התנועה למען העתיד ילדנו מביעה מחאה על יהדות קנדה על כך שהיא תורמת להתעללות ילדים בבית שבתאי לוי

התנועה מוחה על האלימות ההזנחה וגרימת נזקים לילדי בית שבתאי לוי.

מנהלת המקום כרמית בן אהרון נותנות יד להתעללות בקטינים היא אף בשבוע שעבר הביאה משלחת של תורמים מקנדה לראות את המקום ולהסביר על נפלאות המקום.

היא  רק שכחה לספר מהי משכורתה האסטרונומית וכן על ההזנחה וההתעללות במקום ובמשפחות .חברות מסחריות כנס ויהדות קנדה אנו נחשוף את האלימות ההזנחה והשקרים במקום זה .אנו מתבישים שחברות הייטק אשר פועלת בקופת חולים מכבי תורמת כספים לחטיפת ילדים והיתעללות בהם.

התנועה גורסת שיש לסגור את מחנות הריכוז של הרווחה ופונה לכל מי שנפגע באזור צפון לפנות לתנועה אנו ביום פקודה נפגין נגד מדיניות הרווחה בו זמנית בכל הארץ.

הציבור מוזמן למשמרת מחאה מול ביתו של השר הרצוג שהחליט לתת לפקידי הפשע והסעד גיבוי להיתעללות בילדים וחטיפתם למחנות הריכוז בית שבתאי בית אפ"ל רננים ועוד .

בימים אלו מוקמת נציגות התנועה באזור חיפה ואת הטלפון והמיל נפרסם בהקדם .

