התנועה למען עתיד ילדינו

כי ילדים נולדים לשני הורים !

  • קו החירום 24 שעות Аварийная линия движения 24 часа в сутки

    yeladeinuorg@gmail.com 0547643477 צוות כונן למעצרים והגעה לתחנות משטרה יוסי צייג 0506356337 או 0503077158 If your children were taken by welfare officials Aoimtm by welfare officials to take your children You have been invited to the police station due to a false complaint or stops to Toamr anything before you contact 0547643477 or leave a message by email
  • מי אנחנו

    זהו האתר הרישמי של התנועה למען עתיד ילדינו אשר מייצגת 750,000 ילדים וכ 300,000 אבות גרושים אשר מופלים ונרדפים על רקע מגדרי וסובלים מרדיפה ואפליה של בתי המשפט למשפחה, מוסדות הרווחה, המשטרה ומוסדות נוספים של המדינה. התנועה פועלת בגבורה למניעת חטיפת ילדים ע”י רשויות הרווחה, בתי המשפט ומוסדות המדינה. התנועה שמה לה דגל לסייע לכל ילד שנמצא במצב של סיכון, ולכל ילד מנותק או מנוכר מהורה או משפחה. התנועה שמה לה לדגל לעזור ולסייע לנשים וגברים כאחד בעניין ילדיהם, הורות שווה ומשמורת משותפת.
  • הסרט זכות האבות

  • ערוץ טלויויזיה

    טלוויזית רווחה

  • לבנה עבאדי מנתקת ילד מאביו בתמיכת השופט יורם שקד .

  • בני היקר אינך רואה אותי בגלל השופט יורם שקד

    בני היקר אינני מאשים אותך מי שאשם זה השופט יורם שקד . ואמא שלך שסובלת מבעיה נפשית . בני היקר זו עניין זמני עד שתעבור לחזקתי . לא יורם ולא בן ארי ימנעו ממך לראות את אביך . שתדע בני היקר לעולם לא ננטוש אותך ונלחם בשבילך . יצאת לעולם למציאות קשה כאשר ניסתי הכל בכדי לא לצאת למלחמה אך מה לעשות האישה שמגדלת אותך בשלב זה פירשה זו כחולשה . האפליה הנהוגה במדינה גורמת לך בני היקר נזק רב . אך נעשה הכל בכדי לתקן זאת במהרה . היזהר בני היקר שלא תלמד מהאישה הזאת דבר . שתגדל תדע מה אביך עשה בשבילך בני היקר . שתגדל תודיע ליורם שקד ,ואריאל בן ארי אני יודע שאתם אשמים . נעשה הכל ביחד בכדי שתעבור בהקדם מהאישה הזאת שמתעללת . יורם שקד אומר שזה בסדר לקחת סמים ,לנתק אותך מאביך ומשפחתו . תזכור את השם הזה בני היקר . בני היקר אני פה בשבילך ולמענך ,וכן בשביל אחותך היקרה שמחכה לך .
  • תקנון העמותה

  • כנס למען זכויות הילד והמשפחה

  • הצטרפו לתנועה

    יעקב בן יששכר - מנכ"ל

    למען שינוי בוועדות הכנסת ושינוי המצב הקיים נא לפנות 0547647643477 yeladeinuorg@gmail.com

  • המעמד האישי והרווחה

    אחראי תחום המעמד האישי והרווחה בתנועה למען עתיד ילדינו. אלון : דוא"ל:yeladeinuorg@gmail.com
  • יו"ר התנועה אלון רחמים

    אלון רחמים יטפל בנושא הרווחה ועובדות הסעד . 0547647643477
  • שנים נלחם למשמורת ביתו והצליח למרות סירובה של ראשות הסעד ובית המשפט

  • קטגוריות

  • תרומות

    רוצים לתרום ולעזור לנו לממש את המטרות ? מספר החשבון שלנו בבנק הדואר 8204851 דרושים מתרימים בתשלום שכר ראוי מגיל 15 ומעלה .
  • חיתמו על העצומה

    ראה תמונה בגודל מלא

    חיתמו על עצומה להקמת גוף בקורת חיצוני ובלתי תלוי על פעילות משרד הרווחה.
    http://www.atzuma.co.il/yeladeinuorg

  • העלאת או קישור עצומות לאתר

    כחלק מפעילות התנועה למניעת סתימת הפיות והעלמת האמת בכל הנוגע לשחיתות הממסד, לשחיתות ולמחדלי משרד הרווחה ולקשר הבלתי נתפס בין פקידי הסעד-בתי משפט-משטרת ישראל, התנועה מאפשרת לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בהפצת עצומות בנושאים מגוונים, הקשורים בזכויות הילד, בזכויות ההורה הגרוש וכמובן - בכל הנוגע לחשיפת האמת והפגיעה בערכי הצדק והחוק בידי הממסד.
    את העצומות יש להפנות לאסף לפי הפרטים הבאים:
    נייד: 0503-588699
    פקס: 1533-6518634
    דוא"ל: YELADEINUORG@gmail.com
    העצומות תבדקנה ולפי מידת התאמתן, יפורסמו באתר תחת שם כותב ועורך העצומה בתוספת לכתובת העצומה.

  • סרטונים על אלימות ממסדית

    PROJECTעדויות מזעזעות של אזרחים שנפגעו קשות מן הממסד הישראלי
  • הידעת כי

  • ארכיון מאמרים

  • לוח שנה

    מאי 2012
    א ב ג ד ה ו ש
    « אפר'    
     12345
    6789101112
    13141516171819
    20212223242526
    2728293031  
  • קטגוריות

  • תמונות ראויות

    Midu - Summer 2012

    cupcake ( Explore & Front page )

    Agave -- Explored #3

    More Photos
  • תוכנת התרגום של גוגל

    http://translate.google.co.il/#
  • יעקב בן יששכר בפעולה. הפגנה מול הפמיניסטיות

  • התנועה למען עתיד ילדנו

    שגיאה: טוויטר לא הגיב. בבקשה המתן כמה דקות ורענן את הדף.

ארכיון רשומות מהקטגוריה "מזונות"‏

איך ולמה הפכה המילה "פמיניסטית" לקללה?

פורסמה על־ידי yeladeinu ב יוני 25, 2008

אני שונאת נשים ששונאות גברים. לא די בכך שהן שונאות ברייה חביבה בעיניי עד מאוד, הן גם משניאות את כלל הנשים על פלח נרחב באוכלוסיה. הפמיניזם הוא תנועה ברוכה מאוד בעיניי למען שחרור האשה והעצמתה. אז איך יצא ממתוק עז?  

 

אני אוהבת גברים. כן, מודה בפה מלא. אוהבת גברים, ולא סובלת נשים ששונאות אותם רק כי הם זכרים. את אלו ששונאות אותם בתואנה "פמיניסטית" אני אפילו עוד יותר מתעבת, שהרי לא די בכך שהן שונאות ברייה חביבה בעיניי עד מאוד, הן גם משניאות את כלל הנשים על פלח נרחב באוכלוסיה.

 

 

פמיניזם, תנועה לשחרור האשה, היא תנועה ברוכה מאוד בעיניי. מטרתה העיקרית היא העצמת נשים ברבדים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים וכו'. מי שהשתמש לראשונה במושג "פמיניסט" היה למרבה ההפתעה גבר, שארל פורייה, סוציאליסט צרפתי בתחילת המאה ה-19, שראה בשחרור האשה צעד ראשון ועיקרי בשחרור החברה כולה. מאז עבר הפמיניזם מספר גלים ברחבי העולם, כשמטרתו העיקרית למנוע אפליית נשים ולהשיג שוויון זכויות בינן לבין הגברים.

 

 

 

 

 

אושר ועושר

פורסם:  24.06.08, 10:51

אז איך יצא ממתוק עז   והמילה "פמיניסטית" הפכה שם גנאי נרדף לאשה שהיא "גבר גבר", או לשונאת גברים?

ייתכן שזו קנוניה יציר כפיהם של מתנגדי התפישה, קנוניה שמטרתה להכפיש את הדבקות בפמיניזם. אבל הבה לא ניתמם, גם ידן של לא מעט נשים בדבר.

חוד החנית של ה"עוסקות במלאכה" היה כל אלו שהשתייכו לזרם הקיצוני של הפמיניזם, זה שלא תר אחר שוויון זכויות, אלא דורש עליונות נשית על המין הגברי ומבקש להשיג זאת לא על ידי התעלות עצמית, כי אם על ידי הנמכת ה"יריב". "פמיניסטית" מסוג זה היא אשה שלא מתביישת לומר בריש גלי: "לא צריך גברים בעולם הזה, הם סתם מיותרים, אני יותר טובה מהם".

למה זה קורה? מרמור וחוסר ביטחון! בין השיטין אני מניחה שהסיבה להתנהגות כזו נובעת מהתפישה של נשים אלה כאילו העולם נשלט על ידי מפלצות גברים עם נשק יורה במכנסיים, המנצלים את הנשים הקטנות למילוי גחמותיהם. הן רואות זאת אם כן כמשימה להביס את ה"רוע הגברי" שמבקש להשתלט על העולם ועליהן.

 

 בואו נדבר הכי נוקב שיש – נכון, מעמד האשה עדיין אינו שווה למעמד הגבר במקומות מסוימים. עדיין יש אפליה ניכרת בשכר העבודה במגזרים מסוימים, עדיין יש ייצוג דליל של נשים בתחומי חיים שונים. נכון. עברנו כברת דרך ארוכה ומכובדת, אבל עדיין לא הגענו לשוויון מוחלט. אבל האם הכרזת "אני אכסח לכם את התחת" תהיה היא זו שתביא לשינוי המיוחל? מצד שני, האם מפני שהקיפוח קיים הנשים צריכות להצטייר כחלשות?

אני לא נעתרת לטון המתנצל, לא נעתרת לטון התוקפני נגד כל מאן דהוא רק משום היותו גבר. גבר לא טוב יותר מאשה, ואשה אינה טובה יותר מגבר. עם כל הכבוד לרעיון השוויון, צריך להבין שהגבר שונה מהאשה והאשה שונה מהגבר – וטוב שכך. כל אחד מהצדדים הוא חצי שמושלם רק אם הוא מחובר לצד השני. וכל מי שתגיד שהחיים יכולים להתנהל ללא גברים משקרת במצח נחושה, או שהיא תמימה. צריך גברים בעולם הזה, אבל חייבות להיות גם הנשים. כל אחד מהמינים מביא את יופיו לעולם, את חוכמתו, את בינתו, את הרגליו, וכל אחד מהם בלי משנהו לוקה בחסר. זו התפישה הפמיניסטית הבריאה לטעמי. זו התפישה הפמיניסטית שלי.

להמשך הכתבה במלואה באתר Ynet :  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3559454,00.html

עם כל הכבוד לכתבה חשובה אך מעט מהונדסת.  הניסיון המניפולטיבי להגיד, אני לא נלחמת אבל רק לוקחת את כלי המלחמה איתי (הילדים)  מתוך עצם הרוך והעדינות הנשית לכאורה.  קשה גם כיצד נשאף לשיוויון כאשר את זועקת "גוולד " על עצם היות הגבר לכאורה אחד אשר מרוויח יותר מהאישה. מדובר בטענה הזויה עוד יותר כאשר רוב נושאי התפקידים הבכירים פרטיים וממשלתיים הינם נשים, אז הכצעקתה??

אי אפשר לדרוש מהגבר מ זונות גבוהים ומאידך לומר שמע אני רוצה את מקום העבודה שלך.

אל נשכח גם את עניין האבטלה הגואה  ישנם מאות גברים אשר מטילים עליהם את האחריות לפרנסה , שהיו שמחים לתפוס את מקום עבודתם של נשים אשר נהנות ממשכורות בשכר הממוצע ואף הרבה הרבה מעליו.

בואו נהיה שוויוניים בגידול הילדים, מאחריות הכלכלית לאחזקתם  ולא נשתמש ונחזיק בילדים כשבויים ואז נדרוש על זה כספים.

כי לטובת ילדים צריך לזכור שנולדו לשני הורים

 

 

פורסם ב אפלייה, טובת הילד, כללי, מזונות, פמיניזם, רווחה, שחיתות, שכר, שנאת גברים | מתויג: , , | לכתוב תגובה »

עונש קל לאב בגלל התנהגותה הנלוזה של הגרושה. קשר אב-בן אינו יציר המשפט

פורסמה על־ידי ronitfamily ב מאי 8, 2008

ביהמ"ש גזר 3 חודשי עבודות שירות על אב שחטף את בנו מגרושתו. השופט: הגרושה מנעה כשנה מפגש עם הבן ולא הועמדה לדין. ועוד: התחשבות במצוקה האמיתית של האב "באהבתו לבנו יחידו"

מאת: רותי אברהם   | NFC

  
סנונית נוספת מבשרת שינוי ביחס מערכת המשפט כלפי אבות. בית המשפט המחוזי בירושלים הקל (יום ג', 6.5.08) משמעותית בעונש אב שהורשע בחטיפת בנו מידי גרושתו, והחזקתו 47 יום. בהחלטה כתב השופט, נועם סולברג, כי הוא גוזר שלושה חודשי עבודות שירות וקנס 15 אלף שקלים על האב בשל "התנהגותה הנלוזה של הגרושה", שמנעה מהאב להתראות עם בנו במשך שנה, ולא הועמדה לדין על כך.
 

בהחלטה גולל השופט את מסכת יסוריו של האב, כבן 50, שאחרי שנים רבות נולד בנו יחידו. זמן קצר לאחר מכן התגרשו בני הזוג. בתחילה הם שיתפו פעולה בנוגע לבנם ולא נזקקו להסדרי ראיה פורמליים. אך האם נישאה בשנית, ובית דין רבני אליו פנתה, קבע הסדרי ראיה "פורמליים ונוקשים" שגרמו לכך שהאב "מושפל וכואב" נאלץ לפגוש את בנו במרכז קשר בנוכחות עובדת סוציאלית. אף על-פי כן כיבד האב את ההסדר.

לא כך נהגה גרושתו, שמנעה במשך שנה מהאב להתראות עם בנו וזאת בתואנה כי עברה לחו"ל. בפועל התגוררה בבני ברק ואף דרשה וגם קיבלה, העלאה במזונות מסכום של 500 שקלים ל-1800 שקלים. האב פנה לעובדת סוציאלית, לבית הדין הרבני וגורמים ממסדיים אך אלו הודיעו לו כי גרושתו עזבה את הארץ בזהות בדויה. "הנאשם נואש מהממסד וכשנודע לו שבנו בירושלים הלך ועשה את המעשה הפלילי שבגינו הורשע".

 

בדיון על עונשו כתב השופט סולברג כי היעלמו של האב עם בנו גרם נזקים לבן ולאם ולסביבה הקרובה, כמו גם "נזק כספי לקופת הציבור כאשר מידי יום שלחה המשטרה ניידות סיור לחפש אחריו, נעשו איכונים והוצאו פלטי שיחות טלפון כחלק מהמאמץ החקירתי. המשטרה פרסמה את סיפור המעשה בתקשורת ופנתה לרבנים ולארגונים בקהילה החרדית כדי שיסייעו באיתור הנאשם ובנו. הופעלה יחידה משטרתית מיוחדת ונעשה שימוש באמצעים שעלותם רבה. כח אדם רב ורבבות שקלים הושקעו במשימה". הבן הוחזר רק לאחר שהאב נתפס בידי המשטרה.

 

אמנם, "הנזק הנפשי לבן, נזק ממוני לאוצר המדינה ושיקולי גמול והרתעה תומכים בעמדת התביעה להטיל עליו עונש של מאסר לתקופה ממושכת", כתב השופט. עם זאת, "זכור נזכור כי אהבת אב לבנו הריהי חוק טבע. הנאשם לא חשב להרע לבנו אלא להטיב עימו. באמת ובתמים סבר הנאשם כי מצבו של בנו אצל האם הורע. קשר בין אב לבן אינו יציר המשפט. הקשר הוא חזק חוצה ימים וארצות, ואינו מוגבל לזמן, למקום, לדת או לחברה. מי שאמר והיה העולם טבע בנו את הקשר הזה בעת בריאת העולם".

 

השופט הוסיף כי במהלך החקירה והמשפט שהה האב שלושה שבועות במעצר מאחורי סורג ובריח. בהמשך שהה למעלה משנה במעצר בית באיזוק אלקטרוני ובתנאים מגבילים וכיום הוא נתון ב"מעצר עיר" בצפת. "בשעתו לימד תורה. לעת הזאת עזבוהו תלמידיו, פרנסה אין, ובדרך לא דרך משלם האב לגרושתו מזונות בסך של 1800 שקלים מידי חודש. והנורא מכל, גרושתו ניתקה כל קשר ומזה שנתיים לא זכה הנאשם למפגש אף לא לשיחת טלפון עם בנו יחידו".

 

חרף חומרת העברה, הנזק הנפשי לבן, הנזק הכספי לקופת המדינה והצורך להרתיע את הנאשם ואחרים שכמותו "ראוי להתחשב במצוקה האמיתית שאליה נקלע האב באהבתו לבנו יחידו. בהתנהגותה הנלוזה של גרושתו שעד כה לא נתנה את הדין על מעשיה, בתנאי המעצר הקשים, ובעובדה כי הנאשם הוא אדם טוב ביסודו ללא עבר פלילי. בהתחשב בכל אלה לא ראיתי למצות עם הנאשם את מלוא חומרת הדין".

 

בית המשפט גזר על האב שלושה חודשי עבודות שירות וקנס 15,000 שקלים.

פורסם ב אבהות, בית הדין הרבני, בתי המשפט לענייני משפחה, גט, הוצאת ילדים מחוץ למשפחה, הסדרי לינה, הסדרי ראייה, התעללות בילדים, חוקי משפחה, חטיפת ילדים, טובת הילד, מזונות, משבר גירושים, משטרה, משמורת, נועם סולברג, ניתוק מילדים, עובדים סוציאליים, פקידי סעד, רווחה, רשלנות, שופטים, שחיתות | לכתוב תגובה »

חזקת הגיל הרך בעקבות המלצת ועדת שניט. גבי גזית מוכיח את רונית ארנפרוינד כהן מויצ"ו. רועי רונן: הבעיה היא בשופטים – אנשים מקובעים ומיושנים.

פורסמה על־ידי ronitfamily ב אפריל 30, 2008

פורסם ב אבהות, בתי המשפט לענייני משפחה, גבי גזית, גט, הסדרי לינה, הסדרי ראייה, ויצו, ועדת שניט, חוקי משפחה, טובת הילד, מזונות, משבר גירושים, משמורת, ניתוק מילדים, סרטונים, עוני, פקידי סעד, רבני, רדיו, רווחה, רונית ארנפרוינד כהן, רועי רונן, רשלנות, שופטים, שחיתות, שנאת גברים | לכתוב תגובה »

גבי גזית מראיין את עו"ד דון יחיא לגבי המלצת ועדת שניט בנושא חזקת הגיל הרך

פורסמה על־ידי ronitfamily ב אפריל 29, 2008

פורסם ב אבהות, בית הדין הרבני, בתי המשפט לענייני משפחה, גבי גזית, גט, הסדרי לינה, הסדרי ראייה, ועדת שניט, חוקי משפחה, חזקת הגיל הרך, טובת הילד, כללי, מזונות, משבר גירושים, משמורת, ניתוק מילדים, סרטונים, עו"ד בני דון יחיא, עובדים סוציאליים, פקידי סעד, רבני, רדיו, רווחה, רשלנות, שופטים, שחיתות, שנאת גברים | לכתוב תגובה »

הפגנה נוספת מול אולמה של השופטת מקייס התקיימה היום

פורסמה על־ידי yeladeinu ב אפריל 28, 2008

משמרת מחאה בת עשרות משתתפים שהתחלפו ביניהם התקיימה היום בשעות הבוקר ועדיין ממשיכה להתקיים.

רבים המשתתפים החשובים שהשלתבו במשמרת המחאה, תלו שלטים אינספור וסימנו את המשך המאבק נגד השופטת הנוקמת.

תוך כדי ההפגנה התגלו לנו פרטים מצמררים מעוברי האורח לגביי המשך התעללותה של השופטת ויתר שופטי המשפחה באבות הגרושים:

השופטת מקייס פסקה מזונות לדרוזי עם משכורת של 5000 ש"ח (כנהג אוטובוס) 4200 ש" מזונות לשני ילדים.

במקרה אחר השופטת ממשיכה את הסחבת האינסופית שלה בתיקים ומונעת חלוקת רכוש הוגנת.

תודה מיוחדת לאשתו של יוסי צייג (אלה צייג) שהופיע לפתע לקראת הדיון ואף פתחה עימנו בדיון מסקרן ומעניין.

כמו כן למדנו שבית המשפט השרעי מאפשר בפסקי דיניו אוטומטית העברת בן זכר אחרי גיל 3 ובנות אחרי גיל 7.

כנראה שאצלנו היהודים אין רחמנות וחסדים בנושאי משמורת.

