עוד שיטה של אנשי "חינוך" לבודד ילדים מן החברה – מורה על תלמידה: צורתה החיצונית גורמת לדחייה

מורה בבית ספר בירושלים המליצה בדו"ח רשמי, שהגיע ל-ynet, להעביר את אחת מתלמידותיה לכיתת חינוך מיוחד, כאשר היא כותבת בסופן של הטענות הענייניות: "צורתה החיצונית והתנהגותה בחברה גורמות לדחייה מסוימת". אמה של הילדה: "יש פה התנכלות מכוונת". משרד החינוך: המורה אמרה כי דבריה הוצאו מהקשרם והתנצלה בפני ההורים

 

מורן זליקוביץ'   פורסם:  13.05.08, YNET 

 

פליטת קולמוס או התבטאות קשה ומכוערת? הורים מירושלים התלוננו במשרד החינוך נגד מורה בבית ספר יסודי, שהמליצה במסמך רשמי להעביר את בתם לכיתת חינוך מיוחד. זאת משום שבסיומן של שורת טענות ענייניות, בנושאים חברתיים ולימודיים כתבה המורה על הילדה: "צורתה החיצונית הגורמת לדחייה מסוימת מצד החברה בבית הספר".

 

לידי-ynet הגיע דו"ח של אגודת "ניצן" מה-7.1.08, בעניינה של הילדה. הדו"ח נקרא שאלון למורה וליועצת ובו מועברת המלצה לוועדת השמה, שתפקידה להחליט האם הילד מתאים ללימודים בבית ספר רגיל או בחינוך המיוחד.

 

 

קטע מהמסמך שחיברה המורה 

 

בדו"ח תיארה המורה את מצבה של הילדה בתחומים הלימודיים השונים, אך כאשר התייחסה למצבה החברתי כתבה: "קשה לה להשתלב בטבעיות בחברה – אינה קוראת מצבים חברתיים. צורתה החיצונית והתנהגותה בחברה גורמות לדחייה מסוימת. למרות מאמצים גדולים של החברה להתייחס אליה באופן נורמטיבי".

 

האם: "הילדה יפה"

 

ההורים שקיבלו לידיהם את נימוקיה של המורה נדהמו. "יש פה התנכלות מכוונת לילדה שלנו. כשגילינו שהיא רשמה שיש בעיה עם הצורה החיצונית של הבת שלנו, היינו בהלם", סיפרה ל-ynet אמה של הילדה, "כל מי שהראנו לו את זה, אמר שכנראה יש משהו מעבר לזה. היינו בשיחה עם המורה והמפקחת רמזה לה להתנצל בפנינו, והיא לא התנצלה, אלא חזרה ואמרה שוב שיש בעיה בצורתה החיצונית של הילדה".

 

"אין שום בעיה עם הילדה או עם המראה החיצוני שלה, היא יפה ואומרים לנו שהיא יפהפייה. רק המורה רואה בעיה חיצונית עם הילדה. מילא אם היתה רושמת הערות על ההתנהגות, היינו בודקים את זה, אבל על מראה חיצוני?".

 

הוריה של הילדה, פנו למספר גורמים במשרד החינוך, ביניהם ללשכת השרה יולי תמיר. מלשכת השרה נמסר להם כי קיבלו את הפנייה והיא הופנתה לאיציק תומר, סמנכ"ל מנהל החינוך בירושלים. מאז הם לא זכו להתייחסות נוספת. 

 

במכתב נוסף פנו ההורים למנהלת האגף לתלונות ופניות הציבור במשרד החינוך, עו"ד רבקה לוין, שם מפרטת האם את מה שהיא מכנה "ניצול סמכות לרעה והתעללות נפשית בילדה". היא כתבה עוד כי הוזמנה לבית הספר, כדי לשוחח עם המחנכת וגורמים נוספים ביניהם סגנית המנהלת ופסיכולוגית. לדבריה גם בפגישה הזו המורה אמרה כי המראה של בתה דוחה.

 

הילדה תמשיך ללמוד בבית הספר

 

יו"ר פורום ההורים היישובי בירושלים, אתי בנימין, גינתה את התנהלותה של המורה: "אם זה אחד הפרמטרים של ועדת השמה, אז משרד החינוך פשט את הרגל. מקורות האלימות רבים הם והמקור הזה הוא אחד מהם. האם ייתכן שחזותה של התלמידה תהווה אחד משיקולי הדעת להעברתה למוסד חינוכי אחר? נראה לי שהמורה עיוותה את צלם אנושיותה ומקצועיותה כמורה בישראל. אנו קוראים למשרד החינוך להשעות מורה זאת לאלתר ממערכת החינוך".

 

ממנהל החינוך בעיריית ירושלים נמסר בתגובה למקרה: "מנהל החינוך בעיריית ירושלים רואה בחומרה את אופן הניסוח כפי שנכתב והנושא מטופל יחד עם ההורים, צוות הנהלת בית הספר,

 

הפיקוח ומינהל החינוך. מיד עם קבלת תלונת ההורים הם הוזמנו לפגישה במנהל החינוך בירושלים בה השתתפו מפקחת בית הספר ומנהלת האזור מטעם המינהל. בפגישה נדונו כל הסוגיות וההיבטים באשר להמשך הטיפול בתלמידה. ההורים יחד עם צוות מנהל החינוך בירושלים הסכימו כי התלמידה תחזור לבית הספר ויימשך הטיפול בה באופן מקיף וצמוד".

 

ממשרד החינוך נמסר כי: "בארבעה במאי 2008 קיימה המפקחת על בית הספר יפה דנון ברור בהשתתפות המורה, מנהלת בית הספר, הצוות החינוכי והורי התלמידה. בפגישה עומתה המורה עם הטענות. לטענתה, נדהמה המורה על כך שדבריה הוצאו מהקשרם והתנצלה בפני ההורים והנוכחים. יודגש כי המפקחת העירה למורה וציינה כי להבא עליה לנהוג ולהתבטא ביתר רגישות"

חוק החסיון בין מטפל למטופל – חל איסור מוחלט על אנשי טיפול להעביר חומר חסוי לפקידי סעד הן בנוגע לילדים והן בנוגע להורים

הזכות לחסיון הינה זכותו של המטופל כלפי הפסיכולוג או המטפל. מטרת החסיון היא להבטיח למטופלים ולכל מי שנזקק לשירותו של פסיכולוג ונותן לו מידע מתוך אמון שמידע זה יישמר בסוד, כי הפסיכולוג לא יפגע באמון שנתן בו ולא יגלה את המידע שמסר לו, אלא אם יחויב לעשות כן על ידי בית המשפט.

 

החסיון אינו מוחלט אלא יחסי: בית המשפט ישקול בכל מקרה ומקרה האם החובה להעיד אמת ולהגיע לחקר האמת גוברת על החובה לשמור בסוד מידע שנמסר בטיפול. הדבר תלוי בחומרת העבירה, אשר להוכחתה מתבקשת העדות בנסיבות המקרה, ובשאלה האם ניתן להוכיח את העבירה ולהביא לדין את העבריינים מבלי לפגוע בערך החסיון.

 

יש לדבר היבט נוסף: הפסיכולוג אינו מקור מידע אותו מבקשת המשטרה, ועליה לתור אחרי ראיות ממקורות אחרים. לא פעם אנשי המשטרה לא ערים לפרטים אלה.

 

כאשר מעורב בטיפול ילד, אזי ככל שהמידע נוגע לו, אין למסרו אלא בהסכמת אפוטרופסיו.

 

חלק ניכר מן ההורים ובעיקר מן המטפלים במכון להתפתחות הילד אינם מודעים דיים לחוק החסיון החל עליהם, המורה להם חד משמעית לשמור על חסיון הן בנוגע להורה והן בנוגע לילד מפני כל גורם שהוא, בכלל זה פקידי סעד.

החוק אוסר על מטפלים להעביר חומר חסוי בכתב או בעל פה על הילד והוריו ללא הסכמת המטופלים לפקיד סעד או כל גורם אחר אלא אם בהנחיית בית משפט (חסיון יחסי).

 

למרות שאי ידיעת החוק מצד אותו מטפל אינה פוטרת אותו מאחריות, אם מקנן בכם החשש כי מטפל זה או אחר יעביר חומר חסוי לפקיד סעד ללא הסכמתכם, שילחו לו מכתב המפרט את החוק וסעיפיו וכי עבירה על חוק החסיון הינה עבירה פלילית לכל דבר וענין.

________________________________________________________

 

חסיון רופא-חולה :

סע' 49 לפק' הראיות : "עדות רופא - (א) רופא אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כרופא והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לרופא בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה; והוא הדין באדם שאגב עבודתו בשירות הרופא או בשירותו של מוסד רפואי או בצוות המקצועי העובד עם הרופא, תוך טיפול בחולים, הגיע אליו דבר שנמסר לרופא. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות רופא או לעבוד כאמור בסיפא לסעיף קטן (א). (ג) נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות".

 

הרציונל לחסיון – לאפשר תקשורת פתוחה בין הרופא לפציינט. יש שטוענים שההצדקה לחסיון פחות משמעותית לחיסיון עורך דין-לקוח (מדברים על חסיון ולא על סודיות). הטענה היא שבחסיון רופא-חולה אפשר לתת לרופא להעיד.       החסיון חל על כל הצוות הרפואי.

סע' 49 לפק', אומר שאדם שנזקק לשירות רופא/ מידע שהגיע תוך כדי עבודתו כרופא/ ושיש לו זיקה לשירות הרפואי. החסיון חל רק שמדובר בעבודה חוקית של רופא.

כלומר, אם מדובר בהפלה לא חוקית, אזי אין חסיון.

ע"א 447/72 ישמחוביץ : גניקולוג שעסק בטיפולי פוריות באופן פרטי, היו אצלו מסמכים אישיים בנוגע למטופליו. חשדו שהוא מעלים מס ופשטו על הקליניקה שלו. שם מצאו תיקים אישיים והוא טען לחיסיון. בית המשפט – אמנם סיבת פניה של חולה, סוג הטיפול שניתן לחולה – הם חסויים, אולם זהות הפציינט או כתובתו או תמורה ששילם – זה לא חסוי.  (פס"ד זה ניתן לפני יותר מ-30 שנה)

 

כיום (לעומת פסק הדין הזה), התחזק נושא פרטיות האדם וחוקק חוק הגנת הפרטיות.

ד"ר בלכר טוענת שאולי היום היו פוסקים בצורה שונה ואפשרי כי שם הפציינט הוא פרט חסוי.

 

חסיון הוא יחסי ואפשר להסירו אם הטעם לגילוי לשם עשיית צדק, עדיף על הטעם שלא לגלות את הראיה.

 

חסיון פסיכולוג-מטופל :

סע' 50 לפק' הראיות : "עדות פסיכולוג – (א) פסיכולוג-מומחה כמשמעותו בצו שהותקן לפי סעיף זה אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עבודתו כפסיכולוג והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לפסיכולוג בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם ויתר האדם על החסיון או שמצא בית המשפט כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות פסיכולוג-מומחה. (ג) נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בטענה בדלתיים סגורות; החליט בית-המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות. (ד) שר הבריאות יתקין, בהסכמת שר המשפטים, צו שיגדיר מיהו פסיכולוג-מומחה לעניין סעיף זה".

 

דוג' להמחשה - אם פונים שני לקוחות לעורך דין, ואחר-כך יש ביניהם סכסוך ורוצים להעיד את עורך הדין לעניין הדברים שנעשו כאשר ייצג את שניהם, אז אין חסיון.

אולם, אם שני בני הזוג פונים לפסיכולוג, אז רק אם שניהם נותנים היתר, הפסיכולוג יעיד.

סע' 50 לפק', לא מדבר על עובדים ומתמחים של הפסיכולוג. סביר להניח שאם זה יגיע לבית המשפט, אזי כן תהיה פרשנות מרחיבה (שתכלול גם את עובדיו).

 

סע' 50א' לפקודת הראיות : "עדות עובד סוציאלי – (א) עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עובד סוציאלי. (ג) נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות; החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות". החסיון הוא יחסי.

 

יערה, סטודנטית לעבודה סוציאלית מתארת אלימות של עובדים סוציאלים

נכחתי במסגרת לימודי בוועדת החלטה ויצאתי משם בוכה.

 

כמעט 10 עובדות נגד אמא אחת דווקא אישה אינטליגנטית ונחמדה שעולות עליה ומנסות להוכיח לה כמה היא אמא רעה .הן ממש צעקו עליה בצורה מתנשאת ואכזרית. והיא בכתה ואמרה שהיא משתדלת.. וכלום לא עזר .

 

היום כל הילדים שלה בפנימיות. בטוחה שיכלו לסייע בפתרון מתאים יותר לילדים. יכלו לעזור לה להסתדר איתם בבית! הילדים האלה לא עברו התעללות היא פשוט התקשתה לסדר אותם. והיה בלגן והם לא קמו בזמן לבית הספר חשוב לציין שהם כולם רצו להישאר בבית!…אני מאוכזבת מאד. כמעט שאינני בטוחה אם אוכל לעבוד במערכת דורסנית כזאת.

 

כמובן, שלא כל העובדים הסוציאלים כאלה. אבל עצם זה שמתאפשר לאלה לעבוד הוא בושה ואפילו פשע .

 

 יערה

טיפולים נפשיים בילדים הם כמו כוסות רוח למת – ד' מספר על תעשיית ההונאה של הטיפולים הדיאדיים בילדים

ההורה ד' הופנה למכון להתפתחות הילד עקב בעיות התנהגותיות לכאורה של ילדו בגן ע"י פקידת סעד שכפתה עליו ועל ילדו את הטיפול תוך סחיטה ואיומים.

הפסיכולוגית ששגתה באבחון שלה המליצה על טיפול דיאדי בן חצי שנה. הטיפול הוארך לשנה.

בטיפול דיאדי הילד משחק משחקי דמיון עם ההורה וטיפול חסר ביסוס מדעי זה אמור כביכול לפתור בעיות כלשהן…

 

בתחילת הטיפול הגיע הילד למכון עם שיפור ניכר בהתנהגותו בגן. לאחר חצי שנה העביר ההורה למטפלת (עוד עובדת סוציאלית) דוח של הגננת המתאר את השיפור שחל בהתנהגותו של הילד שאף הפך להיות בין הבולטים והמובילים בגן, וזאת בעקבות גישתה הנאורה של הגננת בגן שאף הופתעה לשמוע כי הילד מטופל במכון להתפתחות הילד וטענה כי הטיפול מיותר.

למרות זאת, התעלמה המטפלת מן הדוח של הגננת, והחליטה להאריך את הטיפול לשנה ללא כל הסבר.

 

בתחילת השנה החדשה החל הילד ללכת לגן עיריה. הגננת החדשה ששמעה כי הילד "מטופל" במכון להתפתחות הילד החלה להתייחס אליו כאל ילד "חריג" (כינתה אותו כילד חריג) ושדרה לו אותות שליליים מתאימים. בילד חלה רגרסיה בהתנהגות בגן ובתום שנה של "טיפול" החליט ההורה להפסיק את הטיפול מיוזמתו מאחר והבין כי במהלך שנה שלמה הונו אותו במכון להתפתחות הילד במניפולציה ומתן טיפול שאינו רלוונטי למקרה.

 

במהלך שנה זו התמיד ההורה להגיע עם הילד לטיפולים (50 דקות עם הילד פעם בשבועיים).

בכל מפגש בו היתה אמורה להינתן מעין הדרכה הורית ללא נוכחות הילד, המטפלת מעולם לא דיברה או נתנה ייעוץ כלשהו אלא האזינה לדבריו של ההורה ולאחר מכן תיעדה והקליטה אותם במחשב.

