תככים בין עובדים סוציאליים באים תמיד על חשבון בריאותם הנפשית של ילדים חטופי רווחה

להלן עוד מקרה, אחד מאינספור מקרים של כשל אומנה בהם מטולטלים ילדים ממשפחה למשפחה כמו כדורגל בשל סיבות רבות ומגוונות ומשרד הרווחה מסתיר כהרגלו את הנזקים שפקידי הסעד גורמים לילדים הללו. והפעם, משפחה אומנת מתוך פורום אומנה, על ילד שנזרק למשפחה האומנת הבאה בשל מחדלים ותככים ביורוקרטים של עובדים סוציאליים ופקידי ממסד:

 

"…האם רק אנחנו סובלים מחוסר הבנה של העמותה , עו"ס וכ"ו? נמאס לנו שנותנים לנו עובדת שלא מבינה מה קורה איתה חדשה וכל הזמן מסתמכת על מה שתגיד ראש הצוות שלה אנחנו נמצאים בצומת דרכים עם הילד אומנה שלנו הוא לא ממשיך איתנו בגלל חוסר התחשבות של כל המערכת לצעקות שלנו כי הילד מסובך רגשית כולל פיגור אין לנו כימיה כבר למעלה משנה אין עזרה מקצועית איך כן לגשת לילד ולבעיות שלו נכשלנו בגללם כואב לנו שככה מתנהל העולם אנחנו מתוסכלים ולא יודעים מה יהיה האם המשפחה הבאה כן תסתדר ? האם האם האומנת תוכל להתמודד עם ההרגשה שלא תקבל שום פידבק על הטיפול בו ? מה יהיה איתו אם לא יסתדרו איתו ? הרבה שאלות ובלי תשובות פשוט רק לצאת לרחוב ולצעוק מרוב אטימות של כולם …."

 

עוד על כשלים של משפחות אומנה:

 

מחקר MIT קובע: ילדים שחיו בבתים הרוסים הצליחו טוב יותר בחיים מילדים שחיו במשפחות אומנה

 

משפחות אומנה מתייחסות לילד כאל חפץ. לאחר שנעשה בו שימוש צריך להתפטר ממנו ולזרוק אותו במוסד

 

עובדים סוציאלים מטלטלים ילדים ממשפחה למשפחה כדי להגן על עצמם בפני תביעות נזיקין

 

עוד מקרה של ילדים שמטולטלים מאומנה/פנימיה/אומנה/פנימיה

 

עץ המשאלות שצייר ילד שנחטף ע”י עובדים סוציאלים למוסד של משרד הרווחה

מחנה בית אפל – בחוץ פרחים בפנים עשבים

הרחבה של המחנה (מעבר לגדר התיל בצילום) מאד מוזנחת ומלאה עשבים שוטים שיכולים לשמש כמקור משיכה לנחשים, חולדות, נמיות ועקרבים.

להגדלת התמונה, לחץ על התמונה.

גדר התיל של מוסד בית אפל. מזכיר לכם משהו מן העבר?

פנימית רננים של ד.י. ש בע"מ של משרד הרווחה חוייבה בנזיקין על גרימת מוות ברשלנות של ילד שהיה באחריותה

איריס פרחי NFC

למאמר המלא

 

בית משפט השלום בתל אביב חייב פנימייה, מתנ"ס ומציל לשלם פיצוי למשפחתו של ילד בן 11 שטבע בבריכה במהלך בילוי בקייטנה  "ניתן היה להציל את הילד"

 

"לו ניר היה נמשה מהמים במהלך חמש הדקות הראשונות, לאחר הטביעה, ניתן היה להציל אותו". כך כתבה שופטת בית משפט השלום בתל אביב רות רונן, בפסק דין קורע לב שניתן בשבוע שעבר. השופטת רונן, חייבה את חברת ד.י. ש בע"מ (הפנימייה - נתבעת 1), את החברה הכלכלית של המועצה המקומית פרדס חנה (המתנ"ס – נתבעת 4) ואת נתנאל שוורץ מציל בבריכת המתנ"ס (נתבע 5) לשלם למשפחתו של ילד בן 11 שטבע בבריכת המתנ"ס, בגלל רשלנות לשמה, סך של 1,358,717 שקל. נתבעים 4 ו-5 ישאו ב-65% מהסכום ונתבעת 1 ב-35%.

 

בפסק דין שהתפרש על 21 עמודים, מתחה השופטת רונן ביקורת נוקבת על התנהלות הפנימייה, המתנ"ס והמציל וקבעה שבהתרשלותם הביאו למותו של ילד.

 

השופטת קבעה שהפנימייה הפרה את חובתה לקיים שיטת השגחה הולמת ולוודא קיומה של שיטת השגחה הולמת מקבילה על-ידי המצילים בבריכה. "בענייננו, ילדי הפנימייה היו ילדים בעייתיים, עם בעיות התנהגות, היפר אקטיביות, ובעיקר קשב וריכוז. לאור זאת, ולאור אופי הפעילות מחוץ לכותלי הפנימייה, בבריכת השחייה, פעילות שכרוך בה גורם משמעותי של סיכון, נגזרת חובת הזהירות המוטלת על המדריכים".

 

השופטת פסקה שבפועל ההשגחה על ילדי הפנימייה לא היתה מספקת. "ניר שהה במים במצב של מצוקה וטביעה לפחות 5 דקות לפני שהמציל הוציא אותו מהמים. בדקות אלה, הוא לא הוציא את ראשו מהמים. לו היה מדריך שהיה משגיח עליו במשך פרק הזמן הזה, הוא היה יכול לראות שקיימת בעיה ולהציל את ניר. אולם, במשך חמש דקות תמימות לפחות – איש לא ראה את ניר. מכאן, שלא הייתה השגחה נאותה של אנשי הצוות – בין אם משום שלא ננקטה שיטת השגחה ברורה ומסודרת, ובן משום ששיטת ההשגחה לא יושמה בפועל".

לפסק הדין

ניכור אומנה ותאוות הבצע של משפחות אומנה

הכסף המועבר למשפחות אומנה יכל לשמש את המשפחה עניה ממנה נחטפו הילדים.
10,000 ילדים חטופים נמצאים בישראל ברגע זה, 2500 מהם נחטפו למשפחות אומנה.
מדוע משפחות עניות לא מקבלות מענק חדשי ומשפחות אומנה כן מקבלות?
מדוע משפחות עניות לא מקבלות החזרי הוצאות ומשפחות אומנה כן מקבלות?
מדוע משרד הרווחה מכריח הורים עניים לקחת ילדים לטיפול פסיכולוגי יקר על חשבונם ולמשפחות אומנה הוא כן מעניק מימון?
משפחות אומנה חומדות גם את קצבת הילדים הדלה בסך מאה ומשהו שקל.

