עדותו של אב על נזקי הריטלין

צפו בתכנית פופוליטיקה על ילד בכיתה א' שהתחיל בריטלין וסיים בקונצרטה וריספרדל, סם פסיכיאטרי מפוקפק שמיועד לחולי סכיזופרניה (וגם עליהם יעילותו מוטלת בספק אך נזקיו אינם מוטלים בספק).

 

 

 

טקס הדלקת משואות מחאה לציון 60 שנות הזנחה של ילדים במדינת ישראל

בשנת 2008 החליטה המדינה לציין את יום העצמאות בהצדעה לילדי ישראל, אזרחי העתיד. חוץ מלדבר גבוהה גבוהה, לבזבז מאות מיליוני ש"ח ולפזר ענני ספינים וזיקוקין, אין כלום מאחורי הצהרות הדאגה של המדינה לילדיה.

 

במקביל לטקס הדלקת המשואות של הממסד, קיימו פעילות ופעילים טקס מחאה, בו הודלקו משואות לביזיון מדינת ישראל בכל מה שקשור לטיפול בילדים. טקסי מחאה לביזיון מדינת ישראל בתחומים אחרים התרחשו במקביל במקומות אחרים.

 

מתוך ערוץ חברה וכלכלה של הטלויזיה החברתית

 

 

התעללות בילדים במתקן הפסיכיאטרי נס ציונה

אני רוצה לציין כי רבים, רבים מדי המקרים בהם מגיעים ילדים למתקנים פסיכיאטרים בשל יוזמה של עובדי רווחה, בעיקר פקידי סעד בראשותה של פקידת סעד ראשית חנה סלוצקי וקודמתה מרים פבר.

כשמתקבל דיווח במשרד הרווחה על ילד עם בעיות התנהגותיות, פקיד הסעד מפנה את הילד לבדיקה פסיכיאטרית עם תיאור התנהגותו של הילד מנקודת מבטו של פקיד הסעד, שהיא במרבית המקרים נקודת מבט שלילית (עפ"י דיווחים של שכנים, גננות ומורים). פקיד הסעד, שאינו טורח לבדוק לעומק את הדיווחים על הילד וגם לעיתים אף לא ראה את הילד, מיידע את הפסיכיאטר לגבי האבחנה הראשונית שלו (עובד סוציאלי שמאמץ לעצמו גם כישורים של פסיכיאטר) וממליץ לפסיכיאטר לגבי אופן הטיפול, קרי אשפוז כפוי, וזאת למרות התנגדותם של ההורים. הפסיכיאטר ברוב המקרים משמש רק כחותמת גומי למהלך היזום של פקיד הסעד וכותב מסמך המכיל בתוכו למעשה תכנים הזהים לתכנים שהועברו ע"י פקיד הסעד.

האבחנות הללו, המוכוונות ע"י פקידי סעד, מתבצעות גם במכונים להתפתחות הילד של קופות החולים, פקידי סעד שמכוונים פסיכולוגים קליניים מה לכתוב באבחנה, והפרשנות של אותם פסיכולוגים לתוצאות המבחנים שערכו לילדים, היא פועל יוצא של המידע הלקוי בו הוזנו ע"י פקידי הסעד.

צריכת הריטלין גדלה פי שלושה בחמש השנים האחרונות – ילדות מסוממת

עופר אשטוקר (  )  10/01/2008
מנהל המחלקה להתפתחות הילד במשרד הבריאות, חשף השבוע בכנסת כי צריכת הרטלין גדלה פי 3 בחמש השנים האחרונות. מסתבר שאת עיקר הלחץ לשימוש בתרופה מפעילה מערכת החינוך, שלא מסבירה להורים על תופעות הלוואי .
 
השלכות הרסניות על הילדים   
 
הוועדה לפניות הציבור קיימה השבוע ישיבה בנושא שימוש חורג של ילדים בתרופות ממכרות כדוגמת הריטלין. הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה מעמותת מגן לזכויות אנוש, ממנה עולה שילדים רבים נפגעים מתרופות ממכרות כדוגמת הרטלין. לתרופות אלו 72 תופעות לוואי מסוכנות, תופעות עליהן לא מוזהרים ההורים מראש. בין התופעות: מחשבות אובדניות, פסיכוזה, אנורקסיה ובעיות בלב.

פרופ' אשר אור-נוי, מנהל המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות, ציין בפני הוועדה כי ישנה עליה מתמדת של מכירת רטלין בארץ וב-5 השנים האחרונות הצריכה גדלה כמעט פי שלושה. פרופ' אור נויציין  כי למשרד הבריאות אין כל אפשרות לכפות על קופות החולים לבצע אבחון ומדויק.
 
הורים רבים, שמסרו את עדותם בוועדה, מספרים על לחץ עצום של מערכת החינוך לשלוח את ילדיהם לאבחונים נוירולוגיים ופסיכיאטרים בשל קשיי התנהגות בבתי ספר. לדבריהם, מערכת החינוך מפעילה לחץ כבד על ההורים ומתנה בכך את שהות הילד בבית הספר, ולעיתים אף מאיימת בהעברת הילד למסגרת החינוך המיוחד. כל זאת למרות שמשרד החינוך הוציא הוראת מנכ”ל האוסרת על הצוות החינוכי להמליץ או לדרוש שימוש בתרופות או עריכת אבחון. כמו כן, הרופאים והצוות החינוכי בבתי הספר אינם מזהירים את ההורים כי מדובר בסם הנמצא תחת פקודת סמים מסוכנים, ואינם מציינים את כל רשימת תופעות הלוואי.

