עו"ד חיים קאזיס זקן עורכי הדין בבתי המשפט בישראל אין צדק .

עו"ד חיים קאזיס זקן עורכי הדין בבתי המשפט בישראל אין צדק .

ממי שחינך דורותשל עורכי דין מוצלחים כששי  גז ביני נהרי ועוד .

אם זקן עורכי דין קובע קביעה עובדתיתהאימון בביתהמשפט בשפל והשופטים פוגעים האזרחי המדינה

לאין הגענו שמערכתהמשפט רקובה .

דוגמאות לשופטים שאנם ראויים :

איתן אורנשטיין

מריים דיסקין

יצחק יצחק

נתן נחמני

יצחק שנהב

בן ארי

פלאוט ורדה

טובה סיוון

מיקי ברנט

חני שירה

רבקה מקייס

עדנה ארבל

נחליאלי חייט

שרה דותן

 

 

 

הפגנה נוספת מול אולמה של השופטת מקייס התקיימה היום

משמרת מחאה בת עשרות משתתפים שהתחלפו ביניהם התקיימה היום בשעות הבוקר ועדיין ממשיכה להתקיים.

רבים המשתתפים החשובים שהשלתבו במשמרת המחאה, תלו שלטים אינספור וסימנו את המשך המאבק נגד השופטת הנוקמת.

תוך כדי ההפגנה התגלו לנו פרטים מצמררים מעוברי האורח לגביי המשך התעללותה של השופטת ויתר שופטי המשפחה באבות הגרושים:

השופטת מקייס פסקה מזונות לדרוזי עם משכורת של 5000 ש"ח (כנהג אוטובוס) 4200 ש" מזונות לשני ילדים.

במקרה אחר השופטת ממשיכה את הסחבת האינסופית שלה בתיקים ומונעת חלוקת רכוש הוגנת.

תודה מיוחדת לאשתו של יוסי צייג (אלה צייג) שהופיע לפתע לקראת הדיון ואף פתחה עימנו בדיון מסקרן ומעניין.

כמו כן למדנו שבית המשפט השרעי מאפשר בפסקי דיניו אוטומטית העברת בן זכר אחרי גיל 3 ובנות אחרי גיל 7.

כנראה שאצלנו היהודים אין רחמנות וחסדים בנושאי משמורת.

תודה רבה לראובן, ניב, אריה, קובי (שהופיע לדיון), ג'ואל, יוסי,יאיר, רועי, שלמה אלבז, טל, אגה חומסקי, עופר סלומון, איתן טווסי ועוד רבים וטובים אחרים שהשתתפו, באו,  ותרמו מאוד ועימם הסליחה שאיני זוכר ומכיר את שמותיהם.

לפיד המאבק ממשיך להאיר ןלהצית את דרכנו.

לא נשקוט ולא נסלח עד אשר הוועדה למינוי שופטים תפטר את השופטת הנ"ל!

 

היום הבינלאומי 2008 של אירגון הבינ"ל למודעות ניכור הורי

כל 25 באפריל האירגון PAA ("מודעות לניכור הורי") מקיים בצפון אמריקה יום השנה למען חינוך בנושא ניכור הורי.

השנה יש גם מימד בינ"ל. כפי שכתוב באתר אינטרנט של האירגון "בשעה 10 בבוקר ב-25-4 מתאספים ליד בתי משפט למשפחה (או מקום מרכזי מתאים), לובשים חולצות לבנות ומביאים צילום של ילדים וסימני אהבה בדרישה לקיים הזכות לראות ולאהוב את הילדים שלכם."

 

---

We invite other organizations, individuals, mothers, fathers, sons, daughters, relatives, singers, actors, artist of all cities, to meet at your local Family Court Center in April 25, 2008 at 10 A.M. We invite you to wear white shirts and bring pictures of your children and signs of love and demanding for your right to see and love your children.

We believe that, if we speak loud enough this day, in one voice, institutions and authorities at all levels will be able to hear us.

Children have the universal right to love and be loved by mother and father.

---

 

כאן בירושלים למה לא נתייצב בדוכן בטליתא קומי (רחבת המשביר במלך ג'יורג') להפגין נוכחות?

 

נארגן נקודת הסברה. נצייר פלקרד, נדפיס דפי הסברה. יש דפי הסברה רבים בנושא כולל "20 עיצות למתמודד/ת בניכור הורי".

במחשב נייד ניתן להריץ את הסרט ממבט שני — עבור הקונטקסט.

האירוע יוצא ביום ו' חול המועד פסח. האם מציינים את יום השנה לנושא ניכור הורי בארץ? אשמח להשתתף בפעילות בנושא, דוא"ל yohananw@ gmail.com

(ע"ש, דבר אישי: השנה אפגש עם הבת שלי (היום בת 9 ) למשך שעה וחצי. מקבלים חצי שעה תוספת כפיצוי בגלל דילוג על השבוע אחריו כאשר מרכז הקשר סגור ביום העצמאות. בשנה הבאה לשמוע בפעם הראשונה את בת שואלת את ה-4-קושיות בליל הסדר.)

חג שמח,

יוחנן ויינינגר (מקבוצת אבות נפגעי השופטת רבקה מקייס)

= = = = =
אגב כמובן יש דפי הסברה בלע"ז למשל באתר של אירגון הגג, ראה בתפריט "דברים להדפיס" ב"מקורות".

