגמר אצל חברתה השופטת בן חנוך, התיק הועבר לבית המשפט.

 השופטת רות בן חנוך

 שמואל בוקובסקי סגן נשיא של בית משפט לענייני משפחה במחוז המרכז

אשר נשוי ל מיכל מילשטיין בוקובסקי – פקידת הסעד המחוזית

 

פרק המבוא מהספר "ילדים רחוקים" ומבחר תגובות של רואה החשבון – מר יעקב איליה

ילדים רחוקים

 

קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים ממשפחותיהם

 

 

קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים ממשפחותיהם  (לחץ לקריאה)

ובנוסף

מבחר תגובות כתובות שניתנו על הספר "ילדים רחוקים"

עורך הדין, ביטאון לשכת עורכי הדין: "יעקב אליה עושה את מה שאמור היה להיעשות מזמן : מציג את המצב העגום ללא כחל ושרק. המחבר  עובר שלב שלב בכל מסלול הייסורים של שירותי הרווחה: החל מהשיקולים להרחקת ילד, דרך ועדות ההחלטה של שירותי הרווחה המקבלות החלטות ללא כל הרשאה וסמכות שבדין, ועד לפתרונות העגומים כדוגמת משפחות אמנה, מוסדות ואימוץ".

הד החינוך, ירחון הסתדרות המורים: "יעקב אליה הוא רואה חשבון במקצועו, אך תחום התמחותו הוא פיקוח ובקרה על איכות השירותים הציבוריים שמספקת המדינה. שיעור הילדים החיים מחוץ לבתיהם בישראל גבוה פי עשרה משיעורם בארצות מתוקנות אחרות. המחבר חקר את הנושא לעומקו. ספרו מציג רשימה ארוכה של כשלים ומחדלים רב מערכתיים בהליכים של הרחקת הילדים מסביבתם הטבעית".

הורים וילדים, מגזין נפוץ: "אנשי מקצוע הקרובים לתחומי הנושא של ילדים בסיכון וכל קורא בעל מודעות אזרחית והומנית, ימצאו בספר ממצאים מרתקים, מזעזעים ומטרידים ביותר".

הפרקליטים, מגזין לשכת עורכי הדין: "במדינה מתוקנת, הספר ילדים רחוקים היה מטלטל את המערכת. למי שבאמת אכפת ובעיקר למי שצריך להיות אכפת לו – קחו את הספר לידיים ואל תניחו לאדישות ולשנים של קיבעון להרחיק עוד עשרות אלפי ילדים מבתיהם".

פסיכו-אקטואליה, רבעון פסיכולוגי של הסתדרות הפסיכולוגים: "הספר משכנע כתוצר של מחקר מקיף ורציני, מבחינת הצגת ההיבטים השונים הרלוונטיים, תוך הסתמכות מרשימה על מסמכים ומקורות מידע, הן תיאורטיים והן ענייניים".

חברה ורווחה, רבעון לעבודה סוציאלית: "זהו הספר המקיף הראשון היוצא בישראל ומוקדש כולו לבעיית הילדים בסיכון וההשמה בפנימיות. העובדה שהכותב הוא רואה חשבון העוסק שנים רבות בתחום הסיוע הממשלתי, וההסתמכות של הכותב על מקורות מידע מהימנים ורציניים, מוסיפה אמינות לטיעוניו".

ח"כ יואל חסון: " ספרך מאיר עיניים. אין ספק כי הנושא של הרחקת ילדים למוסדות הוא קשה ומחייב בדיקה מעמיקה. כולי תקווה כי מחקרך המקיף והחדשני בתחום זה, כולל הצעותייך לחקיקה ולשינוי שמופיעות בספר יהוו צעד ראשון וחיובי בכיוון זה. אשמח לעמוד לרשותך בכל ענין".

ח"כ אליהו גבאי: "עיינתי בספר ומצאתי בו עניין רב. אין ספק כי בספר זה הושקעו מאמצים רבים ועבודה מחקרית מקצועית. ברור לי כי ספר זה יעשיר את קוראיו ויתרום להבנת הנושאים בהם הספר עוסק".