תודה רבה לראובן, ניב, אריה, קובי (שהופיע לדיון), ג'ואל, יוסי,יאיר, רועי, שלמה אלבז, טל, אגה חומסקי, עופר סלומון, איתן טווסי ועוד רבים וטובים אחרים שהשתתפו, באו,  ותרמו מאוד ועימם הסליחה שאיני זוכר ומכיר את שמותיהם.

לפיד המאבק ממשיך להאיר ןלהצית את דרכנו.

לא נשקוט ולא נסלח עד אשר הוועדה למינוי שופטים תפטר את השופטת הנ"ל!

 

פורסם ב אבהות, אלה צייג, בית המשפט בכפר סבא, השופטת רבקה מקייס, התעללות בילדים, מזונות, מקייס, רבקה אלמקייס, רחוב הטחנה, שופטת מקייס | 3 תגובות »

הסדרי ראיה על חשבון חיי קטין

פורסמה על־ידי yeladeinu ב אפריל 11, 2008

השופטת חני שירה מנתקת אב מבנו כי חרג לכאורה משעות הסדרי ראיה לאחר שביקש להגן על בנו אשר סובל מהתעללות והזנחה פושעת מצד אימו במשך שנתיים בחסות פק"ס אשר מגבות את האם על מנת להכשיל בדיקה משפטית וחוקית למעשייהם הפליליים שתועדו ע"י האב.

השופטת חני שירה נותנת לאם פרס על כי הקטין לאחר שכבר חווה מס' כוויות חבלות ועוד. הגיע בפעם היותר מידי עם ראש חבוש לאחר שנפתח, שריטות בפניו, וחתך מסכין ביד. 

ורק בגלל שאביו ביקש את עזרת החוק להגן על בנו, קיבלה האם פרס מידיה הנאמנות של השופטת שירה המוכיחה את סדר העדיפות בעינייה, סדרי ראיה על חשבון התעללות בקטין בן 3.  האם כך סדר העדיפויות של השופטת לגבי ילדיה שלה????

שופטת זו אף נמנעת מסמכותה ומעניקה את השרביט לפק"ס אשר בעצם הם אלו אשר הכתיבו לשופטת את החלטתה. האם זו המקצועיות המצופת משופטת???. ובטח כאשר מדובר בדיני נפשות????

האם הורה אשר היה לוקח את בנו לטיפול או לרשויות החוק בשעות הגן חובה או בית הספר, גם היה נענש כך???  השופטת לא מבינה כי הענישה את הקטין וגרמה נזק יותר מאשר תועלת או שררה.

היזהרו לכם הורים מלשים מבטח ילדיכם לידי שופטת זו.

שופטת זו עובדת בחברות ליד השופטת קיציס אשר התעלמה מדבריו של ילד בן 11 אשר שהה בלשכתה וטען כי סובל מהתעללות מצד אימו. כאשר ידוע לה כי ילד זה ניסה להתאבד, מתעד במכתביו את ההתעללות מצד אימו, הילד אף בורח רבות מבית אימו אשר לה עבר נפשי טיפולי ירוד, הילד אף אולץ באלימות ע"י פק"ס מיבנה לרצות רק את אימו למרות מה שעובר עליו.

עוד ידוע כי השופטת שירה בהליך אחר פוסקת מזונות, לאב אשר ילדיו בני כ-13 שחיים אצלו מרצונם. והאם וויתרה מרצונה על ילדיה וכן הילדים מעדיפים לחיות עם אביהם. 

פורסם ב אבהות, אלימות בגנים, אלימות נשים, בוז'י הרצוג, בתי המשפט לענייני משפחה, הוצאת ילדים מחוץ למשפחה, הסדרי לינה, הסדרי ראייה, התאבדות, חוק הנוער, חוקי משפחה, חזקת הגיל הרך, טובת הילד, יצחק קדמן, מזונות, מסוגלות הורית, משבר גירושים, משטרה, משמורת, נזיקין, נחום עידו, ניתוק מילדים, עובדים סוציאליים, עליון, פמיניזם, פקידי סעד, רווחה, רונית צור, רשלנות, שופטים, שחיתות, שנאת גברים | לכתוב תגובה »

התנועה למען עתיד ילדנו מוחה על האיומים של פלאית אורנשיין יועצת משפטית בעיריית תל אביב

פורסמה על־ידי yeladeinu ב אפריל 6, 2008

פלאית אורנשיין מאיימת על הורים שמפחדים מתביעות הזויות של המחלקה המשפטית של עיריית תל אביב .

עירית תל אביב ממנת מחלקה משפטית אשר מגינה על פקידי הסעד שחוטפים ילדים ומיתעללים במשפחות .

נסיונות הג"ב פלאית אורנשטיין לאיים על מפעילי האתר לא יצליחו והכל יפורסם גם שעו"ד אורנשטיין לא משיבה לטלפונים ולתלונות .

התנועה למען עתיד ילדנו תחשוף את הכל לעיני הציבור ואת השחיתות בחלקת הרווחה בעיריית תל אביב

כי ילדים נולדים לשני הורים .

למען עתיד ילדנו

 

פורסם ב Add new tag, הפגנות ופעילות מחאה, מזונות, מחקרים, מטרות התנועה, מסוגלות הורית, מרים דיסקין, משבר גירושים, משטרה, משמורת, משמרות מחאה, נחום עידו, ניתוק מילדים, נרי מנור, עובדים סוציאליים, עיריית תל אביב, עמותות, פלאית אורנשטיין, פמיניזם, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פקידי סעד, רבני, רבקה מקייס, רדיו, רווחה, שופטים, שיפרה עינבר, שנאת גברים, תלונות שווא, תקשורת | מתויג: | תגובה אחת »

מי השופט ההזוי בבית המשפט לעניני משפחה בר"ג שפסק לחומרה מזונות לקטין שאינו קיים?

פורסמה על־ידי ronitfamily ב מרץ 19, 2008

עופר דוידיאן נתבע ע"י גרושתו לתשלום מזונות לקטין שאינו קיים. לשניהם אין ומעולם לא היו ילדים. בית המשפט ברמת גן פסק לחומרה מזונות בסך 2000 ש"ח.

עורך הדין רוטנשטרייך יוצא נגד ארגוני הנשים שמחנכות נשים לנהל מאבקים פיקטיביים.

מישהו יודע מי השופט ההזוי הזה? תוכלי לברר עם עו"ד שי רוטנשטרייך.

טלפון 03 - 6593961

או עם עופר דוידיאן 03-6025005

האזרח עופר דוידיאן חוייב במזונות על ילד שלא קיים. הכל החל בדיון שנערך שלא בנוכחותו. עו"ד , פרקליטו של עופר דוידיאן, מסביר על ההליך המשפטי המגוחך והמגמה של נעמ"ת לדרבן נשים להגיש תביעות מופרכות.

האזינו לסיפור בתכנית של גבי גזית

פורסם ב אבהות, ארגוני הנשים, בית המשפט ברמת גן, בתי המשפט לענייני משפחה, גבי גזית, מזונות, משבר גירושים, נעמת, עו"ד שי רוטנשטרייך, עופר דוידיאן, פמיניזם, רדיו, רשלנות, שופטים, שנאת גברים, תלונות שווא | 3 תגובות »

סרבנות קשר מתוך התכנית של גבי גזית

פורסמה על־ידי ronitfamily ב מרץ 19, 2008

האזינו לעדותו של אב על גרושתו שמתנקמת בו ע"י מניעת קשר בינו לבין בתו בגלל מריבות על כסף.

   

פורסם ב אבהות, בית הדין, בית הדין הרבני, בתי המשפט לענייני משפחה, גבי גזית, הסדרי ראייה, חוקי משפחה, מזונות, משבר גירושים, משמורת, ניכור הורי, ניתוק מילדים, נקמה, סרבנות קשר, רבני, רדיו, שופטים | לכתוב תגובה »

הסיפור של אלי בוסקילה – מתוך פרוטוקול ישיבת הועדה בכנסת לפניות הציבור בנושא אבות שהינם נכים

פורסמה על־ידי yeladeinu ב מרץ 3, 2008

אלי בוסקילה: 

      אני דובר מטה המאבק למען הנכים. הסיפור שלי הוא כזה, אני גרוש משנת 2001, אני חולה במחלת כרון, מחלה שלצערי הרב הרפואה הקונבנציונלית לא מצאה לה תרופה עד היום, עם מעורבות קשה של מערכת המפרקים ופגיעה במערכת החיסונית של הגוף. יש לי ילדה בת תשע וחצי. כל זמן שהמחלה היתה במצב של שקט תעשייתי עם הגוף עבדתי ופרנסתי את עצמי. לצערי בשנת 2002, בעקבות כנראה גם הגירושים הקשים שעברתי, ועברתי גירושים מאוד קשים, המחלה התדרדרה, ובמצב דרסטי, מאוד קשה.  

      בשנת 2003 עברתי ניתוח, כרתו לי את החלק החולה, ונקבעה לי בשנת 2002-2003 נכות של מאה אחוז, בלי כושר השתכרות, ככה למשך שנתיים. במשך שנתיים הכל היה בסדר, לאחר מכן פתאום הביטוח לאומי באופן שרירותי החליט שאני בריא, אני יכול לעבוד, למרות שאני יכול להראות לוועדה את התמונה הזאת, שזה מהראשון לראשון 2004 עברתי קולונוסקופיה בהרדמה מלאה ולצערי בישרו לי שהמחלה חזרה ובגדול לשני מקומות.  

      פניתי לוועדה בראשון לשישי 2004 עם הנתונים הללו, שנציגי הביטוח הלאומי יסתכלו קצת, אם לא אכפת להם, שיתייחסו, ונאמר לי שאני בריא. שאני יכול לעבוד ולהשתכר, ועברתי לאבטחת הכנסה בגובה של אלף מאתיים חמישים ¤. מוזר להגיד שהמזונות שנפסקו לי הם מזונות בגובה של אלף שלוש מאות שקל למרות שהיתה לי נכות של אלפיים שמונה מאות שקל, השופט לתחנוניה של עורכת הדין שלי מהסיוע המשפטי שתעשה לי הנחה ויקלו עלי את החיים נענו בשלילה, הוא אפילו כעס עליה ואמר לה את יודעת שאני יכול להשאיר אותו עם אפס שקלים, אז תרגעי.  

      יצאנו מהדיון עם אלף שלוש מאות שקל מזונות. כמובן שעם אלף מאתיים חמישים שקל אני לא יכול לשלם מזונות, ובמשך שנתיים לא שילמתי מזונות. דאגתי לבריאות שלי קודם כל, ואני מצטער אם בעיני החברה אני נראה פושע או עבריין, אבל לעיניי, לנגד עיניי זה היה חשוב שאני, הבריאות שלי וטובת הילדה שלי, כי אני מגדל אותה חצי מהזמן, היא גרה אצלי חצי מהשבוע, אני רוצה שלאבא שלה יהיה בית, תהיה קורת גג. הילדה צריכה להגיע מבית הספר לבית של אבא ולא למצוא אותו גר באיזה גן, כמו שבהמשך אני אפנה למה שנאמר לי על ידי שופט.  

      במשך השנתיים האלה הוצאו נגדי פקודות מאסר, נאסרתי בשנת 2005 לארבעה ימים למרות המצב הבריאותי הקשה, שטענתי שאני לא בר מעצר, הרופא של המשטרה והוצאה לפועל לא התייחסו. בשנת 2007 נעצרתי שוב לעשרה ימים ואז המצב הבריאותי שלי התדרדר לחלוטין, נאלצתי לשבת על כסא גלגלים במשך כחודש בערך, חודש וחצי, ונשלחתי לטיפול שיקום ארוך דרך קופת חולים, דרך הבית חולים. החוב שלי עומד, אני מאמין, ב-2006 היה ארבעים, עכשיו הוא בטח שמונים או מאה, בין שמונים למאה, אין לי מספרים מדוייקים, אני לא רוצה להטעות את הוועדה.  

      יש לי פה כתבה שפרסמתי בעשירי לשני 2006, פרסמתי בעיתון שאני מעוניין למכור כליה. כדי לכסות את החוב. כי אני לא רוצה לשבת בבית סוהר. אני לא עבריין. אני לא מעוניין לשבת בבית סוהר, אני לא פשעתי, אני לפני הגירושים האלה הייתי אזרח שומר חוק. לא היה לי תיק פלילי. כל העוול שנעשה לאבות הגרושים בארץ, רבותיי, הוא עוול מאוד קשה. ולהגיע למצב כזה שאני חי מהיד לפה ואני מעוניין למכור כלייה, למרות שהרופא שקרא את הכתבה הזאת, זה הגיע לידיו דרך חבר, שאני כעסתי עליו מאוד שהגיע לרופא שלי, הוא אמר לי תשמע, מר בוסקילה, אתה יודע שהמחלה שלך היא פוגעת לך בכיס מרה, בכליות, לאחרונה גם אובחנתי עם ציסטה בכבד ובתפקודי כליות, ונאלצתי להפסיק את הטיפולים ולחזור לטיפולים, אני נע ונד.  

      למרות הפניות שלי לבית המשפט שיבין את המצב ולביטוח לאומי, להוצאה לפועל, נעניתי בשלילה. אפילו היה לי חוב נוסף, אחרי שהתגרשנו הגרושה שלי גרה שלוש שנים בבית והצטבר חוב על הבית בגובה של שלוש מאות אלף שקל, אני לא יודע איך בדיוק הגיע הסכום הזה, גם שם פניתי להוצאה לפועל, להסביר שאני חסר אמצעים. רק אחרי הרבה התערבויות של חברי כנסת ואנשי הממסד והפוליטיקה, חבר הכנסת אמסלם, הגיעו איתי להסדר. כיום אני נמצא בסכנה מאוד גדולה. גרושתי איימה עלי השבוע שהיא תתחיל לנקוט בסנקציות, שהיא תעקל לי את הקצבת נכות. אני מקבל אלפיים ומשהו שקל שהם קצבת שירותים מיוחדים, יש לי מלווה צמוד, אני לא יוצא מהבית בלי מלווה. אני זקוק למנקה בבית, בגלל שיש לי בעיית מפרקים, אני לא יכול לתפקד בבית.  

      בכל אופן אני רוצה לציין בפני הוועדה שאני מגדל את הילדה, אני אב מאוד מסור, אני לא מכחיש את האחריות, אני חושב, אני לא יודע אם זה נאמר על ידי אבות גרושים בעבר אבל אני חושב שכמוני ועוד רבים, העניין של גידול הילדים ו האחריות עליהם מבחינה חומרית ונפשית ופיזית זה לא חובה. אני לא מרגיש שמחייבים אותי או שצריך לשים לי אקדח לרקה ולשים אותי בבית סוהר. אני דואג לילדה בדרכים לא דרכים. כמו שקובי ציין, הרבה אנשים טובים. היא מקבלת ממני את כל הציוד לבית הספר בתחילת שנה, אני משלם, מהמעט שיש לי אני מפריש להוצאות הבית ספר. אני משלם טיולים, מתנות יומולדת, דואג לילדה שהיא תגדל בצורה, קשה להגיד נורמטיבית, אבל הכי שאפשר בסיטואציית חיים שלצערנו יש.  

      השתתפתי בסדנת ברווחה שנקראת כשהזוגיות נגמרת ההורות נמשכת, ועודדתי אבות אחרים. והיום אני פונה ליושבת ראש הוועדה שתעביר את זה הלאה לחברי הכנסת ולשרים שלפי דעתי היום כל הקטע כשזוג מתגרש ומגיע לבית משפט לענייני משפחה שהשופט ייתן לאב את האפשרות לבחור בסיטואציה עד כמה הוא מוכן להיות מעורב. יש את הקטע הזה של ביקורים ארבע עד שבע, שבת כן שבת לא ואיקס כסף מזונות.

אבנר עורקבי – דובר עמותת ענב"ל, עמותת נפגעי ביטוח לאומי

עו"ד זאב פרבר – השדולה למען הנכים הכלליים בכנסת

יעקב כהן – ארגון הפעולה של הנכים

אלי בוסקילה – ארגון הפעולה של הנכים

אברהם גבסו – ארגון הפעולה של הנכים

קובי כהן – נציג הנכים

יניב רונן – מרכז מחקר ומידע (מ.מ.מ) 

ארגון מטה הפעולה של הנכים הוא ארגון  רשום ומוסדר.

http://www.nachim.org.il/Front/Pages/pages.asp

http://www.nachim.org.il/Front/Newsnet/reports.asp?reportId=220644

פורסם ב אבות נכים, אבנר עורקבי, אברהם גבסו, אלי בוסקילה, אריה כהן, גב' וסרשטיין, דליה יוגב, הוצאה לפועל, הוצל"פ, יניב רונן, יעקב כהן, כנסת, מזונות, מחלת הכרון, מטה המאבק למען הנכים, סופה לנדבר, עו"ד זאב פרבר, עו"ד שלומי מור, עירית פלדמן, קובי כהן, רז משגב, שי סומך, שלומית אבינח | מתויג: | לכתוב תגובה »

הסיפור של קובי כהן – יו"ר של הנכים הגרושים מתוך הוועדה בכנסת

פורסמה על־ידי yeladeinu ב מרץ 3, 2008

פרוטוקול http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/zibur/2007-12-18.rtf

      בשלב הקביעה של המזונות הראשונים קיבלתי קיצבה של בעצם קיצבה ראשונית של אלף מאה ומשהו, אלף מאתיים שקל בערך, כאשר גובה המזונות שלי נקבע על משהו בסביבות ארבעת אלפים שקלים. כאשר עם כל הרצון הטוב והמצב הרפואי המתדרדר שלי, ולמרות הנסיונות האין סופיים שלי למצוא מקום עבודה במגבלות הבריאותיות שלי אני לא הצלחתי ליצור לעצמי מקור תעסוקה, ובהמשך לא הייתי גם מסוגל לעשות את זה. ובכל אותה תקופה פסוקים כנגדי מזונות בגובה של קרוב לארבעת אלפים שקל, בו בזמן שאני מתקיים לעצמי ממשהו בסביבות אלף מאתיים שקלים.  

      בהמשך האחוזים שלי גדלו ואיתם גדלה הקיצבה, אבל עדיין בכל שלב שהוא הסכום שנקבע כמזונות היה גבוה מאוד, הרבה מעבר לסך כל הקצבאות שלי. מה שהוביל אותי לצבור חוב. וכשנצבר חוב זה הוביל אותי במסלול ישיר למצב של דרישת פרעון במסגרת הליכים מידיים שננקטים במסגרת ההוצאה לפועל, ושם גיליתי להפתעתי שביום נתון אחד פשוט הודיעו לי שכל קצבאות הקיום שלי, הניידות שלי, פשוט נעלמו. הם פשוט עוקלו במלואם, כל כולם.  

      פניתי למוסד לביטוח לאומי ואמרתי ממה אני אחיה, ואז הם הפנו אותי, אחרי איזה שהוא הליך התחלתי לקבל קצבת אבטחת הכנסה שהגובה שלה אלף מאתיים שמונים שקל. אני מזכיר לכם שגם עם קצבת אבטחת הכנסה של אלף מאתיים שמונים שקל וגם עם הקצבה הראשונית, שהיתה נמוכה, בכל אותה תקופה החוב ממשיך לגדול ולגדול, ואני עומד חסר אונים. אני לא יכול לשנות את ההליך של עצירת החוב, כי אין שום כלים במסגרת המערכת של ההוצאה לפועל כדי לעצור תהליך שכזה. אני פניתי והגשתי בקשה להקטנת מזונות, אבל עד שההליך התברר זה לוקח, לצערי הרב זה עדיין לא הסתיים. אנחנו מדברים על שלוש שנים כמעט, ההליך עדיין לא הסתיים.  

      בכל אותה תקופה, עד שהתברר התהליך הזה, ואני מדבר גם על החלטות ביניים שבית המשפט קיבל, בית המשפט הודיע לי בצורה חד משמעית שמבחינתו יש איזה שהוא מינימום הכרחי לקיום הילדים שעומד על משהו בסביבות אלף מאתיים, אלף שלוש מאות שקל. ובית המשפט לא נוהג לפסוק בסכומים שמתחת לסכום הזה, זאת אומרת שמראש, גם אם אני אבוא ואראה שאני עני ומרוד, וגם מראש אם אני אבוא ואני אראה לבית המשפט שאין לי את היכולת, והראיתי להם שרמת ההוצאות היא בשמיים וההכנסות שלי הן כלום.  

      הגעתי למצב שבלי עזרה של חברים טובים, שעזרו לי והחזיקו אותי בחיים, הייתי מגיע למצב של הומלס, בלי שום דרך עצירה בשום שלב, ואני גם חושב על הטובה של הילדים שלי, וזה לפני כל העניין. אני לא רואה את הטובה של הילדים ברגע שהאב שלהם נמצא בהליך כזה, שהוא חסר אונים לגמרי, לא מסוגל להתפרנס, ומצד שני מביאים אותו למצב שהוא פשוט נזרק לרחוב. הוא פשוט הופך להיות הומלס. אפס הכנסה, התקיימות מינימלית לנכה עם מיליון הוצאות, לטיפולים, לתרופות, לבדיקות. 

