קשר השתיקה סביב אנשי טיפול ואוכלוסיות מבוססות אשר מטילים עונשים פיזיים על ילדים

הרופא האשכנזי שסטר לי 

כשהייתי בת 7 עברתי ניתוח פוליפים באף. הניתוח החל בזריקת הרדמה מקומית בחיך שהביאה לצרחות כאב מצידי. בחדר הניתוח נכחו רק אני והרופא המנתח, רופא אף אוזן וגרון ממוצא אשכנזי שלא היה מסוגל לשמוע את הצרחות שלי וסטר לי במלוא העוצמה סטירת לחי מצלצלת ביד עם כפפת גומי. באותו רגע הרגשתי מושפלת. לא זו בלבד שנאלצתי לעבור את תופת הכאבים של הזריקה, הייתי צריכה גם לקבל כמתנה סטירה חזקה וכואבת.

לאחר מספר ימים, כשהתאוששתי מהניתוח סיפרתי לאימי על הסטירה והיא לא עשתה דבר בענין.המקרה הזה אמנם נחקק בזכרוני לעד אך לא הותיר בי כל טראומה או סיוטים, סתם זכרון לא נעים.

לפני שבוע קראתי כתבה בידיעות אחרונות על רופאים שמחויבים לדווח על התעללות….ושאלתי את אימי מדוע לא דיווחה לממונים על הסטירה של הרופא. היא ענתה לי כי פחדה שהוא יתנקם בנו וימציא נגדה איזו תלונת שווא ולכן העדיפה לשתוק, וכי לא היו בידה האמצעים הטכנולוגים כמוני לפרסם בציבור את אשר אנשי הטיפול מעוללים לילדים מאחורי הקלעים. 

רופא הילדים האשכנזי שנתן מכה "חינוכית" לבתי 

לפני מספר שנים הגעתי לרופא ילדים מאד ידוע על מנת שיבדוק את בתי עקב חשש לשפעת. הילדה התפרעה בחדר והרופא תפס לה את היד ונתן לה מכה מאד חזקה ביד. כששאלתי אותו מדוע עשה כן, הוא ענה לי כי מדובר במכה חינוכית בלבד וצריך לתת מכה כזו מייד בתום המעשה כדי לתפוס את המומנטום…

סיפרתי על כך למספר אנשים שלא האמינו לי, וגם היום לא מאמינים לי. 

פסיכולוג הילדים האשכנזי שמכה את ילדיו 

לפני מספר שנים הפנתה אותי חברה לידיד שלה, פסיכולוג ילדים שעובד באחד מבתי החולים בארץ עקב בעיות התנהגות של הילדה. בתום השיחה עימו התקשרתי לחברה כדי לספר לה על השיחה ואז להפתעתי היא אמרה לי שהפסיכולוג הזה מכה את ילדיו מפעם לפעם. 

התעללות של פסיכיאטרים בילדים

התעללות של פסיכיאטרים בילדים היא שם דבר במציאות הישראלית. האם שמעתם פעם על פסיכיאטר שהועמד לדין על התעללות בילדים? גם אני לא. לנושא זה יוקדשו פרקים נרחבים בהמשך.

אז מדוע מקרי התעללות או ענישה פיזית של אנשי טיפול לא מגיעים לתקשורת? 

אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל למעט מקרי פדופיליה חמורים כמו אלו של הפסיכולוגים אחי יותם ויוסף זיידר, לא זכור לי שאי פעם פורסמו מקרי התעללות/ענישה פיזית או נפשית של אנשי טיפול: רופאים, פסיכולוגים או עובדים סוציאלים. 

ברור שקיימים מקרים כאלה והם אף יכולים להוות סקופ נהדר עבור העיתונאים. אז למה עיתונאים מפרסמים תמיד זוועות שמתחוללות במשפחות עניות ולא בקרב אנשי טיפול ואוכלוסיות מבוססות?

משום שיש עיתונאים שניזונים רק ממה שמשרד הרווחה מאכיל אותם ולא מן המציאות האמיתית. למשרד הרווחה ולמערכת הטיפולית יש אינטרס להסתיר מקרים אלו מן התקשורת מכמה טעמים:

• חשיפת מקרה התעללות כזה תפגע במוניטין המזוייף של אנשי המקצוע הללו, ועלולה להוביל לגילוי סדרתי של עוד אנשי טיפול שפשעו שמשמעו פתיחת תיבת פנדורה, והרי כביסה מלוכלכת לא מכבסים בחוץ.
•  נוח יותר להאשים אוכלוסיות חלשות כגון עניים וחד הוריים במעשי הזנחה והתעללות, משום שיותר קל להצמיד להם סיבות מלאכותיות מדוע הם "התעללו" בילדיהם. (הורים פרימיטיביים, הורים דכאוניים כי אין להם כסף, וכו')
•  נוח יותר להאשים אוכלוסיות חלשות משום שכאשר מפתחים תיאוריה סיבתית פיקטיבית המבוססת על קורולציה סטטיסטית מזוייפת, קל יותר לקבל תקציבים להוצאת ילדיהם מהבית ולהגדלת כח האדם של העובדים הסוציאלים.
• נוח יותר להציק ולהיטפל לאוכלוסיות חלשות משום שלאוכלוסיות אלו אין את האמצעים הכספיים להילחם משפטית כנגד העובדים הסוציאלים שחוטפים את ילדיהם ולחשוף את השחיתות הקיימת סביב תעשיית חטיפת הילדים. באוכלוסיות חלשות קל יותר לשלוט מאשר בבעלי ידע וממון אשר עלולים להשיב מלחמה שערה כנגד העובדים הסוציאלים.