על חוסר האונים של המערכת מול אם כפייתית, מנכרת, סרבנית קשר מובהקת, אפשר ללמוד מפסק הדין של שופטת בית המשפט למשפחה טובה סיוון.

על חוסר האונים של המערכת מול אם כפייתית, מנכרת, סרבנית קשר מובהקת, אפשר ללמוד מפסק הדין של שופטת בית המשפט למשפחה טובה סיוון. מה לא עשתה האם כדי לנתק בין בנה לבין אביו: אסרה על פגישות, בדתה עלילות שווא, חטפה את הילד לישראל, סירבה למלא הוראות פקידות הסעד ובתי המשפט. מול האם מתייצב האב, אב מסור מאין כמוהו, שאינו חדל לאורך שנים ממאמציו לשמור על קשר עם בנו. בפסק דינה מביעה השופטת הערכה רבה לאב המסור.

הילד נולד ב-1993 לאמא יורדת ישראלית בהולנד ואבא יהודי הולנדי. השניים היו בני זוג מזה שבע שנים, ומלבד זאת האשה נישאה פיקטיבית לישראלי יורד כדי לזכותו בדרכון הולנדי. שני ההורים חלקו את האחריות לילד וטיפלו בו לסירוגין עד שהיה בן 4 וחצי, ואז החליטה האם מסיבות שלא הובהרו לנתק את הקשר בין האבא לילד. כאן החלה מסכת של תביעות מתביעות שונות שהגיעו עד לתלונות על התעללות מינית מצד האב. הטענות נבדקו במספר ערכאות ולא נמצאו נכונות. שוב ושוב הורו לאם לאפשר את הקשר עם האב. שוב ושוב היא מנעה זאת. "הקטין גדל תוך איום על בריאותו מבחינה מוסרית או נפשית," התריע שופט הנוער שהתמנה לבדוק את הפרשה.
בשנת 2001, כשהבינה האם שאין דרך למנוע את הקשר יותר, היא חטפה את הילד ועברה לגור ברחובות. האב לא וויתר והגיש מייד בקשה להחזרת הילד להולנד לפי חוק אמנת האג. בהמשך הוא ויתר על זכותו זו, מתוך אמונה שיקבל הסדרי ראייה בישראל. מכיוון שלא הוכר רשמית כאבי הילד, הוא תבע להתמנות לאפוטרופוס. ארבע שנים טיפלה לישכת הרווחה ברחובות במשפחה, תוך שהאמא עושה כל מאמץ למנוע את הקשר בין הבן לאב: ביטלה מפגשים, מנעה שיחות טלפון, אסרה על הבן לקבל מתנות. שורה של תסקירי סעד דיווחו על קשר בריא בין האב והבן לעומת חרדות חסרות ביסוס של האם. "היא מגיבה לקשר בן-אב בחרדה רבה ובדפוס התנהגותי המאפיין אמהות סרבניות קשר." נאמר באחד הדו"חות.
פקידות הסעד המליצו על סדרי ראייה, אחר כך על הרחבתם ואחר כך על מפגשים ישירים ללא פיקוח ואפילו על לינה בבית האב. אבל כל מאמציהן לא צלחו. האם פשוט סירבה למלא את ההנחיות שקיבלה. גם מצבו של הילד הידרדר והוא נזקק לטיפולים פסיכולוגיים.
השופטת סיון כותבת בפסק הדין: "אין צורך להכביר במלים על חשיבות הקשר בין הקטין עם שני הוריו… יש לציין ולברך את הבנתו של האב כי על אף הקשיים הרבים שמערימה האם, אין הוא מוותר ועושה מאמצים ניכרים ומוצלחים, לשמירת הקשר עם בנו." היא קובעת כי טובתו של הילד מחייבת למנות את האב לאפוטרופוס לילד ביחד עם האם, היא קובעת סדרי ראייה סבירים בעת שהאב בישראל, והיא מתריעה כי המשך התנהגותה הנלוזה של האם עלולה לעלות לה בשלילת אפוטרופוסותה שלה. לא רק זאת, אלא שהיא מחייבת אותה לפתוח תוכנית חיסכון לטובת הקטין על סך 10,000 שקל כחלופה לתשלום הוצאות משפט על ידה.