מגבלות מומחים

מגבלות מומחים
טל רבינוביץ' (יום ראשון, 09/01/2005 שעה 18:00)
 

——————————————————————————–
 
מגבלות מומחים
טל רבינוביץ'

——————————————————————————–

כבר אמרתי בעבר במאמרי דרישות מהשופט כי משופטים נדרשת תבונה שהפעם אכנה אותה "תבונת על", כי עליהם להכריע בסוגיות שאינן כלל מתחום מומחיותם, לאמור – בסוגיות שאינן בתחום המשפט. עליהם לקחת אחריות ולהכריע בסוגיות אומנותיות, הנדסיות, פסיכולוגיות, פסיכיאטריות, רפואיות, ועוד.

השופט ולא האומן קובע מהי אומנות ומהו מבנה סטנדרטי שאין בו שמץ מיצירת אומן.
השופט ולא הפסיכיאטר קובע לגבי אדם פלוני האם הוא פסיכופט או שאינו נגוע כלל במחלת נפש.
השופט ולא הרופא מחליט על שפיות דעת, על כשרות עמידה לדין ועוד.

במדינתו, הפוסק האחרון הוא השופט: הוא המחליט על גבולות ההפרדה!
כמובן, כאשר אין ערעורים ואין חילוקי דעות והכל מתנהל למישרין – השופט אינו הפוסק האחרון וכל הדברים האלה נקבעים ברמה היותר נמוכה, קרי, רופאים, פסיכולוגים, מומחים, מהנדסים…

אלא שכאשר מתגלעים חילוקי דעות, מן הסתם חילוקי דעות אלה באים לפתחו של בית המשפט ושם השופט (שהשכלתו מסתכמת ב-‏3 או 4 שנות לימודי ערב במכללה + סטאז') – הוא אשר חורץ גורלות.
(באשר לניסיון המעשי של השופטים…? נכון, הוא קיים, אך גם לרופאים, למהנדסים, לפסיכיאטרים, לפסיכולוגים ולכל המומחים השונים יש ניסיון מעשי).

אין דברי הקדמה אלה באים כדי לנגוס במעמדו של השופט אלא להפך: במאמר זה ברצוני להמחיש את רום תפקידו ודרגת חשיבותו של כל שופט – תפקיד המציב דרישות קשות בפניו.

בענייננו בנושאי נשים מוכות, הורות, אלימות במשפחה, ילדים בסיכון וכדומה, באים בפני השופט כמומחים אנשים מתחום הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה, העבודה הסוציאלית ואלה מתמנים על ידי בית המשפט כדי להאיר את עיניו בסוגיות מקצועיות אשר אינן נהירות לשופט והוא האחרון צריך לשקול ולהכריע בתום הדיונים.

במסגרת זו ארצה להציג ולפרט את מורכבות ההכרעה השיפוטית ואת הבעייתיות שלה כאשר ניצב מול השופט מומחה כגון פסיכולוג עם טיעונים בעד או נגד זכויות של הורה.
ברקע למאמר זה קיים פסק הדין המפורסם בעניין "תינוק המריבה" ("תינוק האהבה") אשר הכריע זה לא מכבר לטובת ההורים הביולוגים.

בפני בית המשפט הופיעו שלושה פסיכולוגים כעדים מומחים; ד"ר וייל, ד"ר סיטון, וגברת אופנהיימר.
בית המשפט היה אמור לנבור מחוות הדעת ומעדויותיהם של המומחים הנ"ל את מה שראוי להיות התשתית לפסק הדין.

לתשומת הלב, הפסיכולוג הוא אדם אשר אינו חסין בפני השפעות; בתחום המקצועי אף ישנה הכרה בהשפעות אלו כפי שניתן ללמוד, למשל, משני מושגים בסיסיים בפסיכולוגיה: "העברה" וה"העברה נגדית".
היה זה פרויד אשר טבע את המושג "העברה" (transference) שאינה מוגבלת אך ורק ליחסים בין המטפל למטופל אלא היא אוניברסאלית ומתקיימת בין בני אדם באשר הם.

"כולנו "מעבירים" כל הזמן. כלומר, אנו מתייחסים בצורה לא-מודעת לאנשים חדשים בחיינו כפי שהתייחסנו לאנשים בעברנו, בדרך כלל להורינו ולבני משפחה אחרים, ונוטים לפרש את התנהגותם של אנשים בחיינו כאן ועכשיו כאילו נהגו בנו כפי שנהגו בנו אנשים בעברנו." (מתוך מה זאת אהבה מאת ד"ר יורם יובֵל)

לדפוס ה"העברה" של המטופל כלפי מטפלו יש את "התשובה" של המטפל אשר גם הוא בן אדם בעל רגשות, היסטוריה, דפוסי התנהגות ותת-מודע משלו. וכך, גם המטפל עצמו אינו חסין בפני "העברת נגד" (counter transference), כלומר, דפוס התייחסות לא-מודע של המטפל כלפי המטופל, המתעורר בתגובה להעברה של המטופל כלפיו.