שופטי הנוער והמשפחה בשיתוף פעולה חוטפים ורוצחים את נפש ילדי ישראל השואה קיימת יום יום שעה שעה ע"י יהודים נראה שבימים הקרובים יעשו סבון ופאות מילדינו בית המשפט העליון נותן יד לתופעה זו הגישו תלונות ותביעות נזקין נגד גורמים אלו ובעיקר נגד פקידות הסעד

יהודים רוצחים יהודים מדינת ישראל שהוקמה בעקבות השואה רוצחת את נפשם של האבות והילדים במדינת ישראל דצמבר 15, 2007 by myyeladeinu | לערוך זהו מחנה ההשמדה של האבות והילדים במדינת ישראל .האגפים שהוקמו בשבילכם האבות והילדים .מרכזי הנתק ,מרכזי החרום והאומנה , ופנימיות הרווחה .ציבור יקר אושויץ זה פה לא בחו”ל  משרד הרווחה ובתי המשפט מתעללים בכ 300000 אבות ו 750000 ילדים במדינת ישראל . סיפרו של יעקב אילייה מציין את עובדות אלו . מדינת ישראל הינה מתעללת וגורמת אף לאישפוזם של ילדים בבתי חולים לחולי נפש רק בגלל שהם רוצים לחיות עם אביהם ומשפחותיהם . להיתנהלות זאת אחראי משרד הרווחה משטרת ישראל ובתי המשפט . זהו תא המשרפות ששורפים את נפש האבות והילדים המנוהל ע”י פקידות הסעד . אנו קוראים לציבור להפגין נגד פגיעה בילדינו .מרכז הסלקצייה אבות ימינה  למוות נשים שמאלה לחיים אל תשכחו השואה היא לא עבר היא פה והיא מתקיימת יום יום .  3 Responses to “יהודים רוצחים יהודים מדינת ישראל שהוקמה בעקבות השואה רוצחת את נפשם של האבות והילדים במדינת ישראל”

חשיפה ראשונית כת האפרדהייד המגדרי בראשות רונית צור פקידת הסעד הארצית ושופטי המשפחה מתעללים בילדינו

חשיפה ראשונית כת האפרדהייד המגדרי בראשות רונית צור פקידת הסעד הארצית ושופטי המשפחה מתעללים בילדינו .כת השטן אשר מנויים עליה שופטים ופקידי סעד רבים כמו רונית צור נתן נחמני השופטת פלאוט השופט עמית יצחק השופטת שטופמן השופטת דיסקין השופטת הדסה נאור השופט יצחק יצחק השופטת קראוס השופטת הנוקמת רבקה מקייס השופטת סביונה רוטלוי השופט יצחק שנהב השופט אריאל בן ארי אטינגר פקידת הסעד יעל הרמל אלייה אדלר יעל הרמל מוטי וינטר השופט יעקב כהן השופטת עדנה ארבל יצחק קדמן .פקידת הסעד הנאצית שיפרה עינבר שאלוהים ינקום בה את מעשיה .
אנשים אלו חיים בכת האפרטהייד ושינאת הגבר הישראלי היהודי .

התנועה למען עתיד ילדנו תעביר את הרשימה לנשיא ארצות הברית שימנע את כניסתם למדינה ואף בקשת התנועה לעצרם בפשע נגד האנושות וילדינו .

התנועה מכינה רשימה ולכל מי שיש תלונה לשלוח למיל
 
 

מסתבר שלפי הפמיניזם מותר למשטרה לפגוע בילדים

מסתבר שלפי הפמיניזם מותר למשטרה לפגוע בילדים, כל עוד זה מתבצע לפקודותיה של פמיניסטית שיכורת כוח כמו רות רזניק ששלחה שוטרים לביתו של משה אברג`יל לחפש אצלו אמצעי לחימה בניסיון למנוע את השתתפותו בוועדה בנושא תלונות כזב של נשים נגד גברים. בכתבה שלפניכם, מתוארת ההתעללות שעברו ילדיו ע"י שוטרים באותו בוקר שהתנהגו ממש בסאדיסטיות כלפי שלושת הילדים בני 11, 12 ו14.

כך בעצם מסתבר שהסיסמא החלולה "טובת הילד" היא סתם עוד יתוש על קירות משרדיהן של פמיניסטיות מגלומניות ששולטות במדינה הזאת, עושות כל מה שהן רוצות ומשתמשות בבריונים חמושים רפי שכל וצייתנים שמתנהגים כמו בובות על חוט, בדומה למקרה המזעזע של רופא שהותקף באכזריות ע"י מאבטחי בית המשפט ששיסעה בו השופטת רבקה מקייס, כפי שהיא עושה באופן שיטתי לגברים: מצמידה להם שומר צמוד שמגביל כל תנועה שלהם. לא מפתיע שגם אותה שופטת מכובדת עבדה בארגון "ל.א." של רות רזניק, הנה לפניכם שיטות העבודה שלהן.

מאבקו של אריק כהן להחזרת ביתו החטופה – אצל השופטת מקייס הידועה לשימצה

תביעת ענק הוגשה נגד שני מאבטחים בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא
אירית מרק 25.11.2007
רופא בכיר מאזור השרון הגיש תביעת ענק בסך שבעה מיליון שקלים כנגד שני מאבטחים, המועסקים בבית המשפט בכפר סבא, בטענה כי הפעילו נגדו אלימות ברוטאלית קשה, רמסו את כבודו עד עפר וגרמו לו לנכות פיזית ונפשית לצמיתות
בלתי נתפס: איך הפך דיון משפטי רגיל על משמורת ילדה קטינה אותו ניהלו בני זוג גרושים, לתקרית טראומטית ואלימה ביותר בבית המשפט לענייני משפחה שגדעה לצמיתות את מהלך חייו התקין של רופא פלסטיקאי מכובד שהפך משם דבר לשבר כלי נכה לצמיתות.

