תפזורת ערב רב של שופטים שאינם ראויים לשבת על כס השיפוט

"משיח לא בא- משיח גם לא מטלפן" התנועה מזדהה עם כאבו של חברינו ארז נתן אהרון שסבל והופלה מאוד ע"י השופטת מיכל ברנט

זוהיא תגובה למכתב שטוען "שראינו את השערות של קצה זנבו של משיח"

ארז נתן אהרון ובנו הקטן סבלו מאוד מידה הקשה וחסרת הלב וחסרת הרחמים והאנושיות של הנ"ל.

האב נותק מילדו ועד היום מונעים ממנו הלינה ואף אחד אינו מסביר מדוע ואינו נותן על כך את הדין.

מדובר באב נורמטיבי, דואג ואוהב ולמרות הכל הלינה נמנעת ממנו וזאת כאשר בנו בן 4.5!!!

ולסיכום נסיים במילות השיר של שלום חנוך:

"משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן" וכל זה למה? "כי הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם"

כב' השופטת מיכל ברנט: "אין מקום היום לקיומה של חזקת הגיל הרך"

הודעה לעיתונות
                                               17 בינואר 2008

שופטת בית המשפט לענייני משפחה, מיכל ברנט, בהשתלמות פורום המשפחה של לשכת עורכי הדין באילת:

"אין מקום היום לקיומה של חזקת הגיל הרך בעקבות המגמה של שותפות באחריות ההורים לגידול ילדיהם"

שופטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, מיכל ברנט, אמרה את הדברים בהשתלמות השנתית של פורום המשפחה של לשכת עורכי הדין ומכון ההשתלמות של הלשכה, במלון דן באילת במושב, שעסק בנושא "הורים וילדים בסכסוכי משפחה – שיתוף ? אחריות ? שוויון".

עו"ד שמוליק מורן, יו"ר ועדת ילדים ונוער בפורום המשפחה של הלשכה, שהנחה את המושב, ציין, כי כאשר מדברים על שוויון בין גבר לאישה ומשולב בכך ילד, הנושא הופך מורכב יותר. "עיסוק בסוגיה מוביל לשאלות בענין חזקת הגיל הרך, משמורת משותפת, מה זה משמורת משותפת, האם היא משקפת את טובת הילד וכיוצא בזה. היום עושים שימוש במונח אחריות הורית. השינוי אינו קיים רק בטרמינולוגיה אלא גם בתפיסה".

השופטת מיכל ברנט מבית המשפט לענייני משפחה באשדוד הדגישה בראשית דבריה, כי עו"ד טוב יכול למנוע מצבים קשים שמגיעים לבתי משפט, אולם עו"ד טוב ככל שיהיה, צריך לקוח בשל. לתפיסתה, הורים הם נעדרי זכויות. יש להם אך ורק אחריות כלפי ילדיהם. עם הולדת הילד הראשון, תמו הפריבילגיות להורים, גם על פי חוק הכשרות המשפטית. עוד הוסיפה, כי לשיטתה, תפקידם של השופטים הוא נקיטה באמצעים שיפוטיים כדי להגיע לתוצאה הנכונה, לטובת הילד. השופטת ברנט התייחסה לחזקת הגיל הרך, וציינה כי בעיניה חזקת הגיל הרך פסה מן העולם. "לחזקה זו אין היום כמעט מקום. אבות נוטלים היום חלק משמעותי בגידול הילד. המצב היום שונה מהמצב ששרר בעבר".

הרב אברהם שינדלר מבית הדין הרבני האזורי בנתניה התייחס לנושא הסדרי הראייה של הילדים. לדבריו, על מנת שהסדרי ראייה יתקיימו כסדרם, יש לתאם בין האב, האם והילדים. כל תיאום בין שלושה אנשים הוא דבר מורכב ומסובך. למרבה השמחה, ברוב התיקים מושגת הסכמה, אולם ישנם מקרים שהם יוצאי דופן. ברוב המוחלט של תיקים אלה, האם היא המשמורן, ואז במקרים אלה האב טוען, שהאם אינה מאפשרת לאב לראות את ילדיו. אנו מבקשים במקרים כאלה להכניס צד שלישי – לקבוע שנקודת המפגש תהיה במרכז הקשר, שאז התנהלותם של ההורים באה לידי ביטוי.  הרב שינדלר הפנה לפסק דין אפרתי, בנושא אכיפת הסדר הראייה של הילדים בין ההורים, וציין שכיון שהיתה הפרה מתמשכת של הסדרי הראייה על ידי האם, פסק בית הדין, כי יש לערוך חלוקת רכוש שונה בין בני הזוג, לפי רישום הרכוש, ולא על פי חוק יחסי ממון.

דוד בנאי, פסיכולוג קליני, הדגיש, כי הנחת יסוד להורות, שהיא כמעט מובנת מאליה, הינה שהורות היא הרחבה של העצמי. "כשמדובר בגירושין, המניע של לא להישאר לבד הוא המניע הראשון להתעקש להשאיר את הילדים ברשות ההורה. אדם גם חושב על עצמו, כאשר הוא חושב על החזקת ילדיו. בין הורים תמיד מתרחשת תחרות נרקיסיסטית. הורים הם בני אדם ותלויים מאוד באהבת הילדים". לדבריו, יש לקחת בחשבון, שכאשר עוסקים בשאלות משמורת, הורה שנשללה ממנו גישה לילדים שלו עלול לפתח עוינות. דרושה בגרות ובשלות, כדי להימנע בעוינות זו. יש הורים שמרחיקים אותם מהילדים, הילדים יאבדו אותם".

רונית צור, פקידת סעד, התייחסה להסתה של הורים כלפי ילדים בגילאים שונים, והדגישה, כי לילדים הזכות להגנה מפני יחסים מרעילים, הזכות להנות מהורות מספקת לאחר גירושין, ומהזכות לפתח ולשמר קשרים עם הוריהם. עוד הוסיפה, כי יש לחייב את ההורים לאפשר לילדיהם את הזכות לגדול בסביבה מתאימה מבחינה פיזית, רגשית, וכן יש להתאים את ההסדרים לצרכים הנדרשים של הילדים. ההסדרים שנקבעו לפני מספר שנים, אינם בהכרח מתאימים למצב הקיים היום.

לפרטים נוספים: עו"ד שמרית רגב, דוברת לשכת עורכי הדין 050-7617444

כבוד השופטת מיכל ברנט: "חזקת הגיל הרך פסחה מן העולם"

פורסם בעיתון "ישראל היום", 20 ינואר 2008.

זוהיא רק כוויה קטנה

"זוהיא רק כוויה קטנה" כך קבעה בנחרצות כב' השופטת מיכל ברנט ופקידת הסעד

הגב' אורית ורדי מרחובות. שידעה על מקרה דומה לפני כן ואחרי!!!

ומה דעתם של רופאי הילדים  מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל  

וממחלקת הכוויות במדינת ישראל אשר אמורים לסייע במקרים כנ"ל?

ומה חושבת על כך המועצה לשלום הילד?

האם בית המשפט העליון - יתן לגיטימציה לאמא להמשיך ולהתאכזר בקטין חסר הישע?