עלות חדשית של השמת ילד באומנה 3750 ש"ח. למה לא מעבירים סכום זה למשפחה העניה ממנה נחטף הילד?
ניכור אומנה הוא מצב בו משפחת האומנה משתמשת באמצעים שונים, כספיים ופסיכולוגיים,  כדי לנתק את הילד ממשפחתו הביולוגית.
למרות שאומנה מוגדרת כסידור לטווח קצר, בפועל רבים מן הילדים נשארים במשפחת האומנה עד גיל 18, בשל ניתוק מכוון של הרשויות וניכור משפחת האומנה של הילד ממשפחתו הביולוגית.

שלווה ליבוביץ, המפקחת הארצית על האומנה מודה: הפנימיות במדינת ישראל הן שואה לאומית.

צפו בסרטון על השחיתות הכספית המתנהלת סביב תעשית האומנה בתכניתו של גבי גזית:

משרד הרווחה שוב מסתיר הטרדות מיניות במוסדותיו, והפעם מדובר בכפר הנוער "אהבה". הסתרת המקרה מעיני הציבור נעשית על בסיס מחלת התרצת הנפוצה ששמה "טובת הילד" (=טובת המוניטין של המוסד)

טבח פנימייה פוטר עקב חשד לביצוע מעשים מגונים בקטינים  - פורסם ב NFC

תבע את הפנימייה בטענה שפוטר שלא כדין הפנימייה השיבה שלאור כתב אישום שהוגש נגדו ותלונה של קטין העדיפה שלא יעבוד במקום בית הדין הסכים

מאת: איריס פרחי   |     |  Nfc.co.il/blog/irisfarhi

מאיר גדעון תבע את כפר הילדים והנוער "אהבה" בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה לאחר שפוטר מעבודתו כטבח. לדבריו, יש לפצותו בגין פיטורים שלא כדין, פגיעה בחופש העיסוק ובכבוד, עוגמת נפש, דמי הודעה מוקדמת ודמי מחלה.מכתב התביעה עלה שהתובע עבד בפנימייה, בה חוסים 200 בני נוער במצוקה ובסיכון, כטבח ומנהל מטבח מיום: 1.3.1976 ועד ליום: 31.12.04. בתאריך: 29.1.02 הוגש נגדו כתב אישום בבית המשפט השלום בקריות בגין מעשה מגונה בפני קטין. מתוך כתב האישום: "בתאריך 7.5.01 סמוך לשעה 16:30 בשירותים שבקיריון קריית בביאליק בעת שהקטין י.ב. עשה צרכיו, הנאשם עלה על אסלה שבסמוך וסימן לקטין בידיו בתנועות מגונות ואונן בפני הקטין עד אשר הגיע לסיפוק מיני".בטרם ההקראה תוקן כתב האישום לעבירה של פגיעה בפרטיות. בתאריך 27.10.03 חזר בו התובע מהכפירה בביצוע העבירה, כתב האישום נגדו בוטל והתיק המשטרתי נסגר מחוסר ראיות בגין עבירה על חוק הפרטיות, לאחר שהמתלונן לא שיתף פעולה ולא הגיע לבית המשפט למתן עדות כנדרש. כתב האישום המקורי על מעשה מגונה בפני קטין נמחק מחוסר אשמה.בסמוך לתאריך 22.9.04 התלונן אחד הילדים בפנימייה, בפני עובדת סוציאלית, שבמהלך עבודתו במטבח הגיח התובע מאחוריו בשעה שהתכופף, והכניס מקל של מגב בין רגליו. האירוע לדברי הקטין, אירע פעמיים. בפנימייה התייחסו לכך כאל ביצוע מעשים מגונים בקטין. לאחר התייעצות עם עובדת סוציאלית ולאור מצבו הנפשי והרגשי של הקטין הוחלט שלא לחשוף אותו לחקירה משטרתית ולא הוגשה תלונה נגד התובע.מנהל הפנימייה, יואב אפלבוים, ששמע על המקרה וכתב האישום הציע לתובע להתפטר בדין מפוטר ולנמק זאת מסיבות אישיות. הוא הוסיף שאם התובע יפוטר, במכתב הפיטורין יירשם שהדבר נעשה בגלל ניהול כושל, חוסר אמינות, אי מילוי נהלים, תלונות וחשדות פליליים. התובע הוצא לחופשה בת 7 ימים והתבקש להחליט בעניין. בסיומה הגיע לפגישה השנייה עם אפלבוים מלווה באשתו ואחותו השוטרת שהייתה לבושה במדים וביקש פיצויי פיטורים בשיעור של 200 אחוז כתנאי להתפטרותו. הנתבעת סירבה ומסרה לו מכתב פיטורים.בכתב התביעה טען התובע שהפיטורים היו בניגוד לחוקת העבודה, מאחר שמנהל הנתבעת לא פנה ליו"ר ארגון העובדים בעניין פיטוריו, ולא ניתנה לו זכות השימוע. "פוטרתי שלא כדין ובחוסר תום לב, והנימוקים במכתב הפיטורין כוזבים ומופרכים. כתב האישום המקורי והמתוקן בוטלו על-ידי בית המשפט. האשמות החדשות נגדי לא הועברו לחקירת המשטרה".הנתבעת השיבה בכתב ההגנה כי לאור כתבי האישום שהוגשו ותלונתו של הקטין החוסה, אין מקום לטענה שהפיטורין נעשו בחוסר תום לב. כמו כן שמכתב הפיטורין נשלח לארגון העובדים שלא מצא עילה להתערב בהליך. מנהל הנתבעת אמר בדיון שהשימוע נעשה בפגישה הראשונה בינו לבין התובע והאחרון לא ידע שהוזמן לשימוע. כמו כן שהתובע סירב להגיב לאשמות נגדו והפנה אותו למשטרה לבירור העניין.בפסק דין שניתן בשבוע שעבר פסקה השופטת איטה קציר שעל הנתבעת לשלם לתובע סך של 40,002 שקל בגין פיטורין בניגוד לחוקת העבודה בתוספת 4,000 שקל שכר טירחת עו"ד. "נראה כי נפלו פגמים בהליך פיטוריו של התובע. בכך שלא נאמר לו מבעוד מועד כי הוא מוזמן להליך שימוע וכי קיימת כוונה לפטרו ממקום עבודתו, לא קוים הליך שימוע כנדרש. בנוסף גם לא נוהל מו"מ עם ארגון העובדים באשר לפיטוריו". השופטת דחתה את הטענה שהפיטורין נעשו בחוסר תום לב. "הנתבעת הציגה בפני בית הדין מסמכים המעידים על אי מילוי נהלים, אי שימוש בשעון נוכחות, ביצוע רכישות פרטיות באמצעות ספקי הנתבעת, ליקויים שהתגלו במטבח וגידול לא סביר בהוצאות המטבח".בפסק הדין צוין שהתובע הודה חלקית במהלך חקירתו במשטרה בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן ואמר שהציץ לתא השירותים כדי לבדוק אם ב"תא הסמוך נמצא מישהו שאני מכיר". כמו כן שבתצהיר הודה שהמגב פגע בתלמיד שהתכופף "בלי כוונה". לדברי השופטת, "הסבריו" של התובע למעשיו ביחס לשני הקטינים, "מעוררים חשדות וחששות אמיתיים כלפיו שמא אינו ראוי לעבוד בחברת קטינים חוסים. בנסיבות אלה – אין גם הצדקה משפטית לפסוק לו פיצויים בגין עוגמת נפש".השופטת הוסיפה שהתובע נהג בחוסר תום לב כשהגיע לפגישה השנייה עם אפלבוים מלווה באחותו השוטרת שלבשה מדים, "וזאת ככל הנראה על-מנת להפעיל לחץ על מנהל הנתבעת בניסיון למנוע את פיטוריו או לחילופין על-מנת שהמנהל יסכים להצעת התובע להתפטר בדין מפוטר ולקבל פיצויי פיטורין בשיעור של 200 אחוז".

