המחלקה המשפטית בתנועה עוסקת בייצוג בחוק הנוער במחירים סבירים . במחלקה זו עוסקים בתביעות נזיקין נגד גופי הרווחה.. עורכי דין מומחים בחוק הנוער, בפלילים, ובדיני משפחה שאינם משתפים פעולה עם הרווחה. טלפון לפרטים:אצל אלון יו"ר התנועה0547643477
הורים, אם אתם או מי מבני ביתכם חשוד בהתעללות בילד ואתם יודעים כי מדובר בתלונת שווא, דירשו לראות את חומר החקירה הגולמי של הילד, כולל תמליל החקירה והקלטות ולא את המסמך הסופי המבוסס על פרשנותו של חוקר הילדים.
אחת הסיבות המרכזיות לקיום חקירת ילדים כושלת היא העובדה כי חוקר הילדים מניח מראש כי בוצע פשע. חוקר הילדים אינו מנסה להבין האם אכן בוצע פשע, אלא מנסה לדלות מן הילד הנחקר את פרטי הפשע.
הנחה פסולה זו גורמת לחוקר הילדים לנקוט בהליכי חקירה מוטים ולא מקצועיים אשר מראש קובעים מה תהא תוצאת החקירה.
חוקרי אל"י, לא זו בלבד שמבצעים חקירות ילדים בניגוד לחוק (רק חוקר נוער מורשה מטעם משרד הרווחה או המשטרה מורשה לחקור ילדים), ולא זו בלבד שמשטרת ישראל ומשרד הרווחה משתפים עימם פעולה וזאת בהכרה מלאה כי חקירתם בוצעה בניגוד לחוק. חוקרי אל"י אף הצהירו כי הם מניחים עוד טרם החקירה כי אם ילד אמר שהתעללו בו אז הוא תמיד דובר אמת ואכן התעללו בו וכל שנותר להם לעשות הוא להוביל את הילד צעד אחר צעד לתיאור "מושלם" של פרטי המקרה שלעיתים מתגלה מאוחר יותר כעורבא פרח.
מבקר המדינה ומח"ש, עליכם לעבור על כל התיקים במשטרה בהם בוצעו בניגוד לחוק חקירות ילדים של האגודה למען הילד בראשותה של חניתה צימרין ולהעמיד לדין את האחראים על הרשלנות המקצועית והעבירה על החוק, לטיפולכם הלא מסור.
טקטיקת השאלות המנחות לזיהום חקירה
חוקרי ילדים עלולים לזהם ולהכשיל חקירה ע"י נקיטה בשאלות מנחות, כמו במקרה של ילדה בשם דלית שנשאלה על התעללות מינית מצד אביה בשאלות המנחות הבאות:
"דלית, האם מישהו נגע בך"?
"האם אבא נגע בך"?
"איפה היה אבא כשהוא נגע בך"?
"עוד מישהו ראה כשאבא נגע בך"?
"האם אבא נגע בך בעוד מקומות"?
שאלות מנחות כמו הנ"ל הן שאלות המזריקות תסריט ידוע מראש למוחו של הילד עוד לפני שהילד מבין את משמעות השאלה.
מידע נוסף על שאלות מנחות ניתן למצוא במאמר אונס נפשי בילדים – על חוקרי ילדים שמתעללים נפשית בילדים הנחקרים.
טקטיקת הראיות הנסיבתיות לכאורה לחיזוק תיאורית החוקר
חוקר ילדים המוטה מראש כי הילד עבר התעללות ינסה למצוא תימוכין לתיאוריה שלו ע"י איתור ראיות נסיבתיות לכאורה.
במקרה של דלית, ילדה שנחקרה על התעללות מינית מצד אביה, החקירה הראשונית ללא נוכחותה של הילדה העלתה כי הרגלי האכילה של הילדה לא השתנו ואילו בחקירת הילדה כתב החוקר כי "דלית איבדה את התיאבון שלה במהלך השבוע האחרון וזאת ביחס להרגלי האכילה הקודמים שלה…דלית אף עברה סיוטי לילה…"
החוקר אף הדביק "ממצא" זה במסמך חקירת הילדה המתאר את ההתעללות עצמה, וזאת כדי ליצור מעין תמונה כוללת התומכת בהשערתו.
לרוע המצב, מספר לא מועט של חוקרי ילדים משוחדים מנסים למצוא "ראיות נסיבתיות" התומכות לכאורה בהתעללות כמו: אבדן תיאבון, סיוטי לילה, הרטבה, ירידה בלימודים, התנהגות "חריגה" של הילד וכו'.
לראיות לכאורה נסיבתיות אלו אין שום אחיזה במציאות משום שלרבים מן הילדים שאכן עברו התעללות מינית אין סימפטומים נלווים כמו אלו המוזכרים לעיל. רבים מן הילדים הללו מדחיקים את האירוע וממשיכים את חייהם כרגיל, כאילו לא קרה דבר. לעומת זאת, ילדים רבים עוברים תהפוכות שונות גם ללא שחוו אירוע חריג כזה או אחר.
בנוסף, שאלות מנחות אלו בנוגע להרגלי חייו של הילד הנחקר, אף הן עלולות לנתב את הילד למתן עדות בדויה.
טקטיקת הפרשנות המוטעה של החוקר הפסיכולוג
חוקר ילדים המשוכנע מראש כי הילד נפגע עשוי לתת פרשנות מוטעה לאמירות של הילד הנחקר, פרשנות אשר תתמוך בתיאורית ההתעללות המינית שהילד כביכול עבר.
באחד המקרים העיד ילד נחקר כי לחשוד X יש "מן פרח כזה שגודל וגודל והוא גם שעיר…" אבל אותו ילד מעולם לא ציין את המילה "בולבול", מילה שמאד שגורה בשפתם של ילדים.
חוקר הילדים באותו מקרה רשם כי הילד "מקשר את הפרח לאבר מינו של החשוד" וזאת למרות שהילד מעולם לא ציין כל מילה המציינת במפורש איבר מין.
