קו החירום 24 שעות Аварийная линия движения 24 часа в сутки
yeladeinuorg@gmail.com
0547643477
צוות כונן למעצרים והגעה לתחנות משטרה יוסי צייג 0506356337 או 0503077158
If your children were taken by welfare officials
Aoimtm by welfare officials to take your children
You have been invited to the police station due to a false complaint or stops to Toamr anything before you contact 0547643477 or leave a message by email
מי אנחנו
זהו האתר הרישמי של התנועה למען עתיד ילדינו אשר מייצגת 750,000 ילדים וכ 300,000 אבות גרושים אשר מופלים ונרדפים על רקע מגדרי וסובלים מרדיפה ואפליה של בתי המשפט למשפחה, מוסדות הרווחה, המשטרה ומוסדות נוספים של המדינה. התנועה פועלת בגבורה למניעת חטיפת ילדים ע”י רשויות הרווחה, בתי המשפט ומוסדות המדינה. התנועה שמה לה דגל לסייע לכל ילד שנמצא במצב של סיכון, ולכל ילד מנותק או מנוכר מהורה או משפחה. התנועה שמה לה לדגל לעזור ולסייע לנשים וגברים כאחד בעניין ילדיהם, הורות שווה ומשמורת משותפת.
הסרט זכות האבות
ערוץ טלויויזיה
טלוויזית רווחה
לבנה עבאדי מנתקת ילד מאביו בתמיכת השופט יורם שקד .
בני היקר אינך רואה אותי בגלל השופט יורם שקד
בני היקר אינני מאשים אותך
מי שאשם זה השופט יורם שקד .
ואמא שלך שסובלת מבעיה נפשית .
בני היקר זו עניין זמני עד שתעבור לחזקתי .
לא יורם ולא בן ארי ימנעו ממך לראות את אביך .
שתדע בני היקר לעולם לא ננטוש אותך ונלחם בשבילך .
יצאת לעולם למציאות קשה כאשר ניסתי הכל בכדי לא לצאת למלחמה
אך מה לעשות האישה שמגדלת אותך בשלב זה פירשה זו כחולשה .
האפליה הנהוגה במדינה גורמת לך בני היקר נזק רב .
אך נעשה הכל בכדי לתקן זאת במהרה .
היזהר בני היקר שלא תלמד מהאישה הזאת דבר .
שתגדל תדע מה אביך
עשה בשבילך בני היקר .
שתגדל תודיע ליורם שקד ,ואריאל בן ארי אני יודע שאתם אשמים .
נעשה הכל ביחד בכדי שתעבור בהקדם מהאישה הזאת שמתעללת .
יורם שקד אומר שזה בסדר לקחת סמים ,לנתק אותך מאביך ומשפחתו .
תזכור את השם הזה בני היקר .
בני היקר אני פה בשבילך ולמענך ,וכן בשביל אחותך היקרה שמחכה לך .
תקנון העמותה
כנס למען זכויות הילד והמשפחה
הצטרפו לתנועה
יעקב בן יששכר - מנכ"ל
למען שינוי בוועדות הכנסת ושינוי המצב הקיים
נא לפנות
0547647643477yeladeinuorg@gmail.com
המעמד האישי והרווחה
אחראי תחום המעמד האישי והרווחה בתנועה למען עתיד ילדינו.
אלון :
דוא"ל:yeladeinuorg@gmail.com
יו"ר התנועה אלון רחמים
אלון רחמים יטפל בנושא הרווחה ועובדות הסעד .
0547647643477
שנים נלחם למשמורת ביתו והצליח למרות סירובה של ראשות הסעד ובית המשפט
קטגוריות
תרומות
רוצים לתרום ולעזור לנו לממש את המטרות ?
מספר החשבון שלנו בבנק הדואר 8204851
דרושים מתרימים בתשלום שכר ראוי
מגיל 15 ומעלה .
