התנועה למען עתיד ילדנו מודיעה יש להיתכונן למשמרת המחאה מול רונית צור שיהיו בה הרבה עיתונאים

התנועה למען עתיד ילדנו מודיעה יש להיתכונן למשמרת המחאה מול רונית צור שיהיו בה הרבה עיתונאים .

חברים יקרים ,הציבור הודיע שאין אימון במשרד הרווחה ,כמשמעותו רונית צור ,מיתלוננת סידרתית במשטרה  ושקרנית עם קבלות .

הציבור נקרא להגיע בהמוניו ולמחות נגד פקידת סעד מסוכנת זו ,אשר מוקושרת למשטרה מושחתת אשר מנסה להצר את צעדי פעילי התנועה אשר פועלים למניעת חטיפתילדים ע"י הרווחה .

התנועה עם גורמים נוספים פועלים להצרת צעדיהם של אנשים במשרד הרווחה ע"י עתירה לבית הדיו בהא"ג ע"י פנייה להוציא צו מעצר בינלאומי נגד רונית צור אשר פועלת נגד זכויות אדם .

 

"כאילו תמיד היינו יחד" – נועה אהרונוביץ ואמה בראיון לערוץ 10

נועה אהרונוביץ', שנמסרה לאימוץ לפני 25 שנים כשהיתה בת 5 ומתגוררת כעת בארה"ב, איתרה את אמה הביולוגית, רותי שורקי, ואחרי שעות של שיחות בטלפון פגשה אותה בישראל. כעת חולמת נועה להפגיש את משפחתה הביולוגית עם בעלה וילדיה בארה"ב .

 

נועה נחטפה לאימוץ יחד עם עוד שניים מאחיה אשר הופרדו ממנה אף הם ופוצלו למשפחות אחרות.

השרות למען הילד אף מפריד בין אחים חטופים, דבר שהדעת אינה סובלת. אפילו במדינות חבר העמים שמוגדרות כמדינות עולם שלישי אסור להפריד בין אחים אשר אמורים להיות מאומצים והמשפחה המאמצת חייבת לאמץ את כולם ביחד.

 

נועה מספרת על בית היתומים בישראל בו שהתה טרם האימוץ. בזכרונה נחרטה חווית בית הילדים כחוויה בלתי נעימה, במהלכה ניתנו לה בגדים בלויים יד שניה אשר לעיתים לא התאימו למידותיה ולצוות המוסד לא היה אכפת איך היא נראית, בעוד אימה הביולוגית היתה מלבישה אותה במיטב הבגדים.

 

עוד עדות של אישה שנחטפה לאימוץ בילדותה ע"י רשויות הרווחה

 

עובדים סוציאליים חטפו ילד בן 8 למשפחה אומנת ממבשרת ציון שסיממה אותו בסמים פסיכיאטרים כדי שיהיה לה שקט בבית

ריספרדל הוא סם פסיכיאטרי בעל תופעות לוואי רבות וקשות. תופעות הלוואי שלו במערכת העצבים כוללות עצבנות, דיכאון, פסיכוזה, אפתיה, הזיות, אופוריה, אי יציבות רגשית.

 

צפו בכתבה ששודרה אתמול בתכנית מכל מקום בערוץ 1, בה יעקב בן ייששכר מתאר את היד הקלה על ההדק של העובדים הסוציאלים ופקידי הסעד במשרד הרווחה בראשות פקידת הסעד לחוק הנוער חנה סלוצקי והדובר נחום עידו. יד מזוהמת באמצעותה הם מנתקים ילדים ממשפחותיהם וזורקים אותם במשפחות אומנה זרות ומנוכרות.

 

לינקים נוספים:

 

עובדת סוציאלית תקפה קשישה בת 76

 

ניכור אומנה ותאוות הבצע של משפחות אומנה

 

הפסיכיאטרית רצחה – ההורים ישלמו את המחיר

 

ילדים נשכחים – על התעללות ילדים בפנימיות ומשפחות אומנה

 

סיוט בבית המשפחה האומנת – משרד הרווחה מסתיר

 

 

עובדים סוציאלים גנבו לי את הילדים לאימוץ

"כשהפכתי לאמא הרגשתי שאני כבר לא מאמינה להורי המאמצים, שתמיד סיפרו שאמא שלי היא אישה רעה שזרקה אותי", אומרת נועה שאומצה בהיותה פעוטה.

"כשאמי המאמצת התחילה להפעיל עלי לחצים וטענה שאני לא מפגינה מספיק אחריות כלפי הילד, הרגשתי שהיא מתנהגת כמו העובדת הסוציאלית שחטפה מאמי הביולוגית שלושה ילדים".

"אמי המאמצת אמרה לי שנולדתי מחדש ושאני צריכה לשרוף את העבר שלי, שהמשפחה הביולוגית שלי כבר לא קיימת".

עפ"י דיווחי משרד הרווחה כ-300 תינוקות ופעוטות נמסרים מדי שנה לאימוץ בישראל.

לכתבה המלאה בידיעות אחרונות (הקובץ גדול, יש לחכות מספר דקות לטעינה)

פורסם 29 מאי 2008, ידיעות אחרונות

רונית צור וחנה סלוצקי תפנימו, מחקר אוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק קובע: ניתוק הילד מהוריו מזיק גם באופן זמני

 ילדים הנמצאים הרחק מהוריהם, גם אם מדובר במצב זמני, נמצאים בסיכון לבעיות רגשיות, התנהגויות וכן בעיות למידה.

מאת: יפעת גדות   |     |  Nfc.co.il/blog/Yifat   

למרות שקיים תיעוד לכך שילדים במשפחות אומנות או ילדים שהושארו לטיפול על-ידי קרובי משפחה סובלים מבעיות ניכרות, מחקר חדש שנעשה ברוצ'סטר שביו יורק בחן את ההשפעות של הניתוק כשאחד ההורים או שניהם עוזבים רק באופן זמני.

 

החוקרים, מהמרכז הרפואי גוליזנו שבאוניברסיטת רוצ'סטר, גילו כי ברוב המקרים הניתוק הוא סמן לחוסר יציבות. הם מניחים כי בתים בהם ילדים מופרדים מהוריהם מהווים סביבה פחות מטפחת. ההורים מקריאים פחות לילדים ומקדישים פחות זמן ללמד אותם כישורים חדשים כמו שריכת שרוכי הנעלים, לדוגמא.

 

החוקרים דיווחו כי 18% מילדים עירוניים אלו נפרדו מהוריהם בנקודת זמן מסוימת. 7% מהם הופרדו יותר מפעם אחת.

 

הממצאים הראו גם כי ילדים צעירים שהופרדו מהוריהם בכל שלב שהוא השיגו ניקוד גרוע במידה משמעותית לעומת ילדים שלא הופרדו בסולם ערכים המשמש לבדיקת היכולת ללמוד מטלות חדשות והערכת כישורי קריאה וכתיבה. יחד עם זאת ההבעה בעל-פה והדיבור היו שווים לאלו של ילדים שלא הופרדו מהוריהם.

 

החוקרים ציינו כי התוצאות מפתיעות אך גם הגיוניות מאחר והילדים שלקחו חלק במחקר היו עניים, ועוני לעיתים קרובות קשור לבתים הרוסים. הם מתכננים לחקור את הנושא לעומקו ולגלות אלו סוגי נתק הם המזיקים ביותר.

 

המחקר מדגיש את הצורך בהתייחסות לכל סוג של ניתוק כסמן ללחץ פסיכולוגי אפשרי במשפחה. התערבות מוקדמת היא הדרך הטובה ביותר לצמצם את הליקויים החינוכיים והמקצועיים בטווח הרחוק לילדים אלו.

מחקר MIT שנערך על 15,000 נבדקים קובע:

ילדים שגדלו במשפחות "הרוסות" הצליחו יותר בחיים מאשר ילדים שגדלו במשפחות אומנה

מחנה בית אפל – בחוץ פרחים בפנים עשבים

הרחבה של המחנה (מעבר לגדר התיל בצילום) מאד מוזנחת ומלאה עשבים שוטים שיכולים לשמש כמקור משיכה לנחשים, חולדות, נמיות ועקרבים.

להגדלת התמונה, לחץ על התמונה.

מחנה הריכוז בית אפ"ל חשב שהתנועה למען עתיד ילדנו לא תחשוף את מעללי המקום,אז החומר שנאסף בזמן האחרון מציג את גבי קונפינו כאיש מסוכן לציבור ולילדים במקום .

http://www.world-travel-photos.com/routard-paysnonvisites-photo-183-318-5303-he-אירופה-פולין-מחנה-הריכוז-אושוויץ-the-auschwitz-camp.html

העתק מדוייק של מחנה הריכוז בית אפל

מחנה הריכוז  בית אפ"ל חשב שהתנועה למען עתיד ילדנו לא תחשוף את מעללי המקום,אז החומר שנאסף בזמן האחרון מציג את גבי קונפינו כאיש מסוכן לציבור ולילדים במקום .

גבי קונפינו הודיע לקטינה שאמא שלה חולת נפש והיא לא תיתחתן לעולם .

האיש יורד לרמה ילדותית ,ומנסה להשית את הילדים נגד הוריהם המדובר בהיתעללות בקטין חסר יישע עברה על סעיף364 לחוק הסדר הדין הפלילי .

עדויות אשר נמצאות בידי התנועה יפורסמו ויוצגו למנ"ל משען ,ולעופר עיני .

האיש המסוכן הזה חשב שאנו מפחדים ? אבל הוא לא ידע שאנו ממשיכים לחקור ופועלים ,ברור שהמשטרה והיועצת המשפטית אשר פעלה בניגוד לחוק רק חשבה שאנו מפחדים ,אז העובדה שמראש משיקולים שונים לא הפגנו באותם תאריכים .

בימים הקרובים אנו נערך להפגין מול בית אפל רשימת ההורים אשר העבירו את החומרים ,והילדים ששיתפו פעולה מצביעים על תופעה של הפחדה ,איומים על ההורים ,והילדים .

