עדים מומחים מטעם בית המשפט אינם חסינים מפני תביעה נגדם בגין רשלנות בחוות הדעת – לכל מי שמעוניין לתבוע את וגנר, דן שרון ודומיהם

כתב:

עו"ד ערן באלינט  גלובס

עד מומחה אינו חסין מפני תביעה בעוולה של רשלנות. עד לאחרונה רווחה הדעה, כי השיטה המשפטית אינה מכירה בזכותו של אדם לקבל פיצוי מעד מומחה שמינה בית המשפט.
לאחרונה הגישו תובעים תביעה כנגד שמאי מומחה שמינה בית המשפט, בה תבעו נזקים מהשמאי בגין חוות דעתו הרשלנית. השמאי שנתבע הגיש מצדו בקשה לדחיית התביעה נגדו על הסף, בהסתמך על הלכת רויטמן ופסיקה נוספת. השמאי טען, כי לא ניתן בכלל לתבוע מומחה מטעם בית משפט, זאת מאחר שהמומחה הינו עד ואין בכלל עילת תביעה בגין עדות בבית משפט, גם אם עדותו כמומחה היתה רשלנית ושגויה.

טענות התובעים התקבלו והבקשה לדחיית התביעה כנגד המומחה נדחתה. בית המשפט קבע, כי אכן קיימות דעות שונות בפסיקה בשאלת אחריותו של עד מומחה, אולם אליבא דידו, אין לקבוע באופן גורף, כי אין אחריות מושגית של עד מומחה מטעם בית המשפט כלפי הצדדים, כשיכולה להיות חובת זהירות למומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט הוסיף וקבע, כי ראוי שהיקף האחריות ומידת הרשלנות ייבחנו בתובענה לגופה, לאחר שמיעת הראיות, ולמומחה אין חסינות מפני תביעה.

הפסיקה האמורה, לפיה מומחה בית משפט אינו חסין מתביעה, עולה בקנה אחד עם המגמה לצמצום החסינות של נושאי משרה הפועלים בתחום מערכת בתי המשפט.  מומחים מטעם בית המשפט, אינם חסינים מפני תביעות רשלנות מקצועית.  

התנועה למען עתיד ילדנו מבקשת את עזרת הציבור לכתבה בטלויזייה נגד בנימין ווגנר

יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה למען עתיד ילדנו מבקש מנפגעי ווגנר לייצור קשר דחוף בטלפון 0524359933 כמוכן מתארגנת הפגנה מול מכון ווגנר ויש להגיש תלונות במשטרה על התחזות למאבחן מבוגרים.

הכת של וגנר מעודדת שימוש בסמים על ילדים

בשנת 2005 רואיין מר וגנר בפורום תפוז בו הוא מסביר מהי "הפרעת" קשב ריכוז. לשאלה האם צריך לתת ריטלין לילדים ענה:

 "הפרסום נגד התרופה בא בעיקר מכיוון כת הסיינטולוגיה. שטוענת שפסיכיאטרים 'מרעילים ילדים'. כבר למעלה מ-60 שנה ידוע שלתרופה השפעה מצוינת על ההפרעה, ללא סיבוכים מיוחדים. זוהי תרופה בטוחה, ולנעזרים בה היא פשוט משנה לגמרי את החיים. היא משמשת רק כעזר ללימוד, ולא להרגעת עצבים, וקיימת רק 4 שעות בגוף. אחר כך היא איננה…"

מר וגנר (לא אקרא לך דר', כי עבורי אתה לא רופא), מתועדות באינטרנט ובספרות הרפואית אינספור עדויות על נזקים שנגרמו עקב שימוש בריטאלין. לא מעט פסיכיאטרים ונוירולוגים, קולגות שלך, לא רק ששוללים את השימוש בריטלין, אלא אף מדגישים שלא קיימת הפרעה כזו כלל וכלל, זו פיקציה, המצאה, מדע בדיוני. השאלה היא לא מי עומד מאחורי המתנגדים לך, אלא האם מה שהם טוענים הוא נכון, תסתכל על התכנים ולא על העטיפה.

ורק כדי להשלים לך את שיעורי הבית, נוסיף מספר לינקים על קצה המזלג לגבי הנזקים ההרסניים של הריטלין,:

מקרי מוות כתוצאה משימוש בריטלין

הפרעת קשב ריכוז – ההונאה הגדולה – ספר שנכתב ע"י ד"ר פרד באוכמן, נוירולוג ילדים.