      אני לא מדבר על זה שהעיקולים גם כוללים את קצבת הניידות ובלי קצבת הניידות מותירים אותו בלי אפשרות להזיז את הרכב הרפואי שיש לו מטר, כי אין לו אפשרות אפילו לשלם ביטוח על הרכב הזה. אני לא מדבר על זה שאם הוא נכה שצריך איזה שהוא סיוע סיעודי ואין לו אפשרות אפילו להחזיק מטפל שיטפל בסיעוד שלו.  

      לשמחתי הרבה במקרה שלי אני לא סיעודי, אני על גבול הסיעודי, אבל אני גם כן בכל אותה תקופה הייתי זקוק לסיוע, ופשוט לא היה לי מאיפה. הפכתי להיות נטל על החברים, על המשפחה, נאלצתי לעשות דברים קיצוניים ודרסטיים. אני חושב שאני עוד מקרה יחסית סביר. יש מקרים הרבה יותר קשים ממני. לשמחתי יש לי משפחה אוהבת ותומכת והם קיבלו את זה בהבנה את רוע הגזירה הזאת, אבל אני באופן אישי מרגיש, לא יודע, אני הפכתי למשהו שהפך להיות לנטל על כל הסובבים אותו, בו בזמן שהיכולת שלי לפרנס את הילדים שלי היא שואפת לאפס מצד אחד

פורסם ב אבות גרושים נכים, אבות נכים, ביטוח לאומי, הוצאה לפועל, הוצל"פ, כנסת, מזונות, קובי כהן | מתויג: , , | לכתוב תגובה »

תגובה שהגיע מאב נכה

פורסמה על־ידי yeladeinu ב מרץ 3, 2008

אני משלם מזונות 1500 ש”ח לחודש מקיצבת נכות שכוללת דמי קיצבת קטין 2913 ש”ח שכר דירה 650 ש”ח אני חייב מוגבל באמצעים ומשלם 100 ש”ח להוצל”פ בנוסף אני משלם חוב להוצל”פ עירית תל אביב 260 ש”ח חשבון חשמל 275 ש”ח טלפון 300 ארנונה 60 ש”ח תרופות 100 ש”ח יס 235 ש”ח קופ”ח משלים 84.5 ש”ח בנק 10 ש”ח אינרנט 120 ש”ח וכל זאת ללא מזון אולי מישהו יסביר לי איך חיים מזה?

איתי (פרטים מלאים שמורים במערכת)

פורסם ב אבהות, אבות גרושים, אבות נכים, מזונות | מתויג: , | תגובה אחת »

מכתב מאת יוסי מל

פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 22, 2008

כבר למעלה משנתיים שאיני רואה את ילדיי וכפועל יוצא איני משלם דמיזונות,

אני חי במחתרת. "מבוקש" ע"י השלטונות כמו שודד זקנות,

ללא ביטוח לאומי וללא קופ"ח, בקיצור אזרח ישראלי ללא זכויות אזרח, אבל עם חוקים וחובות שהמדינה משיתה עליי.
לא מגיע יותר לא לביה"ד הרבני ולא לביהמ"ש לענייני משפחות הנשים, ששם קיימת אפלייה ברורה לאבות, שכל ההחלטות ופסקי הדין הן כנגדי ולרעתי ואני מופלה שם לרעה בשל היותי משוייך למין הגברי.
מחרים את כולם, בלי זכויות אני מתנער גם מהחובות ולא מוכן להיות אזרח מדינה סוג ז'.
אם אלפים יצטרפו לכך יופעל לחץ כספי על המל"ל ולחץ ציבורי כפועל יוצא מכך.

התארגנות, איחוד, ודרכי פעולה משותפים יביאו לשינוי.
הכוח לשנות הוא לא כיחידים, אלא כאלפים.
בהצלחה.
יוסי.

פורסם ב ביטוח לאומי, יוסי מל, מזונות, מל"ל | מתויג: | לכתוב תגובה »

ניכור הורי – שיחה של אב גרוש עם ורדה

פורסמה על־ידי ronitfamily ב פברואר 22, 2008

למאזין יש ילדה בת 11 מנישואיו הראשונים, וגרושתו החליטה כי האב אינו ראוי ליצור איתה קשר. במשך השנתיים האחרונות המאזין לא ראה את בתו, ורשויות הרווחה פסקו כי הילדה לא מעוניינת לראות את אביה. האזינו לשיחה של ורדה רזיאל זקונט עם המאזין. גם ורדה לא מאמינה שקורים דברים כאלו בארץ, למרות שקורים והרבה.
(31/8/2005 – ורדה רזיאל ז`קונט)

    

פורסם ב אבהות, בתי המשפט לענייני משפחה, הסדרי לינה, הסדרי ראייה, התעללות בילדים, ורדה רזיאל ז'קונט, זמן איכות, חוקי משפחה, טובת הילד, מזונות, משבר גירושים, משמורת, ניכור הורי, ניתוק מילדים, סרטונים, עובדים סוציאליים, פקידי סעד, רדיו, רווחה, רשלנות, שחיתות, שנאת גברים | 2 תגובות »

מהנתונים שנכונים לשנת 2004 ניתן לראות כי אם חד הורית בישראל משתכרת כמו זוג ויותר מקנדה או במדינות אירופה.

פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 20, 2008

פורסם היום בחדשות גלובס.

שימו לב למסקנות וועדת יצחקי.

בכתבה שפורסמה בעיתון פורסמו גם נתונים של הכנסה לנפש.

מהנתונים שנכונים לשנת 2004 ניתן לראות כי אם חד הורית בישראל משתכרת כמו זוג ויותר מקנדה או במדינות אירופה.

כמובן שמאז דאגו להם להרבה הטבות נוספות ע"ח משלם המיסים הישראלי.

ועדת יצחקי על העלייה בעוני: "מתגרשים יותר ומקבלים החלטות כלכליות שגויות"

יו"ר הוועדה, שלמה יצחקי: "אין סכנת רעב, מספר העניים נקבע באמצעות הגדרה טכנית" "לפרסם דו"ח את שיכלול גם את הוצאות העניים"

זאב קליין 19/2/2008

ועדת יצחקי, ועדת בינמשרדית, בראשות הסטטיסטיקן הממשלתי פרופ' שלמה יצחקי, שמינה ראש הממשלה אהוד אולמרט, תולה את העלייה במספר העניים מדי שנה בעניים עצמם: שיעורי הגירושים הגדלים משנה לשנה, החלטות כלכליות שגויות בהקצאת משאבים במשקי הבית, תנודות ברמת ההכנסה והעושר של פרטים ושל משפחות, בשל פרישה לגמלאות או פטירה, ובין היתר בגלל העדר הסדרים לפנסיה.

הוועדה מבקרת גם את הריצה אחרי חיי מותרות שקנתה לה אחיזה בשנים האחרונות. "יש מי שמוותר על מצרכי מזון כדי לשתות משקה חריף, אחר מוותר על מזון כי הוא רוצה להמר. השלישי מוותר על מזון כי הוא רוצה לנסוע לחו"ל. אמהות ואבות מוותרים על מה שהילדים מבקשים, משום שהם רוצים להשתמש בכסף לצרכים אחרים, חיוניים יותר בעיניהם.

הוועדה מציעה רפורמה מקיפה בטיפול הממשלה בבעיית העניים, באמצעות פיתוח מדדי עוני חדשים איכותיים ומקצועיים יותר. מסקנות הוועדה, שקוראת שלא להסתפק עוד רק "בספירת ראשים החיים מתחת לקו העוני", הוגשו היום לראש הממשלה, אהוד אולמרט.

בוועדה חברים גם לאה אחדות, סמנכ"ל מחקר ותכנון בביטוח הלאומי; ד"ר יגאל בן שלום, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי; משה בר סימן טוב מאגף התקציבים באוצר; רביב סובול, סגן הממונה על התקציבים; פרופ' מנואל טרכטנברג, יועץ כלכלי לראש הממשלה, ראובן חביב וגדי פרנק ממשרד רה"מ וניצה קלנר-קסיר מבנק ישראל.

בדברי ההקדמה לדו"ח, כותב יצחקי כי בישראל אין סכנת רעב המונית לאוכלוסייה וכי מספר העניים נקבע באמצעות הגדרה טכנית ואינו מייצג את מספר הרעבים במדינה. עוד כותב יצחקי כי פרסום דו"ח העוני מלווה בוויכוח ציבורי מתוקשר היטב, וכי לעתים הוא מלווה בסערת רגשות ואינטרסים. בלהט הוויכוח, המהומה וצילומי המקרר הריק, נשכחת ההגדרה המקורית שהיוותה את המקור לדיון הציבורי.

לאתר את המתחזים

החידוש בהמלצות של ועדת יצחקי הוא הניסיון לאתר את העניים באמת ולסנן את ה"מתחזים" שמצליחים להיכנס לרשימה וליהנות מקצבאות הביטוח הלאומי בגלל הקריטריונים המקלים. הוועדה מציעה כי הדירוג ייעשה על-פי הוצאה ולא רק על-פי ההכנסה הפנויה, כפי שעושה היום המוסד לביטוח לאומי. ההוצאה הממוצעת לנפש תכלול, בנוסף להוצאה לתצרוכת, גם הטבות שוות כסף כמו דיור. רכיב הכנסות העניים צריך לשקף גם את תשלומי ההעברה שהם מקבלים מהממשלה, ואת הוצאות הרווחה של הממשלה או מוסדות אחרים לטובתם.

סעיף נוסף שעלול לעורר מחלוקת הוא ההמלצה לפרסם את רשימת העניים שהוצאותיהם הכספיות עולות על הכנסתם; יישום ההמלצה ימנע מעצמאים או שהכנסותיהם נובעות מהשקעות בשוקי ההון והמט"ח, להיכלל ברשימת העניים של המוסד לביטוח לאומי וליהנות מקצבאות הביטוח הלאומי. לא ברור אם יישום ההמלצה אפשרי ללא הנהגת חובת דיווח של כלל האוכלוסייה לשלטונות המס וללא פיתוח יכולות מעקב אחר הפעילות הפיננסית של כלל האזרחים.

ועדת יצחקי ממליצה לפרסם דו"ח עוני אלטרנטיבי, בנוסף ולצד דו"ח העוני הרגיל החצי שנתי והשנתי שמפרסם המוסד לביטוח לאומי. דו"ח העוני האלטרנטיבי יאפשר לממשלה ולמוסד לביטוח לאומי לפתח מדדי עוני נוספים, כדי לבחון את היקף ועומק העוני, ואת מספר העניים הקשים והכרוניים. בהמשך יאפשר הדבר לממשלה לפתח כלי מדיניות חדשים לטיפול בבעיה.

עבודת הוועדה נעשתה בליווי צמוד של יו"ר המועצה הכלכלית חברתית ליד רה"מ, פרופ' מנואל טרכטנברג וסגנו ראובן חביב. כיום יש בישראל 1.67 מיליון בני אדם החיים מתחת לקו העוני, אחד מכל חמישה. 802 אלף הם ילדים עניים.

"עזות מצח"

דו"ח הוועדה כולל גם שתי דעות מיעוט: נציגת בנק ישראל הציעה לבנות מדד עוני שיתבסס על היכולת לרכוש סל של סחורות ושירותים חיוניים. דעת המיעוט לא התקבלה יצחקי וחבר הוועדה אבי שמחון, בדעת מיעוט שנייה, הציעו לבנות מדד בנוסף למדידת העוני הרגילה, שיתבסס אך ורק על תצרוכת על-פי מודל של ה-OECD. גם דעת מיעוט זאת נדחתה.

בשולי הדו"ח ניתן לראשונה פרסום למחקר שערך ד"ר דניאל גוטליב, לשעבר יועץ לנגיד בנק ישראל וכיום סמנכ"ל תכנון ומחקר במוסד לביטוח לאומי, שהמליץ לאמץ את המודל הקנדי, כלומר לבנות מדד עוני שיתבסס על הוצאות מזון נורמטיביות, שמשרד הבריאות מפרסם מעת לעת.

לדברי איציק פרי, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, "בדו"ח העוני נכללים בין היתר אלפי אנשים שיוצאים לעבודה, נלחמים בשיניים לשרוד, אבל בגלל משכורות עלובות הם נמצאים מתחת לקו העוני ונכללים במדדי העוני בישראל. ועתה, לקרוא להם כחיים חיי מותרות, כאלה המוותרים על מצרכי מזון כדי לשתות משקה חריף, או כדי להמר - זוהי עזות מצח, שחצנות, התנשאות וחוסר הבנה מנמלי בתפיסה החברתית". פרי קורא לרה"מ שלא לאמץ את המסקנות ואף "להשליכן לפח".

מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב, מחה על כך שדווקא ההצעות שקבעו כי יש לבצע מדד דומה לזה של מדינות ה-OECD, וכן לקבוע סל שירותי צריכה שעל פיו ייקבע מיהו עני, היו בדעות מיעוט ולא התקבלו כמסקנות הראשיות.

פורסם ב כתבות עיתונים, מזונות | תגובה אחת »

הוועדה לקידום מעמד האשה להעלות לקריאה הראשונה הצעת החוק – גם היא בניגוד לעמדת הממשלה

פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 20, 2008

בתוך כך אישרה הוועדה לקידום מעמד האשה להעלות לקריאה הראשונה הצעת החוק – גם היא בניגוד לעמדת הממשלה – למתן נקודות זיכוי לנשים עובדות שהגישו הח"כים גדעון סער (ליכוד) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי). בקרב הסיעות מהקואליציה ומהאופוזיציה שוררת תמיכה בהצעות החוק אלה. סער אמר כי התועלת בחקיקת החוק גבוהה מהעלות התקציבית לנוכח העובדה שנשים שייצאו לעבודה לא יצטרכו לקבל דמי אבטלה, וכי הצטרפותן תגביר את הפעילות הכלכלית והצמיחה, וכתוצאה מכך יגדלו הכנסות המדינה ממסים.
והתנועה שואלת אותכם ח"כ   מה עם האבות במדינה
יש אלפי גברים מובטלים
גברים נרדפים ע"י עול תשלומי מ זונות
האם המשק לא יצמח מהפסקת רדיפת האבות ושילובם במערך העבודה כאנשים פשוטים לכל דבר ולא כנרדפים הנאלצים לברוח על נפשם כי הגיעו לפת לחם או לשפלות.  ככה אתם רוצים שהילדים יראו את אבא?.  איזה דור חלוש של גברים יצאו מכך, ילדים מתוסכלים
אנו קוראים לשיוויון!!!   והתנהלות כזו רק מוכיחה שלא בשיוויון חפצינן נשים אלו אלה בכוחניות שתלטנות
הנובעת מהרגשה דימיונית של עילוי תוך ריצת אמוק לעתיד עיוור שלא נכללו בו הנזקים התגובות ומשמעות מפעולות חד צדדיות באוכלוסיית ציבור המדינה.
אל תשכחו כי גם לכם יש ילדים ובעתיד הם יצטרכו לחיות עם הנזקים אותם אתם הח"כ וארגוני הנשים  יוצרים

פורסם ב אבהות, אלימות נשים, אתקה, בוז'י הרצוג, בית הדין הרבני, בתי המשפט לענייני משפחה, הוצל"פ, התאבדות, ועדת שניט, זמן איכות, חוקי משפחה, חינוך, טובת הילד, כללי, כנסת, מזונות, מסוגלות הורית, משבר גירושים, משטרה, נזיקין, ניתוק מילדים, עובדים סוציאליים, עוני, פמיניזם, פקידי סעד, רבני, רווחה, שופטים, שחיתות, שנאת גברים, תקשורת | לכתוב תגובה »

שמירה ואכיפת הסדרי ראייה בין הורים גרושים

פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 18, 2008

http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00346.rtf

פורסם ב אבהות, אומנה, אלימות נשים, בית הדין הרבני, בתי המשפט לענייני משפחה, הוצאת ילדים מחוץ למשפחה, הלכה, הסדרי לינה, הסדרי ראייה, התעללות בילדים, ועדת שניט, זמן איכות, חוק הנוער, חוקי משפחה, חזקת הגיל הרך, חינוך, טובת הילד, כללי, מזונות, מסוגלות הורית, משבר גירושים, משמורת, נזיקין, ניתוק מילדים, עובדים סוציאליים, פמיניזם, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פקידי סעד, רווחה, שופטים, שנאת גברים, תלונות שווא | לכתוב תגובה »

המשטרה סיימה את חקירתה בעניין בית הדין הרבני בחיפה 09/01/2008

פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 18, 2008

המשטרה סיימה את חקירתה בעניין בית הדין הרבני בחיפה והשר יעקב אדרי-
מאת : מוטי אקסמיט
השלוחה הצפונית של היחידה הארצית לחקירות הונאה- יאח"ה, סיימה את חקירתה בפרשת " בית הדין הרבני בחיפה ". במסגרת החקירה, נחקרו חשדות כנגד עסקן מקומי ששימש גם כמקורבו של הרב שלמה שלוש-הרב הראשי הספרדי של חיפה. בסיכומה של החקירה, נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביסוס החשדות גם כנגד השר יעקב אדרי.
השלוחה הצפונית של היחידה הארצית לחקירות הונאה- יאח"ה, סיימה את חקירתה בפרשת " בית הדין הרבני בחיפה. במסגרת החקירה, נחקרו חשדות לפיהם עסקן מקומי ששימש גם כמקורבו של הרב שלמה שלוש-הרב הראשי הספרדי של חיפה, תיווך לכאורה במספר מקרי שוחד, בהם בעלי דין שעניינם נדון בבית הדין הרבני בחיפה.
על פי החשד, ניתן שוחד למזכיר הרכב הדיינים וכן לרב יגאל קריספיל, מי ששימש באותה עת כיועצו של הראשון לציון, הרב שלמה עמר. על פי החשד, השוחד ניתן לכאורה בתמורה לקידום עניינם של בעלי דין בבית הדין הרבני שבחיפה.
צוות החקירה של היחידה הארצית לחקירות הונאה בשלוחה הצפונית סבור, כך על פי המשטרה, כי נמצאה תשתית ראייתית בעניינם של הרב יגאל קריספיל והרב השני בהקשר לעבירות המיוחסות להם ואשר נחקרו בידי חוקרי יאח"ה.
כמו כן, נחקר בפרשה גם חשד להונאת ביטוח, על ידי הרב שלמה שלוש, שפעל לכאורה באמצעות מקורבו, זאת כדי לקבל כספי ביטוח ולהסוות תאונה ברכב השרד, עת שנהגה בו בתו של הרב.
בפרשייה הזו לא מצאו חוקרי יאח"ה, תשתית ראייתית מספקת להוכחת החשדות נגד הרב שלוש.
בפרשייה הנלוות לחקירה העיקרית, נחקר חשד לעבירות מתחום טוהר המידות שבוצעו לכאורה בידי השר יעקב אדרי, אשר שימש בעת הרלוונטית לביצוע העבירה, כסגן השר לביטחון הפנים.
בכל הנוגע למגעים שקיים השר אדרי עם העסקן המקומי ששימש כאמור גם כנהגו של הרב שלוש.
בסיכומה של חקירת יאח"ה, נמצאה תשתית ראייתית לכאורה, לביסוס החשדות כנגד השר אדרי.
בשנת 2003 נבחר אדרי לכנסת ה-16 מטעם הליכוד, ושימש בממשלתו של שרון סגן השר לביטחון פנים. היה חבר בוועדה לענייני ביקורת המדינה, בועדת העלייה והקליטה ובוועדה למאבק בסמים ובאלכוהול.
בעת הקמת מפלגת קדימה פרש מהליכוד, והלך למפלגתו החדשה של שרון – קדימה. לקראת בחירות 2006, לאחר התפטרות שרי הליכוד מתפקידיהם, מונה לתפקיד שר הבריאות.
בממשלה ה-31, עם בחירתו של אהוד אולמרט לראש ממשלה, מונה לשר המקשר בין הממשלה לכנסת. ביולי 2007, בעקבות סבב תיקים, מונה לשר הקליטה והעלייה ולשר האחראי על פיתוח הנגב והגליל.
השר אדרי אמר לאחר היוודע דבר החשדות כנגדו כי הינו חף מכל פשע ואם חלילה תמצא הפרקליטות כי יש ממש בחשדות המיוחסים לו, אזי יתפטר לאלתר מהכנסת.
תיק החקירה הועבר בימים האחרונים להמשך טיפול פרקליטות מחוז חיפה.