גבי קונפינו איננו יודע שהתופעה היא רחבת שנים והתגובות הנירפות וההזויות אינם מחזיקות מים .

שנים שגבי קונפינו וחבר הכנופייה מיתעללים בילדים וכולם שותקים

גם ביהודה חביבי היתעללו בבית אפל וכולם שתקו .

בוועדת החקירה יוזמנו גבי קונפינו והצוות לחקירה והעדויות יובאו בפני הוועדה .

הכנסת החליטה על קיום דיון מהיר ,אנו נביא את הקטינים שיעידו מה עושים במחנה הריכוז בית אפל

הפק"ס המחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי הורתה לבית החולים לניאדו בנתניה לשקר ולקבוע כי הקטינה בריאה פסיולוגית, כל זאת תוך מצג שווא. ד"ר אילנה טיואס מספר רשיון 27044, כתבה שאין לילדה דבר וכאקט התחמקות טענה שיש לה בעיות נפשיות

פקידת הסעד המחוזית – מיכל מילשטיין בוקובסקי הורתה לבית החולים לניאדו בנתניה להונות ולשחרר קטינה תוךשיתוף פעולה ומצג שווא של  ד"ר אילנה טיואס מספר רשיון 27044.

ד"ר אילנה טיואס גם כתבה שאין לילדה דבר מלבד בעיות נפשיות.

הרופאה שיקרה ,והעובדה שמעיון בבדיקות הדם ע"י רופא משפחה הוברר שהילדה סבלה מזיהום חמור ולמחרת הופיעו תופעות עקב ההזנחה במחנה הריכוז טירת הילד בנתניה.

הגברת בוקובסקי לא הגיבה לבית המשפט המחוזי ולכן הוגשה בקשה למתן החלטה לשיחרור הקטינה לאלתר.

הגברת בוקובסקי חוטפת ילדים במקצועה, נשואה לחוטף ילדים מקצועי בשרות הרווחה, שחטף את נכדו של איציק מאליק פעיל התנועה למען עתיד ילדינו.

בית חולים לניאדו שיקר, ותוגש תלונה להנהלת בית החולים ותביעת נזיקין.

 הנהלת הרווחה איננה בוחלת באמצעים ומשקרת כדי לקבל פרמיות למשכורתם כפי שנחשף ע"י התנועה למען עתיד ילדינו.

ישנו מרכיב בשכר ובתלוש משכורת של הפק"סים והעובדים הסוציאליים שעל פיו הם מקבלים פרמיות עבור כמות התיקים שבהם מטפלים ובעיקר על פי כמות ההוצאות החוץ ביתיות "וההשמות מחדש" שאותם מבצעים פקידי הסעד לילדים מסכנים וחסרי ישע אלה. פרמיות ובונוסים עבור חטיפת ילדים כסעיף בתלוש המשכורת!!!

הגברת בוקובסקי שנשואה לשופט בוקובסקי חושבת שפרשה זו תיגמר אצל חברתה השופטת בן חנוך, התיק הועבר לבית המשפט.

 השופטת רות בן חנוך

 שמואל בוקובסקי סגן נשיא של בית משפט לענייני משפחה במחוז המרכז

אשר נשוי ל מיכל מילשטיין בוקובסקי – פקידת הסעד המחוזית

 

פרק המבוא מהספר "ילדים רחוקים" ומבחר תגובות של רואה החשבון – מר יעקב איליה

ילדים רחוקים

 

קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים ממשפחותיהם

 

 

קשר השתיקה סביב הרחקת ילדים ממשפחותיהם  (לחץ לקריאה)

ובנוסף

מבחר תגובות כתובות שניתנו על הספר "ילדים רחוקים"

עורך הדין, ביטאון לשכת עורכי הדין: "יעקב אליה עושה את מה שאמור היה להיעשות מזמן : מציג את המצב העגום ללא כחל ושרק. המחבר  עובר שלב שלב בכל מסלול הייסורים של שירותי הרווחה: החל מהשיקולים להרחקת ילד, דרך ועדות ההחלטה של שירותי הרווחה המקבלות החלטות ללא כל הרשאה וסמכות שבדין, ועד לפתרונות העגומים כדוגמת משפחות אמנה, מוסדות ואימוץ".

הד החינוך, ירחון הסתדרות המורים: "יעקב אליה הוא רואה חשבון במקצועו, אך תחום התמחותו הוא פיקוח ובקרה על איכות השירותים הציבוריים שמספקת המדינה. שיעור הילדים החיים מחוץ לבתיהם בישראל גבוה פי עשרה משיעורם בארצות מתוקנות אחרות. המחבר חקר את הנושא לעומקו. ספרו מציג רשימה ארוכה של כשלים ומחדלים רב מערכתיים בהליכים של הרחקת הילדים מסביבתם הטבעית".

הורים וילדים, מגזין נפוץ: "אנשי מקצוע הקרובים לתחומי הנושא של ילדים בסיכון וכל קורא בעל מודעות אזרחית והומנית, ימצאו בספר ממצאים מרתקים, מזעזעים ומטרידים ביותר".

הפרקליטים, מגזין לשכת עורכי הדין: "במדינה מתוקנת, הספר ילדים רחוקים היה מטלטל את המערכת. למי שבאמת אכפת ובעיקר למי שצריך להיות אכפת לו – קחו את הספר לידיים ואל תניחו לאדישות ולשנים של קיבעון להרחיק עוד עשרות אלפי ילדים מבתיהם".

פסיכו-אקטואליה, רבעון פסיכולוגי של הסתדרות הפסיכולוגים: "הספר משכנע כתוצר של מחקר מקיף ורציני, מבחינת הצגת ההיבטים השונים הרלוונטיים, תוך הסתמכות מרשימה על מסמכים ומקורות מידע, הן תיאורטיים והן ענייניים".

חברה ורווחה, רבעון לעבודה סוציאלית: "זהו הספר המקיף הראשון היוצא בישראל ומוקדש כולו לבעיית הילדים בסיכון וההשמה בפנימיות. העובדה שהכותב הוא רואה חשבון העוסק שנים רבות בתחום הסיוע הממשלתי, וההסתמכות של הכותב על מקורות מידע מהימנים ורציניים, מוסיפה אמינות לטיעוניו".

ח"כ יואל חסון: " ספרך מאיר עיניים. אין ספק כי הנושא של הרחקת ילדים למוסדות הוא קשה ומחייב בדיקה מעמיקה. כולי תקווה כי מחקרך המקיף והחדשני בתחום זה, כולל הצעותייך לחקיקה ולשינוי שמופיעות בספר יהוו צעד ראשון וחיובי בכיוון זה. אשמח לעמוד לרשותך בכל ענין".

ח"כ אליהו גבאי: "עיינתי בספר ומצאתי בו עניין רב. אין ספק כי בספר זה הושקעו מאמצים רבים ועבודה מחקרית מקצועית. ברור לי כי ספר זה יעשיר את קוראיו ויתרום להבנת הנושאים בהם הספר עוסק".

מבקר המדינה : "הספר יהיה לנו לתועלת רבה".

נשיא לשכת רואי חשבון בישראל, עופר מנירב: "ליבי הולך אחרי הילדים והערכתי למי שיכול להתמסר לביקורת של מערכות ציבוריות כדי לחפש את התקיימותם של צדדים מוסריים וערכיים אחרים. על כל אלה תבוא על הברכה".

איתן הבר, עיתונאי – "הצטערתי לגלות עד כמה אנחנו נחשלים ונכשלים בענין חשוב זה".

יו"ר המחלקה לפדגוגיה בארגון המורים, ברכה מציאל – "הנושא המועלה בספר זה הינו אחד הנושאים החשובים והרגישים בחברה הישראלית".

סגן נשיא בית המשפט לנוער, בן דור אורי – "חן חן עבור ספרך".

יועצת משפטית במשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית פרגו :  " הספר פתח בפנינו צוהר לעולם שבו מוצגת מציאות קשה. אנו תקווה כי הספר יביא לדיון ציבורי רחב שיועיל ויוביל לשינוי".

פרופ' אמנון רובינשטיין, נשיא הבינתחומי : " הנושא עצמו מוכר לי להכאיב".

פרופ' רמי בנבנישתי, יושב ראש ועדת המשנה להשמה חוץ ביתית: "אם יש לך רצון, אשמח להיפגש עמך וללמוד מהלמידה שלך".

ד"ר יאיר עמרם, מרצה בכיר לעבודה סוציאלית: "קראתי את ספרך, נפלא ובעיקר חשוב לחברה הישראלית. תודה לך".

פרופ' יאיר אורון, האוניברסיטה הפתוחה – "עיינתי בספרך וכמוני גם אשתי שעיסוקה המקצועי בחינוך המיוחד הביא אותה להכיר יותר מקרוב חלק מהתופעות הקשות שאתה מתאר ומנתח בספרך. תבורך על העבודה החשובה שעשית".

פרופ' ישעיהו תדמור, ראש החוג למדעי ההתנהגות במכללת עמק יזרעאל – "מתוך שכבר הספקתי לעיין בספרך, אני יכול לאמוד, בהתפעמות, את המאמץ הכביר שהשקעת בפרויקט הזה ומלא הערכה לך".

אורי לופוליאנסקי, ראש עיריית י-ם: "בספר זה היטבת לבטא את המחדל הסביבתי הקשה בישראל, בו נאלצים ילדים לחיות מחוץ לביתם ומשפחתם, תוך תיאור המדיניות והשלכותיה, והצעות לתיקון המצב. אין ספק כי הספר בתוכנו יעורר את הדיון הציבורי ובכך יביא לשינוי המצב".

הודעה חשובה לנשים היולדות בגפן בבית החולים: עובדות סוציאליות מסתובבות במחלקות יולדות על מנת לחטוף תינוקות לאימוץ, ראו הוזהרתן !!

לידה בבית החולים – רק בליווי בני משפחה

 

אם אתן נשים נשואות שעומדות ללדת בבית החולים ובן זוגכן מסיבה כלשהי אינו יכול להיות נוכח במעמד הלידה או לאחריה, חשוב כי תגענה לחדר הלידה עם משפחה או חברים ולא לבד !! אמהות חד הוריות, ההודעה מיועדת בעיקר לכן !!