 

עפ"י חוק, זכותם של ההורים לקבל מידע על הטיפול הרפואי והפסיכולוגי בילדיהם והיא נובעת מחובתם כאפוטרופסים לדאוג לשלומם, בריאותם ורווחתם של ילדיהם.

 

המטפלת שנקטה במידור מידע לאורך כל הדרך, מעולם לא הסבירה על מהות הטיפול, מה ואיך הוא אמור לשפר את המצב ה"לא טוב" לכאורה, והסיטואציה היחידה בה הועילה לזרוק עצם של הדרכה היתה בתחילת הטיפול, בה ייעצה להורה את טיפ המאה כי "יש להשתמש בתקשורת ישירה עם הילד" (בתקשורת ישירה הכוונה היא להגיד לילד את המילה "לא" כשצריך מבלי לספק לו הסברים)

 

באחד המפגשים עם הילד, התנהג הילד באופן מסויים וההורה שאל את המטפלת אם יש לה הסבר לאותה סיטואציה ספציפית. המטפלת השיבה כי תספק לו הסבר במפגש הבא שיהיה רק ביניהם. במפגש שהתקיים עימה לאחר מכן, במקום לתת לו תשובה על אותה שאלה כפי שהבטיחה, היא, כמו כל יהודיה טובה, ענתה לו בשאלה: "איזה הסבר לדעתך יש לסיטואציה שאירעה במפגש הקודם עם הילד?…"

 

לקראת סיום הטיפול מיוזמתו של ההורה, העביר לה זה את התרשמותו השלילית מן המערכת ומן הכלים שהיא מציעה וטען לאבחון שגוי וחוסר תקפות מדעית של הטיפולים, וכן את העובדה כי המטפלת ראתה אף תמונה צרה של התנהגותו של הילד, משום שלאורך שנה שלמה צפתה בו בתנאי מעבדה, במשרד הממוזג שלה, 50 דקות בלבד, פעם בשבועיים.

 

המטפלת, כדי לצאת באופן מאניפולטיבי מן המבוכה אליה נקלעה בשל כשלונה המקצועי, ניסתה נואשות למצוא פגמים בהורה וסיימה את טענותיה בתשובת המאה: "אני רואה את המכלול של הדברים…והמעבדה היא למעשה מיקרו קוסמוס…".

__________________________________________________

המלצה להורים: אם ממליצים לכם על טיפול רגשי לילד במכון להתפתחות הילד או בכל מכון שרלטני אחר, פשוט תתעלמו מעצות האחיתופל הללו. טיפולים אלו הם כמו כוסות רוח למת.

 

אם בכל זאת הגעתם לטיפולים כאלו. דאגו להקליט את השיחות ביניכם לבין המטפל, כדי שהקלטות אלו תוכלנה לשמש אתכם מאוחר יותר בתביעה משפטית על רשלנות רפואית או מקצועית או בתביעה על הונאה ורמאות.

הזילות של הטיפולים הדיאדים בילדים ותעשית ההונאה שבהדרכה ההורית

עצם קיומו של מוסד הייעוץ בגן ובבית הספר, קרי עצם ההחלטה להעניק ליועצת פונקציה מוסדית, רשמית וקבועה בחוק, מלמד רבות על יחסו של המוסד החינוכי לילדים. הופעתה של היועצת על במת המוסד החינוכי אינה מציינת שינוי במעמדם של הילדים וביחס אליהם, נהפוך הוא: הופעתה מאפשרת לשכלל את הדיכוי, משום שבמידה רבה איננה אלא עלה תאנה, שתחת מראית העין של מקצועיות ואחריות משמרת ומרחיבה את התעלמותם של המבוגרים מן הילדים.

 

תפקידם של היועצת והפסיכולוג החינוכי מסייע למורים ולגננות לראות עצמם פטורים מאחריות בנוגע לתחושותיהם של הילדים. תפקיד זה מושתת על סתירה: הוא נועד לסייע לילדים אך בה בעת לאפשר את ההתעלמות ממצוקתם. ואולי אין זו סתירה כלל ועיקר, שהרי דלתה הפתוחה לכאורה של היועצת לא נועדה אלא לסגור בפני הילדים דלתות רבות ככל האפשר.

 

כך מתגלה היועצת כחוליה נוספת בשרשרת ארוכה של בעלי תפקידים – פסיכולוגים, מטפלים באמנויות, מורות מסייעות ועוד – שנוכחותם במרחב החינוכי אינה מצביעה על דאגה לרווחתם של הילדים, אלא להפך: היא מציינת את דחיקתם ההולכת ונמשכת ואת התנערותו של החינוך מחובתו כלפיהם. לכל אלה יש להוסיף כמובן את תנאי עבודתה של היועצת או הפסיכולוגית החינוכית, את הלחצים המופעלים עליה, את צרכיה ואת רצונה להשתלב במערכת שבה התקדמות מותנית בתארים ואשר אין בה מקום למקצועיות שאינה אינסטרומנטאלית.

 

טיפול דיאדי הוא סוג של טיפול רגשי כביכול הניתן לילדים בעלי בעיות התנהגותיות לכאורה במסגרת הגן, וזאת באמצעות משחקי דמיון. מטרתו של הטיפול היא "לטפח את הקשר בין ההורה לילד", משום שלטענתם של אנשי המקצוע, הסיבה לכך שילד השוהה בגן במשך 8 שעות תמימות ביום ומתנהג שלא בהתאם לכללי הגן, נעוצה בעובדה כי הקשר עם ההורים עימם שוהה בממוצע כ-4 שעות ביום אינו מטופח דיו…

ובמילים אחרות, את האחריות על תפקודה הכושל של הגננת או המורה המערכת מפילה תמיד על ההורים, ולכן גם כאן, בשל מטרית החיפוי וההסתרה של המערכת, קשה לתבוע גננות ומורות על רשלנות מקצועית.

 

לטיפולים הדיאדיים אין ומעולם לא היה כל ביסוס מדעי לגבי האפקטיביות שלהם. בטיפול הדיאדי ההורה משחק עם הילד במשחקי דמיון ולסירוגין מתקיים לאחר מכן מפגש עם ההורה בו ניתנת לו מעין "הדרכה הורית".

מטרת משחק הדמיון היא אף להרגיע את הילד ולסדר לו את המחשבות בראש…

 

ה"טיפול" במכון להתפתחות הילד למשל, נערך פעם בשבוע במשך 50 דקות ובשבוע שלאחר מכן מתקיים מפגש עם ההורה, אף הוא למשך 50 דקות.

האם טיפול בן 50 דקות פעם בשבועיים אמור להשפיע על ילד השוהה לעיתים יותר מ-8 שעות אינטנסיביות בגן באופן יומיומי? ברור שלא, ולכן גם מן הפאן הזה הטיפול אינו יעיל.

 

כאמור, לטיפול הדיאדי אין שום אחיזה מדעית.

כאשר הטיפול נכשל המטפלים מאשימים את ההורים בחוסר שיתוף פעולה כביכול, או לחילופין מנסים למצוא פגמים בהורים. המטפלים לעולם לא יודו בכישלונם הם.

כאשר חל שיפור בהתנהגותו של הילד, המטפלים לוקחים את הקרדיט הזה לעצמם, למרות שבמרבית המקרים השיפור בהתנהגותו של הילד חל מסיבות אחרות, אם כתוצאה ממעבר לגן אחר, רכישת חברים חדשים, התמתנות עם הגיל ועוד.

 

מעולם לא בוצע מחקר מדעי מסודר עם מדגם גדול בו השתתפה קבוצת בקורת על מנת להוכיח את מהימנותו של טיפול מסוג זה. יתכן כי הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי אם היה מתבצע מחקר שכזה, היו מגלים כי טיפול כזה אינו יעיל כלל ולמעשה מדובר בתעשייה של הונאה מצד מערכת הבריאות והמערכת החינוכית.

ריטאלין גורם לדום לב. על בדיקת אק"ג לילדים לפני השימוש בריטלין.

מאת: יפעת גדות   | NFC  

22 אפריל 2008

נתונים של ה-FDA הראו כי בין השנים 1999 ל-2004, 19 ילדים שהשתמשו בתרופות ל-ADHD מתו באופן פתאומי  איגוד הלב האמריקני קורא להורים לקחת את הילדים לבדיקת אק"ג לפני שהם מתחילים את השימוש בתרופות אלו.

 סיכון למוות פתאומי

▪  ▪  ▪

ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) צריכים לעבור בדיקות לב לפני שהם מתחילים טיפול בריטלין או בתרופות אחרות לטיפול במצב. כך ממליצים מומחים בתחום.

 

איגוד הלב האמריקני קורא להורים לקחת את הילדים לבדיקת אלקטרוקרדיוגרמה (אק"ג) – בדיקה המזהה ומתעדת את הפעילות החשמלית של הלב – לפני שהם מתחילים את השימוש בתרופות מסוג זה.

 

מומחי האיגוד אומרים כי לא ברור שתרופות אלו מעלות את הסיכון של הילד למוות קרדיאלי (של הלב) פתאומי, אך למרות זאת פרסמו המלצות חדשות, 'ליתר ביטחון', כהגדרתם.

 

לדברי מי שעמדה בראש צוות המומחים שפרסם את ההמלצות, ד"ר ויקטוריה וטר, מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה, היה חשש כי תרופות אלו עלולות להיות קשורות בקרב מספר קטן של ילדים למוות קרדיאלי פתאומי.

 

לא קיים רישום במדינה שיקבע כמה אנשים צעירים מתים מדום לב פתאומי ומה גרם לכך, ולא קיים מידע לגבי כמה מאלו שמתו השתמשו בתרופות אלו. לכן אין מידע סיבתי, ציינה.

 

ריטלין, השם המסחרי של חברת נוברטיס לתרופה הגנרית מתילפנידאט, הוא ממריץ של מערכת העצבים המרכזית, הניתן במטרה להרגיע ילדים הסובלים מ-ADHD, מצב המתאפיין בחוסר קשב, היפראקטיביות והתנהגות אימפולסיבית.

 

ADHD שכיח יותר בקרב ילדים עם בעיות לב. כך על-פי נתונים של איגוד הלב האמריקני שפורסמו בעיתון של האיגוד – Circulation.

 

האיגוד מדווח כי נתונים של ארגון המזון והתרופות האמריקני (FDA) הראו כי בין השנים 1999 ל-2004, 19 ילדים שהשתמשו בתרופות ל-ADHD מתו באופן פתאומי ו-26 ילדים סבלו מאירועים של הלב וכלי הדם כמו שבץ, דום לב והפרעות בקצב הלב.

 

ה-FDA מזהיר מפני שימוש בתרופות ל-ADHD

 

[עלול לגרום להתקפים פסיכיאטריים חמורים]

  

מיליוני ילדים

 

מיליוני ילדים משתמשים בתרופות לטיפול ב-ADHA.

 

מחקרים הראו כי ממריצים כמו הריטלין עלולים להעלות את קצב הלב ולחץ הדם. ובעוד שתופעות לוואי אלו לא חשובות עבור רוב הילדים הסובלים מ-ADHD, הן עלולות להיות רלוונטיות לאלו הסובלים מבעיות לב.

 

ישנם מצבים מסוימים של הלב שעלולים להעלות את הסיכון למוות קרדיאלי פתאומי, המתרחש כשקצב הלב אינו סדיר.

 

המלצות האיגוד קוראות לבדיקת אק"ג לילדים לפני התחלת הטיפול בתמריצים ל-ADHD מאחר שהבדיקה עשויה לזהות מצבים כמו חריגות בקצב הלב שעלולה לגרום למוות קרדיאלי פתאומי.

 

למרות שהבדיקה לא תזהה כפי הנראה את כל המקרים וייתכן שתניב גם תוצאות חיוביות שגויות, מדובר בבדיקה לא יקרה ופשוטה שאינה פוגעת בילדים בכל צורה שהיא ומאפשרת לזהות חלק מילדים אלו ולדעת כי הם עלולים לסבול ממצבים לבביים.

 

ד"ר ויטוריה הדגישה כי אין בכוונתם להפחיד את ההורים אך גם לא להרגיע אותם.

 

האיגוד קורא גם לרופאים לבצע הערכות לבריאות הלב אצל ילדים שכבר משתמשים בתרופות ל-ADHD אם לא בוצעה הערכה כזו לפני שהחלו את הטיפול. אם תוצאות האק"ג יהיו מטרידות המסקנה אינה בהכרח כי הילד אינו יכול לקבל תרופות לטיפול במצב, אלא כי יש לעקוב אחר הילד באופן זהיר יותר, כלומר להתחיל טיפול במינונים נמוכים ולבדוק את ההשפעות.

  

להזהר מאבחנה שגויה

 

משרד הבריאות מדגיש כי חשוב לשלול מצבים שכיחים הגורמים לפגיעה ביכולת הריכוז כגון: חרדה או הפרעות אפקטיביות (דיכאון, מחלה ביפולארית), שימוש בסמים, פסיכוזה, הפרעה בפעילות בלוטת התריס, התכווצויות, פרכוסים והפרעות שינה.

 

גיל התחלה מוקדם, הפרעה רציפה וסיפור משפחתי יכולים לתמוך באבחנה נוירו-התפתחותית (כמו ADHD). בנוסף, חשוב להעריך קיום מצבי מחלה נלווים המופיעים בשני שליש ממקרי ADHD כגון הפרעות התנהגות, לקות למידה והפרעה על שם טורט.

 

בנוסף חשוב לזכור שיש ילדים פעילים באופן חריג אבל ללא בעיות קשב וריכוז או כאלו עם טמפרמנט קשה במיוחד העלולים לקבל תווית של ADHD ללא הצדקה, על כן צריך להיזהר באבחנה.

 

בדוח המסכם של ועדה שמונתה על-ידי שר הבריאות ב-1997 לאבחון טיפול בילדים עם ADHD מומלץ שהאבחון יהיה רב מקצועי. הצוות המאבחן יכלול רופא, פסיכולוג ומאבחן דידקטי.

מבט שני – חלק ג' – סיפורו של ראובן פינקו, אב גרוש שנוכר מילדיו ע"י גרושתו שהסיתה אותם נגדו

אני מאשים – ד"ר חן למפרט דודה של מיתר שרף, הנערה שהתאבדה וגופתה נשרפה מאשים את רשויות המדינה והרווחה בגין רשלנות פושעת והתעלמות גורפת מזעקותיו של האב

מתוך מגזין המושבות  25/04/2008

 

מי יעצור את הטירוף?

 

אינני כועס על האימא. היא סתם אישה מוזרה או חולה. אני כועס על רשויות המדינה, אשר לא הגנו על זכותו של האב, אשר בחדלונם ובחוסר-תפקודם, מאפשרים לטירוף ולחולי להמשיך ולגרום סבל למשפחה. משפחה שבמשך שנים נמנע ממנה לפגוש, לאהוב ולחיות עם הילדה המקסימה מיתר ז"ל; שבעיניים כלות ובייסורים קבלה את הידיעה הטראגית על מותה האכזרי; שנמנעת ממנה הזכות להתאבל, והזכות להנציח את זכרה. אני מאשים את רשויות המדינה שאפשרו לאישה הזויה להשמיד כל זכר לקרובת-משפחה, שכל חטאה היה שנולדה כבתה. 

 

אני מאשים את בית-המשפט

 

- אשר פירש את הויכוח על שרפת הגופה במונחים של ויכוח תיאולוגי, בעוד שהיה זה ויכוח על שפיות פשוטה, על קומנסנס. האב, וגם המשפחה כולה, אינם אנשים דתיים – כל רצונם הוא לזכור, להתאבל, להנציח. ואת זכותם זו הפקיע בית-המשפט בחוסר רגישות ובחוסר התאמה מוחלט בשמו של "חופש דת".

