התנועה למען עתיד ילדנו חושפת פקיד הסעד גיל רוזן מחיפה רוצה לחטוף ילדים לאימוץ בגלל מסוגלות הורית של ההורים רק פקיד הסעד שכח שאין לו עצמו מסוגלות הורית

התנועה למען עתיד ילדנו חושפת פקיד הסעד גיל רוזן מחיפה רוצה לחטוף ילדים לאימוץ בגלל מסוגלות הורית של ההורים רק פקיד הסעד שכח שאין לו עצמו מסוגלות הורית.

בנו של פקיד הסעד עצמו לומד חינוך מיוחד .

אביו פקיד הסעד איננו שולט בבנו אשר מקלל אותו כל הזמן .

פקיד הסעד אשר טוען טענות לגבי מסוגלות הורית ובעצמו אין לא מסוגלות הורית .

התנועה למען עתיד ילדנו תגיש בקשה להכרזת נזקקות על בנו מהסיבה הוא איננו קשוב לצרכי בנו .

העובדה שבנו קורה לו בן זונה מצביעות על מספר בעיות :

1.יכול להיות שזו האמת

2.יכול להיות שכך חונך

3.ויכול להיות שהילד שולט באביו ואין לו מסוגלות הורית .

אז גיל רוזן פקיד סעד שאתה משקר אנו בודקים ומוצאים .

ט תחזור הביתה גם אם תעמוד על הראש הפירסומים על משפחתך יותרו לעיני כל

המיידע נמסר ע"י גורם ששמו נמצא במערכת

התנועה למען עתיד ילדנו מגנה את פקיד הסעד גיל רונן כץ אשר הונה את בית המשפט בחיפה אך לאחר מאבק בבית המשפט הצליח יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה לדאוג לכך שהקטינה תצא בחג הפסח הביתה .

התנועה למען עתיד ילדנו מגנה את פקיד הסעד גיל רונן כץ אשר הונה את בית המשפט בחיפה אך לאחר מאבק בבית המשפט הצליח יעקב בן יששכר מנכ"ל התנועה לדאוג לכך שהקטינה תצא בחג הפסח הביתה .

פקיד הסעד שיקר בדיון מוקדם שהאב משתמש בסמים אך לא היתה לו כל הוכחה לכך .

פקיד הסעד רוצה למכור את הילדה לאימוץ דבר שברור לא יצליח לו .

התנועה שוקלת הגשת תלונה במשטרה .

התנועה ביקשה מבית המשפט להביא את כל חומר הגלם של הדיקות שנעשו להורים ולמשפחה .

בית המשפט הורה לפקיד הסעד להביא את כל החומר .

יעקב בן יששכר מודה לשופטת היאם קרווני שראתה שפקיד הסעד שיקר ושיחררה את הקטינה בחג החירות הביתה .

חג שמח

עוד ניסיון כסת"ח של רונית צור בגיבוי היועץ המשפטי לממשלה

 השופטת המסוכנת לאבות וילדי ישראל המתוארת כחותמת גומימושחתת שפנתה לסגן ניצב במשמר הגבול לפזר את ההפגנה מול ביתה ולא הצליחה מכיוון שהכל צולם .

אנני מתפלא על ההחלטה האומללה שהיתה ידועה מראש היא שולחת את האבות למחנות הריכוז לתאי הגזים כדי שימותו לאט וביסורים ממזונות מטורפים מנתקת אותם מילדהם ופוסקת שפקידי הגיסטאפו מעל החוק .

אני מציע להקליט את פקידי הסעד ולא לומר דבר ולאפשר רק להם לדבר .

יש לציין שתפקיד פקידי הסעד לבדוק לחקור וברור שהם חורצות גורלות ולא כפי שטען נציג היועמ"ש לממשלה .

שקרנים כבר אמרנו?

