מבט שני – חלק ה’ – השקרים של רונית צור

על רשיון להורות, הסמכה והכשרה

מאת: נדב פרץ 11/04/08

 נדב פרץ. חי בקיבוץ רביבים שבנגב. נשוי ואב לשלושה ילדים. 

לאחרונה סיים את התיזה שלו, במסגרת תואר שני בסוציולוגיה כללית במחלקה למדעי ההתנהגות של אוניברסיטת בן-גוריון. התיזה עוסקת בתפיסת האב המטפל בחקיקה הישראלית – בקצרה, חוקר את האופן שבו המחוקקים בכנסת ישראל תופסים את המושגים 'אבהות' ו-'טיפול' ואת הקשר בין שניהם, מתוך הנחה שלתפיסות האלו יש השפעה מכרעת על היכולת של אבות להשתתף באופן שוויוני בטיפול בילדים.  ________________________________________________________

בעקבות החשיפה של מספר מקרים מזעזעים של התעללות קשה בילדים, נושא הרשיון להורות עלה שוב לדיון בבלוגוספירה. הפעם ברצוני לעסוק לא בשאלת הבעייתיות של הרעיון, אלא בחלופות שלו.

  

הרעיון של רשיון להורות מכיל בתוכו את ההנחה שאיכות ההורות של כל אדם היא עניין קבוע, שניתן להעריכו בצורה אובייקטיבית ולתת הרשאות ילודה על סמך הערכה זו. הוצאת ילדים מהבית, השיטה העיקרית הנהוגה בישראל לצרכי הגנת הילד, מתבססת על הנחות דומות.

  

בישראל מקובלת מאוד הגישה של הרחקת ילדים מהבית, למשפחת אומנה או לפנימייה, במקרה של חשד להתעללות או הזנחה הורית. נכון לשנת 2003, 30% מאוכלוסיית הילדים בסיכון המטופלת על ידי גורמי רווחה מוצאים מהבית. המספר הזה גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית. בעיקר ביחס לאירופה. שם מקובלת הרבה יותר הגישה לפיה הטיפול הראוי במקרים של ילדים בסיכון הוא טיפול בקהילה – קרי, מתן מסגרות תומכות לילדים ולהורים, והכשרת ההורים כך שיוכלו להעניק טיפול הולם לילדיהם.

  

כמו הרעיון התאורטי של 'רשיון להורות', גם הפרקטיקה של הרחקת ילדים מהבית פוגעת לא רק בהורים ובזכות שלהם להורות, אלא גם בילדים ובסביבה. הוצאת ילדים מהבית היא חוויה טראומתית הן עבור ההורים והן עבור הילד. מכיוון שבדרך כלל הילדים חוזרים אל הבית לאחר תקופה מסויימת, שתי החוויות השליליות האלו מעצימות זו וגורמות נזקים הן להורים והן לילדים. בנוסף, הוצאת ילד מהבית אינה מונעת מההורים להביא לעולם ילדים נוספים, ולעיתים אף גורמת להם לעשות זאת, כסוג של 'תחליף'. מכיוון שהוצאת הילד מהבית אינה משפיעה על כישורי ההורות של הוריו, ברור שהמצב הזה עלול להיות בעייתי.

  

הגישה ההפוכה, הדוגלת בהשארת הילדים בבית ובמתן תמיכה קהילתית להורים ולילדים, פותרת בעיות אלו. הזנחה או התעללות של הורים בילדיהם נובעים, בדרך כלל, מחוסר ידע או מחוסר מסוגלות הורית. מעטים ההורים שמתעללים בילדיהם מתוך שאיפה לכך או מתוך רוע לב טהור. מתן מסגרות המעניקות תמיכה וסיוע לילדים ולהורים, בשילוב עם העשרה של ההורים בנושאי הורות, מסוגלים לאפשר להורים מזניחים או מתעללים לשנות את דרכיהם, לפתח דרכי התמודדות טובות יותר עם אתגרי ההורות, ובכך לייתר את הצורך להוציא ילדים מהבית.

  

טיפול בקהילה איננו פתרון קסם. תמיד ימצאו הורים שעברו את הגבול שמעבר אליו פתרון זה כבר אינו יכול לספק מענה מתאים, וצריך להוציא מחזקתם את ילדיהם. אך ברוב המקרים, טיפול בקהילה יכול לאפשר להורים לשדרג את המסוגלות ההורית שלהם, ולאפשר להם לטפל בילדיהם בצורה הולמת.

   

הפתרון הזה מערער על הנחת היסוד של הוצאת ילדים מהבית וגם על זו של 'רשיון להורות', בכך שהוא מראה שהפתרון ההולם למקרים של התעללות בילדים ושל הזנחה אינו דירוג של מסוגלות הורית, אלא שדרוג שלה. לא קביעה חיצונית ומהותנית של 'מי מתאים להורות ומי לא', אלא שינוי של המציאות ליצירת משפחות מתאימות יותר לגידול ילדים.

 __________________________________________________

החומר המופיע כאן מבוסס על הנסיון המקצועי ועל העבודה האקדמית של אמי, יעל פרץ ז"ל, שייחסה חשיבות עליונה לצמצום הוצאת ילדים מהבית ולהרחבה של השירותים הניתנים בקהילה לילדים בסיכון. את עמדתה פרסמה בזמנו במאמר 'בובה של ילדה' בעיתון 'חברה'.

סיפורו של מנכל התנועה יעקב בן ייששכר – היום בידיעות אחרונות

אימהות אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה

האם אנחנו באמת מעניקים הזדמנות שווה לאב חד הורי ולאם חד הורית? מה קורה כשהאם אינה כשירה להורות והאב רוצה לטפל בילדיו? עד כמה התפיסה המסורתית הקושרת אוטומטית בין אם לילדיה, מנחה אותנו ומובנת לנו מאליה? אדווה דרור- עובדת סוציאלית, על הקושי בהתמודדות עם גידול ילדים לבד, כאב חד הורי

 

אדווה דרור  פורסם:  23.04.08, YNET

 

כשמדברים על "משפחות חד-הוריות", רבים מאיתנו מניחים שמדובר במשקי בית עם ילדים, שבראשם עומדת אישה. אכן בישראל, כמו רבות במרבית המדינות בעולם, עומדות נשים בראש מרבית משקי הבית החד הוריים. יחד עם זאת ישנם בפועל גם אבות העומדים בראש משקי בית חד הוריים. בישראל, לדוגמא, ישנן כ- 4,500 משפחות חד הוריות שבראשן עומד גבר. סוג זה של משק בית סובל לא רק מחוסר מודעות ציבורית, אלא שגם אבות רבים זוכים ליחס מפלה ולעתים נוקשה מצד החברה ומוסדותיה השונים.

 

כשאימהות מבקשות להוציא את ילדיהן ממשמורת האב בטענה כי הוא אלים, סובל ממוגבלות נפשית או בעל השפעה שלילית על ילדיו, הציבור לרוב מזדעזע וכואב את מצבה העגום של האם. רובנו נאמין ונרצה שיעשה הכול בכדי להרחיק את האב מהמשפחה. אך מה קורה כשמגיע אב וטוען שאשתו מכה, מתעללת, או סובלת ממוגבלות נפשית ומבקש שהמשמורת על ילדיו תעבור אליו? אב כזה עלול לעבור מסכת של מאבקים משפטיים,ולשכור שורה של עורכי דין, בכדי לשכנע את המוסדות כי העובדה שהאם אינה כשירה לגדל את הילדים, אינה מבטלת את כשירותו כאב.

 

סיכוייו של אב כזה לקבל משמורת על ילדיו ולגדלם אינם מזהירים, ואף קיימת סבירות שילדיו יוצאו מהבית בצו בית משפט ולא יינתנו למשמורת אביהם, למרות שהוא חפץ בכך ומסוגל לעמוד במשימת הטיפול. לנו כחברה – האזרחים, בתי המשפט, עובדי הרווחה והמשטרה, נראה כמעט בלתי נתפש מצב בו האב מתפקד, ואילו האם היא זו הפוגעת או נוטשת. גם במידה ואנו נתקלים באם שאינה כשירה, עדיין נתקשה להאמין כי האב יוכל לגדל את ילדיו.

 

כעובדת סוציאלית נתקלתי באבות שהופלו שוב ושוב על ידי מוסדות המדינה, רק בשל דעות קדומות וסטריאוטיפים. עבדתי מול אב, שלאחר ששני ילדיו הוצאו ממשמורת גרושתו, ביקש לקבל עליהם משמורת, אך במקום זאת הם הוצאו למסגרת חוץ ביתית בצו בית-משפט. למזלם הרב של הילדים, אביהם שכר שלושה עורכי דין, וניהל מאבק בן שנתיים שבסופו בוטל צו בית המשפט והמשמורת על הילדים הועברה אליו.

 

נכון שלרוב, במציאות הקיימת, ישנם אבות שאינם מתפקדים כהורים טובים דיים, ונכון שהנטייה הטבעית שלנו, בגלל תפיסות מגדר מסורתיות, היא לפקפק בכשירותו ההורית של האב (יותר מאשר בכשירותה של האם), אך בפועל ישנם אבות רבים אשר רוצים ויכולים לגדל את ילדיהם. לא רק שאין אנו מסוגלים להכיר בטראומה ובקשיים הגדולים שהם חווים, אלא שאנו אף מעודדים, במישרין או בעקיפין, את המצב בו אבות אלו וילדיהם נענשים פעמיים. בפעם הראשונה הם נענשים  שלא באשמת איש- באובדן האם ובחסרונה, בפעם השנייה בכך שלא נותנים לילדים לגדול עם אביהם, ולאב לא נותנים לגדל את ילדיו, ובכך אשמים גם אנחנו- מוסדות הרווחה והציבור.

 

לאור זאת יש לפעול בכדי שתבחן לעומק המסוגלות ההורית של כל אב, הטוען כי ביכולתו לגדל את ילדיו. על פי אותו עיקרון שאדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו, צריך לחשוב שבע פעמים לפני שמוציאים ילדים מחזקת הוריהם בכלל, ושבע פעמים נוספות, כשאחד ההורים אינו כשיר, וקיים ספק לגבי אי כשירותו של ההורה השני.

 

שירותי הרווחה והציבור כולו, צריכים להבין את השפעותיהן של תפיסות מגדר מסורתיות, לא רק בהקשר של קיפוח נשים אלא גם בהקשר של קיפוח גברים ואבות. עלינו להגיע לאותם צמתים קשים בהם החברה צריכה לקבל החלטה על משמורת ילדים, ללא דעות קדומות, תוך הסתכלות על גברים כעל בעלי יכולת להשתתף באופן שווה בגידול ילדים.

 

הכותבת היא עובדת סוציאלית (מהפך לטובה)

שאלה לציבור הרחב. ילד אשר נמצא במשמורת אימו ומוגדר ע"י מומחה לכאורה. כי הקטין נמצא בסיכון לאור ההתעללות והחבלות הניכרות על גופו

האם ילד זה צריך להיאר במשמורת אימו?

להעבירו לאביו?

להשליכו לאומנה למרות שמי מהוריו חיים?

להתעלם ולהשאירו בסיכון אצל אימו?

אנא כיתבו לנו את דעתכם

הסדרי ראיה על חשבון חיי קטין

השופטת חני שירה מנתקת אב מבנו כי חרג לכאורה משעות הסדרי ראיה לאחר שביקש להגן על בנו אשר סובל מהתעללות והזנחה פושעת מצד אימו במשך שנתיים בחסות פק"ס אשר מגבות את האם על מנת להכשיל בדיקה משפטית וחוקית למעשייהם הפליליים שתועדו ע"י האב.

השופטת חני שירה נותנת לאם פרס על כי הקטין לאחר שכבר חווה מס' כוויות חבלות ועוד. הגיע בפעם היותר מידי עם ראש חבוש לאחר שנפתח, שריטות בפניו, וחתך מסכין ביד. 

ורק בגלל שאביו ביקש את עזרת החוק להגן על בנו, קיבלה האם פרס מידיה הנאמנות של השופטת שירה המוכיחה את סדר העדיפות בעינייה, סדרי ראיה על חשבון התעללות בקטין בן 3.  האם כך סדר העדיפויות של השופטת לגבי ילדיה שלה????

שופטת זו אף נמנעת מסמכותה ומעניקה את השרביט לפק"ס אשר בעצם הם אלו אשר הכתיבו לשופטת את החלטתה. האם זו המקצועיות המצופת משופטת???. ובטח כאשר מדובר בדיני נפשות????

האם הורה אשר היה לוקח את בנו לטיפול או לרשויות החוק בשעות הגן חובה או בית הספר, גם היה נענש כך???  השופטת לא מבינה כי הענישה את הקטין וגרמה נזק יותר מאשר תועלת או שררה.

היזהרו לכם הורים מלשים מבטח ילדיכם לידי שופטת זו.

שופטת זו עובדת בחברות ליד השופטת קיציס אשר התעלמה מדבריו של ילד בן 11 אשר שהה בלשכתה וטען כי סובל מהתעללות מצד אימו. כאשר ידוע לה כי ילד זה ניסה להתאבד, מתעד במכתביו את ההתעללות מצד אימו, הילד אף בורח רבות מבית אימו אשר לה עבר נפשי טיפולי ירוד, הילד אף אולץ באלימות ע"י פק"ס מיבנה לרצות רק את אימו למרות מה שעובר עליו.

עוד ידוע כי השופטת שירה בהליך אחר פוסקת מזונות, לאב אשר ילדיו בני כ-13 שחיים אצלו מרצונם. והאם וויתרה מרצונה על ילדיה וכן הילדים מעדיפים לחיות עם אביהם. 

אם השנה??..תיעוד וידיאו של אם נעצרת ע"י שוטר ומגלה את ילדיה בתא המטען. סיפור מדהים מארה"ב

שוטר עוצר אישה כי הפנס האחורי שלה שרוף, ממש לפני שהוא משחרר אותה באזהרה מסתבר כי האם הכניסה את שלושת ילדיה לתא המטען של הרכב (כולל תינוק) כי היא היתה צריכה מקום במושב האחורי למוצר שהיא קנתה בקניון

קישור לסרטון הוידיאו: http://www.youtube.com/watch?v=fvHmm5hbmwc

תודה ל-ע. על המידע

רונית צור, אישה מגלומנית , מצפצפת על החוק באופן שיטתי

רונית צור עוברת באופן סדרתי על סעיף 250 לחוק הסדר הפלילי. רונית צור, אישה בעלת שיגעון גדלות חולני מאיימת על עורכי דין, הורים, ילדים ואבות, אינה מכבדת את החוק ואינה מקיימת את החלטות בתי המשפט.