פורסם ב אומנה, אימוץ, אתקה, בג"ץ, בוז'י הרצוג, בית הדין הרבני, בתי המשפט לענייני משפחה, הלכה, הסדרי ראייה, חוקי משפחה, כללי, מזונות, משבר גירושים, משטרה, נזיקין, עליון, רבני, רווחה, רשלנות, שופטים, שחיתות, תקשורת | לכתוב תגובה »

אישום: פקיד בבית הדין לקח שוחד וזירז גירושים 18.09.07

פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 18, 2008

אחרי חקירה ארוכה בחשד למעשי שחיתות בבית הדין הרבני בחיפה, הוגש לפני החג כתב אישום ראשון בפרשה. לפי כתב האישום, זוגות נאלצו לשלם שוחד לפקיד, כדי לסיים את גירושיהם בזריזות
אחיה ראב"ד

פרקליטות מחוז חיפה הגישה לפני החג לבית משפט השלום בחיפה כתב אישום נגד ראש ענף משפטים במזכירות בית הדין הרבני בחיפה. על פי כתב האישום ראש הענף, מוריס כהן, קיבל שוחד מאזרחים על מנת לזרז את הטיפול בתיקיהם. בנוסף, הוא מואשם כי קיבל כסף מרבנית על מנת להפנות אליה מתדיינים.                                                                                        היחידה הארצית לחקירות הונאה חוקרת כבר תקופה ארוכה חשדות לשוחד בקרב אישים שונים בבית הדין הרבני בחיפה. בעבר נעצרו בכירים בבית הדין, ואף הרב הראשי של חיפה, שהוא אב בית הדין, נחקר בעניין.
החשדות:
הרב הראשי של חיפה נחקר בחשד לשוחד / אחיה ראב"ד
מדובר בחקירה דרמטית, שכן מעמדו של הרב המשמש גם כאב בית הדין בחיפה, זהה לזה של נשיא בית משפט מחוזי. החשד: הרב היה מעורב בהליכי אימוץ וגיור לא חוקיים ובתמורה לסיוע קיבלה הישיבה שעמד בראשה כספים
לכתבה המלאה
זהו כתב האישום הראשון המוגש בפרשה.                                                                                                                             על פי כתב האישום, עליו חתום עו"ד יהויכין ספיר, כהן החל לעבוד בבית הדין הרבני בשנת 1986. שלוש שנים לאחר מכן מונה לתפקיד ראש ענף משפטים בבית הדין. במסגרת התפקיד היה אחראי על פתיחת תיקי גירושין, תיקי ירושה, עיקול ועוד. כהן מואשם כי במהלך עבודתו נהג לדרוש מאזרחים שהגיעו אליו תשלום תמורת טיפול זריז בענייניהם. באחד המקרים, לפי כתב האישום, דרש הנאשם מבני זוג שהגיעו להתגרש סכום של 1,500 שקל תמורת קידום ענייניהם, ומאוחר יותר דרש מהם סכום נוסף של 200 שקלים.            במקרה אחר, כאשר אדם שהגיע אליו ביקש לסיים את תיק הגירושים שלו עוד באותו יום, מאחר וגרושתו אמורה הייתה לנסוע לחו"ל. בכתב האישום נכתב כי "מוריס הסביר למבקש כי הקדמת הדיון בעייתית משום שלוח הזמנים של ההרכב מלא, אולם במידה ויתן תרומה לבית הכנסת ו'איזה משהו' לפקידים כדי שיישארו מעבר לשעות העבודה, ניתן יהיה לטפל בענייניו הדחופים העומדים בפני בית הדין". בהמשך מתואר כי לאחר שהמבקש קיבל לידיו את הגט, ירדו השניים אל מכשיר הכספומט הסמוך שם משך הגבר סכום של 1,500 שקל והעבירם לכהן.                      במקרה אחר, כאשר הגיע שכן של כהן לבית הדין על מנת להסדיר את ענייני גירושיו, הוא הבטיח לו כי יזרז את קבלת הגט, עוד באותו יום, תמורת 300 שקלים.                                                                                                                             במקרה נוסף נטען כי כהן היה בקשר עם טוענת רבנית בשם לאה ציגנלאוב, ונהג להפנות אליה מתדיינים תמורת תשלום:
"בגין הפניית המתדיינים נתנה לאה למוריס ב-12 הזדמנויות שונות כסף, תוך שהיא אומרת לו 'הנה תיקח 200 שקלים ותקנה משהו לילדים'".                                                                       כהן מואשם בסך הכל בשלושה מקרים של קבלת שוחד, וארבעה מקרים של הפרת אמונים. סניגוריתו, עו"ד תמי אולמן מחיפה, אמרה הבוקר ל-ynet כי כהן מכחיש את האישומים נגדו וכי יטען לחפותו בבית המשפט. אולמן ייצגה בעבר גם את מזכיר ההרכב הראשי של בית הדין, שנחקר בפרשה, וכן את הרב הראשי של חיפה, הרב שלוש.

פורסם ב אתקה, בית הדין הרבני, הלכה, ועדת שניט, חוקי משפחה, כללי, מזונות, משטרה, נזיקין, רבני, רווחה, רשלנות, שופטים, שחיתות, תקשורת | תגובה אחת »

חוק שניתן יהיה לחייב גבר בבדיקת אבהות כדי שניתן יהיה לחייב אותו במזונות אך אסור יהיה לחייב בדיקת אבהות מחשש ממזרות.

פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 7, 2008

הבוקר פורסם באתר Walla מאמר מטעם עיתון "הארץ" לגבי הצעת חוק חדשה לחיוב בבדיקות אבהות לגברים!

ומה לדעתכם כתוב בהצעת החוק?                         חוק מסוכן ע"י איתן כבל

שניתן יהיה לחייב גבר בבדיקת אבהות כדי שניתן יהיה לחייב אותו במזונות אך אסור יהיה לחייב בדיקת אבהות מחשש ממזרות.

כלומר – אם צריך לסחוט גבר בדמי מזונות – הבדיקה חיונית ויש לחייבה אך אם הגבר רוצה להוכיח שאשתו זנתה תחתיו – אז אסור!!! כדי שהיא תוכל לתבוע ממנו מזונות על ילד שאינו שלו!!!

כך פועל החוק והצדק במדינת ישראל – טוב לנשים בלבד!

הנה הקישור למאמר

כנסו והגיבו כראוי!!!

שלחו מחאתכם גם:

  • לח"כ איתן כבל בכתובת  ecabel@knesset.gov.il כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בהאו בפקס 02-6496118 או בטלפון 02-6753290
  • לח"כ אביגדור יצחקי בכתובת  ayizhaki@knesset.gov.il   כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה או בפקס 02-6496055 או בטלפונים 02-6408437 ו- 02-6496756.

 מסתמן: ביהמ"ש יוכל להורות על בדיקת אבהות
יום רביעי, 6 בפברואר 2008, 4:40 מאת: שחר אילן, הארץ
כבל. קידם הצעת חוק דומה בקדנציה הקודמת, אך לא הצליח לסיים את החקיקה שלה (שרון בוקוב)הכנסת מקדמת חקיקה שתאפשר חיוב הבדיקה. במידה והגבר יסרב להיבדק, יוכל בית המשפט לראות בעצם הסירוב הוכחה להורות
עוד בכתבה:
החשש: הילד יוכרז כ"ממזר" »

קצת קשה להאמין, אבל עד היום לא ניתן בישראל לחייב גברים בבדיקת אבהות גנטית, מה שאיפשר להם להתחמק מהכרה בילדים ומתשלום מזונות. הצעת חוק שתאפשר לראשונה לבתי משפט להורות על בדיקת אבהות אושרה אתמול במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. כשתאושר הצעת החוק – שהגישו יו"ר סיעת העבודה בכנסת איתן כבל ויו"ר הקואליציה לשעבר אביגדור יצחקי (קדימה), בקריאה שנייה ושלישית – היא תהווה מהפכה בדיני משפחה. עם זאת, בתי המשפט יאשרו בדיקת אבהות רק במקרה שבו אין חשש לממזרות.

בפסק דין שניתן בסוף שנות ה-70 כתב שופט בית המשפט העליון לשעבר, מנחם אלון, כי "בית משפט זה פנה למחוקק עוד לפני 20 שנה בדבר הסדר מכלול השאלות הכרוכות בהוכחת אבהות". כלומר, מציין כבל, גם כשתאושר הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית זה יהיה באיחור של כ-50 שנה. את הצעת החוק מקדמת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת שבראשה ח"כ בנימין אלון (האיחוד-הלאומי מפד"ל), בנו של השופט.

בפסק הדין כתב עוד אלון כי "דומה שאין מקום לספק כי מן הראוי ומן הרצוי שבית משפט יהא רשאי לחייב את בעלי הדין לעריכת בדיקות רפואיות או מעבדתיות הנחוצות ומועילות לגילוי האמת בעניין אבהות".

זאת בשל "זכותו של ילד קטין שלא להיות מושתק כל ימי חייו מלדעת מי הוא אביו מולידו ושלא יקופח במזונותיו". בעבר היו בדיקות גנטיות כרוכות בהליכים פולשניים כמו בדיקת דם. היום ניתן לערוך אותן על סמך בדיקת רוק או שערה.

החשש: הילד יוכרז כ"ממזר"
יצחקי. במקרה של סירוב של גבר להוראה לביצוע בדיקה גנטית, יוכל בית המשפט לראות בעצם הסירוב הוכחה להורות (בוצ'צ'ו)על פי הצעת החוק, בית המשפט למשפחה יוכל לכפות בדיקת אבהות כאשר שוכנע כי "יש סיכוי סביר לנכונות טענות המבקש". לנבדק תינתן הזדמנות להתנגד. במקרה של סירוב של גבר להוראה לביצוע בדיקה גנטית, יוכל בית המשפט לראות בעצם הסירוב הוכחה להורות. כן יוכלו לקנוס אותו על בזיון בית משפט או אף להכניסו למעצר. גברים, מצדם, יוכלו לבקש בדיקת אבהות כדי להוכיח שאינם ההורים. בתי דין דתיים, ובכלל זה בתי דין רבניים, יוכלו להשתמש בתוצאות הבדיקות – אך לא להורות על ביצוען.

ח"כ כבל קידם הצעת חוק דומה בקדנציה הקודמת, אך לא הצליח לסיים את החקיקה שלה. ח"כ אביגדור יצחקי יזם את הצעת החוק שלו לאחר פניות משופטים, שהתלוננו על אי-יכולתם להורות על בדיקת אבהות. יצחקי אומר שמדובר בבעיה העולה מדי יום בבתי המשפט למשפחה. הוא מעריך שהחוק יוביל לביצוע של יותר מאלף בדיקות לשנה.

פרסומתאחד הנימוקים העיקריים נגד חיוב לערוך בדיקת אבהות הוא החשש שהילד יוכרז ממזר מבחינת ההלכה. זאת, במקרה שהאשה ילדה בתקופת נישואיה או חודשים ספורים לאחר מכן לגבר שאינו בעלה. הצעת החוק קובעת שבית משפט לא יורה על בדיקת אבהות בנסיבות שיכולות לגלות ממזרות, אלא במקרים חריגים ביותר. כמקרים חריגים ייחשבו סכנת חיים או סכנת נכות חמורה.

בשעת הכנת הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית תשקול ועדת המדע והטכנולוגיה גם לאפשר לשופטים להורות על ביצוע בדיקות גנטיות בכוח. כבל אומר שיש מדינות שבהן ניתן לקחת בכפייה דגימת שיער או רוק לצורך בדיקת אבהות, והוא תומך בכך. שתי שאלות נוספות קשות במיוחד מבחינה אתית שהוועדה צריכה להחליט לגביהן: האם לאפשר בדיקות אבהות לגבי נפטרים (כולל פתיחת קברים) וכן לגבי עוברים?

פורסם ב אבהות, אביגדור יצחקי, איתן כבל, בבדיקת אבהות, דמי מזונות, מזונות, מזונות על ילד, מזונות על ילד שאינו שלו, ממזרות | מתויג: | לכתוב תגובה »

מכתבה שהתפרסמה בגלובס בקשר לעלויות גידול של ילדים

פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 4, 2008

מכתבה שהתפרסמה בגלובס בקשר לעלויות גידול של ילדים עולה שעלות שוטפת של ילד עד גיל 4 כולל מדור עומדת על כ 2,300 ש"ח לחודש ומגיל 4 ואילך על כ 1,000 ש"ח לחודש. הירידה נובעת כולה מהמעבר לחינוך חובה.

אם אכן המזונות בישראל היו מחושבים על פי ההכנסה היחסית של שני ההורים כפי שמתחייב מהחוק האזרחי היו המזונות שמשלם אב לגרושתו המרויחה כמוהו מגיעים ל 500 ש"ח לחודש לילד מעל גיל 4.

פורסם ב חינוך חובה, מגיל 4 1000 ש"ח, מזונות, מזונות 2300, מזונות בישראל, עלויות גידול של ילדים | תגובה אחת »

פסק דין בענין הטלת קנסות בגין הפרת הסדרי ראיה

פורסמה על־ידי ronitfamily ב פברואר 4, 2008

בפסק דין חשוב זה, השופט צבי ויצמן נדרש להכריע בבקשתו של אב לקיים את הסדרי הראייה כסדרם. האם טענה כי הבנות מסרבות להיפגש איתו ואולם חוות הדעת של פקידות הסעד מוכיחה כי האם מסיתה את הבנות, גורמת להן להתנכר לאב, משתמשת בניתוקן מאביהן כדי לסחוט ממנו תמורה חומרית וגורמת להן לקונפליקט נאמנויות קשה. לא רק זאת, אלא שהאם מפרה שוב ושוב את הנחיות בית המשפט ועושה ככל העולה על רוחה.

השופט ויצמן ניסה בתחילה לנהוג בדרך השכנוע כלפי האם ואולם מאמציו לא נשאו פרי. בעקבות זאת הוא מחליט להטיל על האם סנקציה כספית – 750 שקל – על כל הפרת הסדרי ראיה ושולח אותה ואת הבנות לטיפול פסיכולוגי להפגת העויינות. פסק הדין גם עוסק בזכויות הילד וטובתו וקובע בצורה חד משמעית שלעיתים גוברת טובתו של הילד על זכותו שיתחשבו בדעתו, במיוחד כשהילד נתון להסתה.

השופט אף מסתמך על מאמריו של דן שרון בנוגע לניכור הורי, אך הוא אינו יודע כי דן שרון עצמו שאמור לקחת אחריות על כל מה שהוא כותב, אינו מיישם את התיאוריות שלו הלכה למעשה.

עו"ד אלינור ליבוביץ יצגה את האב.

————————————————————————————————————————-

פסק-דין

בית משפט לעניני משפחה – כ"ס בש"א 5647/05 תמ"ש 14850/04

בפני כב’ השופט צבי ויצמן

בעניין:

תובע: ע.ש

-נ ג ד-

נתבעת: ל.ק.

החלטה
אקדמות מילין
1. מצוות כיבוד אב ואם קשה עד מאד – לא זו בלבד שאין לה שיעור אלא שחיובה עומד וקיים בכל עת ובכל שעה (בבלי קידושין דף ל"א עמ’ ב’ וכן ירושלמי פאה פרק א’ דף ט"ו) ואולם קשה היא שבעתיים עת מונע הורה מילדו לכבד את הורהו השני . בנותיו הקטינות של המבקש מסרבות להפגש עימו. הן עומדות בסירובן על אף הסדרי הראיה שנקבעו בהחלטותיו של הבית המשפט ובהמלצות הגורמים הטיפוליים השונים. המבקש סבור כי סירוב זה הורתו בהסתה מתמשכת ועיקבית של אימן, המשיבה, כלפיו. כיוון שכך עותר הוא לכוף המשיבה בקנס או במאסר לציית להחלטת בית המשפט וזאת מכח סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט.

ההליכים והרקע העובדתי
2. הצדדים נישאו זל"ז ביום 29.5.88 והתגרשו במהלך חודש פבואר 1997. לבני הזוג שלוש בנות קטינות בנות 16, 15, ו-12.5. קודם לגירושיהם חתמו הצדדים על הסכם גירושין אשר אושר על ידי בית הדין הרבני האיזורי בפתח תקווה ובמסגרתו הסדירו, בין השאר, את עניני מזונות הקטינות, משמורתן והסדרי הראיה בינן לבין אביהן. המשיבה נישאה בשנית במהלך חודש יולי 2000 וכעבור זמן העתיקה את מקום מגוריה עם בעלה ובנותיה מאזור **** ל ****.

3. בהסכם הגירושין הסכימו הצדדים, בין השאר, כי הקטינות תהיינה במשמורתה של המשיבה, כמו כן נקבעו הסדרי ראיה שכללו 2 מפגשים באמצע השבוע, בין האב לבנותיו, וכן מפגש כל סוף שבוע שני הכולל לינה אצל האב. עוד התחייבו הצדדים בסעיף 3.4 להסכם כי "יחנכו הילדים לכיבוד אב ואם" – אלא מאי? הסכמות לחוד ומעשים לחוד.

4. אחר מעברן של המשיבה והבנות ל… החלו שיבושים בהסדרי הראיה השוטפים . בתסקיר מיום 23.12.03 שהוגש לבית הדין הרבני אשר טיפל אותה עת בסוגית הסדרי הראיה דיווחה פקידת הסעד על שינוי ביחסן של הבנות לאביהן . לדבריה במהלך פגישה יזומה שלה עם הבנות, אשר נערכה מבלי להודיע להורים מראש, הבהירו לה הבנות כי הן – "…מאוד אוהבות את אביהן… חשוב להן מאוד הקשר עם אבא. רוצות שהביקורים ימשכו כל שבת שניה, אוהבות את האוירה במושב ואת המשפחה המורחבת (מצד אביהן – צ.ו.) היו רוצות שאבא יבוא לבקר גם באמצע שבוע. גם בחגים וחופשות. נהנות שם ורוצות שהחלוקה השווה בין ההורים תימשך…" ואולם – "בפגישה שניה שהיתה לי עימן בחודש נובמבר, הבחנתי בשינוי בעמדתן וניכר היה כי שלושתם "מדקלמות" את דברי האם…" (הדגשה שלי). בין השאר אמרו הבנות לפקידת הסעד – "שאבא ישלם כבר את המזונות, למה **** (בעלה העכשוי של המשיבה – צ.ו.) צריך לממן לנו את טיפולי השיניים…".

5. ביום 5.9.04 ולאחר שנוצר נתק מוחלט בן האב לבנותיו שבה פקידת הסעד ודיווחה בתסקיר אשר הוגש מטעמה כי בשיחה עם הבנות הן הביעו עמדה נחרצת כי אינן מעונינות "כרגע" בקשר עם אביהן, וכך כותבת פקידת הסעד – "כשבררתי במה פגע בהן (אביהן – צ.ו.) דיברו על כך שלא משלם את המזונות בצורה מסודרת…בשיחה האחרונה חשתי כאילו מדברות בנות אחרות הבנות חזרו באופן בולט וברור על מילותיה של אימן ועל הדוגמאות שנתנה לי. התרשמתי שהן מאוד מוסתות באופן קשה ביותר נגד אביהן". (הדגשה שלי. צ.ו. ) בהמשך התסקיר מציינת פקידת הסעד כי התרשמה כי אף בעלה העכשווי של המשיבה מתנגד לקשר של הבנות עם אביהן ואף לכך השפעה על יחסן אליו. פקידת הסעד המליצה לחייב האם להביא הבנות למרכז קשר במטרה לנסות ולגשר על הנתק שנוצר בין האב לבנותיו ובאם האם לא תדאג להביאן למפגשים – לשקול הטלת סנקציה כספית!

6. מיד לאחר שפקידת הסעד החלה בישום המלצותיה התברר כי המשיבה מבקשת לשימן לאל ולקעקען. פקידת הסעד קבעה לאב ולבנותיו פגישה במרכז הקשר בטבריה (2 הבנות הגדולות לומדות ב ****, הבנות כולן לומדות בזרם החינוך הממלכתי-דתי ויש להן השגים נאים בלימודיהן) ואולם האם התנגדה לכך בטענה "כי אין לה מה לעשות בטבריה בזמן שתמתין לבנותיה" (כך!). פקידת הסעד סיכמה את דיווחה – "…להערכתי האם מעונינת שכל הטיפול בקשר בין האב לבנותיו ימשך זמן רב מכיוון ש"משיכת הזמן" תגרום נזק לקשר בין האב לבנותיו רב יותר מזה שכבר קיים".

7. ביום 7.2.05, ולאחר שהמשיבה הגישה לבית משפט זה בקשה להגדלת מזונות הקטינות, הגיש המבקש תביעה לקביעת הסדרי ראיה ופיקוח עליהן. נוכח תביעת המבקש התבקש תסקיר נוסף ועדכני בענינם של הצדדים. מתסקיר פקידת הסעד מיום 14.6.05, עולה כי על מנת לרצות המשיבה ולהביא למפגשים סדירים בין האב לבנותיו, היא נענתה לגחמתה של המשיבה שלא לקיים את המפגשים בין האב לבנותיו בלשכת הקשר בטבריה אלא בלשכת הקשר בבית שאן, דא עקא, שאף מפגשים אלו טורפדו על ידי המשיבה בתואנות שווא , הפעם הסבירה מחדלה באי הבאת הבנות בכך "שאי הגעתן של הבנות למפגשים נובעת משיגרת היום יום המאוד עמוסה שלהן, שהבנות אינן רוצות להיפגש עם האב והן עמוסות מאוד בלימודים ומצבן הבריאותי חלש…" פקידת הסעד סיכמה את תסקירה באופן המדגיש את יאושה מהתנהגות המשיבה – "בהתחשב בכל הנסיונות שנעשו בעבר, ומעורבות של כל כך הרבה אנשי מקצוע בענין, להערכתי ללא הפעלת סמכותו של כבוד בית המשפט לא יתקיימו הסדרי ראיה".