מבקר המדינה : "הספר יהיה לנו לתועלת רבה".

נשיא לשכת רואי חשבון בישראל, עופר מנירב: "ליבי הולך אחרי הילדים והערכתי למי שיכול להתמסר לביקורת של מערכות ציבוריות כדי לחפש את התקיימותם של צדדים מוסריים וערכיים אחרים. על כל אלה תבוא על הברכה".

איתן הבר, עיתונאי – "הצטערתי לגלות עד כמה אנחנו נחשלים ונכשלים בענין חשוב זה".

יו"ר המחלקה לפדגוגיה בארגון המורים, ברכה מציאל – "הנושא המועלה בספר זה הינו אחד הנושאים החשובים והרגישים בחברה הישראלית".

סגן נשיא בית המשפט לנוער, בן דור אורי – "חן חן עבור ספרך".

יועצת משפטית במשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית פרגו :  " הספר פתח בפנינו צוהר לעולם שבו מוצגת מציאות קשה. אנו תקווה כי הספר יביא לדיון ציבורי רחב שיועיל ויוביל לשינוי".

פרופ' אמנון רובינשטיין, נשיא הבינתחומי : " הנושא עצמו מוכר לי להכאיב".

פרופ' רמי בנבנישתי, יושב ראש ועדת המשנה להשמה חוץ ביתית: "אם יש לך רצון, אשמח להיפגש עמך וללמוד מהלמידה שלך".

ד"ר יאיר עמרם, מרצה בכיר לעבודה סוציאלית: "קראתי את ספרך, נפלא ובעיקר חשוב לחברה הישראלית. תודה לך".

פרופ' יאיר אורון, האוניברסיטה הפתוחה – "עיינתי בספרך וכמוני גם אשתי שעיסוקה המקצועי בחינוך המיוחד הביא אותה להכיר יותר מקרוב חלק מהתופעות הקשות שאתה מתאר ומנתח בספרך. תבורך על העבודה החשובה שעשית".

פרופ' ישעיהו תדמור, ראש החוג למדעי ההתנהגות במכללת עמק יזרעאל – "מתוך שכבר הספקתי לעיין בספרך, אני יכול לאמוד, בהתפעמות, את המאמץ הכביר שהשקעת בפרויקט הזה ומלא הערכה לך".

אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית י-ם: "בספר זה היטבת לבטא את המחדל הסביבתי הקשה בישראל, בו נאלצים ילדים לחיות מחוץ לביתם ומשפחתם, תוך תיאור המדיניות והשלכותיה, והצעות לתיקון המצב. אין ספק כי הספר בתוכנו יעורר את הדיון הציבורי ובכך יביא לשינוי המצב".

גדר התיל של מוסד בית אפל. מזכיר לכם משהו מן העבר?

שחיתות של עובדים סוציאלים בלשכת הרווחה בעיר מודיעין. מכתב שהגיע למערכת.

לכבוד

…

שלום רב! 

הנידון:  תלונה על עו"ס אתי עיני ואיריס חדש

 

שמי נורית (שם בדוי) .אני בת 24 ונשואה לנתן (שם בדוי) בן 27.

אנו נשואים מזה שלוש שנים. ויש לנו ילד בן שנתיים.

ברצוני להביא כאן מסכת פעולות בלתי חוקיות ובלתי אנושיות  שנקטו בהן העובדות סוציאליות לפני כמעט שנתיים.

 

עובדות סוציאליות שמדרבנות לרצח תינוקות

 

בהיותי בשלבים מוקדמים של ההיריון-בחודש רביעי החלו מריבות ביני לבין בעלי. חמותי ,שאז חשבה שעובדת סוציאלית יכולה לעזור, פנתה לרווחה במטרה שיעזרו לנו ושייעצו לנו מה לעשות.

בתקופה זו  הייתי סטודנטית וכאמור בחודש רביעי להריוני.