בכתב התביעה שהוגשה ע"י עו"ד דוד שרים המייצג את התובע, נטען כי שני המאבטחים תקפו באלימות פיזית את הרופא, ללא כל סיבה, וגרמו לו לנזקים גופניים ונפשיים קשים. יצוין כי התביעה הוגשה גם נגד הנהלת בית המשפט ומשרד המשפטים.
התובע, בן 52, רופא בעל מספר מומחיות רפואיות, סובל כיום מנזק רפואי ונפשי קשה כתוצאה מתקיפת המאבטחים.

רקע: התובע, אב לשלושה ילדים, ניהל הליך משפטי לצורך קביעת משמורת על בתו הקטינה, במסגרת הליך גירושין שהוא מנהל מול אשתו. ההליך המשפטי נוהל במשך כשנתיים בפני השופטת רבקה מקייס בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא.
במהלך ההתנהלות המשפטית, הגיע התובע לשני דיונים רצופים שהתקיימו בלשכת השופטת רבקה מקייס בחודש אוגוסט 2006.
על פי כתב התביעה, מרגע תחילת הדיון, נצמד אחד המאבטחים לתובע כעומד על המשמר וסירב להתרחק ממנו.
התובע ועורך דינו יעקב גנים, שייצג אותו באותו מעמד, ביקשו כי המאבטח ייצא. בסיכומו של דבר יצא המאבטח מהאולם והדיון הראשון הסתיים ללא בעיה מיוחדת.
לאחר הפסקה, עברו הצדדים והשופטת מקייס לאולם אחר, והחל דיון בעניין המשמורת. גם הפעם הגיע לאולם מאבטח, אך הפעם, בקשותיו של התובע ועורך דינו להוצאתו לא זכו להתייחסות והוא נותר באולם.
במהלך הדיון נכח באולם המאבטח שנצמד לתובע ללא כל סיבה לאורך כל הדיון שנמשך למעלה משעה. התובע מציין בתביעה כי ישב במקומו לאורך כל הדיון, לא קם, לא התפרץ ולא יצר כל פרובוקציה.
לקראת סיום הדיון, לאחר שאשתו לשעבר של התובע סיימה לדבר, ביקש התובע גם הוא את רשות הדיבור. המאבטח ביקש להסות את התובע ואחז בחוזקה בידו, תוך שהוא מורה לו בתקיפות לחדול מהרמת היד. לטענת התובע, השופטת מקייס שהייתה עדה למתרחש לא מצאה לנכון להתערב.
גם התובע וגם עו"ד גנים, ביקשו מהמאבטח לשחרר את אחיזתו, אך האחרון התעלם מבקשותיהם החוזרות ונשנות והגיב לאמירותיו של עורך דין גנים בסגנון: "אל תתערב או שאעשה לך את אותו הדבר".
מתוך כתב התביעה:" התובע לא נהג באלימות, לא סיכן בהתנהגותו אף אחד, ולכל אורך הדיון, התנהג למופת, לא התחצף ולא יצר כל סיכון ואפילו לא מראית עין, או פוטנציאל של סיכון לעצמו או לזולתו. בשלב מסוים, בתגובה לבקשות החוזרות ונשנות של התובע ושל עו"ד גנים לשחרר את התובע מהאחיזה, התנפל המאבטח על התובע, והוציא אותו תוך שימוש בכוח רב מאולם בית המשפט, וזאת עדיין מבלי שבית המשפט התערב בנעשה בכל דרך שהיא".

פונה לבית חולים

המשך השתלשלות העניינים כפי שהיא מתוארת בכתב התביעה, אף הלכה והחריפה בהמשך: לאחר שהוצא מאולמה של השופטת מקייס, דחף המאבטח את התובע בכוח, והורה לו לשבת על ספסל סמוך, תוך שהודיע לו 'אתה מעוכב'. התובע, יהודי צרפתי, שאינו מבין עברית, לא הבין את משמעות דבריו של המאבטח ותוך שהוא חש כאבים בחזה, ביקש באנגלית מהמאבטח לאפשר לו להוציא בקבוק מים מתיקו האישי וכן את תרופותיו, תוך שהוא מציין בפניו כי עבר התקף לב באותו בית משפט עצמו חודשיים קודם לכן.
המאבטח התעלם מבקשותיו והמשיך להפעיל אלימות פיזית כלפי הנתבע. כשניסה לקום על מנת לשתות ולקחת תרופות שיקלו על מצבו, התנפל עליו המאבטח באגרסיביות, תוך הפעלת כוח רב ומתן מכות קשות בכל חלקי גופו של התובע. בהמשך, הפיל המאבטח את הרופא על הרצפה, ישב על גבו, חנק אותו בתנועת ג'ודו והתובע שראה שחור בעיניים, כהגדרתו, הרגיש שהוא עומד להתעלף.
מתוך כתב התביעה: "התובע היה מופתע ומושפל מההתרחשות, מההשפלה, מהאירוע הבלתי צפוי ומהאלימות שהופעלה כלפיו ללא כל הצדקה, כאשר כל ההתרחשות היא בשפה עברית שאין הוא שולט בה. התובע חש כאילו רוצים לרוצחו נפש".
"בשלב זה הצטרף אל המאבטח, מאבטח נוסף שבא לעזרתו של חברו וביחד הכו את התובע, תוך שהוא שרוע על הרצפה, וראשו מוטח ברצפה. בהמשך, החליט אחד המאבטחים אף לאזוק את ידיו של התובע.
"לאחר שהופעלה כלפיו האלימות המשיכו שני המאבטחים, להכות את התובע בכל חלקי גופו, והמאבטח הראשון אף הוסיף להטיח את ראשו של התובע ברצפה, כשהוא רוכב על גבו. בנוסף לפת את צווארו באופן שמנע ממנו לנשום בחופשיות.
"התובע שחש כאבים בחזה, ביקש כי יוזמן אמבולנס וחזר ואמר באנגלית 'יש לי התקף לב'. המאבטחים התעלמו ובתגובה ענו לו (על פי תמליל ההקלטה המצורף לתביעה) : "אני מציע לך להפסיק לצעוק", ולאחר מכן: "טוב, בוא נעיף אותו החוצה" ולאחר מכן: "בוא נעצור אותו".
"בשלב זה חש עו"ד גנים לעזרת התובע, אך המאבטח איים עליו כי יגיש נגדו תלונה אם יוסיף להתערב, תוך שהוא מציין כי עורך הדין מפריע לביצוע מעצר.
"כאשר הגיע אמבולנס, סירב המאבטח להסכים לפינויו של התובע לבית החולים או לשחררו מהאזיקים. עו"ד גנים ניהל מספר ניסיונות שכנוע, כולל שיחה עם מנהלו הישיר של המאבטח ורק לאחר שכנועים רבים הסכים המאבטח כי התובע יפונה לבית החולים 'מאיר', אך התבצר בעמדתו וסירב להוראותיו של רופא הנט"נ להתיר את האזיקים מהתובע. רק לאחר שהשוטרים ורופא הנט"נ הורו למאבטחים להסיר את האזיקים, הם הוסרו".
זמן מה לאחר מכן הגיש התובע תלונה על תקיפה ואיומים במשטרת כפר-סבא. יצוין כי מאז האירוע, בשל הטראומה שחווה, הוא אינו מסוגל להגיע לכפר סבא, כל שכן לאולם בית המשפט.
בבדיקות שעבר אצל רופא המשפחה נתגלו ערכים גבוהים ומסוכנים של האנזים CPK המעידים על עוצמת החבלות שנגרמו לו.