- אשר בשמו של עקרון ליברלי (חשוב), של כיבוד זכות האם, לא הקפיד על הסיפא של אותו עקרון עצמו "הזכות לפעול לפי אמונתך, ובתנאי שלא תפגע זכותו של אדם אחר" – והפעם, נפגעה קשות זכותו של האב.

- שלפניו עמדה אישה אשר טענה שלא הייתה עם גבר אחר למעלה משנה קודם ללידת ביתה, ובית המשפט נמנע מלהתייחס לטענתה כהצהרה על אבהות. שטענה במפורש שהריונותיה נמשכים שנים ארוכות, ובית-המשפט נמנע משלוח אותה להסתכלות.. האם חוקי הפיסיקה/ביולוגיה פסקו מלהתקיים בבית-המשפט?

- שלמרות שקיבל את טענת האבהות בפועל של אחי, לא העניק לו שום זכות מוסרית וחוקית הנובעת מאותה קבלה. למותר לציין, שבדיקת הרקמות, שנעשתה מאוחר מדי בשל היתר השריפה של בית-המשפט, הוכיחה מניה וביה את האבהות.

 

אני מאשים את המערכת הטיפולית (רווחה ובריאות הנפש)

 

- אשר לאחר כישלונה סירבה, ועדיין מסרבת לקחת אחריות משום סוג שהוא – לטעות מותר, אבל להכחיש זה חמור.

- אשר נמנעת מלעצור אנשים מסוכנים והזויים ששיפוט המציאות שלהם לקוי בעליל, שיש לגביהם חשד סביר של התעללות נפשית, לכאורה; שממשיכים במעשיהם באין מפריע עם צעירים ובני-נוער אחרים.

- שיש בידיה את כל העדויות (כולל עדויות בגוף ראשון מבית-המשפט), לחוסר-שיפוט, לחוסר אחריות הורית ולאי-שפיות, ולא רק שאינם פועלים, אלא נותנים הכשר שבשתיקה, רק כדי להגן על עצמם.

 

אני מאשים את משטרת ישראל

 

- שחקירתה הייתה ועודנה מרושלת,

- שהפקירה את כל זכרה של מיתר ז"ל בידי אימה, למרות שברור היה שהיא מתכוונת להשמידו, וברור היה שהאב מתחנן לקבלו – שהייתה בידה האפשרות לנהוג באחריות מוסרית וציבורית, והעדיפה את חוסר-המעש.   

___________________________________________________________________________

ד"ר חן למפרט, איש חינוך ומרצה לפילוסופיה וללימודי תרבויות באוניברסיטת תל-אביב. הוא ממחברי "הקול השותק" – קולם של ילדים רבים נוספים שההתעלמות ממצוקתם, תורמת תרומה מכרעת להיווצרותו של הכאב ולהחרפתו. ד"ר חן למפרט הוא הדוד של מיתר ז"ל.

הדמיון בין אבחון פסיכולוגי לקריאה בקפה

על מנת לבצע טיפול רגשי בילד במכון להתפתחות הילד, עליו לעבור אבחון פסיכולוגי. ישנם פסיכולוגים ועובדים סוציאליים פרטיים אשר מדלגים על השלב הזה ומחליטים על אופן הטיפול ללא אבחון פסיכולוגי או בדיקות אחרות אלא על סמך התרשמותם האישית בלבד.

 

האבחון הפסיכולוגי במכון להתפתחות הילד מתחיל ומסתיים במבחן בן 3 שעות בלבד, שבמהלכו מבצע הילד בתנאי מעבדה סדרת מבחנים כדוגמת מבחני וקסלר, ציורים, CAT ןכן', אשר בסיומם כותב המאבחן דוח פסיכולוגי.

 

לא מעט מאמרים נכתבו אודות זילותם וחוסר תקפותם המדעי של המבחנים הללו, ואולם תהליך האבחון המפוקפק הזה ממשיך להיות שמיש ולחרוץ גורלם של מאות אלפי ילדים לרעה רק משום שפסיכולוגים אינם מסוגלים לבנות כלי בדיקה מדעיים נאותים בשל מוגבלותם המקצועית בנושא שיטות מחקר מדעיות.

 

על סמך 3 שעות בדיקה בלבד, בתנאי ואקום, ללא תצפיתנות ואינטראקציה חברתית עם ילדים אחרים, ללא בחינה במצבים משתנים וסביבות מגוונות, קובע פסיכולוג קליני במכון להתפתחות הילד או פסיכולוג חינוכי מה יהא עתידו של האובייקט המוצג לפניו.

 

הדוח הפסיכולוגי מסתמך לעיתים על דוחות או מסמכים קודמים שהפסיכולוג הצליח להשיג (לעיתים קרובות משכנע את ההורים להביא לו דוחות קודמים וכך זה פועל עליהם ועל הילד כחרב פיפיות). חוות הדעת הקודמות משפיעות לרעה על אופן חשיבתו של הפסיכולוג, מנטרלות את הפאן האובייקטיבי בשיקול הדעת ומעוותות את חוות דעתו שלו, וכך הוא מפרש את תוצאות המבחנים כך שיתאימו למה שנכתב ע"י קודמיו, על מנת שתיווצר חומת התאמה בין כל חוות הדעת.

 

בלא מעט מקרים בהם כתבו פסיכולוגים חוות דעת שהן בלתי תלויות בחוות דעת קודמות משום שנמנע מהם לצפות בדוחות קודמים, נתגלו הבדלים גדולים בפרשנות המבחנים עד כדי סתירות מהותיות בין חוות הדעת השונות. (שוב, הן משום שאבחונים פסיכולוגים אינם כלי מדעי)

 

המהלך היומרני ביותר של מאבחנים אלו הן הפרוגנוזות שהם מספקים בנוגע לילד. אותה פרוגנוזה (ניבוי) הנסמכת על 3 שעות בדיקה בלבד של ילד רך בשנים, לעיתים פעוט, קובעת ביומרנות חסרת גבולות מהו הסיכוי כי הילד יפתח הפרעות התנהגותיות בעתיד.

 

פרוגנוזה זו אינה שונה למעשה מפרוגנוזה של קוראת בקפה, פותחת בקלפים או קוראת עתידות בכדור בדולח, ולכן מבחינה משפטית קיים יסוד סביר להניח כי אבחון פסיכולוגי הוא אקט שיש בו אפקט של רמאות וכי טיפול רגשי לא מוכח יש בו משום הונאה של הלקוח.

ושוב אזלת יד של בית המשפט כנגד אב שקוף נוסף – בדיקת האבהות גילתה: גופת הבת שהתאבדה נשרפה בניגוד לרצון האב

בדיקת המכון לרפואה משפטית: רז למפרט הוא האבא של מיתר שרף ז"ל

24/04/2008  01:14 ועוד מוטב תעשה משטרת ישראל ותחקור מיידית את סיבות התאבדותה של הבת והאם יש קשר לכך שהאם כעת מנסה להעלים את גופתה ואת אפרה ואת זכרה לעולמי עד!?! ומדוע החיפזון?!? וההחבאה מפני האב והניסיון לבצע מחטף של שריפת הבת בטרם האב יזכה לומר על ביתו האהובה קדיש? מאוד מאוד תמוהה כל ההתנהלות של האם… במיוחד לאור האירועים שעלו לאחרונה בתקשורת.

מערכת מגזין המושבות

מיתר שרף ז"ל [צילום: מגזין המושבות]

המשפחה: "שריפת הגופה ע"י האם, נעשתה כדי שתוכל לפזר את אפרה לארבע רוחות השמים, כדי שלא יהיה לה זכר, לא מצבה ולא זיכרון. מיתר עצמה בקשה ביומנה שתתקיים לה הלוויה – ואנחנו, בני-משפחתה, רוצים לזכור את מיתר. אנחנו רוצים להנציח אותה, אנחנו רוצים להתאבל עליה, לבקש סליחה."

התפתחויות במאבק המשפטי על הבאתם לקבורה של שרידי מיתר שרף, ז"ל הנערה בת ה 14 מהמושבה זכרון יעקב שהתאבדה לפני כשלושה שבועות: בדיקת רקמות שביצע המכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר קבעה הערב חד משמעית כי רז למפרט הוא אביה של הנערה.   כזכור, לפני שבוע דחתה שופטת בית המשפט לעניני משפחה בחיפה, השופטת רחל ברגמן, את התנגדותו של האב לשריפת הגופה לאחר שהגברת לילית שרף, אימה של מיתר שרף, ז"ל ביקשה מבית המשפט שיתיר לה לשרוף את גופת ביתה, ויורה כי היא תהיה בעלת ההחלטה הבלעדית בנושא בטענה כי רז למפרט כלל אינו אביה של מיתר, ז"ל. לילית שרף טענה אז בפני בית המשפט כי הריונה נמשך שנים. כאמור, היום פסק המכון לרפואה משפטית כי למפרט הינו אביה הביולוגי של מיתר שרף, ז"ל.   קבלת הדו"ח הזה התאפשרה לאחר שהבוקר, לבקשת האבא, נעתר שופט בית המשפט לעניני משפחה בחיפה, השופט בן ציון ברגר, ותיקן את החלטתה של השופטת ברגמן כך שיתפרש כצו המורה למכון לרפואה משפטית לבצע את הבדיקה בדחיפות ולדווח לבית המשפט ולהוריה של מיתר ז"ל על תוצאותיה.   משפחתו של רז למפרט זועמת על כי חברת "עלי שלכת" לא המתינה עד קבלת תוצאות בדיקת האבהות ושרפה את גופתה של מיתר שרף ז"ל כבר בשבת למרות שהאבא פנה אליהם בקריאה נואשת לא לעשות כן. חברת "עלי שלכת" מסרבת לאשר או להכחיש את הדברים בטענה כי הם מחויבים בסודיות על פי דרישת אמה של מיתר, ז"ל. עם זאת, מסרה החברה כי החוק, החלטת השופטת ברגמן, ודחיית בקשה נוספת של האבא לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אילן שיף, ביום חמישי שעבר הינם אסמכתאות מספקות לכך שאין מניעה לשריפת הגופה.   האם, שאף היא מסרבת לאשר או להכחיש את הדברים בטענה כי חברת "עלי שלכת" דרשה ממנה לחתום על הסכם סודיות, סיפרה למגזין המושבות כי בכל מקרה תכניתה היא לפזר את אפרה של ביתה המנוחה בטקס אליו יוזמנו חבריה של מיתר ז"ל, לכשתישרף גופתה. רז למפרט, האבא, מצידו, מבקש להביא את שרידי גופת ביתו לקבורה. על כך, מן הסתם, יימשך עוד המאבק המשפטי.   ארגון זק"א שהביע את התנגדותו לשריפת הגופה עוד בערב התאבדותה של מיתר שרף ז"ל עת ביקשה האם לשרוף את הגופה, פנה הערב לשר המשפטים ולועדת החוקה והמשפט של הכנסת "לחקור עד תום את השתלשלות הפרשה ולהעמיד לדין את האחראים על ניוול גופתה של הנערה בניגוד לרצונה ורצון אביה". ארגון זק"א מוחה נמרצות נגד "אותם שופטים שבאטימות ליבם לא שעו לתחנוניו של האבא למניעת שריפת הגופה עד לקבלת תוצאות הבדיקה וגרמו לנזק בלתי הפיך בניגוד לדת ולמסורת ישראל, דבר שהיה מתקבל בכל מערכת שיפוטית אחרת בעולם".   חן למפרט, דודה של מיתר ז"ל, אומר הלילה למגזין המושבות: "שיקול הדעת אשר הוביל למעשה השריפה, הוא שיקול הזוי, מטורף. כוונתה המוצהרת של האם בשרפת הגופה, הייתה, כביכול, לממש אמונה שמבוססת על פנטזיה המנותקת מכל שיפוט מציאות סביר.   שנית, עבור מיתר ז"ל, מחובתנו להתייחס גם לכוונה הסמויה, זו שאינה נאמרת בגלוי, אך באה לידי ביטוי מוחשי מאוד במעשים: לפחות כלפי חוץ, נדמה שכוונתה של האם הייתה ועודנה, לשרוף, להעלים, להכחיד, להשמיד, כל זכר למיתר! לאיין את אותה נערה מקסימה שהלכה ונשמטה מאחיזת האם, אותה אם שאינה מביעה כל אשמה על מות-בתה, שחוגגת ורוקדת על אפרה. ובחסות חדלונן וחוסר-תפקודן של הרשויות, היא אכן מצליחה לעשות זאת."   שלישית, וזו הנקודה החשובה עבורנו, בני משפחתה של מיתר ז"ל, שרפת הגופה ע"י האם, נעשתה כדי שתוכל לפזר את אפרה לארבע רוחות השמים, כדי שלא יהיה לה זכר, לא מצבה ולא זיכרון. מיתר עצמה בקשה ביומנה שתתקיים לה הלוויה – ואנחנו, בני-משפחתה, רוצים לזכור את מיתר. אנחנו רוצים להנציח אותה, אנחנו רוצים להתאבל עליה, לבקש סליחה."

אשפוז פסיכיאטרי של ילדים לא רק שהורס את נפשם הרכה אלא מתייג אותם ולכן חוסם את דרכם למשך כל ימי חייהם להשתלבות בחברה – עוד עדות על זוועות מתקן העינויים בנס ציונה

 מסורת רבת שנים של התעללות צוות המקום בילדים רכים

 

לפני 20 שנה, עברתי את זה בעצמי ע"י מדריכים ואנשי צוות בבית החולים הפסיכיאטרי בנס ציונה, שלמרבה הצער עדיין מסתובבים באופן חופשי.

 

הגעתי לשם, בגיל 6.5, בגלל בעיה  X ובמקום להתמקד בה בצורה עניינית, היו עסוקים שם בלמצוא אצלי כל – מיני בעיות חדשות וסיממו אותי בתרופות, שהשלכותיהן ניכרות עד היום.

 

היה שם מדריך בשם שמעון, שדרך – קבע היה מושך לי בשיער ומטיח את ראשי בקיר.

 

מדריך אחר בשם יוסי סאסי, היה צועק ומכה על דברים של מה בכך. פעם אחת ראיתי אותו מחרים לילדה שעון – יד ומשקפי ראייה, בתור עונש  (מדובר בבריון, המזכיר בצורתו את קוף הגורילה, אבל כנראה שהתנהגותו זו היא בלתי הפיכה.

 

אגב, מנהל המחלקה שאישר את אשפוזי שם (לזכותו ייאמר שלא באופן מיידי, אבל גורמים ממשרד החינוך הפעילו עליו לחץ וגם ההורים שלי נכנעו והעדיפו שלא להיאבק, כפי שנודע לי כעבור שנים) היה ד"ר אברהם ג'ורג' סקלי.

 

מישהו זוכר איך הוא גמר?

קיבל סרטן וירה לעצמו כדור בראש  (ועל זה נאמר:  לא  נורא. קורה…).

 

מתייגים ילדים רכים כמסוכנים וחוסמים את דרכם בחיים לצמיתות

 

נשלפתי לשם ישר מגן הילדים. מראש לא נתנו לי סיכוי והשקיעו מאמצים כדי לתייג אותי כמקרה קשה בכל מחיר.

 

וגם אחר – כך לא קיבלתי הזדמנות ללמוד במסגרת החינוך הרגילה.

הגעתי לשם בגלל שהייתי אלים כלפי ילדים אחרים, הייתי מתבודד ונפנפתי בחפץ באופן בלתי רצוני (אגב, הבעיה הזאת עדיין קיימת!) תוך שאני ממציא סיפורים בקול רם.

 

אבל כאן זה לא נגמר:  עד כיתה י"ב הייתי במסגרות שונות של החינוך  המיוחד ורק בגיל 27, אחרי מאבקים שנמשכו שנים (לא שנתיים ולא שלוש, אלא יותר) הצלחתי להשיג תעודת בגרות.