 

בבתי היולדות מסתובבות דרך קבע עובדות סוציאליות המנסות לאתר נשים בודדות ולקחת מהן את התינוקות לאימוץ, וזאת תוך שכנוע היולדת שנמצאת לבד ובטשטוש מהלידה כי "טובת הילד" מצריכה כי הילד יילקח לאימוץ.

 

מספר העובדים הסוציאלים המסתובבים בבתי החולים בסוף השנה הוא גבוה יותר, משום שהם נדרשים להשלים את מכסות האימוץ שמוקצבים להם מדי שנה.

 

לעזוב את בית החולים מהר ככל האפשר

 

אם בכל זאת הגעתן לבדכן ואתן חוששות כי מסתובבות באגף היולדות עובדות סוציאליות, אל תדברו איתן כלל ואל תספקו להן שום מידע אודות זהותכן, מקום מגוריכן, מצבכן המשפחתי או הסוציו אקונומי. נשים אלו תאמרנה לכן כי הן באו "לעזור", תגלנה אמפטיה מזוייפת וזאת על מנת לנסות לדלות מכן מידע. אין לשתף עימן פעולה ויש להתעלם מהן לחלוטין. השתדלו להוציא את הרך הנולד מהר ככל האפשר מבית החולים.

 

נקיטת משנה זהירות בטיפת חלב

 

טיפת חלב אף היא מוקד פורענות לחטיפות תינוקות ע"י עובדים סוציאליים. טיפת חלב נמצאת בקשר עקבי ושוטף עם פקידי סעד לחוק הנוער ממשרד הרווחה אשר מנסים לאתר הורים ותינוקות "בעייתיים".

 

אין לספק לעובדי טיפת חלב שום מידע אודותיכם ואודות ילדיכם שהוא מעבר למצב הבריאותי של הפעוט. חשוב לדווח תמיד לעובדי טיפת חלב כי יש לכם משפחה מורחבת גדולה ואיתנה וכי המצב הסוציו אקונומי שלכם מצוין.

 

מקרה שאירע לאחרונה

 

לאחד מבתי החולים במרכז הארץ הגיעה בגפה אישה ללדת. בן זוגה שהה באותה עת בעיר אחרת ולא יכול להגיע עימה ללידה. האישה ילדה תינוק פג, ומרגע הלידה הסתובבו סביבה עובדות סוציאליות שהטרידו אותה בשאלות פולשניות אודות משפחתה ואורח חייה.

 

באחד הימים לא הגיעה האישה לבית החולים לבקר את בנה בפגיה משום שנרדמה בביתה עקב חוסר שינה ותשישות. למחרת היום כשהגיעה לבית החולים החלו הנשים הללו לתחקר אותה ורמזו לה כי היא אמא לא ראויה שכנראה אינה אוהבת את ילדה משום שלא הגיעה לבקר את התינוק.

 

משפחתה שהבינה כי האם עומדת להסתבך עם רשויות הרווחה האיצה בה להוציא את הרך הנולד, גם בהיותו פג, מהר ככל האפשר מבית החולים ולהתנתק מן העובדים הסוציאלים המטרידים. האם עשתה כן ובכך הצילה את בנה מגורל אכזר.

משרד הרווחה מסתיר שוב את ההתעללויות בפנימיות: מדריך בפנימייה הואשם בביצוע מעשים מגונים ב-5 קטינים

מכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי עולה כי המעשים בוצעו כנגד 4 תלמידי פנימיה ונגד קרוב משפחתו. לטענת המשטרה הנאשם מכחיש טענות. המשטרה: מדובר בפדופיל

 

ראובן קפלן, אשדוד NEWS, 05.03.2008

 

דוד כסיף, תושב אשדוד המשמש כמדריך בפנימיה מואשם בביצוע מעשים מגונים ומעשי סדום בנסיבות מחמירות בקטינים. ביום שני בתום חקירה ממושכת שנוהלה על ידי משטרת אשדוד, הוגש כתב אישום נגדו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.  בעקבות חשיפת החשדות, הועלה החשד כי הנאשם אף ביצע לפני שנים רבות מעשים מגונים ומעשי סדום בבן משפחתו – כיום בן 28- מאז היותו בן 6 עד גיל 14.  רק שאז לא האמינו לו בני משפחתו והנער נאלץ להתמודד לבדו עם החוויות הקשות. קרוב משפחתו העיד כי הנאשם איים עליו כי אם יספר על מעשיו "ישרף לו הבולבול", בהזדמנויות אחרות איים לפגוע באחיו של הקורבן ובאחת הפעמים ביצע המעשים באיומי אולר.

 

עוד עולה מכתב האישום כי הקורבן ניסה להתאבד, ברח בגיל 10 מבית אימו לבית אביו.

 

החקירה נוהלה על ידי החוקרת רס"ר יפעת וזאנה-עמר והחלה בחקירת מעשים מגונים בקטינים שביצע כסיף, על פי החשד, בזמן ששימש כמדריך בפנימייה הסמוכה לעיר אשדוד. מדובר בפנימייה סגורה, שבה התגוררה משפחת כסיף עם ילדיהם ועם ילדי הפנימייה כאשר אשת החשוד, שימשה כמדריכה במהלך היום והנאשם, בעלה, עבד במשך היום וכאשר היה מסיים את יום העבודה היה מגיע לפנימייה, שם, שימש כמדריך מהשעה חמש בערב.

 

כתב האישום החמור מייחס לכסיף שני אישומים חמורים של מעשים מגונים וביצוע מעשי סדום בקרוב משפחתו ובחניכים מהפנימייה בה הדריך. ארבעה מתוך חמשת הקורבנות הינם קטינים, חניכי פנימייה והקורבן החמישי הינו בן המשפחה בו התעלל במשך שנים. המעשים בפנימיה בוצעו עד לאמצע חודש פברואר השנה.

 

לטענת המשטרה, הנאשם, הכחיש כל קשר להאשמות נגדו בחקירתו, למרות הראיות אשר היו מצויות בידי המשטרה שהעידו על נטייתו לפדופיליה. הראיות כוללות לדברי המשטרה,  חומר פורנוגראפי במחשב, מתנות יקרות ערך שהעניק לקורבנות, מכתבים שכתב להם.

 

במהלך החקירה המסועפת, נגבו עדויות מעובדי הפנימייה. לציין כי מנהל הפנימייה פיטר את הנאשם בטרם נודע על התלונות הנ"ל ובעקבות כך עזב הנאשם עם משפחתו את הפנימייה ועבר להתגורר באשדוד. הקטינים, הופנו לחקירת ילדים ונגבתה עדות מפורטת מבן המשפחה שבו ביצע הנאשם מעשי סדום במשך שנים רבות בזמן שהיה שומר עליו ובפעמים רבות נוספות במהלך התבגרותו.

פרקליטות מחוז דרום הגישה נגדו כתב אישום והוא נעצר עד החלטה אחרת.

תערוכת תמונות מרכזי קשר

אלו הם מרכזי הקשר שנועדו "לחדש את הקשר בין אב לילדיו"

אלו הם מרכזי הנתק שעליהם הצהירה רונית צור ושמטרתם לחדש את הקשר בין אב לבנו.

אלו הם מרכזי הנתק שעליהם כל כך עמל משרד הרווחה הדובר נחום עידו.

אלו הם מרכזי הקשר שכב' השופטת מקייס כל כך אוהבת לשלוח אליהם את ילדי ישראל. ולתפארת מדינת ישראל.

  להגדיל ע"י הקלקה

חצר המשחקים האחורית במימון משרד הרווחה וקרן לין שוסטר. הצמחיה באדיבות קרן הידידות.

 להגדיל ע"י הקלקה

פינת המשחקים וספסל האהבה שנתרמו במיוחד עבור האבות מקבוצת נפגעי מקייס.

 

להגדיל ע"י הקלקה

מבט על הכניסה והלובי המפואר

 להגדיל ע"י הקלקה

מבט כללי ודגש על הפיתוח הסביבתי של משרד הרווחה עבור האבות וחידוש הקשר עם הילד.
במחנות ריכוז כמו אלה רונית צור מצהירה שהיא מחדשת את הקשר עם למעלה מאלפיים ילדים עם האבות שלהם.
תמונות נוספות ממחנות ומרכזי ריכוז אלו של משרד הרווחה יוצגו בקרוב לרגל יום השואה לילד ולאב הגרוש.

 

 

סרטון קצר המציג עובדת סוציאלית בריטית חוטפת ילד מהוריו – תמונות קשות לצפיה

סרטון קצר קשה לצפיה המציג עובדת סוציאלית בריטית חוטפת ילד הזועק להוריו שיעזרו לו, אך הוריו עומדים חסרי אונים מול נציגת המערכת הדורסנית הזו – מערכת הרווחה, וכל שנותר להם הוא לתעד את חטיפתו של בנם יקירם, ולכשיגיע לבגרות יוכלו להראות לו את הסרט כדי שיבין שהם לא נטשו אותו אלא נחטף בכפיה בידי עובדים סוציאלים.

 

מחזות קורעי לב כמו זה המוצג בסרט מתרחשים מדי יום במדינת ישראל ואף שופט או מחוקק לא מוכן להרים את הכפפה ולאמר די !!!

די לאלימות של עובדים סוציאלים.

די להתעללות של פקידי סעד במשפחות ובילדים.

די לטלטל ילדים ממוסד סגור אחד למוסד סגור אחר, מאומנה לאומנה ולפעור צלקות קשות בנפשם הרכה של הילדים החפים מפשע.

די ל-60 שנה של פשעים ע"י עובדים סוציאלים ואנשי משרד רווחה. מסורת של 60 שנות שחיתות שהחלה בחטיפת ילדי תימן ונמשכת עד עצם הרגע הזה ובמימדים גדולים באלפי מונים מאז קום המדינה.