בנוסף, האבחון לחוסר קשב וריכוז והיפראקטיביות, נעשה על סמך קריטריונים התנהגותיים בלבד, ואין לו כל הוכחה פיזית. יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר, ציינה שברגע שהמאבחן לא מאבחן את הילד בצורה נכונה נגרם לו נזק בלתי הפיך. לדבריה, לפעמים האשמה בחוסר קשב וריכוז אצל ילד נובעת כתוצאה ממורה משעמם או במשברים בבית.

אחד הפונים לוועדה, רוקח במקצועו, אמר כי ”מערכת החינוך לא מתפקדת היום ללא רטלין. היא מצאה כלי להשתמש באמצעים רפואיים בשביל לטפל בבעיות משמעת. עליה להתמקד בחינוך ולא להתערב בהפרעות פסיכיאטריות".
.
רוני אלוני סודובניק, מהמרכז המשפטי לילדים ולנוער, ציינה כי יש כיום אבחון יתר. לדבריה, יש צורך לבצע רישום לגבי נטילת רטלין בצבא וכן במשרד הרישוי בטרם מוציאים רישיון נהיגה. ד”ר שוש נבון, נאטורופטית, ציינה כי ילדים המפסיקים לקחת את התרופה הופכים לשבר כלי. ”החומר, כמו סמים, פוגע במוח פגיעה בלתי הפיכה".

יו”ר הוועדה, ח"כ סופה לנדבר הודיעה כי בכוונתה לפנות לשרת החינוך בבקשה לאסור הרחקת ילדים מבתי הספר שהוריהם מסרבים לתת להם רטלין. כמוכן הודיעה שתפנה לשר הבריאות בבקשה להנחות את כל הרופאים הרושמים מרשמים לרטלין לילדים ומבוגרים להסביר בעל פה על כל תופעות הלוואי הכרוכות בשימוש בתרופה. ח"כ לנדבר תפנה לשר הבריאות בבקשה לקבוע בחקיקה את הקריטריונים לאבחון.

משרד החינוך: "תרופה היא לא כלי חינוכי"

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "לצוותי החינוך של בית הספר, לרבות מנהל, מורה, יועץ, אחות וכד', אין כל סמכות להנחות או להמליץ להורים על מתן טיפול תרופתי באמצעות רטלין. האישור על מתן רטלין חייב להינתן על ידי הגורם שהוסמך על פי חוק (רופא ילדים, נוירולוג וכד'). עוד נמסר, כי שימוש בתרופה לא יכול לשמש כהתניה לנוכחות בבית ספר. יצוין, כי המשרד מתנגד לכל מאפיין של כפיית שימוש בתרופה. תרופה היא לא כלי חינוכי. באמצעות חוזר מנכ"ל תשס"ו 8 (א) עיגן המשרד נוהל למתן טיפול תרופתי לתלמיד במוסד חינוכי המבוסס על אישור מרופא והרשאות הורים".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "ריטלין היא תרופה יעילה מאוד למטרות הרפואיות להן היא ניתנת – הפרעת ריכוז וקשב ללא קשר להיותה תחת פקודת סמים מסוכנים. ישנן תרופות נוספות המשמשות למטרות שונות ברפואה שהם בגדר  "סמים מסוכנים" והם בשימוש רפואי. בספקטרום זה של תרופות, נחשבת הרטלין לתרופה יעילה ובטוחה.

"משרד הבריאות וקופות החולים מנחות כל רופא הרושם תרופה, למסור למשתמש מידע על תופעות לוואי אפשריות. תופעות הלוואי האפשריות גם רשומות בכל עלון המוצמד לתרופה. במידה ומגיעה תלונה ספציפית למשרד הבריאות, הוא בודק אותה ומטפל בה מול הרופא, במידה ויש מקום לכך.  מבחינה זו, התרופה ריטלין אינה שונה מתרופות אחרות.

"משרד הבריאות בארץ, ומשרדי הבריאות בעולם, אינם קובעים בחקיקה כיצד יש לאבחן ולטפל במחלות שונות. מאידך, משרד הבריאות, יחד עם ההסתדרות הרפואית ולעיתים גם איגודים מקצועיים רפואיים, מפרסמים הנחיות לאבחון ולטיפול, אולם לא בחקיקה.  בימים אלה עובדים במשרד הבריאות על חוזר מנכ"ל הקובע הנחיות לאבחון הפרעות קשב וריכוז בילדים, מתבגרים ומבוגרים. הנחיות אלו יוצאות בעקבות המלצה של אנשי מקצוע בנושא, כפי שמתבצע גם בהנחיות אחרות שהמשרד מפרסם וכפי שהמשרד נוהג לדון ולהנחות בכל בעיה רפואית מקצועית". 

למאמר המקור