חיתמו על העצומה
חיתמו על עצומה להקמת גוף בקורת חיצוני ובלתי תלוי על פעילות משרד הרווחה.
http://www.atzuma.co.il/yeladeinuorg
העלאת או קישור עצומות לאתר
כחלק מפעילות התנועה למניעת סתימת הפיות והעלמת האמת בכל הנוגע לשחיתות הממסד, לשחיתות ולמחדלי משרד הרווחה ולקשר הבלתי נתפס בין פקידי הסעד-בתי משפט-משטרת ישראל, התנועה מאפשרת לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בהפצת עצומות בנושאים מגוונים, הקשורים בזכויות הילד, בזכויות ההורה הגרוש וכמובן - בכל הנוגע לחשיפת האמת והפגיעה בערכי הצדק והחוק בידי הממסד.
את העצומות יש להפנות לאסף לפי הפרטים הבאים:
נייד: 0503-588699
פקס: 1533-6518634
דוא"ל: YELADEINUORG@gmail.com
העצומות תבדקנה ולפי מידת התאמתן, יפורסמו באתר תחת שם כותב ועורך העצומה בתוספת לכתובת העצומה.
סרטונים על אלימות ממסדית
עדויות מזעזעות של אזרחים שנפגעו קשות מן הממסד הישראלי
שגיאה: טוויטר לא הגיב. בבקשה המתן כמה דקות ורענן את הדף.
חוות דעת פסיכולוגיות ע"י מומחית
התנועה משיקה חוות דעת במחירים נוחים
ע"י פסיכולוגית קלינית ידועה בעלת ניסיון בארץ ובעולם .
פרטים 0524359933
המחלקה המשפטית של התנועה
המחלקה המשפטית בתנועה עוסקת בייצוג בחוק הנוער במחירים סבירים . במחלקה זו עוסקים בתביעות נזיקין נגד גופי הרווחה.. עורכי דין מומחים בחוק הנוער, בפלילים, ובדיני משפחה שאינם משתפים פעולה עם הרווחה. טלפון לפרטים:אצל אלון יו"ר התנועה0547643477
נר זיכרון לכל הילדים היתומים לאבות חיים באשמת מערכת המשפט ,ועובדי הסעד
מסוכנת לציבור ומנתקת את הילד מאביו .
אימת העובדים הסוציאלים
מערך התיעוד שלנו
הקמנו מערך תיעוד שמיועד לכל מי שנפגע מפקידי הסעד או שילדיו נחטפו ע"י פקידי הסעד וכן לכל מי שילדיו נמצאים בפנימיות, מוסדות או שהמפגשים עם הילדים נעשים במרכזי הקשר.
לצורך הורדת טופס גביית עדות ותצהיר:
לפרטים:
אלי דניאל
נייד: If your children were taken by welfare officials
Aoimtm by welfare officials to take your children
You have been invited to the police station due to a false complaint or stops to Toamr anything before you contact 0547643477 or leave a message by email
פקס:
דוא"ל: yeladeinuorg@gmail.com
>
טופס גביית עדות ותצהיר
החייאת המשוב על השופטים – והפעם – משוב העם
אזרח, עו"ד!
נפגעת מהתנהלות השופט נגדך?
האם נראה לך שהתנהלות בית המשפט אינה עולה בקנה מידה אחד עם החוק, עם התקנות ובמיוחד - עם ערכי הצדק והמוסר הבסיסיים?
יש לך למי לפנות!
התנועה מזמינה אתכם לפנות אלינו, בע"פ ובכתובים ולסייע לנו לתעד התנהלות השופטים ובתי המשפט, אשר לדעתכם, אינה עולה בקנה מידה אחד עם ערכי השוויון בין המינים, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובאופן כזה, פוגעים ביודעין בזכויות האדם והאזרח בישראל ועל כמה וכמה - בזכויות הילד.
לפרטים:
"…השביתה ברווחה. העובדה שלא מתקיימות ישיבות של ועדות ההחלטה השנתיות בעניין אישור המשך האומנה,עלולה להביא לכך שנישאר ללא מימון לחודשים רבים.
חשבתם על זה???…"
במשפחות הנזקקות השביתה לא פוגעת, נהפוך הוא, היא מבורכת, שהרי בכל יום בו העובדים הסוציאליים שובתים פחות ילדים נחטפים מהבית. במשפחות האומנה היא פוגעת, משום שלא זורם אליהן כסף. חשבתם על זה?