ד"ר אסתר הרצוג מדליקה משואה נגד מדיניות משרד הרווחה בטקס הדלקת משואות האלטרנטיבי לציון 60 שנות הפקרת ילדי ישראל

אור שלום עמותת הספסרות בילדנו מגייסת את ערוץ 10לחטיפת ילדים הציבור נקרא לא לשתף פעולה

התנועה למען עתיד ילדנו מודיעה לציבור אור שלום הינה עמותה לסיפסור בילדים אלפי ילדים שמוצאים מהמשפחה מעשירים את קופת אור שלום ומשרד הרווחה חוטף עוד אלפי ילדים אור שלום מקבלת כל חודש כסף ממשרד הרווחה על כל ילד .הכתבה 11 ילדים זוהי טובת הילד במקום הבעיות הכלכליות של האם יש להחזיר את הילדים לאם ולעזור לה .הצנועה מכריזה אור שלום אירגון פשיעה

נר זיכרון לאבות משפחות ואימהות של יתומי הרווחה לציון היום: "התנועה למען עתיד ילדינו"* קוראת:לשים לזה סוף!!! לזכרם:

לציון היום: "התנועה למען עתיד ילדינו"* קורא: נשים לזה סוף!!! לזכרם:  לזכר התינוקות, הטף, העוללים, הילדים ובני הזוג שנרצחו ע"י נשים אלימות ומתעללות.לזכר  יתומי הרווחה

האב של הילדים של האמא השטן מטבריה דורש חזקה, אך נחום עידו מסרב באכזריות ומעביר הילדים לאומנה ומרכז חירום

שלושה חודשים לאחר חשיפת פרשת ההתעללות הקשה של תושבת טבריה בשני ילדיה הקטנים, מבקש האב מרשויות הרווחה כי יאפשרו לו לגדל את ילדיו, שהועברו למרכז חירום.האב: "המדינה מערימה עלי קשיים במכוון".

משרד הרווחה: "ישנן ספקות באשר ליכולתו להעניק טיפול הולם לילדים"

_{מאת שרון רופא-אופיר}

אביהם של שני ילדים, בני ארבע וחצי ושנתיים, שהוצאו מביתם לאחר פרשת ההתעללות מצד אימם, אמר היום (א') ל- ynet כי הוא מרגיש שהמדינה מערימה עליו קשיים במכוון בכל הקשור לרצונו לגדל אותם בעצמו, ודורשת ממנו להביא חוות דעת של פסיכולוג שיקבע כי הוא כשיר לגדל אותם. מנגד, טוענים במשרד הרווחה כי בקרוב יוזמן האב לוועדה בנושא, ומביעים ספקות באשר לכשירותו לגדל את ילדיו."הילדים חוו טראומה איומה, מאז שהם נמצאים במוסד חלה הידרדרות קשה במצבם, הגדול אינו שולט בצרכיו, והקטן קיבל בחודשים האלה אנטיביוטיקה כנגד מחלות שונות בכמות שלא נטל מעולם", סיפר היום האב בכאב. "הכי קשה זה הפרידות, בכול פעם כשנגמרת הפגישה בינינו – הבן הגדול נצמד לי לרגל בוכה, ומסרב שאלך".

פרשת ההתעללות הקשה נחשפה בחודש אוגוסט. שכניה של תושבת טבריה דיווחו למשטרה כי שני ילדיה הקטנים בוכים ללא הפסקה. השוטרים שהגיעו למקום גילו לתדהמתם פעוט בן שלוש כשהוא נעול בחדר השירותים וממרר בבכי. בחדר השינה הסמוך הם גילו את אחיו הקטן במצב דומה. שני הפעוטות עשו את צרכיהם על בגדיהם ומצבם היה לא טוב. השניים אושפזו בבית החולים "פוריה". האם שנעצרה סיפרה לחוקרי המשטרה כי היא ביצעה את המעשים "כדי לחנך את הילדים".

האב: חשבתי שלא כדאי להתנגד למערכת

לאחר המקרה הוסבר לאב כי ילדיו ישהו במרכז חירום למשך שלושה חודשים. "איש לא שאל לדעתי, פשוט הודיעו לי ולמרות שכבר אז התנגדתי, אמרתי מוטב שלא אתנגד למערכת", הסביר האב. "האמנתי שהם יאפשרו לי לקחת אותם הביתה כשתסתיים התקופה, אבל לא תיארתי לעצמי שאקלע למצב כה אבסורדי".

עוד לפני שהסתיימו שלושת החודשים האמורים, פנה האב לעובדים הסוציאליים המטפלים בילדים בבקשה לקצר את משך תקופת שהותם במרכז החירום, אך נענה כי הדבר בלתי אפשרי, מאחר והמערכת מבקשת לבחון את מערכת היחסים שלו עם ילדיו.

האב, מהנדס מכונות במקצועו, דאג לדבריו להציג בפני הממונים חוות דעת של פסיכולוג שבחן אותו לאחרונה לשם קבלה למשרה ניהולית במקום עבודתו. למרות זאת, חלפה עוד תקופה ועתה מבקשת המערכת כי ימציא גם חוות דעת של פסיכולוג מטעמם.

"בהתחלה זה היה חוות דעת של עובדים סוציאליים, ועכשיו זו חוות דעת של פסיכולוג נוסף מטעמם בעלות של 5000 שקלים", מלין האב. "ומה הם יבקשו אחר כך? אני מרגיש שהמערכת מנסה בכול מחיר להרחיק את ילדי ממני".

האב, שנפגש עם ילדיו שלוש פעמים בשבוע, מספר כי מצבם הנפשי קשה. באחד הביקורים הופתע לטענתו לגלות כי הצוות במקום מספר לילדים שיהיה להם טוב לו יקבלו אבא ואמא חדשים. "מדברים איתם על כך וגם מקריאים להם סיפורים על משפחה חדשה", אמר.

"אני מעריך מאוד את הצוות שעושה שם כמיטב יכולתו, אבל שיפנה את משאביו לילדים שבאמת זקוקים לכך ויש הרבה כאלה. לילדים שלי יש אבא ובית חם שמחכה להם, אני מתחנן – תחזירו לי את ילדי".

משרד הרווחה: הוועדה שמטפלת בנושא תתכנס בקרוב

דובר משרד הרווחה, נחום עידו, מסר בתגובה: "הילדים שנפגעו ע"י אימם הוצאו למרכז חירום שתפקידו הוא לאבחן את מצבם, להעריך את כוחותיהם ואת כוחות הוריהם, ולהמליץ בסוף ההליך על תוכנית טיפולית ומשמורת לילדים.

"ועדה לתכנון טיפול התכנסה, ותתכנס שוב בקרוב, בהשתתפות האב והסבתא וכן אנשי מקצוע רבים שבחנו את הדיווחים על מצב הילדים ועל מצב ההורים. נציגי הוועדה שמעו ועוד ישמעו את האב והסבתא, במטרה להגיע לתוכנית טיפול שתגן על הילדים ותשקמם.

"הוועדה פועלת על פי הנחיות המשרד שקובעות כי יש לתת העדפה להשארות ילדים אצל הוריהם הביולוגיים בקהילה, על פני סידור חוץ ביתי (אומנה או פנימיות)".

לגבי טענותיו של האב, מסר הדובר כי "בוועדה הובעו ספקות באשר ליכולתו של האב לקבל על עצמו אחריות מלאה לטיפול ההולם בילדים, בעיקר בשל התנהגותו בעבר, כאשר למרות שידע על התנהגות האם – לא דיווח על כך לרשויות."מאחר שמדובר בילדים שעברו טראומה ובאב שאיננו כליל השלמות, דרשה הוועדה אבחנה פסיכולוגית נוספת. אם יש לאב בעיה בתשלום האבחון הפסיכולוגי, הוא יכול לפנות ללשכת הרווחה שתסייע לו בעניין זה".

ניכור אומנה ותאוות הבצע של משפחות אומנה

הכסף המועבר למשפחות אומנה יכל לשמש את המשפחה עניה ממנה נחטפו הילדים.
10,000 ילדים חטופים נמצאים בישראל ברגע זה, 2500 מהם נחטפו למשפחות אומנה.
מדוע משפחות עניות לא מקבלות מענק חדשי ומשפחות אומנה כן מקבלות?
מדוע משפחות עניות לא מקבלות החזרי הוצאות ומשפחות אומנה כן מקבלות?
מדוע משרד הרווחה מכריח הורים עניים לקחת ילדים לטיפול פסיכולוגי יקר על חשבונם ולמשפחות אומנה הוא כן מעניק מימון?
משפחות אומנה חומדות גם את קצבת הילדים הדלה בסך מאה ומשהו שקל.

עלות חדשית של השמת ילד באומנה 3750 ש"ח. למה לא מעבירים סכום זה למשפחה העניה ממנה נחטף הילד?
ניכור אומנה הוא מצב בו משפחת האומנה משתמשת באמצעים שונים, כספיים ופסיכולוגיים,  כדי לנתק את הילד ממשפחתו הביולוגית.
למרות שאומנה מוגדרת כסידור לטווח קצר, בפועל רבים מן הילדים נשארים במשפחת האומנה עד גיל 18, בשל ניתוק מכוון של הרשויות וניכור משפחת האומנה של הילד ממשפחתו הביולוגית.

שלווה ליבוביץ, המפקחת הארצית על האומנה מודה: הפנימיות במדינת ישראל הן שואה לאומית.

צפו בסרטון על השחיתות הכספית המתנהלת סביב תעשית האומנה בתכניתו של גבי גזית:

נתוני חטיפת ילדים ע"י משרד הרווחה בשנים 2002-2006

 משפחות יתומות לילדי חי

ניתוח עפ"י ישובים. בסרטון הבא:

מרכזי החירום של משרד הרווחה – חלום הבלהות של כל ילד בישראל

מרכזי חירום הם מתקנים אליהם מובאים ילדים שהוצאו בכפיה מביתם ע"י פקידי סעד. חטיפת הילד מתבצעת תוך נקיטת שיטות אלימות פיזית ונפשית של עובדי המדינה כלפי הילד חסר הישע והוריו.