ראיון עם דר' פיטר ברגין, פסיכיאטר השולל מתן ריטלין ואף שולל קיומה של הפרעה כזו. כדי להפריך את התיזות שלך מר וגנר, קרא את ספרו על רעלנים פסיכיאטרים.

עדות אישית של בחור ישראלי בן 26 המתאר את הנזק שנגרם לו מריטלין, אותה הוא מסיים במשפט:

אינשטיין היה תלמיד גרוע. ואם הוא היה מקבל ריטלין, הוא היה נשאר גרוע ואפילו נהיה גרוע יותר.

צפו בפסיכיאטר הזה אשר אינו מסוגל להסביר מהי הפרעת ADHD.

העתק והדבק ללא כל בדיקה עצמאית בחוות דעת של פסיכולוגים ופסיכיאטרים

לאחרונה אני נתקלת בתופעה בה פסיכולוגים ופסיכיאטרים נותנים חוות דעת "מקצועית" על סמך מסמכים שהוגשו להם ע"י אנשי מקצוע קודמים להם, ולא על סמך בדיקה עצמאית, מקיפה ובלתי תלויה שלהם.

כדי להקל לעצמם את העבודה ולסמן עוד וי ברשימת האבחונים שלהם, הם לעיתים מעתיקים חוות דעת ממאבחנים קודמים, עד כדי רמה של אחד לאחד, משנים נוסח, מוסיפים פלפולים וציטוטים מאמרות כנף, וזאת כדי ליצור את הרושם כי מדובר במסמך אותנטי שלהם, כאשר למעשה מדובר בסופו של דבר בחוות דעת דומה ואף זהה לקודמים להם.

התוצאה: לבית המשפט מוגשת שרשרת של חוות דעת זהות אחת לשניה, היוצרות מעין קואליציה חזקה ובלתי חדירה הדוחקת לפינה את דעתו של ההורה חסר האונים העומד מולם. החוליה הקובעת מה ייכתב בחוות הדעת של ה"מומחים" היא בד"כ החוליה הראשונה בשרשרת, שמה בישראל ייקרא פקידה אך בהחלט לא סעד. על כך נכתוב במאמר אחר.

בפסק דין על אימוץ ילדים מספטמבר 2007, כתב השופט פאול שטרק:
"חוות הדעת שניתנו במסגרת תיק אימוץ 7/04 מטעמו של ד"ר בנימין וגנר, מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ומטעמו של ד"ר מאיר לאופר, מומחה בפסיכיאטריה של הילד, אינן מהוות בסיס לפסק דין זה, מאחר וכפי שצוין והובהר, מטרתו הטבעית של הליך זה מלכתחילה ולאור כוונת הצדדים והמותב הדן בו, הייתה להתנתק מקביעות שונות וביסוסים שונים שנעשו אז אשר הסתמכו על חוות דעת מומחים ובאופן הזה להימנע ככל שניתן מדעות קדומות בעניינם של המשיבים.
…
הפנייה לחוות הדעת מההליך הקודם תיעשה בזהירות ובשים לב לביקורת שנמתחה על ידי כבוד השופטת רוטשילד ואף בערכאות הערעור על חוות דעתו של ד"ר לאופר, אשר לא נערכה באופן עצמאי, אלא נסמכה על חוות דעתו של ד"ר וגנר."

בפסק דין של בית המשפט העליון על אימוץ ילדים משנת 2006, צויין כי:

"הבדיקות שערך דר' וגנר לא כללו אבחון או בדיקה אישית של הקטין, ואף לא בדיקת אינטראקציה בינו לבין מי מהוריו. חוות הדעת הוכנה על בסיס המסמכים שהיו בפניו, על איבחונים שערך להורי הקטין ועל הידע וההבנה המקצועית שלו. חוות הדעת עומדת במוקד הדיון הנוכחי."

אם "מומחה" משכפל חוות דעת על סמך חוות דעת קודמות, אז לשם מה צריך את חוות דעתו בבית המשפט? שהרי היא אינה חוות דעתו, אלא למעשה חוות דעת של קודמיו ה"מלומדים". עוד חוות דעת של אוטוריטת "העתק והדבק" היא מיותרת, ונוגסת מכספו  של משלם המיסים.

ברגע שוגנר פועל ע"פ צו שופט הוא נהנה מחסינות שופט לתוצאות מעשיו, ומאחר והוא גורם פרטי הוא לא חייב לשוב ולפתור את הבעיות שהוא בעצמו ייצר.