להלן עוד מקרה, אחד מאינספור מקרים של כשל אומנה בהם מטולטלים ילדים ממשפחה למשפחה כמו כדורגל בשל סיבות רבות ומגוונות ומשרד הרווחה מסתיר כהרגלו את הנזקים שפקידי הסעד גורמים לילדים הללו. והפעם, משפחה אומנת מתוך פורום אומנה, על ילד שנזרק למשפחה האומנת הבאה בשל מחדלים ותככים ביורוקרטים של עובדים סוציאליים ופקידי ממסד:
"…האם רק אנחנו סובלים מחוסר הבנה של העמותה , עו"ס וכ"ו? נמאס לנו שנותנים לנו עובדת שלא מבינה מה קורה איתה חדשה וכל הזמן מסתמכת על מה שתגיד ראש הצוות שלה אנחנו נמצאים בצומת דרכים עם הילד אומנה שלנו הוא לא ממשיך איתנו בגלל חוסר התחשבות של כל המערכת לצעקות שלנו כי הילד מסובך רגשית כולל פיגור אין לנו כימיה כבר למעלה משנה אין עזרה מקצועית איך כן לגשת לילד ולבעיות שלו נכשלנו בגללם כואב לנו שככה מתנהל העולם אנחנו מתוסכלים ולא יודעים מה יהיה האם המשפחה הבאה כן תסתדר ? האם האם האומנת תוכל להתמודד עם ההרגשה שלא תקבל שום פידבק על הטיפול בו ? מה יהיה איתו אם לא יסתדרו איתו ? הרבה שאלות ובלי תשובות פשוט רק לצאת לרחוב ולצעוק מרוב אטימות של כולם …."
ריספרדל הוא סם פסיכיאטרי בעל תופעות לוואי רבות וקשות. תופעות הלוואי שלו במערכת העצבים כוללות עצבנות, דיכאון, פסיכוזה, אפתיה, הזיות, אופוריה, אי יציבות רגשית.
צפו בכתבה ששודרה אתמול בתכנית מכל מקום בערוץ 1, בה יעקב בן ייששכר מתאר את היד הקלה על ההדק של העובדים הסוציאלים ופקידי הסעד במשרד הרווחה בראשות פקידת הסעד לחוק הנוער חנה סלוצקי והדובר נחום עידו. יד מזוהמת באמצעותה הם מנתקים ילדים ממשפחותיהם וזורקים אותם במשפחות אומנה זרות ומנוכרות.
"כשהפכתי לאמא הרגשתי שאני כבר לא מאמינה להורי המאמצים, שתמיד סיפרו שאמא שלי היא אישה רעה שזרקה אותי", אומרת נועה שאומצה בהיותה פעוטה.
"כשאמי המאמצת התחילה להפעיל עלי לחצים וטענה שאני לא מפגינה מספיק אחריות כלפי הילד, הרגשתי שהיא מתנהגת כמו העובדת הסוציאלית שחטפה מאמי הביולוגית שלושה ילדים".
"אמי המאמצת אמרה לי שנולדתי מחדש ושאני צריכה לשרוף את העבר שלי, שהמשפחה הביולוגית שלי כבר לא קיימת".
עפ"י דיווחי משרד הרווחה כ-300 תינוקות ופעוטות נמסרים מדי שנה לאימוץ בישראל.
75,000 ילדים בישראל חיים כיום מחוץ לביתם. 75,000 ילדים נשכחים מועלים קרבן על מזבח "טובת הילד". צפו בסרטון המתאר מתקן זוועה של משפחה אומנת מטקסס בו התעללו בילדים מוגבלים.
למרות שקיים תיעוד לכך שילדים במשפחות אומנות או ילדים שהושארו לטיפול על-ידי קרובי משפחה סובלים מבעיות ניכרות, מחקר חדש שנעשה ברוצ'סטר שביו יורק בחן את ההשפעות של הניתוק כשאחד ההורים או שניהם עוזבים רק באופן זמני.