חניתה צימרין מודה: קיימות התעללויות מיניות רבות בפנימיות

 מתוך כתבה שפורסמה היום ב YNET

 ואנו שואלים את צימרין, מה קורה במרכז החירום הסגור שלך בזמנהוף?

אצל צימרין מכים ילדים בחסות משטרת תל אביב

המשטרה מסרבת לחקור .

אני כמנכ"ל העמותה חושב שאת מחנה הריכוז של אל"י צריך לסגור מיד .

האישה חולת כסף וחולבת כספי תרומו וכספי מדינה לכיסה הפרטי 45000 ש"ח לחודש נכון ל 2003 מעניין כמה מרויחה היום 70000 ש"ח

נציגת משרד הרווחה דנה בבעיה אמיתית של התעללויות מיניות בילדים הקיימת בפנימיות של ילדים בסיכון, בעיקר בשעות הלילה, שמחייבת להכפיל את מספר השומרים מ-70 ל-150, אבל אין לכך תקציב.

ואני אומרת לנציגת הרווחה, נכון, כשהילדים בפנימיה הם בסיכון, בגלל זה הם מקוטלגים כילדים בסיכון. תחזירו אותם הביתה לאלתר והם כבר לא יהיו בסיכון.

ולכל ילד כזה שנפגע מינית בפנימיה אני פונה באופן אישי, תתבעו כספית את את משרד הרווחה כשתצאו מהתופת הזו בה אתם שרויים כיום.

התנועה תפנה לרשם העמותו לחשוף את דוחות אירגון הפשיעה אל"י

רשת משען מטעם גבי קונפינו מאיימת בתביעה משפטית כדי להוציא לאור את האמת המרה אודות מוסד בית אפל

במהלך השבוע הזה נתבשרנו מטעם היועצת המשפטית של רשת משען כי בכוונתם לתבוע אותנו בתביעת דיבה בגין האשמות שווא כביכול על התעללות בילדים בבית אפל וכינוי בית אפל כמחנה ריכוז.

התנועה למען עתיד ילדנו מברכת את רשת משען על היוזמה המקורית אשר תוביל סוף סוף לחשיפת האמת בבית המשפט והמעשים המתועבים המתחוללים מאחורי כתלי מוסד בית אפל.

המינוח "מחנה ריכוז"

רשת משען טוענת כי הפירוש המקובל ב-65 השנים האחרונות למינוח מחנה ריכוז מתייחס למתקני הכליאה של הנאצים. רשת משען קיבלה על דעת עצמה וללא שהוסמכה לכך בעלות על המושג "מחנה ריכוז", החליטה לתת פרשנות חדשה למושג זה ואפילו לא טרחה לעדכן את האקדמיה ללשון.

מאחר והיועצת המשפטית לא עשתה שיעורי בית, החלטנו לשתף עימה פעולה, לעשות במקומה את העבודה עליה היא מקבלת שכר, ולהסביר לה מהו המינוח "מחנה ריכוז".
עפ"י ויקפידיה -
מחנה ריכוז הוא מתקן כליאה רחב ידיים, שנועד לאסירים פוליטיים, קבוצות אתניות או קבוצות דתיות, הנכלאים ללא כל הליך משפטי. לעתים משמש מחנה הריכוז גם לעבודות כפייה (מחנה עבודה).

הבריטים למשל, המשיכו להשתמש במינוח זה בהקשר המקורי זמן רב לאחר נפילת הרייך השלישי, למשל בעת שהקימו מחנות ריכוז לסינים.
נראה כי היועצת המשפטית אינה יודעת להבחין בין מחנה ריכוז למחנה השמדה ואנו מציעים לה להשכיל אף יותר ולרכוש את מילון אוקספורד שיעשה לה סדר במחשבות.

עתה נמצא את המכנה המשותף בין מחנה ריכוז למוסד בית אפל:

• האם בית אפל הוא מתקן כליאה?
  כן, כלואים שם ילדים, למשך שנים רבות, במקום סגור שאינם יכולים לצאת משם באופן חופשי ולהתמזג עם הציויליזציה, עם העולם הנאור ועם ילדות בריאה ומאושרת.

• האם כלואים שם קבוצות אתניות?
  כן, מרביתם יוצאי משפחות עניות המהוות קבוצה אתנית בפני עצמה בשל חוסר יכולתן הכספית להתמודד משפטית מול מפלצת הרווחה.

• האם נכלאים שם ללא הליך משפטי?
  כן, הילדים האומללים מגיעים לשם בתוקף צו בית משפט שאינו חוקי משום שהוא מסתמך על חוות דעתן של ועדות החלטה של משרד הרווחה. ועדת גילת בשנת 2002 קבעה כי ועדות ההחלטה של משרד הרווחה אינן חוקיות, אי לכך כל צו בית משפט המסתמך עליהן אינו תקף, ובמילים אחרות מדובר במעצר מנהלי של ילדים חפים מפשע בדומה למעצר מנהלי שאוכפים על מחבלים.

לשון הרע בגין האשמות על התעללות

בשלב זה לא נרחיב את הדיבור ומדובר בנושא עדין ורגיש למשפחות רבות.

גבי קונפינו טוען שכצאצא לניצולי שואה ההאשמות שלנו פוגעות בו כפליים

מר קונפינו, אל תיילל ואל תתחסד, הצביעות הזו שלך לא עובדת עלינו. מר קונפינו אל תתפוס טרמפ על העבר של ההורים שלך, אנחנו לא מתרגשים מזה. מר קונפינו העובדה כי אתה צאצא לניצולי שואה אינה הופכת אותך באופן אוטומטי לחף מפשע ואינה נותנת לך גושפנקא לבצע פשעים כנגד ילדים חסרי ישע.

מר קונפינו, האם השם ברונו בטלהיים מוכר לך?

ברונו בטלהיים, פסיכולוג אמריקאי, ניצול שואה, יליד אוסטריה. נשלח ב-1938 על ידי הנאצים למחנות הריכוז דכאו ובוכנוואלד. ב-1939 שוחרר והיגר לארצות-הברית, שם למד ומאוחר יותר לימד פסיכולוגיה באוניברסיטת שיקגו.