"היום אנו משתמשים בהגדרה רחבה יותר וסבורים שאי-אפשר לבטל את העברת-הנגד. במקום לנסות לסלק אותה או להתעלם ממנה מוטב להתחשב בה כשבאים לבחון את מה שמתחולל בין מטפל למטופל" (מה זאת אהבה מאת ד"ר יורם יובֵל)

לכן, אני פונה אל השופטים בהקשר זה ומבקשת: אתם צריכים לקחת אחריות ולהיות מקצועיים בתחומים הזרים לכם, בתחומים שהם מחוץ למומחיותכם. תפקידכם דורש זאת מכם. אצלכם מדובר בשגרת יום, אבל עבור העומדים מולכם והנתונים להכרעתכם, מדובר בחריצת גורל. לפול אל תוך פח ה"העברה" או ו"ההעברה הנגדית" – קל מאוד. ההורים הביולוגים, ההורים המאמצים, המומחים השונים, עורכי הדין – כל אלה מעוררים בתת-מודע שלכם תוכן שמשפיע על קביעותיכם. כך הדבר פועל גם על אותם מומחים שעומדים בפניכם ובעצם כפי שכבר אמרתי – על כל אדם באשר הוא, וגם עליכם…

השופט אמור להיות נטול שיקולים זרים וזה כולל גם נטול השפעה כלשהי. כל שיקול זר עלול להטות את הדין. הוא צריך לנטרל את עצמו מהשפעות מבית, מילדות, מיחסיו עם הוריו, מיחסיו עם ילדיו, ממשברים ומטראומות ולהיות "נקי" מהשפעות אלה בבואו לחרוץ גורל.

——————————————————————————–
 
 
 
 

הצגת המאמר בלבד    
 
  

——————————————————————————–
 
 השופט צריך להיות איש משפט
 אפריימק'ה (יום שני, 10/01/2005 שעה 7:35) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
נקי כפיים ובר לבב. מעבר לכך הוא לא צריך להיות גם מהנדס וגם פסיכולוג וגם….. . לשם בחינת בעיות פונקציונליות במשפט הוא נעזר במומחים לעניינים השונים, אך חייב להעביר אותם במסננת של רלוונטיות ואמינות – ומכאן ששופט חייב להיות גם איש מחשבה ואיש אשכולות המכיר את סביבתו.
 
_new_ 
——————————————————————————–
 מיהוא מומחה
 לוי (יום שני, 10/01/2005 שעה 10:43) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
מה הוא הקריטריון מי הוא מומחה למה ????
כמי שמתמצא בנושאים טכנולוגיים מסוימים ברור לי לחלוטין שעדים "מומחים" מסוימים לא יודעים מראשם . לעיתים קרובות מדי ההחלטה מי הוא מומחה נתונה בידי מי שהוא שאין לו את המושג הקלוש ביותר במה מדובר .
בתחום אבטחת איכות קיים התחום של הסמכת כח אדם . השלב הראשוני הוא תיחום הידע שאדם ההרוצה לעסוק בתחום חייב לדעת . על חומר זה הוא נבחן . בתחומים רבים ההסמכה היא לתקופה מוגבלת והעובד מחויב בבחינות חוזרות .
לעיתים קרובות מדי עדויות המומחים בבתי משפט הן בדיחות ולא פלא שעדים המשולמים ממקורות שונים סותרים זה את זה .
 
_new_ 
——————————————————————————–
 מגבלות מומחים
 דבֵק בצדק (יום שלישי, 11/01/2005 שעה 8:17) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
זה ביטוי שמוצא חן בעיני. לא כולם יודעים הכל ואולי טוב שכך הדבר. אבל שופט חייב להיות רחב אופקים המכיר את אורחות החיים במקום בו הוא שופט, שהרי יותר מכל חייב להפעיל את הגיונו, שיקול דעתו, בבואו לפסוק בעניין כלשהו. וזה דבר נדיר בימינו.

