פנייה לגב' גילה גרינבוים מחלקת הרווחה פקידת סעד מחוזית מאת: מלול יוסף

אחד הסיפורים המזעזעים ביותר שנתקלתי בהם מאז שאני עורך את האתר הזה. המשכה של הכתבה כבשת הרש.

זוהי תוצאה ישירה של "העצמת האישה" הנהוגה במדינה שאין לה ולא כלום עם ההגדרה מדינה מתוקנת,ולחשוב שארגוני ושדולות הנשים כ 900 במספר ממשיכים לחתור לקידום הנשים ו"לשיוויון" בחברה.

לכבוד: מחלקת הרווחה פקידת סעד מחוזית מאת: מלול יוסף
לידי: גב' גילה גרינבוים
כתובת: רח' קרן היסוד 9 ירושלים, פקס : 025650124 מען: ת.ד.- 14608 אשדוד

הנדון: ילדים בסכנה, דיווח, אזהרה ושיחרור מאחריות

שמי מלול יוסף, אני נמצא בהליכי גירושין מאישתי, ענת, יש לנו 4 ילדים קטינים.
הריני רוצה לדווח ולהתריע ולשחרר אותי מאחריות לכל מה שעלול להיגרם לילדיי עקב התעללותה של אישתי בילדים ועקב מצבה הנפשי הרעוע, המסכן את שלומם וחייהם של ילדיי.
אני חרד מאוד לגורל ילדיי, לשלומם ולבריאותם הנפשית והפיזית. המקרה האחרון הדליק לי נורות אזהרה אדומות וגדולות ואני חייב להתריע על כל המתחולל בחייהם של ילדיי.
ביום ה' (16.8.07) בשעה 00:30 , התקשרה ענת כוכבה מלול לעו"ד דוד בן חיים מקריית גת, ( שייצג אותי בהליכי הסכם הגירושין בינינו ) ואיימה להתאבד ביחד עם בני בן השנתיים וחצי, השיחה הוקלטה והושמעה לי לאימי ולאחותי.
מתוך דאגה לשלום הילד דיבר עו"ד דוד בן חיים, עם אמא של אישתי שדיווחה לו שאישתי אושפזה וטופלה במוסד "איתנים" בירושלים ( מוסד לטיפול בחולי נפש )… ונכון להיום, הילד עבר לידי הסבתא המגדלת אותו כבנה מתוך דאגה לשלומו.
איום זה לחסל את הילד בני יחידי הגיע לאחר שרשרת אירועים מדאיגים אשר הרשויות ממשיכות להתעלם בעקביות מהסימנים ומהכתובת שעל הקיר, כדי שלא יבואו אליי בטענות ובהאשמות על כך שלא דיווחתי ועשיתי די, אני כותב את המכתב הזה ומסיר מעל עצמי כל אחריות וממלא את חובת הדיווח בכתב.
הריני אחת ולתמיד מוסר את כל המידע הידוע לי ומעביר את האחריות והדאגה לשלומם הנפשי והפיזי של ילדי לרשויות הרווחה והחוק.
אלו הן העובדות:
1.ענת מסרבת בעקביות לתת לי לראות את ילדיי, למעלה משנתיים שאיני רואה את ילדתי. כשילדתי העזה להתקשר אליי, היא השאירה אותה מחוץ לבית ואמרה לה שאם היא תעז להתקשר אליי שאגיע אליה, היא תדווח למשטרה שאביה חטף אותה ותכניס אותו לצרות, הילדה התקשרה אליי מבוהלת ובעצת עו"ד שלי לקחתי את הילדה לתחנת המשטרה באשדוד ודיווחתי להם על המקרה, שוטרי תחנת משטרת אשדוד ( שמכירים אישית את אישתי, והיא מנהלת קשרים רומנטיים עם אחד מהם) קראו לאם לבוא מייד ולקחת את הילדה וסירבו לקבל תלונה ממני וכל זאת כאשר עו"ד שלי על קו הטלפון מאזינה לשיחה ולבקשתי להגיש תלונה ובידיעתם.