 

קיבלתי  טלפון מעובדת סוציאלית בשם אתי עיני מלשכת הרווחה במודיעין. הופתעתי לטלפון זה והיא הסבירה שחמותי פנתה אליה מדאגה לשלומנו.

היא מיד החלה  בהתקפה של מילים ואמרה ששמעה שאני בחורה יפה ומוצלחת ואקדמאית וחבל לי להמשיך בנישואין האלו ושכדאי שאבצע הפלה ואתגרש ואמשיך בחיי הלאה!!

 יש לציין שהייתי מוכת תדהמה, איך אדם שלא מכיר אותי ואת כל הסיפור יכול כך בטלפון אחד לשכנע אותי לעשות הפלה-הרי זהו  ר-צ-ח!

 

מכאן והלאה המשיכו הטלפונים והשכנועים לבצע הפלה. והם רק התחזקו כאשר נודע לנו בחודש 6  להריון שיש משהו לא בסדר בעובר והוא כנראה ייולד עם מום רציני.

אני העדפתי להתעלם ממנה ולא לשתף פעולה עם אישה שמשכנעת אותי לבצע הפלה ושאינה נפגשה איתי כלל.

 

לאחר זמן רב הרווחה שלחו לי מכתב לפגישה בלשכת הרווחה במודיעין.

 הגעתי, וגם אז שמעתי שכנועים רבים להפלה וגירושין.

 

עובדות סוציאליות שמקיימות ועדות החלטה בלתי חוקיות ללא כל פיקוח חיצוני

 

בנוסף העובדות סוציאליות,בחסות פקידת הסעד,דרשו מאיתנו להגיע לוועדה בפורים.

אנחנו טענו שאין באפשרותנו כיוון שזה חג ואנחנו עורכים סעודת חג וכו'.. ואין לנו את האפשרות .

ביקשנו שידחו לנו את מועד הוועדה אך הן טענו שאם לא נבוא הן יערכו את הוועדה בלעדינו ושהן לא תהיינה אחראיות לתוצאות.

 

עובדות סוציאליות שמפעילות הטרדה מאיימת בבתי חולים

 

ילדתי את ילדי –עמיתי (שם בדוי) ביום xx.xx.06 בביה"ח הדסה עין כרם שבירושלים.

ולא ידעתי שמכאן מסכת ההתעללות מצידם רק מתחילה…

 

שעות ספורות לאחר שהעלו אותי מחדר ניתוח למחלקה, וכאשר אני עדיין לא התאוששתי מהלידה הופיעו מולי ומול בעלי שתי העובדות סוציאליות  אתי עיני ואיריס חדש בטענה שבאו ל"בקר" ולשמוע מה קורה…..

הם חקרו וחקרו ושאלו והפריעו את מנוחתי. וכל זאת כאמור-שעות ספורות לאחר הלידה כאשר כל העניין לשמו הן באו אינו מצדיק את דחיפות הביקור.ומפריע לשלוותי בתור יולדת,לילדי שרק נולד וכן לבעלי.

בנוסף לכך,הן גם עירבו את העובדת סוציאלית של בית החולים בטענה שכביכול תשגיח עלינו לראות אם הכול בסדר..

 

היא הגיעה למיטתי למחלקה בשבת אחרי לידה,כאשר אני ובעלי יושבים ומקדשים ואוכלים סעודת שבת.

בטענה שהיא צריכה להוציא אותנו אחד אחד לחדר בנפרד ולדבר איתנו ביחידות.

כל זאת בערב שבת ,במנוחה שכביכול ייחלנו לה, ועוד באמצע סעודת שבת והפרעת השקט הנפשי.

 

עובדות סוציאליות שמלבות סכסוכים בין בני זוג

 

יש לציין שכל המתח שגרמו לנו והלחץ בו היינו גרר אותנו לצערנו הרב למריבה שלי ושל בעלי.דרך הטלפון והחלטה של בעלי להיפרד.ולקיחת החפצים שלי מביתנו במודיעין והעברתם לבית הוריי שבירושלים.מעשה שלאחר מכן הצטער עליו. כאשר שמעו זאת העו"סיות הן החלו לפעול במהירות מופרזת ובחיפזון רב על מנת ל"הגן" ,לטענתן, על הילד .