שיקול דעת זה חייב לנווט בין הידע הגולמי העצור בקירבו לבין 'קצב החיים' בפועל – הוא חייב לקרוא את "רצון הציבור" ו"כוונות המחוקק" ולהישען על הפסיקות המשפטיות הרלוונטיות לעניין בו הוא דן. וכל זאת תוך בחינת העניין המשפטי עצמו בהא לדיון בפניו, הנאשמים והמאשימים, נכונות העדויות ונקיון הכפיים של התובעים והעדים, אל מול הצורך העז להעניש פורעי חוק ואנשי זדון.

כל זה מגולם המילה "שופט" שבעבר היה מורם מעם, גם כדי לא להיות מושפע ישירות ממנו אבל גם כדי לקבל זוית ראיה רחבה על אותו עם.

משהו אבד מזה בימינו אלא, אם כי שופטים עדיין זוכים בדרך כלל לאמון הגבוה ביותר במקומותינו בכל הסקרים הנערכים מעת לעת. ואנחנו חייבים להתרחק מהם כדי לשמרם במעמדם כשופטים.
 
_new_ 
——————————————————————————–
 הגבול הדק בין שופט לשופטן
 משפטן (יום שלישי, 11/01/2005 שעה 12:54) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
א. בין כל מאות השופטים המכהנים והשופטים בדימוס, ספק אם תמצאי במשאל-פתע עשרה שיש להם שמץ של מושג מה זה TRANSFERENCE או COUNTER-TRANSFERENCE , ויותר מקרוב לוודאי שגם מי מביניהם ששמע אי-פעם על המושגים הללו, לא ניסה מעולם לעבור טיפול פסיכואנליטי בטרם הציג מןעמדותו למקצוע השפיטה ובטרם הוכיח הלכה למעשה שהוא ניחן במזג שיפוטי, וזאת מעבר ליידע המשפטי התיאורטי שרכש בפקולטה זו או אחרת למשפטים, ומעבר ליכולת המעשית כתובע או כסניגור, שרכש באחת או יותר מהמשרות המשפטיות בשוק הפרטי או הציבורי.

ב. אבל אין ספק שאם תחפרי לעומק בהתנהלותה של הוועדה למינוי שופטים – תמצאי בין השופטים המכהנים והשופטים שכבר הספיקו לפרוש לגימלאות, רבים מאוד אשר מונו לשופטים ואף עלו במעלות השפיטה כתוצאה מקשרים מתאימים שפיתחו עם חבר זה או אחר בוועדה למינוי שופטים, או עם מתווך שהייתה לו, מסיבה זו או אחרת ובדרך זו או אחרת, השפעה רבה על חברי אותה ועדה.

ג. את הסימפטומים של שיכרון-השררה שבו לוקים במשך הזמן יותר ויותר שופטים, ואשר לא אחת מעביר אותם על דעתם המקצועית, מזהים בקלות עורכי הדין המופיעים בפניהם.
אם יתמזל מזלך וכמה מהבכירים ביותר מביניהם ידברו איתך בגילוי-לב – תופתעי לשמוע את דעותיהם המקצועיות לטוב ולרע על פסקי-דין רבים שהם עצמם לא היו מעורבים בם כלל וכלל.

ד. גלוי וידוע שהטובים ביותר מבין המשפטנים אינם זקוקים לתואר "כבוד השופט" ובטח שלא לשכר שבצידו, ואינם מציגים את מועמדותם לשפיטה, למרות שאילו הציגוה – היו עשויים להתמנות ישירות לשופטים של בתי המשפט המחוזיים, אם לא למעלה מזה.

ה. אכן, שופט אינו חייב להיות מומחה בכול הדיסציפלינות כדי להיות שופט, אבל הוא חייב לפחות לדעת, לגבי כל מקרה ומקרה שבו בחר לשבת בדין או שהוטל עליו לשבת בו, אם יש דבר מה העלול להפריע לו להיות חסר פניות; ואם הוא מודע לדבר מה כזה ואינו יכול או שאינו מעוניין(וגם זה קורה) לנטרלו ובוחר או מקבל על עצמו לשבת בדין – הוא עושה בכך מעשה נפשע פשוטו כמשמעו. ואם אינו מודע למגבלותיו כשופט -נופלת האחריות על המערכת שאינה מזהה זאת מבעוד מועד או רע מזאת – מזהה ואינה עושה דבר כדי לסלקו מכס המשפט.
 