ברונו בטלהיים מתוך מאמר של מיכאל שרון

ברונו בטלהיים, פסיכיאטר הילדים ה"דגול" היה אורים ותומים למטפלים והורים אין ספור בארה"ב. לאחר התאבדותו ב-‏1990 נחשפה במלוא כיעורה שערוריית ענק שזעזעה את כל עולם הפסיכולוגיה ועוד רבים וטובים.

הדוד הטוב שדומה ונשא על כתפיו את מלוא כובד הצער של ילדים הלומי פתולוגיה נפשית וגורל אישי קשה, אוטיסטים, סכיזופרנים, לקויי למידה קשים וכד', התגלה כאדם שנהג בהתעמרות קשה בחסרי ישע, וזייף נתונים אודות פרוגנוזות והצלחות מדומות. שלא לדבר על מקרי דווח שקרי אודות ילדים שמתו בנסיבות עלומות במוסד אותו ניהל.

האיש שכמו נשא במבטו הטרגי את מלוא יגון העולמים של הגורל היהודי, השואה, אושוויץ, בוכנוולד, ודומה שגילם בדמותו את החרדה הנוראה וההבנות הקיומיות במלוא כובד מוראות הצוררות הקשה ההיא, התגלה כאדם שזייף את מסמכי הרשאתו המקצועית כפסיכיאטר, כפלגיאריסט רחב ביזה ונטול מעצורים, והיו רבים שתארוהו כשקרן פתולוגי.

מה ימנע מנוכל כלשהו, במקרה זה, בעל מבטא אנגלי-אוסטרי כבד ומעורר כבוד המשחק ג'נטלמן הדור וכבד תרבות, הלקוח ישר מתור-הזהב שמלפני המלחמה; מה ימנע מנוכל מסוג זה, נוכל כל שהוא בעצם, לביים את דמות עצמו כהומניסט הגדול הקשוב למצוקה האנושית באשר היא, לאזכר את השואה ואושוויץ ושאר נושאים בעלי אסוציאציות קשות מעבר ליכולת הבנתנו, ולשתק עקב כך את חשיבתנו הביקורתית – כאשר נקפוץ לדום ברטט נוכח הרמת דגל השואה על נס, ונשמוט תחת ידינו את הבקרה על ילדינו?

גבי קונפינו שולח אלינו שליחים כדי לכתוב תגובות אוהדות בעדו ואף מגיש תלונות שווא במשטרה ע"י עובדים סוציאלים ופקידי סעד .המשטרה אינה מפחידה אותנו ואף בסופו של דבר תאלץ לפעול נגדך ונגד המתלוננים העתק יועבר לגורמים המתאימים .

אין לנו מושג מי אלו השליחים שאתה שולח מדי יום כדי לכתוב כאן באתר תגובות בשבחך, אבל הטריק הזה שלך הוא מאיתנו והלאה. לא ברורה זהותם של השליחים הללו, לא ברור אם חלקם של השליחים הללו אכן בוגר בית אפל או סתם מתחזים, אבל גם אם אכן העבירו את ילדותם במחנה הכליאה ועוד נהנו מזה, זה לא הופך את מתקן הכליאה שלך לאתר נופש.

הגיע הזמן שתפנים, בית אפל הוא מוסד סגור, הילדים החוסים באחריותך סובלים, ילדותם נעשקת, הם עוברים התעללות, ואותם ילדים שנשלחו מטעמך והיו נושאי הכלים שלך אינם מייצגים את הכלל. פגעת בנפש אחת מישראל, פגעת בעולם ומלואו. יש תסמונת ידועה תיסמונת שטוקהולם. ראה ויקיפדיה .

גבי קונפינו לא ישן בלילות ולא מתגלח

מר קונפינו אתה לא ישן בלילות מרוב דאגה? דאגה לילדים או דאגה לכסא שלך?
אתה יכול לתאר לעצמך את אותם הורים שלא ישנים לילות כבר שנים משום שחטפו להם את הילדים וגורלם אינו נודע להם?
אתה יכול לתאר לעצמך מה הם מרגישים? לא, אתה לא יכול לתאר, משום שהילדים שלך מעולם לא העבירו את ילדותם במוסד. לעולם לא היית נותן שזה יקרה להם

סיפור חטיפת תינוקת אתיופית מאמא עיוורת ע"י כנופית הרווחה

תגובה מתוך YNET בנוגע לחטיפתה של התינוקת מאימה אל בית היתומים בחיפה.

תקשיבו לסיפור אמיתי שקרה לפני כ 6 שנים. נשבעת ביקר לי שכל מילה נכונה.

בבית הקודם שגרתי בו, היתה לי שכנה אתיופית שהיתה עיוורת, אבל כל המשפחה שלה ושל בעלה תמיד היו איתה ועזרו לה בהכל. יום אחד העובדת סוציאלית החליטה להצמיד לה סומכת אחרי שהאישה ילדה בת. למרות שהיא לא רצתה עזרה, כי בקהילה האתיופית יש הבה עזרה הדדית.

 

בקיצור יום אחד האשה ביקשה מהעובדת סוציאלית סומכת אתיופית שתוכל לדבר איתה בשפתה ולתקשר יותר טוב. וזה היה כל פשעה!! מה עשתה אותה סומכת? שפתאום מצאה את עצמה ללא עבודה? החליטה לנקום! ובגדול!! התלוננה ברווחה שהתינוקת מוזנחת, ושהאמא העיוורת לא יודעת לטפל בה! וזה היה מספיק לאותם עוסיות…. התינוקת כבת שנה אז, נלקחה מהוריה , נחטפה יותר נכון. אם הייתם רואים את המראות הקשים באותו היום, האסוציאציה הראשונה שהיתה עולה לכם בראש היא גרמניה הנאצית!!

 

מזלה של אותה אשה אומללה, שאנשי הקהילה מייד נרתמו לעזור לה, ועורכי דין יצגו בחינם. ואחרי שנים של משפטים, הילדה הוחזרה להוריה, בתנאי שהדוד יהיה אפוטרופוס שלה…. והילדה היתה כבר בת חמש שנים! ולא הכירה את הוריה בכלל… ורק בעזרת המון סבלנות ואהבה היא חזרה מעט לעצמה….

 

ואיפה אתם חושבים שהיא היתה במשך אותם שנים? באיזה ארמון מוקפת משרתים? ממש לא!!!! היא היתה בבית יתומים! כאיו ששם היה לה יותר טוב….אז אם אתם מסתובבים בראשון ל ציון, ורואים ילדה אתיופית שלובת זרועה עם אשה עיוורת… תדעו על מי אני מדברת….

 

מבקשת מוואי נט לפרסם!!! ולא לצנזר!! זה לא הסתה!!! אנשים צריכים לדעת מה קורה למי שמכניס עובדת סוציאלית הביתה!!

העולם התחתון של הרווחה ממשיך לחטוף תינוקות מהוריהם ולכלוא אותם במוסדות מזוויעים

משטרת חיפה מחפשת אחר אישה בת 20 החשודה שחטפה את בתה, בת שנה וחצי, ממעון לתינוקות חוסים בעיר. הפעוטה מטופלת בתרופות ונשקפת סכנה לחייה. עוד שקר של הרווחה האם אישה טובה אשר הרווחה רוצה לשלוח את ילדה לאימוץ אנו פונים לסייע לאם ולא להסגירה לפקידי הסעד הנאציות .