 

איריס חדש הוציאה צו חרום שאין אפשרות להוציא את הילד מביה"ח כלל בטענה שהוא בסכנה ממשית, דבר שלא היה ולא נברא ושאין לו שום אסמכתא ועילה לבצע צו חרום בשל הנסיבות שאירעו.

 

עובדות סוציאליות שמהוות סכנה לשלומם של תינוקות

 

נגרמה לי עוגמת נפש רבה מאוד כאשר הגעתי לתינוקייה על מנת להניק את ילדי אך נאמר לי שאסור לי להוציא אותו להניקו..אלא רק לראות אותו דרך החלון …

יש לציין שלתינוק היה צהבת ודאגתי לו מאוד וכאמא הייתי זקוקה לחבק אותו ולהיות איתו יותר וכן היה מאוד חשוב לי מאוד להניקו וכל אלו כאמור נמנעו ממני.

 

לאחר שכנועים רבים והפעלת אנשים שונים הותר לי להוציאו לחדרון סמוך ושם להניקו תחת השגחה פרטנית.(פשוט מזעזע!)

 

עובדות סוציאליות שממוטטות כלכלית משפחות על מנת לפרק אותן

 

בימים אלו לקחנו אני והוריי בדחיפות רבה עו"ד יקר מאוד בשם אורי (שם בדוי) בעלות של אלפי דולרים וכל זאת על מנת שאוכל כמו כל יולדת ללכת עם  ילדי הביתה.

 

זה היה שבוע לפני פסח ומיהרנו לביהמ"ש בראשון לציון לשופט תורן חירום –ע"פ בקשת העובדת סוציאלית  על מנת להחליט מה לעשות. גם השופט לא הבין את חומרת העניין לרוץ בערב פסח ולהוציא אותי מביה"ח בשביל זה כאשר אני מדממת כמויות רבות של דם ושאיני מרגישה טוב.

 

איריס חדש התעקשה שאלך למקלט לנשים מוכות –דבר שבכלל לא עלה על הדעת ומכל זווית ראייה לא  השתייכתי אליו כלל וכלל.

 ולאחר מאבקים משפטיים רבים ועוד מס' דיונים בבתי משפט וריצות דחופות הוחלט שאצא עם התינוק לבית הוריי.

יש להדגיש שכל הריצות הדחופות האלו היו מוגזמות וללא הצדקה כלל.

 

עובדות סוציאליות שפולשות לבתים ללא צו בית משפט

 

לאחר שיצאתי מביה"ח  שוב הופיעו שתי העוס"יות  בבית הוריי ללא כל התרעה מוקדמת ובשעת בוקר מוקדמת כשרק קמתי, בטענה שזה היה דחוף להם לבוא לראות מה עם התינוק…הן ביקשו ממני לראות איפה הוא ישן ולעשות סקירה בכל הבית ורק לאחר שסקרו את כל הבית והתעכבו הן  יצאו .

 

יחד עם זאת  החליטה איריס חדש שאסור לי להוציא מבית הוריי את התינוק מחשש לסכנה או לפגיעה בו.

גם כאשר ביקשתי לצאת איתו לבקר את סבתי או לעשות מבחן שנותר לי לסיום התואר היא לא אישרה לי ולאחר מאבק משפטי ושיחה עם העו"ד שלי היא הסכימה בתנאי שאודיע לה מתי אני יוצאת ומתי אני חוזרת.ממש עוצר של מחבלת פלשתינאית..

 

בנוסף הם התקשרו מס' פעמים  לטיפת חלב לשאול האם הכול בסדר ואיך היחס שלי לתינוק.

הם גם לא נתנו לבעלי לראות אותו אלא רק במרכז קשר. כאילו שאנחנו עבריינים.

