פורסמה על־ידי yeladeinu ב פברואר 18, 2008
כעורך-דין המטפל ( בין היתר בנושאים אלה )בנושא כאוב ועצוב זה-נשוא הכתבה -,ברצוני להעיר ולהאיר:-
א) אין ספק שמשפחות האומנה (רובן ככולן..)עושות עבודת קודש ועל כך יישר כח.
ב) השאלה הינה , האם טרם ההחלטה גורלית זו ( להורים הביולוגיים ולידיהם כאחד ) המשפיעה על חיי התא המשפחתי הזה לעולמי עד , נבדק היטב האם זה הפתרון שהיה נחוץ אשר בלתו איין ?.
ג) גם אם יש ולו רק משפחה אחת בישראל שהחלטה זאת לגביה נעשתה בחופזה,בטעות,בסימון מטרה לאחר יריית החץ הרי, שכל נושא האומנה ( בכל הכבוד ) שווה כקליפת השום ולידתו תהא בחטא. כן ממש כך !!
ד) איננו מעלים על דעתינו מה עוברת למשפחה כזאת.איזו עוול ? איזו טרגדיה ? איזו סבל ? כל הון שבעולם לא יפצה אותן בגין טעות אומללה זאת !! ממש כך !!!
ה) ולכן,חובה על כל המטפלים והמחליטים בנושא לברר ולחקור ותמיד למצוא מוצא שהילד ישאר ברשות ההורים ( גם החוק בענין קובע זאת ) ורק ( אבל רק !!! ) כשממש אין ברירה – לבחור בדרך זאת.וגם אז יש לברר היטב משפחות האומנה בכל המישורים.
ו) חובה להקשיב ובעיקר להסביר להורים הביולוגיים של ילדים אלה את ומלוא הזכויות המגיעות להם עפ"י החוק כדי שידעו שהם ( בין היתר )זכאים להתנגד להחלטת בית המשפט ומוסדות הרווחה )ולעמוד מול טענות פקידי הסעד והרווחה .במיוחד ודווקא בגלל שהורים אלה -מטבע הדברים -מחוסרי אמצעים ( בנוסף לבעיות שיש להם…) ולא תמיד ערים לזכויותיהם שבדין.
ז) אינני יכול ( מטבע הדברים) להתייחס למקרים ספציפיים שהנני מטפל כרגע.
אומר רק ,שממש בימים אלה מתנהל ערעור שהגשתי לבית משפט המחוזי על החלטת בית משפט שלום ( שבשלב זה הוקפאה בהוראת שופט מחוזי) שהחליט להעביר למשפחה אומנה את ילדי ההורים הביולוגיים שלדעתינו נעשה בטעות ותוך כדי פגיעה קשה ,ויסודית ומהותית בזכויות המשפטיות הבסיסיות העומדות להורים מכוח חוקים שונים לרבות חוק יסוד : כבוד האדם וחרותו.
אשמח לערב את ציבור המגיבים בתוצאות ערערור זה שיכול לסמן תקווה להורים רבים.
חג שמח ומבורך
ותמיד לזכור – משפחה אומנה-רק כמפלט אחרון ורק כשאין ברירה !!!!!
|
פורסם ב אומנה, אימוץ, גבי ישראל, הוצאת ילדים מחוץ למשפחה, הסדרי ראייה, התעללות בילדים, חוק הנוער, חוקי משפחה, חזקת הגיל הרך, חטיפת ילדים, טובת הילד, כבוד האדם וחרותו, משפחות אומנה, עו"ד גבי ישראל, עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פקידי סעד, רווחה | תגובה אחת »