חטיפת ילדי תימן, יחיאל מן – חלק יב’ – עדותו של הרב אבידור הכהן, ילדים שנחטפו נמכרו למשפחות בארה"ב

ב-25 באפריל, 1996, העיד הרב אבידור הכהן בפני ועדת כהן שחקרה את היעלמותם של הילדים היהודים.
סיפורו מתחיל בפגישה שהיתה לו ב-1963 עם זוג מהעיר ניו יורק, האב אמריקני ואם ישראלית. הם גידלו ילדה שהיתה אז כבת 10, ונראה לרב אבידור שהילדה אינה שלהם. היו לה עיניים כהות וגדולות, עור כהה, והיא לא דמתה להוריה. הזוג הזה מאוחר יותר אמר לרבי שהם אימצו אותה והיא כנראה ממוצא תימני. משפחות נוספות ביו יורק אימצו באותה תקופה ילדים מישראל.
הרב אבידור הכהן שהוטרד מאד מהעובדה שילדים אלו היגרו לישראל ומאוחר יותר הוצאו מישראל לאימוץ בארה"ב, הצליח לאתר את זהותו של אדם שארגן את האימוצים הללו.
בשלב זה של עדותו נשאל ע"י השופט יהודה כהן לגבי מספר הילדים שאומצו בהקשר זה. אבידור הכהן השיב כי לא ידע אז בכמה ילדים מדובר, ורק כאשר חזר לישראל החל לחקור את הנושא.
אבידור העיד כי שוחח עם דבורה אלינר ועם אנשים אחרים במחלקת ההגירה בסוכנות היהודית, וגילה כי אף אחד מן האנשים העוסקים באימוץ ילדים לא ידע על הנושא. עובדה זו סקרנה אותו עוד יותר, מאחר והיו בידיו שמות של ילדים שאומצו.

אבידור שלח מזכר לרב חיים שפירא, חבר תנועת"מזרחי" לציונות דתית ולרב דר' יששכר דב ברנרד ברגמן, האדם שעמד מאוחרי אימוץ הילדים בארה"ב והיה אחד הפעילים בתנועת "מזרחי".

אבידור ראה במעשים אלו בהם ארגון ציוני דתי מוציא ילדים מביתם ומולדתם למטרות רווח כמעשים חסרי מצפון וערכים. אבידור לא קיבל כל מענה מהרב שפירא והחליט להרים אליו טלפון. שפירא ענה כי ישנן שמועות בנוגע לברגמן, אבל הוא בסופו של דבר "יהודי טוב". אבידור חש עדיין כי משהו אינו כשורה, מאחר והמוסדות הרשמיים בישראל לאימוץ ילדים לא ידעו לדבר לגבי הילדים שהוצאו לארה"ב.

אבידור יצר קשר עם מספר עיתונאים שעסקו בנושא, קיבל מהם לידיו חומר רב וכן תשובה כי יש חוסר ענין בציבור בנוגע לפרשה. אבידור לא וויתר, ניסה לפרסם מחדש את הענין, אך לא זכה לשיתוף פעולה מצידם, למעט עיתונאי אחד בשם שלום כהן, איתו הוסכם כי החומר הרגיש יפורסם עם ראשי התיבות של שמות המעורבים בדבר.

אבידור העיד כי איתר מקרים שאינם קשורים בהכרח לקהילה התימנית, וכי אף ילדים בני עדות אחרות נחטפו ונמכרו לאימוץ. הפרשה פורסמה שוב אך לא זכתה לתגובות מן התקשורת הישראלית, מה שעוד יותר הטריד את הרב אבידור.

או אז הוא גילה שבקרב חוגים סוציאלים רבים, מרביתם משוייכים לזרמים אשכנזים ציונים דתיים, רווחה הדיעה כי עדיף לילד לגדול במשפחה בעלת אמצעים כספיים מאשר במשפחה דלת אמצעים ומרובת ילדים. אבידור טען כי עדיין קיימים חוגים דתיים כאלו הגורסים כי בשם טובת הילד מותר לבצע פשעים כאלו ממניעים "מוסריים" כנגד ילדים ומשפחות. אבידור היה בהלם למשמע אזניו, שדברים אלו נשמעים ע"י יהודים דתיים.

הגורמים בישראל שעסקו באימוץ ילדים כלל לא ידעו על האימוצים הללו ולכן אף אין ברשותם רישומים של הילדים הללו. אבידור טען שאימוצים לא חוקיים כאלו מעלים סוגיה הלכתית קשה, משום שנושא של גילוי עריות עלול לצוץ כאן (ילד שנחטף עלול להתחתן עם אחותו שלא נחטפה, ואגב סוגיה זו עדיין קיימת בהקשר של בנק הזרע, משום שזהות האב התורם אינה ידועה ואחים למחצה יכולים להתחתן ביניהם ולעולם לא ידעו, רונית)

הרב אבידור גילה כי עלות האימוצים בארה"ב בפרשה זו נעה בסביבות ה-5000$ לילד. (המשכורת הממוצעת בשנות ה-50 בארה"ב היתה 3000$, כלומר היה צורך במשכורת וחצי לערך כדי לאמץ ילד כזה, מה שאומר שהמשפחות המאמצות לא היו בהכרח עשירות, ואולי אף ברמה סוציו אקונומית נמוכה, רונית)

חשוב לציין כי הרב ד"ר ברגמן מת מספר שנים קודם לכן בעת שריצה עונש בכלא אמריקני בגין עבירה שונה – הונאה ואחריות להתעללויות שארעו במוסדות סיעודיים שהיו בניהולו. נושא זה סוקר אז בהרחבה הן בארה"ב והן בישראל, ועל כך בפוסט הבא.
————————————————–——————

תורגם ע”י רונית, התנועה למען עתיד ילדנו

לינק למקור:

http://www.geocities.com/stop_abuse.geo/ym1.htm

התנועה למען עתיד ילדנו מגנה את בנק מזרחי טפחות התומך בסימום והיתעללות בילדים ברחוב זמנהוף 12 תל אביב במרכז החירום

 התנועה למען עתיד ילדנו מגנה את בנק מזרחי טפחות התומך בסימום והיתעללות בילדים ברחוב זמנהוף 12 תל אביב במרכז החירום.בנק מזרחי לקידום היתעללות ילדים וסימומם בקהילה .
התנועה תתחיל בהליכי מחאה נגד נגד בנק טפחות .

פירסום יהיה בימים הקרובים באתר