השקרים כנגד האם לא יעזרו , התנועה פתחה קו חירום והיצטרפה ליד לאחים. כדי להציל תינוקות משבי הרווחה .

והפעם בית שבתאי מקום להיתעללות בילד . 

אחיה ראב"ד  פורסם:  27.02.08, YNET

משטרת חיפה פנתה אחר הצהריים (יום ד') לעזרת הציבור, בחיפושיה אחר ליזה קוסייב, בת 20, החשודה כי לפני יומיים חטפה את בתה התינוקת ממעון לתינוקות חוסים בחיפה. הפעוטה, בת שנה וחצי, מטופלת בתרופות ונשקפת סכנה לחייה.

הבת נמצאת במעון לתינוקות לאחר שרשויות הרווחה קבעו שהאם אינה מסוגלת לגדל אותה בבית. לפני יומיים, הגיעה האם למעון, הציגה אישור מהעובדת הסוציאלית, ולקחה את בתה לטיול שהיה אמור להימשך כמחצית השעה. לאחר כמה שעות, כשלא חזרו האם והתינוקת, פנו עובדות המעון למשטרה.

על פי המידע שיש בידי המשטרה, האם נראתה לאחרונה ברכב מסוג דייהו בצבע בז'. שלוש הספרות במרכז לוחית הזיהוי של הרכב הן 897. בנוסף דווח כי הרכב שייך, ככל הנראה, לבן זוגה של האם.

 מפקד משטרת חיפה, ניצב-משנה דוד בן עטיה, סיפר שהאם התגוררה בעבר בדימונה, אולם כי כבר תקופה ארוכה היא מחוסרת בית, ללא כתובת מגורים קבועה. במסגרת החקירה תושאלו עובדות המעון, וכן העובדת הסוציאלית שחתמה על האישור שהציגה האם.

—————————————-

רונית: אני פונה לכל האנשים הטובים. אם תיתקלו באמא הזו תנו לה קורת גג ועזרו לה להסתתר מפני כנופיית העולם התחתון של הרווחה.

זכותה המלאה של האמא לגדל את ילדתה כפי הבנתה, ואת הכסף המוזרם למוסד המזוויע הזה שיעבירו לאמא כדי שתוכל להתקיים בכבוד.
 
17.  שלא תעיזו להלשין!אנא הכנסו 
תבונה(עו"סית לשעבר) ,  ת"א   (27.02.08)
 
 
   17.  שלא תעיזו להלשין!אנא הכנסו  
     
 
הקלות הבלתי נסבלת בה מחליטים ולוקחים ילדים מהוריהם בארץ,היא מתחת לכל ביקורת!
מספיקה חתימה של פקידת סעד וכמה טיעונים "מלומדים" כביכול מול השופט..ואמא שנמצאת במצב נפשי רעוע עקב כך שלקחו לה את הילד-והילד כבר לא ברשותה.
הליך החזרת הילד למשמורת האם,לעומת זאת הוא ארוך,מתיש ומייאש: מבחני "מסוגלות הורית",(לעובדת הסוציאלית עשו פעם מבחני מסוגלות הורית כדי להרשות לה לטפל בילדיה שלה? לא בטוח שהייתה עוברת אותם…),תהליך של ביקורים-פעם בשבוע,אישור בית משפט,פעמיים בשבוע..והזמן משתרך לאיטו…והנה הילד כבר בן שנה…ועדיין לא אישרו 3 פעמים בשבוע…והנה הילד בן שנה וחצי-ויש אישור לטיול בן רבע שעה לערך…והנה הילד בן שנתיים-ועדיין אסור לו לשהות בבית האם.
דרך חתחתים שלא תתואר! ולעיתים הסיבה הראשונית להוצאת הילד מן הבית הוא לדוגמא-שכנה שמצלצלת למשרד הרווחה ומספרת סיפור כזה או אחר.
ובין לבין מתקיימים דיונים על נושא משמורת לילד..כשבמשך כל התקופה מופעל לחץ מאסיבי על האם לתת את הילד לאימוץ.
במקום להפנות את המשאבים כלפי האם והילד ולעזור לה בדיור ובליווי של סומכת מטעם משרד הרווחה שתעזור לה בטיפול בילד-הכי נוח להפקיחע את הילד מרשות אימו ולזרוק אותו לתינוקיה,שם מתעותת נפשו לתמיד-כי ככל שלא תהיינה המטפלות טובות ורחומות-הן מטפלות ולא אמהות והיחס אינו אישי.
אם איתרע מזלה של האם ומצבה הכלכלי רע(מה שקורה ברוב המקרים הללו),היא אינה יכולה לשכור עו"ד שיעמוד עבורה בבית משפט ויעזור לה לקבל בחזרה את המשמורת על הילד.
אני מכירה מקרה שהאם הגיעה לאישפוז כפוי משום שהשתוללה בבית המשפט מתוך כאב ותיסכול,כששוב השיבו את פניה ריקם.
לכן,אני חושבת,מבלי להכיר את פרטי המקרה-הבה לא נהיה אנחנו שופטים.
להפך,אם וכאשר האם תתפש-הבה ננסה לעזור לה.
 
תבונה(עו"סית לשעבר) ,   ת"א   (27.02.08)

בתי היתומים בישראל – השקר הגדול

הסתכלו טוב טוב בתמונה למטה, זהו בית יתומים באחת ממדינות חבר העמים. נכון שהוא נראה מטופח ויפה מבחוץ? לא כדאי לכם לדעת מה קורה בפנים. המראה החזותי החיצוני והמטופח מטעה את המבקרים. הילדים השוהים במוסד הזה עוברים גהינום.

בתי הילדים במדינות חבר העמים ידועים לשמצה ו-UNICEF כתב לא מעט דוחות בנושא.

כך קורה גם בארץ. מוסדות לילדים חטופים נראים מטופחים מבחוץ וגם הלובי נראה מסודר, אך משרד הרווחה מצליח להסתיר לאורך שנים את הזוועה המתחוללת מבפנים.

למוסדות לילדים של משרד הרווחה בארץ יש חזות הייטקית כזאת, עם צבעים פאסטליים וצמחייה נאה, אך רק הילדים האומללים החוסים בהם יודעים את האמת.

משרד הרווחה משקיע כספים רבים בטיפוח החזות החיצונית של הבנין, כולל הלובי ואיזורי הגישה למבקרים, אך את הצדדים האפלים במוסד וההתעללויות בילדים החוסים הוא לעולם לא יחשוף לציבור הרחב (שוב בתרצת נפוצה שנקראת "חסיון").

  

UNICEF, לא הגיע הזמן שתבצעו גם בישראל תחקיר מקיף על המתרחש מאחורי כתליהם של המוסדות המזוויעים הללו בישראל?