 

מרגע ש"נס -ציונה" שמו עליי את ידיהם, זה פשוט היה כדור – שלג ובגלל הרישום בתיק כל מקום פסל אותי אוטומטית (כולל הצבא). אפילו יום אחד לא ניסו לראות איך אני מתפקד בכיתה רגילה!!

 

וההשלכות נמשכו גם אחר – כך, כי כשרציתי להשלים בגרות והדבר הצריך

היעדרויות מן העבודה בקיבוץ, ישר אמרו לי:  "אתה רואה שאתה לא כמו כולם? תראה לנו עוד

אחד שלא עובד 8 שעות ביום בגילך וחי על חשבון אחרים" (אם לעבוד 3 משמרות בשבוע במפעל, נחשב "חי על חשבון אחרים").

 

וההורים שלי היו תמימים לגבי זכויותיי, או סתם עייפים מלהיאבק.

 

אם כולם צדקו, אז איך זה שכבר כמה שנים (אחרי שהפסקתי ביוזמתי) אני לא תחת מעקב או טיפול והמשטרה לא תפסה אותי עושה משהו מסוכן או בלתי שפוי?

 

וחוץ מזה, בהחלט! אני בטוח שיש כאן עילה לתביעה משפטית נגד המערכת (אגב, תביעה כזאת, אם תהיה, לא תהיה תקדימית, ככל הידוע לי).

 

חוסר הסובלנות של מערכת החינוך הבזויה להתמודד עם ילדים שובבים

 

אז אולי נכניס למקום כזה כל נהג שמקלל בכביש? אולי נכריז על כל אחד שמתבטא בגסות או ידוע  כקריזיונר כלפי הזולת כעל מישהו שאנשי מקצוע צריכים להציב לו גבולות?

 

ילד נורמאלי משתמש, בד"כ, באוצר מלים תוקפני ואין שום סיבה להפעיל כוחניות כלפי כל מה שנראה למישהו מאנשי הצוות טיפה "שובב" או כעסני.

 

אני הייתי שם, לא עזרו לי מי יודע מה ובטח לא תרמו שום דבר לאיפוק שלי, שהייתי צריך אחר – כך לרסן אותו ממש בעצמי ולהיכנס  לפרופורציות, גם כאשר ממש הוציאו אותי משלוותי.

והיום אני מרשה לעצמי "להיכנס" חופשי בחלאות, ללא ייסורי מצפון.

 

אני פשוט רגיש לכל אדישות בנושא הזה. כשמישהו ציני לגבי עדויות על המתרחש בין כותלי מחנות הריכוז האלה, הדבר מעורר אצלי תגובות שאיש לא יכול לצפות מראש (בערך

כמו מה שיעשה אורי אבנרי אם תפגיש אותו עם מאיר כהנא, או אם מישהו יעז להזכיר באוזני סבא שלי את אנשי הלח"י).

 

סימום ילדים בריטלין על מנת להרדים אותם כמו שמרדימים כלבים

 

לי הריטאלין לא עזר בכלל. זה רק הזיק. החמיר את בעיות הריכוז, הרדים אותי במשך היום וגרם לי לעוויות ולתופעות לוואי  (נקישות שיניים; ללקק כל דבר; גרפס'ים) יותר חמורות מכפי שהיו לי קודם לכן.

 

וכשתופעות הלוואי  החמירו,  האם  המומחים  שטיפלו  בי  העלו  את  האפשרות שהמינון  או  אפילו  התרופה  עצמה  רק מזיקים  לי?

 

מה פתאום?!  היו  מענישים  אותי בתגובה  בלי  למצמץ  אפילו!  ("הנה עוד פעם הילד הזה שעושה גרפסים כל הזמן.  הוא  אף – פעם  לא ילמד!"  וכו').

 

ולפחות בעניין הזה מישהו במערכת היה צריך לתת את הדעת (ובינינו? גם את הדין…).

 

אבל רק בעוד כמה שנים, אחרי שאשרת בצה"ל ואשיג תואר שני. לא יהיה לי לא את הזמן ולא את הכסף, כל עוד אהיה עסוק בשני היעדים הנ"ל.

 

יצחק קדמן מקדם את האינטרסים של יצחק קדמן

 

אגב, לפני כמה שנים (כשהייתי בן 19) פניתי לד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד  (גוף מיותר לחלוטין, שלא עזר עד היום לאף – אחד) והוא דחה אותי על הסף.  חירב'ש  איזה  משהו  על  "חוק התיישנות".

 

חוץ מלהראות את פרצופו מעל מסך הטלוויזיה,  לקמט  את  המצח  ולומר  בטון נחוש:  "אין ספק שהדברים מזעזעים ביותר",  הוא מסוגל לעשות עוד משהו?

 

אה, כן…  אולי  לערבב  את  הקפה  בבוקר  ולהתניע  את  האוטו.

 

ישראל 2008 ממשיכה להתנהל עפ"י דוקטרינה של משטרים אפלים

 

אם אפילו לצה"ל לא מוכנים לקבל אותי?  הפטור הזה  הוא "1:0" לטובת אלה שתייגו

אותי. לא? אז דבר ראשון, המטרה הזו צריכה להיות מושגת  (אחרי שאת היעד של השגת תואר ראשון כבר השגתי).

 

לא אכתוב ספר ביוגראפי כי זה רעיון רע.

משום שיכניסו אותי עוד פעם למסגרת של אנשים עם בעיות התנהגות וקשיי השתלבות בחברה.  כדי  שעובדת  סוציאלית  תלווה  את  סדר  היום  שלי   ותפקח  לי  על  חיי  החברה?

כבר  הייתי  בסרט  הזה…  תאמינו  לי!

 

אעבוד  משמרות  כפולות  כדי  לממן  לעצמי  אבחון ולא  אפול  עוד  פעם  בשום  מלכודת  שתנציח  את  הרישום  המתייג.  בוודאי  ישנן  דרכים  אחרות  ובטוחות  יותר,  כדי  להשיג  את  ההתאמות.

 

לינק מקור

תגובות למאמרה של אסתר הרצוג: מדוע הוצפנו לאחרונה בסיפורי התעללות על ילדים

למאמר של אסתר הרצוג

 

 18.  התעללות?  

   

מאמר חשוב – תודה לד"ר הרצוג! על בשרם של הורי מטופלי למדתי כיצד פקידי הסעד/ משטרה יכולים להפוך אם תמימה ל"מתעללת". ההוצאות המשפטיות להוכחת חפותה של האם מושתות עליה ובסופו של דבר על רווחת ילדיה. את הטראומה שעוברים הילדים בעת שהותה של אמם במעצר לא ירפא הזיכוי.

 

 רופא ילדים

 

28.  עובדי שירותי הרווחה – גולם שניזון מן החלשים  

     

 כמו שהיום אנו מזדעזעים מעקרון הלינה המשותפת בקיבוצים, בעתיד נזדעזע מכך שאלפי ילדים נקרעו מהוריהם על ידי המדינה. יש כל כך הרבה דרגות חופש של טיפול לפני קריעת הילדים מן ההורים – אבל "בית ספרינו" לא ערוך לכך.

 

מי הם עובדי הרווחה ש"משחקים" את אלוהים? כמה פסיכומטרי צריך בשביל להתקבל לעבודה סוציאלית? (מהנמוכים שבדרישות). מישהו עושה להם מבחן אישיות בטרם נותנים להם את הסמכות לקחת ילדים רכים מהוריהם.

 

ישנם מקרים קיצוניים שמצדיקים הרחקה – אבל לא באלפים.

 

מה שמדאיג ששופטים מאשרים כל זאת.

 

38.  לעו"ס יש אינטרס מובהק להוציא ילדים  

       

כעו"ד וכעובד נוער בחצי משרה כבר שנים רבות יצא לי לא אחת להיות נוכח בתיאור המזעזע של הכותבת …איך חוברות להם כמה עובדות סוציאליות בראשות פקידת סעד נ' אמא מסכנה חסרת סיכוי ועומדות נגדה ומתעללות בה ומציבות לה תנאים משפילים וכל זה בתמורה ל"חסדיהם" שלא יבקשו מבית משפט להוציא את הילד.

 

ולצערנו שופט שאין לו חשק ו/או יכולת לבדוק את טענותיהם סומך בעניים עצומות על כל חבורת העו"ס וכך מנקה את מצפונו "שהרי אין להם אינטרסים" .

 

אין פיקוח על העו"ס ,   יש לחקור את העניין

 

83.  ולגבי ילדי פנימיות…. מניסיון כמורה  

    

 בפנימייה הילד אומנם מוגן מהורים מכים, אך הפנימייה אינה מעניקה כ ל ו ם לילד מלבד מזון ומיטה. הילד נמצא בכאוס רגשי, למרות הצוות המקצועי – אין מענה רציני, מלבד תרופות !!!

*

בפנימייה לילד יש סיכוי להיאנס על ידי ילדים אחרים, להידרדר לסמים, להיות מוקף בילדים קשים עם חוויות כואבות, לחיות ללא גבולות ובמחיצת מבוגרים שבאים ויוצאים מחייו ללא בסיס יציב.

*

אז למה לא לשקם את המשפחה ? למה לא לצמוח רגשית במקום לתת לידי להתבוסס בחוויות הקשות שלו כל החיים ללא מענה או פתרון ?

*

למה ?

 

 צפונית

 

92.  פקידי הסעד חוטפים ילדים מהוריהם בכדי לקדם את עצמם!  

     

שלחתי שאלה לדובר משרד הרווחה נחום עידו ושאלתי אותו נגד כמה מההורים שנלקחו מהם ילדיהם הוגשו כתבי אישום. תשובתו הייתה שלרוב זה לא מגיע לכדי אישום פלילי. כלומר לרוב אין די ראיות בכדי להגיש כתב אישום נגד ההורים קל וחומר להרשיעם. אם כן במדינה ישראל לא צריכים ראיות של ממש בכדי לקחת ילדים מהוריהם!!!

אם נוסיף לכך את סכומי ההעתק שמקבלים כל הארגונים ש"דואגים" לנוער בסיכון נקבל את ההסבר לתופעה הבלתי נתפסת של הוצאת אלפי ילדים מבתיהם ללא כל סיבה!

 

לפקידי הסעד סיבות רבות להוציא ילדים מביתם. טובת הילד היא הדבר האחרון שעומד מול עיניהם.

לעיתים מדובר במשפחות נורמטיביות לחלוטין. פקידי הסעד נטפלים בעיקר אל משפחות בעלות מצוקה כלכלית אך לא רק. לעיתים קרובות מעלילים עלילות חסרות שחר בכדי להצדיק את הוצאת הילדים מהבית. מערכת הרווחה מעודדת אותם ומקדמת פקידים שהוציאו "הרבה צווים". גם עובדים סוציאליים שרוצים להתקדם במערכת הרווחה נותנים יד בהמצאת עלילות שונות ומשונות בכדי להצדיק הוצאת הילדים מביתם. השופטים נוטים להאמין לפקידי הסעד ולעובדים הסוציאלים ולא להורים, וכך ניתנת החותמת להוצאת הילד מביתו גם כשאין לכך כל סיבה. הארגונים לטיפול ב"ילדים בסיכון" או חוסים בכלל, מקבלים סכומי עתק בעבור כל ילד שמטופל אצלם.

 

 יודע מנסיון אישי

 

101.  השררה משחיתה, שררה מוחלטת משחיתה באופן מוחלט  

     

 כאשר ילד עובר התעללות בביתו – יש להוציאו מביתו. נקודה.

 

א ו ל ם …

במערכת הקיימת במדינת ישראל – העובדים הסוציאליים מהווים את הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, והרשות השופטת גם יחד.

 

המחוקקת – כל עו"ס מחליט מהי התעללות, לטעמו.

השופטת – כל עו"ס מחליט אם במקרה דנן התעללו בילד. שופטי ביה"מ רק לעיתים נדירות ילכו נגד קביעה זו.

המבצעת – הם אלה שיוציאו את הילד מביתו, ויעבירו אותו לגורם אחר.

 

לפני שבכלל ישקלו להוסיף עובדים סוציאליים על הקיימים – יש לדאוג להפרדת רשויות בתחום, כדי לנסות ולמנוע עוול מהורים ונזק לילדים.

 

 דניאל פפר ,   מודיעין

 

112.  אם לא הייתי לומדת תקשורת  

     

 לא הייתי מבינה על מה את מדברת.

את כ"כ צודקת.

הוצאת לי את המילים מהפה.

 

בואי נראה מה יהיה הדבר הבא.

 

 סטודנטית לתקשורת ,   תל אביב

 

135.  פקידי הסעד הם נזק להרבה ילדים ומשפחות  

     

פקידי הסעד גורמים אין סוף נזקים לילדים ומשפחות. הם פשוט מתעללים במשפחות. ונהנים בבתי משפט מכוח להזיק. היה יותר טוב לילדי ישראל ומשפחותיהם בלי פקידי סעד ואני כותבת את דברי לאור ניסיון מר שהיה לי עם פקידי סעד. אני הצלחתי להציל את עצמי ומשפחתי מידיהם בזכות כספי והשכלתי . אך אוי לעניים הנופלים לידיהם.

 

רות סגלוביץ' ,   קרית מוצקין

ruth_s1@netvision.net.il 

 

137.  ה"משרה עובדת סוציאלית" מזמן משרתת אינטרס

     

 מבלי להיכנס להאם הגברת הרצוג צודקת או לא , בתור עו"ס במשך שנתיים ליפני 15 שנה והיום בתחום העסקים אני חייב להתוודות שמההיכרות שלי עם המערכת בתקופתי לפחות לא נתקלתי בעו"ס אחד/ת אשר באו לתפקיד במטרה באמת לעזור כפי שהמטופלים מצפים.

לצערנו המערכת הממשלתית רווחתית רקובה לחלוטין יש ללמוד מהמערכת החרדית אשר יכולה לתת דוגמא למופת מה זה אומר לתמוך

 

 חיים ,  עו"ס לשעבר, מרכז

 

140.  לא מזמן פרסמתי תגובה בynet, וסיפרתי  

     

 שבתור ילדה קטנה , נשארתי לבד בבית כי שני הוריי עבדו.

היינו עולים חדשים, ללא כסף, וזו הייתה הברירה היחידה. הוריי הם אנשים נפלאים ומשכילים, גדלתי ללא בעיות מיוחדות, אני בעלת תואר ראשון בהנדסה מהטכניון עם הרבה חברים.

אחת התגובות שקיבלתי בחזרה הייתה מעובדת סוציאלית שכתבה שאילו היא הייתה שומעת על כך שנשארתי לבד בבית היתה מוציאה אותי מרשות הוריי, רק המחשבה על כך עוררה בי כאב עז. המחשבה שעובדת סוציאלית טיפשה אחת הייתה יכולה להרוס לי את החיים.

ואכן שמעתי על עובדות סוציאליות שהוציאו ילדים מבתי עולים ללא סיבה. עובדות סוציאליות הן בדרך כלל נשים ממעמד בינוני, שלא הצליחו להתקבל לפקולטות אחרות. מצטערת, זאת האמת. דווקא נשים כמוני שלא היה להם כסף , הלכו ללמוד הנדסה ולא מקצוע בו מוציאים ילדים מביתם והורסים משפחות, ודווקא את מקרה בו יש התעללות חמורה לא תופסים בזמן

 

 אנה

 

169.  ל-164 את תמימה או מיתממת?  

     

 כתבת: "לפקידי סעד לא כדאי מבחינת השקעת משאבים לפנות להליך של הוצאה מהבית……כל הצעה ל…הוצאה מהבית חייבת ועדת החלטה … "

במציאות ועדת החלטה צורכת פחות משעת עבודה כפול מספר המשתתפים בה, על כל ילד אשר גורלו נחרץ בה.