2.הילדה הוענשה קשות על ידי אימה על כך ובנוסף כינתה את הילדה בשמות: – "בוגדת בי", " זה לא פעם ראשונה שבוגדת בי", "..ילדים אויבים שתוקעים לי סכין בגב, לא רוצה אותם", "אני עם אויבים לא רוצה לחיות", " אין לי ילדה יותר, אין לה אמא", " אויבים לא מחבקים ולא מנשקים"- מילים אלו הוקלטו ותומללו.
3.בהתקף זעם בעברה ניסתה לתקוף אותי עם סכין יפני, אימי שנחלצה לעזרתי, נחתכה בכף ידה ועד היום נושאת צלקת למזכרת מאירוע זה.

4.עשרות מכתבים נכתבו לי ע"י ילדיי כדי שאעבירם לשופט ( כך לפי בקשתם ) ובהם את מתארים את סבלם ותסכולם מהשהייה במחיצת אמם ומתחננים לעבור לגור אצל האבא.
5.מכתבים אלו הועברו לידיעת עו"ד וכן למחלקת הרווחה שסירבו לקבלם, כמו כן, הוגשה תלונה בכתב למחלקת הרווחה על כך שהאם אינה מקיימת את הסדרי הראייה, ושוב, דבר לא נעשה ושנתיים שאיני רואה את ילדיי.

6.ענת מטופלת בכדורים נוגדי דיכאון ואנטי אפילפטיים, ולפי דברי הילדים בחודש אוגוסט השנה כאשר לא נטלה את הכדורים, בהתקף זעם חתכה את הסבתא ואת הילדה בסכין.

7.לאישתי בנפרד יש ניסיון התאבדות בעברה, ע"י חיתוך ורידיה בסכין יפני, היא טופלה נחבשה ונתפרה והופנתה לטיפול פסיכיאטרי שאליו לא ניגשה מעולם!!. ( המסמך הרפואי על כך נמסר לעו"ד שלי בזמנו.)

8.מספר פעמים ביקשה האישה, מאימי שתיקח את ילדיי לתקופה מסוימת ותטפל בהם עד אשר תשתחרר מטיפולים שונים בבתי חולים, כי אינה מסוגלת להתמודד אתם, והילדים מושארים על כן שעות ארוכות בגפם, מוזנחים וללא כל השגחת מבוגר והדבר חוזר על עצמו ימים רבים.

9.הילד הקטין נלקח מידי אשתי ע"י אימה, הסבתא, ומתגורר ומטופל אצלה כעת, עקב אי יכולתה הנפשית של אישתי לטפל בו מתוך דאגה לשלומו ובטחונו. ובשל הסכנה בו הוא היה נתון עקב איומיה.

לאור כל האמור לעיל, לאור מצבה הנפשי המעורער של אישתי בנפרד ולאור כל העובדות שהצגתי, אני דורש לשלוח איש מקצוע, עובדת רווחה, איש בריאות הנפש או כל גורם מקצועי אחר לבדוק את המתרחש והעובר על ילדיי, יש לדאוג לשלומם ולרווחתם של ילדיי ולבדוק את רמת הסיכון הנפשי והבריאותי כשהם נמצאים בחזקתה הזמנית.
אני מעוניין ומוכן לקחת את ילדיי לטפל בהם ולהעבירם לחזקתי עד שתתברר כשירותה הנפשית ובמידה והדבר יתבקש.

לצערי איני נמצא קרוב אליהם עקב רדיפותיה של אשתי וסירובה העקבי לא לתת לי לראותם, אשתי ממהרת להגיש כנגדי תלונות סרק במידה ואעז להתקרב לעיר.