 

מובא כאן מסמך ראשון בסדרת מסמכים המציגים את אופן פעולתה המעוות של רונית צור אשר אינה משתפת פעולה עם החוק ופועלת בניגוד להחלטות בית המשפט.

 

המסמך המצ"ב הינו מכתב איום של רונית צור על עו"ד הנלחמת עבור טובתם של ילדים שנולדו, חיו והתחנכו בישראל, ובשל אחוות נשים חולנית דורשת הפקידה רונית צור ביחד עם האם לנתק את האב מילדיו האוהבים אשר מתנגדים בכל תוקף לעזוב את הארץ עם אימם ומבקשים להישאר להתגורר בישראל.

 

רונית צור שמסרבת לשמוע את הילדים הורתה לפקידה מזל דהן לנתק קטינים מאבותיהם בדומה לפרשת רונן פז אשר בה רונית צור, אישה מונחית אגו, טענה כי מי שמפגין מולה אינו ראוי לראות את ילדיו.

 

יצר הנקמנות המפותח ברונית צור מראה כי ישנו חשד סביר לקיום הפרעה פסיכוטית קשה באישה זו. אי לכך אנו מבקשים כי פקידת סעד ראשית לסדרי דין, רונית צור, תעבור סדרת אבחונים פסיכולוגים ופסיכיאטרים, בכלל זה בדיקות מסוגלות הורית, אבחונים לאיתור הפרעות באישיות וכן בדיקת מסוגלות מקצועית שתבחן האם אישה זו כשירה לבצע את תפקידה באופן מקצועי, אובייקטיבי, ניטראלי וללא משוא פנים.

 

אנו מבקשים להורות על בדיקות פסיכו דיאגנוסטיקה לאישה זו במסגרת ועדת מסוכנות ואשר יכללו אף פרוגנוזות לגבי אופן תפקודה העתידי של אישה זו הן ברמה האישית והן ברמה המקצועית.

 

מכתב זה, הראשון בסדרת מכתבים, מובא כתגובה לתלונות הסדרתיות של רונית צור וחבריה במשטרה אשר מנהלים מצוד חסר רסן אחר כל אב הרוצה להיות הורה שוויוני במדינת ישראל, ואשר רודפים אבות אוהבים ומשפחות דואגות במדינה עפ"י תכתיבים המונחים ע"י יצריה הפראיים, התובעניים, הכוחניים ומשוללי הגבולות של רונית צור.

 

התנועה למען עתיד ילדינו שואלת מדוע רונית צור אינה עוברת בדיקת מסוגלות הורית בנוגע לגידול ילדתה ת. שהרי עפ"י היכרותנו האישית עם הגברת הזו אנו יודעים שלא היתה עוברת בדיקה שכזו משום שהינה בעלת אינטלקט של ילדה בכיתה א' ואינטליגנציה רגשית של בבון.

 

התנועה קוראת למשטרת ישראל לחקור את רונית צור על שימוש לרעה בסמכויותיה למטרות לא כשרות האסורות עפ"י חוק, בכלל זה איומים על עורכי דין ופעילי התנועה שעושים לילות כימים לעזור לקטינים ומבצעים עבודת קודש שלא תסולא בפז.

התנועה מגבה את עו"ד מרסלה בוחבוט ודורשת מרונית צור ופקידי הסעד הכפיפים לה לחשוף את כל חומרי הגלם, הפתקים והמסמכים השונים בנוגע למקרה זה.

 

לתנועה ברור כי יש לחקור את התנהלות משרד הרווחה בתיק זה ובתיקים אחרים ונהיר כי פקידי הסעד פועלים בניגוד לחוק באופן שיטתי ובהנחייתה של רונית צור.

 

התנועה תפרסם את כל המכתבים שהעבירה רונית צור לבית המשפט בימים הקרובים.

"טילטלה בעוצמה והכריחה לאכול צואה"

בעוד בנה בן השלוש וחצי מאושפז בבית חולים ומוגדר כצמח, כתב אישום בן 18 סעיפים הוגש נגד האם מירושלים שהתעללה בשמונת ילדיה כחלק מ"תיקון". על פי כתב האישום, האם וחבריה היכו את הילדים, טילטלו אותם בעוצמה, הכריחו אותם לאכול צואה והצמידה לגופם תנור חשמלי.

פז שוורץ

02:0907.04.2008

   קישור לכתבה המלאה בתוספת וידאו באתר נענע: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=547905&TypeID=1&sid=126

מוזר!!! בלשכת הרווחה ברחובות מאשרים לאם "דתיה" לגרום לקטין שרק עתה מלאו לו 3.5 שנים לספוג כ-6 כוויות, חבלות עם סימנים כחולים, שריטות, הזנחה, ועוד פצעים אחרים אשר הצריכו תפירה . כאשר כל זאת ועוד, נעשה באופן סדרתי ובקביעות תוך שימוש באצטלת התאונות. ובחסות פק"ס אשר בכך הופכות לשותפות לפשע בעניין.  ומבלי להניד עפעף בכדי להתנכל לאב אשר בידו הוכחות לפשעי פק"ס מנצלות הם את "המאפיה" שלהם ומכנים אמא זו כמסורה. 

האם פק"ס חברות בכת "התיקונים" ???!!! 

לבדיקת ולצומת לב, הגורמים והרשויות בחוק המוסמכים לכך 

התנועה למען עתיד ילדנו מוחה על האיומים של פלאית אורנשיין יועצת משפטית בעיריית תל אביב

פלאית אורנשיין מאיימת על הורים שמפחדים מתביעות הזויות של המחלקה המשפטית של עיריית תל אביב .

עירית תל אביב ממנת מחלקה משפטית אשר מגינה על פקידי הסעד שחוטפים ילדים ומיתעללים במשפחות .

נסיונות הג"ב פלאית אורנשטיין לאיים על מפעילי האתר לא יצליחו והכל יפורסם גם שעו"ד אורנשטיין לא משיבה לטלפונים ולתלונות .

התנועה למען עתיד ילדנו תחשוף את הכל לעיני הציבור ואת השחיתות בחלקת הרווחה בעיריית תל אביב

כי ילדים נולדים לשני הורים .

למען עתיד ילדנו

 

בוגרת תואר שני בעבודה סוציאלית נגד פקידת סעד בגין זיוף נתונים בתסקיר ודברי לשון הרע

…" נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת 1 (שהינה הפק"ס)  תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר הישוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. "…..

קישור לפס"ד באתר הרשות השופטת: http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/3477716.doc

חשיפה: ילדה בת 9 נאנסה בחולון ע"י אלמוני ובמקום לתת לה טיפול, פקידת הסעד ניתקה אותה מהוריה וכלאה אותה במתקן הכליאה של אל"י ברחוב זמנהוף 12 בתל אביב

הפשע המאורגן של משטרת חולון בשיתוף לשכת הרווחה בחולון מטייחים ומסתירים פרשת אונס של ילדה שאירעה בימים האחרונים.

ילדה בת 9 נאנסה ע"י גבר אלמוני, כבן 27, בלונדי בעל חזות רוסית.

במקום לתת לילדה טיפול מיידי ולחזק את ידי ההורים שהתלוננו במשטרה על המקרה, החליטה פקידת הסעד לנתק באופן מיידי את הילדה מהוריה ולכלוא אותה במרכז החירום של אל"י ברחוב זמנהוף 12 בתל אביב.

הילדה שנמצאת עתה במצב טראומטי קשה, ויותר מכל זקוקה לנוכחות הוריה במקום, כלואה בשעה זו במתקן הכליאה של חניתה צימרין, שלגביו קיימות אינספור עדויות על התעללות בילדים.

פקידת הסעד החליטה אף להעניש את ההורים על כך שהתלוננו במשטרה על אונס הילדה ומחייבת אותם לעבור בדיקת מסוגלות הורית.

הורים, שימו לב !!

אם אתם מתלוננים במשטרה על פשע שבוצע בילדיכם, זה עלול לעבוד כחרב פיפיות. במקום לתפוס את הפושע יטפלו את האשמה בכם.

האלימות הנשית נמשכת. פדופילית! תושבת נתיבות הודתה בחקירתה: קיימתי יחסי-מין עם שני בניי הקטינים

תושבת נתיבות בת 38 נעצרה הבוקר בחשד לביצוע עבירות מין בתוך המשפחה עם שני בניה הקטינים בני 8 ו-11 בעקבות פניה של שירותי הרווחה שהועברה למשטרת נתיבות. במהלך חקירתה במשטרה, הודתה האם כי קיימה יחסי-מין עם שני בניה כאשר חזרו הביתה מפנימייה בה הם שוהים. בעוד זמן קצר היא תובא להארכת מעצרה בבית משפט השלום בבאר-שבע. 01.04.2008

פורסם בתאר נענע, אלמוג בוקר קישור:

http://news.nana10.co.il/Common/GeneralModules/Ticker/PopUp.asp?ServiceID=126&ArticleID=20602&Inews=1

בגירושין את אמא מסורה בחד הוריות את סמרטוטה

פק"ס בלשכת רחובות מכנים אמא מסורה

אמא שבהזנחה פושעת גרמה לקטין החל בגיל 5 חודשים וכך במשך שנתיים וחצי כ6 כוויות, חבלות עם סימנים כחולים, חבלות שזנקקו לתפרים ועוד.

 וזה שהאמא גרה במקום מוזנח ולילד אין תנאים, זו מסירות. למה!!  כי היא בתהליכי משמורת והאב נלחם לטובת בנו.

אבל!!!!  אותם עו"ס/פק"ס אומרים לאמא שהיא חד הורית החיה בדירת חדר ובקושי כלכלי.

הם קוראים לה, אמא סמרטוטה אמא עניה ואמא שלכם לא שווה כלום.

וכך חטפו לה את הילדים לאומנה שם עברו התעללות מינית ומשם חטפו אותם למוסדותיהם שם הקטינה משמש "דוגמנית" עירום למדריך בזמן שהיא מתקלחת.

וכשק חבטות למדריכה שמשתמשת בקטינים להוצאת תיסכוליה האישיים.

זה הבית החם והפתרון של פקידות הסעד.

 וכך לנתב ולהוליך שולל שופטים שוטרים וכל מי שעומד בדרכיהם.

אנו קוראים לכם שופטים ואנשי חוק.

די ליד הקלה , די לזריקת אחריות אחד לשני, מדובר בדיני נפשות, מדובר בילדינו!!!

יום אחד זה יכול גם לקרות לכם וכבר ראינו דברים מעולם, ראינו שוטרים ואחרים מרשויות החוק.

שילדיהם נגזרו מהם וכל רכושם וכבודם העצמי ירד לעפר בגלל האג'נדה. בגלל שיטת הסמוך ונתינת חסות לפשעי פק"ס שמוליכים אותכם שולל יום יום. 

"תפקחו עיניים ותראו את מי אתם מעריצים" למכתבים שהשאיר בן טיפוחיו של מדליק המשואה מתווספות עדויות בווידאו שמציג nrg על איך ניצל נערים מינית לכאורה.

בערב יום העצמאות יתייצב יוסי שדה, 38, מייסד חוות "שדה בר", אל מול קברו של חוזה המדינה בהר הרצל וידליק משואה לתפארת מדינת ישראל. לצד שדה, שזכה לכבוד בהמלצתו החמה של האלוף (מיל') אודי אדם, יעמדו יושבת ראש הכנסת, הרמטכ"ל, שרים, משפחות שכולות, אנשי הסגל הדיפלומטי ושאר אח"מים. בבית, מול המסך הקטן, יישבו כמה מחניכיו לשעבר ולא יאמינו למראה עיניהם. הם ישמעו את מנחה הטקס מספר על איש ארץ ישראל היפה, מלח הארץ, על המודל החינוכי שפיתח, על עשרות הנערים המוזנחים שאסף אל חוותו והפך לאזרחים טובים. ישמעו ולא יידעו את נפשם. שנים שהם סוחבים את החוויות הקשות שעברו במסגרת החינוכית שייסד. סוחבים ומדחיקים. מנסים לשכוח את התנהלותו המינית הפרובוקטיבית, את התעללותו בבעלי חיים חסרי ישע, את פולחן הגבריות שכה עמל לטפח, את ההשפלות שעבר מי שלא התאים למודל המאצ'ו שלו, את החינוך לאלימות ולשנאת ערבים, את המטווחים הפרועים בשטח, את העובדה שאיש במערכת לא השכיל להאזין להם כל השנים, את הידיעה שאחד מהם שילם את המחיר האישי היקר מכל.

 בכתבה ישנה עדות מזעזעת בוידאו של נער המספר את שעבר.

עוד אחד ממוסדות ההסגר שמתעללים וסוחרים בילדים.

הם קוראים לזה  מעון, חווה, מוסד,וכו'.

פעם קראו לזה גטו, עכשיו זה רק גטו מודרני גטו מתורבת מניפולטיבי ומסובסד.

וכל זה קורא תחת עיני העם שעלה באוניות מעפילים, התקבץ במעברות וכנראה נשאר מקובע לעניין.

יש רבים ממקומות דומים אלו שלכאורה חטפו ילדים בטענה שהינם נמצאים בסיכון או בנזקקות והם כביכול מעניקים להם בית חם.

אז הינה אנחנו רואים כמה חם רק שזה חם למדריכים, עו"ס, ומנהלים. חם להם בכיס וחם להם ……….

פעם לא היו מאמינים שאכזריות כזו של תלישת ילד מהוריו, תקרה לעם העבדות עם השואה.

הם ע"י דמיון מודרך משקיטים את המצפון שלהם וישנים טוב בלילה. ובמרבצי העושר והביטחון המופרז מאמינים, שלי זה לא יקרה.

רחוק מהעין רחוק מהלב, מוכר נכון, אצלהם זו דרך חיים.