כתבת: " יש פנייה לבית המשפט ורק שופט יכול להחליט על צו הוצאה ממשמורת ….. פקיד הסעד בבקשתו נדרש להוכיח כי נעשו כל המאמצים בקהילה לטפל בילד"

במציאות השופטים חסרים אמצעים אוביקטיביים לבקר את מהימנות דו"ח העו"ס ולכן השופטים הם כחותמת גומי.

 

חי בשטח  

 

198.  כסטודנטית לעו"ס אני אומרת מבפנים, לצערי, יש משהו בדבריה!    

נכחתי במסגרת לימודי בוועדת החלטה ויצאתי משם בוכה.

כמעט 10 עובדות נגד אמא אחת דווקא אישה אינטליגנטית ונחמדה שעולות עליה ומנסות להוכיח לה כמה היא אמא רעה .הן ממש צעקו עליה בצורה מתנשאת ואכזרית. והיא בכתה ואמרה שהיא משתדלת.. וכלום לא עזר . היום כל הילדים שלה בפנימיות. בטוחה שיכלו לסייע בפתרון מתאים יותר לילדים. יכלו לעזור לה להסתדר איתם בבית! הילדים האלה לא עברו התעללות היא פשוט התקשתה לסדר אותם. והיה בלגן והם לא קמו בזמן לבית הספר חשוב לציין שהם כולם רצו להישאר בבית!…אני מאוכזבת מאד. כמעט שאינני בטוחה אם אוכל לעבוד במערכת דורסנית כזאת.

כמובן, שלא כל העובדים הסוציאלים כאלה. אבל עצם זה שמתאפשר לאלה לעבוד הוא בושה ואפילו פשע .

 

 

יערה ,   מרכז  

מדוע קשה לתבוע פסיכולוגים ועובדים סוציאלים קליניים על רשלנות רפואית

טיפולים פסיכולוגים בכפיה על ילדים

 

לעיתים מופנים ילדים, לכאורה עם בעיות התנהגותיות להדרכה הורית וטיפול רגשי במכון להתפתחות הילד.

 

מי שמפנה את ההורים הללו הם בד"כ גננת שאינה יודעת להתמודד עם ילדים שלא סרים למרותה ואין לה סבלנות להיות קשובה לצרכיהם, ואז היא מטילה את הכשל המקצועי שלה בהורים כדי להסיר מעצמה אחריות לתפקוד הרשלני שלה בגן. זאת אף לנוכח העובדה כי מרבית הגננות אינן מכירות כלל את מהות הטיפולים הניתנים במכון להתפתחות הילד ולמרות זאת ממשיכות להמליץ…

 

אם ההורים אינם משתפים פעולה הגננת או המורה לעיתים מדווחות למשרד הרווחה על מנת להכניס את פקידת הסעד לתמונה ואז זו כופה על ההורים לבצע את הטיפול תוך ניצול פרצות בחוק הנוער וסחיטה ואיומים כי אם לא יבצעו את הטיפול הם ינותקו מילדיהם לעיתים באופן מיידי, תוך העברתם למרכז חירום.

 

במקרים כאלו, כמו גם בסכסוכי גירושין ישנן אף פקידות סעד שמרחיקות לכת ומעבירות את הילד באופן מיידי למרכז חירום תוך גרימת טראומה נפשית קשה לילד.

 

באחד המקרים שתועדו אצלנו איימה פקידת סעד על הורה שאם לא יחתום על מסמכי העברה למרכז חירום היא תדאג לכך שהפסיכיאטר המחוזי יאבחן אותו כחולה נפש וכך לעולם לא יראה את ילדיו.

 

מנגנון ההסתרה של המטפלים הרגשיים

 

בניגוד לרופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים קליניים תמיד מסתירים מן ההורים את משמעות הטיפול הרגשי. הם נמנעים מלתת הסבר על מהותו של הטיפול ואיך הוא יכול לתרום לתהליך. הורים שמבקשים הסבר מקבלים תשובות מתחמקות, כך שבמקום שהמטפל יספק תשובה עניינית הוא מסיט את הנושא, מעביר את המיקוד להורה וגורם לו לזוז מן השאלה הכול כך חשובה הזו ולהתמקד בסוגיות משניות אחרות.

 

במהלך הטיפולים הם מקלידים את "ממצאיהם" במחשב ולעולם לא חושפים אותם בפני ההורים, וזאת על מנת ליצור מידור, חיסיון והגנה על עצמם מפני תביעות משפטיות. זאת, שוב בניגוד לרופאים המחויבים לגלות לפציינט את כל הממצאים אליהם הגיעו.

 

אז מדוע קשה לתבוע מטפלים רגשיים על רשלנות מקצועית

 

בבסיס התירוץ לכפיית הטיפולים הפסיכולוגים בילדים עומדת הטענה כי:

"אם לא מטפלים בשורש הבעיה כבר מגיל צעיר, היא רק תחריף…"

 

על בסיס איזה חוק מדעי הם קובעים כי אכן קיימת בעיה? ואם קיימת כזו, האם קיים טיפול הולם בעל תיקוף מדעי או שמא מדובר בטיפול שהוא לעג לרש (תרתי משמע).

 

תירוץ חסר שחר זה של אנשי מדעי החברה נותן להם לגיטימציה (מגובה ע"י חוק הנוער) לבצע טיפולים רגשיים בילדים, טיפולים שהם עקרים ומסורסים מכל הוכחה מדעית בשם מנטרה הומניסטית לכאורה אשר אינה ניתנת למדידה וכימות. הפאן ה"הומאניסטי" היחיד בתעשיית טיפולים זו הוא הגדלת יכולת ההשתכרות של "מטפלים" אלו ממדעי השרלטנות ודווקא פאן זה כן ניתן לכימות: המון כסף מתגלגל בתעשייה הזו שלא לצורך.

שעת "טיפול" פרטי שכזה מתחילה בכ-250 ₪. בטיפול כזה אין למעשה עלויות, אין עלות חומרי גלם וגרוע מכך אין עלות של אחריות.

 

האם שמעתם על פסיכולוג או עובד סוציאלי מטפל שנתבע על רשלנות מקצועית?

אני לא שמעתי, וזאת משום שדינאמיקת העבודה שלהם מבוססת על כך שאם אין תוקף מדעי לטיפולים אז לא ניתן להגדיר מדדים להצלחה ולכן אף קשה לתבוע אותם על רשלנות מקצועית.

אם היתה תקפות מדעית אז ניתן היה להוכיח רשלנות מקצועית ע"י הבאת ראיות לכך שהמטפל לא פעל עפ"י הנחיות מדויקות של הטיפול ובכך התרשל בתפקידו.

 

מאחר ואין ביסוס מדעי לטיפולים, לכן גם אין הנחיות מדויקות איך ליישם אותם, ולכן קשה להוכיח רשלנות, ובמילים אחרות הכל פרוץ.

 

טיפול בו לא ניתן להגדיר מדדים להצלחה ולכן אף לא ניתן לבצע בו בקרה ופיקוח על אופן תפקודו של המטפל הוא טיפול לא ישים ולכן יש לבטלו.

 

בית הדין המשמעתי

 

הקובלנה הינה הליך משפטי לכל דבר ועניין. ועדת המשמעת של משרד הבריאות יכולה להמליץ להתלות את רישיונו של איש הצוות הרפואי (להקפיאו לפרק זמן קצוב), לשלול אותו לצמיתות, לנזוף בו או להעיר לו. 

 

בשנת ‎2000 למשל נדונו בדין משמעתי 40 קובלנות.

 

עניינן התנהל נגד תשעה-עשר רופאים, תשעה רופאי שיניים, שני טכנאי שיניים, רוקח אחד, ארבעה פסיכולוגים וחמש אחיות. ההליכים המשמעתיים בעניינם של עשרה רופאים הסתיימו. רופא אחד, שנתן מרשמים שלא עפ"י החוק, נידון לשישה חודשי התליית רישיון. רופא אחר, שקיבל כספים במרמה, נידון גם הוא לשישה חודשי התליית רישיון.

 

חמישה רופאים, שהואשמו בעבירות מין, נידונו לחודש התליית רישיון ועד שלילתו לצמיתות, בהתאמה. שלושה רופאים נידונו על רשלנות מקצועית, ונפסקו להם חודש התליית רישיון עד שנת התלייה, בהתאמה. נגד שלושה רופאי שיניים הסתיימו ההליכים המשמעתיים – רישיונו של רופא שיניים שנידון על עבירות מין, נשלל לצמיתות. לשני רופאי שיניים, שעניינם נדון על רשלנות רפואית, הותלה רישיונם מחודשיים עד שלושה חודשים, בהתאמה. שני רוקחים, שעניינם נדון בגין רשלנות רפואית נידונו לשלושה חודשי התליית רישיון ועד שישה חודשים, בהתאמה. לשתי אחיות שנידונו בגין רשלנות מקצועית, נפסקו חודשים התליית רישיון, ולאחות נוספת, שנידונה בגין שימוש עצמי בסמים מסוכנים נפסקו בדין המשמעתי שישה חודשי התליית רישיון. 

 

שימו לב כי אף אחד מארבעת הפסיכולוגים לא הורשע.

פנימית רננים של ד.י. ש בע"מ של משרד הרווחה חוייבה בנזיקין על גרימת מוות ברשלנות של ילד שהיה באחריותה

איריס פרחי NFC

למאמר המלא

 

בית משפט השלום בתל אביב חייב פנימייה, מתנ"ס ומציל לשלם פיצוי למשפחתו של ילד בן 11 שטבע בבריכה במהלך בילוי בקייטנה  "ניתן היה להציל את הילד"

 

"לו ניר היה נמשה מהמים במהלך חמש הדקות הראשונות, לאחר הטביעה, ניתן היה להציל אותו". כך כתבה שופטת בית משפט השלום בתל אביב רות רונן, בפסק דין קורע לב שניתן בשבוע שעבר. השופטת רונן, חייבה את חברת ד.י. ש בע"מ (הפנימייה - נתבעת 1), את החברה הכלכלית של המועצה המקומית פרדס חנה (המתנ"ס – נתבעת 4) ואת נתנאל שוורץ מציל בבריכת המתנ"ס (נתבע 5) לשלם למשפחתו של ילד בן 11 שטבע בבריכת המתנ"ס, בגלל רשלנות לשמה, סך של 1,358,717 שקל. נתבעים 4 ו-5 ישאו ב-65% מהסכום ונתבעת 1 ב-35%.

 

בפסק דין שהתפרש על 21 עמודים, מתחה השופטת רונן ביקורת נוקבת על התנהלות הפנימייה, המתנ"ס והמציל וקבעה שבהתרשלותם הביאו למותו של ילד.

 

השופטת קבעה שהפנימייה הפרה את חובתה לקיים שיטת השגחה הולמת ולוודא קיומה של שיטת השגחה הולמת מקבילה על-ידי המצילים בבריכה. "בענייננו, ילדי הפנימייה היו ילדים בעייתיים, עם בעיות התנהגות, היפר אקטיביות, ובעיקר קשב וריכוז. לאור זאת, ולאור אופי הפעילות מחוץ לכותלי הפנימייה, בבריכת השחייה, פעילות שכרוך בה גורם משמעותי של סיכון, נגזרת חובת הזהירות המוטלת על המדריכים".

 

השופטת פסקה שבפועל ההשגחה על ילדי הפנימייה לא היתה מספקת. "ניר שהה במים במצב של מצוקה וטביעה לפחות 5 דקות לפני שהמציל הוציא אותו מהמים. בדקות אלה, הוא לא הוציא את ראשו מהמים. לו היה מדריך שהיה משגיח עליו במשך פרק הזמן הזה, הוא היה יכול לראות שקיימת בעיה ולהציל את ניר. אולם, במשך חמש דקות תמימות לפחות – איש לא ראה את ניר. מכאן, שלא הייתה השגחה נאותה של אנשי הצוות – בין אם משום שלא ננקטה שיטת השגחה ברורה ומסודרת, ובן משום ששיטת ההשגחה לא יושמה בפועל".

לפסק הדין

מהימנותם של ילדים כעדים בחקירות

מהימנות זיכרונם של ילדים קטנים היא סוגיה מכרעת בעת בדיקת האשמות בדבר התעללות מינית בילדים האם העדים הצעירים נזכרים באירועים שבאמת קרו להם או שמא ,הם נזכרים באירועים שסיפרו להם עליהם? על הרגישות הנדרשת בחקירת ילדים עדים .

 

משטרת ישראל, רס"ר גנדי קפלן (פסיכולוג)

 

באוגוסט ‎1983 התלוננה ג'ודי ג'ונסון במשטרת העיר מנהטן ביץ' בקליפורניה, כי בנה הותקף מינית בידי ריימונד באקי, שעזר בניהול גן ילדים, שבו למד בנה. היא האשימה את באקי בביצוע מעשי סדום בבנה, בעודו תוחב את ראש הילד לאסלה, והכריחו לרכוב עירום על סוס. בשנת ‎1985 אובחנה ג'ונסון כבעלת סכיזופרניה פרנואידית חריפה. בשנת ‎1986 מתה ממחלת כבד הקשורה לאלכוהול, אך לא לפני שנקראה להעיד כעדת התביעה הראשונה בשימוע ראשוני, שנערך לריימונד באקי בשנת ‎1984. בעת מותה לא היו התובעים זקוקים לה עוד. ‎369 מתוך ‎400 ילדי הגן, שלמדו באותה תקופה, החלו לספר סיפורים מלאי דמיון ומזרי אימה על שורה של התעללויות מיניות מצד בני-אדם המועסקים בגן הילדים, לרבות מישוש איברי המין, קיום מין אורלי, אונס, מעשי סדום וצילומים בעירום. התקבלו גם דיווחים על טקסי פולחן השטן והשחתת בעלי-חיים, שכולם נערכו בעת הימצאותם של הילדים בשטח הגן.

 

במשפט חסר התקדים, שבו עמדו חמשת העובדים, ריימונד באקי ואמו, שנמשך שנתיים וחצי, זיכה חבר המושבעים את גברת באקי מכל סעיפי האישום, ולא הצליח להרשיע את ריימונד באקי אפילו בסעיף אחד. למרות זאת, שוחרר באקי רק לאחר משפט חוזר, לאחר שעשה חמש שנים בכלא. מושבעים רבים אמרו, שמהימנותם של הילדים מפוקפקת בעיניהם, מאחר שהמראיינים הובילו אותם במתן עדותם.

  

במקרה אחר, מייקלס, צעירה שהועסקה בפעוטון, הואשמה באונס ילדים ובתקיפתם בסכינים, במזלגות, בכף עץ ובקוביות לגו, בליקוק חמאת בוטנים מאיברי המין שלהם, בנגינה על פסנתר בעירום ובהכרחת ילדים לשתות את השתן שלה. כל זאת במסגרת שעות פעילות של הפעוטון, ובלי שאיש מעמיתיה לעבודה יבחין בכך. אף שפדופיליה היא תופעה נדירה ביותר בקרב נשים, הורשעה מייקלס בשנת ‎1988 ונשפטה ל‎47- שנות מאסר. זאת,למרות העובדה, שהאשמות היו מוזרות ביותר, ולא התקבלה כל עדות מסייעת מעובדים אחרים בגן. הרשעתה בוטלה, בסופו של דבר, בערעור שהוגש ב‎1993-, עקב תהיות בדבר הדרך שבה גבו ה"מומחים" את העדויות מהילדים עצמם, ובמיוחד עקב החשש, כי הציגו לילדים שאלות מנחות, ועודדו דיווחים על התעללות בדרכים נוספות.