פשוט לא נתנו לנו להיות ולגדל בחופשיות את ילדנו.

 

עובדות סוציאליות שבונות לעצמן עומס עבודה מלאכותי

 

בדיון האחרון הוציאה איריס חדש צו נזקקות לילד ולאחר שביקשה שהצו יהיה לכמה שנים השופט התפלא מאוד למה לכמה שנים? הרי הזוג נראה בסדר וזהו רק סכסוך משפחתי שניתן לפותרו.

לבסוף הוחלט שצו הנזקקות יהיה לשנה ושבמהלכו נעבור אבחונים פסיכו דיאגנוסטיים וטיפול זוגי ופסיכולוגי.ואז יהיה ניתן לסיימו.

 

עובדות סוציאליות שמפעילות אלימות נפשית כלפי משפחות

 

במהלך כל  התקופה בה שהיתי אצל הוריי היה אסור עלי לפגוש את בעלי ולדבר איתו טלפונית ואפילו לא בהודעות sms   והייתי מקבלת עשרות טלפונים מהעובדות סוציאליות  בהן הן מגדפות את הקשר שלנו ומלכלכות על בעלי. וכן בעלי קיבל טלפונים רבים בהם הן לכלכו ודיברו רעות אודותיי.

 

יש להדגיש שהיום אנו גרים בעיר פלונית ונמצאים בטיפול זוגי ופסיכולוגי.

עברנו את האבחונים.ואנחנו חיים בשלום ובשמחה עם ילדנו המקסים.

 

עובדות סוציאליות שיכורות מכח שמפעילות סמכויות שאין להן ובניגוד לחוק על מנת לפרק מסגרות משפחתיות

 

עם זאת  יש לי עדיין טראומה ממה שגרמו לי העובדות סוציאליות ונזק נפשי וגופני.(יצורפו אישורים באם יהיה הצורך).

 יש לציין שבתור בחורה עשיתי שרות לאומי באגף הרווחה ואני יודעת מהי הדרך הנכונה בה אמורות עובדות סוציאליות להתנהג ולפעול.

אני מאשימה בזאת את איריס חדש ואתי עיני:

1.      בגרימת נזק נפשי מהעוול הרב שגרמו לי לא לראות את התינוק ובהגזמה.ומהלחץ הרב שגרמו לי לאחר הלידה.לכן אני מטופלת היום בטיפול פסיכולוגי פרטני. ואני סובלת מהטראומה הזו עד היום.

2.      בגרימת נזק גופני בכך שלא אפשרה לי להניק את ילדי ובכך גרמה לי לגודש ולהעלאת רמת הפרולקטין אצלי בגוף עד היום.ואני נוטלת כדורים בשביל זה.

3.      בשימוש בכוחה כפקידת סעד וכעובדת סוציאלית מעבר למותר לה ובחריגה וההגזמה מוחלטת.

4.      בשידול ובשכנוע לרצח.בזמן ההיריון כאשר שידלה אותי לבצע הפלה וכידוע הפלה =רצח!

5.      בגרימת נזקים כספיים רבים על הוצאות משפט ועו"ד בסך של אלפי דולרים וכל זאת על מנת להוכיח שאנחנו בסדר.

 

עובדות סוציאליות שגורמות נזק קשה לילדים ולמשפחות ועדיין מסתובבות באופן חופשי בקרבנו במקום לבודד אותן בהסגר

 

אנחנו פגועים מאוד מהיחס אלינו כעבריינים וכפושעים. מהדיבור המזלזל והפוגע אותו קיבלנו משתי עובדות אלו.

האם זהו תפקידה של הרווחה???

האם היא באמת דאגה לשלום הילד? הרי היא שכנעה להרוג אותו.מה פתאום היא דואגת לשלומו?

אסור להן בשום פנים ואופן לטפל במקרים מסוג זה ובכל מה שקשור לילדים.הן פושעות.והן צריכות לתת את הדין על כל מה שגרמו.