ניתוק הילדים ממני וסירובה לתת לי לראותם מעיד אלפי מונים על כשירותה ומצבה הנפשי וחוסר דאגה לשלומם הנפשי של ילדיי.
תלונות שווא רבות הוגשו על ידה כנגדי, הופרכו. אך דבר לא נעשה כנגדה, מצבה הבריאותי הנפשי ומסוגלותה ההורית לא נבדקו מעולם והילדים הועברו לחזקתה באופן עיוור.

פניותיי למשטרת אשדוד בעבר הושבו ריקם והם עומדים בסירובם לקבל תלונה ממני ולטפל בעניין.
מילאתי את חובתי בדיווח רוב הדברים הידועים לי, התרעתי, הזהרתי, ואני מסיר כל אחריות ממני למצבם ולשלומם של ילדיי במידה והם יפגעו בצורה זו או אחרת, כתוצאה מכך שלא ניתנת לי גישה מגובה חוקית לראותם ולדאוג למצבם.

בכבוד רב ובתודה מראש
מלול יוסף

שחיתויות וניצול סמכויות לרעה במשטרת ישראל. הסיפור של יוסי מלול

ראשון, 02 דצמבר 2007

לכבוד: היועץ המשפטי לממשלה 04/06/2007 צלאח א-דין 29, ירושלים 91010 טל': 02-6466521/2 פקס: 02-6467001 הנדון: שחיתויות וניצול סמכויות לרעה במשטרת ישראל. בתאריך: 23/11/06 יום ה' שעה 10:30 , מגיעות ניידות משטרה לבית פרטי בארץ, מגיחים מתוכה 9 (תשעה) שוטרים, (חמישה מהם ללא מדים וחסונים) מכתרים את הבית מכל עבריו, חלקם מטפסים על המרזב למרפסת וחלקם פורצים דרך החלונות לתוך הבית. בתוך הבית בחדר השירותים הם מוצאים את בעלת הבית מפוחדת, אישה אלמנה, מבוגרת וחולת לב, (עם מום לב נדיר שרק 3 בעולם סובלים ממנו), המתקיימת מקצבת ביטוח לאומי, תוך כדי צעקות קרב הם צורחים על האישה להסגיר את בנה, הם מתפרסים ברחבי הבית ומתחילים בברוטליות בשבירת הדלתות הפנימיות בבית ובחיפוש יסודי תוך הפיכת תכולת הארונות, הרמת מזרונים בחדרי הבית השונים ואפילו חיפוש במקרר… למרות שהם לא מוצאים את בנה, הם ממשיכים "לחפש" בבית במשך כשעה וחצי… עד השעה 11:20 … הם מאיימים על בעלת הדירה שאם היא לא תסגיר את בנה הם ימשיכו "לחפש" וישברו לה מרצפות ובלוקים בבית עד שימצאו היכן בנה מסתתר. בעלת הבית ששמעה את קולות ההרס ושראתה את הדלתות המרוסקות בבית, 3 מהן רוסקו, והמהפכה שמתרחשת, כולה בוכייה ומפוחדת מבקשת שיפסיקו את ההתעללות וההרס והצרחות עליה כי היא חולה ולא יכולה לעמוד בזה, השוטרים אינם מגלים שום רחמים או חמלה וחדורי רוח קרב ואלימות, ממשיכים לנבור בחדרי הבית להפוך מזרונים וארונות, בניסיון "למצוא" את בנה ומסרבים לעזוב. אחד השוטרים (היחיד ששמו ידוע- יניב דדון* ), אף מגדיל לעשות ובביטחון עצמי השמור לאנשי השב"כ שמגובים חוקית, "מודיע" לה, שיש לו סמכויות נרחבות להרוס את הבית עד היסוד ואף לשרוף אותו על בנה המסתתר בו לטענתו. הוא מוסיף ואומר שהוא יציב ניידת משטרה 24 שעות ביממה מול הבית, וכל מס' דקות השוטרים