 

מקרים אלה העלו על הפרק את הסוגיה בדבר עדותם של ילדים קטנים. האם העדים הצעירים נזכרים באירועים שבאמת קרו להם, או שמא זכרו אירועים שסיפרו להם עליהם. שאלה מובילה אחת, בדרך-כלל, אין בה די כדי לשנות את זכרונו של הילד הקטן. ואולם, שאלות מובילות, שנשאלות שוב ושוב, יכולות בהחלט להשפיע, במיוחד כאשר התחקור נעשה זמן רב לאחר האירוע. מאחר שילדים פתוחים מאוד להשפעת אחרים, ולא תמיד מסוגלים להבחין בין עובדות לבדיות, הדיוק של עדותם הוא סוגיה מכרעת. כדי לבדוק האשמות של התעללות מינית בילדים קטנים, משתמשים לעתים קרובות, בעת עריכת ראיונות עם ילדים, בבובות בעלות מבנה אנטומי מדויק לזה של בני – אדם. המחקרים האמפיריים המעטים, שבדקו את השימוש בבובות אלו מראים, כי ילדים קטנים, הנחקרים בעזרת בובה אנטומית, עלולים לטעון, כי נגעו בהם במקומות שלא נגעו בהם.השימוש בבובות אלה אינו משפר את דיוק הדיווחים בשאלה היכן (ואפילו אם) נגעו בהם.

 

עובדי הנוער צריכים להיות זהירים ביותר בחוקרם ילדים עדים. כאשר הם מאמינים שחשוד אשם, הם עלולים להעביר לילדים אמונה זו בשאלותיהם, ובסופו של דבר עלולים להביא את הילדים לאשר את השקפתם, גם כאשר זו אינה נכונה. כמו כן, ככל שהם מתעקשים להעלות רצף אירועים מסוים כאפשרות, אישורו של הילד הוא לעתים קרובות אמין יותר ומהסס פחות. הם גם משבחים לעתים קרובות עדים צעירים על דיווחים, העולים בקנה אחד עם סברותיהם. הם אף עשויים לומר לעדים צעירים, שילדים אחרים אישרו את חשדותיהם, ובכך להפעיל עליהם לחץ נוסף לתמוך בהשקפתם.

 

בנסיבות נכונות עדותם של ילדים עשויה להיות מהימנה מאוד. מחקרים מראים, שעדותם של ילדים קטנים נוטה להיות מדויקת ביותר,כאשר הם נשאלים שאלות ספציפיות וקונקרטיות, שאין נרמזת בהם תשובה אפשרית, וכאשר השאלות הנשאלות נוגעות לדברים שאירעו לגופם שלהם ולא לאירועים שצפו בהם.

 

אם השנה??..תיעוד וידיאו של אם נעצרת ע"י שוטר ומגלה את ילדיה בתא המטען. סיפור מדהים מארה"ב

שוטר עוצר אישה כי הפנס האחורי שלה שרוף, ממש לפני שהוא משחרר אותה באזהרה מסתבר כי האם הכניסה את שלושת ילדיה לתא המטען של הרכב (כולל תינוק) כי היא היתה צריכה מקום במושב האחורי למוצר שהיא קנתה בקניון

קישור לסרטון הוידיאו: http://www.youtube.com/watch?v=fvHmm5hbmwc

תודה ל-ע. על המידע

חטיפות ילדים ע"י משרד הרווחה בקולנוע ובספרות

 קוראים לי סם

סרט

בימוי: ג'סי נלסון , ארה"ב 2002

אורך: 132 דקות.

דרמה. הסרט עוסק בסם דוסון (שון פן), אב מוגבל בשכלו, המגדל את בתו לוסי (דקוטה פאנינג). רשויות הרווחה מחליטות לקחת את הילדה מאביה אל משפחה אומנת על מנת לאפשר לה חיים נורמליים. סם שנותר חסר אונים, פונה לעורכת דין שמסכימה לעזור לו בחינם, בגלל מצבו הכלכלי.

 

הסנדקית העיוורת של לוסי, מחליטה לעזור אף היא ומעידה לטובתו של סם. בהמשך סם חוסך כסף ועובר לדירה גדולה ליד הבית המפואר של המשפחה האומנת.

 

 

 

מבוכים

ספר

 מאת: אירית שושני

 

טל שוהה אצל משפחה אומנת ברמת-אביב בעל-כורחו. אכול געגועים אל אמו שנספתה בתאונת דרכים ואל חבריו מהם נאלץ להיפרד, הוא עושה כל שביכולתו על מנת להחיש את שובו הביתה, אל אביו.

 

השהייה בבית המשפחה האומנת מלוּוה בחיכוכים ובתסכולים רבים, וטל חש שהוא נמצא במבוך ללא מוצא.

 

האם יצליח להיחלץ ממנו?

 

 

רונית צור, אישה מגלומנית , מצפצפת על החוק באופן שיטתי

רונית צור עוברת באופן סדרתי על סעיף 250 לחוק הסדר הפלילי. רונית צור, אישה בעלת שיגעון גדלות חולני מאיימת על עורכי דין, הורים, ילדים ואבות, אינה מכבדת את החוק ואינה מקיימת את החלטות בתי המשפט.

 

מובא כאן מסמך ראשון בסדרת מסמכים המציגים את אופן פעולתה המעוות של רונית צור אשר אינה משתפת פעולה עם החוק ופועלת בניגוד להחלטות בית המשפט.

 

המסמך המצ"ב הינו מכתב איום של רונית צור על עו"ד הנלחמת עבור טובתם של ילדים שנולדו, חיו והתחנכו בישראל, ובשל אחוות נשים חולנית דורשת הפקידה רונית צור ביחד עם האם לנתק את האב מילדיו האוהבים אשר מתנגדים בכל תוקף לעזוב את הארץ עם אימם ומבקשים להישאר להתגורר בישראל.

 

רונית צור שמסרבת לשמוע את הילדים הורתה לפקידה מזל דהן לנתק קטינים מאבותיהם בדומה לפרשת רונן פז אשר בה רונית צור, אישה מונחית אגו, טענה כי מי שמפגין מולה אינו ראוי לראות את ילדיו.

 

יצר הנקמנות המפותח ברונית צור מראה כי ישנו חשד סביר לקיום הפרעה פסיכוטית קשה באישה זו. אי לכך אנו מבקשים כי פקידת סעד ראשית לסדרי דין, רונית צור, תעבור סדרת אבחונים פסיכולוגים ופסיכיאטרים, בכלל זה בדיקות מסוגלות הורית, אבחונים לאיתור הפרעות באישיות וכן בדיקת מסוגלות מקצועית שתבחן האם אישה זו כשירה לבצע את תפקידה באופן מקצועי, אובייקטיבי, ניטראלי וללא משוא פנים.

 

אנו מבקשים להורות על בדיקות פסיכו דיאגנוסטיקה לאישה זו במסגרת ועדת מסוכנות ואשר יכללו אף פרוגנוזות לגבי אופן תפקודה העתידי של אישה זו הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית.

 

מכתב זה, הראשון בסדרת מכתבים, מובא כתגובה לתלונות הסדרתיות של רונית צור וחבריה במשטרה אשר מנהלים מצוד חסר רסן אחר כל אב הרוצה להיות הורה שוויוני במדינת ישראל, ואשר רודפים אבות אוהבים ומשפחות דואגות במדינה עפ"י תכתיבים המונחים ע"י יצריה הפראיים, התובעניים, הכוחניים ומשוללי הגבולות של רונית צור.

 

התנועה למען עתיד ילדינו שואלת מדוע רונית צור אינה עוברת בדיקת מסוגלות הורית בנוגע לגידול ילדתה ת. שהרי עפ"י היכרותנו האישית עם הגברת הזו אנו יודעים שלא היתה עוברת בדיקה שכזו משום שהינה בעלת אינטלקט של ילדה בכיתה א' ואינטליגנציה רגשית של בבון.

 

התנועה קוראת למשטרת ישראל לחקור את רונית צור על שימוש לרעה בסמכויותיה למטרות לא כשרות האסורות עפ"י חוק, בכלל זה איומים על עורכי דין ופעילי התנועה שעושים לילות כימים לעזור לקטינים ומבצעים עבודת קודש שלא תסולא בפז.

התנועה מגבה את עו"ד מרסלה בוחבוט ודורשת מרונית צור ופקידי הסעד הכפיפים לה לחשוף את כל חומרי הגלם, הפתקים והמסמכים השונים בנוגע למקרה זה.

 

לתנועה ברור כי יש לחקור את התנהלות משרד הרווחה בתיק זה ובתיקים אחרים ונהיר כי פקידי הסעד פועלים בניגוד לחוק באופן שיטתי ובהנחייתה של רונית צור.

 

התנועה תפרסם את כל המכתבים שהעבירה רונית צור לבית המשפט בימים הקרובים.

האלימות הנשית נמשכת. פדופילית! תושבת נתיבות הודתה בחקירתה: קיימתי יחסי-מין עם שני בניי הקטינים

תושבת נתיבות בת 38 נעצרה הבוקר בחשד לביצוע עבירות מין בתוך המשפחה עם שני בניה הקטינים בני 8 ו-11 בעקבות פניה של שירותי הרווחה שהועברה למשטרת נתיבות. במהלך חקירתה במשטרה, הודתה האם כי קיימה יחסי-מין עם שני בניה כאשר חזרו הביתה מפנימייה בה הם שוהים. בעוד זמן קצר היא תובא להארכת מעצרה בבית משפט השלום בבאר-שבע. 01.04.2008

פורסם בתאר נענע, אלמוג בוקר קישור:

http://news.nana10.co.il/Common/GeneralModules/Ticker/PopUp.asp?ServiceID=126&ArticleID=20602&Inews=1

בית אפל הוא בית אפל שמתרחשים בתוכו מעשים אפלים

אולי יעשו עליו פעם סרט הוליוודי.

ושוב מחנה הריכוז בית אפל בכותרות הקטינה ח הוכתה ובית אפל יצר סלקצייה ומבקש להפריד בן האחיות בדיוק כמו בשואה האיש גבי קונפינו עורך סלקצייה לילדים .

מחנה הריכוז בית אפל בכותרות שוב סלקצייה מבית מדרשו של היטלר הקטינה  ח הופרדה מאחותה .ועל כך נאמר התלמיד עלה על רבו .גבי קונפינו בן לניצולי שואה לפי דבריו החליט לפעול ולייצור סלקצייה לשתי אחיות .והוא עוד טוען באמצעות העובדת סוציאלית אוסנת שהם דואגים לילדים .

ח היתה שפחה של בית אפ"ל ואף הוכתה ע"י מדריכה במקום חוותה אלימות והיתעללות נפשית .

4 מחלקות במחנה הריכוז לקטינים בית אפ"ל רבויים אלימות ובוזי הרצוג שותק .

בוזי הרצוג דואג לעצמו כדי לא להיתלכלך עם פקידי הסעד .

התנועה יודעת מה קורה והכל מתועד  עפ"י חוק החקירות שעוברים הקטינים ידועים לכל והאלימות והאיומים של עובדי המקום

הציבור נקרא לא לפחד ולבוא ותלונן נגד גבי קונפינו שירן אוסנת ועוד .

התנועה מבקשת לקיים דיון בכנסת ולהביא את הגורמים אשר חובים היתעללות לכנסת שיעידו נגד גבי קונפינו וכנופיית הרווחה .

כל מי שצריך ביגוד או משחקים יפנה לאתר התנועה מבית אפל אנו מבטיחים שגבי קונפינו לא יזרוק דבר כמו שעשה בעבר .

גבי אנו רואים ויודעים הכל האמצעים שעומדים לראשותנו מגוונים ומשתנים מעת לעת .

אנו מחלים לשירן שלא תזכה להולדת בנה ושבורא עולם יטיל אסון בביתה למען תדע מהוא שכול ואיזה שכול היא גורמת למשפחות שילדהם נחטפו ומוכות על ידה .

שירן גם את המצלמה שלך ראינו ואנו מבינים שאת עוסקת בבילוש .

שירן אנו בכל מקום ויודעים איך את מתעללת בילדים הרכים אנו נשמח שאלהים ינקום בך ווביתך .

רשת משען מטעם גבי קונפינו מאיימת בתביעה משפטית כדי להוציא לאור את האמת המרה אודות מוסד בית אפל

במהלך השבוע הזה נתבשרנו מטעם היועצת המשפטית של רשת משען כי בכוונתם לתבוע אותנו בתביעת דיבה בגין האשמות שווא כביכול על התעללות בילדים בבית אפל וכינוי בית אפל כמחנה ריכוז.

התנועה למען עתיד ילדנו מברכת את רשת משען על היוזמה המקורית אשר תוביל סוף סוף לחשיפת האמת בבית המשפט והמעשים המתועבים המתחוללים מאחורי כתלי מוסד בית אפל.

המינוח "מחנה ריכוז"

רשת משען טוענת כי הפירוש המקובל ב-65 השנים האחרונות למינוח מחנה ריכוז מתייחס למתקני הכליאה של הנאצים. רשת משען קיבלה על דעת עצמה וללא שהוסמכה לכך בעלות על המושג "מחנה ריכוז", החליטה לתת פרשנות חדשה למושג זה ואפילו לא טרחה לעדכן את האקדמיה ללשון.

מאחר והיועצת המשפטית לא עשתה שיעורי בית, החלטנו לשתף עימה פעולה, לעשות במקומה את העבודה עליה היא מקבלת שכר, ולהסביר לה מהו המינוח "מחנה ריכוז".
עפ"י ויקפידיה -
מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה).

הבריטים למשל, המשיכו להשתמש במינוח זה בהקשר המקורי זמן רב לאחר נפילת הרייך השלישי, למשל בעת שהקימו מחנות ריכוז לסינים.
נראה כי היועצת המשפטית אינה יודעת להבחין בין מחנה ריכוז למחנה השמדה ואנו מציעים לה להשכיל אף יותר ולרכוש את מילון אוקספורד שיעשה לה סדר במחשבות.

עתה נמצא את המכנה המשותף בין מחנה ריכוז למוסד בית אפל:

• האם בית אפל הוא מתקן כליאה?
  כן, כלואים שם ילדים, למשך שנים רבות, במקום סגור שאינם יכולים לצאת משם באופן חופשי ולהתמזג עם הציויליזציה, עם העולם הנאור ועם ילדות בריאה ומאושרת.

• האם כלואים שם קבוצות אתניות?
  כן, מרביתם יוצאי משפחות עניות המהוות קבוצה אתנית בפני עצמה בשל חוסר יכולתן הכספית להתמודד משפטית מול מפלצת הרווחה.

• האם נכלאים שם ללא הליך משפטי?
  כן, הילדים האומללים מגיעים לשם בתוקף צו בית משפט שאינו חוקי משום שהוא מסתמך על חוות דעתן של ועדות החלטה של משרד הרווחה. ועדת גילת בשנת 2002 קבעה כי ועדות ההחלטה של משרד הרווחה אינן חוקיות, אי לכך כל צו בית משפט המסתמך עליהן אינו תקף, ובמילים אחרות מדובר במעצר מנהלי של ילדים חפים מפשע בדומה למעצר מנהלי שאוכפים על מחבלים.

לשון הרע בגין האשמות על התעללות

בשלב זה לא נרחיב את הדיבור ומדובר בנושא עדין ורגיש למשפחות רבות.

גבי קונפינו טוען שכצאצא לניצולי שואה ההאשמות שלנו פוגעות בו כפליים

מר קונפינו, אל תיילל ואל תתחסד, הצביעות הזו שלך לא עובדת עלינו. מר קונפינו אל תתפוס טרמפ על העבר של ההורים שלך, אנחנו לא מתרגשים מזה. מר קונפינו העובדה כי אתה צאצא לניצולי שואה אינה הופכת אותך באופן אוטומטי לחף מפשע ואינה נותנת לך גושפנקא לבצע פשעים כנגד ילדים חסרי ישע.