—————————————————————————————-

וגנר מצהיר בעצמו שהוא קבלן של משרד הרווחה ("יועץ למערכות הרווחה"). מאחר שמי שמזמין את העבודה קובע גם מה יהיה כתוב בה, סביר כי מר וגנר לא יכרות את הענף עליו הוא יושב ובודאי לא יביך את הרווחה בהמלצות שהם אינם רוצים לשמוע.
ככתוב באתר שלו:
"המכון מספק שרותי יעוץ והדרכה בתחומים מגוונים לפרטים ולמוסדות ציבוריים, כגון: מוסדות חינוך, רווחה, בריאות ואחרים".

—————————————————————————————-

וגנר אף מפעיל פורום אבות, אבל שלא תטעו ולו לרגע אחד, מדובר באליטת אבות שעובדים במקצוע "טיפולי", כפי שרשום באתר:
פורום בלעדי לגברים מטפלים בלבד! מתחום הפסיכיאטריה, הפסיכולוגיה, העבודה סוציאלית, הטיפול בהבעה והאומנוית שהם בעצמם אבות לילדים או הם בדרך לאבהות . הדיונים בו יהיו סגורים וחסויים באופן מוחלט. בפורום נדון על כל ההבטים הרלוונטיים לנושא האבהות הן דרך ההכרה עם החומר התאורטי הקיים, היישומים הקליניים, והניסיון האישי של כל אחד עם הנושא ברבדים השונים כגבר, כמטפל וכאב. נכיר מקרוב את הסוגיות והדילמות במלוי תפקיד האב. דרך החויה האינטראקטיבית הבינאישת בין המשתתפים לבין עצמם ובינם לבין המנחה , נתוודע ונלמד ביחד את מהות המלה "אבא".

—————————————————————————————-

מנהל תקין מחייב כי חוות דעת של מומחה צריכה להיות בלתי תלויה ועצמאית לכל דבר וענין.
אין לקבל בבית משפט חוות דעת של מומחה שקרא חוות דעות קודמות, שאז חוות דעתו מזדהמת.
להשגת חוות דעת נקיה ואוביקטיבית, יש לפסול חוות דעתו של איש מקצוע שיש לו קשרים עסקיים וחבריים עם כל אחד ממשתתפי הדיון המשפטי, בכלל זה משרד הרווחה.

ד"ר וגנר שוב נכשל באבחון שלו

בלינק הבא:
http://www.nevo.co.il/Psika_word/mishpaha/sm02024111.doc

ישנו פסק דין משנת 2006  בענין משמורת על 4 ילדים. וגנר המליץ להעביר משמורת לאב למרות שמדובר באדם בעל הפרעת אישיות גבולית בעוד שד"ר דיאור המליצה להעביר משמורת לאם.

התקיימה סתירה בולטת בין ההמלצות בחוות הדעת של ד"ר דיאור לבין ההמלצות בחוות דעתו של ד"ר וגנר.

השופטת חנה רוטשילד פסקה שהילדים יועברו למשמורת האם.

שימו לב כי במהלך שנת 2004 טופל האב באופן פרטי ואישי על ידי ד"ר וגנר, כלומר יש כאן חוות דעת של "מומחה" המקיים יחסי מטפל-מטופל במשך שנה, ואותו מטופל כמובן משלם לו ממיטב כספו על ה"טיפול".

השופטת אף מתחה בקורת על גורמי הרווחה:

"לצערי, עלי להוסיף ולייחד מספר מילים בפסק הדין להתנהלותן של רשויות הרווחה בירושלים בטיפול בעניינם של הילדים, החל מהיום בו הם הועברו למשמורת האב ועד ליום מתן פסק הדין, התנהלות, אשר לדאבוני, אופיינה בניסיון להתנער מהתפקיד החשוב שהוטל עליהן, פיקוח והבטחת טובת הילדים, תוך סיוע לבית המשפט במלאכת ההכרעה בתיק קשה וסבוך זה, בין בשל הסתתרות מאחורי הגדרת סמכויות פקידת הסעד לסדרי דין ופקידת הסעד לחוק הנוער ובין בשל קשיים בתקשורת בין פקידי הסעד לבין האב ו/או גורמים אחרים.
לא למותר לציין, כי התנהלות זו עיכבה את מתן פסק הדין."