החוקרים, מהמרכז הרפואי גוליזנו שבאוניברסיטת רוצ'סטר, גילו כי ברוב המקרים הניתוק הוא סמן לחוסר יציבות. הם מניחים כי בתים בהם ילדים מופרדים מהוריהם מהווים סביבה פחות מטפחת. ההורים מקריאים פחות לילדים ומקדישים פחות זמן ללמד אותם כישורים חדשים כמו שריכת שרוכי הנעלים, לדוגמא.
החוקרים דיווחו כי 18% מילדים עירוניים אלו נפרדו מהוריהם בנקודת זמן מסוימת. 7% מהם הופרדו יותר מפעם אחת.
הממצאים הראו גם כי ילדים צעירים שהופרדו מהוריהם בכל שלב שהוא השיגו ניקוד גרוע במידה משמעותית לעומת ילדים שלא הופרדו בסולם ערכים המשמש לבדיקת היכולת ללמוד מטלות חדשות והערכת כישורי קריאה וכתיבה. יחד עם זאת ההבעה בעל-פה והדיבור היו שווים לאלו של ילדים שלא הופרדו מהוריהם.
החוקרים ציינו כי התוצאות מפתיעות אך גם הגיוניות מאחר והילדים שלקחו חלק במחקר היו עניים, ועוני לעיתים קרובות קשור לבתים הרוסים. הם מתכננים לחקור את הנושא לעומקו ולגלות אלו סוגי נתק הם המזיקים ביותר.
המחקר מדגיש את הצורך בהתייחסות לכל סוג של ניתוק כסמן ללחץ פסיכולוגי אפשרי במשפחה. התערבות מוקדמת היא הדרך הטובה ביותר לצמצם את הליקויים החינוכיים והמקצועיים בטווח הרחוק לילדים אלו.
בצער וקושי רב,לאחר 11 חודשים שהילדים אצלנו ללא כל תשלום,החלטתי שלהיות משפחת אומנה זה קשה,ואני לא מסוגלת לגדל את 2 הילדים למרות הרצון הטוב שהיה לי בתחילת הדרך,
יש לציין שעברנו את כל מבחני האומנה,והחרטה הגיעה דווקא עם קבלת התשובות החיוביות להיותנו משפחת אומנה,
רציתי לומר שאני מאוד מעריכה את כולכם,את העשייה הענקית למען כל הילדים,ואכן,לא כל אדם זוכה לכך,
כרגע אני מאוד מוטרדת,לאן ייקחו אותם? האם יהיה להם טוב יותר בפנימיה?
מצד אחד אני שלמה עם ההחלטה למען משפחתי,כי זה לא עבד כלכך טוב מסיבות שונות,ומצד שני אני רוצה לקבור את עצמי באדמה מהכשלון שלי בלבד,
הכסף המועבר למשפחות אומנה יכל לשמש את המשפחה עניה ממנה נחטפו הילדים.
10,000 ילדים חטופים נמצאים בישראל ברגע זה, 2500 מהם נחטפו למשפחות אומנה.
מדוע משפחות עניות לא מקבלות מענק חדשי ומשפחות אומנה כן מקבלות?
מדוע משפחות עניות לא מקבלות החזרי הוצאות ומשפחות אומנה כן מקבלות?
מדוע משרד הרווחה מכריח הורים עניים לקחת ילדים לטיפול פסיכולוגי יקר על חשבונם ולמשפחות אומנה הוא כן מעניק מימון?
משפחות אומנה חומדות גם את קצבת הילדים הדלה בסך מאה ומשהו שקל.
עלות חדשית של השמת ילד באומנה 3750 ש"ח. למה לא מעבירים סכום זה למשפחה העניה ממנה נחטף הילד? ניכור אומנה הוא מצב בו משפחת האומנה משתמשת באמצעים שונים, כספיים ופסיכולוגיים, כדי לנתק את הילד ממשפחתו הביולוגית.
למרות שאומנה מוגדרת כסידור לטווח קצר, בפועל רבים מן הילדים נשארים במשפחת האומנה עד גיל 18, בשל ניתוק מכוון של הרשויות וניכור משפחת האומנה של הילד ממשפחתו הביולוגית.