למען לא יינזקו חס ושלום עוד משפחות תמימות בישראל שנקלעו למצב זה!!!!

 

אני מבקשת בזאת לטפל בחומרה בעניין זה.

  

                                                                                                         נורית

הודעה חשובה לנשים היולדות בגפן בבית החולים: עובדות סוציאליות מסתובבות במחלקות יולדות על מנת לחטוף תינוקות לאימוץ, ראו הוזהרתן !!

לידה בבית החולים – רק בליווי בני משפחה

 

אם אתן נשים נשואות שעומדות ללדת בבית החולים ובן זוגכן מסיבה כלשהי אינו יכול להיות נוכח במעמד הלידה או לאחריה, חשוב כי תגענה לחדר הלידה עם משפחה או חברים ולא לבד !! אמהות חד הוריות, ההודעה מיועדת בעיקר לכן !!

 

בבתי היולדות מסתובבות דרך קבע עובדות סוציאליות המנסות לאתר נשים בודדות ולקחת מהן את התינוקות לאימוץ, וזאת תוך שכנוע היולדת שנמצאת לבד ובטשטוש מהלידה כי "טובת הילד" מצריכה כי הילד יילקח לאימוץ.

 

מספר העובדים הסוציאלים המסתובבים בבתי החולים בסוף השנה הוא גבוה יותר, משום שהם נדרשים להשלים את מכסות האימוץ שמוקצבים להם מדי שנה.

 

לעזוב את בית החולים מהר ככל האפשר

 

אם בכל זאת הגעתן לבדכן ואתן חוששות כי מסתובבות באגף היולדות עובדות סוציאליות, אל תדברו איתן כלל ואל תספקו להן שום מידע אודות זהותכן, מקום מגוריכן, מצבכן המשפחתי או הסוציו אקונומי. נשים אלו תאמרנה לכן כי הן באו "לעזור", תגלנה אמפטיה מזוייפת וזאת על מנת לנסות לדלות מכן מידע. אין לשתף עימן פעולה ויש להתעלם מהן לחלוטין. השתדלו להוציא את הרך הנולד מהר ככל האפשר מבית החולים.

 

נקיטת משנה זהירות בטיפת חלב

 

טיפת חלב אף היא מוקד פורענות לחטיפות תינוקות ע"י עובדים סוציאליים. טיפת חלב נמצאת בקשר עקבי ושוטף עם פקידי סעד לחוק הנוער ממשרד הרווחה אשר מנסים לאתר הורים ותינוקות "בעייתיים".

 

אין לספק לעובדי טיפת חלב שום מידע אודותיכם ואודות ילדיכם שהוא מעבר למצב הבריאותי של הפעוט. חשוב לדווח תמיד לעובדי טיפת חלב כי יש לכם משפחה מורחבת גדולה ואיתנה וכי המצב הסוציו אקונומי שלכם מצוין.

 

מקרה שאירע לאחרונה

 

לאחד מבתי החולים במרכז הארץ הגיעה בגפה אישה ללדת. בן זוגה שהה באותה עת בעיר אחרת ולא יכול להגיע עימה ללידה. האישה ילדה תינוק פג, ומרגע הלידה הסתובבו סביבה עובדות סוציאליות שהטרידו אותה בשאלות פולשניות אודות משפחתה ואורח חייה.

 

באחד הימים לא הגיעה האישה לבית החולים לבקר את בנה בפגיה משום שנרדמה בביתה עקב חוסר שינה ותשישות. למחרת היום כשהגיעה לבית החולים החלו הנשים הללו לתחקר אותה ורמזו לה כי היא אמא לא ראויה שכנראה אינה אוהבת את ילדה משום שלא הגיעה לבקר את התינוק.

 

משפחתה שהבינה כי האם עומדת להסתבך עם רשויות הרווחה האיצה בה להוציא את הרך הנולד, גם בהיותו פג, מהר ככל האפשר מבית החולים ולהתנתק מן העובדים הסוציאלים המטרידים. האם עשתה כן ובכך הצילה את בנה מגורל אכזר.