בית משפט לעניני משפחה ירושלים
תמ"ש 009013/00

הצג ראשי פרקים         הסתר תפריט שמאלי

בפני: כבוד השופטת נילי מימון
בתאריך: 16/7/2006
בעניין: ג. ה.  
 ע"י ב"כ עו"ד ויינגרטן יונתן המבקש
 
נ ג ד
 ר. ט.  
  ע"י ב"כ עו"ד שרה מרקוביץ המשיבה

החלטה

המבקש בעניין זה (להלן: המבקש), מסרב להיפגש עם פקידת הסעד שלא בנוכחות עורך דינו.
עמדת המבקש
לטענת המבקש, הנוהל המקובל בלשכת הסעד, לפיו פקידות הסעד אינן מורשות לשוחח עם עורכי הדין של לקוחותיהן, הוא "מגונה ונוגד כל דין".

המבקש טוען כי עורך דינו הוא בגדר "לקוח", כפי שעולה מתקנה 1 לתקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית), תשנ"ט-1999, ועל כן הוא רשאי לפנות לפקידת הסעד בעצמו:

"בכללים אלה, "לקוח" – אדם הפונה, בין בעצמו בין באמצעות אחר, לקבלת עזרה או טיפול של עובד סוציאלי, לרבות מי שמטופל בידי עובד סוציאלי על פי דין"

כן נסמך המבקש על הוראות סעיפים 7 ו-8(א) לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק עובדים סוציאליים):

7.     קבלת מידע
א.     אדם זכאי לקבל מעובד סוציאלי מידע בדבר טיפולו של העובד הסוציאלי בענייניו למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של העובד הסוציאלי.
ב.     עובד סוציאלי רשאי שלא למסור, באופן מלא או חלקי, מידע כאמור בסעיף קטן (א) אם לדעתו תיגרם, עקב מסירת המידע, פגיעה חמורה במבקש המידע או באדם אחר.
ג….
ד….
ה….
8.     סוד מקצועי (תיקון תשס"ה)
א.     מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מאלה:
1.     האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר שהוסברה לו משמעות ההסכמה, זולת אם העובד הסוציאלי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו אדם או בבן משפחתו;
2.     הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי שלא על ידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו;
3.     הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי בידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול בילדיו הקטינים של אותו אדם;
4.     הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר;
5.     קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע או לאיסוף המידע;
6.     הגילוי נדרש על ידי ועדת המשמעת כמשמעותה בחוק זה;
7.     הגילוי דרוש למטרת פיקוח מקצועי על עבודת עובדים סוציאליים או הדרכתם ובלבד שהמידע יימסר רק לבעלי תפקידים ועל פי כללים שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה;
8.     בית משפט שבפניו התעורר הצורך בגילוי המידע התיר את גילוי המידע, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
המבקש טוען כי, שלילה אפריורית של השתתפות עורך דינו בפגישתו עם פקידת הסעד, אינה בגדר סמכותה של פקידת הסעד לפי סעיף 7(ב) לחוק עובדים סוציאליים, מכיוון שאין חשש שיפגע כתוצאה מנוכחות עורך דינו בפגישה. כן, לדבריו, לא חלה בהקשר זה חובת הסודיות המוטלת על פקידת הסעד, לפי הוראות סעיף 8 לחוק עובדים סוציאליים, שכן מטרת חובת סודיות זו היא למנוע גילוי מידע בניגוד לרצונו ו/או טובתו של האדם שאליו נוגע המידע. במקרה זה, לעומת זאת, המדובר בעורך-דין, האמון על טובתו של לקוחו ואף מחויב כלפיו בחובת סודיות, כך שאין סכנה של חשיפת המידע. בנוסף, גם סעיף 8 הנ"ל אינו מקנה לפקידת הסעד את הסמכות לדחות את אפשרות השתתפות עורך הדין בפגישת המבקש עימה, מראש.

לבסוף טוען המבקש כי יש לו זכות לייצוג משפטי, זכות אשר הוכרה מזה כבר בפסיקה ענפה, על אחת כמה וכמה כשהמדובר בענייני משפחה שהם בגדר "דיני נפשות".

לפיכך מבקש המבקש כי בית המשפט יורה לפקידת הסעד להיפגש מיידית עימו ועם בא-כוחו, ולחלופין – כי תוחלף פקידת הסעד הנוכחית, באחרת, אשר תיאות להאזין לדבריו בליווי עורך דינו.