נכות נפשית ופיזית לצמיתות

כתב התביעה מתאר את הנזקים הרבים שנגרמו לתובע, "כתוצאה מהתקיפה החבלנית שהותקף, מהעוולות שבוצעו כלפיו שלא כדין, המכות והאלימות הקשה שספג, נגרמו לתובע פגיעות גופניות, פגיעות רגשיות והגבלות קשות בתפקוד, בגינם נזקק לעזרה בשכר ולעזרתם של בני המשפחה, ובפרט לעזרת בניו וחברתו, בביצוע פעולות יומיומיות שוטפות ואחרות.
"בעבר היה התובע, גבר דינאמי, נמרץ, עצמאי בפעילות היומיומית השוטפת, חרוץ, בעל אורח חיים אינטנסיבי, אשר דאג לכל צרכיו וצרכי ביתו בעצמו. היה בריא ותפקד בתור אב, רופא ובן זוג למופת. כמו כן יכול היה לנתח במסגרת מקצועו ככירורג אסתטי מפורסם בצרפת ובישראל, וכמי ששמו הולך לפניו כמנתח אסתטי מיומן ומעולה בעל יכולת השתכרות של אלפי יורו בחודש".
"לפני האירוע התפרנס התובע בכבוד כרופא בעל מספר מומחיות לרבות כירורגיה פלסטית, והיה בעיצומו של משא ומתן על הקמת מרכז רפואי חדיש.
"מאז התקיפה החבלנית, נאלץ התובע, לצאת לחופשת מחלה וכמו כן להפסיק לנתח ולתפקד כרופא, דבר הפוגע קשות בפרנסתו.
בגין הפגיעות בעמוד השדרה הצווארי שנגרמו מהתקיפה החבלנית של הנתבעים, קבע ד"ר גפשטיין לתובע 28% נכות אורטופדית ונוירולוגית לצמיתות. כתוצאה מפגיעות אלה יד שמאלו של התובע לא מתפקדת כנדרש, ולבטח לא כפי הנדרש ממנתח בכירורגיה אסתטית, ולכן נפגעה אנושות יכולתו לבצע ניתוחים ונגדע מטה לחמו ככירורג אסתטי".
פרופ' עמיחי לוי, מנהלה בדימוס של המחלקה הסגורה בביה"ח שלוותה, אשר בדק את התובע קבע: "מדובר באדם שהפך מאיש פעיל, מתפקד, יוזם, חברותי ומעורב, לאדם חרד, מודאג, מפוחד, רגיש, טרוד, עסוק ומוצף בנושאים הטראומטיים, עם פגיעה תפקודית ניכרת ביותר ובחלקה אף קשה במישורים המרכזיים של החיים".
בנוסף לכל אלה, סובל הרופא התובע מפגיעה נפשית קשה בתחושת אובדן ערך ותסמונת פוסט-טראומטית שבגינה קבע לו פרופ' לוי 40% נכות לצמיתות, תוך שהוא מייחס לאירועי התקיפה מחצית מכך, דהיינו 20% נכות לצמיתות.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה "מדובר בתיק תלוי ועומד. טענות הצדדים יתבררו במהלך המשפט".

ביהמ"ש העליון העביר מסר תומך לשופטת רבקה מקייס: תמשיכי להתעלל באבות!