אבל ההורים נשארים עם לב שבור, תסכול ונדודי שינה.

זה קורה בבית אפל, בית שבתאי ודומיהם. זה קורה במרכזי הנתק (קשר קרי), התעללות יום יומית בילדים.

אבל מה שבטוח ההתעללות במוסדות היא כשרה בעיני העו"ס. כי כאשר הם "הצילו" אותם מהעוני והאלימות כביכול. הם מציעים להם בית חם והתעללות מנומסת מחושבת וטובה??????????

במקום רק קצת לעזור, קצת להשקיע בתוך המשפחה, לתמוך כלכלית. ובמקום זה מצאו "יפי הנפש" את עמק הסילקון שלהם

סחר חטיפה ניתוק והתעללות בילדים.  פרצופה של המדינה כבר אמרנו….. אז הנה כך גודל דור העתיד ואם השחיתות עכשיו חוגגת…. אז מה יאמרו איזובי הקיר…

אל תשכחו פק"ס, עו"ס וכל העוסקים בדבר.  כולנו חיים באותה הביצה וכולנו נתבע ביחד, גם ילדיכם חיים במדינה הזו וכל המגמה שאתם יוצרים בסוף גם תפגע בעתיד בילדיכם. גם הם יגדלו ויכירו את מערכת הפשיעה בילדים והוריהם שאתם יצרתם, אם זה מכלתכם או אם מבניכם או מנכדיכם.

להזכיר גם קדמן מי שידו לא פסה ממקומות אלו ואף הינו שותף להם, אמור להדליק את המשואה.

אז באצטלת "הצלת" הילדים כיף פשוט וקל להתעלל, לסחור ולנפח את הכיסים, על חשבון חיי הילדים.

קישור לכתבה באתר:  nrg http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/714/457.html  קלמן ליבסקינד, יובל גורן ומרב דוד
28/3/2008 9:07

הורים די לשאננות כולם , פשוט כולם צריכים לקום מהשיגרה ולהציל את ילדינו!!!

ושוב מחנה הריכוז בית אפל בכותרות הקטינה ח הוכתה ובית אפל יצר סלקצייה ומבקש להפריד בן האחיות בדיוק כמו בשואה האיש גבי קונפינו עורך סלקצייה לילדים .

מחנה הריכוז בית אפל בכותרות שוב סלקצייה מבית מדרשו של היטלר הקטינה  ח הופרדה מאחותה .ועל כך נאמר התלמיד עלה על רבו .גבי קונפינו בן לניצולי שואה לפי דבריו החליט לפעול ולייצור סלקצייה לשתי אחיות .והוא עוד טוען באמצעות העובדת סוציאלית אוסנת שהם דואגים לילדים .

ח היתה שפחה של בית אפ"ל ואף הוכתה ע"י מדריכה במקום חוותה אלימות והיתעללות נפשית .

4 מחלקות במחנה הריכוז לקטינים בית אפ"ל רבויים אלימות ובוזי הרצוג שותק .

בוזי הרצוג דואג לעצמו כדי לא להיתלכלך עם פקידי הסעד .

התנועה יודעת מה קורה והכל מתועד  עפ"י חוק החקירות שעוברים הקטינים ידועים לכל והאלימות והאיומים של עובדי המקום

הציבור נקרא לא לפחד ולבוא ותלונן נגד גבי קונפינו שירן אוסנת ועוד .

התנועה מבקשת לקיים דיון בכנסת ולהביא את הגורמים אשר חובים היתעללות לכנסת שיעידו נגד גבי קונפינו וכנופיית הרווחה .

כל מי שצריך ביגוד או משחקים יפנה לאתר התנועה מבית אפל אנו מבטיחים שגבי קונפינו לא יזרוק דבר כמו שעשה בעבר .

גבי אנו רואים ויודעים הכל האמצעים שעומדים לראשותנו מגוונים ומשתנים מעת לעת .

אנו מחלים לשירן שלא תזכה להולדת בנה ושבורא עולם יטיל אסון בביתה למען תדע מהוא שכול ואיזה שכול היא גורמת למשפחות שילדהם נחטפו ומוכות על ידה .

שירן גם את המצלמה שלך ראינו ואנו מבינים שאת עוסקת בבילוש .

שירן אנו בכל מקום ויודעים איך את מתעללת בילדים הרכים אנו נשמח שאלהים ינקום בך ווביתך .

נשלל רשיונו של פסיכולוג שהורשע בביצוע מעשים מגונים בילד

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ` אבי ישראלי, החליט לשלול את רישיונו של פסיכולוג, שהורשע בביצוע מעשים מגונים בתלמיד כיתה ג` בבית הספר שבו עבד. שחאדה פריד מחיפה, הורשע בתקיפת קטין ונידון באוקטובר 2007 לשנת מאסר. הוא עירער על ההחלטה. היום הוחלט לשלול רשיונו עד לסיום הליכים המשמעתיים. (הילה אלרואי)

פורסם באתר נענע.  10/03/08

והתנועה שואלת אותך מר אבי ישראלי  כיצד הינכם נותנים לשרלטנים ומתחזים לפסיכיאטרים ומומחים לכאורה,

לחרוץ גורלות ולנתק מאות ילדים מהוריהם ובעיקר מהאבות בהליך הזוי ומכור מראש הנקרא "מסוגלות הורית"

העולם התחתון של הרווחה ממשיך לחטוף תינוקות מהוריהם ולכלוא אותם במוסדות מזוויעים

משטרת חיפה מחפשת אחר אישה בת 20 החשודה שחטפה את בתה, בת שנה וחצי, ממעון לתינוקות חוסים בעיר. הפעוטה מטופלת בתרופות ונשקפת סכנה לחייה. עוד שקר של הרווחה האם אישה טובה אשר הרווחה רוצה לשלוח את ילדה לאימוץ אנו פונים לסייע לאם ולא להסגירה לפקידי הסעד הנאציות .

השקרים כנגד האם לא יעזרו , התנועה פתחה קו חירום והיצטרפה ליד לאחים. כדי להציל תינוקות משבי הרווחה .

והפעם בית שבתאי מקום להיתעללות בילד . 

אחיה ראב"ד  פורסם:  27.02.08, YNET

משטרת חיפה פנתה אחר הצהריים (יום ד') לעזרת הציבור, בחיפושיה אחר ליזה קוסייב, בת 20, החשודה כי לפני יומיים חטפה את בתה התינוקת ממעון לתינוקות חוסים בחיפה. הפעוטה, בת שנה וחצי, מטופלת בתרופות ונשקפת סכנה לחייה.

הבת נמצאת במעון לתינוקות לאחר שרשויות הרווחה קבעו שהאם אינה מסוגלת לגדל אותה בבית. לפני יומיים, הגיעה האם למעון, הציגה אישור מהעובדת הסוציאלית, ולקחה את בתה לטיול שהיה אמור להימשך כמחצית השעה. לאחר כמה שעות, כשלא חזרו האם והתינוקת, פנו עובדות המעון למשטרה.

על פי המידע שיש בידי המשטרה, האם נראתה לאחרונה ברכב מסוג דייהו בצבע בז'. שלוש הספרות במרכז לוחית הזיהוי של הרכב הן 897. בנוסף דווח כי הרכב שייך, ככל הנראה, לבן זוגה של האם.

 מפקד משטרת חיפה, ניצב-משנה דוד בן עטיה, סיפר שהאם התגוררה בעבר בדימונה, אולם כי כבר תקופה ארוכה היא מחוסרת בית, ללא כתובת מגורים קבועה. במסגרת החקירה תושאלו עובדות המעון, וכן העובדת הסוציאלית שחתמה על האישור שהציגה האם.

—————————————-

רונית: אני פונה לכל האנשים הטובים. אם תיתקלו באמא הזו תנו לה קורת גג ועזרו לה להסתתר מפני כנופיית העולם התחתון של הרווחה.

זכותה המלאה של האמא לגדל את ילדתה כפי הבנתה, ואת הכסף המוזרם למוסד המזוויע הזה שיעבירו לאמא כדי שתוכל להתקיים בכבוד.
 
17.  שלא תעיזו להלשין!אנא הכנסו 
תבונה(עו"סית לשעבר) ,  ת"א   (27.02.08)
 
 
   17.  שלא תעיזו להלשין!אנא הכנסו  
     
 
הקלות הבלתי נסבלת בה מחליטים ולוקחים ילדים מהוריהם בארץ,היא מתחת לכל ביקורת!
מספיקה חתימה של פקידת סעד וכמה טיעונים "מלומדים" כביכול מול השופט..ואמא שנמצאת במצב נפשי רעוע עקב כך שלקחו לה את הילד-והילד כבר לא ברשותה.
הליך החזרת הילד למשמורת האם,לעומת זאת הוא ארוך,מתיש ומייאש: מבחני "מסוגלות הורית",(לעובדת הסוציאלית עשו פעם מבחני מסוגלות הורית כדי להרשות לה לטפל בילדיה שלה? לא בטוח שהייתה עוברת אותם…),תהליך של ביקורים-פעם בשבוע,אישור בית משפט,פעמיים בשבוע..והזמן משתרך לאיטו…והנה הילד כבר בן שנה…ועדיין לא אישרו 3 פעמים בשבוע…והנה הילד בן שנה וחצי-ויש אישור לטיול בן רבע שעה לערך…והנה הילד בן שנתיים-ועדיין אסור לו לשהות בבית האם.
דרך חתחתים שלא תתואר! ולעיתים הסיבה הראשונית להוצאת הילד מן הבית הוא לדוגמא-שכנה שמצלצלת למשרד הרווחה ומספרת סיפור כזה או אחר.
ובין לבין מתקיימים דיונים על נושא משמורת לילד..כשבמשך כל התקופה מופעל לחץ מאסיבי על האם לתת את הילד לאימוץ.
במקום להפנות את המשאבים כלפי האם והילד ולעזור לה בדיור ובליווי של סומכת מטעם משרד הרווחה שתעזור לה בטיפול בילד-הכי נוח להפקיחע את הילד מרשות אימו ולזרוק אותו לתינוקיה,שם מתעותת נפשו לתמיד-כי ככל שלא תהיינה המטפלות טובות ורחומות-הן מטפלות ולא אמהות והיחס אינו אישי.
אם איתרע מזלה של האם ומצבה הכלכלי רע(מה שקורה ברוב המקרים הללו),היא אינה יכולה לשכור עו"ד שיעמוד עבורה בבית משפט ויעזור לה לקבל בחזרה את המשמורת על הילד.
אני מכירה מקרה שהאם הגיעה לאישפוז כפוי משום שהשתוללה בבית המשפט מתוך כאב ותיסכול,כששוב השיבו את פניה ריקם.
לכן,אני חושבת,מבלי להכיר את פרטי המקרה-הבה לא נהיה אנחנו שופטים.
להפך,אם וכאשר האם תתפש-הבה ננסה לעזור לה.
 
תבונה(עו"סית לשעבר) ,   ת"א   (27.02.08)

הלצה או ספין לשיפוטכם!!!! בעניין הוצאת ילדים

הוצאת ילדים מהבית בצווי בית משפט – משרד העבודה מתקן תגובתו

17.1.07 – שאילתה לשר הרווחה     (של ח"כ שלי יחימוביץ')

קיימות משפחות רבות אשר ילדיהן הוצאו מהבית בצווי השגחה וצווי נזקקות של בית משפט. קיים חשש שמחלקות רווחה חלשות, הנעדרות יכולת לטפל בילד ובמשפחתו בקהילה, נוטות להוציא את הילד מביתו.

רצוני לשאול:
1. מהו מספר הילדים שהוצאו מביתם מכוח צווים אלה, לפי ישוב, בעשר השנים האחרונות?

4.7.07 – תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: חברת הכנסת יחימוביץ מבקשת פירוט של מספר הילדים בסיכון שהוצאו מביתם בצו בית-משפט לפי יישוב, בחמש השנים האחרונות. לא אוכל להקריא נתונים אלה בשל הפרטים הרבים, אך אוכל לתת אותם לחברתי.

לגבי החשש שחברת הכנסת רוצה לבדוק, כאילו רשויות חלשות נוטות להוציא ילדים מבתיהם משום שאין ביכולתן לטפל בילד במשפחתו ובקהילתו: כידוע, מימון תקציב הרווחה של הרשויות המקומיות מתחלק בין משרד הרווחה, שחלקו הוא 75% מהתקציב, לבין הרשויות המקומיות, שצריכות לממן 25%. הרשויות החלשות מתקשות מאוד להשתתף בחלקן ולכן הן אינן נהנות מכל התקציב שמגיע להן ממשרד הרווחה, ואת יתרת התקציב שהן אינן מנצלות אנו מעבירים לרשויות החזקות. כך נפגעים תושבים ברשויות החלשות, שמקבלים שירות פחות טוב מתושבים ברשויות החזקות. לכן אני חושב שצריך לעשות רפורמה ברשויות המקומיות, כך שיהיה שוויון בין האזרחים וכל אחד יקבל את המגיע לו, אם הוא גר בהרצלייה או בירוחם.

מיניתי את מנכ“ל משרדי, נחום איצקוביץ, לעמוד בראש ועדה בין-משרדית, שבשיתוף עם המרכז לשלטון מקומי תציע רפורמה בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות. אני מקווה שהוועדה תגיש את מסקנותיה בתוך כמה חודשים ונוכל להפעיל את הרפורמה שהיא ממש מחויבת המציאות.

אין הבדל בנושא זה בין טיפול בקהילה לבין טיפול חוץ-ביתי, יתירה מכך, מאחר שעלות הטיפול החוץ-ביתי גבוהה פי-ארבעה ויותר מהטיפול בקהילה, לרשויות החלשות יש קושי רב מאוד במימון טיפול זה, ולכן הן יעשו הכול כדי להימנע מלהוציא ילד מביתו.

התופעה של מחלקות לשירותים חברתיים שמעדיפות להוציא ילדים מביתם בצווי בית-משפט בלטה יותר דווקא ברשויות החזקות, והיתה מוכרת עד לפני שלוש שנים. עד אז היתה למשרד הרווחה מכסה של כ-10,000 סידורים לילדים בפנימייה ובמשפחות אומנה – מכסה אשר לא קוצצה. בתחילת שנות ה-90 הושקעו כ-70% מתקציבי השירות לילד ולנוער במענים חוץ-ביתיים (אומנה ופנימיות) לעומת 30% במענים בקהילה. יתר על כן, מרבית המשאבים לסידורים חוץ-ביתיים שירתו רק 5% מכלל הילדים בסיכון המוכרים במחלקות לשירותים חברתיים.