ההבדל בין מוסד לפנימיה

היום פורסמה כתבה על הצורך בהגדלת מכסת הפנימיות בתמיכתו של ה"דאגן" הראשי במדינה, מר יצחק קדמן.

אנשים הגיבו לחיוב ואינם מבינים את ההבדל בין השניים.

פנימיה זה מקום אליו נשלחים ילדים ביוזמה של ההורים ללא התערבות של משרד הרווחה, ומדובר בילדים עם משפחות בעלות גב נפשי וכלכלי חזק אשר יכולות להוציא את הילדים בכל עת מהפנימיה. לקטגוריה הזו שייכים פנימיות כמו הכפר הירוק, הפנימיה הצבאית, הדסים ועוד. מדובר בד"כ בפנימיות לבני נוער ולא לילדים, ויש עליהן פיקוח הדוק של המשפחות.

מוסד זה מקום סגור אליו נשלחו בכפיה ילדים בהוראת משרד הרווחה, לכאורה משום שמגיעים ממשפחות לא ראויות. מוסדות אלו מקומות סגורים, הילדים מנותקים מהוריהם ואין להם בטחון וגב של ההורים משום שניתקו אותם בכפיה. במוסדות הללו אין פיקוח הדוק מבחוץ וע"י גורם אוביקטיבי שאינו מטעם משרד הרווחה.

אל מוסדות נשלחים גם ילדים רכים. יש אינספור מחקרים ועדויות על הנזקים ההרסניים והבלתי הפיכים הנגרמים לילדי מוסדות ועל כך נרחיב במאמר אחר.

משרד הרווחה משתמש במינוח "פנימיה" כדי לעדן את ההגדרה, ובכך ממשיך לבלבל את הציבור ע"י נציגו הנצחי מר יצחק קדמן. מדובר למעשה במוסד המאכלס בתוכו עזובה של ילדים ולא ילדים שנשלחו ע"י ההורים כדי להתפתח.

שלא יעבדו עליכם.

מחקר MIT מצא שלמשפחות האומנה אין יתרון על פני משפחות "הרוסות", קל וחומר מוסדות לילדים ופעוטות.

שיטות אלימות לריסון ילדים ב"בית טף" בפרדס חנה

עפ"י כתבה משודרת בערוץ 10  נוהגים בפנימית "בית טף" בפרדס חנה

לרסן ילדים לדבריהם, ע"י שימוש בשיטות אלימות ביותר ולא אנושיות

השיטות מזכירות שיטות אילוץ בחקירות שבויים ולא כאלו הראויות בכלל

 לשימוש ע"י מחנכים או כל איש חוק אחר.

צפו בכתבה ששודרה בערוץ 10

התנועה מגנה את עובדי הפנימיה וקוראת לשרת החינוך ולשר הפנים לסגור לאלתר את המקום

להחזיר את הילדים להוריהם ולערוך חקירה משטרתית מקיפה לעובדים

עד לאן תדרדר מדינת ישראל את החינוך והגישה כלפי ילדי ישראל

מדינת ישראל חולה מאפקט "שטוקלהום" לאחר השואה

ומייבאת  את השיטה לארץ ואת שוטרי ה"קאפו"

תעודת עניות לעם ה"מצה"

צפו בכתבה ששודרה בערוץ 10:

הפרעת קשב-ריכוז המצאה של פסיכיאטרים ומערכת החינוך כדי להתפטר מהילד ולזרוק אותו במוסדות של בעלי צרכים מיוחדים ביוזמת פקיד סעד

 הפרעת קשב ריכוז היא מושג הנוגד את טובת הילד.

'הפרעת קשב' היא הפרעה פסיכיאטרית אשר, בדומה לכל ההפרעות הפסיכיאטריות, 'החליטו' עליה בהצבעה של איגוד הפסיכיאטרים ללא כל בסיס גופני ודאי.

למרות שהיא מוצגת כמדעית, אין שום בדיקה גופנית קיימת שהילד עובר כדי לאמת את האבחנה. היא מוצמדת לאלפי ילדים בארץ רק בהתבסס על התנהגותם, וללא קשר לסיבות השונות שעלולות לגרום להתנהגות כזו אצל ילדים.

עצם קיומו של איבחון ל'הפרעת קשב' גורם להורים להאמין שבאמת קיים ליקוי גופני-מוחי-תורשתי-מבני לכל החיים, שאולי אף הם סובלים ממנו היות שאפשר למצוא את מאפייניו כמעט אצל כל אדם.

בפועל מדביקים לילדים תווית של הפרעת קשב על התנהגויות לא רצויות: אם הם מתפרצים לדברי חבריהם, מאבדים דברים בדרך לבית הספר, עוברים בקלות ממשחק למשחק, מניעים את ידיהם ורגליהם במרץ, לא אוהבים להכין שיעורי בית, רגישים לרעשים סביבם ועוד כמה התנהגויות שרואים אצל ילדים רבים בתדירות זו או אחרת.

אפשר לומר בציניות שכל ילד שהוא מנומס ומסודר במחברותיו לא סובל מהפרעת קשב, אבל ילד פרוע ובעל אינטליגנציה גבוהה עלול לקבל 'תווית' הפרעה. למה זה? כי 'מדע' הפסיכיאטריה החליט שכ-15 אחוז מהילדים אינם ניתנים לתיקון, ולכן צריך להגדיר אותם כלקויים. זה נשמע הגיוני?

היות שילדים יכולים לשתף פעולה ולהשתפר, זהו פשע חינוכי להגדיר אותם כלקויים, ובכך להשפיל ולייאש אותם.

תלמיד נהיגה, שנכשל שוב ושוב במבחני הנהיגה שלו, לא נשלח לאבחון פסיכיאטרי אלא מקבל את העזרה המתאימה עד שהוא רוכש את היכולת לנהוג. רוב התלמידים לא מקבלים הזדמנות כזו. הם משיגים ציון של 60 במבחן, ולא מקבלים שום אפשרות ללמוד עוד, ולשפר אותו. 'יש לך רק הזדמנות אחת להצליח' זו גישה מאד מלחיצה ולא חינוכית.

אבחון להפרעת קשב לא עוזר לילד, אלא רק מכפיש ומייאש אותו. האבחון עוזר בפועל רק למערכת, בכך שהוא מאפשר לה לתרץ מדוע היא 'אינה מסוגלת' להתמודד עם הילד. הוא עוזר לה להסיר מעצמה את האחריות להצלחתו ולהעביר אותה להורים או, חמור יותר, לידי הפסיכיאטר והסמים שלו.

במקום שמערכת החינוך תודה בכך שהיא לקוייה ומוגבלת, היא כרתה ברית עם מערכת הרווחה והשיטה הפסיכיאטרית אשר מציגה את חניכיה כלקויים, מכפישה אותם, וכך בוגדת בהם. זוהי פגיעה חמורה בזכויותיהם ומעמדם של אלפי ילדים בארץ. פגיעה זו מכניסה הון עתק לכיסם של פסיכיאטרים ופסיכולוגים, בעלי מכוני אבחון, אשר משווקים את האבחונים בכל דרך אפשרית.