מר קונפינו, האם השם ברונו בטלהיים מוכר לך?

ברונו בטלהיים, פסיכולוג אמריקאי, ניצול שואה, יליד אוסטריה. נשלח ב-1938 על ידי הנאצים למחנות הריכוז דכאו ובוכנוואלד. ב-1939 שוחרר והיגר לארצות-הברית, שם למד ומאוחר יותר לימד פסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו.

ברונו בטלהיים מתוך מאמר של מיכאל שרון

ברונו בטלהיים, פסיכיאטר הילדים ה"דגול" היה אורים ותומים למטפלים והורים אין ספור בארה"ב. לאחר התאבדותו ב-‏1990 נחשפה במלוא כיעורה שערוריית ענק שזעזעה את כל עולם הפסיכולוגיה ועוד רבים וטובים.

הדוד הטוב שדומה ונשא על כתפיו את מלוא כובד הצער של ילדים הלומי פתולוגיה נפשית וגורל אישי קשה, אוטיסטים, סכיזופרנים, לקויי למידה קשים וכד', התגלה כאדם שנהג בהתעמרות קשה בחסרי ישע, וזייף נתונים אודות פרוגנוזות והצלחות מדומות. שלא לדבר על מקרי דווח שקרי אודות ילדים שמתו בנסיבות עלומות במוסד אותו ניהל.

האיש שכמו נשא במבטו הטרגי את מלוא יגון העולמים של הגורל היהודי, השואה, אושוויץ, בוכנוולד, ודומה שגילם בדמותו את החרדה הנוראה וההבנות הקיומיות במלוא כובד מוראות הצוררות הקשה ההיא, התגלה כאדם שזייף את מסמכי הרשאתו המקצועית כפסיכיאטר, כפלגיאריסט רחב ביזה ונטול מעצורים, והיו רבים שתארוהו כשקרן פתולוגי.

מה ימנע מנוכל כלשהו, במקרה זה, בעל מבטא אנגלי-אוסטרי כבד ומעורר כבוד המשחק ג'נטלמן הדור וכבד תרבות, הלקוח ישר מתור-הזהב שמלפני המלחמה; מה ימנע מנוכל מסוג זה, נוכל כל שהוא בעצם, לביים את דמות עצמו כהומניסט הגדול הקשוב למצוקה האנושית באשר היא, לאזכר את השואה ואושוויץ ושאר נושאים בעלי אסוציאציות קשות מעבר ליכולת הבנתנו, ולשתק עקב כך את חשיבתנו הביקורתית – כאשר נקפוץ לדום ברטט נוכח הרמת דגל השואה על נס, ונשמוט תחת ידינו את הבקרה על ילדינו?

גבי קונפינו שולח אלינו שליחים כדי לכתוב תגובות אוהדות בעדו ואף מגיש תלונות שווא במשטרה ע"י עובדים סוציאלים ופקידי סעד .המשטרה אינה מפחידה אותנו ואף בסופו של דבר תאלץ לפעול נגדך ונגד המתלוננים העתק יועבר לגורמים המתאימים .

אין לנו מושג מי אלו השליחים שאתה שולח מדי יום כדי לכתוב כאן באתר תגובות בשבחך, אבל הטריק הזה שלך הוא מאיתנו והלאה. לא ברורה זהותם של השליחים הללו, לא ברור אם חלקם של השליחים הללו אכן בוגר בית אפל או סתם מתחזים, אבל גם אם אכן העבירו את ילדותם במחנה הכליאה ועוד נהנו מזה, זה לא הופך את מתקן הכליאה שלך לאתר נופש.

הגיע הזמן שתפנים, בית אפל הוא מוסד סגור, הילדים החוסים באחריותך סובלים, ילדותם נעשקת, הם עוברים התעללות, ואותם ילדים שנשלחו מטעמך והיו נושאי הכלים שלך אינם מייצגים את הכלל. פגעת בנפש אחת מישראל, פגעת בעולם ומלואו. יש תסמונת ידועה תיסמונת שטוקהולם. ראה ויקיפדיה .

גבי קונפינו לא ישן בלילות ולא מתגלח

מר קונפינו אתה לא ישן בלילות מרוב דאגה? דאגה לילדים או דאגה לכסא שלך?
אתה יכול לתאר לעצמך את אותם הורים שלא ישנים לילות כבר שנים משום שחטפו להם את הילדים וגורלם אינו נודע להם?
אתה יכול לתאר לעצמך מה הם מרגישים? לא, אתה לא יכול לתאר, משום שהילדים שלך מעולם לא העבירו את ילדותם במוסד. לעולם לא היית נותן שזה יקרה להם

מרכזי החירום של משרד הרווחה – חלום הבלהות של כל ילד בישראל

מרכזי חירום הם מתקנים אליהם מובאים ילדים שהוצאו בכפיה מביתם ע"י פקידי סעד. חטיפת הילד מתבצעת תוך נקיטת שיטות אלימות פיזית ונפשית של עובדי המדינה כלפי הילד חסר הישע והוריו.

ילדים אלו נחטפים ממשפחתם על סמך חשד בלבד של פקידת סעד. זו מגיעה לבית המשפחה בליווי שוטרים, ללא כל אתרעה והכנה נפשית מוקדמת לילד. המשטרה במקרה זה אינה בעלת סמכות ופועלת כמריונטה המבצעת את הוראותיה של הפקידה ללא עוררין. גם אם לא בוצעה עבירה פלילית, בסמכותה הבלעדית והעליונה של פקידת הסעד להשתמש בשוטרים על מנת לעזור לה לחטוף את הילד, וזאת שוב, רק על סמך ספקולציות סוביקטיביות שלה בלבד.

אין צורך בהוכחות, אין צורך בהודאות, אין צורך בראיות, אין צורך בעדויות, אין צורך בהקלטות, אין צורך בחקירות, אין צורך בצו שופט, אין צורך באישור קצין משטרה. מספיק חשד ספקולטיבי של פקידה והנה הילד מוצא עצמו בודד ומבועת במתקן כליאה מנוכר ואימתני, חשוף להתעללויות מצד מטפלים וילדים בוגרים אחרים ומשפחתו אכולה מדאגות.

פקידת הסעד מוסמכת להגיע לכל בית בישראל, בכל שעה, ביום ובלילה, להורות לשוטרים להתלוות אליה ולשלוף ילדים ממיטתם הישר למתקן הכליאה.

ישנם דיווחים רבים על פקידות סעד שמגיעות באמצע יום לימודים לגן ולבית הספר בליווי אנשי משטרה, וחוטפות את הילד מן הכיתה לעיניהם של עשרות מורים ומאות תלמידים, בשעה שהילד חסר האונים מביע התנגדות וזועק זעקות פחד ואימה. מהלך זה גורם לילד טראומה קשה, רומס באופן ברוטאלי את כבודו וזכויותיו ופוער צלקות עמוקות בנפשו של הילד, שבמקרים רבים לעולם לא מגלידות.

הן פקידת הסעד והן בובות השוטרים אינם טורחים אף ליידע את ההורים כי יקיריהם נלקחו מהם, והם מגלים זאת רק כאשר הילד מאחר להגיע הביתה. או אז הם מתקשרים בחרדה רבה לדווח למשטרה כי ילדם נעלם, וזו מוסרת להם באופן יבש כי עובדים סוציאלים חטפו אותו בחסות איזה חוק נוער רקוב או חוק סדרי דין נאלח.

האזינו לעדותה של אם חד הורית שבתה נחטפה מבית הספר ע"י מחלקת הרווחה בעירית תל אביב לאחד ממרכזי החירום הידועים לשמצה. מובא מן התכנית של שמוליק טיאר.

אם הילד שלך מכה אותך הוא יוגדר כילד בסיכון ויישלח כעונש למרכז חירום. אם הילד שלך, בן שנתיים בלבד, מכה פעוטות בגן הוא יישלח לטיפול פסיכיאטרי. מדינת משטרה כבר אמרנו?

אלימות מגיל שנה: ילדים צעירים מכים את הוריהם 
 
מאת רותי סיני, עיתון הארץ,  מאי 2007
        
                                                                            חנה סלוצקי: גישת הרווחה השתנתה  

אביו של י"ג הרבה להכות את אמו. כשהיה בן עשר נעצר אביו, נשפט על אלימות ונכנס לכלא. י"ג המשיך לחיות עם אמו, שהתקשתה להשתלט עליו. זמן קצר אחרי מאסרו של האב, החל בנו להכות את האם. באחד הימים כשהיה בן 11, היכה אותה בעוצמה כה רבה שנזקקה לאשפוז. הילד הוצא מביתו ביישוב בצפון הארץ ונלקח למרכז חירום של משרד הרווחה. אחרי תקופת אבחון הוחלט להעבירו ממרכז החירום לפנימייה טיפולית.

המקרה משקף תופעה הולכת וגוברת, שלא היתה מוכרת לאנשי מקצוע עד לשנים האחרונות, של אלימות מצד ילדים צעירים כלפי הוריהם. לדברי חנה סלוצקי, פקידת הסעד הארצית לחוק הנוער, בשנת 2005 הוצאו מהבית והועברו למרכזי חירום 26 ילדים שנהגו באלימות כלפי הוריהם. ב-2006 גדל מספרם ל-47. חלק מהילדים היו בני תשע או עשר. אבל האלימות כלפי הורים, כפי שמתברר מנתונים שנחשפו אתמול בכנס אילת השלישי להתמודדות עם האלימות בחברה הישראלית מתחילה אף בגיל צעיר בהרבה.

לדברי ד"ר מירי קרן, פסיכיאטרית ילדים ומומחית לבעיות פסיכיאטריות בינקות, 18% מהפעוטות בני שנה עד שנתיים המטופלים ביחידה לגיל הינקות בבית החולים "גהה" בפתח תקוה מופנים לשם בגלל תוקפנות חריגה. בקרב פעוטות בני שנתיים עד שלוש שיעור המופנים מסיבה זו מגיע ל-24%. בסך הכל מדובר ביותר מ-200 פעוטות בשנה.

"התופעה הכי מפוספסת היא של ילדים קטנים שמרביצים להורים", אומרת קרן. "הורים רבים לא מבינים שהם צריכים לעצור את זה, אבל לא במכה. הם חושבים שזה לא נורא, הם אומרים שהילד לא מבין מה הוא עושה. הרבה פעמים הילדים מרביצים תחילה להורים ובהמשך מתחילים להרביץ לאחרים".

בשנים האחרונות סייעה קרן בהקמתן של שבע יחידות לפסיכיאטריה של פעוטות ברחבי הארץ, שאליהן מגיעים מדי שנה כמה אלפי פעוטות. בקרוב ייפתחו שלושה מרכזים נוספים. הילדים מופנים ליחידות על ידי הורים או עובדים סוציאליים, לפעמים אחרי שבמעון לא מוכנים להחזיק אותם, משום שהם מכים ילדים או גננות.

קרן דוחה את טענותיהם של מומחים להתפתחות הילד, שתוקפנות בגילים כה צעירים היא חלק ממהלך התפתחות טבעי. "אם ניתן לילדים האלה להמשיך בהתנהגותם בלא טיפול הסיכוי הוא לפחות 50% שהם יגדלו להיות ילדים ומבוגרים אלימים", היא אומרת. האלימות מוגדרת כהפרעה כשהיא חוזרת על עצמה לעתים ומפריעה לתפקוד הילד והמשפחה, אומרת קרן.

קרן משוכנעת שהילדים המכים מבינים שהם פוגעים בהוריהם. "הם מרגישים רע מאוד עם זה כי הם פוגעים בדמות שהכי אמורה להגן עליהם. לפעמים הם מרביצים כדי לבדוק את יכולת ההורה להגן עליהם ומותחים את החבל. אבל נוצר מעגל קסמים – ישנם הורים שמתחילים להירתע מהילדים המכים, הילדים רואים שהם נרתעים ומרגישים שאין להם על מי לסמוך ואז הם נעשים חרדים ותוקפנים".

מרכזי החירום שאליהם מוצאים ילדים אלימים בגילים מבוגרים יותר נועדו להרחיק ילדים מהתעללות של הורים, לא כדי להרחיק הורים מאלימות של ילדים. סלוצקי אומרת שבעבר הורים התלוננו על ילדים שלוקחים מהם כסף או דורשים מהם להסתלק מהבית – אבל לא תלונות על אלימות של ילדים.

סלוצקי סבורה שבשנה האחרונה חל שינוי בגישה של לשכות הרווחה. להערכתה, לא רק שישנה מודעות לבעיה של ילדים מכים אלא נכונות לספק להורים כלים שיעצימו אותם מול ילדיהם ויעזרו להם להציב גבולות. בין השאר נשלחים ההורים וילדיהם למרכזי הורים-ילדים שם מלמדים אותם להתמודד. "הייתי רוצה שכל הורה שמרגיש שהוא מאבד שליטה ירגיש שהוא יכול לבקש מאתנו עזרה", היא אומרת.

תגובה של רחל האם:

אלימות ילדים היא תוצאה של רשלנות פקידי הסעד

האלימות ההולכת וגוברת של ילדים, היא תולדה של גישה מוטעית של משרד הרווחה לאורך שנים, שלילד מותר הכול, הילד תמיד צודק ואם יש ספק אין ספק ההורה אשם!
הגישה המטורפת הזו(!) פתחה פתח לאינספור תלונות משטרתיות ומול פקידי הסעד של הורים הנמצאים בסכסוך, ולצערי לא רק הורים(גננות מורים פסיכולוגים)
כמה עוד נזק יגרם לילדי ישראל מגישת פקידי הסעד שהם יודעים יותר טוב, יותר מההורה עצמו(מגלויות שונות) מבינים את הילד יותר טוב ובכלל ממילא אף אחד לא מבקר את עבודתם, והם לעולם לא נדרשים לתת דין וחשבון על מעשיהם, רק מקבלים עוד ועוד תקציבים, פעם להוציא את הילד מהבית ואח"כ עוד כסף להחזיר את הילד, פעם למוטט סמכות הורית ופעם להעצים סמכות הורית, בקיצור אין דין אין דיין ואין רווחה ואנחנו ילדינו ונכדינו משלמים את נזקיהם לאורך שנים ודורות.
למה הפסקתם את השביתה?!

גב` סלוצקי- תפנימי: את הבעייה לא הפיתרון!

אבקש להסב את תשומת ליבך פקידה נכבדה שאת מקור הבעייה, (את כממלאת תפקיד לאו דוקא באופן אישי).

עצם קיום סמכות העל של פקידי הסעד היא היא שמחלישה הורים שהם "מספיק טובים"- כהגדרתו של ויניקוט.
ולגבי ההורים הגרועים במיוחד אין כיום למשרד הרווחה שום חלופה טובה שמשקמת את המשפחה- המודל של לשקם ילד בנפרד ממשפחתו הוא מודל בעייתי שלא מוכיח את עצמו.

חלק ניכר מהפתרון יהיה בבקרה איכותית וקפדנית של פעולות פקידי הסעד ושינוי הגישה הארוגנטית שלהם ללא כל בסיס רציונלי.

חוק הנוער עצמו מותיר אך ורק לפקידת הסעד להגדיר ילד בסיכון וזאת רק אם יש דרכי טיפול- במדינת ישראל , ילד יכול לסבול ממצוקה איומה, נפשית ופיסית, אבל אם פקידי הסעד לא מציעים דרך טיפול (מסיבות השמורות עימם) הילד לא יוגדר ככזה. 

עוד ממחדלי הפנימיות : מדריכה בפנימית נוער חשודה בהדחת נערות לשימוש בסמים

צעירה בשנות ה-20 לחייה, המשמשת כמדריכה בפנימיית נוער בקריות, נעצרה בחשד שהדיחה נערות בפנימיה להשתמש בסמים.