_new_ 
——————————————————————————–
 הגבול הדק בין שופט לשופטן
 לוי (יום רביעי, 12/01/2005 שעה 7:47)
בתשובה למשפטן הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
לפני שנים רבות למדתי אצל מורה בבית ספר עממי אשר הגדיר רמות של ידיעה .
הרמה הנמוכה ביותר – אינו יודע שאינו יודע .
לאחריה – יודע שאינו יודע .
לאחריה – יודע מה אינו יודע .
לאחריה – יודע מה שהוא .
ורק אחר כך מתחילה הידיעה על רמותיה השונות.
אני מתרשם ששופטים רבים נמצאים ברמה המתוארת בשורה הראשונה כאשר מדובר בנושאים טכנולוגיים שאני מתמצא בהם. אפשר להבחין שחוסר הידע של שופטים ( וגם של עורכי דין ) תורם רבות לאי חתירה לכוון של האמת והצדק במערכת המשפטית.
 
_new_ 
——————————————————————————–
 הגבול הדק בין שופט לשופטן
 כהן (יום רביעי, 12/01/2005 שעה 9:40)
בתשובה ללוי הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
אני חושב שלא מעטים מבין השופטים נמצאים ברמה אחת נמוכה יותר מאלה שהגדיר המורה שלך בבית הספר העממי: "לא רוצה לדעת שאינו יודע".

אבל ייתכן גם שבתקופה שהיית תלמיד בבית-הספר העממי, לא הייתה עדיין רמת השופטים ירודה כפי שהיא כיום.
אפשר להתרשם מהרמה המקצועית הירודה אפילו מקריאת פסקי הדין שהנהלת בתי המשפט מפרסמת באופן רשמי בחוברות פסקי הדין של בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים, למרות שבהן מתפרסמים רק פסקי-דין שנבחרו לפרסום, לרוב בשל רמתם המקצועית הסבירה (אבל לא אחת משיקולים זרים לרמה המקצועית) ושגם הם עברו עריכה מקצועית יקרה, המטפלת בין הייתר גם בניטרול תופעות של עילגות לשונית.

אם תמצא זמן ועניין לעיין במקבץ מקרי מאותם אלפי פסקי-דין שלא נמצאו ראויים להיכלל בחוברות של הפרסום הרשמי (לא רק מחוסר מקום או מפני שאין בהם חידוש כלשהו, אלא פשוט בשל רמתם הירודה ולא אחת גם המבישה ממש) תוכל להיווכח בלי קושי רב שפסקי-דין רבים נכתבו על-ידי שופטים שהמורה שלך היה נאלץ להמציא עבורם דרגה נמוכה מזו שהצעתי לעיל.

ועוד דבר (מאחר שהזכרת גם עורכי-דין):
אלה הם אולי בעלי המקצוע היחידים הפועלים בחסות החוק, שהקליינט נאלץ לשלם להם מראש מחיר גבוה ביותר עבור "סחורה" שטרם יוצרה ושאינו יודע מה יהיה טיבה,ואם מי שלקח על עצמו לספקה יבוא מוכן כראוי או יחפף בבית המשפט, במקרה שהדברים יגיעו לדיון שם.

מצב אבסורדי שכזה לא תמצא אפילו במערכונים של דז'יגן ושומכר ושל הגשש החיוור, על אינסטלטורים וסיידים.
 
_new_ 
——————————————————————————–
 הגבול הדק בין שופט לשופטן
 לוי (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 10:33)
בתשובה לכהן הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
קראתי כמה עשרות הכרעות דין ופסקי דין של שופטים עליונים ותחתונים וכמוך לא התפעתי משליטתתם בנושא וכושר הנתוח שלהם . עקבתי די צמוד לפסקי דין בנושא הממל"ז (מד מהירות ליזר ) . מבשיר זה משמש מכונת הדפסה לכסף עבור מדינת ישראל כאשר המשטרה היא קבלן המשנה .
כמות הרשע , הבורות ,האי צדק והנבזות הכלולים בפסקי דין אלו מרשימה . מצער שפעילות זו אין לה ולא כלום עם צמצום תאונות הדרכים .
 
_new_ 
——————————————————————————–
 לקח לך כמה עשרות הכרעות?
 מזרחי (יום חמישי, 13/01/2005 שעה 17:48)
בתשובה ללוי הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
אני הסתכלתי על אחת ומייד הבנתי במה מדובר.
 
_new_ 
——————————————————————————–
 אתה לא צריך לתת קרדיט גדול כל כך לשופטים
 אנא עארף (יום רביעי, 12/01/2005 שעה 11:28)
בתשובה ללוי הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
בטח לא לאשכנזים שבהם.
 
_new_ 
——————————————————————————–
 שופט בעל כושר שיפוט לקוי
 ע. לציון (שבת, 17/06/2006 שעה 22:02) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
 
 
קישור לדברים כדרבונות:
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-16295-00.html?tag…
 
 
_new_