8. תיאור מסכם ומדויק למערכת היחסים שבין הצדדים לבין עצמם ובינם לבין הקטינות, התואם אף את התרשמותי מהם, ניתן למצוא באחד מתסקירי פקידת הסעד – "מדובר בזוג הורים שאוהבים את בנותיהן מאוד. שני ההורים מוצפים ריגשית ברגשות טינה עד כדי שינאה הדדית, עובדה שמקשה על שניהם לראות מה עוברות הבנות מבחינה ריגשית. התרשמותי כי הבנות שרויות בקונפליקט נאמנויות קשה. מאז כניסתי כפקידת סעד לתמונה, עושה האם לדעתי תהליך של "שטיפת מח" כדי להשיג את רצונה באשר לשינוי לסדרי הראיה".

9. אחר שכל המלצותיה של פקידת הסעד להסדרי ראיה הופרו על ידי המשיבה, פנה המבקש לעזרת בית המשפט. ביום 23.6.05 הוגשה בקשה לביטול ו/או הפחתת המזונות המשולמים לקטינות בגין אי כיבודם של הסדרי הראיה (בש"א 2886/05). חברי, כב’ השופט יעקב כהן, ישב על מדוכתו של תיק זה ואולם בשל שינויים מערכתיים בבית המשפט הועבר התיק לטיפולי. ביום 11.8.05 התקיים דיון בנדון במהלכו שמעתי הצדדים משך שעה ארוכה וניסיתי לדבר על ליבם. הדגשתי חזור והדגש באוזני המשיבה את החשיבות בחידוש הקשר בין האב לקטינות ומאידך התריתי בפני האב כי עליו להיות גמיש עם בנותיו, לשעות לרצונותיהן ולהבליג אף אם יחסן נראה בעיניו קר ומנוכר. בסופו של הדיון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יחודשו הסדרי הראיה פעם בשבוע כאשר הם יתקיימו במקום המשרה אוירה נעימה דוגמת מסעדה כשרה בה תבחרנה הבנות וכיוצ"ב, כמו כן הוסכם שהאב יוכל לקחת את בנותיו לאירועים משפחתיים . להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה שיפוטית. ואולם המשיבה נהגה מנהג אחד בפה ואחד בלב . למרות הסכמתה האמורה, הפרה המשיבה את הסדרי הראיה בכך שמנעה מהמבקש לקחת עימו את בנות לאירוע משפחתי כפי שהוסכם בניהם. לפיכך, ביום 18.8.05 נדרש המבקש לשוב ולפנות לבית המשפט הן בבקשה לביטול המזונות בשל סרבנות קשר (בש"א 3810/05) והן בבקשה לכוף את המשיבה בקנס או במאסר לציית להחלטת בית המשפט מיום 11.8.05 (בש"א 3812/05).

10. ביום 29.8.05 הזמנתי פעם נוספת את הצדדים לדיון לפני. שוב שוחחתי עם המשיבה בלשון רכה על מנת להבהיר לה את חשיבותו הרבה של הקשר בין האב לבנותיו . לטובת הסיכוי להצית מחדש את הקשר בין הבנות לאביהן ולהפיחו אט אט לא הטלתי כל סנקציה על המשיבה על אף שלא סיפקה במהלך הדיון כל נימוק של ממש להפרתם של הסדרי הראיה. קיוויתי כי " לָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" (דיבור רך ירכך אף את העקשנים, ע"פ מישלי כ"ה, ט"ו) – תקוותי נכזבה.

11. אומנם לרגע נדמה היה כי הקשר בין האב לבנות חודש והוא מתקיים באופן סדיר. ואולם היה זה למראית עין בלבד. כפי שיפורט להלן – ביום 30.11.05 התקיימה לפני ישיבת הוכחות בתביעה להגדלת מזונות הקטינות אותה הגישה בשמן המשיבה, המבקש אשר חש כי זכה מחדש בבנותיו היה נכון להתפשר בסוגיה זו ואכן הצדדים הגיעו להסכמה בענין מזונות הקטינות אשר קיבלה תוקף של פסק דין. אך מעשה פלאים – כהרף עין אחר שניתן פסק דין למזונות שוב הופרו הסדרי הראיה כלא היו. כך, עת הגיע המבקש ביום שישי, 9.12.05, על מנת לאסוף את הבנות לביתו כמוסכם, סירבה המשיבה בתוקף לאפשר לו להפגש עימן. המבקש נאלץ לשוב כלעומת שבא לביתו במושב **** המרוחק מרחק של שעתיים נסיעה לכל כיוון ממקום מגורי המשיבה והקטינות ב ****. נוכח הפרה זו הגיש המבקש את בקשתו הנוכחית לבית המשפט תוך שהוא מצרף לה מכתב אשר שלחו לו בנותיו ואשר כמותו ובסיגנונו צורפו נוספים לכתבי בי דין השונים . ראוי שאביא מעט מתוכנו של המכתב. כך כותבות הבנות לאביהן – "אם **** (הבת הבגירה – צ.ו) היתה מחכה לך עם השיניים, השיניים שלה היו ממש גרועות עכשיו, במקום מה שיש לה עכשיו שזה שיניים יפות והיא ממש שמחה עם זה. אתה סירבת לשלם חצי ואמא שלנו צריכה כל הזמן ללכת להוצאה לפועל ולבית המשפט רק בשביל שאתה תשלם חצי בשביל השיניים של כולנו.." דומה כי לא ניתן לטעות – הידיים הכותבות ידי הקטינות אך הקול קולה של המשיבה.

12. לדיון בבקשת המבקש זימנתי אף את הבנות עצמן. אלא שבשל טעות משרדית שנפלה אצל ב"כ המבקש לא התייצבו המבקש ובאת כוחו לדיון במועד והגיעו אחר שהסתיים . מכל מקום, ניצלתי את הגעת הבנות לצורך שיחה אישית עם כל אחת מהן. בשיחות שקיימתי עימן חזרו הבנות האחת על דיברי אחותה בדיוק נמרץ, דבר אשר לא הותיר כל מקום לספק – מאן דהוא שינן ותיאם עם הקטינות חזור ושנן את שעליהן לומר. הבנות כולן אמרו כי אין רצונן להפגש בשלב זה עם אביהן כיוון שאין הוא נושא בהוצאות טיפולי השיניים ואינו משלם מזונות לאימן . לאחר שיחתי עימן בלישכתי, התעקשו הקטינות כי אציין בפרוטוקול הדיון עצמו כי אין הן מעונינות להפגש עם אביהן בשלב זה ! חשתי כי כל שמבקשות הבנות הוא להשביע רצונה של אימן . שוכנעתי כי הקטינות מושפעות ומוסתות ע"י אימן המערבת אותן בסכסוך שלה עם אביהן, והיוצא מפיהן – משלה הוא ולא משלהן. העובדה שאין הבנות מלינות על התנהגותו של האב כלפיהן, אלא כל שיש בליבן עליו הוא שאין הוא משלם מזונות לאימן, מלמדת עד כמה מערבת היא את עניניה שלה ביחסיה עם הבנות ועד כמה היא מציפה אותן בבעיותיה מבלי לאפשר להן, למעשה, לבטא את רגשותיהן שלהן.

13. המשיבה, כאמור, עשתה בכל הקשור להסדרי הראיה ככל העולה על רוחה – התעלמה מהנחיות פקידת הסעד, ועדת התסקירים, עובדות מרכז הקשר ואף הוסיפה ועשתה חוכא ואיטלולא מהחלטות בית המשפט הנוגעות להסדרי ראיה אשר למעשה אימצו את הסכמותיה שלה! יותר מכך, לא די שהמשיבה עושה ככל העולה על רוחה בצווים שיפוטיים, אלא שמציבה היא בחזית את בנותיה – המשיבה שבה וטוענת כי לא היא זו הגורמת להפרת הסדרי הראיה של הבנות עם אביהן אלא בנותיה הן המסרבות לפוגשו! פעם טוענת היא שהבנות עסוקות מדי, פעם טוענת כי לא נוח לבנות עם אביהן כיוון שאינו מקפיד על אורח חיים דתי, פעם טוענת כי בריאותן מפריעה למפגשים במקום זה או אחר ופעם מעלה על נס את רצונן החופשי של הבנות ואת זכותן להחליט האם לראות או לא לראות את אביהן. הכל תולה היא ברצונן והחלטתן של הבנות, כאשר ברור, לכל אשר עיניים בראשו, כי קולה מדבר מגרונן ולמעשה נוהגת היא בבנותיה כחומר ביד היוצר.

14. והבנות – ליבי ליבי עליהן. כאמור, בשיחה שערכתי עם כל אחת מהן בנפרד בלישכתי, החרו האחת אחר אחותה באותו מענה לשון, כאילו מדקלמות הן מן הכתב, והבהירו כי אינן מעונינות להפגש עם אביהן כיוון שאינו משלם מזונות לאימן ואינו משתתף בהוצאות השיניים שלהן ! כך ובשל כך ובלבד ! לא כי נהג בהן שלא כראוי, פגע בהן, הציק להן, התעלם מהן, עלב בהן וכיוצ"ב, לא ולא – אך ורק כיוון שלא שילם מזונות לאימן ! בהערת אגב יאמר מיד כי אף האשמה זו כנגד האב אינה מדוייקת. האב מקפיד לשלם את סכום המזונות החודשי הפסוק על סך 3,000 ₪ מדי חודש בחודשו, אומנם קיים חוב עבר עקב פיגורים משנים עברו, בשיעור של כ-12,000 ₪ בגינו נפתח כנגדו, על ידי המשיבה, תיק הוצאה לפועל שמספרו 1700025049, אך התרשמתי כי האב עושה כל מאמץ על מנת לסלק אף חוב זה . עוד התרשמתי כי האב אוהב את בנותיו בכל נימי נפשו, וכי הוא עושה מאמצים רבים לזכות באהדתן וחיבתן, מוכן הוא להתגמש ולהעתר כמעט לכל גחמה ובלבד שיפגשו עימו באופן סדיר . אלא שהבנות מקשיחות ליבן כלפיו ומסרבות לפוגשו .

15. פקודת בזיון בית המשפט מסמיכה את בית המשפט לכוף אדם המפר את צוויו בקנס או במאסר. על פי רוב בית המשפט יברור תחילה את הסעד המתון יותר של חיוב בקנס קודם שינקוט בסעד הקיצוני של מאסר. בענין דנן אף את הטלת הקנס יש לבחון באופן זהיר שכן כל פגיעה כלכלית במשיבה תגרום מעצם טיבה, לפגיעה בקטינות. יש, איפוא, לבחון בדקדקנות ובזהירות את המעשה הראוי והנכון בנדון. להלן נבחן את אמות המידה הראויות לסוגיה שלפנינו.

"טובת הקטין" ו"רצונו של קטין" – האומנם שניים שהם אחד ?
16. "טובת הילד" הינו מושג ערכי המשתנה לפי זהות מקבל ההחלטה ומושפע מתפישות חברתיות ערכיות , כמו גם ממחקרים וידע מקצועי הנרכש בתחום מדעי ההתנהגות .

§ ע"א 2266/93 פלוני ואח’ נ. פלוני , פ"ד מ"ט (1) 221

למרות "נזילותו" ו"גמישותו" של המושג הוא מהווה, מזה עידן ועידנים, שיקול מוביל ומכריע במשפט המשפחה ובסוגיות הנוגעות לענינם של קטינים . כך, כדוגמה, הובהר ע"י הש’ זילברג כי מבחן טובת הילדים הוא שיקול המשמש כגורם החלטי שאינו ניתן לפשרה . והשופט חיים כהן הבהיר בנימה אישית כי לדידו טובת הילד היא "תמיד השיקול המכריע, הוא ואפסו עוד"

§ ע"א 209/54 שטיינר נ. היועמ"ש, פד"י ט’ 241,251

§ בג"ץ 40/63 לורנץ נ. יו"ר ההוצל"פ חיפה, פד"י י"ז 1709,1717

§ דנ"א 7015/94 היועמ"ש נ. פלונית, פד"י נ(1) 119

אף אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד קובעת בסע’ 3 כי -

"in all actions concerning children, whether undertaken by public or private social welfare institution, courts or law, administrative authorities or legislative bodies. The best intersts of the child shall be a primary consideration"

יחד עם זו, אם נבוא לדקדק בניסוחה של האמנה הרי שהיא שמה את "אינטרס הילד" כ"שיקול ראשוני" ( primary consideration ) ולא כשיקול בלבדי .

ואכן כב’ הש’ ס’ רוטלוי ציינה כי –

" גישה זו הבאה מתוך עולם התוכן של זכויות, כבר מביאה בחשבון את הצורך בעריכת איזונים , כאשר ביהמ"ש בא לבחור בין חלופות שונות שיש בהן משום התנגשות בין זכויות – זו של הקטין או אלה של הוריו או מי מהם"

§ עע"מ (ת"א) 97/90 דן מורן נ. אורית פלדמן מורן, תק – מח 98 (3)34571

17. כאמור, "טובת הילד" הוגדרה בהגדרות שונות ורבות, כמספרם של המותבים שנדרשו לענינם של קטינים, ונוצק לה תוכן רב . כך כתב, כדוגמה, מ"מ הנשיא (כתוארו אז) ש.ז. חשין לפני למעלה מיובל שנים -

" טובת הילד כוללת גם חינוך טוב, הכשרת הלב לנימוסים נאים, לדרך ארץ בפני אנשים קרובים ורחוקים, וביחוד לכיבוד אם ואב. ההורים חייבים להיות אנשי המעלה בעיני הילד ויהיו אשר יהיו היחסים ההדדיים בינם לבין עצמם. כן ההכרח לנטוע בלב הילד רגשי אהבה והערצה לאב ולאם לא רק משום שמגיע להם הדבר בזכות היותם הורים, כי אם גם, ואולי בייחוד, משום שטיפוח רגשות אלה מרגיל את הילד לאחר זמן לקשור קשרי ידידות עם זרים ועם החברה כולה. הקשר הראשוני נוצר עם האנשים הקרובים ביותר לילד ומתפשט על האחרים. נטיעת רגשי שנאה בלב הילד לאב או לאם פירושה השרשת איבה לאדם מן החברה. פעל כזה מזיק לילד ולכל תהליכי התפתחותו הרוחנית, ועשוי להתנקם ברבות הימים בסביבתו הקרובה והרחוקה כאחד".(הדגשה שלי – צ.ו)

§ ע"א 319/54; המ, 106/56 , ד. ג נ. ה. ג. וערעורים שכנגד, פ"ד יא (1),261 .

ובאשר ל"טובת קטין" אשר הוריו נפרדו ציין בית המשפט -

"לרוב, שקילת טובתם של ילדים שהוריהם נפרדו אינה אלא תפיסת הרע במיעוטו. זאת מכיוון שטובת הילדים מחייבת, כי יגדלו במחיצת אביהם ואמם במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, ואילו בפרידה של הורים כרוכה מידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו ראו ע"א 503/60 וולף נ’ וולף, פ"ד ט"ו (1) 760. לפיכך, במציאות הנוצרת לאחר פרידת ההורים, על ביהמ"ש לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילדים להינות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה, שנמצא מתאים יותר ויחד עם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר. לשם כך, על ביהמ"ש לערוך בחינה מדוקדקת של מכלול ההיבטים של כל אחת מהאפשרויות הקיימות, לרבות השפעתה על ההורים, ככל שהדבר עשוי להשפיע על יחסם אל הילדים"

§ רע"א 4575/00 – פלונית נ’ אלמוני . פ"ד נה(2), 321 ,עמ’ 327-328.

§ וכן ראה בנדון את פסקי הדין של כב’ הש’ ע. מילר – תמ"ש (תל-אביב-יפו) 44262/02 – הקטינה ש. ה. ילידת 2001 נ’ פלוני . תק-מש 2004(4), 281 ,עמ’ 284 ותמ"ש (תל-אביב) 6680/02 – א’ י’ נ’ א’ ס’ ואח’ . תק-מש 2003(2), 431 ,עמ’ 434.

18. ומה באשר ל"רצונו של קטין" ?

"רצון הקטין הוא רק אחד השיקולים מתוך מכלול נרחב יותר של גורמים שמטרתם להכריע מה באמת ראוי מבחינת טובתו של הקטין והתפתחותו המיידית"

אלא שרצונו של קטין אינו מתיישב לעולם עם טובתו –

"כשהאספקט האחרון מחייב ראיה נרחבת יותר ובחינת שיקולים משיקולים שונים, כגון המשכיות, הרגל, סביבה, גיל, תנאים כלכליים ושורה נוספת של גורמים, אשר רק בחינתם המקיפה והכוללת עשויה ליצור תמונה, מה באמת מחייבת טובתו של קטין מסוים בנסיבותיו המיוחדות הנוגעות רק לו – וזאת להבדיל מרצון, גם אם כן הוא, שעשוי להיות זמני, סובייקטיבי ואפילו אימפולסיבי"

§ ע"א 740/87 פלוני נ. אלמוני , פ"די מ"ג (1) 661,666

וכפי שכותב פר’ שיפמן בסיפרו –

"למותר להטעים שבעוד שהתעלמות מרצונו הנחוש של ילד איננה רצויה, העדפת הילד איננה משקפת בהכרח את טובתו. כמו כן אין להתעלם מן הנזק החינוכי שמתוך גרונו של הילד ידבר אותו הורה שהצליח לפתותו. ובמיוחד מטריד החשש שהעברת ההכרעה לילד, בסכסוך שהוא לא אחראי לו, עלולה לסכן את קשריו של הילד של הילד עם ההורה האחר"

(הדגשה שלי – צ.ו)

§ פר’ פ’ שיפמן, דיני המשפחה בישראל, המכון למחקרי חקיקה, הפקולטה למשפטים ירושלים, 1999, כרך שני, עמ’ 220 .

ביתר שאת בא לידי ביטוי הפער בין רצונו של קטין לטובתו עת רצונו של הקטין אינו אלא פרי הסתה של אחד מהוריו ואינו נובע מבחירתו החופשית, כפי שמתאר את הדבר ד"ר ד. שרון במאמר פרי עטו – "במאבקי משמורת וסדרי ראיה קיימים מצבים לפיהם הורה אחד או שני מכתיבים לילד את רצונו בהסתה פרועה נגד ההורה השני. ילדים, בבלתי אמצעיות שלהם, קשה להם לעשות מעברים מהירים ובמשך הזמן "האמת" של ההורה הופכת להיות האמת שלהם. בשלב זה יכול כבר ההורה המסית לנקוט בטקטיקה הידועה: – "אני לא אומר לילד מה לעשות, תשאל לרצונו – הוא לא רוצה לבוא אליך ואני לא יכול להכריח אותו – אפשר להכריח ילד בניגוד לרצונו?" במצבים אלה השימוש במושג רצון הילד הינו מסוכן מפני שנותן לילד כח כמעט שטני שאין לו."

§ ד"ר דן שרון , שיקולים מנחים בסוגיות משמורת בסדרי ראיה, קובץ מאמרים לפקידי סעד, הוצאת משרד העבודה והרווחה, עמ’ 33

דבריו של ד"ר שרון מזכירים בתיאורם את התנהגותה של המשיבה בנדון !

19. כיצד, אם כן, יאזן בית המשפט בין רצונו של קטין לטובתו ? עמד על הדברים כב’ הש’ חיים כהן –

"האמנה על זכויות הילד קובעת עתה במפורש את אשר שופט המודע לאחריותו כלפי הילד העומד לפניו, ידע תמיד – שהילד הוא אדם, וכבודו של הילד ככבוד האדם. כבודו של אדם הוא, כידוע רצונו; ואף כבודו של הילד הוא רצונו אלא בו בזמן שרצונו של אדם נדחה רק מפני החוק הרי רצון הילד נדחה אף מפני טובתו" (הדגשה שלי –צ.ו)

§ ראה בדברי הפתיחה לספרו של יאיר רונן, שיתוף הילד בקביעת משמורתו, הוצאת בורסי, 1997

20. בנדון דנן ברי לי כי ה"רצון" המובע מפיהן של הקטינות אינו רצונן הטהור, מוכתם הוא בפירות הסתתה של המשיבה . יש לדאוג, איפוא, לטובתן של הבנות ולבריאותן הנפשית, ע"י טיפול מתאים שיחזק את ביטחונן העצמי וחשיבתן העצמאית. המעשה הראוי בשלב זה הוא לשלב את המשיבה והקטינות בטיפול פסיכולוגי אשר במהלכו תלמדנה להפנים את החשיבות והצורך במפגשים עם האב .