סדום 2007 – ביהמ"ש העליון העביר מסר תומך לשופטת רבקה מקייס: תמשיכי להתעלל באבות!
_{מאת יאיר תיבון – פעיל חברתי לקידום השוויון בזכויות הורים בגירושין.}

"… זכרים בני 25-44 אלמנים וגרושים מתאבדים פי שמונה בהשוואה לנשואים בגיל זה ורווקים פי ארבעה…"
השבוע דחה בית המשפט העליון בקשה לפסילתה של השופטת רבקה מקייס לשבת בדין למרות שהשופטת סייעה לאם בהכנת תצהיר על אלימות במשפחה בהיותה עדיין עו"ד!
בקשת פסילות לשופט הנידחת ע"י השופט עצמו ומגיעה לפתחו של בית המשפט העליון פוגעת קשות באמון הציבור. אין ספק שבמקום שקיים, "צל אבק" חשד, ולו רק למראית עין, שלשופט נגיעה אישית למקרה הנדון לפניו, חייב אותו שופט מבחינה אתית ומוסרית לפסול עצמו ואפילו מיוזמתו מלדון בתיק, וזאת אפילו עוד טרם פנו אליו בעניין – קל וחומר, כאשר הוגשה לפניו בקשה לפסילתו מלשבת בתיק. ברור שבקשה לפסילת שופט על רקע עניין אישי, מלכתחילה ראוי לה שלא תגיע כלל לפתחו של בית המשפט העליון, במיוחד אם הרקע הינו היכרות אישית קודמת ו/או עניין אישי, ואך ראוי הוא שהטיפול בבקשת הפסילות "יגמר" באופן חד משמעי עוד קודם לכן ולו רק כדי שאמון הציבור במערכת המשפט לא יפגע.
אם בכל זאת הנושא הונח לפתחו של בית המשפט העליון, ויודגש שזאת רק משום היאחזותם חסרת הפשרות של השופטים בקרנות המזבח, אזי על פי כל אמות מידה, מוסריות ומשפטיות כאחד, מחובתו של בית המשפט העליון לאכוף קוד איתי מוסרי זה ואף ביתר שאת.

ומן הכלל אל הפרט, הרי עצם היכרותה המוקדמת של השופטת רבקה מקייס עם אשתו של המתדיין, ועצם כך שסייעה לה בדרך זו או אחרת, ואפילו רק בהגשת תצהיר לבית המשפט, טרם ישבה בדין פוסלת את השופטת רבקה מקייס קטגורית בהתאם לחוק מלשבת בתיק. העובדה שהשופטת רבקה מקייס לא פסלה את עצמה ואפשרה את הבאת הנושא להכרעתה של נשיאת בית המשפט העליון, מונעת מתוך ידיעה מראש שבית המשפט, כעיקרון, לא נענה לערעורים בכלל ובפרט לא לבקשות פסלות כפי העולה מתוך פסיקות בית המשפט בעניין זה בשנים האחרונות.
עזות המצח של השופטת רבקה מקייס לא להיעתר לבקשת הפסלות במקרה כה ברור ומובהק שמחייב אותה לנהוג כך לכשעצמה הינה עוד הוכחה חד משמעית ומובהקת לכשילון הקולוסאלי ופשיטת הרגל המוסרית של מערכת המשפט במדינת ישראל, ולכל הפחות מצביעה על מצבה הרעועה מבחינה מוסרית.
אין לי ספק שהשופטת רבקה מקייס אפילו לא שקלה לרגע להיענות לבקשת הפסילה ולחוס על כבודו של בית המשפט העליון ולחסוך ממנו את המבוכה שדיון בנושא זה יעורר. השופטת רבקה מקייס הוכיחה שוב כיצד באופן קונסיסטנטי השופטים במדינת ישראל נאחזים בקרנות המזבח ומסרבים לפסול עצמם מלדון בתיקים, אף שעולה בבירור שישיבתם בתיק מזיקה ובלתי ראויה, שלא לדבר על נגיעותה במשוא פנים קשה.
למצער כך, כמו גם במקרים אחרים, הרושם שמצליח בית המשפט העליון לשדר בפרשה זו והמתקבל מעצם דחיית הבקשה לפסילתה של השופטת רבקה מקייס לדון בתיק עגום ביותר. המסר הברור הוא שבית המשפט העליון יעשה כל אשר ביכולתו על מנת לחפות ולחסות על המחדלים והמעשים של שופטים. אי אפשר להתעלם מהתחושה הכללית שבית המשפט העליון אינו מגלה את הרגישות הנדרשת מגוף האמור להיות אמון על טוהר המידות הציבורי – המגושמות המוסרית וחוסר המודעת המוחלטת למשמעות הנגזרת מהתנהלותו של בית המשפט בפרשה מובילה את הציבור לתחושה שבית המשפט העליון מתנהל בדומה ל"איגוד מקצועי" וזאת כאמור במקום להוות דוגמה ומופת, מקדש לטוהר המידות, המגדלור של החברה והמשטר במדינת ישראל.
כל בר דעת יכול להבין לבד ולהגיע למסקנה ולתבונה הברורה ששופטי מערכת בית המשפט ,במו החלטותיהם, כגון זו, מפגינים רמה מוסרית נמוכה ובאופן שיטתי, כעבריינים סדרתיים אשר אינם יכולים לכבוש את ייצרם – ה"כורתים במו ידיהם את הענף" עליו מושתתת מערכת המשפט במדינת ישראל.