בסעיף התקציבי לטיפול בילדים בקהילה בוצעו קיצוצים רבים במהלך השנים, בשל קיצוצי הרוחב, מאחר שתקציב זה לא היה קשיח. כך נוצר מצב בלתי הגיוני שבשל חוסר בתקציב לטיפול בקהילה, נשלחו ילדים לטיפול בפנימיות כשהעלות התקציבית לסידור ילד בפנימייה גבוהה פי-ארבעה ויותר מעלות הטיפול בו בקהילה.

החזקת ילדים בפנימייה היא יקרה ועומדת על 44,000 ש“ח בממוצע בשנה. בשל עלויות גבוהות אלה, הרשויות החלשות לא הוציאו מהבית את כל הילדים שהיה צורך להוציאם מהבית, אך גם לא נתנו להם שירות בקהילה, ואילו הרשויות החזקות ניצלו את עודפי המכסות שהותירו הרשויות החלשות ושלחו לפנימיות מעבר למכסה שהוקצבה להם.

לפני שלוש שנים החל משרד הרווחה בתוכנית ”עם הפנים לקהילה“, שמטרתה לחזק את השירותים בקהילה. בשיתוף עם האוצר הומרו מכסות לסידור בפנימיה לתקציב לטיפול בקהילה. מאז המירו הרשויות המקומיות 800 מכסות של ילדים בפנימייה והעניקו בכספי ההמרה 10,000 יחידות שירות. ההמרה היטיבה מאוד גם עם הרשויות החלשות, וגם הן הצליחו לפתח שירותים בקהילה על חשבון מכסות שלא ניצלו בעבר. גם התוכנית הלאומית לטיפול בילדים בסיכון, המבוססת על דוח-שמיד, מקצה משאבים נוספים לטיפול בילדים בסיכון, שחלק גדול מהם יופנה לתוכניות בקהילה, למניעת הוצאתם של ילדים מהבית.

אנו מאמינים שבעקבות המאמצים המרובים שנעשו בשלוש השנים האחרונות ויימשכו גם בעתיד, התופעה של הוצאת ילדים מהבית בשל מחסור במשאבים ותוכניות בקהילה תלך ותקטן.

14.11.07 – תיקון תגובת משרד שר העבודה והרווחה

שלום

לצערי, קרתה לנו תקלה חמורה ומסקנתי בעקבות בדיקה שערכתי היא שהנתונים שמסרנו לא היו נכונים.

אינני יכול להסביר כיצד לוקטו ונערכו הנתונים הקודמים, אך ברור כי הם אינם נכונים.

מספרם של הילדים המושמים בסידור חוץ ביתי בצו של בית משפט נע בין 1,600 ל-2,086 (שיא שנקבע באוגוסט האחרון).

ברור שבחישוב שנתי בשל מעבר של ילדים באמצע השנה, מפנימיה לקהילה וחזרה, מפנימיה לפנימיה ועוד, המספר של סך הכל הילדים שהגיעו לסידור חוץ ביתי בצו גדול מזה, אך איננו יכול להגיע ל- 3,900.

לגבי הנתונים מספרו של יעקב אליה – אנו חולקים על מרבית הנתונים המובאים בו. ואיננו מקבלים בשום פנים ואופן את טענותיו.

בשלוש השנים האחרונות ההחלטה להוציא ילד לסידור חוץ ביתי, נתונה אך ורק בידי ועדות לתכנון טיפול (בשמן הקודם ועדות החלטה). אלו ועדות שבהן אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות ואליהן מוזמנים ההורים עם חבר נוסף שמלווה אותם. עניינם של כל הילדים שנמצאים בפנימיות, בלי יוצא מן הכלל נידון בועדות אלה.

השופטים אינם חותמת גומי. הם מקבלים לרוב את עמדות העובדים הסוציאליים משום שהם רואים את המקצועיות ואת ההשקעה הרבה שלהם בכל ילד ובכל משפחה. לא מוציאים ילד מביתו בעיקר לא אם המשפחה מביעה התנגדות אפילו קלה לכך, לפני שעושים מאמצים לטפל בו במסגרת הקהילה והמשפחה.

אבא – יש רק אחד, חוקרים גילו כי דמות אבהית קריטית בהפחתת בעיות התנהגות

דמות אבהית פעילה עשויה להיות מרכיב מפתח בהפחתת בעיות פסיכולוגיות והתנהגותיות בילדים.
חוקרים משבדיה גילו ראיות לכך שדמות אבהית פעילה היא קריטית בהפחתת בעיות התנהגות בקרב בנים צעירים ובעיות פסיכולוגיות בקרב ילדות צעירות.
החוקרים מהמחלקה לבריאות נשים וילדים באוניברסיטת 'Uppsala ' שבשבדיה ציינו, כי הסקירה המפורטת שערכו – לאורך 20 שנה – הראתה כי בסך-הכל, ילדים זכו ביתרונות חיוביים אם נהנו מדמות אבהית בחייהם.
המחקר גילה גם כי קשר חיובי קבוע הפחית את ההתנהגות הקרימינלית בקרב ילדים ממשפחות דלות אמצעים והגביר כישורים קוגנטיביים כמו משכל, חשיבה ופיתוח שפות.
הסקירה כללה 24 מאמרים בנושא ו-22,300 משתתפים מ-16 מחקרים.

קישור לכתבה :

http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-154715-00.html?tag=01-40-02

הוועדה לקידום מעמד האשה להעלות לקריאה הראשונה הצעת החוק – גם היא בניגוד לעמדת הממשלה

בתוך כך אישרה הוועדה לקידום מעמד האשה להעלות לקריאה הראשונה הצעת החוק – גם היא בניגוד לעמדת הממשלה – למתן נקודות זיכוי לנשים עובדות שהגישו הח"כים גדעון סער (ליכוד) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי). בקרב הסיעות מהקואליציה ומהאופוזיציה שוררת תמיכה בהצעות החוק אלה. סער אמר כי התועלת בחקיקת החוק גבוהה מהעלות התקציבית לנוכח העובדה שנשים שייצאו לעבודה לא יצטרכו לקבל דמי אבטלה, וכי הצטרפותן תגביר את הפעילות הכלכלית והצמיחה, וכתוצאה מכך יגדלו הכנסות המדינה ממסים.

והתנועה שואלת אותכם ח"כ   מה עם האבות במדינה

יש אלפי גברים מובטלים

גברים נרדפים ע"י עול תשלומי מ זונות

האם המשק לא יצמח מהפסקת רדיפת האבות ושילובם במערך העבודה כאנשים פשוטים לכל דבר ולא כנרדפים הנאלצים לברוח על נפשם כי הגיעו לפת לחם או לשפלות.  ככה אתם רוצים שהילדים יראו את אבא?.  איזה דור חלוש של גברים יצאו מכך, ילדים מתוסכלים

אנו קוראים לשיוויון!!!   והתנהלות כזו רק מוכיחה שלא בשיוויון חפצינן נשים אלו אלה בכוחניות שתלטנות

הנובעת מהרגשה דימיונית של עילוי תוך ריצת אמוק לעתיד עיוור שלא נכללו בו הנזקים התגובות ומשמעות מפעולות חד צדדיות באוכלוסיית ציבור המדינה.

אל תשכחו כי גם לכם יש ילדים ובעתיד הם יצטרכו לחיות עם הנזקים אותם אתם הח"כ וארגוני הנשים  יוצרים

שמירה ואכיפת הסדרי ראייה בין הורים גרושים

http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m00346.rtf

מרים דיסקין שופטת בית המשפט השלום בתל אביב מאמצת את דרכו של היטלר ברצח עם שהיא עושה לאבות הגרושים בישראל

יהודים רוצחים יהודים מדינת ישראל שהוקמה בעקבות השואה רוצחת את נפשם של האבות והילדים במדינת ישראל   ושותפה לכך השופטת מריים דיסקין מבית המשפט השלום בתל אביב פורסם ב22 בדצמבר 2007, 11:46 יהודים רוצחים יהודים מדינת ישראל שהוקמה בעקבות השואה רוצחת את נפשם של האבות והילדים במדינת ישראל    פורסם ב22 בדצמבר 2007, 11:45 יהודים רוצחים יהודים מדינת ישראל שהוקמה בעקבות השואה רוצחת את נפשם של האבות והילדים במדינת ישראלרדיו הרווחה של התנועה HTTP//YAK1321  בו נעלה את מודעות הציבור לנאציזים והאפרטהייד של פקידי הסעד משטרת ישראל ובתי המשפט   זהו מחנה ההשמדה של האבות והילדים במדינת ישראל .האגפים שהוקמו בשבילכם האבות והילדים .מרכזי הנתק ,מרכזי החרום והאומנה , ופנימיות הרווחה .ציבור יקר אושויץ זה פה לא בחו”ל משרד הרווחה ובתי המשפט מתעללים בכ 300000 אבות ו 750000 ילדים במדינת ישראל .סיפרו של יעקב אילייה מציין את עובדות אלו .המנוהל ע”י פקידות הסעד .אנו קוראים לציבור להפגין נגד פגיעה בילדינו .מרכז הסלקצייה אבות ימינה  למוות נשים שמאלה לחיים אל תשכחו השואה היא לא עבר היא פה והיא מתקיימת יום יום .

התנועה למען עתיד ילדנו בראשות יעקב בן יששכר הגישה תלונה נגד תמר חובשי וכן נגד פקידת הסעד מרחובות התיק ברור יועבר למרחב אחר לאחר טיוח ההיתעללות ומעצר השווא .

יעקב בן יששכר הגיש תלונה במשטרה נגד האם המיתעללת תמר חובשי מרחובות .

יעקב בן יששכר אף הגיש תלונה נגד פקידת הסעד אשר הפרה הוראה חוקית וצו בית משפט להגי צו  תסכיר תוך 7 ימים .

יעקב בן יששכר גולל את ההיתעללות הסידרתית בקטין את הטיוח של משטרת רחובות ופקידות הסעד .

קצין משטרת רחובות אלימלך פעל בניגוד לסיף 13 לחוק המעצרים ועצר את ארז ללא סמכות .

התנועה תגיש תלונת מח"ש נגד הקצין .

האפלייה שנוקטת משטרת רחובות כאשר תמר חובשי מפרה צווים ומיתעללת בקטין לא זוכה לטיפול .

התנועה שוקלת הכרזת נזקקות על הקטין באמצעות פקיד סעד פרטי .

התנועה קוראת לציבור ולמשרד החינוך בו עובדת המיתעללת הסידרתית לפטר את העובדת .

התנועה אף תארגן מול בתי הוריה משמרת מחאה וחלוקת פליירים לשכנים שידעו שיש להיזהר מאישה זו

ולך מפקד משטרת רחובות בפגישה בלישכתך הבטחתה רבות לפעול לתיקון האפלייה מצטער שכשלתה .

התנועה תפנה לכנסת לשר יצחק הרצוג ולמבקר המדינה לפתוח בחקירה  נגד פקידי הסעד .

ולארז יישר כוח למרות המחיר ששילמתה הישגתה השג גדול עברתה לשופטת חני שירה לאחר שפסלנו את השופטת המתעללת חנה קיציס ישר ברגע הראשון .

מי יתן ונצליח במאבקך מאבקך מאבקנו.

תלונה במשטרה כנגד דן שרון

סמנכ"ל התנועה הגיש בימים אלו תלונה כנגד דן שרון על התחזות זיוף ומרמה גרימת עוול נזק והתעללות לקטין חסר ישע ולאביו.

די לשחיטות!

די למסחר בחיי אדם!

פסק דין: אבא מסוגל יותר

פס"ד מעניין של שופטת בית המשפט למשפחה ברמת –גן, עליסה מילר, מעניק את המשמורת על ילדה בת 5 לאביה, לאחר שנמצא כי מסוגלותה ההורית של האם נמוכה מזו של האב. המסקנה הזו נתמכת בחוות דעתן של פקידת הסעד לסדרי דין (לינה מיכאלי) והפסיכולוגית (מיקי אוסין), שמצאו כי "יש עדיפות מובהקת ליכולת ההורית של האב על פני יכולת האם עד כדי יתרון ועדיפות על פני חזקת הגיל הרך".

השופטת מילר קובעת שחזקת הגיל הרך ("ילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם") היא חזקה ניתנת לסתירה, ואיננה השיקול הבלעדי והמכריע: "חזקת הגיל הרך תהיה מכרעת כאשר שני ההורים הם בעלי מסוגלות ההורית זהה אולם אין זה כך במקרה שלפנינו… ניתן לומר כי החזקה נסתרה ויש לקבוע את המשמורת אצל האב."  השופטת הורתה על קיום הסדרי ראייה רחבים עם האם, לפחות יומיים בשבוע וסופשבוע לסירוגין.

.בית משפט העליון לערבים ושמאלנים נגד גברים וילדים

 

גפני: בעליון שולטים אשכנזים ושמאלנים
בכנס במכללה האקדמית נתניה תקף ח"כ גפני בחריפות את בית המשפט העליון ואמר כי המוטיב השולט בעליון הוא של אשכנזים, שמאלנים וחילונים
עוזי ברוך
יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת, פרופ' מנחם בן-ששון, מתנגד להצעת החוק האוסרת פרסום שם של נאשם לפני הגשת כתב אישום ומסרב לזרז את אישור החוק בוועדה.
 
בכנס על "חוקה לישראל" שנערך במכללה האקדמית נתניה אמר בן-ששון כי מוטב בעניין זה להגיע להסכמה עם מועצת העיתונות כמייצגת וולנטרית של אמצעי התקשורת.בן-ששון לא מתכונן לתת קדימות לחוק ולדעתו הוא יגיע לדיון בוועדה רק בעוד כשלושה חודשים.