יכנסו לבית ל"ביקורת" ימררו את חייה ויהפכו אותם לגיהינום. על מה נדרשו כ"כ הרבה משאבים, ניידות ושוטרים, כוח אדם מרובה וזמן רב שהוקדשו למבצע הנ"ל ? את מי חיפשו השוטרים ? א. מחבל מסוכן המוגדר כפצצה מתקתקת המוכן לצאת לפיגוע…?, ב. אנס מסוכן שנמלט מידי השוטרים כבני סלע בשעתו ?, ג. אסיר או רוצח אלים מסוכן לציבור שנמלט מבית הכלא ?, ד. את החטוף השבוי גלעד שליט ?, ה. גבר חולה ומוגבל ללא עבר פלילי, שפוטר מעבודתו ולא יכל לעמוד בגובה סכום המזונות שנפסקו לו…(ושלאשתו יש קשרים אינטימיים עם שוטרים..) ?המקרה הנ"ל לא קרה בכפר ערבי עוין בלב השטחים, גם לא בבית אמו של בני סלע, מייד אחרי היוודע דבר בריחתו, ולא, לא מדובר בעבריין מסוכן בעל עבר פלילי עשיר, וגם לא בחיפוש אחר החייל החטוף השבוי גלעד שליט… המקרה התרחש בעיר אשדוד, בשכונת בתי קרקע שקטה, בבית אמו של גבר אב ל-4 ילדים שאשתו (שמנהלת רומן עם שוטר, אחד או יותר) החליטה להתגרש ובאמצעות "קשריה" מצליחה להעמיד את כל מצבת כוח האדם במשטרת אשדוד למילוי בקשותיה. וכל המשאבים הנ"ל הוקצו לחיפוש ומעצר בעלה שהנו אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי, שכל פשעו הגדול הוא מצב בריאותי ירוד ונכות המונעת ממנו מלמצוא עבודה ולקיים את עצמו ועל אחת כמה וכמה את אשתו שלקחה את ילדיו והרחיקה אותו מדירתו. השוטרים שהתנדבו לשרת את אשתו, סרבו לעזוב את דירת אמו ולהפסיק את ההרס בביתה, עד שאמו התחייבה לשלם את חוב המזונות (חוב בהליך אזרחי) שחייב בנה, סכום של 3200 ₪. האם המפוחדת אחרי שצפתה בפוגרום שגרמו השוטרים לביתה, מאמינה לאיומי השוטרים, שהם ימשיכו להרוס ולשבור אם היא לא תשלם, והם, שמתוסכלים מכך שלא מצאו את בנה ופרקו את זעמם על תכולת הבית, מצמידים לה שוטר הלוקח אותה עד לבנק הדואר הקרוב ותחת עינו הפקוחה היא משלמת בצ'ק את הסכום הנדרש, חוב שאינו שלה כלל.. או אז, מסכימים השוטרים להתפנות מן הבית שהרסו והפכו. *השוטר הנזכר לעיל, דדון יניב, חדור ה"מוטיבציה", אף הגדיל לעשות ומצא זמן פנוי לארגן שוטרים ולשבץ אותם שבועיים קודם, במארב של שעות בביתה של האישה, להמתין שבעלה יגיע להחזיר את התינוק שהוא היה לוקח כל שבוע בהתאם להסדרי הראייה…- על מנת ללוכדו ולאסור אותו, וזאת , שוב בשל אותו חוב מזונות אזרחי… שמו של אותו שוטר שב ועולה, כאשר חודשים קודם, בעת שהבעל היה בתא המעצר בדיכאון, ובזמן המשמרת שלו החדיר לתאו ולנעליו שרוכים ארוכים, מתוך תקווה וצפייה שיעשה בהם שימוש, בשל המשבר בו היה שרוי. ( המקרה דווח בשעתו לעו"ד של הבעל.) חדשות לבקרים מופיע מפכ"ל המשטרה ומתלונן על מחסור במשאבים, תקציבים וכוח אדם לטיפול