אלא שלדאבוני המשיבה נוהגת בהחלטות בית המשפט משל היו המלצה ולא ציווי, ויש להניח כי כך תנהג אף בהפניה הטיפולית . כיוון שכך אני סבור כי בצידה של ההפניה יש להטיל סנקציה משמעותית אשר יהיה בה כדי לאלץ המשיבה להקפיד על שיתוף הפעולה הן עם פקידות הסעד והן עם הגורמים הטיפוליים אשר אליהם יופנו המשיבה ובנותיה .

כפיה על מצוות "כיבוד אב ואם"
21. בצידם של דברים, וקודם שאבוא לפרק האופרטיבי בהחלטתי, דומני כי ראוי שאוסיף דברים על הדיבר "כבד את אביך ואת אימך" אשר הקטינות, על אף שהן מתחנכות בזרם החינוך הממלכתי-דתי, דשות בעקביהן . כשם שהמשפטן שואל עצמו האם ראוי לאלץ ילד להפגש עם אביו נגד רצונו, שאלו עצמם חכמי ההלכה היהודית האם ניתן לכוף ילד לקיים מצוות כיבוד הורים ? נביא להלן קיצורה של הלכה .

שתיים הן המצוות העוסקות בחיוב ילד כלפיו הוריו – מצוות כיבוד ומצוות מורא . התלמוד במסכת קידושין דף ל"א, עמ’ ב’ מבאר החילוק שבין שני הציוויים בכך שהכיבוד ענינו בעשיית מעשה ומתן שירות להורה והיראה עיקרה בהימנעות ממעשה הפוגע, מבייש או מבזה אותו . פשוט, איפוא, כי בגדרן של חובות ילד להוריו נמצאת החובה לכבד רצונו ובכלל זה חפצו של ההורה לראות את ילדו ולשהות בחברתו. אך הניתן לכפות על כך ?

במסכת חולין מובא המעשה הבא –

" אדהכי, איתווה לההוא גברא שלא מוקר לאבוה ולאימיה .כפתוהו. (= הביאו אדם שלא כיבד את הוריו לפני רב מרי וכפתוהו אל העמוד על מנת להלקותו) אמר להו: שבקוהו, דתניא :כל מצות עשה שמתן שכרה בצידה – אין בי"ד שלמטה מוזהרין עליו (= אמר להם רב מרי שחררו את הנאשם שכן אין סמכות לבית דין לכפות על קיום מצות עשה מהתורה שהתורה ציינה את שכרה בצידה כגון כיבוד הורים עליה נאמר "למען יאריכון ימיך")" (חולין דף ק"י , ע"ב)

ממבואת התלמוד הנזכרת ניתן ללמוד כי מצוות כיבוד הורים הינה מצוות עשה אשר אין בית דין כופין עליה שכן התורה עצמה קבעה בצד המצווה את שכרה ובאם אין אדם מעוניין בשכר המצווה הנקוב מפורשות אין לכפותו לקיימה. כך אף פסק הרמ"א (יורה דיעה סי’ ר"מ, סע’ א) " ומ"מ (= ומכל מקום) אין ב"ד כופין על מצות כבוד אב ואם, דהוי ליה מצות עשה שמתן שכרה בצדה שאין ב"ד כופין עליה "

למרות האמור כותב בעל "ספר החינוך" (הסברה המקובלת היא שנכתב ע"י ר’ אהרון הלוי מברצלונה שחי במאה ה – 13 והיה חברו של הרשב"א) בהתיחסו למצוות כיבוד אב ואם (מצווה ל"ג) כי היא –

"…נוהגת (= מצוות כיבודה אב ואם) בכל מקום ובכל זמן, בזכרים, ובנקבות כל זמן שאפשר להן, כלומר בכל עת שלא ימנעו אותן בעליהן. ועובר עליה ביטל עשה, ועונשו גדול מאד שנעשה כמתנכר לאביו שבשמים. ואם יש כח בבית דין כופין אותו, כמו שכתבנו למעלה… שבביטול עשה כופין בית דין". (הדגשה שלי – צ.ו)

רבים תמהו על כך שבעל ספר החינוך מורה לכוף על מצוות כבוד הורים דבר העומד, לכאורה, בסתירה לדברי התלמוד. ותשובות רבות ניתנו בדבר. ( ראה בענין זה בהרחבה במאמרו של הרב ישראל מאיר לאו, כפיה על מצוות כיבוד אב ואם, אשר פורסם בספר "דברים שיש להם שיעור- עיונים ובירורים במצוות כיבוד אב ואם" הוצאת מכון צומת, תשס"ה בעמ’ 54, הספר יצא לזכרו של יוני דבירי ז"ל שנפל ביום 26.2.98 במוצב כרכום שבדרום לבנון )

התשובה הנראית בעיני, ואתן לה ביטוי בהחלטתי זו, הינה כי יש מספר דרגות כפיה (בלשון חכמים "כפיה גדולה" ו"כפיה קטנה") ובכל הקשור בכפיה על מצוות כיבוד הורים, שהינה מצות עשה ששכרה בצידה, ניתן לבצע כפיה ברמתה הנמוכה.

ומהי כפיה ברמתה הנמוכה ? תוספות רי"ד על מסכת כתובות דף מ"ט, עמ’ ב’ הגדיר זאת ככפיה ע"י "הכלמות ופיתויים" (ובלשוננו – גישת ה"מקל והגזר"). מילים אחרות, ניתן להטיל סנקציות שונות אשר אינן פוגעות בגופו של אדם, על מנת לעודד קיומה של מצוות "כיבוד אב ואם" ולכופה על המשתמט ממנה, או כמו בענין דנן, על זה המבקש למנוע את קיומה .

כך אנהג בענין דנן .

סנקציית הקנס ע"פ פקודת בזיון בית משפט
22. כאשר בוחן ביהמ"ש את הסנקציה אותה הוא מטיל ע"פ הוראות פקודת בזיון בית המשפט

עליו -

"…"לתפור" את הסנקציה בזהירות הראויה בהתחשב בנסיבות שעל הפרק. כמו כל החלטה שיפוטית אחרת, גם בעניין התגובה השיפוטית במסגרת הליכי ביזיון, הסנקציה צריכה להיות סבירה ומידתית (ראו גולדשטיין, דרכי אכיפת הוראות לא כספיות, בעמ’ 183). על בית המשפט לבחון האם הטלת סנקציה "על תנאי" די יהיה בה, בנסיבות העניין, להשיג את מטרות האכיפה. עליו לציית להוראותיו של חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו, ולעמוד על המשמר מפני פגיעה לא נאותה בקניינו של מפר פסק הדין לצד שמירה נאותה על זכויותיו של הנהנה ממנו …"

§ ע"פ 5177/03 שמואל מור נ’ דנציגר-משק פרחים "דן" ואח’, פ"ד נח(4), 184)

בחינת הסנקציה הכספית בענין שלפנינו מחייבת אותנו לבחון ולוודא במשנה זהירות כי הפגיעה בבנות ובמזונותיהן לא תהא חמורה יתר על המידה ומאידך שתהא זו סנקציה יעילה שתביא לכפייתה של המשיבה לביצוע צווי בית המשפט, דבר שיועיל בסופו של דבר, כך אנו מאמינים, אף לטובתן של הקטינות עצמן.

אני סבור כי איזון ראוי של כל האינטרסים הקיימים בנדון יבוא על פיתרונו באם אפנה את המשיבה ובנותיה לגורמים טיפוליים על מנת להעמידן על חשיבות הקשר בין האב ובנותיו . במקביל ולצורך הבטחת קיומם של הסדרי הראיה אטיל עליה קנס כספי בגין כל מניעת מפגש של האב עם בנותיו . הפנית המשיבה לגורמים טיפוליים, על אף שלא נתבקשה בבקשה הנוכחית, ניתנת ע"פ סמכותי לנקוט בכל הליך הנראה נכון וראוי לקידום טובתן של הקטינות וכלשונו של סע’ 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 :

"68. סמכות כללית לאמצעי שמירה

(א) בית המשפט רשאי , בכל עת…לבקשת צד מעונין ואף מיוזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין…" (הדגשה שלי- צ.ו)

הווה אומר, אם סבור בית המשפט כי טובתן של הקטינות שיפגשו עם אביהן ע"פ הסדרי הראיה שנקבעו רשאי הוא לנקוט מיוזמתו בכל סעד שיסייע בכך, אף אם לא התבקש ע"י מי מהצדדים .

23. סיכומו של דבר –

א. הריני מפנה המשיבה לפקידת הסעד ב **** על מנת שתפנה אותן לטיפול פסיכולוגי ו/או אחר המתאים לנסיבותיו של הענין באמצעות רשויות הרווחה . מטרת הטיפול תהא להקנות למשיבה ולבנותיה את הכלים להפנים את חשיבות הקשר שבין הבנות לאביהן והפרדת הסכסוך הבין הורי ממערכת היחסים שבין האב לבנותיו. לפקידת הסעד ניתנת הסמכות אף לערב את היועצת החינוכית במוסדות החינוך בהם מתחנכות הבנות בנדון, באם היא סבורה שיש בכך צורך.

ב. פקידת הסעד תמציא תוך 30 יום הודעה לבית המשפט המבהירה האם המשיבה פנתה אליה לצורך תיאום הטיפול המפורט לעיל .

מובהר בזאת כי אי פנייתה של המשיבה לרשויות הרווחה כמפורט לעיל תהווה הפרה של צו שיפוטי וניתן יהיה לנקוט בגינה סעדים ע"פ פקודת בזיון בית המשפט .

ג. המשיבה תישא בתשלום ע"ס 750 ₪ בגין כל מפגש שלא יתקיים בין האב לבנותיו שלא ביוזמתו החל ממועד מתן החלטה זו .

ד. פקידת הסעד תעביר לעיוני תסקיר עדכני בכל הקשור להתפתחות הקשר בין האב לבנותיו תוך 120 יום .

ה. המשיבה תישא בהוצאות הבקשה בסך 3500 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום ט"ו בשבט, תשס"ו (13 בפברואר 2006) בהעדר הצדדים

ויצמן צבי, שופט

מקור

פורסם ב אלינור ליבוביץ, בתי המשפט לענייני משפחה, דן שרון, הסדרי ראייה, חוקי משפחה, טובת הילד, כפר סבא, מזונות, משבר גירושים, משמורת, ניכור הורי, פסק דין, פקידי סעד, קנס, שופט צבי ויצמן | לכתוב תגובה »

מתארגנת קבוצת אבות אשר מגדלים את ילדיהם במשמורת משותפת אך עדיין נאלצים לשלם מזונות

פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 2, 2008

מתארגנת קבוצת אבות אשר מגדלים את ילדיהם במשמורת משותפת אך עדיין נאלצים לשלם מזונות לצורך פנייה לבג"ץ בעניין זה.

המעוניינים להצטרף לקבוצה מוזמנים לפנות לעופר חורש: 0502-035963.

המעוניינים יפנו למנכ"ל העמותה יעקב בן יששכר 052-4359933

פורסם ב מזונות, משמורת, משמורת משותפת, עופר חורק | מתויג: | לכתוב תגובה »

אבות גרושים תובעים את מדינת ישראל ועיריית רעננה ע"ס 10 מיליון דולרים

פורסמה על־ידי ronitfamily ב ינואר 29, 2008

רעננה —- 6 בפברואר 2007. קבוצת אבות ישראליים גרושים, אשר נמנע מהם משמורת משותפת על ילדיהם, נמצאים כעת בהליכי תביעה נגד מדינת ישראל, עיריית רעננה, ראש עיריית רעננה, מר נחום חופרי, וגרושותיהם. הם תובעים את הנ"ל על נזקים פליליים ואישיים אשר נגרמו להם מהתעללות רגשית, הפליה ודעה קדומה על-בסיס מין והתעללות פלילית.

"אבות גרושים וילדיהם נופלים קורבן לאפליה על רקע מיני, מזה שנים רבות בישראל," אמר אחד האבות, אביה של ילדה בת 6. האב, ששמו אסור לפרסום ע"פ חוק הפרטיות בדיני המשפחה, הצהיר: "פוניתי מביתי על-ידי אשתי לשעבר בזמן נישואינו, ללא הליך משפטי תקין, על-בסיס טענות שווא על הטרדה מינית; נעצרתי על-בסיס טענות שווא אלו והובאתי לתחנת המשטרה על-ידי חוקרים פרטיים שהציגו עצמם כשוטרים. רכושי הועבר מביתי ונגנב על-ידי החוקרים הנ"ל והמדינה; בתי סובלת מרגרסיה כתוצאה מקונפליקטים מתמשכים מיוזמת גרושתי. נגרם לי נזק כלכלי כתוצאה מהטרדה פלילית, התעללות רגשית, דיכאונות ורשלנות מעשי ידי גרושתי והמשרד לרווחת הילד של עיריית רעננה."

אבות גרושים וילדיהם סובלים כיום מאפליה על רקע מיני מצד הרשות המחוקקת של מדינת ישראל, בתי הדין לענייני משפחה, המשטרה ומשרדים עירוניים לרווחת הילד. הפליה בוטה זו וההפרדה הכפויה בין אבות לילדיהם נובעות מחוק מיושן שעבר בכנסת בשנת 1962. "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב (1962)" מצהיר בבירור שילדים מתחת לגיל 6 יעברו למשמורת האם באופן אוטומטי, אלא אם כן האם היא דמות אלימה, מכורה לסמים או בעלת אופי רשלני.

משמורת משותפת בישראל הינה דבר נדיר. רבים מן הזוגות שעוברים את תהליך הגירושין מתקשים להגיע להחלטות משותפות בכל נושא שהוא. ללא שיתוף הפעולה בין שני ההורים, לא מתאפשר הסדר של משמורת משותפת או הורות משותפת. בתי דין לענייני משפחה בישראל פוסקים למשמורת משותפת רק במקרים אשר החלטה כזו מתקבלת בהסכמה בין שני ההורים. האם מנדה את האב, והמשרדים לרווחת הילד מסווגים אותו כאזרח סוג ב'. האב הופך ל"מכונת כספים" בהיותו מספק דמי מזונות מדי חודש, אך באותה עת נמנעת ממנו גישה שווה לילדיו. כתוצאה מכך, הילדים מתנכרים מאביהם וסובלים מתסמונת הניכור ההורי (Parental Child Alienation Syndrome) ומהתנהגות עוינת ממשוכת.

"אבות אוהבים, דואגים ואחראיים בישראל לא יקבלו יותר על עצמם ועל ילדיהם את תפקיד הקורבן," אמר האב הגרוש. "התנועה הישראלית לזכויות האב ארגנה עצמה היטב. אנו שואלים – מדוע לאב מותר לשאת בזרועותיו נשק על-מנת להגן על מדינת ישראל, אך אסור לו לשאת בזרועותיו את ילדיו? בידינו רשימה ארוכה מאוד של פסיכולוגים שמתמחים בפסיכולוגית ילדים ומשפחות שיעידו לטובתנו, שלא לדבר על מחקרים רבים מטעם ארגונים מכובדים מאוד – לדוגמת ארגון הפסיכולוגים האמריקאים (APA) – אשר מציינים במפורש כי משמורת משותפת והורות משותפת תורמים להפחתת הקונפליקטים בין הגרושים; המחקרים מוכיחים כי ילד זקוק לכמות זמן זהה עם כל אחד מהוריו."

ה-APA מציין כי ילדים בהסדרי משמורת משותפת סובלים פחות מבעיות התנהגותיות ורגשיות, הם בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר, יחסי משפחה טובים יותר ומצליחים יותר בלימודים לעומת ילדים החיים בהסדרי משמורת יחידה.

אחד מעורכי הדין המכובדים בישראל בדיני משפחה, נפתלי שילה, מפירמת פרימר, גלמן ושילה סיפר כי יש עוד סיפורי זוועות כה רבים מהם סבלו אבות גרושים.

"ישנו אב גרוש ממרכז הארץ אשר בתו נחטפה לאנגליה ב-2001," סיפר שילה. "טסנו לשם, הגשנו תביעה נגד האישה על חטיפה ונצחנו בתביעה; הילד הוחזר לישראל. ב-2002, האם הגישה בקשה בבית דין לענייני משפחה לקבל משמורת יחידה על הילד ולהחזירו איתה לאנגליה. היא הגישה בקשה זו, בטענה כי ישראל היא מדינה במצב מלחמה. בתי הדין הישראליים והאנגליים מנעו ממנה לקחת את הילד מהאב. רפורמות בדיני משפחה מתחילות לחלחל למערכת המשפטית בישראל, אך בקצב איטי מאוד. בימים אלו ישנה וועידה בכנסת ששוקלים לפעול למען ביטול חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב; חוק אשר קובע כי האם הינה ההורה הטוב יותר."

לאחרונה, עיתונים רבים ובהם הגר'רוזלם פוסט והניו-יורק טיימס, התייחסו לסבל ולנזקים הרגשיים שנגרמים לאבות גרושים וילדיהם. בארה"ב, מתקבלות מדי יום רפורמות בדיני משפחה; דר' מארק קליין, פסיכיאטר מכובד המועמד לנשיאות בארה"ב, מכריז במצעו כי יפעל למען שינוי דיני המשפחה ולמשמורת משותפת באופן גורף בכל תיקי הגירושין.

כבר בשנת 1981, מדינות שונות בארה"ב החלו לאמץ לעצמן רפורמות בדיני המשפחה. בית המחוקקים והסנאט של מדינת ניו-יורק העבירו חוק המחייב שופטים לשקול פסיקת משמורת משותפת במקרים בהם אחד או שני ההורים מבקשים הסדר מסוג זה.

ישנם ארגונים רבים בארה"ב הפועלים למען זכויות האבות, ביניהם "הקואליציה האמריקנית למען אבות וילדים" ו"אבות נגד הפליה". אמנם אין הם מוכרים באותם מימדים כמו "אבות למען הצדק" (Fathers 4 Justice), אך הם עובדים בשקט מאחורי הקלעים, תומכים בחוקים דוגמת אלו שהועברו במדינות אייווה ומיין; שומרים על קשר קבוע עם הקונגרס ועושים מה שביכולתם לשפר את זכויותיהם וגם את תדמיתם של האבות הגרושים.

אך במשימה זו, קבוצות אלו הרוויחו מיוזמות פדראליות שנועדו להחדיר מוטיבציה לאבות גרושים או רווקים שילדיהם לא חשובים להם מספיק; קמפיין הפרסום הממשלתי הזכיר לציבור עד כמה האבות חשובים באמת – "אבא הוא חשוב" ("Dad Matters") היה הביטוי שהשתרע על-פני הפרסומות בצידי האוטובוסים בעיר ניו-יורק בשנה שעברה. הארגונים גם נהנים כיום מההכרה כי אבות, לפחות במעגלים סוציו-אקונומיים מסוימים, מעורבים הרבה יותר בחיי ילדיהם. חלק ממעורבות זו נובעת מצורך, בהתחשב במספר האמהות שעובדות כיום; אך נדמה שהצורך הניב שינוי תרבותי והחל את עידן האבות המסורים.

ייתכן והסדר המשמורת המסורתי, בו האם מקבלת משמורת יחידה על הילד והאב נותר כאורח של סופי השבוע, הינו כואב אך מעשי במשפחות בהן חלוקת העבודה דומה לזו של משפחות בשנות ה-50; אך במשפחות בהן האב יודע את שמותיהם של כל המומינים, זוכר את מספר הטלפון של רופא הילדים בע"פ, ויודע איך להוציא את כל הקשרים מהשיער מבלי להכאיב כמעט – הסדר כזה יכול להיחשב בגדר שערורייה – ללא כל קשר לנוחיות ולתפקיד המפרנס במשפחה.

אחד מהאבות הגרושים שמתכוננים כעת לתבוע את מדינת ישראל, עיריית רעננה וגרושותיהם על סכום של 10 מיליון דולרים, אומר: "אנחנו מכוונים לפגיעה בנקודה הרגישה ביותר – הארנק. אנחנו נגרום לפיטורין של גורמים קשוחים וחסרי רגישות שמתעלמים מזכויותיו הבסיסיות של הילד. לשם שינוי, משרד הבריאות, משרד המשפטים ראשי העיריות והמשרדים לרווחת הילד בעיריית רעננה וערים אחרות ילמדו כי אבות גרושים אשר אוהבים ודואגים לילדיהם, אינם 'מכונות כספים' לאמהות נרקיסיסטיות והרסניות. תתקבלנה רפורמות בחוקים הנוגעים לדיני משפחה בישראל, ונקווה שכתוצאה מהנ"ל הילדים יסבלו פחות ויזכו לעתיד טוב יותר."