ח"כ הרב משה גפני (יהדות תורה) הנמנה על יוזמי החוק אמר בדיון כי אסור לפגוע באדם לפחות עד שיוגש נגדו כתב אישום. ע"פ הערכות כנגד 97% מהחשודים לא מוגש כלל כתב אישום. יחד עם זאת מוכן ח"כ גפני שהחוק לא יחול על נבחרי ציבור, למרות שהדבר "יבריח", לדבריו, אנשים טובים מהזירה הפוליטית.

ח"כ גפני תקף בחריפות את בית המשפט העליון ואמר כי "בהעדר חוקה עושה בג"צ מה שהוא רוצה, זה הופך את ישראל למדינה לא דמוקרטית. המוטיב השולט הוא של יהודים אשכנזים, חילונים ושמאלנים, הדיון הציבורי בענייני דת ומדינה הוכרע בבג"צ מראש, העליון לא מיצג בעניין זה את הציבור שרובו מסורתי, בג"צ לא צריך לדון בנושאים מצפוניים של דת ומדינה. בכנסת בניגוד לעליון לא חתכו נושאי דת ומדינה בסכין", אמר ח"כ גפני.

שופט בית המשפט המחוזי (בדימוס) אורי שטרוזמן חייב את הצעת החוק לאיסור פרסום שם אדם לפני הגשת תביעה בתנאי שלא תחול על פוליטיקאים. לדעתו יש לאסור גם פרסום תמונתו של אדם עד להגשת כתב אישום. הוא גילה כי העלה הצעה כזו כבר לפני 18 שנה ולא נענה. בדיון השתתפו גם פרופ' אשר מעוז וד"ר שוקי שגב מביה"ס למשפטים במכללה האקדמית נתניה.

חה"כ משה גפני קבל בכנס, כי יו"ר ועדה החוקה פרופ' מנחם בן-ששון (קדימה) מקיים יותר מידי ישיבות של הועדה הדנה בחוקה. "תעשו לי טובה תשכנעו אותו להפחית במספר הישיבות,בעיקר כי לדיונים מגיעים לרוב רק חה"כ הדתיים", פנה גפני ב"בקשת עזרה" לסטודנטים. בן-ששון עצמו הודיע כי בדעתו להביא לאישור הכנסת נוסח מוסכם עוד השנה, כאשר לגבי חלק מהסעיפים יוצגו להכרעת המחוקקים שתי גרסאות.
 
 

השופט פיליפ מרכוס פוסל חוות דעת של פסיכולוגים השוללת את האב

תמש 6501/98                                                      בית המשפט לענייני משפחה בירושלים

בפני:                    כב' השופט פיליפ מרכוס

סגן נשיא לענייני משפחה במחוז ירושלים

 התובע:                 א.א.מ.     נגד   הנתבע:              א .                                                                                            

                                                                                         פסק דין

 ההליכים:

 1.(א) ביום 30/3/98 הגישה ר.א. (כעת פ.), אם התובע, הקטין א., יליד 1996, תביעה בעניין הסדרי הראייה. הנתבע הוא אביו של הקטין. תחילה ביקשה האם ביקורים מסויימים, אך לאור ההתפתחויות במהלך הטיפול בתיק, השאלה העומדת להכרעה היא, האם ביקורי האב יתקיימו בפיקוח שירותי הרווחה אם לאו.

 ב. טענותיה של האם, שיש לשנות את הסדר הביקורים, כפי שנקבעו בהסכם הגירושין, מוצדקות. ברור שלא היה מקום לקבוע הסדרי ביקור של פעוט יונק, שיכללו נסיעות רבות במשך שבוע של שעתיים עד שלוש שעות לכל כיוון. מדובר בהכבדה מירבית על הקטין, גם אם לא מביאים בחשבון את גמילתו של הילד מהנקה. משום כך התביעה מוצדקת.

 ג. אולם ההתפתחות בשלבים הראשונים של המשפט, דהינו החששות של האם בדבר התעללות מינית של האב בילד, הביאו לתפנית: לא מדובר עוד בשינוי לוח הזמנים בלבד, כי אם שינוי משמעותי בצורה של הביקורים, וכאמור ציוותי על ביקורים בפיקוח, על מנת למנוע המצב בו הילד יהיה לבד עם אביו, וזאת מחמת החששות בדבר התעללות מינית .

 ד. תביעתה של האם, שהביקורים ימשיכו להיות בפיקוח, מבוססת על שלושה מרכיבים ראייתיים:

 ה. טענתה של האם שהאב התעלל בה מינית נפשית כלכלית ובדרכים אחרות, מאז תחילת הנשואין, ועד לגירושין ומאז.

 2. הראיות בדבר התנהגותו של הקטין, כאשר האם מייחסת תופעות מסויימות בהתנהגות הקטין להתעללות מינית בו על ידי האב.

 3. הראיות הנובעות מחוות הדעת של מכון אדם.

 ה. על בית המשפט להשתכנע במאזן ההסתברויות שיש אכן להגביל, גם בהמשך, את הקשר בין האב לקטין כך שהמפגשים בינהם יהיו בפיקוח אדם אחר.

 2.א. בני הזוג נשאו בשנת 1995: התנהלו הליכי גירושין בבתי הדין הרבניים אשר השתרעו על למעלה משנה, כאשר עזבה האישה את בית המשפחה מיד לאחר הלידה ולא שבה אל הבעל.

 יצויין כי בני הזוג חיו יחד בישוב א. לאחר פירוד, עבר האב בשלב מסויים לגור בעיר ג., עיר מגורי הורי האב, ואילו האם עם הילד העבירו מגוריהם בישוב ב..

 ב. הצדדים עשו הסכם גירושין אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין האזורי הרבני בנתניה, ביום ז' שבט תשנ"ח 3/2/98 ושם נקבע כך בעניין המשמורת והקשר.

"4. החזקת הבן והסדרי ראיה.
א. הצדדים מסכימים שהבן יהיה בשלב זה בחזקתה של ר.

 ב. א. יהיה רשאי לקבל את הבן פעמיים בשבוע בימים ב' ו-ו' כדלקמן:

 1. ביום ב' תביא ר. את הבן לעיר ג. (עיר מגורי האב-פ.מ.) בשעה 15:00 ותקבלו בחזרה בשעה 19:00.

 2. ביום ו' יקבל א. את הבן בעיר ד. (עיר סמוך למגורי האם-פ.מ.) בשעה 10:00 בבוקר ויחזירו עד השעה 13:00.

 ג.כמו כן רשאי א. לקבל את הבן כל שבת שניה וכל מחצית החגים ומועדי ישראל…

 ה.כל המועדים הנקובים להסכם זה יהיו נתונים לשינוי בהסכמת הצדדים ואם לא תהיה הסכמה יפנו הצדדים לבית הדין לצורך הכרעה.

 ו.בערבי שבתות וחגים יהיה א. רשאי לקבל את הבן 4 שעות לפני כניסת השבת, בעיר ד., ור. תחזירו מעיר ג. שעתיים לאחר צאת השבת או החג, וכן יהיה א. רשאי לקבל את הבן מחצית מהחופש הגדול בגן הילדים או בתי הספר.

 ז. במידה ור. לא תבצע האמור בהסכם זה בענין ראיית הבן יטיל עליה בית הדין תשלום לא. (על כל פעם סכום השווה לחצי מהמזונות החודשיים).

 ח. ר. מתחייבת להפקיד על כך שלא תעשה כל פעולה למניעת תקשורת בין הבן לא. ומשפחתו (בנוסף לסעיפים לעיל ולהלן) הינו תקשורת טלפונית ופיזית ואף תעודד ותפקיד על קשר זה.  … ".

ראוי לציין עוד הוראה, המופיעה בסעיף 3 להסכם שכותרתו "מזונות"

 "ז. הצדדים מסכימים שכל דיון בעניין הקטין ידון בבית הדין הרבני וכי כלל ההמשכיות יחול על כך ובעיקר על מזונותיו של הבן".

 (ג) בטרם הוגש כתב הגנה, הגיש האב בקשה למחוק על הסף את התביעה, בטענה שהתביעה בסמכות בית הדין הרבני (המרצה 1081/98).

 ביום טז' טבת תשנ"ט 4/1/99 דחיתי את הטענה והוריתי על הגשת כתב הגנה תוך 30 יום מאותו יום.

 הוגשה בקשת רשות הערעור על החלטתי לבית המשפט המחוזי (בר"ע 1016/99) והבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי.

 (ד) עיקר טענת האם בתביעתה היא שאולצה לחתום על הסכם הגירושין, כפי שהיא טוענת בכתב התביעה.

 "אשר קיפח אותה ואת התובע הן בנושאים הרכושיים… והן בנושאים הקשורים לתובע, דהיינו סדרי הראייה שבינו ובין הנתבע וכן מזונות".   בהסכם נקבע כי סכום המזונות יהיו 800 ₪ לחודש (במקום 1,500 ₪ אשר נפסקו לפני כן בבית המשפט המחוזי ביום 8/7/96); כמו כן נקבעו הסדרי ראייה אשר לטענת האם  :-

 "נוגדים את טובת התובע וגורמים לתובע ולאם נזקים פיזיים ונפשיים. התובע הוא בן שנה ותשעה חודשים והוא עדיין יונק פעמים ביום בערב ובבוקר. האם עצמה עובדת למחיתה. למרות זאת נקבע בהסכם כי הנתבע יקבל את הבן פעמיים בשבוע וכל שבת שניה כאשר על האם, המתגוררת עם התובע בישוב ב., להביא את הילד לעיר מגורי הורי האב אחד משני הביקורים באמצע השבוע וכן עליה להחזירו מעיר הנ"ל במוצאי שבת שבה הילד אמור להיות אצל הנתבע בשבת. 

… לאם אין רכב ועל פי ההסכם עליה להטלטל בתחבורה ציבורית שלוש פעמים בשבוע אחד, מתוך פעמיים בעיר הנ"ל, ופעמיים בשבוע שני, מתוכם פעם בעיר הנ"ל כדי להביא את הילד לאביו. התעללות שכזו נאלצה האם להסכים כדי להשתחרר מנשואיה הכושלים לנתבע".

עוד נאמר בכתב התביעה

 "התובע יוסיף ויטען כי יש לבדוק את כשירותו של הנתבע כדי לקבל את התובע לביקורים וכי בדיקה כזו צריך שתעשה על ידי פקיד סעד בטרם יקבעו הסדרת הראייה והביקור של התובע אצל הנתבע. התובע יוסיף ויטען כי עד לקביעה של הסדרי ראייה על ידי בית המשפט נכבד זה יש להקפיא לחלוטין את הביקורים כפי שנקבעו לחילופין לקבוע ביקורים מפוכחים".

מעורבות פקידות הסעד:

4.א. במקביל להליכים האמורים לעיל, הזמנתי תסקירי סעד.

5.א. תסקיר ראשוני מפקידת הסעד שברשות מקומית ב. נושא תאריך 1/4/98; תסקיר נוסף הוגש ביום 23/4/98.

 ב. תסקיר הראשון הוזכר בקטע בנוגע "הקשר בין הילד לאביו:

 "יש לציין כי לאם פחד מפגיעה פיזית ומינית של האב בילד, שמקורו במסכת נשואין קשה בינהם. על פי הנתונים שבידי איני יכולה לאשר או להכחיש חשש זה".

 על פי המלצות פקידת הסעד, כאשר נוכחתי שלכאורה הסדרי הביקורים לילד אינם לטובתו של הקטין, קבעתי שהביקורים יהיו בעיקר בישוב ב., ובנתיים לא יתקיימו או יצומצמו הביקורים עם לינה.

 6. במהלך הדיונים התברר כי האם הביעה חששות נוספות, בדבר פגיעה מינית של האב בילד, באוזני פקידת הסעד הגב' א.ד. מישוב ב.. ישנה תרשומת על טענות אלו כבר במחצית הראשונה של שנת 98.

 7. הוזמן תסקיר שאמור היה להיות מוגש בתחילת 9/98. ביום כד' אב תשנ"ח 16/8/98 הוציאו פקידות הסעד, הגב' א.ד. מישוב ב. וגברת ב. מעיר ג., בקשה לדחיית הגשת התסקיר:

 "מאחר ואנו בודקים אפשרויות לשינויים בהסדר הביקור הקיים. לצורך עריכת השינויים הוחלט לערוך דיון כולל בשיתוף פקידי הסעד המחוזיים…"

 נתבקשה דחייה עד יום 15/9/98.

 8. אולם ביום כב' אלול תשנ"ח 13/9/98 נתקבל מכתב נוסף מפקידות הסעד: נאמר כי התקיים דיון בו השתתפו פקידי הסעד המחוזיים, הגב' שטיינמץ ומר לובר ופקידות הסעד הגב' ב. וגב' ד..

 "יש לציין כי בחודשים האחרונים מתקיימים ביקורים ופקידות הסעד נמצאות בקשר עם בני הזוג. יחד עם זאת התייעצות הנ"ל העלה צורך לבדיקה מקיפה ויסודית יותר של מסוגלות הורית על מנת להגיע להחלטות לגבי המשך הסדרי הראייה".

 הומלץ בין היתר

 "כי בני הזוג יפנו לבדיקת מסוגלות הורית. תהליך זה יתבצע בשיתוף פעולה עם פקידות הסעד".

 9. ביום ח' טבת תשנ"ט 27/12/98 התקבל מכתב נוסף מאת פקידות הסעד:

 "בעקבות הוראותיה של הגברת יעל הרמל פקידת סעד ראשית, אנו פונים לבית המשפט בבקשה כי בית המשפט יורה על בני הזוג א. לפנות לבדיקת מסוגלות הורית במקום אליו מפנות אותם מפקידות הסעד. הסיבה לבקשה היא על מנת להבטיח את שתוף הפעולה של בני הזוג".

 ואכן הוזמנה חוות דעת כפי שיתואר להלן.

מערכת יחסים בין האב לאם:
10. בכתב התביעה התייחסה האם בצורה לקונית למדי:

 "בשל התנהגותו האלימה והחריגה של הנתבע כלפי האם, לרבות בתקופת הריונה, לא  יכולה האם להמשיך ולהתגורר עם הנתבע, והיא ברחה ממנו עם התובע כשזה היה עולל בן יומו"

 האם מתייחסת להתנהגות האב במהלך הליכי הגרושין והמשא ומתן לקראת הסכם הגרושין, והיא רואה בהסכם עצמו, על ההוראות בדבר הביקורים וההוראות הכלכליות, כשהמשך ההתעללות.