ילדים אלו נחטפים ממשפחתם על סמך חשד בלבד של פקידת סעד. זו מגיעה לבית המשפחה בליווי שוטרים, ללא כל אתרעה והכנה נפשית מוקדמת לילד. המשטרה במקרה זה אינה בעלת סמכות ופועלת כמריונטה המבצעת את הוראותיה של הפקידה ללא עוררין. גם אם לא בוצעה עבירה פלילית, בסמכותה הבלעדית והעליונה של פקידת הסעד להשתמש בשוטרים על מנת לעזור לה לחטוף את הילד, וזאת שוב, רק על סמך ספקולציות סוביקטיביות שלה בלבד.

אין צורך בהוכחות, אין צורך בהודאות, אין צורך בראיות, אין צורך בעדויות, אין צורך בהקלטות, אין צורך בחקירות, אין צורך בצו שופט, אין צורך באישור קצין משטרה. מספיק חשד ספקולטיבי של פקידה והנה הילד מוצא עצמו בודד ומבועת במתקן כליאה מנוכר ואימתני, חשוף להתעללויות מצד מטפלים וילדים בוגרים אחרים ומשפחתו אכולה מדאגות.

פקידת הסעד מוסמכת להגיע לכל בית בישראל, בכל שעה, ביום ובלילה, להורות לשוטרים להתלוות אליה ולשלוף ילדים ממיטתם הישר למתקן הכליאה.

ישנם דיווחים רבים על פקידות סעד שמגיעות באמצע יום לימודים לגן ולבית הספר בליווי אנשי משטרה, וחוטפות את הילד מן הכיתה לעיניהם של עשרות מורים ומאות תלמידים, בשעה שהילד חסר האונים מביע התנגדות וזועק זעקות פחד ואימה. מהלך זה גורם לילד טראומה קשה, רומס באופן ברוטאלי את כבודו וזכויותיו ופוער צלקות עמוקות בנפשו של הילד, שבמקרים רבים לעולם לא מגלידות.

הן פקידת הסעד והן בובות השוטרים אינם טורחים אף ליידע את ההורים כי יקיריהם נלקחו מהם, והם מגלים זאת רק כאשר הילד מאחר להגיע הביתה. או אז הם מתקשרים בחרדה רבה לדווח למשטרה כי ילדם נעלם, וזו מוסרת להם באופן יבש כי עובדים סוציאלים חטפו אותו בחסות איזה חוק נוער רקוב או חוק סדרי דין נאלח.

האזינו לעדותה של אם חד הורית שבתה נחטפה מבית הספר ע"י מחלקת הרווחה בעירית תל אביב לאחד ממרכזי החירום הידועים לשמצה. מובא מן התכנית של שמוליק טיאר.

העולם התחתון של הרווחה ממשיך לחטוף תינוקות מהוריהם ולכלוא אותם במוסדות מזוויעים

משטרת חיפה מחפשת אחר אישה בת 20 החשודה שחטפה את בתה, בת שנה וחצי, ממעון לתינוקות חוסים בעיר. הפעוטה מטופלת בתרופות ונשקפת סכנה לחייה. עוד שקר של הרווחה האם אישה טובה אשר הרווחה רוצה לשלוח את ילדה לאימוץ אנו פונים לסייע לאם ולא להסגירה לפקידי הסעד הנאציות .

השקרים כנגד האם לא יעזרו , התנועה פתחה קו חירום והיצטרפה ליד לאחים. כדי להציל תינוקות משבי הרווחה .

והפעם בית שבתאי מקום להיתעללות בילד . 

אחיה ראב"ד  פורסם:  27.02.08, YNET

משטרת חיפה פנתה אחר הצהריים (יום ד') לעזרת הציבור, בחיפושיה אחר ליזה קוסייב, בת 20, החשודה כי לפני יומיים חטפה את בתה התינוקת ממעון לתינוקות חוסים בחיפה. הפעוטה, בת שנה וחצי, מטופלת בתרופות ונשקפת סכנה לחייה.

הבת נמצאת במעון לתינוקות לאחר שרשויות הרווחה קבעו שהאם אינה מסוגלת לגדל אותה בבית. לפני יומיים, הגיעה האם למעון, הציגה אישור מהעובדת הסוציאלית, ולקחה את בתה לטיול שהיה אמור להימשך כמחצית השעה. לאחר כמה שעות, כשלא חזרו האם והתינוקת, פנו עובדות המעון למשטרה.

על פי המידע שיש בידי המשטרה, האם נראתה לאחרונה ברכב מסוג דייהו בצבע בז'. שלוש הספרות במרכז לוחית הזיהוי של הרכב הן 897. בנוסף דווח כי הרכב שייך, ככל הנראה, לבן זוגה של האם.

 מפקד משטרת חיפה, ניצב-משנה דוד בן עטיה, סיפר שהאם התגוררה בעבר בדימונה, אולם כי כבר תקופה ארוכה היא מחוסרת בית, ללא כתובת מגורים קבועה. במסגרת החקירה תושאלו עובדות המעון, וכן העובדת הסוציאלית שחתמה על האישור שהציגה האם.

—————————————-

רונית: אני פונה לכל האנשים הטובים. אם תיתקלו באמא הזו תנו לה קורת גג ועזרו לה להסתתר מפני כנופיית העולם התחתון של הרווחה.

זכותה המלאה של האמא לגדל את ילדתה כפי הבנתה, ואת הכסף המוזרם למוסד המזוויע הזה שיעבירו לאמא כדי שתוכל להתקיים בכבוד.
 
17.  שלא תעיזו להלשין!אנא הכנסו 
תבונה(עו"סית לשעבר) ,  ת"א   (27.02.08)
 
 
   17.  שלא תעיזו להלשין!אנא הכנסו  
     
 
הקלות הבלתי נסבלת בה מחליטים ולוקחים ילדים מהוריהם בארץ,היא מתחת לכל ביקורת!
מספיקה חתימה של פקידת סעד וכמה טיעונים "מלומדים" כביכול מול השופט..ואמא שנמצאת במצב נפשי רעוע עקב כך שלקחו לה את הילד-והילד כבר לא ברשותה.
הליך החזרת הילד למשמורת האם,לעומת זאת הוא ארוך,מתיש ומייאש: מבחני "מסוגלות הורית",(לעובדת הסוציאלית עשו פעם מבחני מסוגלות הורית כדי להרשות לה לטפל בילדיה שלה? לא בטוח שהייתה עוברת אותם…),תהליך של ביקורים-פעם בשבוע,אישור בית משפט,פעמיים בשבוע..והזמן משתרך לאיטו…והנה הילד כבר בן שנה…ועדיין לא אישרו 3 פעמים בשבוע…והנה הילד בן שנה וחצי-ויש אישור לטיול בן רבע שעה לערך…והנה הילד בן שנתיים-ועדיין אסור לו לשהות בבית האם.
דרך חתחתים שלא תתואר! ולעיתים הסיבה הראשונית להוצאת הילד מן הבית הוא לדוגמא-שכנה שמצלצלת למשרד הרווחה ומספרת סיפור כזה או אחר.
ובין לבין מתקיימים דיונים על נושא משמורת לילד..כשבמשך כל התקופה מופעל לחץ מאסיבי על האם לתת את הילד לאימוץ.
במקום להפנות את המשאבים כלפי האם והילד ולעזור לה בדיור ובליווי של סומכת מטעם משרד הרווחה שתעזור לה בטיפול בילד-הכי נוח להפקיחע את הילד מרשות אימו ולזרוק אותו לתינוקיה,שם מתעותת נפשו לתמיד-כי ככל שלא תהיינה המטפלות טובות ורחומות-הן מטפלות ולא אמהות והיחס אינו אישי.
אם איתרע מזלה של האם ומצבה הכלכלי רע(מה שקורה ברוב המקרים הללו),היא אינה יכולה לשכור עו"ד שיעמוד עבורה בבית משפט ויעזור לה לקבל בחזרה את המשמורת על הילד.
אני מכירה מקרה שהאם הגיעה לאישפוז כפוי משום שהשתוללה בבית המשפט מתוך כאב ותיסכול,כששוב השיבו את פניה ריקם.
לכן,אני חושבת,מבלי להכיר את פרטי המקרה-הבה לא נהיה אנחנו שופטים.
להפך,אם וכאשר האם תתפש-הבה ננסה לעזור לה.
 
תבונה(עו"סית לשעבר) ,   ת"א   (27.02.08)

נחום עידו – דובר משרד הרווחה – כינה היום את התנועה "קיקיונית"

איזה מין דובר זה ומה פועלו? מדוע צריך דובר למשרד הרווחה במקום להפנות כסף זה לנזקקים ולא ליחסי ציבור?

הדובר של משרד הרווחה – נחום עידו – השמיץ היום  וכינה וצחק על התנועה למען עתיד ילדינו – וכינה אותה  "סתם עמותה קיקיונית".

כמו כן כינה את הכתבת החשובה והמשפיעה והאצילה  מירב בטיטו בענייני רווחה וחברה – "קיקיונית".

התנועה למען עתיד ילדינו דורשת, ממתינה ומצפה למכתב התנצלות רשמי או מהדובר של משרד הרווחה או ממשרד הרווחה.

עדות של אישה שנחטפה בילדותה ע"י רשויות הרווחה

האזינו לעדותה של אישה בת 35 שנחטפה ע"י רשויות הרווחה בהיותה תינוקת מאמה הביולוגית רק משום ש”חטאה” היחיד היה גילה, 17.

   

היינו מאושרים ובריאים לפני שחטפו אותנו למשפחה אומנת. משרד הרווחה טוען שלא רואים שום חבורות עלינו, האם אתם רואים?

החתונה הקאתולית בין פקידי סעד לפסיכיאטרים

עפ"י חוק הנוער סעיף 11, אמצעי חירום:

א) היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך פקיד סעד להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי פקיד הסעד לנקוט אחת מאלה:
(1) לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש.
(2) להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.

סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש מתייחס לאשפוז כפוי. (אשפוז כפוי הוא אשפוז בו מגיעים כמה בריונים ולוקחים את הילד חסר הישע בכח למתקן הכליאה פסיכיאטרי)

סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש מתייחס לבדיקה כפויה.  (בדיקה כפויה היא בדיקה במהלכה מגיעים כמה בריונים ולוקחים את הילד חסר הישע בכח אל הפסיכיאטר)

מסקנה: פקידי סעד מורים לפסיכיאטרים לבצע בדיקות כפויות ואשפוזים כפויים על ילדים.

סמכויות בלתי מוגבלות של פקידי סעד כבר אמרנו?

חוסר לקיחת אחריות של פקידי סעד על גרימת מוות כולל מוות נפשי של ילדים כבר אמרנו?

הביקור הראשון של קנדיס אצל הפסיכיאטר הוביל אותה לפרידה האחרונה מהוריה. בגיל 12 בלבד התאבדה בתליה לאחר שנטלה בהוראת הפסיכיאטר סמים נגד דכאון. צפו בסרט:

  

שיטות אלימות לריסון ילדים ב"בית טף" בפרדס חנה

עפ"י כתבה משודרת בערוץ 10  נוהגים בפנימית "בית טף" בפרדס חנה

לרסן ילדים לדבריהם, ע"י שימוש בשיטות אלימות ביותר ולא אנושיות

השיטות מזכירות שיטות אילוץ בחקירות שבויים ולא כאלו הראויות בכלל

 לשימוש ע"י מחנכים או כל איש חוק אחר.

צפו בכתבה ששודרה בערוץ 10

התנועה מגנה את עובדי הפנימיה וקוראת לשרת החינוך ולשר הפנים לסגור לאלתר את המקום

להחזיר את הילדים להוריהם ולערוך חקירה משטרתית מקיפה לעובדים

עד לאן תדרדר מדינת ישראל את החינוך והגישה כלפי ילדי ישראל

מדינת ישראל חולה מאפקט "שטוקלהום" לאחר השואה

ומייבאת  את השיטה לארץ ואת שוטרי ה"קאפו"

תעודת עניות לעם ה"מצה"

צפו בכתבה ששודרה בערוץ 10:

מתארגנת קבוצה של אנשים שילדיהם נחטפו על ידי משרד הרווחה והועברו למשפחות אומנה

מתארגנת קבוצה של אנשים שילדיהם נחטפו על ידי משרד הרווחה והועברו למשפחות אומנה תוך עבירות על החוק. הקבוצה מתארגנת לצורך הגשת בג'ץ למניעת עיגון בחקיקה של זכויות עובדי הרווחה לחטוף ילדים מהוריהם לפי ראות עיניהם. המעונינים להצטרף לקבוצה מוזמנים לפנות למיל של האתר

הפתעה עצובה אחרי האימוץ

הפתעה עצובה אחרי האימוץ 
 
 
 אורנה וחיים היו מאושרים: בקשתם לאימוץ אושרה * במסמכי האימוץ, שקיבלו יחד עם תום בן הארבעה חודשים, נכתב: "התפתחותו של תום סבירה לגילו, הוא עוקב ומגיב לצלילים" * אבל בגיל שמונה חודשים הוא לא הגיב לצלילי טלוויזיה בווליום מלא * בדיקה גילתה כי הוא חירש * בימים הקרובים יגישו ההורים תביעה נגד המדינה * במשפט תעלה לדיון בין השאר השאלה אם הבדיקות שנערכות לילדים לפני אימוץ הן מספיקות * משרד הרווחה: "ביום האימוץ לא היתה אינדיקציה לליקויים"  
 
  גלית שפיר
03/02/04  
  
  7 במאי98' היה היום המאושר בחייהם של אורנה וחיים (שמות בדויים), תושבי מרכז הארץ בשנות הארבעים לחייהם, הורים לילד בן תשע. אחרי שנים רבות שבהן לא הצליחה אורנה להרות בשנית, הם החליטו לאמץ ילד. חצי שנה בלבד אחרי שנרשמו בשירות למען הילדים, הם קיבלו את תום (שם בדוי), תינוק בן ארבעה וחצי חודשים. במסמכים הרפואיים היחידים שקיבלו נכתב: "התפתחותו של תום סבירה לגילו בהתחשב בסביבה בה הוא גדל. עוקב ומגיב לצלילים. מגיב יפה לקשר, כאשר פונים אליו מחייך וממלמל".שלושה חודשים עברו, והתנהגותו של תום היתה שונה משל ילדים בגילו. כשקראו בשמו הוא לא סובב את הראש. כשהפעילו את מערכת הסטריאו הביתית והוא עמד ליד הרמקולים, הוא לא הגיב. בדיקה רפואית אימת ה את החשדות וקבעה כי תום חירש. 
  
 
 
  
שלילת נשאות
 
 
 
בימים הקרובים יגישו אורנה וחיים תביעה ל בית-המשפט נגד מדינת ישראל. באמצעות עורכי-הדין אבי לוטן ומאיר לפלר הם דורשים כי המדינה תפצה אותם ב-500 אלף שקלים עבור ההוצאות שנגרמו להם מאז שאומץ, וסכום נוסף שייקבע על-ידי בית-המשפט עבור כאב וסבל והוצאות עתידיות, שכוללות הוצאות על טיפולים רפואיים ופארא-רפואיים, הוצאות רכישת ציוד רפואי, הוצאות חינוך במסגרות מיוחדות ותמיכה כלכלית שאורנה וחיים ייאלצו לספק לתום כל ימי חייהם, וכן הפסדי השתכרות של ההורים.התביעה מעלה שאלות רבות לגבי האופן שבו מתקבלות ההחלטות בשירות למען הילד, כגון: אילו בדיקות עורכים לילדים לפני שהם נמסרים לאימוץ, האם הבדיקות שעושים מספיקות כדי לקבוע שהילד אכן בריא, והאם מפרטים בפני ההורים המאמצים אילו בדיקות רפואיות נעשו לילד?ממשרד העבודה והרווחה, האחראי על השירות למען הילד, נמסר כי "כל תינוק הנמסר לאימוץ עובר עם לידתו בדיקות מעבדה לצורך שלילת מחלה או נשאות של צהבת ואיידס. בעת שהותו בבית התינוקות הוא נמצא בפיקוח רופא ילדים (מומחה להתפתחות) ופסיכולוגית התפתחותית. כמו כן הוא עובר את כל הבדיקות הנדרשות עלידי טיפת-חלב (כולל בדיקת שמיעה בגיל שבעה חודשים) וכן כל בדיקה שהומלצה על-ידי ביתהחולים בו נולד התינוק וכן כל בדיקה אותה מצא הרופא לנכון לבצע".בית-המשפט יצטרך לקבוע בעניינו של תום אם אכן השירות למען הילד ביצע את כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות, ואם צריך לבצע בדיקת שמיעה רק בגיל שבעה חודשים או שניתן לבצע אותם קודם לכן.למזלו של תום, הוא הגיע למשפחה אוהבת שלא הסכימה להחזירו למרות בעיית החירשות. אבל האם יש ילדים שנמסרים לאימוץ ומוחזרים לשירות למען הילד? מנהלת השירות למען הילד, אילנה בלאס, אמרה לפני כשנתיים כי עשרה אחוזים מהילדים המאומצים מוחזרים לשירות למען הילד. מדבריה עלה כי רוב הכישלונות מתרחשים באימוץ של ילדים בוגרים או בעלי צרכים מיוחדים. 
  
 
 
  
קליק מהיר
 
 
 
עד לפני כמה שנים היה לאורנה וחיים כל מה שזוג ישראלי צעיר מבקש: בית יפה במרכז הארץ, עבודה שאהבו ובן. כשהחודשים עברו ואורנה לא הצליחה להרות בשנית, הם הבינו שייתכן שיש להם בעיה. הם עברו טיפולי פוריות, וכשאלה נכשלו הם החליטו לאמץ. "זאת היתה האופציה שלנו להרחיב את המשפחה וגם לעזור לחברה", הם מספרים. השניים פנו למשרדי השירות למען הילד וביקשו לאמץ ילד. הם עברו את כל הביורוקרטיה, שכללה מספר פגישות עם פקידת סעד לחוק האימוץ וקבוצת הכנה לקראת אימוץ. חצי שנה הם חיכו עד אשר הגיע הטלפון מהשירות למען הילד, שהזמין אותם לקחת הביתה את תום, שהיה בן ארבעה וחצי חודשים. "הוזמנו לראות את התינוק בבית-יתומים במרכז הארץ. נכנסו לקומת הקרקע, הביאו לנו את התינוק והשאירו אותנו לבד. נוצר בינינו קליק מהיר. הוא היה חייכני מהרגע הראשון. אחרי כמה דקות נכנסה לחדר העובדת הסוציאלית ושאלה אם אנחנו רוצים את התינוק. אמרנו שכן".בגיל שמונה חודשים הבחינו אורנה וחיים במשהו מוזר. "הוא היה לוחץ על הכפתור של הסטריאו, עומד ליד הרמקולים ולא מגיב. הטלוויזיה היתה בפול ווליום והוא לא הגיב".כאן התחילו הריצות לרופאים ולקופות החולים, שנמשכות עד היום. הרופא בטיפת-חלב הפנה אותם לבדיקת שמיעה מקיפה. הבדיקה העלתה חשד שתום סובל מליקוי שמיעה. בעקבות הממצאים נערכה לתום בדיקה מקיפה יותר, מסוג ברה. הבדיקה קבעה באופן נחרץ כי תום חירש. במונחים רפואיים הוא מוגדר כסובל מליקוי שמיעה חמור דו-צדדי עם שרידי שמיעה באוזן ימין בלבד. חירשותו של תום התגלתה לפני שההורים קיבלו צו אימוץ. טכנית הם יכלו להחזיר את תום.חשבתם להחזיר אותו?"השאלה היא איומה. זה דבר איום ונורא לחשוב על זה. לא חשבנו על זה. זה לא חפץ שמחזירים לחנות ולוקחים משהו אחר. זה בשר ודם. זה משפחה שנקשרת לנפש. זו אותה נפש צעירה שנקשרת לסובבים אותה. קיבלנו החלטה שאת הילד אנחנו לא מחזירים. הילד הזה הגיע לבית הכי טוב מבחינתנו, ואנחנו ניתן לו את כל מה שהוא צריך. אהבנו אותו מהרגע הראשון ונאהב אותו אחר-כך". 
  