עמדת המשיבה
המבקשת – המשיבה בעניין זה (להלן: המשיבה) מתנגדת לבקשה. היא טוענת כי כל מהותה של עבודת פקידי הסעד היא בכך שהם יוצרים קשר בלתי-אמצעי עם הילדים ועם ההורים, ללא תיווך של גורם כלשהו. הכשרתם המיוחדת של הגורמים הטיפוליים מאפשרת להם לאבחן את המצב מתוך הראיונות שהם מבצעים, לא רק מעצם הדברים הנאמרים אלא גם "מבין השורות".

לדבריה, ברור מאליו, כי הופעתו של עורך דין במקרה זה יש בה כדי לגרום להחטאת המטרה. פקידי הסעד צריכים להרגיש משוחררים לשוחח עם ההורים ועם הילדים, ללא אימת עורך דין עליהם.

כן טוענת המשיבה כי טענותיו של המבקש בדבר זכותו לייצוג משפטי אינן נוגעות לענייננו. עובדת סוציאלית אינה שוטר, חוקר או שופט. היא גורם טיפולי שמטרתו לסייע לילדים ולהורים, תפקידה הוא לאבחן בעיות ולהציע פתרונות. האבחון יכול להתרחש רק כאשר הצדדים מתראיינים באופן טבעי וחופשי ללא הדרכה וללא התערבות.

באשר לסעיפים 7 ו-8(א) לחוק עובדים סוציאליים, טוענת המבקשת כי, העולה מהם הוא שלעובד סוציאלי שיקול דעת שלא למסור אפילו למטופל עצמו מידע על ענייניו, ובכך בולט דווקא ההבדל שבין ההליך הטיפולי להליך המשפטי, בו זכאי צד לקבל כל חומר המצוי בתיקו בבית המשפט.

לאור האמור, טוענת המשיבה כי אין להיענות לבקשת המבקש להיפגש עם פקידת הסעד בנוכחות עורך דינו.

עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה
בהמשך להחלטתי מיום 25.5.2006 הביעה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, עמדתה בעניין הבקשה. לדבריה, על מנת שחקירת פקידת סעד תוכל להתבצע בצורה מקצועית ויעילה היא צריכה להתרשם מכל אחד מהצדדים הנוגעים בדבר באופן בלתי אמצעי וללא התערבות או השפעה של אחרים, לרבות עורכי דין, זאת על אחת כמה וכמה כשהמדובר במצב בו התערבותו של עורך הדין מונעת את שיתוף הפעולה של ההורה עם פקיד הסעד – כמו במקרה הנדון.

לדבריה, נוכח עמידתו של המבקש על קיום הפגישה רק בנוכחות עורך דינו, ניסו פקידות הסעד לבוא לקראתו ונקבעה פגישה בנוכחות עורך דינו, על מנת להבהיר את נהלי העבודה המקובלים בעת עריכת תסקיר. פגישה זו, כפי שתואר בתסקיר הביניים שהוגש לבית המשפט ביום 30.5.2006 "התפוצצה" תוך דקות ספורות, זאת, לדברי פקידות הסעד, עקב התנהגות מילולית תוקפנית של המבקש ובא כוחו, אשר העלו טענות בדבר חוסר אמינותה של פקידת הסעד וסירבו לשתף עימה פעולה, הכול בדרך צעקנית ובוטה.

לאור האמור, עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש להורות למבקש לשתף פעולה עם פקידות הסעד לצורך הכנת התסקיר כמקובל, ולהיפגש עמן גם בלא נוכחות עורך דינו.

במכתבן אשר צורף לתגובת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, הביעו פקידת הסעד הראשית לסדרי דין, ופקידת הסעד המחוזית לסדרי דין, את תמיכתן בעמדתה. כן הוסיפו, כי, הליך הכנת התסקיר הוא הליך בדיקתי המלווה בהליך טיפולי, שכן מגמת פקיד הסעד – שהינו חלק מפרופסיה טיפולית – היא להביא את ההורים להסכמות וללקיחת אחריות הורית מלאה ומיטיבה למען ילדיהם. במסגרת הליך זה, הקשר של האב עם פקידות הסעד חייב להיות ישיר וללא נוכחות עורך דין.