הצעירה תובא הבוקר לדיון בבקשת המשטרה להאריך את מעצרה, בבית משפט השלום בקריות.

פורסם באתר ערוץ 7 : כ"א אדר א תשס"ח, 27 פברואר 08

קישור: http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/210666#rss

ניזקי הפנימיות והרווחה, בלוד נעצרה נערה שדקרה נערה אחרת בפנימיה

מאת : מוטי אקסמיט

תאריך : 25/02/2008 שעה : 22:11:04

במשטרת לוד נעצרה תלמידת פנימיה בת 15 בחשד כי לפני חודש הגיעה לתיכון באזור השפלה, ובמהלך ויכוח עם תלמידה במקום, דקרה אותה בפלג גופה התחתון, ופצעה אותה באורח קל. מעצרה התבצע עקב דיווח מרשויות הרווחה שהתקבל במשטרת לוד. החשודה הודתה במיוחס לה ובתום חקירתה הוחלט לעצרה. היום הובאה הנערה לדיון בהארכת מעצרה בבית משפט השלום ברמלה.

מכתב שפורסם ע"י אם חד הורית – גולדנברג שלומית

שלום,
אני אם חד הורית ל-2 ילדים המאובחנים ADHD ומטופלים בריטלין.
אלמוג לומד בכיתה ד' בבית ספר עין הקורא בראשון לציון זה בית ספר רגיל שבכל שיכבה יש כיתה לעיצוב התנהגות לילדים עם בעיות ריגשיות, כך שבית הספר מונה כ- 60 תלמידים עם בעיות התנהגות.

http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=3&id=221&defid=-1&page=1&item=1975
כחלק מהטיפול הכולל לילדי הוחלט על טיפול פסיכולוגי לאלמוג, פניתי למרכז לבריאות הנפש ואחרי מספר פגישות עימי ופגישה עם אלמוג צוות המרכז החליט על טיפול שבועי, כבר שנים שאני רודפת אחרי האבא של הילדים שיאפשר מתן לטיפול זה והוא מסרב בלי החתימה שלו לא ניתן להמשיך בטיפול של אלמוג.
אוסיף כאן שהקשר של האבא עם הילדים דל ביותר פעם אחרונה שראה אותם היה לפני שנה … פעם בשנה הוא דופק בדלת ומזכיר להם שיש להם אבא ככה מסתכם התפקיד שלו בתור אבא!!חשוב לציין שמאז ומתמיד היה לאבא מה להגיד על התפקיד שלי בתור אמא וזה כאשר צוות בית הספר מצלצל להזמין אותו לוועדות השמה ודברים מהסוג הזה וכנ"ל עובדת הסוציאלית , הכפשות חסרות בסיס ושחר.לפני 4 חודשים בשיחה שניהלתי עם עובדת הסוציאלית הזכרתי לה שוב שבלי החתימה של האבא אני לא יכולה לעשות כלום וביקשתי ממנה להוציא צו מבית המשפט שיורה לי לעקוף את הסמכות של האבא ולספק לבני את הטיפולים הדרושים לאלמוג סף תיסכול נמוך, דימוי עצמי נמוך, חרדות נטישה ולאחרונה זה בא לידי ביטוי בהתקפות זעם ואף אלימות.

תוכנית הלימודים האישית שמקבל אלמוג בבית הספר זו שעה שבועית של תרפיה באומנות

תקופות מסויימות אלמוג רגוע ובתקופות אחרות יש לו המון קשיים ע"פ דיווחים ודוחות שבית הספר סיפק לפסיכיאטרית ד"ר מגור הותאם לו הטיפול התרופתי , נכון להיום אלמוג מטופל ב- 40 מ"ג ריטלין SR ורידזין 25 מ"ג.

מהתאריך 2.1.2008 אלמוג הושעה מבית הספר מספר רב של פעמים בשבועיים בלבד הוא הושעה 6 פעמים שבכל פעם ליומיים.

בתאריך 25.1.2008 צילצלה אליי מנהלת בית הספר וביקשה ששוב אבוא לקחת אלמוג כי הוא היכה תלמיד וקילל את המלווה בהסעה

בשיחה שניהלתי עימה היבהרתי לה שאם קיימת בעיה בתוך בית הספר מין הראוי שתבדוק כי לא ייתכן שילד יושעה כלכך הרבה פעמים בתקופה כלכך קצרה, הגברת זיידמן ניסתה להתחמק מהשיחה בטענה שממתינים לה במשמרות הז"הב ואמרה שאין צורך שאבוא לקחת אותו ובמידה ויהיו עוד התפתחויות במשך היום היא תצלצל שאבוא לקחת אותו.

בסוף היום צילצלה שוב מנהלת בית הספר ואמרה שאלמוג ברח להם ורמזה שהילד מסוכן ומסוכן לסביבה ושאין להם שליטה עליהם ושהוא לא מתאים למסגרת , והכריזה שבלי מכתב שיחרור מבית חולים פסיכיאטרי אין לו מה לשוב לבית הספר.
אלמוג הגיע הביתה ברגל אחרי שעה וחצי אחרי שיחה עם אלמוג הבנתי שמספר תלמידים מכים אותו בהסעה בדרך לבית הספר והוא התלונן לצוות בית הספר כמה פעמים וללא הועיל ומוצא את עצמו תמיד מתמודד עם תלמידים מבוגרים ממנו ולא נותר לו אלה להתגונן ולהחזיר ואז מגיעה מנהלת בית הספר ומבלי ששמעה את אלמוג ומה הסיבות להתנהגות זו היתה משעה אותו ליומיים ושהיה חוזר לבית הספר היתה אומרת לו :"אתה לא מתאים לבית הספר" ובמיקרים שהיה מתפרץ כי אף 1 לא הבין אותו והאשימו אותו היתה מנהלת בית הספר אומרת לו :"אם לא תירגע אני יאשפז אותך" או אני אצלצל לרווחה שיבואו לקחת אותך , במיקרים מסויים אלמוג היה רץ ובורח מבית הספר … אבל זה לא מה שקרה הפעם, סגנית בית הספרהורידה את אלמוג מההסעה ולא שלחה אותו הביתה כמו שאר הילדים והשאירה אותו בתוך בית הספר ואלמוג הסתובב בתוך שטח בית הספר ומחוץ לשער בית הספר עד שהחליט לשוב הביתה בכוחות עצמו לאחר שנאמר לו שנהג ההסעה לא זמין עכשיו.

אלמוג צעד שעה וחצי ואף טעה בדרך שניכנס בדלת ראיתי את בני מבולבל מפוחד ותשוש.

אחרי שבוע שאלמוג לא בא לבית הספר ואף גורם מתוך המערכת לא יצר עימי קשר או שאל עליו פניתי לגברת יפה גליק מנהלת החינוך המיוחד בעיריית ראשון, היא שמעה כל מה שהיה לי לומר ולאלמוג והבטיחה לטפל בעיניין בדחיפות וליצור עימי קשר עוד באותו היום,בנתיים עברו יומיים ולא שמעתי ממנה ,התייעצתי עם מספר של אנשי מערכת הובהר לי שבלי מכתב ממפקחת החינוך המיוחד אין להשעות תלמיד לצמיתות ואמרו לי לגשת עם אלמוג ולהחזיר אותו לבית הספר , המנהלת ניסתה לעצור בעדי ואף איימה כדאי לך להחזיר אותו הביתה לטובתך.שביקשתי ממנה להראות לי מסמך שמאושר ע"י המפקחת על ההשעיה הזו ועל השעיות קודמות היא אמרה: " אין לי מכתב כזה אנחנו מסכמות דברים בטלפון".
בצהריים קיבלתי טלפון מהגברת יפה גליק ונימסר לי שביום חמישי 7.2 תתקיים ישיבה בין מקצועית ובנתיים שלא אשלח את אלמוג לבית הספר כדיי לא להקים מהומות!!

בישיבה שהתנהלה נכחו צוות בית הספר צוות מאגף החינוך המיוחד מנהלת החינוך , מפקחת , והפסיכולוגית של החינוך המיוחד

(את הפרוטוקול של אותה ישיבה לא קיבלתי עד היום למרות שדרשתי פעמיים)

בישיבה הוחלט להעלות את אלמוג לוועדת השמה ולמצוא לו מסגרת חינוכית שונה שתכלול מגוון רחב של טיפולים פרה רפואיים , חשוב לציין שסגנית בית הספר חזרה כמה וכמה פעמים על כך שהם ניסו שנה אחרי שנה להכיל את אלמוג במסגרת למרות שידעו כי הוא לא מתאים למסגרת שלהם וכי אין להם את הכלים להתמודד עימו.

והתנאי לחזרה של אלמוג למסגרת זו או אחרת היא אחרי איבחון פסיכיאטרי בקופת החולים. לטענתם הבלתי פוסקת אלמוג מסוכן !!!

3 וחצי שבועות המתנו לתור פסיכיאטרית הילדים בקופת החולים הופתעה לא מעט ששלחו אותי אליה מכיון שאיבחונים לא נעשים בקופת החולים אלה במרכז לבריאות הנפש!!

אותו מרכז שאמור היה לספק לאלמוג טיפול פסיכולוגי ולא קרה עד היום מכיון שהאבא מסרב לחתום

שאלתי את עצמי האם באמת בית הספר אגף החינוך והרווחה לא יודעים איפה מבצעים איבחונים שהם שולחים אותי לבצע לבני?!!
בנתיים אלמוג עדיין בבית חלף חודש ימים איבחון פסיכיאטרי לא אוכל לעשות לו כי האבא לא חותם (דרשתי שוב לצורך העיניין)

תזכיר שהוציאה פקידת הסעד לבית המשפט בדיון שיתקיים בתאריך : 11.3 מסתמך בעיקרו על עדויות האבא שידוע לכל כי הוא עד עויין וכל רצונו הוא לנקום בי אפילו שזה בא על חשבון הילדים שלו
פקידת הסעד דורשת נזקקות בתיק

כאמור אני דרשתי בזמנו מפקידת הסעד לבקש מבית המשפט להרות על טיפול פסיכולוגי לאלמוג
התזכיר ניכתב בתאריך 30.1
5 ימים אחרי שאלמוג הושעה מבית הספר

כמו שזה ניראה לעיני כל בית הספר פעל לא כחוק וכן גם מפקחת החינוך המיוחד יחד עם הרווחה פעלו מאחורי גבי והדברים נעשו בחטף
מכיון שלאלמוג היו תקופות דומות לזו העכשוית ואף חמורות יותר ולא פעלו כך , פשוט ניצול של המצב ועבירות לא מועטות על החוק הביאו להתפתחויות הללו חשוב לציין שמכתב שכתבה רופאת בית הספר ד"ר ליבר ניכתב יומיים לפני הוועדה הבין מקצועית ואחרי כמעט שבועיים שאלמוג לא בבית הספר ואף מסמכים דומים באותו עיניין ולא קודם לכן!!!!

בנתיים פניתי לעמותת ידיד שכבר יצא מכתב לאגודה לשלום הילד
פניתי לעמותת שכר מצווה שיספקו לי סיוע משפטי
ואף לסיוע המשפטי בתל אביב

הזדהתי רבות מהכתבה בעיתון 7 לילות ביום שישי האחרון והרגשתי שאני נופלת קורבן לפשטות הבלתי ניסבלת של הממסד
ולכן אני פונה אליכם בבקשת עזרה ואודה לכם אם תיצרו עימי קשר בהקדם האפשרי לפני שהגרוע מכל יקרה

בכבוד רב

גולדנברג שלומית
אמא לילדים מיוחדים

מופקרים בפנימיות – אונס של ילדים במוסדות משרד הרווחה

 יעקב בן יששכר מודיע לעם ישראל הפנימיות אלו הגטאות של משרד הרווחה ובתי המשפט והפעם אלו היהודים ולא הגרמנים בפנימיות אונסים ילדים ומערכת המשפט שותקת השופטים מכסים על פקידי הסעד .בתי החולים והעובדות הסוציאליות בדרך כלל מטייחות את האונס ובמקרה אחד בבית החולים וולפסון סירבה העובדת הסוציאלית לאפשר את בדיקת הקטין ורק לאחר היתערבות התנועה למען עתיד ילדנו נבדק הילד בבית החולים התנועה מבקשת לסגור את הפנימייה ולהעמיד לדין את האחראים .  לבית החולים פוריה הגיעו בימים האחרונים שלושה ילדים שנאנסו באכזריות בפנימית שבהן שהו.אמו של אחד הילדים: "חשבתי שהוא במקום הכי בטוח בעולם, ואז גיליתי שהוא נמצא בגהינום".

פורסם בידיעות אחרונות  22/02/2008

    

אבא – יש רק אחד, חוקרים גילו כי דמות אבהית קריטית בהפחתת בעיות התנהגות

דמות אבהית פעילה עשויה להיות מרכיב מפתח בהפחתת בעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות בילדים.
חוקרים משבדיה גילו ראיות לכך שדמות אבהית פעילה היא קריטית בהפחתת בעיות התנהגות בקרב בנים צעירים ובעיות פסיכולוגיות בקרב ילדות צעירות.
החוקרים מהמחלקה לבריאות נשים וילדים באוניברסיטת 'Uppsala ' שבשבדיה ציינו, כי הסקירה המפורטת שערכו – לאורך 20 שנה – הראתה כי בסך-הכל, ילדים זכו ביתרונות חיוביים אם נהנו מדמות אבהית בחייהם.
המחקר גילה גם כי קשר חיובי קבוע הפחית את ההתנהגות הקרימינלית בקרב ילדים ממשפחות דלות אמצעים והגביר כישורים קוגנטיביים כמו משכל, חשיבה ופיתוח שפות.
הסקירה כללה 24 מאמרים בנושא ו-22,300 משתתפים מ-16 מחקרים.

קישור לכתבה :

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-154715-00.html?tag=01-40-02

הוועדה לקידום מעמד האשה להעלות לקריאה הראשונה הצעת החוק – גם היא בניגוד לעמדת הממשלה

בתוך כך אישרה הוועדה לקידום מעמד האשה להעלות לקריאה הראשונה הצעת החוק – גם היא בניגוד לעמדת הממשלה – למתן נקודות זיכוי לנשים עובדות שהגישו הח"כים גדעון סער (ליכוד) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי). בקרב הסיעות מהקואליציה ומהאופוזיציה שוררת תמיכה בהצעות החוק אלה. סער אמר כי התועלת בחקיקת החוק גבוהה מהעלות התקציבית לנוכח העובדה שנשים שייצאו לעבודה לא יצטרכו לקבל דמי אבטלה, וכי הצטרפותן תגביר את הפעילות הכלכלית והצמיחה, וכתוצאה מכך יגדלו הכנסות המדינה ממסים.

והתנועה שואלת אותכם ח"כ   מה עם האבות במדינה

יש אלפי גברים מובטלים

גברים נרדפים ע"י עול תשלומי מ זונות

האם המשק לא יצמח מהפסקת רדיפת האבות ושילובם במערך העבודה כאנשים פשוטים לכל דבר ולא כנרדפים הנאלצים לברוח על נפשם כי הגיעו לפת לחם או לשפלות.  ככה אתם רוצים שהילדים יראו את אבא?.  איזה דור חלוש של גברים יצאו מכך, ילדים מתוסכלים

אנו קוראים לשיוויון!!!   והתנהלות כזו רק מוכיחה שלא בשיוויון חפצינן נשים אלו אלה בכוחניות שתלטנות

הנובעת מהרגשה דימיונית של עילוי תוך ריצת אמוק לעתיד עיוור שלא נכללו בו הנזקים התגובות ומשמעות מפעולות חד צדדיות באוכלוסיית ציבור המדינה.

אל תשכחו כי גם לכם יש ילדים ובעתיד הם יצטרכו לחיות עם הנזקים אותם אתם הח"כ וארגוני הנשים  יוצרים