שלווה ליבוביץ, המפקחת הארצית על האומנה מודה: הפנימיות במדינת ישראל הן שואה לאומית.
צפו בסרטון על השחיתות הכספית המתנהלת סביב תעשית האומנה בתכניתו של גבי גזית:
ילדה בת 12 שחיה במשפחה אומנת וסבלה יותר משנתיים מהטרדות מיניות של האב, החליטה לשים קץ לסיוט. היא תיעדה את מעשיו המזעזעים של האב במכשיר הטלפון הנייד שלה, והביאה להגשת כתב אישום נגדו. צפו בתמונות הקשות כאן
א', ילדה בת 12 מהצפון, אומצה על ידי משפחה מהדרום, שם היא נחשפה להטרדות מיניות חוזרות ונשנות של האב. אחרי יותר משנתיים, החליטה א' באומץ רב לצלם את מעשיו המזעזעים של האב באמצעות הטלפון הנייד שלה, וחשפה את התמונות לפני מורתה בבית הספר. במכתב שצירפה לתמונות היא כתבה: "הוא עשה בי דברים שאני לא רוצה שאף אחד יעבור אותם".
הילדה התלוננה במשרד הרווחה אך הם העדיפו לגנוז את התלונה !! (שימו לב עוד חיפוי של הרווחה על פשעים של משפחות אומנה)
בעקבות התמונות האב נעצר והוגש נגדו כתב אישום, אך הוא מכחיש את החשדות המיוחסים לו וטוען לחפותו.
ילדים באומנה עוברים טלטלות רבות ופרידות קשות. ילדים באומנה מרגישים זרים, מנוכרים, לא שייכים למשפחה. עובדה, בסופו של דבר אין שום בעיה לוותר עליהם. העובדה שמישהו שוב ויתר עליהם גורמת להם להרגיש דחויים יותר ויותר. משרד הרווחה מטלטל ילדים רבים מסביבה לסביבה במהלך כל שנות ילדותם. שוב ושוב הם צריכים להתחיל להתרגל מחדש לסביבה החדשה, לפתח אמון וכאשר כבר ביססו את אמונם הם נזרקים לאשפתות.
לילדים החיים במשפחות אומנה אין עוגן, אין הרגשת בטחון, אין שייכות, אין אמון במבוגרים, רק תלישות.
קראו את התכתובת הבאה מפורום אומנה ותבינו מדוע לילדים שגדלים באומנה נגרמים נזקים קשים אשר פוגעים בתפקודם כאנשים בוגרים:
"אנחנו בלבטים אם להמשיך את האומנה גם בשנה הבאה.
נראה לנו שאין לנו יותר כח, המצבר אזל.
בשיחות עם מנחה האומנה עדיין לא העלנו את הלבטים שלנו.
החשש הגדול שלנו שהילד יחזור לביתו שאינו מתאים לגידול ילדים…"
"הילד כבר 3 וחצי שנים אצלנו.
הבעיה אינה בילד אלא בנו, עייפות החומר.
אנחנו רוצים מעט שקט נפשי, לא לרוץ למטפלים השונים, לא להגיע לבית הספר בגלל בעיות התנהגות, לא לחשוב לפני שאנחנו מגיבים ועוד…
אם הילד יגיע למשפחה אחרת, מה זה יעשה לו? הבטחון במבוגרים, הדימוי העצמי שלו, כל זה ירד לטמיון…
השאלה היא, אם אומנה חייבת להיות בכל מחיר, גם במחיר של עייפות שלנו."
"האומנה התחילה לגזול מאיתנו משאבים נפשיים, גורמת לנו לחיכוכים במשפחה, לא עם הילדים שלנו, אלא בין בן זוגי לביני.
אנחנו לא תמימי דעים בקשר להמשך.
השאלה אם אמנם אומנה חייבת להיות בכל מחיר, מה צריך לעמוד בראש מעייננו, המערכת המשפחתית הראשונה או עזרה לילד נזקק.