כשבודקים את התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה מסתבר ששם הדברים חמורים שבעתיים – אם לא מדובר עדיין בפשיטת רגל מוסרית, אז אין ספק שאנו עומדים לפחות על סיפה.
בהתייחס למקרה משווע זה, יטענו מביני הדבר ויטענו ובצדק שבעצם אין כל יוצא דופן בפסיקת בית המשפט והתנהלותו, וקצרה היריעה מלהכיל את המקרים הרבים שבהם בית המשפט פסק החלטות הזויות (די לעיין בערך משפט נחמני).
לצערי הביטוי הציורי "כורת את הענף עליו הוא יושב", במקרה משווע זה, צר מידי מלתאר באופן ממצא את המצב לאשורו. בדיני המשפחה ובבית המשפט שלנו אין מדובר אך בכריתתו של ענף של צמח, של דבר דומם נטול רגשות, אלא דומה הדבר יותר לאדם שהולך וקוטע וגודע את רגליו במו ידיו תוך שהוא מטיל בעצמו מום וכל זאת לא מפני שחס וחלילה מוצדק הדבר כי יש לו נמק או צרה אחרת המחייבת נקיטה של צעד כה דרסטי כדי להגן והציל את גופו, אלא רק בגלל שקצת גרד לו ברגל או שיש לו למסכן ציפורן חודרנית – לא ענף, לא דומם, אלא איבר חי, מדמם וחיוני לגופו!!!
ההתעללות בבית המשפט לענייני משפחה במתדיין שדרש את פסילתה של השופטת רבקה מקייס כמו גם ברבים אחרים חורגת מעבר לכל הגיון סביר. כיצד יתכן שיאפשרו לאב להתראות עם ביתו למשך שעה אחת בשבועיים במרכז קשר? הדעת אינה סובלת התעללות כזאת!
כל זה בד בבד עם העובדה שבמדינת ישראל מתאבדים למעלה מ – 300 אבות גרושים ובהליכי גירושין מידי שנה (*ראה בהמשך נתוני משרד הבריאות) מצביעה על האחריות הקשה שיש בעיקר לבית המשפט למצב העגום אליו נקלענו, ולנוכח התנהלותם אני בספק רב אם נתון זה מדיר שינה, ולו לרגע, מעייניהם של דייני ושופטי ישראל.

(הגמרא במסכת שבת קלט)
"אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל, שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל,"

רוצים לקרוא עוד על ניתוק ילדים מאבות ועל התאבדויות של אבות בהליכי גירושין:
מאמר 1 מאמר 2 מאמר 3
הערות:
1. יש לציין שהנתונים על התאבדויות המפורסמים ע"י משרד הבריאות הם מראש חלקיים ושיש להניח שמספר ההתאבדויות בגלל מצוקת הגירושין גדול בהרבה מהמפורסם והמוכר בין השאר בגלל שיטת הסיווג של גורמי הבריאות ובין השאר מפני שישנה נטייה לנסות להסתיר את סיבת המוות – ראה דו"ח משרד הבריאות:

"… יש לציין כי סימול סיבת המוות בקובץ הפטירות נעשה על פי כללים שנקבעו על
ידי ארגון הבריאות העולמי. לכן, במקרה של מחלה גופנית, שבעקבותיה התאבד
החולה, תסומל המחלה בקובץ סיבות המוות כסיבה שהובילה למוות
ולא ההתאבדות. בנוסף, לעיתים במקרה של (underline cause of death)
התאבדות יש נסיון להסתיר את סיבת המוות, ולא תרשם התאבדות בהודעת
הפטירה. מקרים אלו יסומלו בקובץ סיבות המוות כפגיעה חיצונית לא מכוונת,
או שהכוונה אינה ידועה, במיוחד אם לא התקבל עבורם מידע מהמכון לרפואה
משפטית…." (שם עמוד 7)

2. אל לנו לשכוח שהנתונים הללו אינם כוללים את ניסיונות ההתאבדות שכשלו ושלכן מדובר למעשה בתופעה בעלת מימדים הרבה יותר חמורים:
"…יש לציין, כי נתונים על שיעור נסיונות ההתאבדות שמקורם בסקרים המבוססים על דיווח עצמי של נסיון התאבדות או על מחשבות אובדניות מצביעים על שיעור גבוה יותר של נסיונות…." (שם עמוד 8)

3. משרד הבריאות מסרב, ללא כל סיבה מניחה את הדעת, לשחרר את הנתונים הנמצאים בידיו לגבי מספר המתאבדים מידי שנה. בהסתמך על הנתונים של שנים קודמות ניתן ללמוד על היקף התופעה כדלהלן אם:

היקף התופעה

"…. בשנים 1996-2000 היו בממוצע כ- 350 התאבדויות בשנה, בשנת 2000 נרשמו כ- 400 התאבדויות. מרבית ההתאבדויות הם של זכרים…." (עמוד 11)

אם להסתמך על קצב גידול האוכלוסייה, בחישוב יחסי, ניתן להעריך ולחלץ מתוך הנתונים המפורסמים ש: שיעור המתאבדים בשנת 2007 יעמוד על כ- 500 איש לשנה ומתוכם כ- 300 ויותר אבות פרודים או בהליכי גירושין ושימו לב במיוחד לאזכור בדו"ח (ראה דו"ח משרד הבריאות):
"… זכרים בני 25-44 אלמנים וגרושים מתאבדים פי שמונה בהשוואה לנשואים בגיל זה ורווקים פי ארבעה…" (שם עמוד 31)