דיון
האם יש לאפשר למשיב לחרוג מן הדרך המקובלת ולהיפגש עם פקידת הסעד בנוכחות עורך דינו?

טענות המשיב הן, בעיקרן, שתיים: הראשונה, כי בכל הנוגע לעורך דינו לא חלים על פקידות הסעד איסור להעברת מידע וחובת סודיות. והשנייה, כי הוא זכאי לייצוג עורך דין בפגישתו עם פקידת הסעד.

בכל הנוגע לטענה השנייה, סבורני כי טעות בידי המבקש.

אכן,

"זכותו של אדם לקבלת שירותים משפטיים ובכללה הזכות להיפגש עם עורך-דין והזכות להיות מיוצג על ידו היא זכות יסוד, המגשימה את החירות המוקנית לו למנות לעצמו שלוח כרצונו, וכן את זכותו להליך הוגן" (בג"צ 1437/02 – האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון פנים. פ"ד נח(2), 746 ,עמ' 760-761).

ואכן, בפסק הדין בעניין בן-שושן חיווה כב' השופט טירקל דעתו כי יש הצדקה לכך שתוכר גם זכותו של בעל דין בסכסוך בענייני משפחה להיות מיוצג – אם כי הדבר טרם עוגן בחקיקה:

"בישראל הכיר המחוקק בזכותו של נאשם להיות מיוצג על ידי עורך דין במקרים מסוימים ובהליכים מסוימים. לדעתי יש הצדקה לכך שתוכר גם זכותו של בעל דין בסכסוך בענייני משפחה להיות מיוצג. בעקבות ההכרה באופיים המיוחד של הליכים אלה, ועקב הצורך להעניק סיוע מיוחד למתדיינים כאלה, נקבעו בין היתר, הוראות סעיף 5 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, בדבר הקמת יחידת סיוע בבית המשפט לענייני משפחה. יש לתת את הדעת על כך שבמקרים רבים חיוני הסיוע המשפטי לא פחות מסיוע אחר.

… סבורני שהגיעה השעה לדון בכך, ואולי אף הגיעה השעה לשקול הקמת יחידת סיוע משפטי מיוחדת בצד יחידת הסיוע הנזכרת. כך או כך, בטרם יאמר המחוקק את דברו, סבורני שעל בתי המשפט לייחס משקל רב יותר מבעבר לחשיבות הייצוג על ידי עורך דין בהליכים בענייני משפחה, ואולי גם בהליכים אחרים, על כל המשתמע מכך לעניין הבירור לפניהם." (רע"א 6810/97 – בן שושן נ' בן שושן . פ"ד נא(5), 375 ,עמ' 378-379. ההדגשה אינה במקור, נ.מ.)

ואולם, הזכות לייצוג חלה רק בכל הנוגע להליכים משפטיים, אשר במסגרתם יש ביכולתו של עורך דין להגן על בעל דין ולהבטיח קיומו של הליך הוגן. לא כך הדבר בענייננו. מפגש עם פקידת סעד לצורך הכנת תסקיר אינו הליך שיפוטי ואף לא מעין-שיפוטי, הוא אינו מתנהל על פי סדרי דין כלשהם ופקידי הסעד אינם דנים ו/או מכריעים בסכסוך בין הצדדים. בהתאם לכך, הכללים החלים ביחס לטריבונלים שיפוטיים וגופים בעלי סמכות שיפוטית אינם חלים לגביו, ובכללם גם הזכות לייצוג משפטי. נוכחותו של עורך דין, כמומחה בתחום המשפט, אינה רלוונטית להליך זה.

תפקיד פקידת הסעד איננו תפקיד של חוקר או שוטר. אין מתפקידה להכריע במחלוקות עובדתיות.