 11. האם בעדותה תארה בעיות בתחום המיני ובתחום ההתנהגותי כבר מליל הכלולות, קושי האב לקיים יחסים בפעם הראשונה, ודרישותיו לקיים יחסים בצורות שראתה כבלתי טיבעיות

 "הוא רצה דרך פי הטבעת ואני לא הסכמתי"

 וכן דרישות לקיום יחסים גם במהלך ההריון ובסוף ההריון

 "הייתי בחודש התשיעי, סוף תשיעי, היינו בסלון, לא זוכרת בדיוק, לפחות זוכרת איפה ישבתי, אז הוא אמר לי בואי אז אמרתי לו שאני לא יכולה עכשיו וזה כואב וזה ממש, אחר כך יומיים המקום נפוח. אני לא יכולה . הוא ניסה לשדל אותי עוד פעם ואמרתי שאני לא יכולה. אמרתי לו שלא אכפת לי כאילו רק לרצות אותו ולעשות כאילו כל מיני דברים אחרים אבל שלא תהיה חדירה. אני ממש מבקשת. אני לא יכולה, הוא אמר טוב בסדר לא יהיה, אמרתי לו תוכל לעמוד בזה, הוא אמר יהיה בסדר. תוך כדי הוא אמר לי אני חודר. מה אגיד לו עכשיו לא? כאילו לא היה בסדר. פחדתי להגיד לו. לא יודעת מה הוא יכול לעשות לי ואז הוא חדר ואחר כך הוא הלך להתקלח".

האם סיפרה על כפייה לקיים מין אוראלי, וקיום יחסים בתקופת נידה. יצויין כי בני הזוג משייכים את עצמם לקהילה הדתית הלאומית; האב בוגר ישיבות ולומד לרבנות, והאישה בוגרת במסגרות החינוך הדתיות.

 היו גם טענות נוספות ואחרות בדבר התעללות מינית.

 כמו כן האם מתארת חוסר שליטה על כעסים על ידי האב, וצעקות והעלבות למיניהם.

 עובדה היא שסמוך לאחר הלידה, בשנת 1996, לא חזרה האם לגור עם האב.

 12. האב בעדותו מכחיש כל הטענות בדבר התעללותו כלפי האם. לדעתו, האם אינה אמינה לכל דבריה; הוא מצביע בין היתר על פסקי דין של בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול, אשר בהם התייחסות לאם כשקרנית.

 יצויין כבר עתה שבית המשפט דן בעדים שבפניו על סמך מכלול העדויות,

 "על פי התנהגותם של העדים, נסיבות העניין ואותות האמת המתגלים במשך המשפט".

סעיף 53 לפקודת הראיות [ נוסח חדש] התשל"א – 1971. הכרעות בתי הדין הרבניים אשר נגעו לעניינים אחרים, ובפרט למהלכים לקראת הסכם גירושין, אין להן עניין למדידת מהימנותן של העדויות ששמעתי אני.

 13. ואכן בעדותו האב מכחיש כל התנהגות מינית בלתי ראויה. הוא מודה שמידי פעם התרגז, אך הדבר לא הגיע כדי אלימות, מלבד אולי מכה קלה אחת. האב בעצמו דיבר על קשיים של האם, כאשר הוא מצביע על האם כבעלת פחדים וחששות מיניים, ויחס לא מציאותי ליחסים עם גברים:

 "כשהיינו נשואים בהתחלה סיפרה לי הרבה פעמים שהיא לא מסוגלת להסתכל על איבר המין בזמן זיקפה כי זה מפחיד אותה ועושה לה רתיעה".

 14. האם סיפרה על הקשיים שלה לפקידי הסעד, וחלק ניכר מחוות הדעת של מכון "אדם" התיחס לבעיות המיניות בין בני הזוג.

 15. לצורך הכרעה בהליך הזה אני נוטה להאמין שהיו בעיות קשות בענין יחסי המין בין בני הזוג כאשר היו נשואים. כל אחד פירש את התנהגותו של הזולת כפי שפירש. ברור שלאב היו תגובות של כעס, ואולי גם של מעשים, שהאם ראתה כהתעללות; אולם לענין הליך זה, עלי לתת את המשקל המתאים למסקנותיי אלו,בבואי לשקול אם יש לקבוע כי נשקפת סכנה לקטין מהאב, על בסיס התנהגות המינית והאחרת של האב כלפי האם במהלך הנישואין.

התנהגות הקטין:

 16.א. הבסיס המרכזי להתנגדות האם לביקורי האב את הקטין ללא פיקוח הוא תאור התנהגותו של הקטין לאחר ביקורים אצל האב. החשיפה הראשונה של טענות אלו היתה באפריל 1998 והאם דווחה על כך לפקידת הסעד ביוני 1998. אומרת האם בין היתר

 "כבר 10 ימים יש שינויים… יש ענין של פחד צריך כל הזמן קירבה לו. (המטפלת) כאילו מפחד שתעזוב אותו, בוכה הרבה, פעם היה עליז מאוד… זה לא אותו ילד, ו. מאוד דואגת, היום היה קשה מאוד, אתמול בכה מאוד, היום היה גרוע יותר… כל הזמן עם מוצץ בפה, לא אוכל לא משתף פעולה ישן מעט מאוד, מבקש את אמא כל הזמן… התנהגותו מוזרה. לפני 10 ימים לא רוצה שאחליף טיטול ומאז זה קרה כמה פעמים… להתנגדות למפגש עם האב, זריקת חפצים וכעס ומכות לאמא".

 ב. ביום 14.7.98 דיווחה האם לעובדת הסוציאלית שהילד התעורר מתוך סיוטים באמצע הלילה וצרח "לא רוצה, לא רוצה".

 ג. באוקטובר 1998 מדווחת האם לעובדת הסוציאלית:

 "יום שישי הזה לא רצה לשבת בכלל. בשבת ישב על הרצפה וקם ואז אמר: כואב לא. בטוסיק, ואז אמר אבא נתן לא. מכה בטוסיק"…

 "לפני כחודש בערך אחרי פגישה א. נכנס אחרי אמא לשירותים סגר את הדלת ואמר שצריך להיות בשקט, אמא שאלה איפה, א. אמר בבית הכנסת, אמר – אבא בשירותים להיות בשקט… אתמול אמר "לאבא פיפי גדול ולא. פיפי קטן."

 האם מאוד לחוצה מהסיפורים, בגן יש מחיצה… א. לא מסכים להכנס לשם, בדרך כלל יושב בחדר הגדול ולא נכנס לקטן. בבית גם לא אוהב לסגור דלתות ולא מסכים, מאוד קשה לו עם דלתות סגורות".

 כך מתרשומת של עו"ס.

 ד. האם חזרה על התיאורים האלה בעדותה בבית המשפט.

 17.א. האב מכחיש באופן מוחלט כל טענה בדבר התנהגות מינית בלתי נכונה. הוא מסכים שלפעמים לקח את הילד לשירותים בבית הכנסת, סמוך למקום בו היו נפגשים. הוא אכן אמר לילד שצריך להיות בשקט כי מדובר בבית כנסת.

 ב. אכן שניהם היו צריכים לעשות את הצרכים שלהם, הם הגיעו לשיחים, ועשו שם את צורכיהם.

 ג. הוא גם מסכים שפעם נתן לבן מכה בטוסיק כאשר הבן זרק אבנים למרות שהוזהר שלא לעשות כן.

 ד. האב גם הביע השערה שייתכן שיש לילד תולעים, הגורמים לגירוד ולכאבים באזור פי הטבעת.

 ה. בסיכומו של דבר בענין זה, האב מכחיש כאמור כל התנהגות מינית כלפי הילד.

 18. האב מתרץ את טענות האם במספר מישורים.

 19.א. ראשית, הוא טוען לתחילת הליך של ניכור הורי, כאשר הוא מאשים את האם בכך שהיא בודה מליבה טענות כדי להרחיק אותו מבנו. ב"כ האב התבסס בין היתר על ספריו של גרדנר בענין תסמונת הניכור ההורי; אולם לאחר ששקלתי את הנתונים שבפניי, לא נראה שקיימים בפנינו האפיונים של התסמונת. (אציין דרך אגב שאכן נמתחה ביקורת חריפה על ספריו ומאמריו של גרדנר, אשר שם קץ לחייו לא מכבר; אולם התופעה של ניכור הורי קיימת זמן רב, ללא כל קשר עם ספריו ומאמריו של גרדנר).

 אכן האם מבקשת להגביל את הקשר של האב עם הילד, וטוענת טענות חמורות. אולם האפיונים האחרים של התסמונת אינם קיימים, ובפרט יש לציין שהאם לא מנעה באף שלב שהוא את קיום הביקורים בכל צורה שהיא: אכן האב התלונן במשטרה מספר פעמים, סמוך לאחר עשיית הסכם הגירושין ועד אשר היו החלטות בבית משפט זה, שהאם אינה מביאה את הילד בזמן וכי פוספסו מספר ביקורים; אולם לא קיים כאן, מאז התחלת ההליכים בפניי לפני מספר שנים, עדות למניעת הביקורים במתכונת אשר קבע בית המשפט, גם כאשר מתכונת זו חייבה את האם לשינויים בסדר יומה ובפרט באותה תקופה האם היתה צריכה להביא את הילד לעיר ג. או לעיר ד. מישוב ב..

 ב. אכן נטען שהאם גייסה את שירותי הרווחה לצידה, וגם גורמים אחרים, כולל פקידות הסעד בישוב ב.; אולם אין בידי לקבל את הטענה שהאם מעונינת לנתק את הקטין מהאב.

 ג. לא שמענו שהילד הורגל לומר דברים לגנותו של האב, או ששמע מאמו דברים לגנותו, ולא היתה כל ראייה בדבר התנגדות הבן לעצם הביקורים, למעט הסתייגות ראשונית בשלבים הראשונים אחרי פרידה ממושכת, או בגלל שינוי במתכונת או מקום הביקורים.

 20. האב מייחס טענות האם גם למרכיב הנוסף, הקשור לנתוני האישיות שלה ובעיותיה הפסיכולוגיות, זאת כפי שבאו לידי ביטוי בחוות הדעת, תופעות אשר הביאו אותה גם להביא בפני בית המשפט את הטענות בדבר ההתעללות בה, אותן מכחיש האב. לאלה אתייחס בדיון על חוות הדעת. די לציין בשלב זה, שיש חוסר קוהרנטיות בהסתמכות האב על קטעים מחוות הדעת, כאשר הוא לא חוסך את שבט ביקורתו מחוות הדעת כולה ומעושות חוות הדעת בפרט. אולם בשלב זה אציין כי טענות האם בדבר התעללות בקטין עלו סמוך לאחר הסכם הגירושין בתחילת 1998 והגשת התביעה בבית משפט זה, בסוף מרץ 1998.

 21. אציין בשלב זה כי העובדה שהאם שגידלה לבדה את ילדה הראשון, כאשר הוריה ואחיה אינם בסמיכות מקום. בגלל זה קיימות תופעות אצל הילד, אשר יכולות להיות ללא סיבה מובהקת וברורה, כגון שינויים בהתיחסות לאם; שינויים בהתיחסות לגננת ולפעילות בגן, (נטען גם כי הקטין נרתע מאחיה של הגננת, אשר לדברי האם דומה במראהו החיצוני לאב); שינויים ביחס הילד לעשיית צרכים; לעניינים של שקט; לנוכחות האם; חששות עזיבה; סיוטים ושיבושי שינה, וכדומה: כל אלה תופעות שחוזרות מידי פעם אצל תינוקות וילדים קטנים. יתכן שתגובות האם להתנהגות האב, במשתלב עם טענות האם על התעללות האב בה במהלך הנישואין, מסבירות אולי את יחוס התנהגות הילד להתעללות מינית על ידי האב.

 22. אשקלל כמובן, תוך מתן משקל מתאים, את טענות ההורים בנוגע להתנהגות הקטין, במסקנותיי בפסק דין זה.

 מינוי מכון אדם:

 23. ביום יז' טבת תשנ"ט 5/1/99 יצא מכתב, (נ/25) חתום בידי פקידי הסעד המחוזיים, מר לובר וגברת שטיינמץ, לדר' נעמן מאיר, מנהל מכון אדם. נאמר כי ברצון פקידי הסעד

 "להפנות את הזוג א. למבדקי אישיות, לצורך קביעת הסדרי ראייה בין הקטין לבין אביו (הקטין נמצא במשמורת האם).

 לצורך קביעת הסדרי הראייה עולות מספר שאלות שלגביהם אנו זקוקים לאבחון אישיותי. ברצוננו להציג בפניך את השאלות האיבחוניות ואנו מבקשים לפני הפניית בני הזוג לקבל מענה האם ניתן לבצע איבחון לשאלות שלנו ולקבל הערכת מחיר לאבחון זה.

 לגבי האם הגב' ר.א.

 1. האם מדובר באישיות חרדית(כך פ.מ) בצורה מוגזמת (בעיקר מפנטזיות מיניות).

 2. האם מדובר באם סימביוטית עם קשיי פרידה ודיפרנדיאציה (כך פ.מ) בינה וחששותיה ובין בנה הקטן.

 3. יכולת האם לתפוש את בנה כאישיות נפרדת, אשר זקוקה לקשר עם אביו.

 4. האם מדובר באישה שעברה התעללות מינית.

 לגבי האב מר א.:

1. יכולות אבהיות.

 2. יכולת לראות בנו כאישות (כך פ.מ) נפרדת עם צרכים אינדיבדואליים, נפרדים מצרכיו אשר לא מהווה קשר לשמירת קשר עם גרושתו.

 3. האם קיימת פתולוגיה מינית, פנטזיות מיניות קצינויות, פדופיליה.

 4. האם מדובר באישיות כפייתית, נוקשה עם יכולת מועטה בדחיית סיפוקים".