האב מסכם: "אנו יודעים כי המשכורת הממוצעת בישראל עומדת על כ-7000 ₪ לחודש. אב גרוש החייב דמי מזונות על שני ילדים, משלם לפחות 3000 ₪ בחודש; כך נותרים לאב כ-4000 ₪ בחודש, מהם צריך להתקיים. באופן זה, לא נשאר לאב כסף בכדי לשלם דמי משפט. לכן, אנו מחפשים כעת כמה שיותר אבות גרושים בכדי שנוכל להפוך תביעה זו לתביעה ייצוגית. תביעה זו, על-סך 10 מיליון דולרים, איננה עניין של כסף. היא נועדה לסייע לאבות אשר רוצים לראות את ילדיהם. כל הסכומים אשר יתקבלו בזכייה בתביעה זו, יוצאו על דמי משפט וטיפול פסיכולוגי לילדים; כסף שיותר יותרם לארגוני צדקה למען ילדים."

מאמר מקור

פורסם ב APA, אבות גרושים, אבות למען הצדק, אפליה, בתי המשפט לענייני משפחה, הסדרי ראייה, חוקי משפחה, חזקת הגיל הרך, כתבות עיתונים, מזונות, מחקרים, משבר גירושים, משטרה, משמורת, נזיקין, נחום חופרי, ניכור הורי, עו"ד נפתלי שילה, עירית רעננה, פסיכולוגים, פקידי סעד, רווחה, שנאת גברים, תביעה משפטית, תלונות שווא | 5 תגובות »

מחקר מנפץ את מיתוס האב הגרוש האדיש לילדיו

פורסמה על־ידי ronitfamily ב ינואר 28, 2008

אבות גרושים עובדים שניתן להם רק לעתים רחוקות לראות את ילדיהם, מתחמקים מתשלומי מזונות.


מאת: גלן זקס*

אבות גרושים טוענים לעתים קרובות, כי הגורם העיקרי המונע מהם למלא תפקיד מרכזי בחיי ילדיהם אינו אדישות, אלא העובדה שמונעים מהם להיות מעורבים. אוסף נכבד של פרסומים מדעיים תומכים בטענה זאת ומחקר חדש עשוי לקבור בכלל את מיתוס האב האדיש.

על פי מחקר זה, אשר שכלל רמת הכנסה ורמת חיים, אבות גרושים שאפשרו להם להישאר בחיי ילדיהם בהסדר של משמורת משותפת (joint custody) תרמו מרצונם לחינוך הגבוה של ילדיהם, יותר מאשר האמהות. במאמר שהופיע לאחרונה ב-Family Court Review חוקרים מאוניברסיטה באריזונה, ויליאם פבריציוס, סנפורד בראוור וקינדרה דניו, קובעים חד משמעית שמשמורת משותפת (בניגוד למשמורת האם בלבד) היא הגורם העיקרי לתמיכה כלכלית מרצון של האבות.

ככל שניתנה לאבות גישה רבה יותר לילדים עלתה תמיכתם. ככל שהאם הייתה נכונה לאפשר לאב הגרוש להיות מעורב בילדות עלתה תמיכתו הכלכלית כשהיו סטודנטים. מחקר קודם של בראוור, מצא, כי אבות גרושים עובדים שניתן להם רק לעתים רחוקות לראות את ילדיהם, מתחמקים מתשלומי מזונות. הרגשת האבות שנטלה מהם הזכות להיות הורה ממש לילדיו, תופעה המכונה "נישול הורי" – היא האחראית בעיקר, לאי עמידה במחויבות הכלכלית.

מחקרו של בראוור, משקף את ההיגיון הבריא – אבות מוכנים לעבוד והתאמץ יותר לתמוך בילדים שהם יכולים לאהוב ולקבל מהם אהבה, מאשר בילדים שאינם יכולים לראות. אולם, בתי המשפט למשפחה, עצמו עיניהם מלראות את המובן מאליו ובעוד שכוחות האכיפה רודפים במרץ אבות על אי-תשלום, אף אחד לא דואג לאכוף את זכות הגישה שלהם לילדיהם.

המועצה לזכויות הילד, בוושינגטון, מדווחת, כי מדי שנה נמנע הקשר של יותר מחמישה מיליון ילדים, עם ההורה שאינם בחזקתו (קרי; לרוב אב) על ידי ההורה המחזיק בהם (קרי; האם).

מהמחקר שהובא כאן מתבקשת המסקנה, כי יש צורך בהסדרי גירושין שוויוניים – משמורת משותפת ואכיפה של זכויות ביקור-ומפגש עם הילדים. ילדים זקוקים לאהבה, לעוצמה ולהכוונה שאבות יכולים להעניק. הם גם זקוקים לתמיכתם הכלכלית. רפורמה שתאפשר לאבות הגרושים להישאר דמות משמעותית בחיי הילדים, תעניק את שניהם יחד.

__________

* המחבר: גלן זקס, כותב טור המופיע בעשרות עיתונים מהגדולים בארה"ב וכמו כן, ב"גבריאל" בישראל באדיבותו הובא כאן המאמר. גלן, מגיש תוכנית ראיונות ברדיו בענייני גברים ואבהות. תוכניתו "הצד שלו" משודרת בלוס אנג’לס ובסיאטל. ניתן להתקשר אליו באמצעות האתר; www.GlennSacks.com
פורסם יוני 2004

מאמר מקור

פורסם ב אבות גרושים, אוניברסיטת אריזונה, בתי המשפט לענייני משפחה, גלן זקס, הסדרי ראייה, ויליאם פבריציוס, מזונות, מחקרים, משבר גירושים, משמורת, ניכור הורי, סנפורד בראוור, קינדרה דניו | לכתוב תגובה »

.בית משפט העליון לערבים ושמאלנים נגד גברים וילדים

פורסמה על־ידי myyeladeinu ב ינואר 22, 2008

 

גפני: בעליון שולטים אשכנזים ושמאלנים
בכנס במכללה האקדמית נתניה תקף ח"כ גפני בחריפות את בית המשפט העליון ואמר כי המוטיב השולט בעליון הוא של אשכנזים, שמאלנים וחילונים
עוזי ברוך
יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת, פרופ' מנחם בן-ששון, מתנגד להצעת החוק האוסרת פרסום שם של נאשם לפני הגשת כתב אישום ומסרב לזרז את אישור החוק בוועדה.
 
בכנס על "חוקה לישראל" שנערך במכללה האקדמית נתניה אמר בן-ששון כי מוטב בעניין זה להגיע להסכמה עם מועצת העיתונות כמייצגת וולנטרית של אמצעי התקשורת.בן-ששון לא מתכונן לתת קדימות לחוק ולדעתו הוא יגיע לדיון בוועדה רק בעוד כשלושה חודשים.

ח"כ הרב משה גפני (יהדות תורה) הנמנה על יוזמי החוק אמר בדיון כי אסור לפגוע באדם לפחות עד שיוגש נגדו כתב אישום. ע"פ הערכות כנגד 97% מהחשודים לא מוגש כלל כתב אישום. יחד עם זאת מוכן ח"כ גפני שהחוק לא יחול על נבחרי ציבור, למרות שהדבר "יבריח", לדבריו, אנשים טובים מהזירה הפוליטית.

ח"כ גפני תקף בחריפות את בית המשפט העליון ואמר כי "בהעדר חוקה עושה בג"צ מה שהוא רוצה, זה הופך את ישראל למדינה לא דמוקרטית. המוטיב השולט הוא של יהודים אשכנזים, חילונים ושמאלנים, הדיון הציבורי בענייני דת ומדינה הוכרע בבג"צ מראש, העליון לא מיצג בעניין זה את הציבור שרובו מסורתי, בג"צ לא צריך לדון בנושאים מצפוניים של דת ומדינה. בכנסת בניגוד לעליון לא חתכו נושאי דת ומדינה בסכין", אמר ח"כ גפני.

שופט בית המשפט המחוזי (בדימוס) אורי שטרוזמן חייב את הצעת החוק לאיסור פרסום שם אדם לפני הגשת תביעה בתנאי שלא תחול על פוליטיקאים. לדעתו יש לאסור גם פרסום תמונתו של אדם עד להגשת כתב אישום. הוא גילה כי העלה הצעה כזו כבר לפני 18 שנה ולא נענה. בדיון השתתפו גם פרופ' אשר מעוז וד"ר שוקי שגב מביה"ס למשפטים במכללה האקדמית נתניה.

חה"כ משה גפני קבל בכנס, כי יו"ר ועדה החוקה פרופ' מנחם בן-ששון (קדימה) מקיים יותר מידי ישיבות של הועדה הדנה בחוקה. "תעשו לי טובה תשכנעו אותו להפחית במספר הישיבות,בעיקר כי לדיונים מגיעים לרוב רק חה"כ הדתיים", פנה גפני ב"בקשת עזרה" לסטודנטים. בן-ששון עצמו הודיע כי בדעתו להביא לאישור הכנסת נוסח מוסכם עוד השנה, כאשר לגבי חלק מהסעיפים יוצגו להכרעת המחוקקים שתי גרסאות.
 
 

פורסם ב בית המשפט העליון, בתי המשפט לענייני משפחה, גברים, גפני, דורית בייניש, הוצאת ילדים מחוץ למשפחה, הלכה, הפגנות ופעילות מחאה, התאבדות, התעללות בילדים, ועדת שניט, חוק הנוער, חוקי משפחה, חזקת הגיל הרך, חטופים ילדי תימן, חטיפת ילדים, חינוך, טובת הילד, ילדים, כנסת, כתבות עיתונים, מזונות, מטרות התנועה, מסוגלות הורית, משבר גירושים, משטרה, משמורת, נזיקין, ניתוק מילדים, עובדים סוציאליים, עוני, פמיניזם, שמאלנים | לכתוב תגובה »

Why is it that dads in Israel can carry an M-16 to protect the State of Israel but are not allowed to carry their own children?

פורסמה על־ידי ronitfamily ב ינואר 16, 2008

Father's Rights Activist Sues Israel, Ra'anana for 10 Million

By Herb Brandon
Israel News Agency

Jerusalem —– February 2007

 A divorced Israel father who has been prevented from seeing his child with equal access is planning to sue the State of Israel, the City of Ra'anana, Ra'anana Mayor Nahum Hofree and his ex-wife for criminal and civil damages sustained from emotional abuse, gender bias discrimination and criminal harassment.

"Divorced fathers and their children in Israel have long been the victims of gender bias discrimination," said the dad of a 6-year-old. The father, whose name can not be published due to the Israel family law privacy act, stated: "I was evicted from my home, without due process on false charges of sexual harassment by my former wife when we were married, was arrested under false premises and brought to the police by private detectives who identified themselves as police, had my property removed from my home and stolen by private detectives and the state, have watched my child suffer from regression caused by continued conflict created by my ex, and have lost income due to criminal harassment, emotional abuse, depression and negligence caused by my ex and the City of Ra'anana's Child Welfare Department."

Divorced fathers and their children in Israel presently suffer from gender bias discrimination by the Israel Knesset, family courts, the police and local child welfare departments. Blatant discrimination and the forced separation of father from child stems from an outdated law passed by the Israel Knesset in 1962. The Family Custodian Act of 1962 clearly states that all children under the age of six will automatically have custody under their mother, unless the mother is violent, drug abuser or negligent.

Joint custody in Israel is rare. Most couples who divorce in Israel find it difficult to decide on anything together. Without the cooperation of both parents in Israel, their is no joint custody or shared parenting. Israel family courts will only accept joint custody arrangements when both sides agree. The father is cast away by the mother, the justice and child welfare systems in Israel as a second class citizen. The dad turns into a "cash machine" paying child support every month while being denied equal access to their children. As a result, children become alienated from their fathers suffering from Parental Child Alienation Syndrome, crying from the immediate and long term adverse behavioral effects of divorce and separation for years to come.

 

We question why is it that dads in Israel can carry an M-16 to protect the State of Israel but are not allowed to carry their own children?

- A divorced dad seeking to secure equal access to his child
 

"Loving, caring and responsible dads in Israel will no longer accept the role of victim for themselves and their children," the divorced father stated. "The father's rights movement in Israel has organized itself very well. We question why is it that dads in Israel can carry an M-16 to protect the State of Israel but are not allowed to carry their own children? We have a long list of family and child psychologists who will testify on our behalf, including tons of research material from several respected institutions including the American Psychological Association (APA) which explicitly state that joint custody and or equal access actually reduces conflict between divorced parents and that children critically need equal time by both parents."

The APA states that children in joint custody arrangements had less behavior and emotional problems, had higher self-esteem, better family relations and school performance than children in sole custody arrangements.

One of Israel's most respected family attorneys, Naftali Shilo, of the Israel law firm Frimer, Gellman and Shilo had stated that there are many other nightmare stories for which divorced dads in Israel have suffered from.

"There is another divorced dad from central Israel who had his young daughter kidnapped to England in 2001," Shilo said. "We went to the UK and filed abduction charges against the mother and won. The child was then brought back to Israel. In 2002, the mother again filed in family court to take the child away from the father and bring the child to England stating the Israel was a country at war. And again both the English and Israel courts denied her from taking the child away from the father. Reforms in family law are slow in Israel, but at present there is progress with a Knesset Committee now examining a move to abolish the Knesset Custodian Act of 1962 which presumes that the mother is the better parent."

Recently the Jerusalem Post, the New York Times and several other well respected media have addressed and substantiated the emotional suffering and damage sustained by both divorced dads and their children. In the United States, reform in family law is quickly taking hold and a US Presidential candidate, respected psychiatrist Dr. Mark Klein, is campaigning on a platform based on family issues and mandatory joint custody in all divorce cases.

As far back as 1981 many states in the US began adopting reforms in family law. The New York State Assembly and Senate approved a law to require judges to consider joint custody of children in divorce cases if one or both of the parents requests such an arrangement.

There are dozens of fathers' rights groups in the States, including the American Coalition for Fathers and Children, Dads Against Discrimination and the Alliance for Noncustodial Parents Rights. They may not have the name recognition that Fathers 4 Justice has on its own turf, but they work quietly behind the scenes, pushing for custody laws like the ones Iowa and Maine have passed, lobbying Congress and generally doing what they can to improve not just the rights but also the image of divorced fathers.

In this last task, oddly enough, these groups have benefited from federal initiatives designed to motivate divorced or never-wed fathers who care all too little about their kids, as publicly financed ad campaigns remind the public how indispensable fathers are. ("Fathers Matter," shouted ads on New York City buses last year.) Fathers' groups also benefit from a more general recognition that fathers, at least in some socioeconomic circles, are now much more involved in their children's lives. Some of that involvement is born of necessity, given how many mothers work, but necessity also seems to have effected a cultural shift, ushering in the era of the newly devoted dad.

The traditional custody arrangement, with Mom as sole custodian and Dad demoted to weekend visitor, may have been painful, but practical, in a family with a 50's-style division of labor; but to the father who knows every Wiggle by name, the pediatrician's number by heart and how to make a bump-free ponytail, such an arrangement could be perceived as an outrage, regardless of what might be more convenient or who is the primary caretaker.

The divorced Israel dad who is now planning to sue the State of Israel, the City of Ra'anana and his ex-wife for 10 million dollars says: "We are going to hit them where it hurts – in the pocketbook. We are going to remove from office insensitive, callous public officials who ignore a child's basic human rights. For once, the Israel Ministry of Health, Israel Ministry of Justice, the mayors and the child welfare departments of Ra'anana and other Israel cities and towns will know that loving, responsible and caring divorced dads are not just banks for narcissistic and destructive mothers. Reforms in family law are coming to Israel and hopefully also less tears and a healthier future for our children."

Related Web sites
Father's 4 Justice Israel

The Jerusalem Post

Yale University
American Psychological Association
UK Men and Father's Rights
National Fatherhood Initiative
Fathers for Kids
Fathers.com

WORLD FATHERS UNION

פורסם ב APA, children, human rights, Israel, Jerusalem Post, Joint custody, Mark Klein, Naftali Shilo, polic, Raanana, Sue, בתי המשפט לענייני משפחה, הסדרי ראייה, חוקי משפחה, חזקת הגיל הרך, כתבות עיתונים, מזונות, משבר גירושים, משמורת, רווחה, תלונות שווא | לכתוב תגובה »

אמא היא לא מטפלת ואבא הוא לא כספומט

פורסמה על־ידי yeladeinu ב ינואר 15, 2008

אמא היא לא מטפלת ואבא הוא לא כספומט
מאת רותי סיני
ישראל היא אחת המדינות היחידות במערב שבה החוק עדיין קובע, כי במקרה של גירושים המלווים באי הסכמה מקומו של ילד בגיל הרך הוא עם אמו. ועדה שמינה משרד המשפטים תומכת בפתרונות שוויוניים יותר. אחד מהם: מסירת הילד לרשות "ההורה העיקרי", זה שטיפל בילד יותר
איור: דוד פולונסקי

הם נישאו ונולד להם בן. כעבור שנתיים החליטו להיפרד. הוא החליט להקדיש את זמנו ללימודים ולגדל את בנו. היא רצתה לנסוע למזרח, לחפש את עצמה. הם הכינו הסכם גירושים והלכו לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. הם לא תיארו לעצמם שתתעורר בעיה ואף התגאו בכך שהגיעו להסכמה כה תרבותית. אבל הם טעו. השופט ביקש תסקיר של פקידת הסעד בשאלה אם אכן אפשר להפקיד את בנם בן השנתיים בידי האב. אחרי ככלות הכל, ציין השופט, בחוק הישראלי רווחת "חזקת הגיל הרך" ואי אפשר להתעלם ממנה.

דוקטרינת חזקת הגיל הרך קובעת שמקומו של ילד בגיל הרך הוא עם אמו. ספציפית מדובר בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע שבמקרה של גירושים שבהם לא הושגה הסכמת ההורים בשאלה מי יחזיק בילד, יחליט בית המשפט בהתאם לטובת הקטין, "ובלבד שילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". בעטיו של סעיף זה בחוק מסתיימים מרבית משפטי המשמורת בישראל בהענקת משמורת לאם. לפעמים שופטים מתערבים גם כשיש הסכמה. ואולם, גם לאחר שמלאו לילד שש הוא יישאר לרוב אצל אמו, שכן בתי משפט אינם ממהרים להפוך החלטות כאלה, כדי שלא לערער את יציבות חייהם של ילדים.

ישראל היא אחת המדינות היחידות – אם לא היחידה – בעולם המערבי שחזקת הגיל הרך טרם נמחקה מספר החוקים שלה. אמנם בשנים האחרונות נשמעים יותר ויותר קולות המערערים על דוקטרינת הגיל הרך, בנימוק שהיא נשענת על סטריאוטיפים ארכאיים של תפקידי האב והאם במשפחה ובחברה. אולם הדיבורים – של אבות כואבים, משפטנים ופסיכולוגים – לא הבשילו לכדי מעשים. עתה, בפעם הראשונה מאז ניסחו את סעיף 25, לפני כמעט 40 שנה, מסתמנת אפשרות שינוי.

במסגרת ועדת רוטלוי – ועדה בראשות השופטת המחוזית סביונה רוטלוי, שאותה מינה שר המשפטים כדי שתבחן דרכים להתאמת החוק הישראלי לאמנת האו"ם לזכויות הילד – פועלת ועדת משנה העוסקת במעמד ילדים בהסדרי גירושים. בראש הוועדה עומדת המשפטנית תמר מורג, מומחית לזכויות ילדים. מורג אומרת כי הוועדה שלה תדון בחודשים הקרובים גם בסוגיית חזקת הגיל הרך ותגיש המלצות בנדון. מורג רואה את הסוגיה מההיבט של זכויות הילד, ולא של זכויות ההורה, שסביבן התנהל עד כה עיקר השיח הציבורי בנושא.

"נטייתי היא שיש לבחון מחדש את ההצדקות לקיום חזקת הגיל הרך", אומרת מורג. זאת, לדבריה, על רקע המצב בעולם, לאחר שמרבית המדינות במערב ביטלו את החזקה הזאת; על רקע הפגיעה בזכות הילדים למעורבות פעילה של שני הוריהם בגידולם; על רקע ההכרה החברתית והמשפטית בעקרון השוויון בין המינים; ומתוך ראיית ההשלכות של חזקה זו על תפישת האבהות בחברה ובמשפט. "הייתי רוצה לראות תפישה יותר שוויונית", היא אומרת. "אני מעריכה שאנחנו הולכים לקראת ביטול החזקה".

עם זאת, מורג גם רואה יתרונות בחזקות ולפיכך סבורה כי צריך לבחון אפשרות לקבל חזקה אחרת או לקבוע קווים מנחים בחקיקה בעניין משמורת. כשמתנהל סכסוך בשאלת המשמורת על ילדים, חזקות עשויות למנוע הקצנה של העימות בין בני הזוג, לחזק את הצד החלש ולהביא לא אחת לפתרון הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. את הפתרון שמאפשרות חזקות צריך גם לבחון מול האלטרנטיווה, היא אומרת, ולשאול באילו כלים אחרים אפשר להשתמש כדי לקבוע מי מההורים יקבל את הילד. בהקשר זה מורג מציינת סדרת מאמרים ביקורתיים של פרופסור רוברט ה' מנוקין, שהתפרסמה תחת הכותרת "הטלת מטבע". מנוקין, משפטן מאוניברסיטת הרווארד, טען במאמרים הללו שקיימים מעט מאוד כלים משפטיים אמיתיים לשם קביעת משמורת, כל עוד מדובר בשני הורים כשירים שאין ביניהם פערי יכולת מהותיים. ובמרבית המקרים, כפי שמציין פרופ' אבי שגיא, ראש המרכז לחקר התפתחות הילד באוניברסיטת חיפה, "שני ההורים הם בסדר".