מדובר במוסר כפול של מנהל בתי המשפט ושופטת שמתנהלת בניגוד לחוק לכאורה

תאריך: 30.9.07 לכבוד משרד המשפטים הנהלת בתי המשפט כבוד השופט משה גל הנדון : קורות חייה המקצועיים המעומעמים של השופטת רבקה מקייס וההיתר שקיבלה משר המשפטים ומנשיא ביהמ"ש העליון לפגיעה בייחוד הכהונה 1. הריני להפנות את כבודו לעובדה כי קורות חייהם של השופטים כפי שמופיעים באתר ביהמ"ש אינם כתובים בפורמט זהה. כך למשל קורות חייה של כבוד השופטת ניצה מיימון שעשוע והשופטת מריים קראוס מביהמ"ש בכ"ס הנמצאים כנספח א ' ונספח ב' ולהשוותם לקורות חייה של השופטת רבקה מקייס המופיעים נספח ג. אין ספק כי אין מדובר במידת פירוט זהה. 2. בניגוד לקורות חיי יתר השופטים כל הרקע המקצועי והאקדמאי של השופטת טרם מינוייה , תקופה שנמשכה כ-19 שנה, החל מהסמכתה לעריכת דין בגיל 26 ועד למינוייה כשופטת בגיל 45 , מעומעם באתר ביהמ"ש! אין ציון מקום עבודה בודד ו\או מאמרים שפירסמה בתקופה זו בהם ביטאה את דיעותיה הפרו-נשיות הקיצוניות. עו"ד מקייס אף התקוממה במאמר אחד כנגד עמדת ביהמ"ש והקושי בהוצאת צווי הרחקה לבעלים. בנוסף, אין גם זכר באתר ביהמ"ש לפעילותה האקדמאית בימים אלו במכללת ר"ג, שם היא משמשת כמרצה מן המניין תוך יצירת עינויי דין למתדיינים ולמשפחותיהם 3. מבדיקה שערכנו והשוואת קורות חייהם של כל השופטים באתר ביהמ"ש עולה כי כבוד השופטת מקייס היא השופטת היחידה אשר 19 שנה מקורות חייה מעומעמות באתר ביהמ"ש. 4. איננו טוענים כי עברה המוסתר והמעומעם של השופטת פוסל אותה למשפט בהכרח אך אנו סבורים כי לא יאה ששופטת מסתירה ומעמעמת 19 שנה מקורות חייה כפי שמופיעים באתר ביהמ"ש. במיוחד כי ידוע שהשופטת עבדה בתקופה זו במעון לנשים מוכות בירושליים, בשדולת נשים לישראל, עמותת ל.א ועמותות שונות נוספות, פירסמה מספר מאמרים, התראיינה בתקשורת והביע את דיעותיה הפו-נשיות הקיצוניות 5. עובדה זו מקבלת משנה תוקף כאשר קיימות עדויות לכאורה כי השופטת מפלה גברים בהליכי גירושין. כך למשל נתקלתי במאמר שפורסם בעיתון "ידיעות" לגבי משמרת מחאה שנערכה מול ביתה השופטת נקראה לאחרונה לתת הסברים על דיעותיה המלומדות בדברים שנשאה באחת ההרצאות שנשאה בכנס של לישכת עו"ד מהם משתמע כי השופטת בעלת דיעות מוקדמות לטובת הנשים ולא תיתן משמורת משותפת. ידוע לנו על בקשות פסילה נוספות מהן עולות דיעותיה המוקדמות של השופטת. הכתבה מצ"ב ומסומנת ד דוגמא אחת להחלטת כבוד נשיאת בית המשפט העליון בעניינה של מקייס מצ"ב ומסומן נספח ה 6. השופטת שימשה ומשמשת כמרצה במכללת ר"ג במסגרת סדנאות שונות לטיפול באלימות גברים במשפחה. להלן פירסום מעיתון מעריב מתאריך 30.3.06 בהקשר לסדנא אותה היא מנהלת "המקרים בהם נתקלים הסטודנטים קשים ועולים על כל דימיון…. לדוגמא הגיעה אשה שסבלה מאלימות נפשית קשה מבן זוגה שנהג לסגור את ברז המיים כשהיא התקלחה.. ונהג לעשות את צרכיו באמצע סלון המגורים…..או אשה שבן זוגה צרך סמים קשים ליד הילדים…." נראה כי עיסוקיה הנוכחיים לרבות עברה מעלים ספקות לגבי השיוויונית 7. לגבי היתר העבודה שניתן לשופטת, סעיף החוק הדן בייחוד הכהונה אומר כך: שופט לא יעסוק בעיסוק נוסף ולא ימלא תפקיד ציבורי, אלא לפי חוק או בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים א. האם ההיתר מתיר לשופטת להשתמש במשאבי הזמן והמשרד בביהמ"ש לרבות כתובת הדוא"ל האישית שנתנה לה ע"י הנהלת בית משפט כדי שסטודנטים ממכללת ר"ג ייפנו אליה והיא תקדיש משאבים בזמן שהיא נמצאת בביהמ"ש ותוך יצירת סחבת ועינויי דין למתדיינים בפניה??? מצ"ב לינק לפיו השופטת מפרסמת את כתובת הדוא"ל שנתנה ע"י הנהלת בתי המשפט כדי שסטודנטים ממכללת ר"ג ייפנו אליה בבעיותיהם. כלומר, השופטת משתמשת במשאבי זמן וציוד משרד שסופקה לה ע"י הנהלת בתי משפט כדי לייצר הכנסה נוספת ממכללת ר"ג http://www.rg-law.ac.il/about/hours.htm ב. האם כפי שכתוב בחוק גם נשיא ביהמ"ש העליון וגם שר המשפטים הסכימו לכך שהשופטת תקדיש מזמנה ומהמשאבים שניתנו לה בתוקף היותה כשופטת ליצירת הכנסה נוספת ובהכרח הגביר בכך את הסחבת ואת עינויי הדין באולמה המכובד ומיהם שני אישים מכובדים אלו אשר הסכימו לכך? ג. האם ההיתר ניתן לשופטת כדי שתשמש כמרצה מן המניין, ותקדיש מזמנה מידי שבוע להרצאות ולתמיכה בסטודנטים ותישא את דבריה בכנסים שונים? 8. מבוקש כדלקמן: א. יפורסמו קורות חייה המקצועיים ופועלה האקדמאי והמאמרים שפירסמה באתר ביהמ"ש. ב. ייבדק היתר העבודה ותוכנו, האם היתר העבודה מאפשר כל עיסוקיה הנוכחיים והאם השופטת רשאית להשתמש במשאבי עבודה שנתנו לה כשופטת על מנת לייצר הכנסה נוספת בעבורה. ג. השעייתה משיפוט לאלתר עד לקיום דיון דחוף בעניינה. בכבוד רב רווה ג. העתק: שר המשפטים 026466527 נשיאת ביהמ"ש העליון 026759648 נשיא ביהמ"ש לענייני משפחה מחוז מרכז 03-9425600 התנועה לאיכות השלטון נספח א השופטת ניצה מימון-שעשוע NITZA MAIMON-SHASHUA שופטת בית משפט השלום כפר סבא נולדה בישראל. בשנים 1979 סיימה לימודי תיכון בבי"ס גימנסיה הרצליה בת"א. בשנים 1981-1979 שירתה בצה"ל. בשנת 1985 סיימה לימודי משפטים באוניברסיטת ת"א. בשנים 1986-1984 התמחתה במשרד עו"ד. בשנת 1986 הוסמכה כעו"ד. בשנים 1994-1987 עבדה כעו"ד שכירה. בשנים 1997-1994 עבדה כסגן בכיר לפרקליט המחוז בפרקליטות המיסוי והכלכלה בת"א. בשנת 1997 סיימה לימודי מוסמך במשפטים באוניברסיטת ת"א, עם עבודת תזה בנושא "הנעה בתרמית לביצוע עסקה בניירות ערך". בינואר 1998 מונתה לכהונת שופטת בבתי משפט השלום במחוזות תל אביב והמרכז. משנת 1988 מרצה בדיני ניירות ערך באוניברסיטת בר אילן, מכללת שערי משפט ולשכת עורכי הדין. בשנת 1999 פרסמה מאמר בנושא הנעה בתרמית לביצוע עסקה בניירות ערך – הפרקליט מב/181. בשנת 2002 פרסמה מאמר בנושא שימוש במידע פנים – בין אסור ומוסר – הפרקליט מ/85. נספח ב השופטת רבקה מקייס RIVKA MAKAYES שופטת לעניני משפחה בית משפט השלום כפר סבא נולדה בפריז. בשנת 1969 עלתה ארצה. בשנת 1974 סיימה את לימודיה התיכוניים בית הספר "א.ד רוטשילד" בירושלים. בשנים 1975-1977 שירתה בצה"ל. בשנת 1981 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. במרץ 1982 הוסמכה כעורכת דין ומאז עסקה במקצוע ופעלה במסגרת אקדמית וציבורית הנושקת לתחום התמחותה בדיני המשפחה. בספטמבר 2001 מונתה לכהונת שופטת של בית משפט השלום לענייני משפחה במחוז המרכז נספח ג השופטת מרים קראוס MIRIAM KRAUS שופטת לעניני משפחה בית משפט השלום כפר סבא נולדה בישראל. בשנת 1974 סיימה את לימודיה התיכוניים בבית הספר התיכון "עירוני ט'" בתל אביב. בשנים 1974-1976 שירתה בצה"ל. בשנת 1981 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1982-1984 התמחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אצל השופטים גלעדי ודבורין ובפרקליטות מחוז תל אביב במחלקה הפלילית. ביוני 1984 הוסמכה כעורכת דין. בשנים 1985-1986 עבדה כעו"ד בסהר חברה לביטוח. בשנים 1986-1987 שימשה כפרקליטה בפרקליטות מחוז תל אביב, המחלקה הפלילית. בשנים 1987-1997 עבדה כעו"ד, תחילה כשכירה ולאחר מכן כעצמאית. באפריל 1997 נבחרה לכהונת רשם של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן. ביולי 2002 מונתה לכהונת שופטת של בתי משפט השלום לענייני משפחה במכוז המרכז. נספח ג נספח ה המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 5405/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא (כב' השופטת ר' מקייס) מיום 29.5.2007 בשם המערער: בעצמו החלטה טרם אתן החלטתי בנדון, אבקש כי כב' השופטת ר' מקייס תיתן בהקדם האפשרי הערותיה ותגובתה לאמור בערעור, כאמור בתקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובמיוחד תתייחס לטענות המערער בעניין היכרותה עם המשיבה (סעיף 2 לערעור), ובעניין העמדה שהביעה בהרצאה בבית הפרקליט בתל-אביב, המוזכרת בבקשת המערער למתן החלטה בבקשת הפסלות מיום 19.4.2007 ובבקשה שהוגשה לבית משפט זה ביום 20.8.2007. המזכירות מתבקשת להמציא לכב' השופטת העתק מהודעת הערעור ומבקשת המערער מיום 20.8.2007, במצורף להחלטה זו. ניתנה היום, כ"ב באלול התשס"ז (5.9.2007). ה נ ש י א ה

