השמה חוץ-ביתית כפויה של ילדים במוסדות של משרד הרווחה – חלק ג'

במשרד הרווחה קיים מאגר ממוחשב ובו נתונים על כל ילד, כך שהמערכת אמורה לדעת על מצבו של הילד בכל זמן נתון. אלא שמאגר זה מתעדכן בדרך כלל פעם בשנה, כשהמוסד שולח דוח שנתי על הילד.

(שימו לב שמדובר בדוח של המוסד ולא בדוח של בקורת חיצונית)

מסמך שהוגש לועדה לזכויות הילד בכנסת בשנת 2004 מותח בקורת קשה על הפיקוח על המוסדות:
לעיתים קרובות אין בידי המערכת מידע מלא ומדויק על מספר הילדים הנמצאים במסגרות ההשמה השונות, על מיקומם ועל מאפייניהם, ואין למערכת ההשמה החוץ-ביתית מידע אמין ומעודכן על שינויים החלים במאפייני הילדים הנתונים לאחריותה ועל צורכיהם.

  
בכך נפגמת במידה רבה יכולתה של המערכת להיערך בדרך הראויה למילוי צורכי הילדים ולשמירת טובתם. יתירה מכך, יש עדויות לכך שגם המעקב אחר ילדים לא מעטים הנמצאים בהשמה חוץ-ביתית לקוי. בין היתר נמצא שיש ילדים שלא נערכת בעניינם ביקורת תקופתית במשך שנים, ושהקשר של רשויות הרווחה עמם בעת היותם במסגרת ההשמה אינו רציף. כלומר, אין למערכת הרווחה ידיעה בכל רגע נתון היכן נמצאים הילדים שבאחריותה, מה מצבם ועד כמה הם זוכים לטיפול ראוי העונה על צורכיהם.

  
העובדה שגורמים רבים משתתפים בטיפול בילד מחייבת הגדרה ברורה של תחומי האחריות ותיאום בין הגורמים. ועדת המשנה ציינה שיש צורך ממשי בהבהרת תחומי האחריות ובהגברת התיאום במערכת, מתוך כוונה להבטיח שהילד לא ייפול בין הכיסאות וימצא את עצמו אבוד במכלול הגורמים במערכת, דבר שקורה היום לעתים קרובות.

  
הביקורת התקופתית זוהתה על-ידי ועדת המשנה כאמצעי מרכזי להבטחת מעקב המערכת אחר מצב הילד. ביקורת זו אומנם קיימת בתקנון לעובדים הסוציאליים, אך יש עדויות לכך שבפועל אין המערכת מצליחה לקיימה באופן סדיר, כנדרש בתקנון.

   
רונית: חמור במיוחד מצבם של ילדים שנותקו לחלוטין ממשפחותיהם ואינם יכולים לחזור בסופי שבוע למשפחותיהם ולדווח להם על הנעשה במוסד. המשפחות הללו מהוות גורם מפקח שמחליף את גורמי משרד הרווחה אשר אינם מבצעים למעשה את עבודת הפיקוח. הילדים הללו מהווים למעשה את החוליה החלשה ביותר במערכת משום שבגין הניתוק מהמשפחה שנכפה עליהם ע"י העובדים הסוציאלים, אין להם משפחה שתגונן עליהם מפני מחדלים או התעללויות שנעשו בהם במוסד. הילדים המנותקים הללו הם הפגיעים ביותר במערכת.

  
בעוד שבאומנה, גם אם אין פיקוח של עובדים סוציאלים הרי שיש פיקוח סמוי מבחוץ כגון שכנים, מכרים, אנשי חינוך ורופאים, הרי שבמוסד סגור לא ניתן לפקח מבחוץ והילד חסר הישע מופקר ונתון לחסדיהם של עובדי המוסד.