התנועה תפעל להוקעת חברות מסחריות כנס רד בינת ועוד התומכות בהיתעללות בילדנו

מדינה דפוקה? מה דעתכם

נשלח ע"י:   הדרומי 02/08/2005
תוכן: "המדינה רוצה לקחת לי את הילדים בגלל הפינוי" מספר ילדי אומנה "פורחים" במסגרת המשפחתית החמה של משפחת שני (שם בדוי) בגוש קטיף, אך בני המשפחה נתבשרו: אם לא תמצאו בית בעוד 6 ימים – נוציא את הילדים מחזקתכם. בני המשפחה מתרוצצים בניסיון למצוא דירה והאם מספרת ל-ynet: "הילדים מרגישים את רעידת האדמה מתקרבת, לא מוכנים לישון לבד ואני פשוט נחנקת". מינהלת סל"ע: "אנו מסייעים לפתרון דילמה אנושית קשה זאת כמו הרבה דילמות אנושיות אחרות המתחוללות בגוש קטיף בימים אלה" רוני סופר בתוך שישה ימים צריכה שני (שם בדוי) מגוש קטיף למצוא בית חלופי בבאר-שבע. אם לא יספיקו למצוא בית מתאים לצרכיהם בסביבה מסורתית, המדינה תיקח להם את ילדי אומנה שנמצאים בחזקתם. השיקול: המדינה, באמצעות מכון סאמט המנהל את השירות של ילדי אומנה, אינה רוצה שהילדים יחוו את מוראות הפינוי. עבור ההורים, שטרם הצליחו למצוא בית מתאים מסיבות בירוקרטיות זאת עלולה להיות קריעה כפולה, גם מהבית וגם מהילדים שאנו כל כך קשורים אליהם. מזה כ-20 שנים מגדלים בני המשפחה ילדי אומנה. מדובר בילדים שגורלם התאכזר להם, ומסיבות אלה ואחרות החליטו שירותי הרווחה של מדינת ישראל להוציאם מחזקת הוריהם הביולוגיים. הילדים האלה גדלים בבתי משפחות אומנה, משפחות המארחות אותם לתקופה של שנים, עד שנמצאות משפחות המוכנות לאמץ אותם אל חיקם. הילדים הללו גדלים בבתי משפחות האומנה כילדים לכל דבר ובכל פעם שנמצאת משפחה מאמצת, הם ובני המשפחה חווים חוויות קריעה לא פשוטות. סוכם חסרי הישע יתפנו קודם / רוני סופר במשרד הרווחה טוענים כי השיגו סיכום עם המועצה האזורית חוף עזה לפנות כבר בשבוע הבא עשרות חסרי ישע מההתנחלויות ברצועה. המטרה: לא לחשוף אותם לאירועי התקופה הקשה המצפה לתושבי הגוש לכתבה המלאה למשפחת שני, המתגוררת באחד הישובים הגדולים בגוש קטיף, מספר ילדי אומנה, מגיל שנתיים ועד 12. הם התקבלו אצלם לפני כמה שנים ומאז הם פורחים במסגרת המשפחתית החמה העוטפת אותם בבית. הם מטופלים על ידי הילדים הביולוגיים של משפחת שני, המתגוררים בבית הגדול. זהו בית ענק ממדים, דינמי וחם, שכל המבקרים בו יוצאים תחת הרושם של אהבה בלתי אמצעית, פתוחה ומלאת שמחת חיים. "התקשרו אלי מהמכון, הרגשתי שאני נחנקת" "לפני כחודש", מספרת האם הנרעשת עובדת ציבור בגוש קטיף, "פנו אלי ממכון סאמט ואמרו שהילדים חייבים לצאת מגוש קטיף עוד לפני ההתנתקות. או שאני מוציאה את הילדים, או שלוקחים אותם לבית הילד, שהוא למעשה מעין בית יתומים שכזה. הם מדברים איתי ואני נחנקת, מאבדת שליטה על עצמי ומתחילה לעלות בווליום שלי. אני נלחמת על הנשמה של הילדים שלי – כי אני יודעת איזה רעידת אדמה זאת עלולה להיות בשבילם. בעלי אמר להם, או.קיי. ככה אתם רוצים – ככה יהיה. נמצא בית עד ה-7 באוגוסט מחוץ לגוש, העיקר שהילדים יישארו". "היה לי מאוד קשה לשמוע את זה", מספר האב בעל עבר ביטחוני בשירות הציבור. "בית שמגרשים אותך ממנו אתה יכול לבנות, אבל מי יכול לבנות נשמה של ילדים שקורעים אותו מההורים שלו – שאליהם כל כך נקשר. אמרו לי שעלול להיגרם להם נזק ושאלתי אותם אם הם יודעים איזה נזק הם עלולים לחוות אם הם יוציאו אותם מהבית שלהם בתקופה שהם רואים ושומעים את כל מה שקורה פה בגוש. אמרו לי אם זה מה שאתה רוצה – אז אולי תאמץ אותם אתה. אמרתי שזאת בהחלט אפשרות, אבל לא כרגע, כשאני נעקר מהבית ועוד לא יודע מה יקרה. אבל התעקשתי שבינתיים הילדים ישארו אצלנו". מאז שניתן האולטימטום על ידי אנשי מכון סאמט, מתרוצצים בני הזוג שני בבאר-שבע, בניסיון למצוא לעצמם בית, אך לא פשוט למצוא בית בן שבעה חדרים לפחות, אשר יענה על צורכי המשפחה. הבעלים של בית אחד שמצאו, הערים עליהם קשיים בגלל מספר הנפשות הגדול של בני המשפחה. בית אחר שמצאו, נמצא עדיין בשלבי בנייה סופיים. הזמן נוקף ובעוד פחות משבוע הם עלולים לאבד את ילדי האומנה, בתקופה אולי הכי רגישה שחלפו, כי אין זמן והמדינה עומדת בדלת עם שעון. "הילדים מרגישים את רעידת האדמה מתקרבת", מספרת האם המנסה להפגין עבורם עוצמה וכוח, אך בוכה עם עצמה בלילות. "הם נצמדים אלי לשמלה, לא מוכנים ללכת לישון לבד. לא מוכנים לצאת לבד מהבית. לא סיפרנו להם דבר, אבל הם מרגישים, כמו חיות טבע שמרגישות כשהרעידה מתקרבת, עוד לפני כולם. כל מה שאני מבקשת משירות האומנה ומהמדינה שיאפשרו לנו להחזיק אותם. הרי אנו עושים מאמץ למצוא בית, שלא יעמדו עלינו עם סטופר, שיעזרו לנו למצוא פתרון ולא זמני. מצוקת בני משפחת שני זכתה לאהדה רבה בקרב תושבי גוש קטיף. היה מי שהתקשר ליהונתן בשיא, ראש מנהלת סל"ע עצמו. היה מי ששוחח בעניין עם בכירי משרד הרווחה בירושלים. המועצה האזורית בסוד העניינים וכך גם, כמובן אנשי מכון סאמט. אך אמפטיה לחוד והאולטימטום לחוד. כאמור, אם בתוך שישה ימים לא יימצא בית לבני משפחת שני בבאר-שבע, ילדי האומנה שלהם יוצאו מחזקתם ויחוו את ההתנתקות גם מביתם בגוש קטיף בשנתיים האחרונות, וגם מהוריהם האומנים. ממינהלת סל"ע נמסר בתגובה: "איננו רוצים להיכנס לפרטים, אך אנו מסייעים לפתרון דילמה אנושית קשה זאת כמו הרבה דילמות אנושיות אחרות המתחוללות בגוש קטיף בימים הללו". ממכון סאמט בירושלים נמסר: יש שלוש משפחות כאלה בגוש. שילובם בנושא הפינוי נעשה על פי תוכניות מצקועיות ועל פי ההנחיות, בתיאום עם משרד הרווחה. ההחלטה הראשונית להוציא את ילדי המשפחה לא הייתה קשורה להתנתקות, אך עכשיו לאור המציאות הזאת, אנו פועלים על פי הנחיות הרווחה". ווינט