 
 
  
בדיקה זולה
 
 
 
"תמיד קיים סיכון לפגיעה מסוימת בילד שנולד להוריו והם ביצעו את הבדיקות", אומר עורך-דינם, אבי לוטן, "אבל כשמקבלים ילד לאימוץ אנו סומכים שביצעו לו את כל הבדיקות הנדרשות, ואם יש פגיעה כלשהי ההורים יקבלו את המידע המלא". הוא מוסיף, "בידע הרפואי שהיה קיים באותה תקופה ניתן היה לאבחן. אם היו עושים בדיקות, היו מגלים. מדובר בבדיקה זולה. לטענת ההורים, הם היו אמורים לקבל ילד בגיל שנתיים. העובדה שקיבלו תינוק בן ארבעה וחצי חודשים מעלה בדיעבד תמיהה כי אולי מישהו ניסה למסור במהרה ילד לאימוץ לפני שתתגלה בעיית החירשות".למרות מה שעבר על אורנה וחיים, הם מוכנים לאמץ עוד ילדים. חיים: "אין לי שום בעיה לאמץ עוד ילדים, אבל היום יש לי מעצור. אני מרגיש שרמסו אותי". 
  
 
 
  
מבין שהוא חריג
 
 
 
אורנה וחיים החליטו לעשות הכל כדי לשפר את איכות חייו של תום. אורנה עזבה את מקום עבודתה, ושלוש פעמים בשבוע היא נוסעת איתו למרכז החירשים ברמת-אביב. בהתחלה הוא קיבל מכשירי שמיעה, אבל הם לא עזרו. כשהמצב לא השתפר, המליצו לאורנה וחיים על ניתוח להשתלת שתל קוכליארי. מדובר בניתוח ראש בהרדמה מלאה, שיש בו גם לא מעט סיכונים. "ידענו שהיו מקרים בניתוחים קודמים שנגרמו נזקים לעצבי הפנים או שהיו פגיעות אחרות בעקבות נגיעה בכלי דם. היה הרבה מתח לפני הניתוח, אבל החלטנו שזה מה שיעשה אותו מאושר", הם משחזרים.תום נותח במחלקת אף-אוזן-גרון בבית-החולים שיבא. הוא היה בן ארבע. למרבה המזל, הניתוח עבר בהצלחה. היום בזכות השתל תום מסוגל לשמוע. על האוזן שלו יש מכשיר חיצוני שנראה כמו כל מכשיר רגיל של חירשים. מהמכשיר יוצאים חוטים שמתחברים לשתל שבתוך האוזן. אולם כל תקלה קטנה-אם אלה הסוללות שנגמרות או קצר בחוט-גורמת לכך שתום לא שומע דבר.היום הוא בן שש. הוא לומד בגן-ילדים רגיל, ובזכות המכשיר שהושתל באוזנו הוא מתחיל לתקשר עם הסביבה, כאשר הגיל השמיעתי שלו הוא כשל ילד בן שנתיים. הוא זוכה לטיפול צמוד של קלינאית תקשורת ושל עובדים מקצועיים נוספים שמנסים לשפר את הדיבור שלו. למרות גילו הצעיר, תום מבין שהוא חריג. 
  
 
 
  
מלים בודדות
 
 
 
עד היום הוגשו שתי תביעות נגד המדינה בנושא אימוץ ילדים. אחת הגישו הורים שאימצו ילד עם פיגור. במקרה הזה, בניגוד לסיפור של חיים ואורנה, ההורים ידעו כי התינוק בן השנתיים סובל מבעיות רפואיות. במסמך רפואי שקיבלו מרופא המעון בעת האימוץ נכתב כי "התפתחותו הפסיכו-מוטורית אטית במקצת. הוא הולך, אוכל לבד, זורק כדור, משחק יפה לבד עם ילדים ומדבר מילים בודדות". בהמשך התברר להורים שהילד סובל מפיגור שכלי. בית-משפט השלום פסק כי על המדינה לפצות את ההורים ב-700 אלף שקל. בפסק הדין נקבע כי השירות למען הילד התרשל כשלא איבחן במדויק את ההפרעות שמהן סובל הילד. בעקבות פסק הדין הציעה המדינה להורים, בפשרה מחוץ לכותלי בית-המשפט, לשלם להורים 350 אלף שקל מבלי להודות באחריות. ההורים דחו את הפשרה, והן ההורים והן המדינה הגישו ערעור על פסק הדין לביתהמשפט המחוזי.במקרה אחר הגישה אם חד-הורית תביעת פיצויים בסך מיליוני שקלים נגד המדינה, לאחר שהתברר לה כי הפעוט שאימצה באוקראינה הוא חירש-אילם. בתביעה נטען כי בבדיקות יסודיות שהתינוק עבר לפני האימוץ לא התגלו הליקויים. האישה תבעה באמצעות עו"ד מירון קין את המדינה ואת העמותה לאימוץ בינלאומי, שהוסמכה עלידי המדינה לעסוק באימוץ ילדים בינלאומי, את הרופא שהועסק על-ידי העמותה ואת חברת הביטוח של הרופא ושל העמותה. התביעה מתבררת בימים אלו בבית-המשפט המחוזי בחיפה."התינוק נמסר למשפחה בגיל ארבעה וחצי חודשים אחרי שנולד בלידה רגילה ובציון הגבוה ביותר שיש", מוסר נחום עידו, דובר משרד הרווחה (מבחן אפגר הוא מבחן שנעשה לכל תינוק שנולד בבית-חולים). הוא שהה בבית-הילדים של השירות למען הילד והיה במעקב צמוד של פסיכולוגית התפתחותית ורופא ילדים התפתחותי מומחה. שניהם סברו כי הילד מתפתח כראוי כולל'מגיב לצלילים'. דו "ח על מצבו זה של הילד נמסר למשפחה. לא היתה לנו שום אינדיקציה כי הילד אינו שומע או כי היו לו בעיות כלשהן בעת מסירתו לאימוץ ".
 

למשרד הרווחה לא אכפת מילדים וקטינים זרים וגם לא מקטינים ישראלים

יום חמישי, 18 באוגוסט 2005, 14:17 מאת: נעם פלג, מערכת וואלה!

דובר המשרד: "מה אכפת לי" (אילוסטרציה)

12 קטינים זרים שוחררו ממעצר למרות התנגדות המשרד. עכשיו מסרבים שם לשלוח עובדים סוציאלים לטפל בהם. מעקב וואלה! חדשות

עוד בכתבה:

לבסוף המשרד החליט להגיב

»

בשבועות האחרונים שוחררו ממעצר 12 קטינים, שהוחזקו במתקני משטרת ההגירה. הקטינים, בגילאים 15 עד 17, כולם יתומים או שננטשו על ידי הוריהם, נעצרו בשל שהייה לא חוקית בישראל. "מוקד סיוע לעובדים זרים", המייצג אותם בפני הרשויות, דרש לפני כחודשיים ממשרד הרווחה לשלוח עובדים סוציאלים לבקרם בבית המעצר "צוחר", על מנת לבדוק אם מדובר בקטינים נזקקים ומהי דרך הטיפול הנדרשת לאותם נערים. פנייתו של המוקד התבססה על חוק הנוער משנת 1956, אשר חל על קטינים באשר הם קטינים, ללא קשר לנתינותם, ובלבד שהם נמצאים בשטח מדינת ישראל.

משרד הרווחה סרב לעשות כן, וטען שהקטינים הינם "עוברי עבירה" ואף התנגד לשחרורם ממעצר כיון ש"שחרורם מהמתקן פירושו לשולחם לרחוב ולהעמידם בסכנות קשות של ניצול". כך הודיע המשרד בתגובה קודמת לפניה של וואלה! חדשות בעניין.

אולם, למרות התנגדות משרד הרווחה, שכמשתמע משמו מופקד על רווחת הילדים ולא על מדיניות ההגירה של ישראל, החליטו במשרד הפנים ובבית הדין למשמורת לשחרר את הקטינים ממעצר. עקב אי התערבותו של משרד הרווחה, נמצאו לכל הקטינים פתרונות זמניים בקרב קהילת העובדים הזרים בישראל, פתרונות שלא נבדק עד כמה הם עולים בקנה אחד עם טובת הילדים. ארבעה קטינים עדיין מוחזקים במעצר מזה כמה חודשים.

ב- 22 לחודש יוני מסרה לנו מרים פבר, פקידת הסעד הראשית במשרד, ש"עניינם של הקטינים יובא לחשיבה משותפת של משרדי הממשלה הנוגעים בדבר". אתמול, כמעט חודשיים לאחר תגובתה של פבר, פנה אליה עו"ד יונתן ברמן בשם הקטינים, בדרישה ששירותי הרווחה יבקרו אותם, שהרי לשיטתו של המשרד נמצאים כעת הקטינים בסיכון, ויעניקו להם סיוע וטיפול זהה לזה המוענק לאזרחים ישראלים. "עדיין מדובר בקטינים שהתייתמו או ננטשו, עדיין מדובר בקטינים העונים להגדרת 'קטין נזקק' שבחוק הנוער" כתב עו"ד ברמן והוסיף "חובתכם לפעול שעה שנודע לכם דבר חשש היותם של קטינים נזקקים".

משרד הרווחה טרם השיב לפניית מוקד הסיוע לעובדים זרים. כתבת וואלה! חדשות ביקשה אתמול לשוחח עם פבר, אולם דובר משרד הרווחה, נחום עידו, טען בתגובה ראשונית כי למשרד אין כל קשר לנושא (זאת, למרות הבטחתה של פבר לעסוק בנושא יחד עם משרדי ממשלה נוספים). לאחר שהח"מ העביר אליו רשימת שאלות בכתב, טען עידו כי דרוש למשרד זמן נוסף על מנת להגיב, הבוקר אמר שהנושא עדיין בבדיקה ומאוחר יותר טען, שמבחינתו הידיעה יכולה לעלות גם בלי תגובה ואף ללא התגובה השגרתית של "אין תגובה". "תעלו את האייטם, מה אכפת לי" היתה תשובתו הסופית של דובר המשרד.

