משמורת ילדים וטובת הילדים – כרוניקה של תוצאה ידועה מראש

הליכי גירושין מתחילים בדרך כלל שעה שאחד מבני הזוג, לרוב האשה, פונים לראשונה לעורך דין ומבקשים לקבל יעוץ ראשוני בכל הקשור לגירושין. המידע הראשוני שהם מבקשים לקבל נוגע בעיקר לסוגיית מזונות-הילדים, מזונות-האישה, משמורת הילדים והסדרי הראייה, הפרדת המגורים המשותפים, חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים, ביצוע גט, ובמקרים מסוימים: מניעת אלימות.

 

מאמר מאת עו"ד אמיר שי  22/04/2008

 

צדק ספרותי מול מציאות עגומה

 

רוב ההורים המגיעים לייעוץ בפעם הראשונה, באים עם ציפייה מאד מסוימת:

 

הם מצפים לשמוע שמערכת החוקים והנורמות המשפטיות ("המערכת" / "השיטה המשפטית") עימם הם עתידים להיתקל יהיו ברורים, הגיוניים, הוגנים, מגוננים, מבוססים על ניסיון רב ומצטבר, ומכוונים להבטחת טובת הילד. 

 

הם סבורים כי למרות כל הסיפורים ששמעו על מאבקים מכוערים בין בני זוג בהליכי גירושין, הם יפגשו במערכת סדורה של חוקים וכללים  ששוכללו בהמשך השנים ע"י המחוקק, ואשר קובעים כללים מהותיים נבונים וצודקים  וכללי משחק הגיוניים וקפדניים. 

 

הם סבורים שהשם הרע שיצא להליכי הגירושין בישראל נובע מאופיים הרע של המתדיינים ולא מאופייה של השיטה המשפטית.

 

הם סבורים ומצפים כי אנשי המערכת איתם הם עתידים לבוא במגע (כגון שופטים, פקידי-סעד, ושוטרים) יהיו מיומנים, רגישים, ואכפתיים. הם בטוחים שדיני מזונות הילדים הנהוגים  בשיטה המשפטית מבוססים על צדק, ועל חלוקה סבירה של נטל כלכלת הילדים בין ההורים.

 

אולם מעל לכל, ועל אחת כמה וכמה הם בטוחים כי בתחום העדין והרגיש של המשמורת,  גידול הילדים, וקביעת הסדרי הראייה עימם, מגלמים החוקים בתשומת לב, באכפתיות, ובחרדת קודש ובקפדנות את הכלל העליון של טובת הילד.  אלא שלא כך הדבר.

 

זכות ראשונים שמורה לאמהות

 

אישה (שיש לה ולבן זוגה ילדים קטינים) המגיעה לייעוץ המשפטי בפעם הראשונה, חווה חוויה מחזקת מדהימה. היא שומעת כי לאמיתו של דבר, ובניגוד בוטה לכל המיתוסים, אם יש לה ולבעלה ילדים קטינים, הרי שהחוק מעניק לה כאשה יתרונות משפטיים משמעותיים ביותר:

 

(1)- הילדים ימסרו "באופן אוטומטי" למשמורתה הבלעדית מייד עם תחילת ההליכים, ולמעשה אף לפני כן.

 

(2)- היא תהיה זכאית לקבל מבעלה, תוך 3 – 4 שבועות בלבד -  דמי מזונות ילדים בסכומים העולים על כל השערותיה תקוותיה וציפיותיה המוקדמות ! מתברר לה כי אב יהודי בישראל חייב "חיוב אבסולוטי במזונות ילדיו" בלי כל קשר למצבו הכלכלי, ובלי כל קשר למצבה הכלכלי של האישה, בסכומי "מינימום" גבוהים ביותר.

 

(3)- מתברר לה כי היא יכולה ורשאית בכל עת ליטול את הילדים ולהעבירם למקום מגורים חדש, מבלי לפנות כלל לבית המשפט, ומבלי ליידע את בעלה על כוונותיה.

 

(4)- מתחוור לה כי להתנהגותה כלפי בעלה מרגע זה ואילך אין כל השלכה על ההחלטות הצפויות:- היא יכולה לנהוג כלפיו באכזריות וחוסר חמלה, ולא תהיה לכך כל השפעה שלילית מבחינתה על ניהול ההליכים. 

 

(5)- חמור מכך: מתברר לה כי גם כלפי הילדים היא יכולה לנהוג בחוסר אחריות הורית ואיש לא יגיש לה חשבון בגין זאת.  היא בהחלט יכולה, למשל, לשלול מילדיה  את זכותם הטבעית להתראות עם אביהם ללא כל הצדקה ועל דעת עצמה עד שהאב ישיג צו הסדרי ראייה.

 

(6)- במקרה המתאים מוסבר לה כי ביכולתה לגרום להרחקתו של הבעל מבית המגורים, בהליך מהיר ביותר, בתנאי שתגיש נגדו תלונה במשטרה – אמיתית או כוזבת, לא משנה, או שתגיש נגד בעלה בקשה (כנה או בדויה) ל"צו הגנה" במעמד צד אחד בטענה שבעלה נקט נגדה באלימות או באיומים. לעתים די בכך שהיחסים בבית מתוחים על מנת שהבעל יורחק מן הבית, אף ללא כל טענה לאלימות  מצידו. 

 

(7)- מתברר לה כי בין אם תעזוב את בית המגורים עם הילדים ובין אם תגרום להרחקת בעלה מהבית, היא תיעשה הלכה למעשה לבעלת משמורת זמנית על הילדים, ובעלה יהיה מחוסר כל זכות אמיתית לראיית ילדיו במשך שבועות ארוכים, עד להסדרת של הסדרי-ראיה ראשוניים כלשהם ע"י בית המשפט  {מה עצוב הדבר שקצב הסדרת הסדרי-ראייה אינו מדביק לעולם את קצב פסיקת המזונות הזמניים. החומר –הכסף -  נתפס כדחוף יותר מן הרוח – הקשר עם האבא}.