בבעיות הביטחון השוטפות שיש בארץ, ואכן, כאשר משטרת ישראל מוצאת לנכון להקדיש משאבים אדירים בבעיות בוערות שהן צו השעה, כמו עשיית טובה לפרודה הנמצאת בהליכי גירושין מבעלה, יכולים שאר הבעיות המינוריות בארץ, לחכות… האם יכול להיות שתלונה שהגיש הבעל במח"ש, נגד 5 משוטרי משטרת אשדוד, 6 חודשים קודם לכן, גם כן על ניצול סמכות לרעה ושימוש מופרז בכוח ואלימות, שבעטיה נזקק לטיפול רפואי בביה"ח, וגם זה על חוב מזונות, הניעה את השוטרים חדורי המוטיבציה למבצע הנ"ל ולנקמנות בנוסח גנגסטרים והמאפיה, באמו…? ! זאת היא ישראל, 2007 ומוסדות החוק שלה, שמספר שוטרים מושחתים, לבושי מדים מתנהגים כפשוטי הביריונים וכפושעים, משחירים את המשטרה כולה וזוכים לגיבוי מגבוה. פניות האם אל מפקד תחנת המשטרה באשדוד כי ימסור את פרטי השוטרים פורעי החוק והסדר, נתקלו במחסום. מפקד התחנה מחפה על מעללי השוטרים ומסרב בפחדנות רבה להסגיר את שמותיהם. וממה פחדו ? והרי אם נקיי כפיים הם, אזי לא יאונה להם רע, אם ביצעו עבירות חמורות, אזי ראוי שאלה יסולקו משורות פיקודיו וכך תנוקה התחנה. נראה שזו לא משאת נפשו. הוא כנראה עשוי מאותו החומר שהם עשויים, ועל אותו חומר הוא מחפה בפחדנות. אחד השוטרים הנמצא בקשרי ידידות עם הבעל, הדליף לאוזניו, שהתעקשות המשטרה באותו יום להמשיך ולחפש את הבעל בבית אמו, נבעה מכך שהמשטרה, בהוראה של מאן דהו, ביצעה איכון לטלפון הנייד של הבעל שנשאר בבית אמו באותו יום. באם הדבר נכון וכפי הנראה ולאור התנהגות השוטרים והתעקשותם להמשיך ולנבור בחדרי הבית, יכול להיות שהאיכון אכן נעשה. הרי שמשטרת אשדוד לא חסכה במאמצים ותקציבים מרובים ע"מ ללכוד את הבעל המבוקש וה"מסוכן" לכאורה… אם יהיה צורך אוכל להעביר אליכם את ההתכתבות בין עוה"ד דוד בן-חיים מקרית-גת, אזי להלן מס' הטלפון הסלולרי שלו – 052-2249926. מקרה זה הינו חמור ורק התערבות היועץ המשפטי עשויה להועיל בפתיחת חקירה נגד השוטרים ואף נגד מפקד התחנה עצמו ששלח אותם למשימה זו. כדי לתבל את הפרשה אוסיף כי הזוכה בתיק ההוצל"פ מתרועעת עם אחד השוטרים, וזה מסביר גם את התגייסות התחנה ( 9 שוטרים !!) למילוי המשימה הדחופה והחשובה ביותר של גביית חוב בסך 3,200 ₪. אבקש לקבל את תגובתכם וליידע אותי בתוצאות הבדיקה, כאמור משטרת אשדוד מסרבת לשתף פעולה ולמסור את הפרטים על השוטרים ואירוע זה כפי המתחייב בחוק אשמח לנדב פרטים יותר נרחבים למחדל ולשחיתויות נוספות בעבר המתרחשות במשטרת אשדוד.. מצ"ב תמונות 3 הדלתות המרוסקות, שדרך אגב, מנעול דלת פשוט סטנדרטי, מס' אפס פותח אותן ללא צורך בבעיטות ובשבירת הדלתות….. יוסי מלול – דוא"ל  YOSSIMAL10@WALLA.CO.IL