חלוקת הנטל וההנאה

בארצות הברית מרבית המדינות מחקו את חזקת הגיל הרך והחליפו אותה בחזקת ביניים; הילד מופקד בידי אותו הורה שהיה בעת הגירושים "ההורה העיקרי" – זה שטיפל בילד יותר. אמנם לרוב ממילא מדובר באם, אבל לפחות נמחקת המשמורת האמהית כברירת מחדל יחידה ונפתח פתח לכך שככל שישתרשו שינויים חברתיים, כך יילך ויגדל מעגל הגברים שייחשבו "הורים עיקריים", סבורה מורג. "זהו פתרון ביניים עם הרבה קשיים, אולם צריך יהיה לשקול אותו כאחת האפשרויות האלטרנטיוויות".

עמותת "הורות שווה", מהקולות הבולטים בקרב הדורשים לבטל את חזקת הגיל הרך, רואה פתרון שונה. העמותה היא קבוצת גברים ונשים שפועלים לקדם שוויון של שני ההורים כלפי ילדיהם מתוך תפישה שזכותו של ילד לשני הוריו, גם אם הם גרושים. כיום אחד מארבעה ילדים בישראל הוא בן להורים גרושים; במקום לקבוע קביעה אוטומטית מי ההורה שיקבל לידיו את ילדיו, העמותה מציעה לבחון כל מקרה לגופו ולהתוות סדרה של מודלים להסכמים בין הורים גרושים, שתיתן לכל הורה הזדמנות שווה להיות הורה ותטיל עליו אחריות שווה.

"החוק כופה על מרבית הילדים הללו לחיות עם אמם, אך מטיל על האב את חובת פרנסתם. זאת אומרת, החוק הישראלי רואה באם מטפלת ובאב כספומט. זהו אי שוויון מובנה בחוק, והוא פוגע בראש ובראשונה בילד ובזכויותיו", אומר רועי רונן, אחד מפעילי העמותה. "חלוקת נטל ההורות, כמו גם ההנאה ממנה, מאפשרת לאבות להיות הורים אחראים וקרובים לילדיהם ולאמהות לפתח קריירה וקשרים חברתיים".

אחד המודלים האפשריים הוא של משמורת משותפת, אם כי בעמותה אומרים כי הוא לאו דווקא המועדף. גם פרופ' שגיא, החבר בוועדת המשנה של מורג, אומר כי במקרים רבים משמורת משותפת אינה מצליחה בגלל המתחים בין ההורים, שרק מזיקים לילד. אבל גם הוא סבור שיש לבטל את חזקת הגיל הרך: "התפישה שנשים צריכות לטפל בילדים בגיל הרך קשורה לעבר, כאשר בחלוקת התפקידים נשים היו בבית, גברים יצאו לפרנס, ונוצרה מומחיות. אבל התפישה התפתחה ללא כל נתונים מחקריים. נכון שהואיל והאשה היתה יותר בבית, הקשר שהתפתח בינה לבין הילד היה חזק יותר. אבל זה לא בגלל איזושהי יכולת מולדת של

האם. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהיכולות של האב והאם הן יכולות דומות, ובוודאי במקרים שבהם האב הוא שבילה יותר זמן עם הילד בשנותיו המוקדמות".

הואיל וכאשר פורץ סכסוך בין ההורים המתגרשים צריך בכל זאת להכריע בין השניים, החזקה הקיימת נוחה מאוד. "היא חוסכת את משפט שלמה", כפי שמנסח זאת שגיא. אבל מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהיא אינה טובה לילד, שזקוק לתרומת שני הוריו. מאז סוף שנות ה-70 המחקרים גם מראים, שלאב יש חשיבות מכרעת בהתפתחות ילדיו, וכי לתינוקות אין העדפה מולדת של הורה אחד על פני האחר.

"הנחת העבודה צריכה להיות שלשני ההורים פוטנציאל לתרום לילד, ושההחלטה מי יהיה ההורה המשמורן היא פונקציה של פרמטרים שהחוק לא צריך להתערב בהם", אומר שגיא. "כל מה שהייתי כותב בחוק הוא, ששני ההורים ימשיכו להכריע בעניינים הקשורים בטובת הילד". גם כיום, על פי חוק, שני ההורים ממשיכים להיות האפוטרופסים של הילדים גם לאחר גירושיהם, אבל בפועל, משום שהילדים הם לרוב אצל האם, היא זו שמכריעה בסוגיות רבות הנוגעות לגידולם. שגיא סבור שהמדד שצריך להכריע בשאלת המשמורת הוא המידה שבה ההורה המשמורן יהיה מסוגל לדאוג לכך שההורה השני יהיה מעורב בחיי הילד.

במרבית מקרי הגירושים מגיעים בני הזוג בכל זאת להסכמה בשאלת המשמורת, כך שאין צורך בהתערבות בתי המשפט. אבל בכרבע מהמקרים אבות דורשים משמורת, אומר עורך הדין שמואל מורן, העוסק בדיני משפחה.

לא לתת לחזקה משקל מוגזם

בשנה שעברה ייצג מורן אב שביקש לקבל את בנו בן הארבע למשמורת לנוכח החלטתה של האם להגר לאנגליה ולקחת עמה את בנה. בפסק דין תקדימי באותו מקרה קבעו שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי "אין אמנם אפשרות להתעלם מקיום החזקה שבסעיף 25 לחוק, אולם המשקל שניתן לחזקה לא צריך להיות מוגזם ויש לתת משקל גם לכל שאר השיקולים בבואנו לבחון את טובת הילד הספציפי. המציאות כיום שונה מהמציאות שבמסגרתה גובשה הדוקטרינה של חזקת הגיל הרך". לפיכך החליטו השופטים פורת, רוטלוי ומשאלי לדחות את בקשת האם וקבעו כי הילד יגור עם אביו.

אלא שהאם עתרה לבית המשפט העליון ובפסיקה שכתבה השופטת דליה דורנר נדחתה החלטת המחוזי. "עדיין בדרך כלל הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק מהקשר בינם לבין אביהם. כך עולה ממחקרים עדכניים רבים", כתבה דורנר. אלא שלביסוס טענה זו הביאה דורנר ציטטה ממאמר שנכתב ב-1982, והציטוט נסמך על מאמר אחר משנת 1973.

חזקת הגיל הרך בחוק הישראלי אינה נשענת רק על תפישות פסיכולוגיות וחברתיות. מורן מציין כי היא גם לקוחה ישירות מהדין העברי הקובע שילד עד גיל שש יישאר בחזקת אמו. עם זאת, החוק הישראלי לא אימץ מרכיב אחר מהדין העברי – שאחרי גיל שש יישארו בנות עם האם ובנים עם האב. מורן, חבר בוועדה בלשכת עורכי הדין שדנה גם היא באפשרות להמליץ על ביטול סעיף 25, מציין עובדה זו כדי לטעון שאולי יהיה אפשר לשכנע את הממסד הדתי לוותר גם על חזקת הגיל הרך, כשם שוויתר על הסעיפים האחרים בדבר משמורת בנים ובנות.

המצב הקיים, שבו האבות הם בדרך כלל המפסידים במאבקי המשמורת, יוצר התמרמרות רבה בקרב אבות וגם בקרב אמהות מסוימות, שאינן רוצות שכל נטל גידול הילד יוטל עליהן באופן אוטומטי, אומר מורן, שהיה בעבר עובד סוציאלי.

אבל לגישה הפמיניסטית, הדורשת בעבור אמהות גם את הזכות לקריירה ולפנאי, יש פן נוסף. "עדיין לא הגיעה העת לשנות את חזקת הגיל הרך, כי עדיין לא נפתרו כל בעיות השוויון האחרות. כשאבות ייטלו חלק באופן שוויוני ומלא בכל מטלות המשפחה וגידול הילדים, אז יהיה נכון לפתוח את החזקה הזאת", אומרת עורכת הדין אידית טיטונוביץ, מנהלת הלשכה המשפטית של נעמת בתל אביב ומנהלת המרכז לזכויות האשה והמשפחה. טיטונוביץ מציינת שגם כאשר חזקת הגיל הרך מיושמת, אין מדובר בהוצאת האב מחיי הילד. בפועל, הסדרי הראייה ברוב המקרים נותנים לאב זכות לבלות עם ילדיו במשך 50% מהשעות שבהן הם ערים, היא מציינת. "הלוואי וכל האבות – גרושים, נשואים ואחרים – היו מנצלים אפילו את מחצית זמני הערות של הילדים כדי להיות עמם", אומרת טיטונוביץ. עם זאת, גם לדעתה חזקה ניתנת לסתירה: טובת הילד עומדת מעל לכל, ואם יש מקרים שבהם ברור שטובת הילד היא דווקא לחיות עם האב, צריך לדרוש זאת.

רוב פקידי הסעד לסדרי דין הם נשים-אמהות

בשבוע שעבר שלחה עמותת "הורות שווה" מכתב לשר העבודה והרווחה שלמה בניזרי לרגל סיום העיצומים שנקטו בשנתיים וחצי האחרונות פקידי הסעד לסדרי דין. אלה הם אותם עובדים סוציאליים שתפקידם להכין תסקירים לשופטים בתיקי גירושים. אחרי שבירכו על תוספת התקנים לפקידי סעד, שאישר משרד האוצר, הוסיפו חברי העמותה: "אנו כעת רק מבקשים שתוספת תקנים זו תנוצל לאיזון בין המינים ולמתן יותר הזדמנויות לגברים לשמש בתפקידים של פקידי סעד… פקידי סעד חורצים גורלות בתסקיריהם – ילד זה לאן ילך, מתי יראה את אביו, ומתי את אמו, ילדה זו לאיזה חינוך תזכה, ומתי תראה את אמה. השופטים פוסקים וגוזרים את הדין על סמך תסקירים אלו. כל טעות כאן גורלית… והנה, בשאלות קשות אלו, של החלטה בין אב לאם, מתברר כי כמעט כל מערך פקידי הסעד לסדרי הדין מורכב מנשים, אמהות בעיקר…

"כפי שמלמדים מחקרים פסיכולוגיים, תפישת והתגבשות ההורות אצל האבות שונה מזו של אמהות. כיצד תוכל החלטה להיות נקייה מדעות קדומות, מאוזנת, וחשוב מכל, מכירה בצורך של הילדים בקשר גם עם האב וגם עם האם, כאשר כל פקידי הסעד הם אמהות?"

במאמר שפורסם לפני כשבע שנים – אחד המעטים המתייחסים לעמדותיהם של פקידי הסעד בענייני משמורת – ציין מחברו פרופ' דן שניט, מהחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, כי במחקר שנערך בישראל "מתבררת עמדה סטריאוטיפית בכיוון העדפת האשה כמשמורנית על ילדים… גם במקרים שאין כל סיבה מקצועית ועניינית להעדיף את האם כמשמורנית לעומת האב".

פורסם ב גירושים, חוק חזקת הגיל הרך, מזונות, משמורת | מתויג: , | לכתוב תגובה »

המאפיה הפמיניסטית בישראל רודפת ומתנכלת לגברים רק בגלל היותם גברים!

פורסמה על־ידי yeladeinu ב ינואר 10, 2008

(13/6/06) היה בתוכנית פוליטיקה בערוץ ה-1 דיון בנושא "חוב המזונות" וכיצד ועדה חדשה בראשות ח"כ חיים רמון מתכוננת לטפל בבעיה. לפניכם הקלטת הווידאועמד להשתתף בתוכנית גבר שמוכר כ"סרבן מזונות" והוא כל הזמן יוצא ונכנס יוצא ונכנס לכלא. בפועל מדובר באדם שמרוויח בקושי 4,000 ש"ח לחודש ומחייבים אותו לשלם 13,000 ש"ח לחודש דמי מזונות(!) אבל השתתפותו בתוכנית בוטלה בדיוק ברגע האחרון.

השתתף גם דרור פימנטל (שכתב את המאמר המצויין הזה), יוני קאפח מעמותת ילדים לשני הורים וגם מנהל בתי הדין הרבניים שאמר בעצמו שאכן נפסקים לגברים רבים דמי מזונות שהם הרבה מעבר להכנסה החודשית שלהם. לא פלא שמגיעים למצב שגברים לא יכולים לשלם והם נכנסים לכלא והמשכורת וכל הרכוש והנכסים שלהם מעוקלים ע"י ההוצאה לפועל שרודפת וסוחטת אותם עד טיפת דמם האחרונה – פשוטו כמשמעו: לא לחינם אמר יוני קאפח כאשר נשאל מה הוא מייעץ לגבר במצב הזה:"אני לא יודע. להתאבד?". הפמיניסטיות כרגיל משתמשות ומנפנפות בילדים כבבני-ערובה ומספרות סיפורים דמיוניים על "טובת הילד" כשבעצם לא איכפת להן מאף אחד חוץ מהנשים והאינטרס של הנשים בלבד לא להיות מחוייבות בשום צורה לפרנס את הילדים אפילו במקרים בהם הן מרוויחות יותר מהגבר.

היועצת המשפטית של נעמ"ת כצפוי דיברה על הגברים באטימות, שנאה, עויינות ובאדישות הציגה שוב את אותו קמפיין הסתה אנטי-גברית "הגברים בישראל חייבים למדינה 20 מיליארד ש"ח". עיצבן אותי במיוחד המשפט שלה "אם מקשיבים לגברים אפשר לחשוב שכולם מסכנים" כי אני מכיר כל-כך טוב את הגישה המתנשאת, המעליבה והתוקפת הזאת שאומרת בעצם שבכל פעם שגבר מתלונן, סימן ש"הוא סתם תינוק בכיין". זאת הסיבה והדרך שבה הפמיניסטיות עושות כל שביכולתן להשתיק את הגברים, לדאוג שלא יהיה לגברים ייצוג ואף אחד לא ישמיע את הטענות שלהם כי פתאום (ה"חלילה" מבחינתן) הציבור עוד יגלה שהן בעצם שקרניות ונוכלות שפשוט מתנכלות לגברים רק בגלל היותם גברים!

חשוב להבין שמדובר במעגל סגור של רדיפת גברים שהפמיניסטיות רק מחפשות עוד דרכים להדק חזק יותר את חבל התליה סביב גרונו של הגבר כמו למשל גם בנושא בלון השקרים המנופח שהן מכנות "מסורבות הגט" – הפמיניסטיות פשוט רוצות לשלול מגברים את הקלף האחרון שנשאר להם כדי לסרב אולי לסחטנות המזונות של הנשים! שימו לב למקרה הזה למשל (קובץ ווידאו)המשטרה מנסרת את הסוגרים ופורצת לביתו של גבר בגלל חוב כאילו שהוא איזה מחבל ועוד בערב יום העצמאות כשהמשטרה אמורה לטפל אך ורק במקרים יוצאי דופן וחמורים במיוחד! רק שתבינו כמה כוח ושליטה יש לנשים בישראל!

חברים, אנחנו הגברים במדינת ישראל חייבים לפתוח דחוף בשביתת נישואין כי אחרת המצב רק יחמיר!

קרוב משפחה שקרא ספר על משפטים אמר לי "בכלל לא שווה היום להתחתן: הכסף שלך זה הכסף שלה והכסף שלה זה הכסף שלה!".

חשוב להבין משהו: גם אם אתה מכיר אישה טובה, נחמדה וישרה, יש אינספור גורמים וגופים ממשלתיים שלמים שכל מטרתם זה להסית נשים ולשכנע אותן להתגרש תוך כדי הצגת פיתויים בעיקר כספיים. שכנות וחברות פמיניסטיות קנאיות, עובדות סוציאליות, פעילות באירגוני נשים, עורכות דין, פמיניסטיות בסרטים ותוכניות טלווזיה ועיתונאיות שכל יום פונות לציבור הנשים ומשכנעות אותן לחפש כל הזמן איפה הן יכולות לדפוק ולנצל את בן הזוג, וכו`, כל מטרתן בחיים זה לעודד נשים "לזרוק את הגבר". מספיק שיהיה לה לאישה תירוץ הכי עלוב שבעולם כמו למשל : האישה רוצה להוציא אלפי שקלים על תכשיטים, אתה מסרב ואז האישה מחליטה שהיא רוצה להתגרש כי "אתה קמצן". החוק והמערכת כולה אוטומטית בצד שלה ושלה בלבד.

מתוך אתר רוקסט:

"רוב רובן של הנשים הן אלה שלוחצות על הגבר להתחתן, רוב רובן של הנשים הנשואות הן אלה שלוחצות על הגבר להתגרש והן אלה שיוזמות את הסילוק של הגבר מהבית."

גיל רונן אמר זאת היטב בתוכנית טלווזיה בערוץ 10 שאירגוני הנשים דואגים כמה שיותר "להקפיץ לנשים את הפיוזים" ולמעשה לעודד אותן להתגרש, ו"לזרוק אותו!" כפי שנוהגת לומר ורדה רזיאל.

פורסם ב מזונו, מזונות, פמיניזם, שביתת נישואים | מתויג: | לכתוב תגובה »

מטה המאבק למען הנכים והתנועה למען עתיד ילדינו יוצא בקמפיין לטובת הנכה הגרוש

פורסמה על־ידי yeladeinu ב ינואר 3, 2008

 

דמי מזונות , בלי הבחנה

מטה המאבק של הנכים בישראל יצא בקמפיין תחת הכותרת "גברים גרושים נכים רוצים לחיות בכבוד" הדגש בפעילות הציבורית הוא סביב נושא מזונות לגברים גרושים נכים.

תופעת ריבוי הגירושים בארץ, לא פסחה על ציבור הנכים בישראל, לטענת העמותה, המצב הזה מקשה במיוחד על הגברים הנכים הנאלצים לשאת בדמי מזונות גבוהים למרות מצבם הכלכלי הקשה.

פרנסת הילדים שהייתה חובה משותפת

של התא המשפחתי השלם, הופכת על פי החוק הקיים, עם הגירושין ועל פי החוק העברי לחובה המוטלת באופן כמעט בלעדי על כתפי האב כלפי ילדיו, עד הגיעם לגיל 18 לפחות.

לטענתם "רבות כבר דובר בציבוריות הישראלית על חוקי המזונות החלים על גבר יהודי במדינת ישראל ומשמעותם ההרסנית לגבר שהתגרש, אולם אף אחד לא שם דעתו על המשמעות של אותם חוקי מזונות על גבר גרוש נכה, במיוחד גבר שנכותו הביאה אותו למצב של תלות בקצבאות".

הם ממשיכים וטוענים "על פי חוק, חייב הגבר הגרוש להיפטר מכל רכושו עלי האדמות למימוש תשלומי המזונות. אין שום תקנה המונעת מהאישה את יכולת מימוש ‘החוב’ במקרה של אי יכולת תשלום, כתוצאה מאי יכולת כספית אמיתית של הגבר. כך רבים מהגברים הגרושים, הנכים, שאינם יכולים לעמוד בגזירה זו ואינם מסוגלים לשלם את שנפסק להם. הללו מוצאים עצמם בהליכי הוצאה לפועל, עיקולים של כל רכושם וכמובן עיקול קצבתם במלואה לטובת חוב המזונות.

"מתברר שהמדינה שכחה בנושא דמי המזונות להשיג סייגים במקרה של גברים נכים חסרי אונים, שכחה את החשיבות בהגנה מינימאלית לה הם ראויים, מכוח חוק היסוד כבוד האדם וחירותו ומכוח ההומאניות הבסיסית".

אחד הפתרונות היצירתיים למצוקתם הם מצאו בפסיקה של שופט בית המשפט למשפחה. השופט בן ציון גרינברגר, שהטיל את חובת התשלום של דמי המזונות בתיק שכזה בו האב מוגבל ביכולת העבודה, על המוסד לביטוח לאומי. תוך שהוא משאיר את הקצבאות לגרוש הנכה על מנת לאפשר את קיומו. "מדובר בפסיקה בסיסית שאינה מחייבת בשלב הזה. אבל היא בדרך הנכונה לפתרון צודק. שהמוסד לביטוח לאומי ישלם, תוך שהוא משאיר את הקצבאות לגרוש הנכה."

את המנשר הם מסיימים בהצהרת הכוונות "ראוי ונכון לפעול חוקתית על מנת להגן על זכויות הקיום של גברים נכים גרושים בחקיקה מתאימה ואנו פועלים על מנת לקדם נושא זה".

פורסם ב גברים נכים גרושים, המאבק של הנכים בישראל, כנסת, מזונות | מתויג: | תגובה אחת »

 
Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 217 שכבר עוקבים אחריו