חבל שהחיים אינם קלים יותר."
והנה התשובה שכתבו לה:
"כפי שכתבתי בפורום בעבר, אנחנו החלטנו לפני כחודשיים שאיננו יכולים להמשיך באומנה, עקב בעיות התנהגות קשות+גיל ההתבגרות, ולאחר מאמצים רבים שעשינו על מנת להתמודד עם הקשיים. מכיוון שלא רצינו לזנוח את הילד, החלטנו, יחד עם מנחת האומנה והרווחה, להעביר אותו למוסד, והוא ממשיך לבוא אלינו לשבתות וחופשות. כך הוא בכל זאת נשאר "שלנו"…
לדעתי באמת סיום האומנה גורם נזק לילד, אבל מוצדק לעשות זאת כאשר מרגישים שהמשך האומנה הורס את המשפחה או שכבר לא מצליחים לתת לילד את היחס המתאים בגלל הקשיים או השחיקה.
אבל לדעתי – אם זו בעיה של שחיקה, אולי אפשר למצוא דרכים אחרות להתמודד עם השחיקה ולא רק לסיים את האומנה: למצוא אנשים שיעזרו לשאת חלק מהנטל, לצאת לחופשה… ליצור לעצמכם ערב חופשי אחד בשבוע וכדומה.
ממצאים מפתיעים של מחקר שהישווה בין ילדים שהוצאו ממשפחתם לאומנה בעקבות התעללות והזנחה כביכול, לאלה שנשארו בחיק משפחתם למרות שחוו תופעות דומות.
המחקר נערך על ידי חוקרים מביה"ס לניהול בשם סלאון (MIT's Sloan School of Management) במסגרת לימודי מדיניות חברתית. במחקר השתתפו מעל 15,000!!! נבדקים, מדגם ענק, הגדול ביותר שנעשה אי פעם. המעקב אחר הנבדקים נערך לאורך השנים 1990-2002. המחקר התבצע במדינת אילינוי בשל הקלות היחסית לקבל מידע על הרקע של הילדים. לכן כדי למנוע זיהוי של משפחות, מקרים קשים וחריגים של התעללות והזנחה שהיו בתקשורת נופו מהמדגם.
התוצאות שנתקבלו הפתיעו את החוקרים…:
הילדים שנשארו בחיק משפחתם, בגיל ההתבגרות נטו פחות לעבריינות נוער ובקרב הנערות נמצאה שכיחות נמוכה יותר של הריונות ואמהות בגיל צעיר. כמבוגרים צעירים הם הצליחו יותר להתמיד בעבודה ולהחזיק במשרות שלהם, בהשוואה לעמיתיהם שהוצאו מחיק המשפחה.
במחקר קודם של מרק קורטני מאוניברסיטת שיקגו נמצאה שכיחות גבוהה יותר של נשירה מבי"ס, נטייה לעבריינות כמו גם לשימוש בסמים ואלכוהול, בקרב ילדים שגדלו באומנה, אך באותו מחקר הם הושוו לאוכלוסיה הממוצעת ולא לילדים שחוו כביכול הזנחה והתעללות, אך לא הוצאו מחיק משפחתם.
Professor Joseph J. Doyle Jr.
דויל מסכם את מחקרו הנוכחי במסקנה שברוב המקרים בהם לא נשקפת סכנה גבוהה לשלום הילד, עדיף להשאירו בקרב משפחתו הביולוגית למרות שחווה בה כביכול הזנחה והתעללות, ולעבוד עם המשפחה מאשר להרחיקו ממנה.
המכון מוגדר כטכנולוגי (Massachusetts Institute of Technology), משום שעובדים בו אנשי מדע, סטטיסטיקאים וחוקרים מן השורה הראשונה בעולם, אנשים שיודעים לבצע מחקרים סטטיסטיים אמיתיים ולא פסיכולוגים ממדעי החברה שלמדו מבוא לסטטיסטיקה באוניברסיטה, ואין להם שום מושג בשיטות מחקר מדעיות, אלא מסתמכים על האינטואיציות הסוביקטיביות שלהם בלבד.