קבלת החלטות באופן שגוי לחלוטין

השופטת רבקה מקייס

פורסם ב9 בספטמבר 2007, 22:11

קבלת החלטות באופן שגוי לחלוטין – yudke1

סרט
היה לי מקרה בו השופטת רבקה מקייס החליטה במעמד צד אחד על אפוטרופוס חיצוני לאימי הקשישה בעקבות בקשת הרווחה המקומית מבלי לתת לנו בניה את האפשרות למתן תגובה וכל ההליך נפתח ונסגר ביום אחד וגם לאחר שנודע לנו לא חזרה בה השופטת מטעותה והוסיפה והתעקשה תוך התעלמות מנוהל תקין בכך שלא וידאה מסירה לאחד מהבנים והלכה באופן מגמתי לעבר העו”ס המבקשת וגם במסגרת הדיון הנוסף [שנודע לנו עליו ביוזמתנו ולא בהליך מסודר]גילתה אמפטיה מופלאה כלפי העו”ס ואלינו התייחסותה הייתה כתובעת לחלוטין
ומיותר לומר שלא בצדק.

לדעתי האישית, היכל הצדק איבד כמה ממעריציו.

תודה,
א.

כתבה בידיעות השרון על מחאת האבות

ידיעות השרון 30.09.2007 – ההפגנה מול הבית של רבקה מקייס

הכתבת  מיכל תוסייה כהן