יתירה מכך, ישנם הליכים שמעצם טיבם וטבעם אינם מתיישבים עם ייצוגו של אדם על-ידי עורך-דין בהם. כפי שמציינות המשיבה וב"כ היועץ המשפטי לממשלה. לצורך הצלחת האבחון ועריכת תסקיר בצורה יעילה, על פקידת הסעד להיפגש עם כל אחד מן הצדדים ביחידות ולהתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, מבלי התערבות או השפעה של אדם שלישי במהלך המפגש. כך ביחס להליך האבחון, ועל אחת כמה וכמה בכל הנוגע להליך הטיפולי המתלווה אליו, המחייב מפגש של מטפל ומטופל ביחידות. נוכחותו של אדם נוסף, ועל אחת כמה וכמה נוכחותו של עורך דין, יש בה כדי לחבל בהליך, כפי שקרה בפועל בעת המפגש בין פקידות הסעד לבין המבקש ובא-כוחו, מיום 29.5.2006. מטעמים אלו, סבורני כי דרישת פקידת הסעד להיפגש עם המבקש ביחידות, מוצדקת, וכי היות והדבר חיוני לצורך מילוי תפקידה הרי שאין בעמידתה על כך משום חריגה מסמכות.

המחוקק הכיר במיוחדות תפקידו של עובד סוציאלי בהיותו תפקיד רגיש, ונדרשים בו מפגשים בלתי אמצעים הנובעים מצורך ביחסי אמון ישירים בין פקיד הסעד לבין מי שנבדק על ידו לצורך מתן התסקיר.

המחוקק קבע בסעיף 50א' לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971 חסיון על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מסוג הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד.

סעיף דומה קיים בהתיחס לפסיכולוג ולרופא.

מקצועות אלה הינם מקצועות אמון.

כפי שבהתיחס לרופא ולפסיכולוג אין מקום לבדיקת החולה או המטופל או המאובחן בנוכחות צד ג', או עורך דין, כך באשר לעובד סוציאלי ובענייננו פקיד סעד שהינו עובד סוציאלי, אין מקום לנוכחות אדם שלישי אשר יהווה חיץ בין המאובחן לבין העובד הסוציאלי וימנע מהעובד הסוציאלי התרשמות נכונה ואמיתית מהמאובחן או המטופל.

תמיכה לרגישות מצד המחוקק ולמעמד המיוחד הניתן לעובד הסוציאלי ע"י המחוקק ולהבנת המחוקק את הצד האיבחוני והטיפולי, ניתן אף לראות בקביעת חוק העובדים הסוציאליים לפיה ניתן לעובד הסוציאלי שיקול דעת שלא למסור אפילו למי שבטיפולו, מידע על ענייניו.

נוכח דברים אלו, מתייתר הצורך לדון בטענת המבקש באשר לחובת הסודיות. אף בהנחה שלא קיימת כל חובה כזו ביחס לבא-כוחו של המבקש, הרי שנוכחותו במפגש עם פקידת הסעד אינה נדרשת ואינה רצויה.

יש לציין, כי לדברי המבקש נובעת התעקשותו מ"חוסר אמונו בתום ליבה, הגינותה והעדר משוא פנים כלפיו מטעם פקידת הסעד בטיפולה בהליכי בית המשפט בין הצדדים". ואולם, המבקש לא טרח להסביר ממה נובעות תחושותיו הקשות כלפי פקידת הסעד או לספק כל ראיה התומכת בהאשמותיו, ולפיכך לא אוכל להתייחס לטענה זו.

יוער, עם זאת, כי תסקיר סעד הוא רק חלק מהראיות בתיק, ובתור שכזה ניתן להזמין פקיד סעד להיחקר על תסקירו ולעמתו עם כל טענה ביחס להליך הכנת התסקיר, מסקנותיו והמלצותיו.

לאור האמור, אני דוחה את הבקשה ומורה למבקש לשתף פעולה עם פקידות הסעד לצורך הכנת התסקיר, כמקובל.

הותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

ניתנה היום כ' בתמוז, תשס"ו (16 ביולי 2006) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.

נילי מימון, שופטת