 

(8)- מתברר לה למרבה תדהמתה כי יש לה סיכוי בתנאים מסוימים להיות זכאית גם למזונות אשה לתקופת מה, בעוד לבעלה לא תקום בשום קונסטלציה זכות לקבל ממנה דמי מזונות בן זוג.

 

(9)- מתחוור לה כי היא יכולה לרוקן את חשבון הבנק, להעלים כספים והכנסות, לנער חוצנה מחובות משותפים,  לאפשר לבעלה לקרוס כלכלית, ואף אחד לעולם לא יגיש לה חשבון בגין זאת.

 

(10)- מתברר לה כי אם בעלה יעיז בלחץ הליכי הגירושין המפתיעים או בלהט הליכי הניתוק מהילדים הנכפים עליו, להרים את קולו, או לאיים, הוא צפוי לספוג צווי הרחקה מיידיים (מהמשטרה או מבית המשפט), אף ללא בירור יסודי של העובדות הנטענות.  העובדה שבעלה כלל אינו אלים מטבעו, והעובדה ש"המערכת" והאשה דחקו אותו עם הגב אל הקיר לפני שפנה לאלימות, לא תילקח כלל בחשבון. 

 

(11)- מתברר לה כי אם בעלה ינסה לראות את הילדים בתקופת הביניים (עד לקביעתם של הסדרי ראיה ראשוניים) בגן הילדים או בבית הספר, ביכולתה למנוע זאת ממנו בדרכים שונות ופשוטות.  בקיצור, מתברר לה כי גם אם היא תנקוט כלפי בעלה (וכלפי הילדים) בחוסר הגינות וחוסר אחריות-הורית משוועת, לעולם בשום שלב של ההליכים המשפטיים לא יוגש לה כל חשבון לתשלום פיצויים בגין כך.  הרשות נתונה בידה להתנהג כלפי הבעל  והילדים באכזריות ורשעות בלתי נסבלת ובלתי מוצדקת מבלי שהיא תהיה צפויה לשלם על כך מחיר כלשהו בעתיד.     

 

צלע שלישית לחיזוק מעמדה של האם

 

באותה פגישה ראשונה תשמע גם האישה בפעם הראשונה מן הסתם, את המונח פקידת-סעד. יוסבר לה כי אם וכאשר בעלה יגיש בקשה להסדרי ראייה (או בקשה לקבלת משמורת ממש) ביהמ"ש יפנה את הצדדים לפקידת הסעד במקום מגורי האישה, ויבקש ממנה להכין "תסקיר" לגבי שאלת המשמורת והסדרי הראייה, אבל אל לה לדאוג שכן אם היא איננה "משוגעת זונה או נרקומנית" היא תקבל באופן אוטומטי הן את המשמורת הזמנית והן את המשמורת הקבועה על הילדים, והסדרי הראיה שיומלצו על ידי פקידת הסעד לא יעברו מעבר למוסכם ולרצוי ממילא בעיני האישה. 

 

מוסבר לה כי בישראל מופעלת דוקטרינת הגיל הרך לפיה חזקה על ילדים עד גיל 6 להימצא במשמורת אימם, אולם אל לה לדאוג: גם מעבר לגיל 6 מניחים בתי-המשפט וכל הגורמים האחרים כי טובת הילדים להימצא אצל אימם, ואף אם אחד הילדים הינו בגיל העשרה אין כל מקום לחשש לגבי קביעת המשמורן שיגדל אותו שכן אין מפרידים בין אחים.  יתר על כן: גם כאשר יגדלו הילדים הם לא יועברו למשמורת האב שהרי ההמשכיות  מחייבת כי הילדים לא יועברו מהורה להורה לאחר שהתרגלו להימצא במשמורתו של הורה מסוים.      

 

וכך תצא האישה ממשרד בא כוחה הנבחר כשהיא מופתעת לטובה ממעמדה החזק בכל הקשור לסוגיית המשמורת והסדרי הראיה מחד, ולסוגיית מזונות-הילדים ומזונות האישה מאידך.  ברגע  זה סוכל כל סיכוי להליכי גירושין הוגנים ותרבותיים, שבמרכזם עקרונות טובת הילד והצדק. 

ברגע זה סוכלה כל אפשרות שהילדים יזכו ליהנות משני הורים שייטלו חלק בחייהם ובגידולם ובכלכלתם באופן המציב את טובת הילד ועקרונות הצדק במרכז.

 

הערה:

 

קיימים בהחלט תחומים בדיני האישות והמשפחה בהם יד האישה על התחתונה, כגון חוסר האפשרות להינשא מחדש ולהעמיד צאצאים חדשים שלא ייחשבו לממזרים מגבר אחר בהעדר גט, וכן בעיית הפער המשמעותי בכושר ההשתכרות של בני הזוג במקרים רבים, פער שקשה לגשר עליו בהעדר דין למזונות אישה לאחר גירושין בדת היהודית. איננו מתעלמים מתחומים אלה. ברצוננו להדגיש במאמר זה את שלל היתרונות העצומים העומדים לצידן של נשים, כאשר קיימים ילדים קטינים "בתמונה",  דבר השולל מראש במקרים רבים מאד כל סיכוי להגיע בדרך ארץ ובהגינות לגירושין הוגנים, מכובדים,  ותרבותיים, שטובת הילדים והמשפחה בכללותה במרכזם.