שיטת הסיווג הפסיכיאטרית חדרה בשנים האחרונות לכל בתי הספר ולכל המוסדות להכשרת מורים דרך חומרי הלימוד בפסיכולוגיה. היא גרמה למורים לנטוש כלים חינוכיים מוכחים לטובת רשימה ארוכה של הפרעות וליקויים שמזרימה ילדים רבים אל מכלאות החינוך המיוחד, שהולכות ותופחות. היועצות החינוכיות מקבלות כולן הכשרה בפסיכולוגיה חינוכית. במהלכה הן לומדות במפורט את רשימת ה'הפרעות' הפסיכיאטריות. את ההפרעות הללו הן מדביקות במקצוענות לכל ילד שעשוי להיות חשוד בהן. מורים, שעדיין משקיעים בתלמידים המתקשים, ומעודדים אותם, מקבלים תגובה של בוז מצד היועצת או הפסיכולוגית, שהרי הילדים הללו 'לקויים במוחם', אז מדוע להתאמץ? הרי 'רק תרופות יעזרו'!

הורים שאינם מוכנים לקחת את ילדיהם לבדיקה האם קיימת "הפרעה" כזו, מדווחים ע"י גורמי החינוך לעובדי הרווחה ואלו כופים על ההורה את הבדיקה, ולא, יוציאו אותו מהבית למרכז חירום או מוסד. ילד כזה ש"מאובחן" ב"תסמין", מוצא עצמו לעיתים תכופות מטופל בסמים פסיכיאטרים ולעיתים מועבר למסגרת מיוחדת שהורסת לו למעשה את החיים לתמיד, וזאת רק בשל העובדה כי התנהג בשובבות.

20 שנה לאחר מכן "חוקרים" מוצאים "קשר מדעי" בין בעיותיו כאדם בוגר לבין האבחנה בילדות, כאשר למעשה הבעיות שפיתח כאדם בוגר, מקורן במערכת החינוך והרווחה שפלטו אותו למסגרות הרסניות ולא ב"הפרעה", שבפועל אינה קיימת, משום שאין לה שום ביסוס מדעי, רק נסיבתי.

חטיפת ילדי תימן, יחיאל מן – חלק ב’ – עדותה של שרה לייכט

13 באוקטובר 1997, בית אגרון בירושלים, לשכת העיתונות הממשלתית.
במקום זה התכנסה הועדה הממשלתית שהוקמה כדי לחקור את פרשת חטופי תימן וילדים אחרים שנלקחו ממשפחתם בשנים 1948-1954. השימועים נערכו מדי שבוע.

גברת שרה לייכט היתה העדה הראשונה באותו יום. היא עבדה כאחות במרכז ויצו בתל אביב בשנת 1950. גברת לייכט עבדה כמטפלת בילדים משעות הבוקר ועד לשעות 2-3 אחר הצהריים, ובמהלך עבודתה הוכשרה שם כאחות.

מרכז ויצו דאז נקרא בשם "המוסד לטיפול באם ובילד", אך גב' לייכט העידה כי מדובר היה בשם ששימש כהסוואה למרכז אימוץ שפעל במקום. את המקום ניהלה אישה בשם רבינה קיש, סגניתה היתה גב' ברבש ורופאת הצוות היתה גב' שפירא.( שימו לב, כמו במקרים רבים שוב מדובר בעדת נשים "טובות וחסודות", רונית)

הילדים אשר טופלו במוסד ויצו היו בטווח גילאים של בין יום אחד לשנתיים. לאחר שהגיעו לגיל שנתיים, הם הועברו למוסד יתומים שנוהל ע"י גב' רלח. (לדעתי, ילדים שלא הצליחו למכור, לא יכלו להחזירם למשפחותיהם האמיתיות משום שכבר דיווחו להם שהתינוק שלהם מת,משום כך זרקו אותם במוסד יתומים, רונית)

גב' לייכט הציגה בפני הועדה תמונה שלה עם אחד הפעוטות בהם היא טיפלה, שמו היה דרוויש, ואותו זכרה במיוחד משום חיבתה המיוחדת אליו. העתק של התמונה נמסר לועדה. בתום השימוע שוחחתי עם גב' לייכט שאף הראתה לי את התמונה.

מוסד זה של ויצו היה אחד מיני מוסדות רבים שחטפו ילדים, פשוטו כמשמעו, מכרו אותם בחשאי והגדירו את המהלך כ"אימוץ".

גב' לייכט זוכרת את היום בו הוצא דרוויש מן המוסד. לעובדי המוסד נאמר כי דרוויש נמסר למשפחה ממוצא פולני שהתגוררה ביפו. כמו כן, ניתנה לאחיות ולמטפלים הוראה האוסרת עליהם ליצור קשר עם דרוויש או עם הוריו, גם אם ייתקלו בו ברחוב, משום שההנהלה טענה שההורים החדשים של דרוויש מתגוררים בסמוך למוסד. גב' לייכט חיפשה את דרוויש בין הילדים שפגשה בשכונה אך מעולם לא ראתה אותו יותר.

(לדעתי, הנהלת המוסד העבירה לעובדים דיסאינפורמציה. כדי שלא יתחילו לחקור ולנבור מה עלה בגורלו של הילד. הם הזינו את העובדים במידע שגוי ובלבד שלא יתחילו לשאול שאלות. שנות ה 50 במדינת ישראל היו שנים של מיתון קשה, מדינה בהתהוותה ולא סביר שמשפחות ישראליות רבות אימצו את הילדים הללו, כי רוב המשפחות הישראליות, גם מיוצאי מזרח אירופה (פליטי השואה) היו במצב כלכלי קשה. סביר להניח שהילדים הוצאו אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל למשפחות מבוססות במדינות מערביות. הסבר זה נתמך זה ע"י מה שקורה עם האימוצים הבינלאומיים כיום. האימוצים הבינלאומיים נעשים במדינות העולם השלישי, מדינות בהן גם משפחות רגילות חיות בתנאים קשים. במדינות אלו, ילד מוצא אל מחוץ המדינה רק אם המשפחה הביולוגית אינה מסוגלת לגדלו ולא נמצאה משפחה מקומית שמוכנה לאמצו, רונית)

גב' לייכט נשאלה אם זכורים לה מקרים בהם מתו תינוקות. היא השיבה בשלילה, למעט מקרה אחד בו התגלה תינוק בן יומו בפח האשפה (אפילו קברים לא הכינו להם, מזעזע, רונית). היא ציינה כי מקרה זה היה יוצא דופן. לדבריה הטיפול בילדים היה מלא ב"חום ואהבה"….

———————————–

תורגם ע"י רונית, התנועה למען עתיד ילדנו.

לינק למקור:

http://www.geocities.com/stop_abuse.geo/ym1.htm

עדות מצמררת נוספת לנזקים הבלתי הפיכים שגורמים עובדים סוציאלים לילדים

מובאת כאן עדות מצמררת של הורים מאמצים לשני ילדים אשר נפגעו נפשית באופן קשה ביותר כתוצאה משהייה במוסד וטלטלות בין מוסדות למשפחות אומנה. הרווחה הוציאו את הילדים מהאמא הביולוגית שלטענתם היתה חולה…ואני לא אתפלא כי מדובר בעוד שקר, והאמא בריאה ראויה למופת, ממנה חטפו את הילדים.

