תדמית מעוותת מול מציאות אמיתית
חשוב רגע על המושג "התעללות בילדים". מה עולה לך בראש?
עולה לך תמונה של הלקאות רצחניות, אונס ברוטאלי, מרתפי עינויים.
חשוב רגע על המושג "אומנה". מה עולה לך בראש?
עולה לך תמונה של גן עדן, של בטחון, של תינוק שניצל ברגע האחרון מידי אימו האכזרית שניסתה למכור אותו בפינת רחוב.
חשוב רגע על המושג "משרד הרווחה". מה עולה לך בראש?
עולה לך תמונה של ארגון שמתערב רק במקרים קיצוניים, מוציא ילדים מביתם רק כמוצא אחרון, והמחדלים היחידים המלווים אותו הם בגין החזרת ילדים לבתים מסוכנים בשל פרצה כזו או אחרת בחוק.
זוהי התדמית הקיימת היום בישראל, תדמית מעוותת שנבנתה במהלך 60 שנות קיומה של מדינת ישראל כדי לקדם את יחסי הציבור של העובדים הסוציאלים ולבנות להם מוניטין מזוייף של כהנים עובדי קודש ומצילי חיים.
מוניטין מזוייף זה נבנה אבן על אבן, יום יום, שעה שעה ע"י ליקוט מקרי קצה אכזריים של הורים שהתעללו באמת בילדיהם עפ"י אמות המידה שהוצגו לעיל והצגתם של מקרים אלו בתקשורת כנורמת התעללות קיימת.
עובדים סוציאלים הם כת פשיסטית בעלת כח בלתי מעורער
מוניטין מזוייף זה נבנה כדי לצבוע את תדמיתם של העובדים הסוציאלים בורוד, כאנשים מצילי חיים, וזאת כדי שהחברה הישראלית תיתן להם מנדט וכח בלתי מעורער לשלוט באופן חסר תקדים בחייהם של ילדים.
החברה הישראלית איפשרה לגסטפו העובדים הסוציאלים, אנשים חסרי יכולת, חסרי כישורים, חסרי גישה אנושית לפלוש לבתים, לבצע חיפושים, לערוך חקירות משפילות ולבסוף לחטוף ילדים וזאת גם ללא צו שופט אלא במסגרת סמכותם הבלתי מוגבלת בלבד.
"מצילי הילדים" טוענים כי סמכותם צריכה להיות עליונה וכל נסיון של ההורים להפריך את טענתם נתקל במשפט הסתום וחסר הבושה "הורים דורשים את הזכויות שלהם ובכך מפרים את זכויות הילדים".
מצב זה לא רק שפוגע בהורים, הוא בעיקר פוגע בילדים.
עובדים סוציאלים פוגעים בילדים שמעולם לא התעללו בהם ע"י הפרעה ופגיעה בלתי פוסקת בתא המשפחתי אותו הם רואים כאורים ותומים, וכבסיס לבטחון חייהם. השפלת ההורה ע"י עובד סוציאלי בנוכחותו של הילד ע"י פלישה דורסנית לאינטימיות של הוריו, משפחתו וביתו מערערת את בטחונו של הילד באנשים וממוטטת את מערך האמון בין ילד להוריו.
המערכת חוששת מן העובדים הסוציאלים ואינה תובעת אותם על רשלנות ושחיתות
הפשע הגדול ביותר של העובדים הסוציאלים הוא העובדה כי בשל התמקדותם במקרי שווא הם זונחים את מקרי ההתעללות האמיתיים בהם קיימת סכנת חיים ממשית לילד, והתוצאה היא טרגדיות שקורות ויכלו להימנע. הפרסומים המגיעים לתקשורת על מקרי ההתעללות האמיתיים עושים שירות חינם לפקידי הסעד.
במקום לתבוע את עובדי הרווחה על רשלנותם בנושא, עובדי הרווחה מנצלים את המומנטום של הכתבות הללו כדי לשפר את מעמדם בעיני הציבור.