 24. תשובה למכתב זה לא הוצג בפני. אולם בדיון שהתקיים ביום טז' אדר תשנ"ט 4/3/99, העירה האם כי היא מפחדת מאד מכל מיני סיפורים שהילד סיפר,

 "הוא אמר לי שהאבא הרביץ לו, הוא אמר לי ביום שישי אחד, והוא אמר במשך הזמן לא השיב… ואז בשבת בבוקר הכנתי לו פרוסה ולא רצה לאכול, והוא אמר לי כואב לי מאד בטוסיק, אבא נתן לי מכה כואבת בטוסיק, זה היה בקיץ לפני שלושה ימים, היום היה המון סיפורים, הכל דווח לעובדת הסוציאלית, לפני שלושה ימים הוא אמר לי אמא את יודעת יש לי חום, שאלתי אותו מי סיפר לך, הוא אמר אבא, ואמר הלכנו אחרי שיח והתחבאנו ועשינו יחד פיפי, אחר כך הוא אמר לי, אני לא ממציאה כלום".

 25. ב"כ הצדדים הסכימו  שימונה מכון אדם, ולכן הורתי כך

 "5. לכן אני מורה כי מכון אדם, המקובל על שני ההורים, יגיש תוך 60 יום מהיום חוות דעת בנושאים אלה:

 א. מה הם הגורמים אצל האב אם בכלל, לחוסר תקשורת בינו לבין האם, ככל שמדובר בביקורים עם הילד.

 ב. מה עם הגורמים אצל האם אם בכלל לחוסר תקשורת בינה לבין האב, ככל שמדובר בביקורים בינה ובין הילד.

 ג. מה ההשפעה על הילד של הויכוחים בין ההורים בענין סדרי הביקורים.

 ד. האם מי מההורים או ההורים יחד או הילד זקוקים להתערבות מקצועית כדי לשפר את מערכת היחסים בין ההורים, ככל שמדובר בקשר בין האב לילד, ואם כן מה הם הגורמים המתאימים לתת טיפול כזה, כאשר מכון אדם גם יכול ליזום להתחיל טיפולים כאלה אם הדבר יראה נחוץ.

 ה. מה משמעות דברי ההורים לגבי טענות הילד; מה הסבירות שטענות הילד מבטאות ארועים שקראו לו, והסבירות שהטענות מבטאות מצוקה אצל הילד מגורמים אחרים.

 ו. האם המקרה מדגים אפשרות, בהווה או בעתיד, של התפתחות של תסמונת ניכור הורי".

 26. חוות דעת של מכון אדם (להלן "חוות הדעת") נושא תאריך 27/5/99. היא מופנית לגב' ב. וגב' ד. פקידות הסעד, ולא לבית המשפט. העתק ממנו הגיע לבית המשפט ביום 15/6/99.

 27. מסקנות מכון אדם היו שהסדרי הראייה יהיו בפיקוח ובהשגחה פעם בשבוע באמצע השבוע. זאת לאחר שעושות חוות הדעת הגיעו למסקנה שיש חשד לפגיעה מינית של האב בקטין, אשר במהלך הבדיקה האם טענה להתעללות מינית בה על ידי האב כאשר הם היו נשואים, והבדיקות שנעשו במכון אדם אוששו את האפשרות שיש פגיעה בילד.

 לאור מסקנות אלו, שנראו על פניהן מבוססות, אימצתי את ההמלצה ומאז ועד היום האב רואה את הילד בתנאים של פיקוח, כאשר בנתיים גם האב וגם האם נישאו בשנית, והאב רואה את הילד בישוב ה..

 28. דיוני ההוכחות בהליך זה השתרעו על פני למעלה מ20 דיונים ארוכים, בהם נחקרו בעלי הדין, כל אלה שעשו את חוות הדעת של מכון אדם, ופקידת הסעד גב' ד.. ב"כ הצדדים האריכו עד מאד בסיכומיהם, אשר לא הוגשו בהתאם לקצב שקבעתי, כאשר באי כח הצדדים הסכימו לדחות את המועדים מפעם לפעם. מטבע הדברים הכנת פסק דין זה לקחה זמן רב, לאור מורכבות העניין.

הגשת חומר נוסף לבית המשפט:

 29. נתתי מספר החלטות, במהלך הדיונים, לפי בקשת ב"כ האב בעיקר הן לגבי החומר המצוי בתיק לשכת הרווחה, והן חומר הגלם לחוות הדעת. פקידת הסעד, בגיבוי הלשכה המשפטית של משרד הרווחה, וגם אנשי מכון אדם, התנגדו להגשת חומר כל שהוא, מעבר לתסקירים של פקידת הסעד וחוות הדעת כפי שנוסחה.

 30. החלטותיי, אשר חייבו חשיפת החומר, היו מבוססות על השיטה האדורסרית. כאשר בית המשפט נדרש לקבוע מהימנות עדות כל שהיא, עליו לאפשר לבאי כח הצדדים לדרוש מהעדים כי חומר שהביא לידי מתן העדות, יהיה גלוי שקוף וחשוף בפני בית המשפט. כך המצב בעדות של עד רגיל שמעיד על ארוע מסויים, והוא נחקר על מקורות המידע, מה בדיוק ראה ושמע ומה הסיק ממקורות אחרים, ומה הם המקורות האחרים; וזאת על מנת לקבוע את המשקל שיש לייחס לעדות. כאשר מדובר בעניינים שבמקצוע, בית המשפט זכאי וחייב לדעת מה הביא את העד להעיד כפי שהעיד. יתכן שהדבר יכביד במידה מסויימת על בית המשפט, אולם כפי שיתואר להלן, נחשף, על ידי הבאת החומר הגלם מתיקי לשכת הרווחה (אשר חלק ממנו צוטט לעיל) וממכון אדם, חומר שהיה הכרחי כדי לאפשר לי להכריע בסוגיות הקשות שעלו בהליך זה.

 31. במה דברים אמורים? לאור הטענות שהועלו, נדרשה בחינת האישיות של האב והאישיות של האם, ובין היתר נטיותיה של האם (כפי שטען האב) לשקר, לבדות דברים מליבה, להאחז בפנטזיות,להגזים בתאור דברים; ומאידך, נטיותיו של האב (לפי טענות האם), להתעללות מינית בה ובילד, חוסר ריסון וחוסר שליטה על דחפים. היה הכרחי להביא בפני בית המשפט מידע מלא, גם על התנהגות האב כלפי הילד במהלך הביקורים בפיקוח; לגבי דיווחי האם בדבר התנהגות הילד והתנהגות האב; תרשומות שנרשמו אצל פקידי הסעד ועובדים סוציאליים ושיחות עם גורמים אחרים מסביב; וכן תרשומות שנעשו על ידי אלה שבדקו את הצדדים ואת הילד במכון אדם.

 32. חשיפת חומר גלם הכרחי כדי לאפשר לבית המשפט הזדמנות לבחון עד כמה חוות הדעת נקיה מכל טעות, הטייה, פניה, דעה קדומה, וחוסר איזון, מכל העדפה של צד אחד על פני רעהו.

 33. דוגמא מובהקת לחשיבות בדיקת החומר שמאחורי חוות הדעת של מומחים מובאת בע.א. 2558/91 פלונית נגד פלוני, פד"י מז (2) 8. בהליך בבית המשפט המחוזי בת"א – יפו, נדונה שאלת אבהותו של קטין. השופט בערכאה ראשונה בדק את הדרך בה נעשו הבדיקות במעבדה וקבע כי היא לא עמדה באמות המידה המקצועיות אשר יאפשרו תוצאה מבוססת. הסתבר שעל טפסי המחשב עליהם הודפסו תוצאות הבדיקה, הודפסו שמות של גבר ואישה אחרים; שמות בעלי הדין הוספו בכתב יד; וגם תאריכי הבדיקה שנרשמו לא תאמו את מועד הבדיקה שנעשתה. גם מנהל המעבדה הוזמן לחקירה על נוהלי עריכת הבדיקות, ועל כך מופיע בסעיף 6 בפסק דינו של כב' השופט מצא, בבית המשפט העליון.

 "זה מכבר מקובל עלינו, שמסקנתה של בדיקת אבהות עשויה להתקבל לפחות ברובם המכריע של המקרים, כראייה שתוכל להכריע את הדין אף בנגוד למתחייב מכלל הראיות האחרות…. הלכה זו כוחה יפה ביתר שאת כיום, כאשר לתהליך הבדיקה נתווסף נדבך שלישי… המקנה לבדיקה מימד נוסף של וודאות ושל אמינות.

 7. ואולם שטר זה, של הסתמכות כמעט מוחלטת על תוצאותיה של בדיקת אבהות, שוברו בצידו: האפשרות להסתמך על תוצאות הבדיקה כאמינות ללא סייג, תוך ההנחה כי תוצאות אלה משקפות אמת מוצקה וודאית, מותנית בקיומן של ערובות ממשיות לתקינותן המוחלטת של מהלכי הבדיקה על כל שלביה. אכן אם קויימה הבדיקה כהלכה חזקה שתוצאותיה תהוונה – וראויות הן להוות – אמת מדעית מוכחת, שכמעט ואין דרך לחלוק עליה. אך הליכי הבדיקה אינן מחוסנים מפני טעויות, פועל יוצא מכך הוא שההקפדה על תקינות הליכי הביצוע של הבדיקה, כתנאי לקבילות תוצאותיה, הינה ערובה הכרחית וחיונית בהליך משפטי, שדינו אמור להיות מוכרע אך ורק (או בעיקר) על יסוד תוצאותיה של הבדיקה. לעניין זה די בחשש או בסיכוי נראה לעין לטעות בהליכי הבדיקה, כדי להפוך את תוצאותיה לבלתי קבילות".

 34. מכאן ברור שבית המשפט רשאי, על פי בקשת מי מבעלי הדין (כי ההליך האדורסרי מחייב זאת), או אף מיוזמתו הוא, לדרוש ממי שעושה חוות דעת (ויש כמובן לראות בתסקיר לצורך כך כחוות דעת לכל דבר) החומר שעליו התבסס בהגעתם של עושי מסמכים אלה למסקנותיהן.

 35. ההליך בע.א. 2558/91 הנ"ל היה כאמור על בסיס בדיקה מעבדתית אשר רמת האמינות הגבוהה ביותר (אם נעשתה הבדיקה כהלכה) לא היתה שנויה במחלוקת. הדברים נאמרים בעוצמה רבה יותר בעניין של הרפואה הקלאסית. באשר לבדיקות רפואיות רגילות, ראויים לציטוט בפני כב' השופט דוד מועלם בת.פ. (כ.ס.) 1337/91 מדינת ישראל נגד ברצלון ואחרים, פ.מ. תשנ"ז (4) 145 בעמוד 154

  7. "מסתבר שקשה עדותם של רופאים, ובמיוחד כאשר מעידים הם בעניין הנוגע לחבריהם, וזאת מכמה סיבות.

 ראשית מדע הרפואה הינו מהמדעים הנסתרים יותר מן ההדיוטות. בשאלות רפואיות כמעט שאין לנסיון החיים חלק ונחלה. קביעות רפואיות מקבל ההדיוט (אשר בדרך כלל הוא גם אדיוט משום שהוא "החולה") בלא עוררין, יותר מאשר בשטחי מדע אחרים (כמו הנדסה או כימיה) נמצא שהשומע תלוי יותר ויותר בקביעותיו של המומחה, או כן נדרשת זהירות כפולה ומכופלת בבחינת הראיות ובברירת העובדות הנשמעות מפי רופאים. לא נשכח כי "השאלה, אם היתה התרשלות מקצועית מצידו של רופא, עניין הוא לבית המשפט לענות בו ולו שאלה מדעית לחוות דעתם של רופאים". (ע.א. 612/78 פאר נגד קופר פד"י לה (1) 720, 726…
 

המדרג האקדמי הנמוך של העובדים הסוציאלים

לנוכח ריבוי המקרים בהם שופטים, פסיכיאטרים ופסיכולוגים קובעים חוות דעת על סמך המלצתם של עובדים סוציאלים ולא על סמך שיקול דעת עצמאי, החלטנו לבדוק האם יש מקום לעצום עיניים ולראות את דעתו של העובד הסוציאלי כתורה מסיני.
הפעם נבדוק זאת מהזווית האקדמית – מהם תנאי הקבלה לבית הספר לעבודה סוציאלית בהשוואה לחוגים אחרים.
החוגים שנבחרו להשוואה הם אלו בהם לומדים מקצועות שיש להם אינטראקציה אינטנסיבית עם עבודה סוציאלית: משפטים ופסיכיאטריה.
לצורך הענין בחרנו את אוניברסיטת תל אביב.

קישור	רמת ציון אנגלית מינימלי	ציון פסיכומטרי מינימלי	דרישות בגרות מינימליות	שם המוסד
כאן	"בינוני"	530	ציון 85	בית הספר לעבודה סוציאלית
כאן	"מתקדמים"	600	ציון 85	הפקולטה למשפטים
כאן	"מתקדמים"	700	כימיה – מינימום 3 י"ל.מתמטיקה – 5 י"ל. פיזיקה – 5 י"ל.	בית הספר לרפואה

 

מן הטבלה לעיל רואים בבירור שדרישות הקבלה לעבודה סוציאלית נמוכות באופן משמעותי מדרישות הקבלה עבור שני המקצועות האחרים. אז איך קורה שעובד סוציאלי בעל רמת אינטיליגנציה נמוכה יחסית יושב בבתי הדין לעניני משפחה, מכתיב לפסיכיאטר מה לכתוב ומכוון את השופט מה לפסוק?

אם יש עובד סוציאלי שמסוגל לעבור קורס אחד ורק אחד בטכניון, שיקום.

שאלה נוספת:
איך יתכן שבפקולטה למשפטים שרוב הקורסים שלה מתבססים על המשפט העברי, אשר רובו ככולו כתוב בעברית יש דרישת מינימום של אנגלית ברמת מתקדמים ובפקולטה לעבודה סוציאלית אשר מתבססת על מגוון לא קטן של תיאוריות מופרכות ולא מופרכות מחו"ל יש דרישת מינימום של אנגלית ברמת בינוני?

עתה נתייחס למקצועות הטיפוליים בלבד:

1. הצהרת בריאות

איך יתכן שלמקצועות הבאים: רפואה, הפרעות בתקשורת, סיעוד, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק נדרש טופס הצהרת בריאות ולעבודה סוציאלית לא נדרש טופס כזה? הרי מכוני התפתחות הילד מטעם קופת חולים ובתי החולים (בעיקר הפסיכיאטרים) מלאים בעובדים סוציאלים מטפלים….
ואם העובד הסוציאלי הוא בלתי שפוי? איך יוכלו לדעת זאת אם לא יקבלו הצהרת בריאות?