 

כל פעם שאני קוראת כאלו עדויות אני מזדעזעת מעוצמת האטימות של המערכת, הם ממשיכים לבצע פשעים כנגד האנושות וכל העולם שותק.

 

עדות זו היא אחת מיני עדויות רבות לגבי ילדים מאומצים שנקרעו בעל כורחם ממשפחתם וממורשתם, טולטלו ממשפחה למשפחה ולבסוף מצאו עצמם מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש. על הנזקים הבלתי הפיכים שנגרמים להם ע"י עובדים סוציאליים כולם מפחדים לדבר. כל המערכת פוחדת מהם, והילדים המסכנים הללו בהיותם מאושפזים במחלקות סגורות , מנותקים מהעולם ואינם מסוגלים אפילו לתבוע אותם במסגרת דיני נזיקין.

שלום רב, אנו משפחה עם מס' ילדים חלקם ביולוגיים וחלקם מאומצים. הילד שמדובר בו הינו בן 8 שאימצנו עם אחיו לפני 6 שנים.. מתחילה לא ידענו לקראת מה אנו הולכים או יותר נכון לא הבהירו לנו מה ההשלכות, האם הביולוגית חולה  ויותר מכך אף אמרו לנו שזה לא עובר בגנטיקה ובטח לא אופייני לאחים.

לצערנו הרב נפל בחלקינו משהו שקשה מנשוא. חשוב לי לציין מלכתחילה שאין אנו חלילה מאשימים את הילדים אבל בהחלט הדבר לא פשוט להתמודדות. במשך 5 שנים ניסינו פנינו לכל בעלי המקצוע חיפשנו מי שיקשיב לנו וישמע…ההתנהגויות של הילדים ממש חרגה מהנורמה, יש לנו ילדים גדולים ביולוגיים כך שפחות או יותר אנו מודעים לתהליך גידול ילדים, ברור לנו שיש המון קשיים שילד מאומץ מביא עימו אולם במקרה שלנו הקשיים עולים על כל דבר.

 

כבר משחר קטנותם הם הגיעו אלינו בגיל שנתיים לאחר מוסד ששהו בו שנה…קודם הוצאו בגיל 5 חודשים לאומנה..יש להם הפרעות אכילה דבר שלא היה פשוט אבל התמודדנו…חרדת נטישה כמצופה קשה ביותר, חוסר תפקוד חברתי נכון…בעיות רגשיות לר פשוטות…התנהגויות מיניות חריגות..ולאחד מהם התנתקויות רגשיות..לאחרונה לאחר שנוכחנו לראות ובהמלצת ועדת החלטה נאלצנו לשים ילד אחד בפנימיה טיפולית, כאשר הוא מגיע הביתה לביקורים וכל מה שמשתמע מכך.

 

לציין שעם כל הצער מאז בתינו נרגע ממש וחזר מעט לתפקוד תקין. יתר הילדים ממש התקשו לנהל חיים סדירים…ומצוקתם גם היתה קשה. אנו הולכים לטיפול וסיוע..אולם אני חייבת לשאול אותך דבר שלצערי אנו רואים שהולך לחזור על עצמו עם הילד השני. לאורך כל הדרך אנו ההורים הסבנו את תשומת ליבם של בעלי המקצוע להתנהגויות של הילד שנמצא כרגע בפנימיה…ואילו הם לא הבנו על מה אנו מדברים. אנו מודעים לכך שהוא כלפי חוץ לא פעם הפגין התנהגויות אחרות עד שבסוף גם בחוץ לצערינו הכל פרץ.

 

האח האחר מתנהל מעט שונה…בתחילה אובחן כ-PDD NOS אולם מהר מאוד נאמר לנו שהבעיות בהתקשרות שלו יכולות גם כן להתבטא באופן שהוא מביא את הדברים, אין ספק שההתפתחות שלו לא כפי גילו הכרונולוגי וזה יוצר בילבול עצום. מה שמדאיג אותנו מאוד לאחרונה…העובדה כהוא..פוגע בעצמו בכל מיני אופנים…מגרד עד זוב דם..ולפני מס' ימים ביום רגיל לחלוטין…פתאום תוך שנה…שמנו לב שאין לו גבות…בתחילה מאוד נבהלנו לא הבנו…לקחנו אותו לרופאת עור, והיא ישר שאלה האם הוא מטופל רגשית ואכן הפסיכאטרית נתנהל לו לופיטין 20 מ"ג פעם ביומיים כי היא ראתה שהוא עצוב.

 

המרפאה הרגשית שלו שמטפלת בו במוסיקה אמרה שהוא הראה המון תוקפנות…בבית ממש לא ראינו מאומה נהפוכו הוא היה מאוד חיוני..בחוויה שלנו לא היה "מניע" אני מתארת לעצמי שזה נובע מתוכו…בטח עקב יציאת אחיו אבל לציין שעוד קודם הוא היה עושה המון מעשים מסוכנים, שלא תואמים את גילו. רופאת העור אמרה לנו במפורשות שהוא ילד שזקוק להשגחה תמידית..ראינו באינטרנוט שיש תופעה כזו תלישת גבות ושערות המאופיינת כהפרעת אישיות,שמלבד תרופות חייבים גם עיצוב התנהגותי.נכון שהוא מטופל אבל למה מתימרים כל הזמן לומר לנו שהוא בסדר גמור למה?

 

בעבר פסיכולוג שראה את הילד כתב מפורשות שלדעתו יש לילד הפרעה נפשית…מאז שהוא אצלינו הוא כל הזמן מדבר על המוות …"רוצה לראות את הבשר של עצמו או אדם מת"ואילו הפסיכאטרית…אומרת שהוא מעט סקרן יותר מילד אחר צריך מעט יותר שמירה…ואני שואלת בשיא הכנות האם באמת זהו זה…? אנו מאוד דואגים לעתיד…יש בנו תחושה שפוחדים לומר לנו דברים בגלל שהוא מאומץ שאולי לא נרצה אותו. זה כל כך לא נכון הוא מקסים אבל אנו רוצים לדעת את האבחנה, יש לנו פחד שכמו עם האחר בסופו של דבר…נפספס…שאלה פרקטית…הוא החליט שהוא רוצה לגדל שיער. אמרנו שאין בעיה כל עוד נשמור על ניקיון הראש, ושהוא ישים קשת שהשיער לא יגיע לעיניים. ועכשו אחרי מה שעשה לגבות בכל הזדמנות שאין אנו רואים הוא נמנע מלשים קשת בשיער…לדוגמא מה לעשות? דבר שני מה לעשות עם הפסיכאטרית…אנו אומרים בקול רם את חששותינו ואילו היא מבטלת הכל… המון תודה וסליחה על האורך