את עו"ד ברמן התשובה הזו לא מפתיעה. "כבר חודשיים שאנחנו מחכים לשמוע מהמשרד משהו, עד כה ללא הועיל", אמר והוסיף "לפחות עד עכשיו המשרד היה עונה לפניות של אמצעי התקשורת, כנראה שגם את זה הוא הפסיק".

לבסוף המשרד החליט להגיב

שעות לאחר פרסום הכתבה, העביר דובר משרד הרווחה את התגובה הבאה:

פרסומת

"1. טובתם של קטינים, כל הקטינים בעולם לחיות עם הוריהם, עם משפחתם המורחבת וקהילתם. מדינת ישראל אינה מחזיקה קטינים במתקני מעצר אלא במקרים מיוחדים, כאשר הוא עובר על החוק ואינו עומד בכללים שנקבעו ע"י בית משפט וחוקי המדינה. במקרים אלה דואגת המדינה שתנאי המעצר יהיו מותאמים לגילו של הקטין, באגף נפרד המיועד לקטינים.
2. כל עוד הקטין שוהה בשטח המדינה הוא זכאי להגנה כמו כל קטין אחר. באופן כללי, משרד הרווחה נכנס לפעולה בעניין קטינים כאשר יש לו מידע על היותם בסיכון. לשירותי הרווחה לא הגיע מידע שכזה על הקטינים שמוזכרים במכתב. אנו מניחים שכאשר בימ"ש שחרר את הקטינים ממעצר הוא דאג שיהיו במשמורתו של בוגר אחראי ובדק שהקטין לא יהיה בסיכון.
3. לא ידוע לנו על ארבעת הקטינים השוהים במתקן "צוחר".
4. משרד הרווחה מקיים כל העת הדברות עם משרד המשפטים ומשטרת ההגירה בעניינם של קטינים השוהים בארץ שלא כחוק".

מהאתר של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' – הוצאת ילדים מהבית בצווי בית משפט – משרד העבודה מתקן תגובתו

זכויות ילדים

הוצאת ילדים מהבית בצווי בית משפט – משרד העבודה מתקן תגובתו

התנועה למען עתיד ילדינו מגנה את השקר של דובר הרווחה בתשובה לשאילתא

17.1.07 – שאילתה לשר הרווחה

קיימות משפחות רבות אשר ילדיהן הוצאו מהבית בצווי השגחה וצווי נזקקות של בית משפט. קיים חשש שמחלקות רווחה חלשות, הנעדרות יכולת לטפל בילד ובמשפחתו בקהילה, נוטות להוציא את הילד מביתו.

רצוני לשאול:
1. מהו מספר הילדים שהוצאו מביתם מכוח צווים אלה, לפי ישוב, בעשר השנים האחרונות?

4.7.07 – תשובת שר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג: חברת הכנסת יחימוביץ מבקשת פירוט של מספר הילדים בסיכון שהוצאו מביתם בצו בית-משפט לפי יישוב, בחמש השנים האחרונות. לא אוכל להקריא נתונים אלה בשל הפרטים הרבים, אך אוכל לתת אותם לחברתי.

לגבי החשש שחברת הכנסת רוצה לבדוק, כאילו רשויות חלשות נוטות להוציא ילדים מבתיהם משום שאין ביכולתן לטפל בילד במשפחתו ובקהילתו: כידוע, מימון תקציב הרווחה של הרשויות המקומיות מתחלק בין משרד הרווחה, שחלקו הוא 75% מהתקציב, לבין הרשויות המקומיות, שצריכות לממן 25%. הרשויות החלשות מתקשות מאוד להשתתף בחלקן ולכן הן אינן נהנות מכל התקציב שמגיע להן ממשרד הרווחה, ואת יתרת התקציב שהן אינן מנצלות אנו מעבירים לרשויות החזקות. כך נפגעים תושבים ברשויות החלשות, שמקבלים שירות פחות טוב מתושבים ברשויות החזקות. לכן אני חושב שצריך לעשות רפורמה ברשויות המקומיות, כך שיהיה שוויון בין האזרחים וכל אחד יקבל את המגיע לו, אם הוא גר בהרצלייה או בירוחם.

מיניתי את מנכ“ל משרדי, נחום איצקוביץ, לעמוד בראש ועדה בין-משרדית, שבשיתוף עם המרכז לשלטון מקומי תציע רפורמה בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות. אני מקווה שהוועדה תגיש את מסקנותיה בתוך כמה חודשים ונוכל להפעיל את הרפורמה שהיא ממש מחויבת המציאות.

אין הבדל בנושא זה בין טיפול בקהילה לבין טיפול חוץ-ביתי, יתירה מכך, מאחר שעלות הטיפול החוץ-ביתי גבוהה פי-ארבעה ויותר מהטיפול בקהילה, לרשויות החלשות יש קושי רב מאוד במימון טיפול זה, ולכן הן יעשו הכול כדי להימנע מלהוציא ילד מביתו.

התופעה של מחלקות לשירותים חברתיים שמעדיפות להוציא ילדים מביתם בצווי בית-משפט בלטה יותר דווקא ברשויות החזקות, והיתה מוכרת עד לפני שלוש שנים. עד אז היתה למשרד הרווחה מכסה של כ-10,000 סידורים לילדים בפנימייה ובמשפחות אומנה – מכסה אשר לא קוצצה. בתחילת שנות ה-90 הושקעו כ-70% מתקציבי השירות לילד ולנוער במענים חוץ-ביתיים (אומנה ופנימיות) לעומת 30% במענים בקהילה. יתר על כן, מרבית המשאבים לסידורים חוץ-ביתיים שירתו רק 5% מכלל הילדים בסיכון המוכרים במחלקות לשירותים חברתיים.

בסעיף התקציבי לטיפול בילדים בקהילה בוצעו קיצוצים רבים במהלך השנים, בשל קיצוצי הרוחב, מאחר שתקציב זה לא היה קשיח. כך נוצר מצב בלתי הגיוני שבשל חוסר בתקציב לטיפול בקהילה, נשלחו ילדים לטיפול בפנימיות כשהעלות התקציבית לסידור ילד בפנימייה גבוהה פי-ארבעה ויותר מעלות הטיפול בו בקהילה.

החזקת ילדים בפנימייה היא יקרה ועומדת על 44,000 ש“ח בממוצע בשנה. בשל עלויות גבוהות אלה, הרשויות החלשות לא הוציאו מהבית את כל הילדים שהיה צורך להוציאם מהבית, אך גם לא נתנו להם שירות בקהילה, ואילו הרשויות החזקות ניצלו את עודפי המכסות שהותירו הרשויות החלשות ושלחו לפנימיות מעבר למכסה שהוקצבה להם.

לפני שלוש שנים החל משרד הרווחה בתוכנית ”עם הפנים לקהילה“, שמטרתה לחזק את השירותים בקהילה. בשיתוף עם האוצר הומרו מכסות לסידור בפנימיה לתקציב לטיפול בקהילה. מאז המירו הרשויות המקומיות 800 מכסות של ילדים בפנימייה והעניקו בכספי ההמרה 10,000 יחידות שירות. ההמרה היטיבה מאוד גם עם הרשויות החלשות, וגם הן הצליחו לפתח שירותים בקהילה על חשבון מכסות שלא ניצלו בעבר. גם התוכנית הלאומית לטיפול בילדים בסיכון, המבוססת על דוח-שמיד, מקצה משאבים נוספים לטיפול בילדים בסיכון, שחלק גדול מהם יופנה לתוכניות בקהילה, למניעת הוצאתם של ילדים מהבית.

אנו מאמינים שבעקבות המאמצים המרובים שנעשו בשלוש השנים האחרונות ויימשכו גם בעתיד, התופעה של הוצאת ילדים מהבית בשל מחסור במשאבים ותוכניות בקהילה תלך ותקטן.

14.11.07 – תיקון תגובת משרד שר העבודה והרווחה

שלום

לצערי, קרתה לנו תקלה חמורה ומסקנתי בעקבות בדיקה שערכתי היא שהנתונים שמסרנו לא היו נכונים.

אינני יכול להסביר כיצד לוקטו ונערכו הנתונים הקודמים, אך ברור כי הם אינם נכונים.

מספרם של הילדים המושמים בסידור חוץ ביתי בצו של בית משפט נע בין 1,600 ל-2,086 (שיא שנקבע באוגוסט האחרון).

ברור שבחישוב שנתי בשל מעבר של ילדים באמצע השנה, מפנימיה לקהילה וחזרה, מפנימיה לפנימיה ועוד, המספר של סך הכל הילדים שהגיעו לסידור חוץ ביתי בצו גדול מזה, אך איננו יכול להגיע ל- 3,900.

לגבי הנתונים מספרו של יעקב אליה – אנו חולקים על מרבית הנתונים המובאים בו. ואיננו מקבלים בשום פנים ואופן את טענותיו.

בשלוש השנים האחרונות ההחלטה להוציא ילד לסידור חוץ ביתי, נתונה אך ורק בידי ועדות לתכנון טיפול (בשמן הקודם ועדות החלטה). אלו ועדות שבהן אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות ואליהן מוזמנים ההורים עם חבר נוסף שמלווה אותם. עניינם של כל הילדים שנמצאים בפנימיות, בלי יוצא מן הכלל נידון בועדות אלה.

השופטים אינם חותמת גומי. הם מקבלים לרוב את עמדות העובדים הסוציאליים משום שהם רואים את המקצועיות ואת ההשקעה הרבה שלהם בכל ילד ובכל משפחה. לא מוציאים ילד מביתו בעיקר לא אם המשפחה מביעה התנגדות אפילו קלה לכך, לפני שעושים מאמצים לטפל בו במסגרת הקהילה והמשפחה.

תגיות:מערכת המשפט

לפוסט זה יש 3 תגובות