2.  מבדקי אישיות

מבדקי מור הם מבדקי חובה עבור מועמדים לבית הספר לרפואה.
אלה נועדו לאפיין את המועמדים על פי משתנים אישיים, שאינם נמדדים באמצעות בחינת הבגרות והבחינה הפסיכומטרית, כגון מוטיבציה, כישורים בין-אישיים ועוד.
מדובר בסימולציות ומשחקי תפקידים, המדמים מצבים, הדורשים להפגין מיומנויות וכישורים אישיותיים הנדרשים ממועמד לביה"ס לרפואה  ההערכה נסמכת בעיקרה על הבעה אישית של דעות ושל חוויות.
איך יתכן שעובדים סוציאלים אשר נמצאים במגע אינטנסיבי עם אוכלוסיות רבות ומגוונות, ואף מחליטים עבורם (בכפיה) החלטות הרות גורל ולעיתים הרסניות, לא עוברים מבדקי אישיות כאלו, לפחות לאבחן אם הם מסוגלים להבחין בין טוב לרע ואין להם כושר שיפוט לקוי או דמיונות?

איך יתכן שעובד סוציאלי, באמצעות נושא כליו השופט, מחייב הורה לעבור מבדקי מסוגלות הורית, והוא עצמו אשר אחראי לעיתים לגורלם של עשרות ומאות ילדים אינו עובר מבדקי אישיות ומסוגלות הורית?

לענין מבדקי האינטיליגנציה, עובדת סוציאלית פעם אמרה לי שהיא אמנם לא ריאלית כמוני אבל היא הומאנית…
ואני אומרת, זה שאתה לא ריאלי, זה לא אומר שאתה בהכרח הומאני. זה שהיא למדה  בפקולטה שענינה הומאניזם לא עושה אותה בהכרח הומאנית, וזה שאני לומדת סינית לא הופך אותי אוטומטית לסינית.

בדיקת מסוגלות הורית – מה עם מסוגלות הבודק?

בדיקת מסוגלות הורית – מה עם מסוגלות הבודק?

מאת: ד"ר מוטי חיימי

בימים אלה , בהם ישנה עלייה מתמדת בשיעור הגירושין, ניתן להיתקל יותר ויותר במצבים בהם  המערכת הזוגית עומדת לפני פרוק ולבני הזוג יש ילדים, ואז ,עולה באופן טבעי השאלה -אצל מי יישארו הילדים לאחר פרידת ההורים?
להחלטה זו יש משמעויות רגשיות, כלכליות וחברתיות רבות. הניתוק הפיזי עלול להיות קשה ביותר להורים ולילדים, ולהחלטה באשר לגירושין ופרידה עלולות להיות השלכות לגבי הדימוי העצמי, ההורי והחברתי.

עד הגיעו לגיל 18, מוגדר הילד בתור קטין, ולפיכך מוגדר עבורו הורה עליו מוטלתהאחריות היומיומית על גידולו וחינוכו, והדאגה לכל צרכיו הפיזיים והרוחניים. אחריותזו נקראת משמורת או חזקה על הילד (החזקת ילדים).
שאלת המשמורת על הילדים מתייחסת באופן ספציפי ליכולתו של כל אחד מבני הזוג לשמש כהורה מתאים לילד והדגש הוא על מסוגלותם של ההורים לענות על צרכיו של הילד.
נכון להיום, החוק הישראלי קובע במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב  (1962) כי כלעוד אין סיבות חזקות כנגד ,עדיףלילד להיות מגודל ומחונך על ידי אמו לפחות עד הגיעו לגיל שששנים (עקרון הנקרא "חזקת הגיל הרך"). עם זאת, אין החוק משתמש בלשון ציווי בנושא זה, אלא משאיר אתשיקול הדעת לבית המשפט או בית הדין.
כאשר בית משפט אינו מצליח להכריע לגבי מי יהיה ההורה שיקבל משמורת על הילדים -הוא יכול להורות על ביצוע מבחנימסוגלות הורית להורים, כדי לקבוע מי הוא ההורה הראוי ביותר לקבל את אותה חזקה על הילדים.
במקרים מסוימים ההחלטה קלה יחסית. וזאת כאשר אחד ההורים אינו רוצה בחזקה על הילד או כשההורה אינו מסוגל מטעמים של פגיעה נפשית אקוטית, פיגור קשה, התמכרות לסמים קשים,או עקב תנאים פיזיים וכלכליים קשים.
הבעיה מתעוררת בכל חומרתה כאשר שני ההורים נראים מתאימים להחזיק בילד. ואכן, ברוב המקרים,  שני ההורים נראים כשירים ומסוגלים להיות הורים, אך בשל קושי להגיע להחלטה משותפת, נדרש בית המשפט לקבל את ההחלטה עבור בני הזוג.
הבעייתיות הרבה של מבחן מסוגלות הורית נובעת מכך שאין הגדרה ברורה וחדה לגביקריטריונים לבדיקת מסוגלות הורית. כמו כן ישנה השפעה מכרעת לנסיבות ההחלטה (פרידה, מצוקה, מאבק בין הורים, מאבק משפטי, וכו').
סיבות אלו הופכות את ההחלטות לגבי מסוגלות הורית לאינדיבידואליות (תלויותבבוחן), ובהחלט יתכן כי בוחן מסוים ייתן המלצה שונה לחלוטין מבוחן אחר.
העיקרון המדריך את בית המשפט בנושא קביעת הזכות למשמורת הוא עיקרון טובת הילד. עיקרון זה מודגש בכל הקשור להחלטות משפטיות המתייחסות לגורלם של ילדים. נראה כי הגורם המרכזי בשאלת המסוגלות הוא היכולת להבטחת סביבה יציבה ומתמשכת מבחינה רגשית, כלכלית וחברתית לילד. נראה כי על ההורה להיות יציב מבחינה רגשית, בעל יכולת אמפטית, אוהב, הרוצה להחזיק בילדו ובריא מבחינה נפשית. הקרירטיונים שחלקם תואר, יל ואחרים כמו היכולת לגרות את הילד, יציבות רגשית וביטחון רגשי- מתארים דמות הורה אידיאלי שספק אם יש כמוהו במציאות היומיומית.

שאקי (1983) טוען כי "הכרעה כזו [לגבי החזקת הילד] מכילה בהכרח, וברוב המקרים, יסודות של ניחוש ושל ניבוא, בדבר השאלה היכן מובטח לילד עתיד טוב ומאושר יותר. יסודות אלה משווים לתוצאה, במקרים רבים, אופי של מקריות, שהזמניות יפה לה, בהכרח".

שפירא אומר " ברי כי שופטים…. חייבים לשאוב מהידע והניסיון של אלה שמקצועם בכך.". שאלה זו קשה ביותר ולכן פונה בית המשפט לעזרתו של המומחה שבאמצעות כישוריו המקצועיים יוכל לעזור להכריע בשאלה זו.

בית המשפט מטיל אחריות על אנשי המקצוע, אך לא מספק להם הנחיות ברורות שאותן יוכלו להעריך באמצעות הכלים העומדים לרשותם. הפסיכולוג הקליני הסביר משתמש לפיכך בכלים המקובלים אשר כוללים ניסיון קליני רלבנטי בהערכות דומות ושימוש באמצעי איבחון והערכה כמו ראיון קליני ומבחני אישיות.

ראוי לזכור כי הגדרת בחירת הכלים והשימוש בהם מפורטת בהצעה לקוד האתי של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל (1999). קוד זה נשען על הקוד האתי של הסתדרות הפסיכולוגים האמריקאית(APA, 1997) ובו נאמר כי:
"עיקרון א'-מיומנות:
על הפסיכולוגים לשאוף לשמירה על סטנדרטים גבוהים של מיומנות מקצועית בעבודתם, תוך הכרה בגבולות יכולותיהם הספציפיות ובמגבלות ניסיונם… בתחומים בהם טרם גובשו סטנדרטים מקצועיים מוכרים, יפעילו הפסיכולוגים שיקול דעת וינקטו אמצעי זהירות הולמים על מנת להגן על רווחת לקוחותיהם. עליהם להקפיד על התעדכנות בידע מדעי ומקצועי רלוונטי…(עמ' 2)". ובנוסף:
" על הפסיכולוגים המבצעים מבחנים, נותנים ציונים ומפרשים אותם, להכיר את המהימנות, התקפות והסטנדרטיזציה של הכלים בהם הם משתמשים, וכן להשלכות של השימוש בהם".

"על הפסיכולוגים להבהיר את גבולות הוודאות של אבחנות, ניבויים או המלצות הניתנות לגבי נבדקים."

ואולם, אפשרות השימוש במבחנים פסיכולוגיים להערכת מסוגלות הורית-מוטלת בספק:

 כפי שאומר אחד מבכירי הפסיכולוגים בישראל, משה אלמגור-
"כאשר אנו בוחנים, באופן כללי, כלים אלו לעומת ההנחיות והכללים המתייחסים למסוגלות הורית, אנו יכולים לראות את הפוטנציאל הבעייתי של שימוש זה. עלינו לזכור כי הפסיכולוג מתבקש לנבא מצב עתידי השונה משמעותית מהמצב הנוכחי. מערכת היחסים בין בני הזוג קודם לפרידה/גירושין ומידת שיתוף הפעולה בגידול ובטיפול בילדים אינה דומה ואינה יכולה, לכן, לנבא, במרביתם המכרעת של המקרים, את ההתייחסות לילדים לאחר הגירושין."

כדברי אלמגור: "הכלים האבחוניים שבידי הפסיכולוג ,הינם בעייתיים מאוד באופן כללי ורובם ככולם אינם מתאימים לאיבחון ספציפי זה. הקושי המרכזי נובע מקריטריון לא ברור למסוגלות. המבחנים עצמם אינם מתאימים מבחינת מהימנותם, תקפותם, רגישותם להשפעות מצביות, אופן הניתוח שלהם וההטיה הבסיסית לכיוונו של היחיד. "

המסקנה המתבקשת היא כי יש אפשרות להיעזר במבחנים באופן מוגבל לצורכי העלאת השערות לגבי הנבחן. ואולם, השערות אלו חייבות להיבדק במהלך האבחון/הטיפול עם הנבחן וכנגד חומר אנמנסטי אחר.

בנוסף, מקורות המידע שבידי הפסיכולוג הקליני (ראיון, מבחנים) מוגבלים למדי, במיוחד כשהמדובר בנושא הספציפי של הערכת מסוגלות הורית, ועליו להישען ולהיעזר במקורות מידע נוספים אשר יכולים להינתן לו על ידי אנשי מקצוע מתחומים שונים (פקידי סעד, עובדי רווחה, יועצים, מורים וכו').

לצערי הרב, מתוך היכרות אישית עם מספר זוגות שנזקקו לשירותיו של פסיכולוג זה או אחר בבדיקת מסוגלות הורית, בני הזוג נתקלו בחלק ניכר של המקרים בפסיכולוג שאין לו כל ידע, הבנה או הכשרה לקיבעת מסוגלות הורית!
כשרונו העיקרי של הפסיכולוג, במקרים אלה, התבטא בעיקר ביכולתו המרשימה לגבות סכומי עתק עבור ההערכה הזו. ברוב המקרים כל ה"בדיקה" הסתכמה ב 3-2 פגישות בהן צפה הפסיכולוג המהולל בילדים או שוחח עם בני הזוג . בכדי להרשים את בני הזוג, ולהצדיק גביית מחיר כה גבוה (אלפי שקלים) – נהגו אותם פסיכולוגים לבצע מבחני אישיות שונים ומשונים, שמסתבר בדיעבד כי אינם תקפים ואינם ראויים לשימוש בבדיקות אלה!!!

יתרה מזאת, חלק ניכר מהפסיכולוגים שעליהם שמעתי ,אינם עונים ולוא במעט על עקרונות האתיקה והמקצועיות הדרושה כפי שפורטו לעיל.

אינני מבין כיצד מאפשר מתאפשר במדינה מתוקנת (לכאורה) לכל שרלטן לשמש על תקן של מנבא- עתידות , מבלי שיש לו שום הכשרה, כשרון או ידע בפסיכולוגיה של הילד ובדימניקה של הורים וילדים. לצערי, קביעות חסרות בסיס אלה , בד"כ גורמות לכך שאותו פסיכולוג חורץ בהבל-פיו, גורלן של משפחות שלימות.
יחד עם זאת, עדין קיימים מספר מכונים רציניים, המקפידים לבדוק את נושא המסוגלות ההורית בצורה רצינית ומעמיקה. כך גם קיימים מספר זעום ביותר של פסיכולוגים בכירים (כמו ד"ר אלמגור) המוכשרים לבצע בדיקה זו.

אם נקביל את הדברים לעולם הרפואה בו אני בקיא, משול הדבר למשל לאבחון בעיה כלשהי אצל ילד ע"י רופא פתולוג או גריאטר. בעולם הרפואה ישנה הקפדה יתרה שכל רופא יעבור התמחות בת מספר שנים בתחום מסוים ויעמוד בבחינות קשות, ורק אז הוא מוסמך לבדוק חולים בתחום התמחותו.
באותה מידה- מין הראוי שיקרה גם בתחום פרוץ זה של הפסיכולוגים הפועלים ללא הפרעה באבחון חסר בסיס בתחומים שאין להם בהם כל הכשרה,הבנה וידע, וכל זאת- בעד בצע כסף!!!

כאשר נראה כי שני ההורים כשירים להחזיק בילד, הרי שחלופת המשמורת המשותפת  (Joint Custody) נראית כטובה ביותר. אפשרות זו נתפסת בעיני פסיכולוגים בכירים רבים כחלופה האידיאלית (זהו גם הפתרון המועדף ביותר על הפסיכולוגים האמריקאים כפי שעולה מהסקר שערכו  Ackerman & Ackerman (1997)).
חזקה משותפת מבטיחה לילד את שני הוריו כגורמים משפיעים בחייו ומאפשרת לילד לחלק את חייו ביניהם ללא צורך בשינוי משמעותי בסביבת החיים.