כת העובדים הסוציאלים מבצעת שטיפת מח להמונים
בעקבות עבודת הקודש שעשתה מירב בטיטו בכתבתה "יתומי הרווחה" החלו לצוץ כפטריות אחר הגשם כתבות על התעללות בילדים וזאת כחלק ממדיניות הצפת המידע האובססיבית שמנהל כיום משרד הרווחה באמצעות דוברו נחום עידו כדי לסתום את החור שנפער ואשר מאפשר הצצה לעולמם המכוער והעלוב של העובדים הסוציאלים בכלל ושל החברה הישראלית בפרט.
זה החל בכתבה על האם שגרמה כוויות לשני ילדיה בירושלים וממשיך בפעוט מאור יהודה שנפגע בראשו ע"י שני הוריו דרך דוח נתונים על התעללות מינית בילדים לשנת 2007 (בדוח לא מזכירים כמובן את גודש מעשי האונס המתרחשים בפנימיות משרד הרווחה)
ליבי על הילדים הרכים הללו שבקושי נשמו את נשימותיהם הראשונות בעולם הזה וכבר נאלצים להתמודד ובקושי רב מול מוראות העולם הזה, אך בל נתלהם ובל נטעה, זוועות העובדים הסוציאלים כנגד ילדים רכים מהדהדות בכל פינה ולא ניתן להסיק ממקרים בודדים על הכלל.
התעללות אמיתית בילדים היא דבר חמור מעין כמוהו אך לא יתכן כי משרד הרווחה יתביית על מספר מקרים קיצוניים וייתן להם תהודה תקשורתית רחבת היקף כדי לכסות על פשעים מזוויעים שהוא מבצע כנגד רבבות תינוקות, ילדים והורים.
החברה הישראלית ה"הומניטריסטית" צמאה לדם
משרד הרווחה יודע שכל מקרה אמיתי של התעללות בילד חייב לקבל כיסוי תקשורתי נרחב, משום שאז התלהמות הציבור חסר הרסן תעשה עבורו את העבודה ותיתן לו לגיטימציה להמשיך לחטוף ילדים ממשפחותיהם ללא שום פיקוח ובקרה ועם גיבוי מלא של רשויות החוק והרשות השופטת.
כל מקרה התעללות בילד אשר מפורסם בקול תרועה רמה מעורר אספסוף של ציבור צמאי דם בדרישה לנקמה, וזאת אפילו עוד לפני שהוגש כתב אישום כנגד ההורים. יותר מדי מקרי "התעללות" החלו בקול תרועה רמה והסתיימו בקול ענות חלושה שבסיומה התברר כי מדובר היה בתאונה אומללה ולא בזדון.
מקרים כאלו שהסתיימו בלא כלום לא פורסמו בתקשורת כמקרי שווא וזאת משום שהציבור הישראלי צמא לדם, לחדשות שליליות ולא למקרים של עורבא פרח.
משום הרגישות לנושא של ילדים, קל מאד להצית המונים צמאי דם עם מקרה נקודתי כזה או אחר של התעללות בילד אך קשה מאד לשכנע את אותם המונים כי מנגד ישנם רבבות ילדים שהוצאו מן הבית בשל האשמות שווא, עוברים התעללות יומיומית בפנימיות משרד הרווחה, כמהים לחזור הביתה אך זעקתם נופלת על אזנים ערלות.
משרד הרווחה דואג להזרים מידע זוועתי למדיה על מנת לטפח את התדמית שלו כ"מציל ילדים" ולנצל את פאניקת הציבור כדי לקבל עוד כספי ציבור על מנת לחטוף עוד ועוד ילדים בריאים ממשפחות בריאות שאין להן שום נגיעה לנושא של התעללות ולהפוך את ילדיהן לילדים הרוסים בעלי נשמות טועות למשך כל ימי חייהם.










המחלקה המשפטית בתנועה עוסקת בייצוג בחוק הנוער במחירים סבירים . במחלקה זו עוסקים בתביעות נזיקין נגד גופי הרווחה.. עורכי דין מומחים בחוק הנוער, בפלילים, ובדיני משפחה שאינם משתפים פעולה עם הרווחה. טלפון לפרטים:אצל אלון יו"ר התנועה0547643477


